לוניה דבורין

אריה (לוניה) דבורין (23 באוקטובר 1917 - 17 במרץ 2000) היה כדורגלן ומאמן כדורגל ישראלי.

ביוגרפיה

דבורין נולד באודסה שבאוקראינה, בן שני לחנה ופנחס, וכשהיה בן שנתיים עלה לארץ ישראל עם משפחתו באונייה "רוסלאן". בגיל 26 נישא לשולמית גולדשטיין וגר עמה בתל אביב. עם הקמת המדינה ולאחר שיחרורו מהצבא הצטרף לתנועת החרות. דבורין היה דמות ידועה בתל אביב-יפו, והוכתר ליקיר העיר בזכות תרומתו הרבה לפיתוח הספורט והחינוך במועדונים ובקבוצות השונות.

דבורין היה ממקימי קבוצת הכדורגל של בית"ר תל אביב, ואף היה קפטן הקבוצה בשנות ה-40. כמאמן, הפנה את עיקר תשומת לבו לפיתוח מחלקות הנוער בארץ. והיה נשיא איגוד מאמני הכדורגל בישראל עד יומו האחרון.

בנו, דני דבורין, הוא שדרן ופרשן ספורט בישראל. אחיו, חיים דבורין, שהיה שופט בבית המשפט המחוזי של תל אביב, הוא אביו של זוהר דבורין, בעלה של פנינה דבורין ואביה של דנה דבורין.

קריירה

כילד מצא את אהבתו לענף הכדורגל, חרף המחסור ששרר, ושבעטיו שיחקו בשכונות עם אבנים או עם כדור העשוי מסמרטוטים. את תחילת דרכו המקצועית בכדורגל עשה בגיל העשרה, כשהצטרף למכבי תל אביב והיה חלק מקבוצת הנוער של המועדון. בגיל 17 עזב, והיה ממקימי בית"ר תל אביב. הצטרפותו לבית"ר נבעה מהמחויבות האידאולוגית שחש לתנועת בית"ר. דבורין היה גורם מכריע בהפיכת בית"ר לקבוצת צמרת בכדורגל הישראלי.

ב-1938 התגייס לשורות המשטרה הבריטית ושירת בה משך שנתיים ימים. ב-1940 התנדב לצבא הבריטי שלחם בנאצים והיה הכדורגלן הפופולרי ביותר בשורות הבריגדה היהודית. חמש שנים לבש את מדי הצבא הבריטי. בעת שירותו בצבא הבריטי ניסו מפקדיו האנגלים לשדלו לשחק בליגה בארצם, אבל הוא סרב, בהסבירו שהוא נאמן לקבוצה הבית"רית.

ציון הדרך הספורטיבי הראשון היה ב-1940, כאשר זכה עם בית"ר תל אביב בגביע הארץ-ישראלי, לאחר ניצחון 1-3 על מכבי תל אביב בגמר. באותה שנה ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ארץ ישראל, במשחק ידידות מול נבחרת לבנון, משחק שהסתיים בניצחון מוחץ 1-5 – הניצחון הראשון בתולדות נבחרת ארץ-ישראל.

ב-1942 זכה עם בית"ר בגביע בפעם השנייה, כשהקבוצה ניצחה 1-12 את מכבי חיפה. דבורין כבש את השער ה-12, האחרון.

שלוש שנים לאחר מכן אירחה בית"ר את היידוק ספליט למשחק ראווה שלווה בעניין רב מצד ציבור אוהדי הכדורגל בישראל. 15 אלף צופים מילאו כל פינה באצטדיון המכביה בתל אביב ויצרו אווירה מחשמלת לקראת המפגש הגדול מול אחת מקבוצות הפאר באירופה. דבורין היה בספק רב למשחק בשל פציעה קשה שעבר ברגלו, אך הוא החליט לשחק בניגוד להוראות הרופא. המקומיים הממו את היוגוסלבים כשעלו ליתרון מהיר של 0-4, ובסיום ניצחו הבית"רים 2-4.

באותן שנים נלחם דבורין בשורות האצ"ל יחד עם חבריו לקבוצה. הבריטים, שחשדו בכך, החליטו להוציא את הקבוצה אל מחוץ לחוק, אבל בית"ר תל אביב המשיכה להתקיים. ראשי הקבוצה החליטו לשנות את שמה ל"נורדיה", ואישור מיוחד של הבריטים נתן לדבורין וחבריו את האפשרות להמשיך ולשחק בליגה העליונה. השם "נורדיה" נבחר על שמו של מקס נורדאו, מבכירי התנועה הציונית. את עונת 1947/1948 עשתה בית"ר תחת השם "נורדיה" והייתה לקבוצה הטובה בארץ, אלא שמלחמת העצמאות קטעה את העונה והקבוצה החמיצה הזדמנות לזכות באליפות.

ב-1952 החל לאמן את בית"ר תל אביב. ב-1954 נאבקה בית"ר ירושלים על זכות העלייה לליגה העליונה ומאמנה סימון אלפסי, ששיחק כחלוץ מרכזי בקבוצה, פנה לדבורין וביקש ממנו להצטרף כמאמן, כדי שאלפסי עצמו יוכל להתרכז במשימתו כשחקן. דבורין הגיע לקבוצה לקראת סוף העונה והובילה לזכייה בתואר ולעלייתה לליגה הבכירה, לראשונה בתולדותיה. בקריירה שלו אימן קבוצות רבות בהן גם הפועל באר שבע, מכבי שעריים, הפועל כפר סבא ומכבי יפו. היה מהוגי הקמת נבחרת הנוער של ישראל, ושימש כמאמן הנבחרת המחוזית של אזור תל אביב. כמו כן, אימן קבוצות נוער ונערים במכבי תל אביב, הפועל תל אביב ובמכבי יפו ושימש כמאמן ראשי מטעם מרכז בית"ר ישראל.

ב-1955 היה בין חמשת המאמנים שסיימו בהצטיינות את קורס המאמנים הראשון שהעביר מאמן הנבחרת, האנגלי הנרי ג'ק גיבונס. בעקבות הקורס החליט דבורין לכתוב את הספר המקצועי הראשון שהוצא לאור בעברית בישראל, ושמו "תורת הכדורגל". הספר יצא לאור בהוצאת "מערכות" והיה גם לספר הדרכה בצבא. בנוסף לשטח האימון, היה דבורין לפרשן קבוע בעיתון "חדשות הספורט", שהיה מקור המידע הספורטיבי הנפוץ ביותר באותן שנים.

ב-1991 כתב עיתונאי הספורט משה קשטן את תולדות חייו של דבורין בספר ששמו "60 שנות כדורגל".

ב-1992 נבחר דבורין לתפקיד נשיא איגוד מאמני הכדורגל, שבו החזיק עד יומו האחרון.

קישורים חיצוניים

בית"ר ירושלים

בית"ר ירושלים היא קבוצת כדורגל מירושלים המשתייכת לאגודת הספורט בית"ר, ומשחקת בליגת העל – ליגת הכדורגל הבכירה בישראל. הקבוצה הוקמה ב-1936, והחל משנות השבעים, נחשבת הקבוצה לאחת הקבוצות הבכירות והאהודות ביותר בכדורגל הישראלי. לזכות בית"ר שש אליפויות ושבעה גביעי מדינה. כמו כן, זכתה הקבוצה שלוש פעמים בגביע הטוטו ופעמיים בתואר אלוף האלופים.

בית"ר ירושלים היא הקבוצה הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי ששיחקה במפעל אירופאי, במשותף עם הפועל באר שבע. אצטדיונהּ הביתי של הקבוצה, החל משנת 1991, הוא אצטדיון טדי, הממוקם בשכונת מלחה, ירושלים ומכיל 31,733 מקומות ישיבה. קודם לאצטדיון טדי, שיחקה הקבוצה בשנותיה הראשונות באצטדיון ימק"א.

מאז 2018 נמצאת בבעלות איש העסקים משה חוגג.

בית"ר תל אביב בת ים

בית"ר תל אביב בת ים היא קבוצת כדורגל ישראלית המייצגת את הערים תל אביב-יפו ובת ים ומשחקת בליגה הלאומית. צבעי הקבוצה הם כחול ולבן, ומגרשה הביתי הזמני הוא אצטדיון עירוני נס ציונה.

הקבוצה הוקמה בשנת 1934 כבית"ר תל אביב ולפני קום מדינת ישראל זכתה פעמיים בגביע הארץ-ישראלי. בשיאה שיחקה הקבוצה כ-30 עונות בליגה הבכירה בישראל, אך לקראת סוף המאה ה-20 ירדה מגדולתה, ובשנת 2000 התאחדה עם שמשון תל אביב לקבוצה אחת שנקראה בית"ר שמשון תל אביב. בשנת 2011 פרשה שמשון מהאיחוד והקבוצה התאחדה עם עירוני רמלה ונקראה בית"ר תל אביב רמלה. בשנת 2019 פורק האיחוד עם רמלה והקבוצה התאחדה עם מכבי עירוני בת ים, ומאז היא נקראת בית"ר תל אביב בת ים.

דבורין

האם התכוונתם ל...

הגביע הארץ-ישראלי 1942

הגביע הארץ ישראלי 1942 הייתה התחרות ה-13 מאז היווסדה. המשחקים החלו ב-14 בפברואר 1942 והסתיימו ב-4 ביולי 1942. בתחרות השתתפו 27 קבוצות. לאור הנוכחות המוגברת של הצבא הבריטי גדל באופן משמעותי מספר הקבוצות הבריטיות שהשתתפו בתחרות. חלק מהקבוצות הוקמו רק לצורך התחרות ונקראו על שם של הקפטן.

עירעור של מכבי חיפה על תוצאות המשחק נגד הפועל פתח תקווה עצר את קידום התחרות בכחודשיים. בנוסף לכך הייתה בעיה עם תוצאת משחק רבע הגמר בין מכבי תל אביב לבין קבוצת שבב אל ערב מחיפה. המשחק בין הקבוצות הסתיים לאחר הארכה בתוצאה 7-4 לטובת מכבי. אומנם הקבוצה החיפאית טענה שלטובת מכבי שיחקו כדורגלנים שבגלל גילם היו צריכים להתגייס והיה אסור לשתף אותם במשחק. החלטת ההתאחדות הייתה שיש לאשר את תוצאת המשחק אך לפסול את מכבי מהשתתפות בהמשך התחרות.

בית"ר תל אביב זכתה בגביע בפעם השנייה תוך ניצחון 12:1 על מכבי חיפה.

הפועל באר שבע

הפועל באר שבע הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר באר שבע, המשחק בליגת העל הישראלית. המועדון הוקם בשנת 1949, ומאז 2007 הוא מנוהל על ידי אשת העסקים אלונה ברקת, שמכהנת כבעלי המועדון. המועדון כולל גם קבוצות נוער, נערים וילדים, ובתי ספר לכדורגל. המועדון חבר מן המניין בארגון המועדונים האירופיים.

צבעי התלבושת הביתית הקבועה של המועדון הם אדום ולבן. עד שנת 1959 ערכה הקבוצה את משחקי הבית שלה באצטדיון שהיה ממוקם בעיר העתיקה בבאר שבע, לאחר מכן עברה לשחק באצטדיון וסרמיל. החל מעונת 2015/2016 משחקת הקבוצה באצטדיון טרנר.

המועדון החל לזכות בתארים משנות ה-70. לאורך כל שנותיה זכתה הקבוצה בחמש אליפויות, גביע מדינה אחד, ארבעה גביעי טוטו (אחד בליגה הלאומית), ארבעה גביעי אלוף האלופים (אחד בליגה השנייה) וגביע ליליאן אחד.

כמו כן, באר שבע היא הקבוצה הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי ששיחקה במפעל אירופאי, במשותף עם בית"ר ירושלים. בנוסף, באר שבע היא הקבוצה הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי ששיחקה בגביע אופ"א, במשותף עם הפועל תל אביב.

יקיר העיר תל אביב-יפו

יַקיר העיר הוא תואר כבוד שמעניקה עיריית תל אביב-יפו מדי שנה, מאז 1976, לאישים שונים לאות הוקרה על פועלם הציבורי.

משה קשטן

משה קשטן (15 באוגוסט 1930 - 9 במרץ 2018) היה עיתונאי ושדרן ספורט ישראלי. נמנה עם המייסדים של תוכנית הספורט "שירים ושערים" ב-1970. הגיש את התוכנית עם עמי פזטל, שימש רכז המערכת שלה ומעמודי התווך שלה במשך שנים רבות. נודע בידע הרב שלו בתחום הספורט ובמיוחד בנושא הסטטיסטיקה וניחן בזיכרון יוצא הדופן.

נבחרת ארץ ישראל בכדורגל

נבחרת ארץ ישראל בכדורגל הייתה נבחרת לאומית שייצגה את ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, על אף שהאזור לא היה מדינה עצמאית וריבונית. שורשיה של נבחרת זו בשלהי שנות ה-20, בטרם הוקמה ההתאחדות לכדורגל, כאשר אלפרד מונד, ברון מלצ'ט הראשון, ניסה בלא הצלחה להקים נבחרת שתייצג את כלל הקבוצות היהודיות בארץ ישראל וזאת כדי לשלוח אותה למסע משחקי ראווה באנגליה.

הכדורגל הבין-ארצי לא היה מפותח באותה עת, ולפיכך השתתפה הנבחרת בחמישה משחקים רשמיים בלבד למן הופעתה הראשונה ב-1934 ועד להקמת מדינת ישראל. בארבעת משחקיה הראשונים, שהיו במסגרת מוקדמות המונדיאל (1934 ו-1938), נחלה הנבחרת הפסדים. משחקה החמישי והאחרון היה מול לבנון, ובו זכתה בניצחונה היחיד (5 - 1). מעבר לכך קיימה הנבחרת מספר משחקי ידידות, שהראשונים שבהם התקיימו ב-1930. לאחר הקמת המדינה הפכה נבחרת זו לנבחרת ישראל בכדורגל.

סימון אלפסי (כדורגלן)

סימון אלפסי (8 באוקטובר 1923 – 2004) היה כדורגלן ישראלי ששיחק בעמדת החלוץ בקבוצת בית"ר ירושלים. אלפסי נחשב לאחד השחקנים המשמעותיים בשנותיו הראשונות של המועדון, ולאחר מכן שימש כמאמן-שחקן והוביל את בית"ר ירושלים לליגה הבכירה לראשונה בתולדותיה.

מאמני בית"ר ירושלים
צוובנר (1948) • אלפסי (ש) (1953-55) • דבורין (ז) (1954) • פולק (1955-56) • א. וינברגר (ש) (1956-58) • פישר (1958-59) • שניאור (1959-60) • אלמליח (1960-61) • אלפסי (1961) • ברטפלד (1961-63) • רזניק (ש)(1963-64) • וארון (1964-66) • רזניק (1966-69) • חליבנר (1969-70) • רדלר (1970-72) • שפר (1972-73) • רזניק (ז) (1973) • סטלמך (1973-74) • פורטל (1974-75) • חליבנר (1975) • בכר (1975-76) • מור (1976-77) • שוויצר (1977-78) • פוקס (1978) • שנהר (1978-79) • בכר (1979-80) • רדלר (1980-81) • עופר (1981-82) • בן יהונתן (1982) • דוידוף (1982) • עופר (1982-83) • שוויצר (1983-85) • קשטן (1985-87) • שפיגלר (1987-88) • עופר (1988) • קשטן (1988-89) • זלצר (1989-91) • ל. קדוש (1991-92) • קשטן (1992-94) • לבקוביץ' (1994) • מזרחי (1994-95) • השריף (1995-97) • קשטן (1997-99) • אוחנה (1999-00) • גוטמן (2000-01) • בכר (2001) • מזרחי (2001-02) • השריף (2002-03) • ח. אזולאי (ז) (2003) • אוחנה (2003-05) • עזורי (ז) (2005) • קאנן (2005) • פרננדס (2005-06) • ארדילס (2006) • מזרחי (2006-07) • שום (2007-08) • עטר (2008-09) • שום (2009-10) • אמסלם (ז) (2010) • מלמיליאן (2010-11) • ר. לוי (2011) • נעים (2011-12) • ח. אזולאי (2012) • השריף (2012-13) • א. כהן (2013) • ר. לוי (2013-14) • קורצקי (2014-15) • ג. לוי (2015) • דראפיץ' (2015-16) • בן שמעון (2016-17) • מימר (2017) • לבנדה (2017) (ז) (2017) • בן זקן (2017-18) • לוזון (2018) • קלינגר (2018-19) • ר. לוי (2019-)

(ש) = מאמן-שחקן ; (ז) = מאמן זמני

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.