לולב

לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה. אחד מארבעת המינים, ומכונה בתורה בשם 'כפות תמרים' כאמור בספר ויקרא: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל" (ויקרא, כ"ג, מ'). את המילים כפת תמרים שבמקרא תרגם פרשן המקרא אונקלוס "לולבין".

הזיהוי שלו כמעט ודאי: תמר מצוי - עץ הגדל בנאות מדבר בארץ ישראל, בבקעת הירדן ובצפון חצי האי סיני. התמר אינו גדל באירופה[1] ובעבר קהילות יהודיות באזורים אלה התקשו מאד להשיגו.[2] התמר המצוי ידוע בעליו המיוחדים, הנותנים לארבעת המינים את המראה האופייני.

בספרות חז"ל מכונים כל ארבעת המינים בשם "לולב" היות שהוא הבולט מבין המינים, ולכן נוסח הברכה על נטילת ארבעת המינים הוא "על נטילת לולב".

הרב יעקב פרץ
בדיקת כשרות הלולב
Lulavim
לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים

כשרות הלולב

Loelav en etrog
נטילת לולב

כשרות הלולב מותנית בתנאים שונים, חלקם מופיעים במשנה ואחרים מהם בתלמוד ובפרשנות הראשונים והאחרונים:

  1. אורכו המינימלי של הלולב יהיה לפחות ארבעה טפחים.[3] בנוסף, על הלולב להיות ארוך בטפח מההדסים והערבות.
  2. ה"תיומת" - בגמרא[4] נאמר ש"נחלקה התיומת פסול". עלי הלולב מורכבים מזוגות עלים מחוברים. לדעת הספרדים, על פי פסקו של השולחן ערוך, התיומת היא החיבור של העלים, ולכן על רוב העלים להיות מחוברים, ואם לא הלולב פסול. לדעת האשכנזים, על פסקו של הרמ"א, העלה האמצעי הוא התיומת ואם הוא החלק יותר מחצי הלולב פסול ולכתחילה עדיף שלא יהיה פתוח בכלל. השם תיומת נגזר מהמילה "תאומים".
  3. אם הלולב גזול או גנוב - הוא פסול, היות שזו מצווה הבאה בעבירה. לפי ההלכה, ביום הראשון של חג הסוכות גם לולב שאול פסול לנטילה, למרות שאין בכך עבירה, שכן נאמר "ולקחתם לכם" - משלכם.[5] לולב נפסל גם אם אין בו יופי (הדר), למשל לולב יבש פסול, וכפי שאמרו בתלמוד ירושלמי: "רבי יודה בן פזי: היבש פסול על שם "לא המתים יהללו יה" (סוכה, פרק ג', משנה א). כלומר, לולב יבש נחשב לדבר מת ולפיכך הוא אינו ראוי לנטילה.
  4. המשנה מרחיבה גם לגבי מקרים שלא מצויים בזמן הזה: "לולב של אשירה ושל עיר הנדחת פסול" (שם).אך העקרון הוא: לולב של איסורי הנאה שחייבים בשריפה.

נטילת הלולב

Bedicat lulav
בדיקת לולב

ישנם כמה מנהגים לגבי אופן אגידתו -קשירתו של הלולב, יחד עם ההדסים והערבות ועל כך נאמר במשנה, במסכת סוכה: "אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אפי' במשיחה אמר רבי מאיר מעשה באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב אמרו לו במינו היו אוגדין אותו מלמטה" (פרק ג', משנה ח).

אחדים מהדינים הייחודיים:

  1. נוטלים את המינים כדרך גדילתן: צד שהיה מחובר לעץ יהיה כלפי מטה.
  2. אוחזין את הלולב ביד ימין ואת האתרוג בשמאל (ושמאליים -להפך).
  3. שדרו של הלולב צריך להיות מול הפנים.
  4. יש לנענע את הלולב והוא מעיקר המצווה: אופן הנענוע הוא כדלהלן: עומדים עם הפנים למזרח ומנענעים "שלוש הולכות ושלש הבאות" לכל רוח, לפי הסדר הבא: מזרח, דרום, מערב, צפון, מעלה ומטה (לפי מנהג אחר: מזרח, מערב, דרום, למעלה, למטה, צפון). אמנם למנהג האר"י, שלמעשה כך נוהגים רוב הספרדים, מנענע: דרום, צפון, מזרח, מעלה מטה, מערב.

הלולב היבש

מאז היציאה לגלות התעוררו קשיים בהשגת ארבעת המינים, מציאות זו החריפה במיוחד בקהילות מזרח אירופה ומרכזה. כבר חז"ל ציינו מציאות ש"אנשי כרי הים הורישו את לולביהם היבשים לבניהם", היות שלא היו להם לולבים טריים.[6] המאירי כתב שבזמן המקדש לא היו היהודים רחוקים מארץ ישראל... וידוע כי שם היו דקלים...לאחר החורבן התרחקנו מהארץ למקומות שבהן אין דקלים.[7]

פליניוס הזקן כתב שאפילו באיטליה לא גידלו תמרים כגידול חקלאי. הם גדלו רק באיים: כרתים, קפריסין וסיציליה. זהר עמר הביא בספרו את הנוהג, לפיו זני תמרים עקרים לצורכי נוי שימוש ללולבים באיטליה (טריאסטה) ובפולין (גליציה).[8]

מסקנתו היא שהפרשנות המקילה לגבי הלולב היבש הייתה רק במאות ה-12 וה-13. לאחר מכן, עקב התפתחות המסחר הבינלאומי, לא היו מגבלות על אספקת ארבעת המינים בכלל והלולב בפרט.

לקריאה נוספת

  • זהר עמר, ארבעת המינים - עיונים הלכתיים במבט היסטורי, בוטני וארץ-ישראלי, הוצאת המחבר, תש"ע

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ התמר זקוק לטמפרטורות גבוהות בקיץ 25 עד 30 מעלות ואם בחורף הטמפרטורה יודת מתחת ל-5 מעלות כפות התמרים נפגעים מהקרה מקור:זהר עמר, עמ' 82.
  2. ^ לעיתים הגיע הקושי למצב בו נאלצו להשתמש ב"לולב יבש" - דהיינו משנה שעברה, על פי ההלכה המכשירה לולב יבש בשעת הדחק.
  3. ^ אורכו של הטפח נתון במחלוקת: לפי החזון איש – 38.4 ס"מ (טפח אחד – 9.6 ס"מ) ופי הגר"ח נאה – 32 ס"מ (טפח אחד – 8 ס"מ)
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף צ"ו, עמוד ב'.
  5. ^ יהודה איזנברג.
  6. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, א'.
  7. ^ מגן אבות, ח', י"ז.
  8. ^ מקורות בספרו זהר עמר, הערה 20.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

25 בספטמבר

25 בספטמבר הוא היום ה-268 בשנה (269 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 97 ימים.

AIM-9 סיידוויינדר

AIM-9 סיידוויינדר (באנגלית: AIM-9 Sidewinder) הוא טיל אוויר-אוויר מונחה תת-אדום לטווח קצר הנישא על ידי מטוסי קרב ונחשב לטיל היעיל הראשון מסוג זה. הטיל הוא מתוצרת ארצות הברית ופותח ברובו על ידי ויליאם ב. מקלין.

הסיידוויינדר נמצא בשימוש עד היום, בגרסאות שונות, בחילות אוויר רבים - כולל חיל האוויר הישראלי, שבו הוא נקרא "לולב" והשיג הפלות רבות, ושימש גם כבסיס למערכת טילי קרקע-אוויר MIM-72 צ'פרל.

Save as Draft

Save as Draft (בעברית: לשמור כטיוטה) הוא סינגל שהוקלט על ידי הזמרת-יוצרת האמריקאית קייטי פרי, מתוך אלבומה החמישי, Witness. השיר יצא לאור ב-26 ביוני 2017, על ידי חברת התקליטים קפיטול רקורדס, כסינגל הרביעי מתוך האלבום.עם יציאתו נכנס השיר אל המקום ה-14 במצעד השירים העכשוויים של בילבורד.

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1120 לערך - 1198), היה רב, ראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר, שבחבל פרובאנס שבצרפת, פרשן תלמוד ומקובל. כונה גם "ראב"ד השלישי" "הראב"ד מקרית יערים" ו"בעל ההשגות", על שם השגותיו המפורסמות על ספר משנה תורה שכתב הרמב"ם. היה חתנו של הראב"ד השני בעל ספר האשכול, ואביו של ר' יצחק סגי נהור.

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות. חז"ל מזהים אותם כאתרוג, לולב, הדס וערבה. מצווה זו ידועה גם בשם נטילת לולב.

נהוג לאגד את ארבעת המינים ולשאת אותם במהלך החג. לפי ההלכה, המצווה מתקיימת בהנפה ונענוע של ארבעת המינים בסדר מיוחד המתקיים במהלך התפילה.

ברכת שהחיינו

ביהדות, בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה. וכן בזמן שמתרחש לאדם אירוע חיובי, כמו קניית בגד חדש, אכילת פרי חדש, ראיית חבר טוב שלא ראה 30 יום, או בשורה טובה ששמע.

הלכות ארבעת המינים

הלכות ארבעת המינים הניטלים בחג הסוכות, הן הלכות העוסקות בסדרה של תנאים שלמדו חכמים מפסוקי התורה, שחסרונו של אחד מהם באחד מארבעת המינים הניטלים, פוסל את כשרותו של אותו המין לנטילה. בנוסף לכך, ישנם קריטריונים הלכתיים נוספים שהקפדה עליהם מוסיפה הידור בקיום המצווה.

חיבוט ערבה

חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש. נהוג לאגוד את ענפי הערבה ובסיום התפילה של הושענא רבא לחבוט את הערבות ברצפה. מאחר שנטילת ערבה היא מנהג נביאים מאוחר, לא נתקנה לה ברכה.

יעקב מאורליינש

רבי יעקב מאורליינש (מאוית לעיתים "אורלינס"; כונה גם רבנו תם מאורליינש או רבנו יעקב הקדוש; נרצח בי"ט באלול ד'תתקמ"ט, 3 בספטמבר 1189) היה תלמיד חכם מבעלי התוספות, שחי באורליאן שבצרפת במאה ה-12, ובלונדון.

מבוא ביתר

מְבוֹא בֵּיתָר הוא מושב שיתופי בפרוזדור ירושלים בהרי יהודה כ-10 ק"מ דרומית-מערבית לירושלים, על כביש 375 מצומת האלה לביתר עילית כקילומטר ממערב לקו הירוק. המושב נמצא בגובה של כ-750 מ' מעל פני הים ושייך למועצה אזורית מטה יהודה.

המושב הוקם ב-24 באפריל 1950 על ידי בני הארץ ועולים מארגנטינה אנשי תנועת בית"ר במסגרת התנועה המיישבת משקי חרות בית"ר. עד למלחמת ששת הימים היה זה יישוב ספר הקרוב לגבול עם ירדן. במקום היו תקריות גבול עם מסתננים ושישה מחברי המושב נהרגו. במקום מצבת זיכרון לנופלים בפעולת התגמול מבצע לולב, נגד מצודת המשטרה הירדנית (בניין מסוג מצודות טגארט שנהרס כליל). בניין המשטרה היה ליד הכפר הפלסטיני הסמוך חוסאן.

מבוא בית"ר היה מושב שיתופי עד המשבר הכלכלי שפקד את המגזר החקלאי בשנת ה-1980. מאז מבוא ביתר ארגן מחדש את עצמו באמצעות הרחבה פיזית ושינויי קהילה.

מבצע לולב

מבצע לולב (משטרת חוסאן) הוא פעולת תגמול שנערכה בליל הושענא רבה תשי"ז - 25 בספטמבר 1956 בחוסאן, כפר ערבי סמוך לבית לחם ולגוש עציון. הפעולה הייתה אחת האחרונות ולראשונה הופעל כוח חטיבתי יחדיו בפעולת תגמול.

מסכת סוכה

מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו חמישה פרקים אשר עוסקים בארבע מצוות הנוהגות בחג סוכות.

שני הפרקים הראשונים במסכת עוסקים בדיני עשיית הסוכה ומצוות הישיבה בה. בפרק השלישי דנים בהלכות ארבעת המינים. בפרק הרביעי ממשיכים לדון בהלכות אלה בנוסף למצוות הערבה למזבח ומצוות ניסוך המים. הפרק החמישי מתאר את שמחת בית השואבה במקדש, וכן מוסיף פרטים על קרבנות מוספי החג ועוד עניינים מסדרי המקדש.

בתלמוד בבלי בדפוס וילנא יש למסכת זו 55 דפים ובכתב יד מינכן יש למסכת זו 17 עמודים.

מצווה הבאה בעבירה

מצווה הבאה בעבירה הוא מונח תלמודי המתייחס לקיום מעשה מצווה שהתאפשר בעקבות עבירה שקדמה לו. הפסיקה ההלכתית קובעת שקיום של מעשה כזה אינו נחשב למצווה, ואין לעשותו, וכלשונו של הרמב"ם: "מצווה הבאה בעבירה - אינה מצווה". במקרה כזה לא מיישמים את הכלל של עשה דוחה לא תעשה, שבו מדובר על מקרים שההלכה מכריעה שעשה מסוים חשוב יותר מהלא תעשה המתנגש בו, כמו ברית מילה שדוחה את השבת.

סוכות

סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי. יום החג הראשון הוא יום טוב, ואחריו שישה ימי חול המועד. לסוכות מספר רב יחסית של מצוות ומנהגים ייחודיים: מצוות ישיבה בסוכה בכל ימי החג, נטילת ארבעת המינים, מצוות הקהל המתקיימת בחג סוכות פעם בשבע שנים, ומנהגים לזכר מצוות שהתקיימו בבית המקדש כהלכה למשה מסיני.

סוכות הוא החג השלישי מבין שלוש הרגלים המופיעים בתורה, שבהם היו בני ישראל עולים לרגל לירושלים בזמן שבית המקדש היה קיים. החג נקרא גם חג האסיף (אחרי שני הרגלים הקודמים: חג האביב וחג הקציר). סוכות הוא החג היחיד ביהדות שאין לו מאפייני אוכל משלו, אם כי מקובל להרבות בו באכילת פירות שנשתבחה בהן הארץ.

בסיום חג הסוכות, בכ"ב בתשרי, נחוג שמיני עצרת, שהוא חג נפרד העומד בפני עצמו, והמצוות המיוחדות של חג הסוכות (הסוכה, נטילת לולב וכו') אינן חלות בו. בארץ ישראל חל במקביל ליום שמיני עצרת גם חג מדרבנן בשם שמחת תורה, שאף הוא נפרד משני החגים הקודמים. לאחר שמיני עצרת, בכ"ג בתשרי מצוין יום אסרו חג.

ערבה (צמח)

ערבה (שם מדעי: Salix) היא שמם של מספר מיני עצים נשירים וכמה מיני שיחים. יש כ-350 מיני ערבה השוכנים בעיקר באזורים הלחים של המקומות הקרים בחצי הכדור הצפוני. הערבה היא צמח נשיר ולרוב עליה מוארכים. במינים מסוימים העלים מעוגלים.

הערבה מתרבה ברבייה מינית על ידי פרחים ממין זכר וממין נקבה המופיעים כתפרחת על צמחים אחרים. התפרחות מופיעות בתחילת האביב, מעט לפני שהעלים מנצים. פרי הערבה הוא הלקט קטן המכיל כמות עצומה של זרעונים זעירים (בגודל של 0.1 מ"מ בערך) בתוך אבקה לבנה, המסייעת לפיזורם ברוח. זני הערבה השונים יכולים לעשות הכלאה זה עם זה וליצור תת-זנים מעורבים, הן בטבע והן בזנים מתורבתים.

חמישה מיני ערבה גדלים בארץ ישראל:

ערבה לבנה

ערבת שלושת האבקנים

ערבה מחודדת - צמח מוגן בישראל

ערבה מדומה

ערבת בבל - נקראת גם ערבה בוכייה

פעולות התגמול

פעולות התגמול הוא השם שניתן בישראל בשנות החמישים והשישים לפעולות הרתעה של צה"ל, שנעשו בעקבות פעולות טרור נגד תושבי ישראל ופעולות הטרדה של צבאות המדינות הגובלות בישראל.

קוישיקלך

קוישיקלך או קויישלך הוא מוצר העשוי מעלי לולב ארוגים לצורך אגידתם יחדיו של הלולב, ההדסים והערבות מארבעת המינים בחג סוכות. מטרת הקוישיקלך היא לקיים מצוות "אגד" בלולב, שאמנם על פי התלמוד אינה חובה להלכה, אך התקבלה כרצויה וכהידור מצווה כדברי חז"ל על הפסוק: "זה אלי ואנווהו -התנאה לפניו במצוות". כיוון שאגידת הלולב אינה חובה, ניתן לקיימה על ידי כל דבר, אולם מקובל לאגוד את הלולב דווקא בעלי לולב, שהם "מינו" של הלולב - ומכאן השימוש בקוישיקלך.

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (חי במאה ה-1 לספירה) היה, לפי מסורת חז"ל, מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני. נמלט מירושלים הנצורה ושיכנע את אספסיאנוס להתיר לו להקים את הסנהדרין מחדש ביבנה. שם הנהיג את שרידי החכמים, שיקם את חיי התורה בארץ ישראל, והיה מהראשונים שתיקנו תקנות המתאימות למציאות ללא מקדש. המחקר המודרני ממעיט מאוד בהשפעה שהייתה לאנשי יבנה בפועל על יהודי ארץ ישראל. לפי המסורת, התואר "רבן" ניתן לו משום שכיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין, על אף שלא השתייך למשפחת נשיאי בית הלל הזקן. הוא היה תלמידם של הלל ושמאי, ועל פי המסופר במדרש חי מאה ועשרים שנה.

תמר קנרי

תמר קנרי (שם מדעי: Phoenix canariensis) הוא מין ממשפחת הדקליים, קרוב משפחה של התמר המצוי. מוצאו של התמר הקנרי באיים הקנריים, והוא משמש כעץ נוי.

סוכות
מהלך החג יום טוב ראשוןחול המועדהושענא רבהשמיני עצרת/שמחת תורה
Sukkah in Ein HaNatziv
סוכה אכילה בסוכהשינה בסוכהברכת לישב בסוכהאושפיזיןמצטער פטור מן הסוכהתשבו כעין תדורומעמידדופן עקומה
ארבעת המינים אתרוג, לולב, הדס וערבההלכות ארבעת המיניםקוישיקלך
מנהגים פיוטי הושענותהקפותחיבוט ערבהשמחת בית השואבה
מצוות הנוהגות
בזמן בית המקדש
מצוות ערבה במקדשהושענותניסוך המיםשמחת בית השואבההקהלשמחת הרגלים
שמיני עצרת ושמחת תורה תפילת הגשםוזאת הברכהדגל שמחת תורההקפות בשמחת תורההקפות שניות
תפילות ופיוטים פיוטי הגשם (יפתח ארץ לישע · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי אלסוכה ולולב לעם סגולה
שונות שמחת הרגליםמסכת סוכהשלומית בונה סוכהסהרנה
חגי ישראל ומועדיושלוש הרגלים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.