לוי (יהדות)

לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן. שבט לוי, שנקרא על שם אבי השבט, לוי, נבדל כולו מיתר בני ישראל בייעודו לעבודת בית המקדש, ומתחלק לשתי קבוצות: צאצאי אהרון, שהם הכהנים, ובני השבט שאינם צאצאי אהרון, שהם הלוויים.

הלויים בבית המקדש היו שומרים על שערי המקדש והר הבית ובנוסף היו שרים ומנגנים בעת הקרבת הקורבנות. אף שבית המקדש חרב לפני כאלפיים שנה, ולכן חדלה להתקיים העבודה במקדש, נמשך זיהוים של הלויים ביהדות, וניתנות להם זכויות וחובות המיוחדות למעמד זה.

Baiersdorf Juedischer Friedhof 024
נהוג לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל ב[ן] מרדכי הלוי".

מצוות הלויים

בזמן שבית המקדש היה קיים, היה ללויים חלק ותפקיד בעבודות בית המקדש, אשר הלוויים בלבד היו מצווים עליהם.

שירת הלווים

בזמן הקרבת קורבן התמיד היו מצווים הלווים לשורר שיר מיוחד, אשר נתקן לכל אחד מימי השבוע. בימי שבת ומועדים היה שיר מיוחד לאותו יום.

שיר של יום

כזכר לאותו שיר שהיה מושר על הקרבנות, תיקנו חז"ל לומר כל יום בסיום תפילת השחר (אשר נתקנה כנגד קורבן תמיד של שחר) את אותו שיר שהיו הלווים משוררים בבית המקדש.

שמירת המקדש ונעילת שערים

מצווה נוספת אשר הייתה מוטלת על הלוויים היא מצוות שמירת בית המקדש, ב-24 מקומות. שמירת הלויים, הייתה "שירות" לכהנים.

השמירה התבצעה במשך כל הלילה, ויש אומרים שגם ביום. הממונה על המשמרות נקרא "איש הר הבית". כאשר גילה "איש הר הבית" שומר ישן, הוא היה חובט בו במקל והיה רשאי לשרוף את בגדיו.

הפוסקים נחלקו האם מצווה זו נוהגת בימינו.

זכויות וחובות בזמן הזה

זכויות וחובות של לוי כיום:

זיהוי לויים כיום

זיהויים של הלויים נמשך גם בימינו, אך בגלל הזמן הרב שעבר מאז עסקו הלויים בתפקידיהם, בפועל, אין ודאות מלאה לגבי הייחוס. ישנם שמות משפחה המיוחסים ללויים:

  • שם המשפחה לוי, ושמות המכילים אותו בצירוף של תחיליות או סופיות המאפיינות את השפה העברית או את שפת המקום בו גרה המשפחה בעת התגבשות שמות המשפחה. לדוגמה: הלוי, לוין, לויט, לויטס, לויים, לוינס, לויס, לוינשטיין, לוינגר וכדומה.
  • שמות המשפחה סגל וסג"ל, וכן וריאציות כגון סגליס. ייתכן ששמות אלו הם ראשי תיבות של המילים 'סגן לויים', ייתכן שביטוי זה הוא בדומה לתואר סגן הכהנים שפירושו הממונה על הכהנים, או מהתואר הסגן שפירושו הכהן השני בחשיבותו אחרי הכהן הגדול, יש גם כאלה שאומרים שראשי התיבות סג"ל הוא סגן לכהנים. רש"י בכמה מקומות בפירושו לתלמוד מזכיר את אחד מרבותיו העיקריים בשם ר' יצחק סגן לויה. ייתכן שמקור שם המשפחה בפסוקים: "והייתם לי סגֻלה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ה-ו). יש אומרים שבפסוק זה מוזכרים שלושת חלקי עם ישראל: כהנים, ישראל ('גוי קדוש'), והלויים - 'סגֻלה'.
  • שמות המשפחה הורוביץ, הורביץ הלוי וכן וריאציות כגון הורוביץ' וגורביץ' הנפוצים בעדת אשכנז - כולם על פי היוחסין משפחתו של ישעיה הלוי אי"ש הורוביץ, צאצאו של זרחיה הלוי "בעל המאור", מחכמי ספרד מן העיר גרונה. גם שמות משפחה נוספים מבין יהודי אירופה משויכים למשפחה זו, כגון ביליצר. ענף אחר מצאצאי זרחיה הלוי בעדת אשכנז הם משפחת אפשטיין - צאצאיו של רבי אהרון הלוי דה-נה-קלרה הברצלוני (הרא"ה), אחיו של פנחס הלוי.
  • שמות המשפחה לוינסקי ולויצקי. פירושם בשפות הסלאביות "בן-לוי".
  • שם המשפחה זמל, אשר משמעותו ביידיש היא לחמנייה. שם זה מהווה ראשי תיבות של המילים 'זכר משבט לוי'.
  • שם משפחה מושכל (גם מוסקל) נובע, על פי אחת המסורות, מצרוף האות הראשונה של מרדכי + סגל, דהיינו מסגל, שעבר כמה "גלגולים". כמו כן מהמילה משכיל. כל היהודים הנושאים שם משפחה זה, ככל הידוע, הם לויים.
  • שם המשפחה ערוסי, הוא שם משפחתם של צאצאיו של הילאל הלוי שכונה אלערוסי לאחר שהיגר מהעיר צנעא לכפר ערוס, שהוא אחד משרשרת כפרים שאוכלסו על ידי צאצאיו של הילאל[1]. דמויות ידועות ממשפחה זאת הם, הרב יחיא ערוסי מחבר הספר ספר אמונת ה', הרב אברהם ערוסי מחברם של ספרים רבים, וכן הרב רצון ערוסי[2].
  • שמות המשפחה אלשיך, יצחק (יצחק הלוי) הם שמות משפחה של שושלות רבנים תימניים המיוחסים לשבט לוי, ביניהם: הרב יחיא יצחק הלוי והרב יחיא אלשיך הלוי.
  • שם המשפחה קדיס, קדוש בתימנית, אשר בארץ שונה לגדיס ומשם לגודיס מיוחס למשפחת לווים מתימן.
  • שם המשפחה בלו"ך, פירושו "בני לוי כולנו"[3].
  • שם המשפחה סולובייצ'יק שמשמעותו ברוסית היא ציפור-שיר, על-שם השיר שהיו הלוויים שרים בבית המקדש.
  • שם המשפחה הרץ שמקורו מתרגום לגרמנית: לוי => לב =>Herz, ונגזרות כגון הרצברג, גרצברג, גרברט, גרצל, גרטן, גרוט, גרבט, גוביט (על פי מאגר המידע בבית התפוצות).

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שאר הכפרים הם שִבַׁאם, כַׁוְ כבַׁאן, מַׁחְוִית ושם משפחתם של צאצאיו של הילאל שעברו לגור שם גם היה ערוסי
  2. ^ תולדות הרב אברהם בכמוהר"ר רבי משה ערוסי הלוי, נדפס בסוף פירוש על מא כבר לרבי אברהם ערוסי על ידי הרב צפניה ערוסי בהוצאת מכון משה ניתן לצפייה כאן [1]
  3. ^ http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=30026>

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

בית המקדש

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה. הוא שכן בהר המוריה שבירושלים ושימש כמרכז להקרבת קורבנות, עליה לרגל ותפילה. בית המקדש היה מקום משכנו של ארון הברית, כפי שהיה המשכן לפניו. במקדש כיהנו הכהנים, כשלצדם סייעו הלויים, כאשר במרבית התקופה כיהנו בכהונה הגדולה צאצאי צדוק, הכהן הגדול בימי שלמה המלך. לצד הקרבת הקרבנות, פעל במקדש בית הדין הגדול (כינויו המאוחר: סנהדרין הגדולה), שישב בלשכת הגזית והורה הלכה לעם ישראל.בית המקדש הראשון נבנה, על פי המקרא, על ידי שלמה המלך על הר המוריה, בשנת 480 ליציאת מצרים. חז"ל תארכו זאת לשנת 2928 לבריאת העולם. במחקר נהוג לתארך את התקופה ל-930-970 לפנה"ס. על פי המסורת היהודית, בית המקדש הראשון נחרב על ידי נבוכדנאצר מלך בבל בשנת 3339 לבריאת העולם, ועל פי המחקר היה זה בשנת 586 לפנה"ס.

כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, נבנה בית המקדש השני על ידי עולי בבל ובראשם זרובבל בראשית שיבת ציון, בעקבות הצהרת כורש. המלך הורדוס (19 לפנה"ס) שיפץ והרחיב את המקדש באופן יסודי. בית המקדש השני נחרב בעקבות המרד הגדול של היהודים ברומאים, על ידי טיטוס, בנו של אספסיאנוס קיסר, בשנת 3830 לבריאת העולם, היינו שנת 70 לספירה.

דת ומדע

המונח דת ומדע, במשמעותו הרחבה, כולל כל ידע והגות השייכים להקשרים שבין תחומי הדת והמדע. במובן הצר הוא מתייחס לקונפליקט בין תפיסת הטבע כפי שהיא משתקפת במקרא (בשיח היהודי, נוצרי) או בקוראן (בשיח המוסלמי) לבין התפיסה המדעית. הקשרים שבין שני התחומים מעסיקים כבר רבות בשנים אנשי דת כמו את המתנגדים לה.

בדרך כלל מניחים המאמינים בדת מסוימת שסתירה בין תורת הדת לתגליות המדע אינה אפשרית, מפני שאם הדת נכונה - אף התורה שלה נכונה. או כפי שביטא זאת ר' יהודה הלוי בספר "הכוזרי": "חלילה לאל, מהיות דבר התורה סותר עדות דבר הנראה עין בעין או דבר שהוכח במופת שכלי!" (מאמר ראשון, פסקה ס"ז). משום כך, כאשר ישנו קונפליקט בין הנאמר בתורת הדת לבין מוסכמה ברורה כלשהי - הנטייה היא או לפרש את הנאמר בצורה שלא תסתור בין השניים, או לטעון שהידע המדעי אינו תקף.

עבור אלו שאינם מאמינים באותה דת, ורואים בה יצירה אנושית, יהיה לדיון בנושאים אלו, לכל היותר, ערך אנתרופולוגי בלבד, אך למאמינים מעוררות שאלות אלו עניין רב.

תחומים עיקריים של הקונפליקט בין תורה למדע הם:

גיל העולם

יצירת החי והאדם – בריאה אלוהית מכוונת או תהליך אבולוציוני אקראי?

סיפורי התנ"ך, ובמיוחד הנסים שבו, האם הם התרחשו או שמא מדובר במיתוסים עממיים.

לוי

האם התכוונתם ל...

מניין המצוות על פי ספר החינוך

מניין תרי"ג מצוות על פי ספר החינוך. החידוש העיקרי של מניין זה, לעומת מוני המצוות האחרים כמו הרמב"ם והרמב"ן, הוא בסדר המצוות. החינוך מונה את מצוותיו על פי סדר פרשיות התורה, מציין את מספר המצוות המופיעות בכל פרשה ומספר מצוות עשה ולא תעשה בכל פרשה.

הבדל נוסף הוא הוספת מצווה תפ"ז לפי מניין החינוך: איסור הקרבת הפסח בבמת יחיד בזמן היתר במות. במקומה החסיר החינוך את איסור אכילת קדשי קדשים לזר, המופיע כלאו קמ"ט במניין המצוות של הרמב"ם. ככל הנראה השינוי איננו חידוש של ספר החינוך, אלא מקורו בנוסח מוטעה של ספר המצוות שהיה לפני המחבר (ראו ספר החינוך).

שבט לוי

שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד מתוך שנים עשר שבטי ישראל, המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט לוי, בן שלישי ללאה וליעקב.

לפי התורה שבט לוי כולו נבחר לעבוד ולשרת בבית המקדש. מתוך השבט אהרון ובניו נבחרו לשמש ככהנים, ויתר בני השבט נועדו למלא את תפקידם כלויים. לפני ייחוס הלוויים, הוקדשו הבכורות מכל משפחות עם ישראל לעבודת הקודש, אך לאחר חטא העגל הועבר התפקיד אל בני שבט לוי שהיה היחיד שלא חטא.

לפי מדרש מאוחר, לא השתתפו בני שבט לוי בעבודות הפרך בתקופת גלות מצרים וניתנה להם רשות לשבת וללמוד תורה.

שבט לוי הוא היחיד שלא ניתנה לו נחלה. מאחר ששבט לוי לא קיבל נחלה בתחומי ארץ ישראל, לעיתים אינו נכלל במניין שנים־עשר השבטים.

כאשר הוא נמנה כאחד משנים עשר השבטים, נכללים שבטי מנשה ואפרים כאחד: שבט יוסף. ע"פ נבואת יחזקאל יזכה גם שבט לוי בעתיד לנחלה בארץ ישראל.

שם משפחה יהודי

שם משפחה יהודי מעיד לכאורה על השתייכותו של אדם למשפחה יהודית. בתרבות היהודית כמו בתרבויות רבות אחרות נהוג שבני זוג וילדיהם מזוהים באותו שם משפחה, אשר עובר מדור לדור.

שם משפחה כשלעצמו אינו מעיד בהכרח על קרבה משפחתית בין אנשים, ולעיתים קרובות קשה להוכיח קרבת-דם בין אנשים שנושאים שם משפחה זהה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.