לוי גינצבורג

הרב פרופ' לואיס לוי בן יצחק גינצבורג (Louis Ginzberg;‏ 28 בנובמבר 1873, קובנא, האימפריה הרוסית11 בנובמבר 1953, ניו יורק) היה חוקר תלמוד אמריקאי נודע, ממנהיגיה של היהדות הקונסרבטיבית.

לוי גינצבורג.jpeg
לוי גינצבורג

חייו

גינצבורג נולד בט"ו בכסלו ה'תרל"ג (1873) בקובנה שבליטא, אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית, למשפחה מיוחסת.

בגיל תשע, שוחרר על ידי ה"מלמד" שלו, שהגיע למסקנה שטוב יותר יעשה אם ילמד באופן עצמאי; וכך החל ללמוד לבדו, כאשר הוא מעדיף את הלימוד הפשטני על פני הפלפול. בהמשך למד בישיבת טלז, ונודע כ"עילוי מניישטאט".

לאחר תקופה קצרה של לימודים בישיבה עזב את עולם הישיבות, למד באוניברסיטאות ברלין ושטרסבורג, וב-1898 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת היידלברג, כשהיה בן 25 בלבד.

מהיידלברג עבר לאמסטרדם, וב-1899 היגר לארצות הברית כדי להשתתף בעבודת העריכה של האנציקלופדיה היהודית. לאחר מכן היה מראשי בית המדרש לרבנים באמריקה, היה חבר ועד הנאמנים של האוניברסיטה העברית. נפטר בניו יורק ב-1953.

השקפתו

מראשית ימיו חיפש גינצבורג את החיבור שבין תורה ומדע, ישיבה ואוניברסיטה. עם זאת חיפש בכל נושא את הפשט הפשוט, והתרחק מן הפלפול.

הוא מספר על עצמו[1], שבגיל תשע, כשלמד לבדו אגדה תלמודית ממסכת בבא בתרא, "התחילה הספקנות לנקר את מוחי ובייחוד הטרידו אותי אלו האווזות השמנות שנחלי שמן נוזלים מהן והצפור הגדולה שמי הים מגיעים עד קרסוליה וראשה בוקע שמים".

התפרסם כאחד מגדולי החוקרים בדורו של הטקסטים התלמודיים, מתוך גישתה של האסכולה ההיסטורית, שגרסה שעם ישראל אינו עם ייחודי בעל יעוד מטפיזי, אלא עם חי, שהמלחמה הבלתי פוסקת על קיומו, הן מבחינה ציבורית והן מבחינה רוחנית, היא מפתח להבנת המקורות העתיקים. מתוך כך הוא הרבה לחקור אחרי סגנון החיים שהיה נהוג בתקופה התלמודית, והרבה לחקור את יחסי הגומלין שבין ההלכה לסגנון החיים.

בשנת 1917 נערך כנס שנתי של בתי הכנסת המאוחדים של התנועה הקונסרבטיבית, ובה הציע גינצבורג להקים "ועד לפירוש ההלכה", שמטרתו לייעץ לקהילות הקונסרבטיביות בשאלות הלכה, וגינצבורג הציע להרכיבו מחמשה חברים מלומדים. בסופו של דבר גינצבורג היה הפעיל המרכזי בוועדה שהוקמה וכתב את כל התשובות בעצמו, וחלקן נדפס אחר כך כ"שאלות ותשובות מענה לוי". באחת מפסיקותיו המפורסמות, בעת תקופת היובש, התיר להשתמש במיץ ענבים במקום ביין לצורכי קידוש.

מספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הלכה ואגדה, עמ' 13
Jewish Quarterly Review

The Jewish Quarterly Review (בראשי תיבות: JQR) הוא כתב עת מדעי הנתון לביקורת עמיתים המתמקד במחקרים ביהדות. הוא מתפרסם פעם עם בשלושה חודשים עבור מרכז הרברט ד. כץ למחקרי יהדות מתקדמים (Herbert D. Katz Center for Advanced Judaic Studies) הנמצא באוניברסיטת פנסילבניה. העורכים הנוכחיים הם אליוט הורוביץ (Elliott Horowitz) ודייוויד נץ מיירס (David N. Myers), פרופסור להיסטוריה יהודית ב-UCLA. כתב העת זמין למנויים דרך מאגרי המידע המקוונים פרויקט MUSE ו-JSTOR.

כתב העת נוסד בלונדון ב-1889 על ידי ישראל אברהמס וקלוד מונטיפיורי כתוצאה של התפתחות תנועת חכמת ישראל. הוא כתב העת הוותיק ביותר בשפה האנגלית בנושא מחקר יהדות.

בין התורמים החשובים נמצאים שניאור זלמן שכטר, אלכסנדר אלטמן, מיכאל פרידלנדר, שלמה צייטלין, לוי גינצבורג, מנחם קלנר, אלקן נתן אדלר, וילהלם באכר, דוד קאופמן, אדולף נויבאואר, משה שטיינשניידר, רפאל שרף וישראל זנגוויל.

אבא מרי בן אליגדור

רבי אַבָּא מָרִי בֶּן אֶלִיגְדוֹר שֶׂן נַגָּרִי (לעיתים: סן או סניור, אשתרוק דה נובס) היה מלומד יהודי צרפתי ברבע הראשון של המאה ה-14. מלבד עיסוקו בתלמוד היה אבא מרי גם פילוסוף, אסטרונום ורופא.

אבא מרי חי בעיר סלון . שנות לידתו ופטירתו המדויקות אינן ידועות, ואולם נכתב כי בשנת ה'צ"ה, 1335, כבר היה זקן בא בימים.

אהרן פריימן

אהרן פְרַיְימַן (נכתב גם פריימאן או פריימאנן; בגרמנית: Aron Freimann;‏ 5 באוגוסט 1871, פִילֶנֶה, פרובינציית פוזן, ממלכת פרוסיה, הקיסרות הגרמנית – 6 ביוני 1948, ניו יורק) היה ביבליוגרף, היסטוריון וספרן יהודי גרמני.

אלכסנדר מרכס

אלכסנדר מרכס (נכתב גם מארכס, באנגלית: Alexander Marx;‏ 29 בינואר 1878 – 26 בדצמבר 1953) היה היסטוריון של עם ישראל, ביבליוגרף,ספרן ופרופסור בבית המדרש לרבנים באמריקה.

גרשון אשכנזי

רבי גרשון אשכנזי (ה'שע"ה – י' באדר ב' ה'תנ"ג, מרץ 1693) היה רבה של וינה, הנאו ומץ במאה ה-17. מחבר הספרים "עבודת הגרשוני" ו"תפארת הגרשוני".

דוד גולינקין

הרב פרופ' דוד גוֹלִינְקִין (Golinkin; נולד ב-1955) הוא רב קונסרבטיבי, חוקר תלמוד והלכה ישראלי, פרופסור למשפט עברי והלכה, כיהן כרקטור ונשיא מכון שכטר למדעי היהדות עד 2015. כיום משמש כנשיא "שוחרי שכטר בע״מ", ארגון ללא מטרת רווח אשר מטרתו גיוס כספים למכון שכטר.

האנציקלופדיה היהודית

האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק. באנציקלופדיה ישנם כ-15,000 ערכים ב-12 כרכים, ועד היום היא אחד המקורות המקיפים ביותר למידע בנושאי יהדות ותולדות עם ישראל.

הנרייטה סאלד

הנרִיֶיטה סאלְד (קרי: "סוֹלד"; בכתיב לועזי: Henrietta Szold;‏ 21 בדצמבר 1860, ח' בטבת תרכ"א, בולטימור - 13 בפברואר 1945, א' באדר א' תש"ה, ירושלים) הייתה פעילת ציבור, אשת חינוך ועורכת ספרותית, שהקדישה את חייה ופועלה לרעיון הציוני ולעם היהודי. פעלה רבות בתחומים שונים ומגוונים כגון סיוע לפליטים ולפליטות יהודים בארצות הברית, בשדות החינוך וההוראה, העבודה הסוציאלית והבריאות, בהקמת ארגון "הדסה" ובהובלת "עליית הנוער". ייסדה, מימנה וניהלה מוסדות וגופים שונים למען הילד והנוער בארץ ישראל. אחת הדמויות המרכזיות המזוהות עם פועלן הציבורי של נשים במאה ה-20.

ויקרא רבה

ויקרא רבה או הגדת ויקרא או הגדה של ויקרא הוא מדרש אגדה דרשני על ספר ויקרא, שנכתב בארץ ישראל במאה החמישית או במאה השישית או באמצע המאה השביעית, ההשערה הרווחת היא כי המונח 'רבה' ניתן לו בעת קיבוצו עם שאר ההגדות על התורה והמגילות בידי המעתיקים, כיוון שהיו אחר הספר בראשית רבה, וששמו הקדום יותר היה הגדת ויקרא.

זוליכה

זוליכה, וגם זולייכה, סוליקה וזליכה – הוא על פי המסורת המוסלמית, שמה של אשת פוטיפר, שר הטבחים המצרי.

חנוך אלבק

חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.

יהדות קונסרבטיבית

יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; אנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism, גרמנית: Positiv-historisches Judentum) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו. לפיכך, הקונסרבטיבים רואים את ההלכה כמחייבת ובו זמנית גם כנתונה להשפעה היסטורית מתמדת, וסבורים כי פסיקתה צריכה לשקף הן גישה מדעית-ביקורתית למקורות והן את אורחות חייו של כלל הציבור. כמו כן, התנועה מתרחקת מקביעות תאולוגיות חד-משמעיות ומקיימת פלורליזם נרחב בשאלות האמונה. עמדותיה אלו מבדילות אותה משני הזרמים העיקריים האחרים, האורתודוקסים והרפורמים.

היהדות הקונסרבטיבית רואה עצמה כממשיכתה של האסכולה הפוזיטיבית-היסטורית שפעלה במרכז אירופה של המאה ה-19, אם כי נעשתה זרם ממוסד ועצמאי לגמרי רק בארצות הברית שלאחר מלחמת העולם השנייה. הארגון הבינלאומי המרכז את מרבית הגופים הקהילתיים השונים נקרא "מסורתי עולמי", והארגון-החבר הגדול ביותר, בפער ניכר, הוא "בתי-הכנסת המאוחדים של היהדות הקונסרבטיבית" בצפון אמריקה. הנהגתו הרוחנית של "מסורתי עולמי" מצויה בידי כנסת הרבנים של התנועה. הקונסרבטיבים מעריכים כי הם מייצגים למעלה ממיליון יהודים בוגרים: הן כ-600,000 רשומים בקהילות והן עוד כמה מאות אלפים המזדהים עם התנועה הצהרתית אך אינם חברי קהילה.

ישיבת טלז

ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו. הישיבה נחשבת לאחת החשובות שבישיבות המסורתיות באירופה. עם ראשי הישיבה, שהיו "מגדולי למדני הזמן", נמנו הרב אליעזר גורדון והרב שמעון שקאפ, ובין הלומדים בה היו אנשי שם ידועים.הישיבה קמה כאנטיתזה לתנועת ההשכלה היהודית, והלימוד בה נעשה בדרך המסורתית, אך תוך התרחקות משיטת הפלפול ובהיצמדות להיגיון האנושי. עובדה זו הושפעה גם מכך שר' שמעון שקופ, בעל השיטה הייחודית בלימוד ההלכה, לימד בישיבה במשך 18 שנים. בעידודו של ר' אליעזר גורדון, התאפיינה הישיבה גם בדרך של משא ומתן-הלכתי אקטיבי, בניגוד לשמיעה פסיבית.

מאפיין עיקרי נוסף של הישיבה, היה דעתנות רבה בקרב התלמידים; זו אף הביאה למאבקים אידאולוגיים בה, שנסובו בעיקר סביב שיטת המוסר, שנכנסה לישיבה בשנת 1885 בהשפעת חתנו של גורדון - ר' יוסף יהודה ליב בלוך. כמו כן, חלק גדול מבני הישיבה היו ציונים. הביקוש ללמוד בישיבה היה גבוה, ובממוצע למדו בה כ-300 עד 350 תלמידים. היא נודעה במשטר הקפדני ששרר בהּ ובהתנהלותהּ המסודרת. ידועה במיוחד השיטה שהונהגה בהּ, לפיה חולקו התלמידים בהתאם לרמתם, ולא לפי גילם, לכמה כיתות ברמת קושי עולה.

מכון שכטר למדעי היהדות

מכון שכטר למדעי היהדות היא מכללה אקדמית ישראלית העוסקת בחקר מדעי היהדות ובלימוד והנחלת היהדות בגישה שוויונית ופלורליסטית, תוך הדגשת משמעותם ויישומם בחיים המודרניים. המוסד נוסד על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) ומזוהה עם היהדות הקונסרבטיבית. הגישה האקדמית במכון שכטר משלבת דרכי לימוד מסורתיות עם גישות מחקר מודרניות. לצד הדיון ההיסטורי והטקסטואלי במקורות היהדות מתנהל שיח תרבותי ואקטואלי, המתמודד עם הדילמות המוסריות-חברתיות של החברה הישראלית בימינו. המכון שוכן בשכונת ניות בירושלים.

מכילתא דרשב"י

מכילתא דרשב"י הוא כינויו של מדרש ההלכה על חומש שמות המזוהה במחקר המודרני כבא מאסכולת דבי רבי עקיבא. בשונה ממקבילו, מכילתא דרבי ישמעאל, המדרש לא שרד בשלמותו, ושוחזר מחדש על פי כתבי יד חלקיים ומובאות בחיבורים מאוחרים דוגמת "מדרש הגדול" רק בתחילת המאה העשרים בידי הרב דוד צבי הופמן, ולאחר מכן על פי כתבי יד נוספים בידי יעקב נחום אפשטיין ותלמידו עזרא ציון מלמד.

לוי גינצבורג סבר שהמדרש נקרא כך משום שהוא יצא מבית מדרשו של רבי שמעון בר יוחאי. חוקרים אחרים סוברים שחלקים בספר אינם מתאימים לבית מדרש זה, ומקור השם, כמו בכמה מדרשים אחרים, נובע מכך שרשב"י הוא החכם הראשון המוזכר במדרש.

בשנת 2017 יצא הספר לאור במהדורה חדשה על ידי מכון זיכרון אהרן עם פירוש, ציונים והערות.

צבי הירש ביאלה

רבי צבי הירש בן נפתלי הירץ אשכנזי ("חריף"), מכונה גם רבי צבי הירש ביאלה (~ה'ת"ל, 1670 - ליל ד' בתשרי ה'תק"ח, 25 בספטמבר 1748) היה רב וראש ישיבה אשכנזי-פולני מן האחרונים. רבן של ביאלה והלברשטאדט ומחבר שו"ת עטרת צבי וספרי "כוס ישועות" על התלמוד הבבלי.

רב אחא משבחא

רב אחא (ידוע גם בשם אחאי) משַבָּחָא שבבבל (ד'ת"מ (680) לערך - סביבות ד'תקי"ב (752)) היה מחכמי פומבדיתא שבבבל. נודע בעקבות ספרו, השאילתות. השאילתות הוא הספר הראשון שנתחבר לאחר חתימת התלמוד, ונקרא ע"ש מחברו. בעקבות מינוי לגאון של רב נטרוני בר רב אמונה, שהיה כפוף לרב אחא על ידי שלמה בר חסדאי ראש הגולה, עלה רב אחא לארץ ישראל בסביבות שנת ד'תק"י.

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התלמוד וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

שלמה אביגדור

שלמה בן אברהם אביגדור (נולד ב-1384) היה מתרגם עברי בן יהדות פרובאנס בסוף המאה ה-14.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.