לוח שנה ירחי

לוח שנה ירחי הוא שיטת תיארוך המבוססת על מחזור מופעי הירח. זו אחת משתי שיטות-העל הנהוגות למדוד את מעבר השנים.

בלוח השנה הירחי, חודש הוא הזמן החולף בין שני מופעים זהים של של הירח. (חודש סינודי). בתרבויות שונות תחילת החודש יכולה להיגזר ממולד הירח, מולד הירח הנראה או מירח מלא . כל חודש כזה הוא בן כארבעה שבועות, וברוב השיטות שנים עשר חודשים כאלו מהווים שנה.. מכיוון שמניין הימים בשנים עשר חודשי ירח לא מגיעים לסך של 365 ימים - אורכה של שנת חמה - הרי שיכולה להיווצר אי התאמה בין חודשי השנה בשיטה הירחית לעונות השנה, ומועדן של אלו ישתנה ביחס לשנה הטרופית. כתוצאה מפער זה, רוב לוחות השנה הירחיים כוללים מנגנון שמתאים את השנה בלוח הירחי לעונות השנה ( ראה לוח לוניסולארי). מנגנון נפוץ כזה הוא הוספת חודש נוסף אחת לכמה שנים. למשל בלוח השנה העברי מוסיפים חודש אדר (אדר א' ) מדי שנה מעוברת.

לוח שנה ירחי היה נהוג ברוב תרבויות המזרח התיכון הקדומות, ובתרבויות שצמחו מהן. כך לוחות השנה המוסלמי והעברי עדיין מבוססים על מחזורי הירח.

לוח השנה המערבי הנפוץ הוא לוח שמשי, לאחר שבשנת 45 לפנה"ס שינה יוליוס קיסר את לוח השנה הרומי מהלוח הירחי שהיה נהוג בתקופתו ללוח שנה שמשי שמתאים לעונות השנה ואינו דורש תיקונים והוספות (להוציא יום אחד נוסף, אחת לארבע שנים). המחיר הוא אובדן ההתאמה המוחלטת שבין אורך החודשים למחזור הירח. לוח זה נקרא הלוח היוליאני, והוא הבסיס ללוח השנה הגרגוריאני בו מקובל להשתמש היום.

קישורים חיצוניים

אי הפסחא

אִי הַפַּסְחָא (בשפת הרפה נוי, שהיא שפת האי, הוא נקרא: רַפַּה נוּי; בספרדית: Isla de Pascua) הוא אי בדרום מזרח האוקיינוס השקט. זהו האי המיושב המבודד ביותר בעולם. נקודת היישוב הקרובה אליו ביותר הוא האי פיטקרן במרחק של 2,072 קילומטרים, והנקודה היבשתית הקרובה ביותר שוכנת בחוף אמריקה הדרומית במרכז צ'ילה במרחק של 3,658 קילומטרים. האי נודע במאות פסלי האבן הגדולים שבו, המכונים מואי (Moai), שנחצבו בידי תושביו הפולינזים לצורכי פולחן, ככל הנראה בין המאה ה-13 למאה ה-15.

התושבים הפולינזים שהתיישבו באי הפסחא בין שנת 800 לשנת 1200, יצרו תרבות משגשגת כפי שמעידים פסלי המואי, ממצאים ארכאולוגיים נוספים, וכתב ייחודי המכונה רונגו רונגו. כשהאירופאים הראשונים הגיעו לאי ב-1722 התגוררו באי בין 2,000 ל-3,000 תושבים. מחלות שהביאו לאי מלחים אירופאים ופשיטה של סוחרי עבדים מפרו באמצע המאה ה-19 הקטינו את אוכלוסיית האי ל-111 תושבים בלבד ב-1877.האי הוא טריטוריה במעמד מיוחד של צ'ילה, שסיפחה את המקום ב-1888. מנהלית האי שייך למחוז ולפראיסו (Región de Valparaíso), וליתר דיוק הוא הקומונה היחידה בפרובינציה אי הפסחא (Isla de Pascua). במפקד האוכלוסין של 2012 נמנו באי כ-5,800 תושבים, כ-40% מהם ממוצא פולינזי.

ב-1935 נקבע חלק גדול משטח האי כפארק לאומי בשם הפארק הלאומי רפה נוי (parque nacional Rapa Nui), וב-1995 הכריז ארגון אונסק"ו על הפארק כאתר מורשת עולמית.במשך שנים רבות, מאז שהתגלה על ידי האירופאים, עורר האי את סקרנותם של חוקרים בשל מספר תופעות שהתקשו להסבירן. התעלומה הראשונה היא מקור תושביו הראשונים של האי, המרוחק אלפי קילומטרים ממקומות מיושבים אחרים. תעלומות נוספות הן אופן יצירתם של פסלי המואי הענקיים שמשקלם עשרות טונות, אופן הובלתם למרחק של קילומטרים רבים מהאתר המרכזי שבו נחצבו, ואופן הצבתם על הבמות המיוחדות המכונות "אהו". לצד זאת החוקרים תהו איך לאחר שתושבי המקום העמידו את הפסלים במקומם הם הצליחו להציב על ראשי הפסלים גוש אבן גדול נוסף שאף הוא שוקל מספר טונות. הדבר מפתיע במיוחד לאור העובדה שהטכנולוגיה שעמדה לרשות התושבים הייתה פרימיטיבית ביותר, ולא היו להם כלי עבודה ממתכת. בנוסף לכל, רבים התקשו להסביר כיצד קרה שאי קטן ומבודד הוא המקום היחיד בכל פולינזיה שבו נוצר כתב (שהחוקרים טרם הצליחו לפענח).

ביתא ישראל

ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתא אִסרַאֶל", תרגום: "בית ישראל", משמעות: "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה. הקהילה התקיימה באזור חבש ההיסטורי, שהיווה חלק מהאימפריה החבשית והאימפריה האתיופית ומחולק בין המדינות האתיופיות אמהרה ותיגראי. ביתא ישראל קיימו מנהגים ופולחן המכונים "היימנות", השונים בחלקם מהמנהגים וההלכות של היהדות הרבנית.

מרכז יהודי עצמאי שליבו בהרי סימן, שכונה "ארץ היהודים", קם באמצע המאה ה-4, כתוצאה מקבלת הנצרות באימפריה החבשית ועל בסיס שטחיו ההיסטוריים של גדעון. שטחי הממלכה ומידת עצמאותה המדינית בצל האימפריה החבשית השתנו במרוצת הדורות, עד שעלה בידי יהודית המלכה להדוף פלישה חבשית לממלכה ולכבוש את עיר הבירה החבשית אקסום. עליית השושלת הסולומונית בשלהי המאה ה-13 הביאה לחידוש העימות המזוין עם צבאות האימפריה האתיופית, עד אשר בתחילת המאה ה-17 סופחה הממלכה לאתיופיה. במהלך תקופת התחייה השתלבו בני ביתא ישראל רבים בממשל ובצבא הקיסרי, אולם רבים אחרים דבקו בכלל ההלכתי של הימנעות ממגע עם גויים (אטאנקון), גם במחיר נידוי חברתי ועוני גובר. תקופת השופטים והזעזועים הקשים שבעקבותיה, הביאו לשחיקה מתמדת בחופש הפולחן של קהילה זו. אלפים מבני הקהילה נספו בניסיון עלייה כושל לארץ ישראל בשנת 1862, ורבבות גוועו בתקופת הזמן הרע ("כְּפוּ קֵן") - שבע שנים רצופות של בצורת, מלחמות ומגיפות. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הגיעה עליית ביתא ישראל להיקפים משמעותיים, ובמסגרתה עלו לישראל רוב יהודי אתיופיה.

דואן צ'ירוי

זהו שם סיני; שם המשפחה הוא דואן. דואן צ'ירוי (באנגלית: Duan Qirui; ‏ 6 במרץ 1865 - 2 בנובמבר 1936) היה מצביא ופוליטיקאי סיני, מפקד של צבא בייאנג ומנהל בפועל של הרפובליקה של סין (בבייג'ינג) מ-1924 עד 1926. הוא היה גם ראש ממשלת הרפובליקה של סין ארבע פעמים בין 1913 ו-1918. הוא היה האיש החזק ביותר בסין מ-1916 עד 1920.

האני (קבוצה אתנית)

האני (במנדרינית תקנית: 哈尼族, בפין-יין: Hāní zú, בווייטנאמית: Người Hà Nhì) היא קבוצה אתנית שבניה מתגוררים בדרום מזרח אסיה. בסין מתגוררים מעל ל-700,000 נפשות המהווים מעל ל-90% מבני הקבוצה, רובם בדרום מחוז יונאן על רכס הרי אָילָאו בין הנהר האדום לנהר המקונג. הקבוצה האתנית של ההאני היא אחת מ-56 הקבוצות האתניות המוכרות על ידי ממשלת סין. בווייטנאם מתגוררים כ-20,000 מבני ההאני, וההאני היא אחת מ-54 הקבוצות האתניות המוכרות בווייטנאם. בלאוס, שבה הם מכונים הוֹ ("Ho"), מתגוררים כאלף מבני ההאני.

המקור של בני ההאני אינו ידוע במדויק, אף שמשערים שאבותיהם הקדומים, שבט צ'יאנג הקדום היגר דרומה מרמת צ'ינגהאי-טיבט לפני המאה השלישית לספירה. על פי המסורת של בני ההאני הם צאצאים של הקבוצה האתנית של בני היי והם התפצלו ממנה כשבט נפרד לפני חמישים דורות. אחת מהמסורות העוברות בעל פה בכל משפחה היא דקלום של שמות האבות הקדומים של ההאני מהמשפחה הראשונה ועד למשפחתו של המדקלם.

ההאני דוברים שפה ייחודית, שפת האני, השייכת לשפות הלולו-בורמזיות, ענף של משפחת השפות הסינו-טיבטיות. על פי המסורת בעל פה היה פעם גם כתב לשפה, אך הוא אבד בעת ההגירה מסצ'ואן. הם משתמשים כיום בכתיב לטיני של ניב לוּצ'וּן.

מרבית בני ההאני מוגדרים כבעלי מעמד סוציואקנומי נמוך. אחוז האוריינות בקרבם הוא 29% בלבד, והממשל המרכזי דרג אותם במקום הנמוך ביותר בין הקבוצות האתניות הרשמיות של סין כשהם מקבלים ציון של 38.3% ב"מדד איכות החיים" בהשוואה לממוצע בסין של 62.7%. הם גם מדורגים במקום הגבוה ביותר בתמותת תינוקות, 107 תינוקות מתוך 1,000, ותוחלת החיים היא רק 58 שנים.

הופי

הופי (באנגלית: Hopi) הם קבוצה אתנית של אינדיאנים בארצות הברית, שבט המוכר על ידי הממשל הפדרלי של ארצות הברית (federally recognized tribe), שבניו חיים בעיקר ב-12 כפרים בשמורת הופי, שמורת אינדיאנים המשתרעת על שטח של 6,557.26 קילומטרים רבועים בצפון מזרח מדינת אריזונה שבדרום-מערב ארצות הברית. כפרי ההופי שוכנים על שלושה הרי שולחן, שלוחות הרריות הפונות דרומה המכונות באנגלית, במילה השאולה מספרדית, מֶסָה (Mesa). שלוש השלוחות מכונות בפשטות "המסה הראשונה", "המסה השנייה" ו"המסה השלישית" (First Mesa, Second Mesa and Third Mesa). נכון ל-2012 התגוררו בארצות הברית 18,327 מבני ההופי. שפת הופי היא אחת מ-30 השפות במשפחת השפות האוטו-אצטקיות.

שמורת הופי מוקפת לחלוטין בשטחה של אומת נאוואחו, שמורה גדולה הרבה יותר. ההופי והנאוואחו נהגו לחלוק את ה"שטח המשותף נאוואחו-הופי", אבל מאז השטח מהווה מוקד למחלוקת. גם חלוקת אזור זה, המכונה ביג מאונטיין (Big Mountain) באמצעות חקיקה בקונגרס ב-1974 וב-1996, גרמה למחלוקת ארוכת שנים.

הלוח המוסלמי

לוח השנה המוסלמי, או לוח השנה ההיג'רי (בערבית: تقويم هجري), הוא לוח שנה שעל פיו נקבעים חגי האסלאם ומועדיו. לוח שנה זה מבוסס על מחזורי ירח, כלומר מבוסס על מספר קבוע של פעמים שבהן הירח משלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ.

חגים ומועדים באסלאם

חגים ומועדים באסלאם מציינים בדרך כלל מאורעות המצוינים בקוראן, הנסובים בדרך כלל סביב מעשי הנביא מוחמד. שני החגים העיקריים באסלאם הם עיד אל-פיטר ועיד אל-אצ'חא (חג הקורבן). המוסלמים מציינים את החגים והמועדים בצורה שונה באזורים שונים, והתנהלות החג משתנה גם בין פלגי האסלאם השונים. החגים המוסלמיים נקבעים על פי לוח שנה ירחי ועל כן תאריכם משתנה בלוח השנה הלועזי.

טרסות האורז בחונגחה האני

טרסות האורז בחונְגְחֶה הָאנִי (בסינית: 红河哈尼梯田, בפין-יין: Hónghé hāní tītián), או ליתר דיוק "הנוף התרבותי של טרסות האורז בחונְגְחֶה הָאנִי" (באנגלית: "Cultural Landscape of Honghe Hani Rice Terrace"), הן אתר מורשת עולמית של אונסק"ו בנציבות האוטונומית חונְגְחֶה הָאנִי ויִי (红河哈尼族彝族自治州, בפין-יין: Hónghé Hānízú Yízú Zìzhìzhōu) במחוז יונאן שברפובליקה העממית של סין. מרבית התושבים המתגוררים משתייכים לקבוצה האתנית של ההאני, שבניה מתגוררים בדרום מחוז יונאן כ-1,300 שנים. ההאני פיתחו טכנולוגיה לגידול אורז על מדרונות ההרים התלולים המתבססת על מערכת אקולוגית ייחודית המבטיחה יבולים קבועים גם בשנות בצורת. תרבותם של בני ההאני משקפת את עיסוקם בחקלאות. חגיהם קשורים לשתילת האורז ולקציר, שיריהם מתארים בצורה לירית את הפעולות השונות שעליהם לבצע במהלך הזריעה, השתילה והקציר, ואף מבנה בתיהם וכפריהם נגזרים מהקשר לחקלאות. ההכרזה על המקום כאתר מורשת עולמית נועדה, בין השאר, לשמר מורשת תרבותית ייחודית זו.

לוח השנה האטי

לוח השנה האטי הוא הלוח שהיה נהוג בתקופה הקלאסית באטיקה, חבל הארץ בו שכנה אתונה העתיקה. מאחר שרוב הממצאים והעדויות על יוון העתיקה מוצאם מאתונה או נוגעים לה, ידיעותינו אודותיו רבות משל הלוחות ההלניים האחרים. ברם, היות שלוח השנה נחשב דבר המובן מאליו, איש מבני התקופה לא טרח לתארו בשלמותו, והעדויות המצויות בידינו מקוטעות ולעיתים קרובות סותרות זו את זו. יתרה מכך, במהלך התקופה הנדונה הוא עבר שינויים שאינם מובנים לנו במלואם, ולכן כל ניסיון לתארו הוא בגדר שחזור משוער בלבד. ראוי לציין בהקשר זה, שהמושגים האתונאיים והאטיים זהים במידה רבה.

מולד הלבנה

מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי. דוגמאות לכך הן לוח השנה העברי ולוח השנה המוסלמי. המושג מולד הלבנה מתייחס למספר זמנים שונים והם:

המולד האסטרונומי המתרחש בנקודת הזמן שבה הירח, בהקיפו את כדור הארץ, נמצא בנקודה הקרובה ביותר לשמש. מולד אסטרונומי איננו ניתן לצפייה בעין אנושית באופן ישיר מכדור הארץ, בגלל שאז כל צידו הקרוב של הירח (זה שמופנה תמיד כלפי כדור הארץ) חשוך.

המולד הנראה המשמעות המקורית של מולד הירח מתייחס לפעם הראשונה שבה ניתן להבחין בשולי האזור המואר של הירח לאחר המולד האסטרונומי. שולי האזור המואר נראים כקשת של אור שניתנת לצפייה באופק מערב זמן קצר לאחר שקיעת השמש ובטרם שקע הירח. המולד הנראה או ראייה ראשונה בארץ ישראל, בתקופה שלפני אימוץ הלוח הקבוע, שימשה לקביעת היום הראשון בחודש העברי.

מולד הלוח או מולד ממוצע הוא קירוב סטטיסטי של המולד האסטרונומי המבוסס על אורך קבוע של החודש העברי. המולד הממוצע משמש את החישובים של הלוח העברי הקבוע, ולא המולד האסטרונומי.בלוח השנה העברי הנוכחי נקבע מועד ראש השנה על פי המולד הממוצע. יום א' של ראש השנה ייקבע ביום שבו חל המולד הממוצע של חודש תשרי, אלא אם כן ישנה סיבה לדחותו. קביעה זו, בשילוב עם כללי עיבור השנה, גוזרים את מועדי שאר החגים והמועדים באותה השנה, וכן את מספר הימים בשנה.

מופע הירח

מופע הירח הוא צורת החלק של הירח המואר לצופה, לרוב כזה הנמצא בכדור הארץ, במהלך החודש. מופעי הירח משתנים בצורה מעגלית בהתאם לשינויים במיקומם של כדור הארץ, הירח והשמש. בכל עת חצי מהירח מואר על ידי השמש (מלבד בזמן ליקויי ירח) ולכן הוא בהיר, אך רק חלק מההמיספירה המוארת של הירח נראית מכדור הארץ והיא יכולה לנוע מ-100% (ירח מלא) ל-0% (מולד הלבנה). הקו המפריד בין החלק המואר ללא מואר נקרא טרמינטור (Terminator).

שבועות

חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים. החג חל יום לאחר סיום ספירת העומר בת שבעת השבועות, ובלוח העברי הקבוע חל תמיד בו' בסיוון. החג חל יום אחד בארץ ישראל ויומיים בחוץ לארץ.בזמן שבית המקדש היה קיים, הוקרב בחג השבועות קורבן מיוחד שנקרא "קורבן שתי הלחם", והחלה בו העונה של הבאת הביכורים. על פי חז"ל מזוהה תאריך זה עם זמן מתן תורה, ובהתאם לכך מציינים את קבלת התורה בתפילות החג, קריאה בתורה בפרשת מעמד הר סיני ועשרת הדיברות, וכן על ידי לימוד תורה ושאר מנהגי החג. שלושת הימים המקדימים את שבועות נקראים "שלושת ימי ההגבלה", על שם הימים בהם התכוננו בני ישראל למעמד הר סיני.

בימי בית שני הצדוקים, שלא קיבלו את קבלת חז"ל לדרשת הפסוקים, חלקו על קביעת החג חמישים יום אחר חג הפסח, וציינו אותו חמישים יום אחר השבת הסמוכה לתחילת קציר השעורים. כיום יש חוקרים הסבורים שמדובר במחלוקת על לוח שנה לפי שנת שמש (לעומת לוח שנה ירחי על פי מסורת חז"ל) כפי שמשתקף מספר היובלות של כת מדבר יהודה.

שנה ליטורגית

שנה ליטורגית הוא מונח הבא לתאר התנהלות על פי תאריכים המופיעים בלוח השנה, בהם יש הנחיות בדבר התנהגות דתית. התנהגות זו יכולה לכלול תפילות (שונות מהתפילות הנערכות ביום-יום), טקסי חליפין, צומות, קטעי קריאה שיש לקרוא, קורבנות שיש להקריב וכדומה. מחזור הליטורגיה יכול להיות במחזור שנתי או מחזור של מספר שנים.

הקטעים אותם יש לקרוא מפורטים ב-lectionárium (ביהדות זהו הסידור)

תחילת שנה חדשה

בכל חלקי העולם מקובל לציין תחילת שנה חדשה בחג או ביום שמחה, בהתאם למועד תחילת השנה בתרבות או בדת המקומית.

תקופות חמה (לוח השנה הסיני)

מועדי חמה (באנגלית: Solar Terms, בסינית: 节气) הן 24 התקופות לפיהן מחולק לוח השנה הסיני. שיטת חישוב זו של ימי השנה נהגתה בין המאה ה-3 לפנה"ס לבין המאה ה-1 לפנה"ס, על מנת לסייע לחקלאים לתכנן היטב את עבודת האדמה. בדומה ללוח השנה העברי, חלוקת השנה למועדי חמה עדיין רווחת בסין, אך לוח השנה הגרגוריאני החליפהּ בתקשורת וביום יום.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.