לוחמה הררית

לוחמה הרריתאנגלית: Mountain warfare נקראת לעיתים גם לוחמה אלפינית או אלפיניסטית) היא לוחמה בשטחים הררים או בעלי תנאי מזג אוויר וטופוגרפיה קשים.

אופי הלוחמה הררית מהווה אתגרים נוספים מעבר ללחימה עצמה, בהם התמודדות עם תנאי מזג האוויר (שלג, רוחות עזות, טמפרטורות נמוכות וכדומה), תנועה במדרונות, קושי בלוגיסטיקה ואספקה, קושי בפינוי וסיוע רפואי, לחימה מול אויב בעמדות גבוהות ומחופרות וכדומה. לאזורים אלו לעיתים ישנה חשיבות צבאית רבה בתור אזורים אשר לא מאפשרים פעילות צבאית מלאה, אך עם זאת מעניקים נכס אסטרטגי חשוב.

משום החשיבות הרבה צבאות רבים בעולם פיתחו שיטות ללחימה הררית, מאמנים כוחות מיוחדים בסוג זה של לחימה ואף מחזיקים מספר יחידות המאומנות במיוחד ללחימה מסוג זה. בין היתר ניתן למנות את יחידת האלפיניסטים של צה"ל (המאומנת ללחימה בעיקר בחרמון ורמת הגולן), הדיוויזיה ההררית ה-10 של צבא ארצות הברית, חיילי ה-'אלפיני' האיטלקים, ה-'גבירגסייגר' הגרמנים והאוסטרים וה-'שאשור אלפינס' הצרפתים.

Flickr - Israel Defense Forces - Soldiers in Deep Snow
לוחמי יחידת האלפיניסטים באימון שלג בחרמון.

היסטוריה

Bundesarchiv Bild 101I-031-2417-09, Russland, Kaukasus, Gebirgsjäger
חיילי 'גבירסייגר' גרמנים בהרי הקווקז, 1942.

עקרונות הלוחמה ההררית המודרנית התפתחו בעיקר במהלך מלחמת העולם הראשונה, כאשר יחידות הרריות בעיקר גרמניות, צרפתיות ואיטלקיות נלחמו בהרי האלפים ויחידות הצבא העות'מאני והצבא הרוסי נלחמו בהרי הקווקז. מערכות אלו בשטחים הרריים הראו את החשיבות הרבה לאימון נכון וציוד מתאים ליחידות הרריות, הזירה ההררית לא הייתה שולית במערכה ולעיתים הישגים בזירה זו היו בעלי חשיבות אסטרטגית גבוהה (כך למשל החזית האיטלקית במלחמה התנהלה כמעט כולה בהרי האלפים). במלחמת העולם השנייה הוקמו מספר רב של יחידות הרריות בעיקר בגרמניה הנאצית הן באס אס והן בוורמאכט לצד מדינות נוספות. במהלך המלחמה באירופה, מערכות רבות התנהלו בשטחים הרריים בהם הלחימה באזורים הצפון אירופאים בסקנדינביה ופינלנד, הלחימה באלפים, הרי הקווקאז ואזורים הררים נוספים.

בשנים שלאחר מלחמות העולם, מערכות שונות מסביב העולם היו בעלות אופי הררי; בהם ניתן למנות את הלחימה בחבל קשמיר בין הודו לפקיסטן, מלחמת פוקלנד בין בריטניה לארגנטינה ולאחרונה גם הלחימה באזורים ההררים באפגניסטן. במהלך הכיבוש הסורי של החרמון במלחמת יום הכיפורים, כבשו כוחות הקומנדו הסורי את מוצב החרמון הישראלי על ידי הסקה של הכוחות מעבר לקו הגבול. במהלך המלחמה נעשו מספר ניסיונות לשחרר את המוצב, אך רק לאחר מספר ניסיונות כושלים הוא שוחרר לבסוף. קרבות אלו הם דוגמה לקושי הרב שבלחימה הררית עם תנועה בנתיבים צרים, לעיתים באופן חשוף לאויב ולחימה כנגד אויב מחופר בעמדה גבוהה.

יחידות הרריות עיקריות

Alpini Btn Feltre - Ex Falzarego 2011 004
חיילי ה-'אלפיני' האיטלקיים עם הכובעים הייחודיים והנוצות השחורות.
Flickr - The U.S. Army - Security patrol
חיילי הדיוויזיה ההררית בגבול אפגניסטן ופקיסטן.
Bergmütze
כובע ברגמיצה האפור של חיילי 'הגבירגסייגר' ועליו סמל האדלווייס.
Flickr - Israel Defense Forces - Down the Slopes
חיילי יחידת האלפיניסטים של צה"ל באימון סקי וירי בתנועה.
Petraeus chez les chasseurs alpins
הגנרל דייוויד פטראוס מבקר 'רובאים אלפינים' צרפתים באפגניסטן, 2011. ניתן לשים לב לכומתת ה-'טארט' הרחבה והייחודית.

איטליה

באיטליה, רוב הגבול הצפוני של המדינה שוכן למרגלות רכס הרי האלפים, בנוסף לחלקים הרריים רבים במדינה, כך שבצבא האיטלקי ישנה מסורת וותיקה של לוחמה הררית. הלוחמים ההררים באיטליה נקראים 'אלפיני' (Alpini; ביחיד 'אלפינו'), יחידות ראשונות של כוחות אלו נוסדו בשנת 1872 כדי להגן על הגבול הצפוני. חיילים אלו מזוהים עם סמל 'הלהבה הירוקה' והם עונדים נוצת מצנפת בצבע שחור.

כיום מרוכזים הכוחות האלפינים בשתי חטיבות: 'החטיבה האלפינית ג'וליה' (Alpine Brigade Julia) ו-'החטיבה האלפינית טאורינסטה' (Alpine Brigade Taurinense), שתיהן תחת פיקוד 'הפיקוד הכוחות האלפינים'. בנוסף לשתי החטיבות, 'הרגימנט האלפיני המוצנח הרביעי' הוא רגימנט עצמאי הפועל לצידם ומאומן כיחידת כוחות מיוחדים בתקיפה מוטסת ולחימה בשטחים קשים (דומה ביכולותיו לריינג'רס של ארצות הברית).

ארצות הברית

בצבא ארצות הברית ניתן למנות במיוחד את הדיוויזיה ההררית העשירית בתור היחידה ההררית העיקרית של הצבא, לצד 'חטיבת חיל הרגלים ה-86' של המשמר הלאומי, שתיהן ממוקמות בצפון מערב ארצות הברית במדינת ניו יורק וניו אינגלנד בהתאמה.

לצד יחידות אלו, חלקים רבים בזרועות הכוחות המזוינים עוברים אימוני לוחמה הררית באחד מארבעה בסיסי אימונים ייעודיים; 'בית ספר לאימונים מבצעיים של כוחות מיוחדים בלוחמה הררית מתקדמת' (SFAMOS) בקולורדו, 'בית הספר ללוחמה הררית של הצבא' בורמונט, 'מרכז האימונים ללוחמה צפונית' (NWTC) באלסקה, ו-'מרכז האימונים ללוחמה הררית' של חיל הנחתים בקליפורניה.

גרמניה ואוסטריה

באופן היסטורי חיילי הלוחמה הררית נקראים גבירגסייגר (Gebirgsjäger; קלעים הרריים), לרוב יחידות חיל רגלים קל אשר אומנו בלוחמה הררית, לעיתים החיילים גויסו מאזורים הרריים כמו בוואריה בדרום גרמניה. כיום בצבא הגרמני (הבונדסוור), היחידות ההרריות צומצמו לכדי 'חטיבת הקלעים ההררית ה-23' (Gebirgsjägerbrigade 23) לצד מתקן אימונים צבאי ומספר יחידות סיוע קטנות.

אוסטריה חולקת הרבה מהמורשת של הלוחמה ההררית עם גרמניה, מאז שלחמו האחת לצד השנייה במלחמת העולם הראשונה. גם בצבא האוסטרי צומצמו היחידות ההרריות לכדי חטיבה אחת; 'חטיבת הקלעים ה-6' (6th Jägerbrigade) אשר יושבת באינסברוק, מערב אוסטריה.

הודו

מאז עצמאותה של הודו נלחמו כוחות הצבא שלה במספר מערכות באזורים ההררים של צפון וצפון-מערב הודו, בהם מלחמת הודו-סין (1962) והמלחמה הקרגילית (1999 - כיום) עם פקיסטן, זאת לצד מספר קרבות ותקריות בעיקר לאורך הגבול המתוח עם פקיסטן. כתוצאה מכך, הודו מחזיקה כיום בצבאה את אחד מכוחות הלוחמה ההררית הגדולים בעולם עם 11 דיוויזיות (8 דיוויזיות הרריות, 2 דיוויזיות תקיפה הררית ודיוויזיית חיל רגלים אחת המאומנת ללוחמה הררית) והיא אולי בעלת היכולות והניסיון הרב ביותר בתחום זה.

צבא הודו מגייס רבים מהחיילים ליחידות אלו מהאזורים ההרריים בצפון הודו בהם מאזור אוטראקהאנד ועם הגורקה הנפאלי. משום הניסיון הרב של כ-50 שנים בלוחמה הררית בהודו, צבאות שונים בעולם עושים שימוש ביכולות ושיטות האימון שם.

ישראל

במהלך מלחמת יום הכיפורים והקרב על החרמון, הפנימו בפיקוד צה"ל את הצורך ביחידה מאומנת ללוחמה בשטחי החרמון, על היעדים האסטרטגים הרגישים שבשטחו. כתוצאה מכך, במהלך השנים הוקמה יחידת האלפיניסטים שכיום פועלת כיחידת מילואים של יוצאי יחידות מיוחדות ומתאמנת בעיקר במהלך חודשי החורף, כשתנאי מזג האוויר קשים יותר בחרמון. מלבד יחידת האלפיניסטים, יחידות מיוחדות נוספות ואף יחידות חיל רגלים בצה"ל עוברות אימוני לוחמה באזורים הרריים ובהם גם בחרמון.

בדומה ליחידות דומות בעולם, גם האימונים ההרריים בצה"ל כוללים שיטות הישרדות, הסוואה ולחימה בתנאים קשים, לצד עבודה עם כלים וציוד מיוחדים בתנאים הייחודיים.

צרפת

צרפת החלה להקים יחידות לוחמה הררית מהמחצית השנייה של המאה ה-19, בעיקר כתגובה לאיחוד איטליה והרצון להגן על הגבול ההררי אל מול חיילי האלפיני האיטלקים. בשנת 1888 הוקם 'קורפוס החיילים ההרריים' אשר אימן וסיפח אליו 12 מבין 31 גדודי הרובאים הקלים (Chasseurs à Pied; "ציידים\רובאים רגליים"), חיילי היחידות ההרריות קיבלו במהלך השנים את השם 'ציידים אלפיניים' (Chasseurs alpins; שאסור אלפאן). חיילים אלו מאופיינים בין היתר בענידה של כומתה רחבה המכונה 'טארט'.

כיום מאוגדות יחידות הלוחמה ההררית הצרפתיות לכדי 'חטיבת חיל הרגלים ההררי ה-27' (Brigade d'Infanterie de Montagne), אשר כוללת בתוכה את הגדוד השביעי, הגדוד ה-13 והגדוד ה-27. לצד אלו משרתות בכוחות המזוינים של צרפת יחידות הרריות נוספות: 'רגימנט הארטילריה ההררית ה-93', 'רגימנט השריון הקל ה-4', 'רגימנט ההנדסה ה-2' (לגיון הזרים) ושתי יחידות של הז'נדרמריה המוקדשות לחילוץ והצלה ומשימות שיטור.

קישורים חיצוניים

אימפי

אימפי הוא מבנה קרבי שהיה בשירות בני הזולו. האימפים הראשונים גויסו על ידי שאקה בתחילת המאה ה-19. צעירי הזולו גויסו בגיל 6 לתוכנית אימונים במסגרת האינטנגה ופוזרו לחטיבות בהגיעם לגיל 20. כל אימפי הורכב מחטיבות בנות 1,000 לוחמים, אם כי המספר יכול היה לנוע מ-500 עד 2,000 לוחמים בכל גדוד בגלל מיזוג חטיבות, תגבורות ואבדות בקרבות. בהתחלה האימפים הורכבו מגברים שבאו מאותה קבוצת גיל, אך בהמשך המנהג השתנה בגלל הצורך לתגבר את האימפים בעקבות האבדות בקרבות. האימפים מפורסמים בזכות טקטיקת ה"תאו" - כל אימפי שלח שתי "קרני תאו" שיועדו להקפת אגפי היריב, כדי למנוע ממנו מלתמרן, ובעזרת "חזה התאו" למחוץ את ההתנגדות. מאחורי "חזה התאו" ניצבו ה"מותניים" שהיו מורכבות מוותיקים בעתודה.

כל חטיבה הייתה בעלת מגן בצבע אחר, כאשר הצבעים סימלו את ותק החטיבה. החטיבות הצעירות קיבלו מגנים שחורים וחטיבות הוותיקות היו בעלות מגנים לבנים. ככל שאחוז הצבע הלבן במגן היה גבוה יותר, כך החטיבה הייתה ותיקה ויוקרתית יותר. בעת מלחמת הזולו היו בצבא הזולו כמה עשרות חטיבות.

אלפיני

אלפיני (באיטלקית: Alpini; 'האלפים') הם יחידות לוחמה הררית מיוחדות של צבא איטליה.

יחידות האלפיני נוסדו בשנת 1872 במטרה להגן על גבולה הצפוני של איטליה, עם אוסטריה וצרפת, גבול המתפרס לאורך רכס הרי האלפים. האלפיני נחשבות ליחידות לוחמה הררית הפעילות הוותיקות ביותר בעולם, בצבא האיטלקי יש להם מעמד של יחידות מיוחדות ויוקרתיות עם מורשת ומסורת רבה. בדומה ליחידות דומות במדינות אחרות, חיילי האלפיני גויסו בעיקר מאזורים כפריים והרריים, סמוך לאזור בו ישרתו - כך הורכבו היחידות מלוחמים שהכירו את האופי המסוים של האלפים האיטלקים וגדלו עם הטיפוגרפיה ותנאי מזג האוויר האופייניים לאזורים אלו. יחידות האלפיני לקחו חלק חשוב בלחימה באלפים במהלך מלחמת העולם הראשונה בעיקר בלחימה מול האימפריה האוסטרו-הונגרית והגיעו לשיאן במהלך מלחמת העולם השנייה כאשר מנו יחידות האלפיני 6 דיוויזיות עם כ-17,460 חיילים בכל דיוויזיה.

כיום כוחות האלפיני הצטמצמו לכדי שתי חטיבות לוחמות; חטיבת אלפיני טורינו השוכנת בטורינו באזור הגבול המערבי מול צרפת, ו-חטיבת אלפיני יוליה השוכנת באודינה שבאלפים היוליאניים באזור הגבול המזרחי מול אוסטריה. שתי החטיבות כוללות שלושה רגימנטים של חיל רגלים הררי, בנוסף לרגימנט ארטילריה, רגימנט הנדסה ורגימנט לוגיסטיקה. החטיבות פועלות תחת מפקדת חיילי האלפיני שמנהלת את האימון וההכשרה של חיילי האלפיני כחלק מדיווזיית טרידנטינה (אחת משלוש דיוויזיות סדירות בצבא האיטלקי). לצד שתי חטיבות אלו, מפקדת האלפיני כוללת גם את 'רגימנט האלפיני המוצנח הרביעי', 'רגימנט הקשר האלפיני השני' ואת 'רגימנט אלפיני השישי' (המשמש רגימנט אימון בגובה רב).

אמנעה אווירית

אמנעה אווירית היא סוג ספציפי של הפצצה טקטית המבוצעת בידי כלי טיס צבאי לצורך מניעת תגבור ואספקה לקווי האויב הקדמיים.

אמנעה מבוצעת מעבר לקווי האויב ומכוונת נגד תשתיות לוגיסטיות המשמשות את האויב לאחסון ולשינוע חיילים וציוד לחזית. תשתית זו כוללת כבישים, גשרים, מטוסי תובלה, ומצבורי דלק ותחמושת. התפיסה שמאחורי תקיפה כזאת גורסת שמניעת ציוד ואספקה תחליש בהכרח את הכוחות הקדמיים ותתיש את האויב, ובכך תסייע להבסתו.

אמנעה היא רמת ביניים שבין סיוע אווירי קרוב, העוסק בסיוע ישיר לכוחות ידידותיים קרקעיים המצויים בקרבת כוחות האויב, ובין הפצצה אסטרטגית, העוסקת במניעת תגבור ואספקה לקווי האויב הקדמיים על ידי פגיעה בייצור האספקה, וברצון להמשיך להילחם.

גבירגסייגר

גבירגסייגר (בגרמנית: Gebirgsjäger; הלחם של המילים Gebirge, "הרים", ו-Jäger, "צייד") הם חיילים המאומנים בלוחמה הררית בהיסטוריה המודרנית של גרמניה ואוסטריה.

חיילי הגבירגסייגר מזוהים עם מסורות וסמלים שונים, בהם סמל האדלווייס (פרח הגדל בחלקים הגבוהים של הרי האלפים), כובע ה"ברגמיצה", ומדים ונעליים מיוחדות. בצבא הגרמני יחידות הגבירסייגר, לצד יחידות הפאלשירמייגר, נחשבות ליחידות עילית, והשירות בהן יוקרתי במיוחד.

גרילה

גרילה (בספרדית guerra פירושה מלחמה ו־guerrilla פירושה מלחמה קטנה) היא שיטת לחימה המתבצעת על ידי קבוצות קטנות, זריזות וגמישות, ולא על ידי צבא סדיר. הגרילה מאפשרת למורדים להתמודד עם הצבא הסדיר הגדול של השלטון באמצעות טקטיקות צבאיות (כגון טקטיקת פגע וברח), מארבים, חבלות ופשיטות.

המילה שימשה לראשונה לתיאור המאבק העממי כנגד הכיבוש הצרפתי של ספרד במהלך מלחמות נפוליאון, ומכאן בא המונח.

ארגוני טרור משתמשים בלוחמת גרילה להגשמת מטרותיהם. בשיח המשמש את השלטון שכנגדו נלחמים לוחמי הגרילה, גם לוחמי הגרילה הם טרוריסטים. הבחנה אובייקטיבית יותר לא תראה לוחמי גרילה כטרוריסטים, כאשר מאבקם מופנה רק נגד השלטון וכוחותיו, ולא כנגד אזרחים חפים מפשע, ולהפך, ארגון התוקף במכוון אזרחים חפים מפשע הוא ארגון טרור, גם אם הוא במקביל נוקט בפעולות גרילה כנגד מטרות צבאיות. חזבאללה, למשל, האחראי לפעולות טרור נגד תושבים בישראל ובעולם כולו, משלב גם לוחמת גרילה. פעולות גרילה כוונו באופן אינטנסיבי נגד צבא ההגנה לישראל עד לנסיגה מלבנון בשנת 2000.

בצה"ל נקראת לוחמת גרילה גם בשם לוחמה זעירה (לו"ז).

הדיוויזיה ההררית החמישית (ורמאכט)

הדיוויזיה ההררית החמישית (בגרמנית: 5. Gebirgs-Division) הייתה דיוויזיית לוחמה הררית של הוורמאכט, שלחמה במלחמת העולם השנייה.

הדיוויזיה ההררית הראשונה (ורמאכט)

הדיוויזיה ההררית הראשונה (בגרמנית: 1. Gebirgs-Division) הייתה דיוויזיה הררית של הוורמאכט שלחמה במלחמת העולם השנייה.

הדיוויזיה ההררית השביעית (ורמאכט)

הדיוויזיה ההררית השביעית (בגרמנית: 7. Gebirgs-Division) הייתה דיוויזיה הררית של הורמאכט שלחמה במלחמת העולם השנייה.

הדיוויזיה ההררית השישית (ורמאכט)

הדיוויזיה ההררית השישית (בגרמנית: 6. Gebirgs-Division) הייתה דיוויזיה הררית של הורמאכט שלחמה במלחמת העולם השנייה.

הסוואה

הסוואה היא שיטה לגרום לדבר מה להיטמע בשטח מבחינה ויזואלית ולעיתים גם מבחינה אקוסטית או תרמית (בהתאם לתנאי השטח ולצורך בהסוואה). דוגמאות לשיטות הסוואה הן שינויי הצבע של הזיקית או חליפות הסוואה של לוחמים.

טקטיקה

טקטיקה היא אופן ההוצאה לפועל של יעדים ומטרות להשגה באופן מיידי וקצר מועד. לדוגמה במלחמה - בחירת אופן פעולה קונקרטי, במטרה לזכות בניצחון בקרב ספציפי. זאת, להבדיל מאסטרטגיה, שהיא הצבת היעדים ארוכי הטווח ותכנון אופן הפעולה הכולל ומטרותיו.

כך למשל ישנה אפשרות שצד מסוים יזכה בניצחון טקטי בקרב, אך יחווה הפסד אסטרטגי במלחמה בשל אי הגשמת היעדים במהלך הכולל של העימות. מכך נגזר הביטוי "ניצח בקרב אך הפסיד במלחמה".

המונח משמש לא רק בהקשרים צבאיים אלא גם בהקשרים אזרחיים כגון כלכלה, שיווק, משחקים, משא ומתן, ספורט ותחומים רבים אחרים.

יחידת האלפיניסטים

יחידת "האלפיניסטים" היא יחידת מילואים מיוחדת של חיל הרגלים, השייכת לפיקוד הצפון בצבא ההגנה לישראל.

היחידה מתפקדת כפלס"ר קדמי בגדס"ר החרמון (גדס"ר 7810) המכונה "סיירי ההר". היחידה מוגדרת כיחידת לוחמה הררית המיועדת ללחימה בתנאי מזג אוויר קיצוניים ובתנאי שלג, בגזרת הר החרמון וגבול הצפון.

מארב

מארב צבאי הוא צורת קרב צבאית בה הצד התוקף מסתתר וממתין לבואו של הצד המתגונן, ואז תוקף אותו בהפתעה. צורת קרב זו מעניקה יתרון לכוח שמיישמה כיוון שהוא בוחר את זמן ההתקפה ואת תנאי השטח הנוחים לו. מארב יכול להתקיים במהלך מתקפה (על ידי משיכת כוח מתגונן לתוך שטח בו ממתין לו מארב) או במהלך מגננה.

המארב היה בשימוש לאורך כל ההיסטוריה, החל בציד בתקופה הפרה-היסטורית, עבור בלוחמה העתיקה וכלה בלוחמה המודרנית. המארב איננו משמש רק למלחמה, גם כוחות משטרה מבצעים מארבים (כגון מארב לעברייני תנועה). ישנם בעלי חיים טורפים רבים התופסים את מזונם באמצעות מארב.

מלחמת התשה

מלחמת התשה היא מלחמה שבה לאף צד אין יתרון טקטי, כך שהתוצאה היחידה של המערכה היא לרוב אבדן של ציוד וכוח אדם לשני הצדדים. מלחמות התשה נמשכות זמן רב והן בוחנות את מגבלות הכוח של שני הצדדים הלוחמים, את נכונותם להמשיך בלחימה ואת יכולתם להפוך את המצב ליתרון אסטרטגי ולהפיק תועלת מהמשך הלחימה.

מלחמות התשה ידועות הן:

מלחמתו של המצביא הרומי פאביוס מאקסימוס ("המשתהה"), בחילות הקרתגנים בראשות חניבעל במהלך המלחמה הפונית השנייה.

מלחמת החפירות במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, ובמיוחד המצור על פטרסבורג, ורג'יניה.

מלחמת החפירות במהלך מלחמת העולם הראשונה, ובמיוחד הקרב על הסום (1916) וקרב ורדן.

מלחמת ההתשה בין ישראל ומצרים.

מלחמת איראן-עיראק.

מערכה (צבא)

מערכה היא סדרת קרבות או מבצעים צבאיים הקשורים זה בזה באמצעות תוכנית אסטרטגית אחת, או לשם השגת מטרה אסטרטגית אחת ומתואמים בזמן ובמרחב. המערכה מהווה חלק מובחן במלחמה, מנצלת הישגים קודמים, או באה על מנת לתקן תוצאות עבר ומכשירה את הקרקע לשלב הבא בלחימה.

דרג הפיקוד ופריסה על המערכה בזמן ובמרחב נקרא דרג מערכתי או דרג אופרטיבי (דרג הפיקוד על הקרב הוא הדרג הטקטי ועל המלחמה - דרג אסטרטגי).

בעיני רוב החוקרים, למשל, נחשבת מלחמת לבנון השנייה למערכה, כיוון שהתנהלה בחזית אחת, יעדיה היו מוגבלים ורוב הכוחות המתמרנים שפעלו בה היו כפופים אורגנית לפיקוד הצפון (כלומר פיקוד מרחבי יחיד שהוא דרג אופרטיבי).

קרב

קרב הוא מצב של לחימה במסגרת עימות מזוין בין שני צדדים או יותר, כאשר המטרה של כל צד היא להכניע את האויב. להבדיל ממלחמה שהיא ממושכת וכוללת לעיתים זירות וחזיתות רבות, הקרב הוא ממוקד יותר, קצר יותר ומתפרס על שטח מוגבל. הקרב הוא שיאה של המלחמה, בו מגיעים הכוחות לכדי עימות פיזי והכרעה, עם זאת מלחמה אינה כוללת קרבות בלבד.

קרב טורה בורה

קרב טורה בורה היה קרב במערות טורה בורה במזרח אפגניסטן, כחלק ממבצע חירות מתמשכת של קואליציה בהנהגת ארצות הברית בתגובה לפיגועי 11 בספטמבר, בו לחמו כוחות הקואליציה יחד עם כוחות הברית הצפונית נגד לוחמי הטליבאן ואל-קאעידה, בהם אוסמה בן לאדן (מנהיג ארגון אל-קאעידה והאחראי הראשי לפיגועים), שהסתתרו במערות. על אף העובדה שב-17 בדצמבר, 5 ימים לאחר תחילת הקרב, כוחות הקואליציה הצליחו לכבוש את השטח ולחסל את רוב לוחמי הטליבאן, הם לא הצליחו לתפוס או לחסל את אוסמה בן לאדן, מפני שהוא, יחד עם עוד בכירים נוספים בטליבאן ואל קאעידה, ברחו מהאזור באמצע הקרב, ככל הנראה לפקיסטן השכנה.

קרב סן מתאו

קרב סן מתאו, במסגרת מלחמת העולם הראשונה, נערך בחזית האיטלקית בין הצבא האיטלקי והצבא האוסטרו-הונגרי בפסגת ההר סן מתאו והיה הקרב שניטש במקום הגבוה ביותר בהיסטוריה הצבאית עד למלחמת קרגיל בין הודו ופקיסטן בהרי ההימליה במחוז קשמיר ב-1999.

הר סן מתאו נמצא בצפון איטליה, בחבל טרנטינו - אלטו אדיג'ה ומתנשא לגובה 3,678 מטר. בתחילת 1918 הקימו האוסטרים על פסגתו מוצב ובו תותחים שסיכנו את מעבר הצבא האיטלקי באזור. ב-13 באוגוסט 1918 כבשה יחידה אלפינית איטלקית את המוצב בהתקפת פתע. חלק מהחיילים האוסטרים נפלו בשבי והשאר נסוגו למקום נמוך יותר. כיבוש סן מתאו גרם לאוסטרים מפח נפש והם החלו לרכז כוחות להתקפת נגד. ב-13 בספטמבר 1918 פתחו האוסטרים בהפגזה כבדה על ההר ומיד לאחר מכן התקיפו 150 חיילים מהיחידה האלפינית וכבשו את ההר. התותחנים האיטלקים השיבו באש, אך בשגגה נהרגו בהפגזה גם איטלקים. עם תום הקרב נמנו לאוסטרים 17 הרוגים ולאיטלקים - עשרה.

היה זה הניצחון האחרון של הצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה. חודש לאחר מכן ניצחו האיטלקים בקרב ויטוריו ונטו והמלחמה הסתיימה.

בקיץ 2004, מתחת לפסגת ההר, נתגלו גופותיהם של שלושה חיילים אוסטרים בתוך הקרח.

תנועת מלקחיים

תנועת מלקחיים היא טקטיקה צבאית שבה מכותר האויב באמצעות תנועה של כוחות משני אגפיו, הנפגשים בעורפו.

מדובר בטקטיקה בסיסית שבה משתמשים הצבאות השונים במהלך כל מלחמה כמעט. לאחר שהאויב התקדם במרכז החזית, מותקפים בו זמנית אגפי האויב משני צדדיו כדי לכתרו. בו בזמן תנועת מלקחיים נוספת סוגרת את האגף המרוחק של האויב כדי למנוע תגבור הכוחות במרכז. הטקטיקה מסוכנת ליישום, היות שהתוקף חייב להפריש חלק ניכר מצבאו לאגפיו החזקים וכך המרכז נותר חלש וקל יותר להבקיע אותו.

טקטיקה זו היא טקטיקה בסיסית של חיל רגלים, כוחות שריון וחיל אוויר, וניתנת ליישום בכל קנה מידה, מהיחידה הבסיסית, ועד לצבאות שלמים.

קרבות ידועים שבהם בוצעה תנועת מלקחיים הם:

קרב קאנאי בין הרומים והקרתגנים בראשות חניבעל במהלך המלחמה הפונית השנייה.

קרב טננברג בין הרוסים והגרמנים במהלך מלחמת העולם הראשונה.

קרב הכיתור הגדול באוקראינה במהלך מבצע ברברוסה במלחמת העולם השנייה.

"מבצע אורנוס", שבו כותרה הארמייה השישית הגרמנית במהלך הקרב על סטלינגרד במלחמת העולם השנייה.

תנועת הכוחות הישראלים בחצי האי סיני במהלך מלחמת ששת הימים.

תנועת כוחות צבא ארצות הברית בעיראק ובכווית במהלך מלחמת המפרץ.ההוגה הצבאי סון דזה בספרו אמנות המלחמה תיאר במעומעם את תנועת המלקחיים, אך המליץ להשאיר לאויב דרך נסיגה, שכן כוחות מכותרים נלחמים במוטיבציה גבוהה יותר, מאשר כוחות להם דרך מילוט. ההיסטוריה הצבאית הראתה את ההפך - כוחות מכותרים נוהגים, בחלק ניכר מן המקרים, להיכנע כתוצאה מהאפקט הפסיכולוגי של הכיתור.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.