לוחם

לוחם הוא אדם המיומן בלחימה שעיסוקו, תפקידו או אורח חייו מאופיינים בהפעלת כוח בעימותים נגד אנשים אחרים. הלוחם הצבאי הוא אדם המשתתף במאמץ מלחמתי ותפקידו להפעיל כוח כנגד האויב. לוחמים קיימים גם מחוץ למסגרת של לחימה צבאית (הכוללת צבאות סדירים, מיליציות לא-סדירות וארגוני גרילה), כגון בתפקידי אבטחה ושיטור הדורשים מיומנות לחימה גבוהה.

בהשאלה המונח לוחם משמש לתאר גם ספורטאי שנלחם במסגרת תחרויות ספורט או טורניר המורכב מדו-קרבות, כגון אמנויות לחימה, ג'ודו, היאבקות, אגרוף וקרבות רחוב.

בחברות שבטיות שונות, הלוחמים מהווים קאסטה נפרדת, ובחברות פיאודליות שונות אף יצרו הווסאלים מעמדות מיוחדים ללוחמים. בחברות מסוימות, למשל בקרב השבטים הגרמאניים, ראו עצמם כמעט כל הגברים כלוחמים. לוחמים המשרתים בצבא סדיר הם חיילים, ואילו לוחמים המשכירים את שירותיהם לכל דורש תמורת תשלום הם שכירי חרב. יש לוחמים המבצעים פעולות גרילה, אך אלה אינם נהנים ממעמד חוקי של לוחמים לפי כללי המשפט הבינלאומי.

Flickr - Israel Defense Forces - Desert Reconnaissance Battalion Special Training, Nov 2010 (1)
לוחם גדוד הסיור המדברי יורה במקלע נגב בעת אימון. השימוש בכלי נשק הוא אחד ממאפייניו של הלוחם הצבאי.
Louvre-peinture-francaise-paire-de-chevaliers-romantiques-p1020301
דו-קרב בין אבירים בשריון לוחות, ציור מאת אז'ן דלקרואה. האבירים היו מעמד של פרשים-לוחמים-אצילים באירופה של ימי הביניים.
Samurai with sword
סמוראי עם חרב קטאנה. הסמוראים היו מעמד של לוחמים-אצילים ביפן של ימי הביניים.

מעמדם החוקי של לוחמים

אמנת ז'נבה השלישית, שנועדה להגן על שבויי מלחמה, קובעת כי מי שהתקיימו בו אחד מהתנאים שלהלן, הוא לוחם שיכול ליהנות מהגנתה:

  1. חייל בצבא סדיר של מדינה.
  2. חייל בצבא סדיר של ישות המתפקדת כמדינה, גם אם אינה מוכרת על ידי אחד הצדדים השותפים לסכסוך.
  3. חבר במיליציה שאינה כפופה למדינה כלשהי, אך עונה על התנאים האלה:
    1. יש לה פיקוד מסודר הרואה עצמו אחראי לאנשיו.
    2. היא מזהה עצמה בסמל ייחודי שאפשר להבחין בו בשדה הקרב.
    3. אנשיה נושאים נשק באופן גלוי.
    4. שומרת על דיני המלחמה הכלולים באמנות בינלאומיות.
  4. אזרח שיוצא להגן בנשק על מקום מגוריו נגד אויב המתקדם לעברו, בהנחה שלא היה לו די זמן להצטרף לצבא מאורגן.

לוחם שמתקיים בו אחד מתנאים אלה זכאי להגנה מיוחדת מבחינה משפטית ומבחינות אחרות בנוגע למעשים שביצע במהלך הלחימה, או במקרה שנפל בידי אויביו. לדוגמה, אין מעמידים לוחם חוקי לדין במקרה שהרג או פצע אנשים מבין אויביו. במקרים רבים שבהם פעולות הלוחמה נתפסות כבלתי-לגיטימיות, מוטלת האחריות לכך על המדינה או הארגון שבשמו פועל הלוחם, ולא עליו באופן אישי. לכללים האלה יש יוצאי דופן המכונים פשעי מלחמה - אלה מקרים קיצוניים של פגיעה באנשים שנחשבים בלתי-לגיטימיים אפילו במצב של קרב או מלחמה, ואשר לוחם אמור להימנע מהם על אף הנסיבות. במקרים כאלה גם הלוחם עשוי לשאת באחריות אישית על מעשיו.

אם נפל בידי אויביו מסיבה זו או אחרת, זכאי הלוחם השבוי לתנאי כליאה הולמים בפיקוח ארגון הצלב האדום, לקשר שוטף עם קרובי משפחתו, והוא אמור להשתחרר מן המאסר בעת שמעשי הלוחמה נפסקו והוא חדל להיות איום על שוביו. מדינות רבות, בהן כאלה החתומות על אמנות ז'נבה, מקיימות את הכללים האלה באופן חלקי בלבד.

אמנת ז'נבה השלישית נחתמה על רקע מלחמת העולם השנייה, ונקודת המוצא שלה היא שהלוחמים משתייכים לצבאות סדירים. במקביל אליה, נחתמה אמנת ז'נבה הרביעית, שעניינה מעמדה של האוכלוסייה האזרחית בעת מלחמה או תפיסה לוחמתית. בעשורים האחרונים של המאה ה-20 התרבו פעולותיהם של ארגוני טרור, שלוחמיהם אינם מתאימים לקריטריונים המפורטים באמנה השלישית, ועל כן אין לראות בהם שבויי מלחמה. מצד שני, הם אינם אזרחים תמימים מהסוג שעליו התכוונה האמנה הרביעית להגן. על כן, בצל פעולותיהם הגוברות של ארגוני טרור שונים בעולם במחצית השנייה של המאה העשרים, וביתר שאת במאה ה-21, עלתה האפשרות ליצור קטגוריה שלישית - קטגוריית הלוחמים הבלתי חוקיים. קטגוריה זו לא זכתה להכרה בידי הקהילייה הבינלאומית, ולפי פסיקת בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר, יש לנהוג בלוחמים אלה כפי שנוהגים באזרחים שביצעו עבירות פליליות.

נשים לוחמות

IDF women soldiers in basic training 1954 (טירוניות בבה)
חיילות בבה"ד 12, 1954

לאורך ההיסטוריה, נחשבה הלחימה לנחלתם של גברים בלבד. עם זאת, יש עדויות למקרים שגם נשים היו ללוחמות. בתנ"ך נזכרת דבורה הנביאה כמי שעודדה את ברק בן אבינעם לצאת למלחמה בסיסרא, והייתה לצדו במהלך הקרבות. במיתולוגיות, ידועות האלה היוונית אתנה, שנודעה כלוחמת מצטיינת. והאלה הקלטית סקתך, שהמציאה את אמנויות הלחימה. חתשפסות ואחותפ הראשונה נודעו כמלכות-לוחמות במצרים העתיקה. ארטמיסיה הראשונה מקאריה פיקדה על ספינות פרסיות במהלך מלחמת פרס יוון. האגדה מספרת שאחותו של הגנרל הפרסי אריוברזנס לחמה לצדו בקרב השערים הפרסיים. זנוביה הובילה את הפלמירים לניצחונות על הרומאים.

קהינה הנהיגה את הברברים למלחמה במוסלמים. יהודית המלכה כבשה את אתיופיה, וז'אן דארק הובילה את הצרפתים במלחמת מאה השנים. היו מספר נשים שהיו פיראטיות, ביניהן אן בוני, מרי ריד, גרייס או'מלי, והפיראטית היהודייה ג'יליאנה גולדשטיין.

בהיסטוריה המודרנית, ידועות נשים כחנה סנש וחביבה רייק שהתנדבו לצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה כצנחניות שהופעלו באירופה, ואילו צביה לובטקין הייתה ממנהיגות מרד גטו ורשה. במהלך המאה העשרים אפשרו צבאות שונים גיוס נשים כלוחמות, בעיקר במדינות המערב כגון מדינות סקנדינביה, קנדה או שווייץ. בישראל הוחל בגיוס נשים לתפקידי לחימה בשנות ה-90 של המאה ה-20, בעקבות בג"ץ אליס מילר ותיקון בחוק שירות ביטחון. נשים משרתות כיום כלוחמות בחיל התותחנים, גדוד האב"כ של חיל ההנדסה הקרבית (עד שנסגר), מערך ההגנה האווירית, גדוד קרקל, ועוד.

לוחמים בצה"ל

Ot Shirut Mivtsai
אות השירות המבצעי

בצה"ל מונהגת הבחנה בין לוחמים, תומכי לחימה וחיילים ביחידות עורפיות (יחידות מטה). לפי הבחנה זו נקבעים שכרם החודשי ומענק השחרור הניתנים להם. ההבחנה נעשית על-סמך ההכשרה הצבאית והתפקיד אותו הם ממלאים בפועל.

מערך כוחות הלחימה בצה"ל מתחלק לפי הזרועות:

חיילי יחידות חיל הרגלים, חיל השריון, חיל התותחנים, חיל ההנדסה הקרבית, חיל האיסוף הקרבי, צוותי האוויר, חטיבת החילוץ הקרבית ומערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, חיל הים ויחידות מיוחדות אחרות נחשבים ללוחמים רק בתנאי שתפקידם "קרבי" במהותו. דהיינו, רק אם תפקידם כולל הפעלת אלימות נגד האויב בעת מלחמה או קרב. זאת בעוד שחבריהם ליחידה, שהם אנשי חימוש, תחזוקה וכו', נחשבים תומכי לחימה.

אות השירות המבצעי מוענק הן ללוחמים והן לתומכי לחימה, ובלבד ששהו ארבעה חודשים לפחות באזור מבצעי. אותות מערכה מוענקים לפי המצוין בתקנה הספציפית הממסדת את הנהגתם, בדרך-כלל לכל חייל ששירת בצה"ל בתקופת מלחמה — בין אם כלוחם ובין אם בתפקיד עורפי.

בספטמבר 2017 החליט הרמטכ"ל גדי איזנקוט לערוך רפורמה בסטטוס הלוחם ולהגדירו באופן הבא לפי שלבים:[1]

  • לוחם חוד: חייל המאומן לפעול במרחב מבצעי המגע כדי לפגוע באויב במערכים מתמרנים תוך סיכון חייו.
  • לוחם: חייל המאומן לפעול במרחב מבצעי המגע כדי לפגוע באויב, בין אם באופן ישיר ובין אם כחלק מצוות באמצעי לחימה, תוך סיכון חייו.
  • חייל תומך לחימה מבצעי: חייל המאומן לפעול במרחב מבצעי המגע תוך סיכון חייו בתפקידים עזר לפו"ש, מודיעין, מנהלה.
  • תומכ"ל (תומכי לחימה): כלל המקצועות אשר אינם מסכנים את חייהם ברמת פעילות א'
  • חייל עורפי: חייל המשתייך ליחידה אשר איננה מיועדת לפעול במרחב מבצעי המגע. לעיתים ולפרק זמן קצוב, נדרש לפעול במרחב מבצעי המגע תוך סיכון חייו.

הססטוס "לוחם חוד" מעניק הטבות נוספות ייחודיות ובלעדיות לנושאים אותו, היחידות בהן מוגדרים כחוד הם חיל הרגלים, שייטת 3, פלגה 916, חיל ההנדסה הקרבית, חיל השריון, חיל התותחנים,חיל האיסוף הקרבי, צוותי אוויר, צוותי עזר אוויר,כוחות מיוחדים וקומנדו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרמטכ"ל הציג את המהפכה בתנאי הלוחמים בצה"ל: "הדבר החשוב ביותר לצבא זה הכוח הלוחם, אתר צה"ל, 14 בספטמבר 2017.
1947

שנת 1947 היא השנה ה-47 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1947 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

21 באפריל

21 באפריל הוא היום ה-111 בשנה (112 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 254 ימים.

24 בנובמבר

24 בנובמבר הוא היום ה-328 בשנה, (329 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 37 ימים.

27 בפברואר

27 בפברואר הוא היום ה-58 בשנה בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 307 ימים (308 בשנה מעוברת).

29 בדצמבר

29 בדצמבר הוא היום ה-363 בשנה (364 בשנה מעוברת), בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד יומיים.

29 ביולי

29 ביולי הוא היום ה-210 בשנה (211 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 155 ימים.

ב' באייר

ב' באייר הוא היום השני בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני

למניין החודשים מניסן.

ברון

בָּרוֹן, או בגרסה הנשית ברונית, הוא תואר כבוד לאצילים המקובל באחדות ממדינות אירופה, בדרך כלל ארצות מערב אירופה. תואר אצולה זה מיוחס בדרך כלל כתואר פאודלי. מקור השם במילה הפרנקית baro שמשמעותה "אדם חופשי, לוחם". מילה זאת התמזגה עם המילה beorn באנגלית העתיקה שמשמעותה "אציל". בימי הביניים המוקדמים התואר ברון היה שווה לוסאל. במאה ה-13 כונו ברונים כל שכבת האצולה. בבריטניה היו קיימים, למשל, "ברונים גבוהים" ו"ברונים נמוכים" בהיררכיה של האצולה.

במאה ה-14 התגבשה סופית ההייררכיה הפאודלית של בני האצולה: התואר ברון הוא הנמוך ביותר, מתחת לויקונט ומעל האביר (שהוא אציל חסר תואר). במאה ה-14 הוכנס תואר אצולה חדש - ברונט, בין הברון והאביר. במאה ה-19 העניק נפוליאון ה-1 את התואר ברון לפקידים ולאנשי כמורה וראשי ערים בעלי רכוש מעל 15000 פרנק. התואר ברון עובר בירושה לכל בניו של הברון ומכאן הריבוי של בני תואר אצולה זה. במאה ה-20 הברונים בבריטניה קיבלו תואר לורד ונכנסו לבית הלורדים.

במרחב הגרמני מקבילה לתואר הברון דרגת "פרייהר".

הארגון היהודי הלוחם

הארגון היהודי הלוחם (בראשי תיבות: אי"ל; ביידיש: יידישע קאמף ארגאניזאציע; בפולנית: Żydowska Organizacja Bojowa‏ (ŻOB)) היה מחתרת יהודית חמושה אשר הוקמה בוורשה ב-28 ביולי 1942 על ידי ארגון "החלוץ" וארגוני הנוער שפעלו במסגרתו בגטו ורשה - השומר הצעיר, דרור, הבונד, עקיבא, גורדוניה, הנוער הציוני, פועלי ציון צ.ס, פועלי ציון שמאל, והקומוניסטים.

הארגון פתח במרד גטו ורשה בפעולה ראשונה בינואר 1943 (במאי אותה שנה הצטרף גם אצ"י), כמו גם בפעולות התנגדות נוספות, וכן במרד ורשה בשנת 1944.

ח' בניסן

ח' בניסן הוא היום השמיני בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון

למניין החודשים מניסן.

חיל האיסוף הקרבי

חיל האיסוף הקרבי (לשעבר חיל מודיעין השדה או בראשי תיבות: מוד"ש) הוא חיל בזרוע היבשה של צה"ל, והצעיר מבין חמשת חילותיה. החיל מצוות למערך הגנת הגבולות, יחד עם יחידות חי"ר גבולות.

חיל מודיעין השדה פוצל לשתי יחידות. הראשונה היא חיל האיסוף הקרבי, האחראי על איסוף המודיעין הקרבי. השנייה היא מערך מודיעין השדה, האחראי על מחלקות המודיעין בדרג הנפרש, מרמת הגדוד ועד רמת הגיס.

חיל השריון

חיל השריון הישראלי (בראשי תיבות: חש"ן) הוא החיל המתמרן העיקרי בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל ומבסס את עיקר כוחו על טנקי מערכה.

צבעה של כומתת החיל הוא שחור ואילו צבעי הדגל של חיל השריון הם ירוק ושחור. בסמל החייל, הקבוע על הכומתות, מופיע טנק קרומוול - מראשוני הטנקים שהרכיבו את החיל. סיסמתו של החיל היא '"האדם שבטנק ינצח".קצין שריון ראשי הנוכחי הוא תת-אלוף גיא חסון.

חיל רגלים

חיל רגלים (בראשי תיבות: חי"ר) הוא החיל העתיק ביותר ובדרך כלל הגדול ביותר בחילות הלוחמים בצבא המודרני. שמו של חיל זה נובע מאופן התקדמותו של החייל בשדה הקרב הנעשית ברגל. חימושו העיקרי של רגלי מודרני הוא רובה או נשק אחר שמתאים להפעלה על ידי לוחם בודד או לכל היותר קבוצה קטנה של לוחמים.

י"ח בכסלו

י"ח בכסלו הוא היום השמונה עשר בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

לוחמי חרות ישראל

לוחמי חרות ישראל (ידוע בראשי התיבות לח"י) הייתה מחתרת יהודית שפעלה נגד המנדט הבריטי, משנת 1940 עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948. לח"י הוכרז כארגון טרור על ידי ממשלת המנדט, ולאחר הקמת המדינה, בעקבות רצח ברנדוט, גם על ידי הממשלה הזמנית. את המחתרת הקימו פורשי הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) שהתנגדו להפסקת המאבק במנדט הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה.

בפעולותיהם ניסו אנשי לח"י לפגוע בבכירי ממשלת המנדט והצבא הבריטי על ידי התנקשויות ופגיעה במתקנים אסטרטגיים.

בשנת 1940 ניסה הארגון לחתום עסקה עם המשטר הנאצי בגרמניה על מנת להציל את רוב יהדות אירופה מהשמדה והעלאתם של אותם יהודים לארץ ישראל. בתמורה, הבטיח לח"י להילחם באימפריה הבריטית מתוך ארץ ישראל.

בשנת 1980 הכירה מדינת ישראל בתרומתו של ארגון הלח"י וראתה בו גוף לוחם שסייע בהקמת המדינה. באותה שנה נוצר "אות לח"י" שהוענק לחברי המחתרת.

נוער חלוצי לוחם

נוער חלוצי לוחם (בראשי תיבות: נח"ל) הוא מסגרת בצה"ל שבה קבוצות של תנועות וארגוני נוער מתגייסים יחד ושומרים על שלמותם[דרושה הבהרה] תוך שילוב בין משימה צבאית לבין חינוך בקהילה.

פרוטגוניסט

פרוטגוניסט (מיוונית: πρωτος - פרוטוס, ראשון, άγωνιστής - אגוניסטיס, לוחם. כלומר: הוא שמגלם את החלק הראשון, שחקן ראשי) המזוהה לעיתים עם הגיבור, הוא הדמות הראשית בדרמה שפעולותיה מהוות את מרכז העלילה של הסיפור. בספרות הקלאסית הפרוטגוניסט היה מונע מרצון טוב, כאשר דמות שמסייעת לו אינה בהכרח פרוטגוניסט, אך כיום אין זה תמיד נכון. פרוטגוניסט אינו יכול להתקיים בסיפור ללא קיומן של דמות או דמויות נגדיות שמכונות אנטגוניסט. הפרוטגוניסט אינו בהכרח בעל תכונות אופי של גיבור או הדובר של הסיפור.[דרוש מקור]מאחר ששאיפותיו של הפרוטגוניסט מייצגות בדרך כלל את המטרה הראשית בעלילה הראשית, נשפטים כל מאורעות העלילה על פיהן: כוחות שתומכים במטרותיו של הפרוטגוניסט ייתפסו על ידי הקורא כמקדמים, וכוחות שמתנגדים למטרותיו - כמעכבים.

דמות הפרוטגוניסט היא בדרך כלל דמות עגולה ומורכבת, אשר מסופר עליה רבות.

בספרות, ובמיוחד בטרגדיה, לפרוטגוניסט עלול להיות פגם או היבריס (בטרגדיה היוונית) אשר יוביל אותו לנפילתו, כדוגמת המלט. חלק מן הגיבורים אף נקראים גיבור טרגי כמו אנטיגונה.

צבא

צבא הוא ארגון לוחם הכפוף למדינה ריבונית או לישות מדינית, ומטרתו להגן על המדינה ולהפעיל כוח (בדרך כלל נגד גורמים חיצוניים, כגון מדינות אויב) על מנת להבטיח את האינטרסים שלה, כגון שמירה על הביטחון ולחימה בטרור. צבא נבדל מרוב ארגוני הביטחון, בכך שהוא פועל לרוב באופן גלוי, או גלוי-למחצה במדינות אשר כמעט תמיד נמצאות במצב עוינות עם הישות. ברוב המשטרים הדמוקרטיים התארגנות שכזו ממוסדת בחוק, והיא כפופה להחלטות הממשל הנבחר. בדרך כלל, הצבא מחזיק במונופול על שימוש בנשק כבד (כגון טנקים, תותחים ומטוסי קרב) במדינה (בעוד שארגוני ביטחון אחרים כגון סוכניות ביון ומשטרה משתמשות גם הן ברובים ואקדחים), ועיקר פעילותו היא לוחמה והאימון לקראתה.

שבוי

שבוי הוא חייל או לוחם, המוחזק על ידי האויב לאחר שנתפס במהלך מעשי איבה בין מדינות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.