לב תל אביב

אזור לב תל אביב (או "לב העיר", בפי התל אביבים) נמצא, כמשתמע משמו, במרכז תל אביב כפי שהייתה בחמישים שנותיה הראשונות. גבולותיו הם: רחוב המלך ג'ורג' בצפון-מערב, דרך בגין ורחוב קרליבך במזרח, שדרות בן-ציון ומרמורק בצפון, רחוב אלנבי בדרום-מערב וחלקן הדרומי של שדרות רוטשילד, בדרום. האזור מתאפיין בבתי מגורים שנבנו בסגנון הבינלאומי ובסגנון האקלקטי, אם כי חלקם נהרסו ברבות השנים, אחרים שינו את ייעודם, ורבים הידרדרו והוזנחו. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת מגמה של שימור, חידוש ושיפוץ הבתים.

Mazeh 20 House
בית מגורים בסגנון האקלקטי בתכנונו של עקיבא אריה ויס ברחוב מזא"ה

אופי השכונה

רוב בתי המגורים בלב תל אביב נבנו בשנות השלושים והארבעים, וחלקם אף מוקדם מזה. רובם היו בני שלוש קומות בראשיתם, אך במשך השנים נוספו קומות גג על רבים מהם. בחלק מן הרחובות ניכר אופיים האירופי של הבתים – חזית המשיקה למדרכה, ללא גדר וגינה, בניגוד לבתים בסגנון ישראלי ובתים משנות החמישים, עם קומת עמודים מעל גינה או חניה. באחדים מן הבתים אפשר עוד לראות את קיר המגן, קיר לבנים שחיפה על הכניסה לחדר המדרגות, מסתור מכדורי צלפים מיפו במלחמת העצמאות בבתים, שרובם ככולם היו נעדרי מקלטים.

בבתים רבים מתנהלים משרדים ועסקים שונים לצד דירות המגורים, אם כי קיימת כיום מגמה להוציא את העסקים ולהחזיר למקום דיירים, בעיקר זוגות צעירים. המגמה הזו נוחלת הצלחה רבה, בהשוואה למצב שהיה בתחילת שנות השבעים. לב תל אביב חוזר, מאז שנות השמונים, לחיים, לאחר דעיכה וכמעט גסיסה.

נקודות ציון היסטוריות

Ganmeir1944
טקס פתיחת גן מאיר, מרץ 1944

רחוב שינקין, שראשיתו בכיכר מגן דוד – המפגש של רחוב אלנבי, נחלת בנימין, המלך ג'ורג', שינקין ושוק הכרמל – היה רחוב מסחרי הומה, ששני קווי אוטובוס (11 ו-19) עברו בו. רחוב שינקין הסתיים ברחוב יהודה הלוי, ומעבר לו, במקום שהיום נמצא רחוב לינקולן, הייתה דרך שנקראה "המשך שינקין" ונמשכה, בין שדות ומגרשים ריקים, עד אל רח' יצחק שדה ושכונת יד אליהו. רק בשנות השבעים והשמונים החלה תדמיתו של רחוב שינקין להשתנות, כאשר הופיע בתודעה הציבורית כרחוב צעיר ובוהמי, בניגוד לאופיו השמרני והבורגני לפנים. רבות מן החנויות הישנות נסגרו ונפתחו מחדש כבוטיקים, בתי קפה, חנויות דיסקים וכו'.

אחד מתווי ההיכר הבולטים של רח' שינקין ולב תל אביב היה, במשך עשרות שנים, בית דבר, בפינת רחוב מלצ'ט, בניין גדול שבו שכנו מערכת העיתון הוותיק ובית הדפוס שלו. הבניין נהרס לפני שנים אחדות ועכשיו עומד במקומו בית מגורים מפואר.

ברחוב שינקין, בין רחוב יוחנן הסנדלר לרחוב יצחק נפחא, נמצאת גינת שינקין, גינה קטנה ומטופחת ובה, כיום, מרכז תרבות שוקק חיים. בשנים עברו נקרא המקום "חורשת שינקין" ופניו היו שונים מאוד מאלה הנוכחיים. בקצה גינת שיינקין נמצא בית הכנסת המרכזי ההיסטורי של השכונה, בית כנסת גאולת ישראל שכיום מהווה מרכז חב"ד תל אביב.

מבנה היסטורי אחר הוא אוהל שם, אולם מופעים לא גדול, שבו התקיימו בשנות השלושים מפגשי עונג שבת, בהנהגת חיים נחמן ביאליק, ומשנת 1936 ועד בניית היכל התרבות נערכו בו הקונצרטים למנויים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. אולם "אוהל שם" חי וקיים עד היום, ברחוב בלפור מול מבואו של רחוב פיארברג.

רחוב המלך ג'ורג', המשיק בראשיתו לשינקין אך פונה בהמשך צפונה ומתרחק ממנו, גם הוא רחוב מסחרי הומה אדם. הוא עורק תנועה ראשי, שקווי אוטובוסים רבים עוברים בו. בחלקו השייך ללב תל אביב, בין כיכר מגן דוד לדיזנגוף, יש שלושה אתרים מוכרים ומושכי ציבור – גן מאיר (על שם מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב), מצודת זאב, מעוז הליכוד, ודיזנגוף סנטר, הקניון הראשון בארץ, שנפתח ב־1977 על חורבות שכונת הצריפים נורדיה, מזה ומזה לרחוב דיזנגוף. לפני מצודת זאב, באמצע הכביש, נטועים כמה עצי שקמים, זכר למטע השקמים הגדול שעמד במקום לפני סלילת הרחוב, בדרך לכפר סומייל הערבי. שקמים אלה, יחד עם העצים שבגן יעקב הם זכר לאותו "גן שקמים" שבשיר הישן.

בשוליים הצפוניים של לב תל אביב נמצאים תיאטרון הבימה, היכל התרבות, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו וגן יעקב. היכל התרבות נפתח בשנת 1957 והוא משמש מאז כמקום משכנה הקבוע של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

לצד היכל התרבות נמצא גן יעקב, שתוכנן סביב הגבעה שהייתה במקום לפני הקמת ההיכל מתוך רצון לשמר את עצי השקמים שהיו עליה. הגן נבנה בשני מפלסים, עם יציאות בכיוון בית הבימה, שדרות תרס"ט ורחוב דיזנגוף מול שדרות ח"ן. בצדו המערבי, בשדרות תרס"ט, נמצא ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, המשמש כאגף נפרד של מוזיאון תל אביב לאמנות בשדרות שאול המלך.

מבנה מרשים ניצב בכיכר המלך אלברט במפגש הרחובות מלצ'ט, בצלאל יפה, מונטפיורי ונחמני – בית הפגודה. זהו בית מגורים בתכנון האדריכל אלכסנדר לוי בסגנון האקלקטי, המזכיר פגודה סינית. גם מבנה זה נמצא לפני שנים אחדות בסכנת הריסה, אך פעילות ציבורית מזורזת מנעה את הריסתו והביאה לשיפוץ מקיף, תוך שימור מאפייניו המיוחדים.

ראו גם

עיינו גם בפורטל תל אביב-יפו.

קישורים חיצוניים

ארגון הספורט של החרשים בישראל

ארגון הספורט של החרשים בישראל (אס"ח) הוא עמותה המפעילה מסגרות ספורט תחרותיות ועממיות לקהילת החירשים וכבדי השמיעה בישראל.

הארגון הוקם בשנת 1953 על ידי קבוצת אנשים חירשים – ותיקים ועולים, אשר היו מעורבים בפעילויות ספורט ייחודי עבור חירשים בישראל ובאירופה.

אס"ח מונה יותר מ-400 ספורטאים חירשים וכבדי שמיעה (נכון ל-2014), ילדים, נוער ובוגרים העוסקים בכל ענפי הספורט, ומשפיע אגב כך על אורח חייהם של יותר מ-7,000 חירשים וכבדי שמיעה בזכות פתיחת אפשרויות תעסוקה ופנאי בתחומי הספורט.

אס"ח מקיים פעילות למגוון רחב של אוכלוסיות – יהודים, ערבים, ותיקים ועולים בכל הגילאים.

דוד גורפינקל

דוד גוּרְפִינְקֶל (נולד ב-2 בדצמבר 1938) הוא צלם קולנוע ישראלי. חתן פרס ישראל לקולנוע לשנת 2015.

הסגנון האקלקטי בארץ ישראל

הסגנון האקלקטי (לקטני) הוא סגנון אדריכלי שהיה נפוץ בישראל בשנות ה-20 ועיקרו שילוב אדריכלות מערבית עם סגנונות קישוטיים ממספר רב של מקורות השראה - האדריכלות הקלאסית (יוון-רומא-רנסאנס-בארוק), אדריכלות של המזרח הרחוק, אר-דקו, המזרח הקרוב, הסגנון הספרדי-מורי (אלהמברה), אר-נובו ואדריכלות מזרח-תיכונית עתיקה. הסגנון היה נפוץ במרבית העולם המערבי, וייחודו של הסגנון האקלקטי בארץ הוא שימוש נפוץ למדי במוטיבים קישוטיים כמו-תנ"כיים: אריחי קרמיקה תוצרת בצלאל עם נופי ארץ ישראל, דמויות מהתנ"ך וסצינות מקראיות; עץ התמר כאלמנט קישוטי מקובל; מוטיבים דמויי קרנות-מזבח; שימוש במגיני דוד ובאותיות עבריות; ועוד.

הצפון הישן

הצפון הישן הוא שמו של אזור בתל אביב אשר נבנה במהלך שנות ה-30 וה-40 מצפון לגרעין העיר ההיסטורית דאז. האזור נקרא בתקופה זו צפון העיר, והכינוי "הצפון הישן" בא להבדילו מאזור "הצפון החדש" שנבנה לאחר קום המדינה.

האזור המקורי מוגדר כשטח שבין נחל הירקון בצפון ועד שדרות בן ציון ורחוב בוגרשוב בדרום, ומרחוב אבן גבירול במזרח ועד הים התיכון במערב. החלוקה האדמיניסטרטיבית של העירייה מגדירה את "רובע הצפון הישן" רק כחלק שמצפון לשדרות בן-גוריון ואת החלק שמדרומו כ"רובע מרכז תל אביב".

כבר בסוף שנות ה-20 נכלל אזור זה בתוכנית גדס לפיתוח תל אביב. התוכנית פיתחה אזור זה כעיר גנים ועל בסיס רשת רחובות הניצבים זה לזה, כשהם מקבילים לים או ניצבים לו. הרחובות המרכזיים באזור זה הם רחובות האורך דיזנגוף, בן יהודה ואבן גבירול (כגבול מזרחי), ורחובות הרוחב נורדאו, ז'בוטינסקי, ארלוזורוב, בן-גוריון ופרישמן. רבים מתייחסים בטעות לאזור הצפון החדש, רובע מס' 4, כ"צפון הישן" וזאת בשל ההגדרות המשתנות לאורך ההיסטוריה של "צפון תל אביב".

המרקם העירוני של הצפון הישן הוא ייחודי מסוגו במבניו ובתכנונו בעולם, וזכה להכרה כאתר מורשת עולמית כחלק מהעיר הלבנה.

היותו של הצפון הישן מיושב בעיקר בתושבים אמידים שעלו מארצות מרכז אירופה בעליות הרביעית והחמישית, הצמיחה את הכינוי "צפוני", שמשמעו עשיר ומפונק שחצן, ומאוחר יותר התייחס לתושבי הצפון החדש ולתושבי שכונות עבר הירקון.

חיה שנהב

חיה שנהב (נולדה ב-9 בדצמבר 1936) היא סופרת ומשוררת ישראלית, הכותבת בעיקר לילדים ונוער, אבל גם לגילאים מבוגרים יותר. ידועה בעיקר בספרה "מיץ פטל" (1970).

כלת פרס זאב לספרות ילדים ונוער (תשמ"ה-1985), פרס ביאליק לספרות יפה (תשס"ד-2004) ופרס שר התרבות לספרות ילדים נוער בקטגוריית הגיל הרך (תשס"ז-2007).

כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין

כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין (לשעבר: כיכר התזמורת הפילהרמונית, או בקיצור: כיכר התזמורת, מכונה כיום גם: מתחם התרבות של תל אביב) הוא מתחם ציבורי במרכז העיר תל אביב בו נמצאים כמה מוסדות תרבות חשובים. המתחם כולל את בית הבימה, היכל התרבות, ביתן הלנה רובינשטיין ואת השטחים הפתוחים של כיכר התזמורת, כיכר הבימה (כיום - כיכר התרבות) וגן יעקב. בנוסף לריכוז מבני הציבור מהווה המתחם מפרק עירוני חשוב ביותר במרכז העיר אליו מתנקזים מספר רחובות חשובים.

לב (רשת בתי קולנוע)

לב היא רשת בתי קולנוע והפצת סרטים ישראלית.

הרשת הוקמה על ידי איז'ו ונורית שני ב-1981, כאשר נפתח "קולנוע לב" בדיזנגוף סנטר בתל אביב. בתי הקולנוע מנוהלים כיום על ידי היו"ר נורית שני והמנכ"ל גיא שני. מטרת הרשת היא הקרנת סרטי איכות מרחבי העולם, ולא קולנוע "מיינסטרים" הוליוודי, בבתי הקולנוע של הרשת. החברה מפיצה ומקרינה כ-30 סרטים מדי שנה, ולה כ-60 אלף מנויים פעילים ברחבי הארץ. בנוסף לסרטים המוקרנים בלעדית בלב, הרשת מפיצה סרטים המוקרנים בכל בתי הקולנוע ובבתי הקולנוע שבבעלותה מופצים סרטים בבעלות חברות אחרות.

לרשת תשעה סניפים ברחבי הארץ: "לב תל אביב" בדיזנגוף סנטר בתל אביב, "לב מנדרין" בחוף הצוק שתל אביב, "לב דניאל" במלון דניאל בהרצליה פיתוח, "לב סמדר" בירושלים (בית קולנוע ותיק שפועל משנות ה-20, ומופעל על ידי רשת לב מאז אמצע שנות ה-90), "לב אבן יהודה" בקניון באבן יהודה, "לב עומר" בעומר, "לב שוהם" בשוהם, ו"לב רעננה" ברעננה.

בנוסף מוקרנים סרטי הרשת גם בחיפה, באודיטוריום של מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית. בעבר פעלו גם "לב חדרה" בקניון לב חדרה ו"לב אביב" בקניון רמת אביב.

בנוסף, הרשת מחזיקה בזכויות הפצה ובמדיה ביתית של ארכיון סרטים מגוון תחת השם "סרטי שני".

מחוז תל אביב (משטרה)

מחוז תל אביב הוא אחד ממחוזות משטרת ישראל וכולל ארבעה מרחבים. המחוז הוא בעל אופי עירוני. גבולותיו הם רשפון בצפון, חולון ובת ים בדרום. הים במערב והגבול המזרחי חופף במידה רבה לכביש 4 וכולל ממזרח לו את אור יהודה, קריית אונו ויהוד.

מרחב ירקון

מרחב ירקון הוא אחד מארבעת המרחבים של מחוז תל אביב של משטרת ישראל.

מרחב ירקון חולש על מרכז וצפון העיר תל אביב, הרצליה, רמת השרון, כפר שמריהו ורשפון.

מפקד מרחב ירקון הוא תנ"צ דניאל לוי.

מטה המרחב שוכן ברחוב ראול וולנברג 10, ברמת החייל.

בתחום המרחב יש שלוש תחנות:

תחנת לב תל אביב, השוכנת ליד תחנת רכבת סבידור מרכז בתל אביב. בתחום אחריותה מרחוב אילת בדרום ועד שדרות נורדאו ופנקס בצפון תל אביב. בעבר שכנה התחנה עם מטה המרחב ברחוב הרכבת. מפקד התחנה הוא נצ"מ שגיא שלמה.

תחנת תל אביב צפון, החולקת את אותו בניין עם מטה המרחב השוכן ברחוב ראול וולנברג 10, רמת החייל, תל אביב. בתחום אחריותה משדרות נורדאו ורחוב פנקס בדרום ועד המשתלה, תל ברוך ורמת אביב בצפון תל אביב. מפקד התחנה הוא סנ"צ אסף ציוני.

תחנת גלילות, השוכנת ברחוב שפיים 1, הרצליה. בתחום אחריותה היישובים הרצליה, רמת השרון, כפר שמריהו ורשפון. מפקד התחנה הוא סנ"צ יצחק מנשי.מרחב ירקון ניצב במרכזה של סדרת טלוויזיה ישראלית בשם זה. התסריט והבימוי נכתבו על ידי חיים בוזגלו והסדרה זכתה בפרס אופיר בשנת 1999.

רחוב אחד העם

רחוב אחד העם הוא אחד הרחובות הוותיקים במרכזה ההיסטורי של תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני אחד העם (שם העט של אשר צבי גינצברג) שגם התגורר ברחוב עד מותו. הרחוב מתחיל בקצה שכונת שבזי במערב ומסתיים במתחם הבימה בצפון מזרח, בפינת שדרות בן ציון, והוא אחד הרחובות החשובים של רובע לב תל אביב.

הרחוב מקביל לשדרות רוטשילד לכל אורכו ויחד מהווים את רחובות הליבה של מרכז העסקים הראשי של תל אביב. בחלקו הדרומי נמצאים עסקים רבים הקשורים בענף הפיננסים הישראלי וכן שכן בו בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב עד שנת 2014. פעמים רבות, היה מוזכר רחוב אחד העם כשם נרדף לבורסה של תל אביב, בדומה לבורסה הניו-יורקית בוול סטריט (רחוב וול). שתי קומדיות מצבים נקראו על שם הרחוב: אחד העם 1 ואחד העם 101.

רחוב אלנבי

רחוב אלנבי הוא רחוב מרכזי בתל אביב הנקרא על שמו של אדמונד אלנבי. הרחוב משתרע מכיכר הכנסת בצפון-מערב, הצמודה לחוף הים, ועד לכיכר המושבות בדרום-מזרח, שמעבר לה רחוב העלייה. חלקו הדרומי של הרחוב מקביל לרחוב הרצל ובקרבת הים הרחוב ניצב אל קו החוף כשבכיכר מוגרבי קיימת "ברך" היורדת לים. הרחוב מהווה גבול בין רובע לב תל אביב ממזרח ובין שכונת כרם התימנים הנמצאת מערבית לו בחלקו הצפוני.

רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)

רחוב המלך ג'ורג' בתל אביב (הידוע גם בשם קינג ג'ורג') הוא אחד מהרחובות המרכזיים בעיר. הרחוב משתרע מכיכר מסריק בצפון ועד כיכר מגן דוד בדרום, שם הוא נפגש עם הרחובות אלנבי ושינקין, שוק בצלאל, שוק הכרמל ומדרחוב נחלת בנימין. הרחוב נקרא על שמו של ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת בתקופת המנדט הבריטי.

עד לרכישת אדמות האזור, נקראה הדרך עליה הוקם הרחוב "דרך סומייל" היות שהיה זה הציר המקשר בין יפו ובין הכפר ששרידיו מצויים כיום לצד רחוב אבן גבירול. לאחר שנרכשו קרקעות האזור בידי יהודים בראשית שנות ה-20, נקרא "רחוב הכרמל", ובשנת 1935 שונה שם הרחוב לרחוב המלך ג'ורג' החמישי, לרגל יובל הכסף למלכותו של מלך בריטניה. עם קום המדינה הושאר שמו של הרחוב על כנו, אך בשילוט הודגש כי בימי מלכותו ניתנה הצהרת בלפור. קטע הרחוב המערבי לאלנבי נקרא עדיין "רחוב הכרמל" ובו גם נמצא שוק הכרמל.

ברחוב מרכז מסחרי שוקק חיים, לאורכו חנויות רבות, מסעדות ובתי קפה, והוא סמוך לשני שווקים ולמרכזי הקניות ברחוב דיזנגוף.

רחוב הרכבת

רחוב הרכבת הוא רחוב מרכזי בתל אביב שנמצא בתפר שבין מרכז העיר ודרום העיר.

הרחוב מתחיל במחלף לה גוארדיה בנתיבי איילון וממשיך אל לב תל אביב, שם הוא מתחבר אל רחוב יהודה הלוי. הרחוב נקרא על שם תוואי מסילת הרכבת יפו-ירושלים שעברה לאורכו וחיברה בעבר בין שתי הערים. בקצה הרחוב הייתה תחנת הרכבת תל אביב דרום, שהייתה תחנת הקצה של הקו בין השנים 1950–1970. ב־1970 הועתקה התחנה אל מחוץ לעיר, מבניה נהרסו (למעט בית המכס הבריטי), והמסילה שעברה ברחוב הוסרה.

הרחוב מעוקל בשל היותו סלול לאורך קו האפיק הטבעי שחוצה אוכף על קו פרשת המים שבין הים התיכון ונחל איילון, והיה התוואי הנוח ביותר להנחת מסילת הרכבת עוד בתקופה העות'מאנית. קטעי המסילה המפורקת הפכו לחניונים המקבילים לרחוב הרכבת ולרחוב יהודה הלוי עד קצה שכונת נווה צדק, לרבות הדרך העוברת מתחת לגשר שלוש.

בין השנים 2006–2009 התבצעו לאורך הרחוב עבודות לבניית מנהרת לה גוארדיה, במטרה להקל על העומסים בכניסה אל העיר. המנהרה מחברת את רחוב הרכבת אל רחוב לה גוארדיה ואל נתיבי איילון בכיוון דרום.

רחוב יהודה הלוי

רחוב יהודה הלוי הוא רחוב במרכז תל אביב, אחד מחמשת הרחובות הראשונים של העיר.

רחוב שינקין

רחוב שינקין הוא רחוב בלב תל אביב הקרוי על שם מנחם שינקין.

הרחוב, העובר ממזרח למערב, מרוחק כמה מאות מטרים מחוף הים. בקצהו המערבי נמצאת כיכר מגן-דוד, שהיא צומת סואן של חמישה רחובות ידועים: המלך ג'ורג', אלנבי, נחלת בנימין, הכרמל (שבו מצוי שוק הכרמל) ושינקין.

רחובות תל אביב-יפו

בעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות. חלק מרחובותיה ידועים בשל מאפייניהם הייחודיים בעיר ובישראל כולה, התחוללה בהם היסטוריה הקשורה בהתפתחות העיר, וחלקם אף הפכו לשם דבר בתרבות הישראלית כגון דיזנגוף, שינקין או אלנבי. ברחובות מסוימים, מצויים אתרים רבים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית או אדריכלית, כפי ששכיח בעיר מטרופולינית.

ערך זה מצביע על רחובותיה החשובים, הנודעים והראשיים של העיר.

שדרות בן ציון

שדרות בן ציון הוא שמה של שדרה בעיר תל אביב הקרויה על שמו של ש. בן-ציון, שם העט של שמחה אלתר גוטמן, סופר ומתרגם עברי.

שדרות רוטשילד

שְׂדֵרוֹת רוטשילד הוא שמה של שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. זהו אחד הרחובות החשובים ביותר בעיר והשדרה הידועה והחשובה ביותר מבין השדרות בתל אביב; היא ממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחות האורבנית של תל אביב, ולאורכה אתרים ומבנים חשובים רבים. השדרה הייתה ועודנה מרכז תרבותי של תל אביב, והיא חלק מלבה הכלכלי של ישראל, בהיותה אחד הרחובות העיקריים במרכז העסקים הגדול והחשוב של המדינה. ככזו, וכמרכז השכונה בה התגוררו בעבר רבים ממנהיגי העיר והלאום, התקיימו בה אירועים היסטוריים רבים, בהם הכרזת המדינה. החל משנות ה-90 עוברת השדרה תהליך שבו בניינים נמוכים מוחלפים במגדלים המשמשים למגורים ולמשרדים, תוך שימור אחדים מהמבנים הישנים, ביניהם הקיוסק הראשון של תל אביב ובפרט אלו מסגנון האקלקטי והבאוהאוס.

תוכנית גדס

תוכנית גדס היא תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב, שתוכננה בשנים 1927–1929 על ידי מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס. תוכנית זו הקנתה לאזור מרכז תל אביב ולאזור המכונה היום "הצפון הישן" של העיר את מראם ואופיים המוכר בראשית המאה ה-21.

התוכנית אושרה בשנת 1932, ויצרה, בין היתר, את המערך הפיזי המשרת את תל אביב עד היום, ואת הבסיס הרעיוני שאיפשר גם את הרחבת העיר בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20. גדס תכנן את האזור שבין לב תל אביב בדרום, נחל הירקון בצפון, הציר שלימים הפך לרחוב אבן גבירול במזרח, והים במערב. התכנון כלל רחובות ושדרות רוחב בניצב לים, כך שיאפשרו כניסת בריזה מכיוון הים, ורחובות אורכיים שיעודדו התפתחות מסחר בעיר, בשילוב עם תכנון כולל של גנים ציבוריים גדולים וקטנים השזורים במרקם העיר.

תוכניתו של גדס הוכנה כחלק ממאמצי שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל להביא לפיתוח הארץ. גדס הופקד, בין היתר, גם על תכנון ערים בקולוניות בריטיות אחרות, כדוגמת הודו, ופעל גם בבריטניה.

גדס הביא לישראל את עקרונות עיר הגנים בשנות ה-20, ותל אביב היא אחד המקומות היחידים שבהם הצליח להגשים את חזונו. ההישג העיקרי של תוכנית גדס הוא ביצירת מרקם עירוני אחיד בעל השטח הגדול ביותר בערי ישראל והגדול ביותר בעולם מסוגו - מאפיין המהווה את אחד הגורמים להכרזתה של "העיר הלבנה" בתל אביב כאתר מורשת עולמית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.