לביבה

לביבהיידיש: לאַטקע, וברבים: לאַטקעס. או כרעמז'ל, ברבים: כרעמזאלאך) היא מאכל מטוגן מירקות. בגירסתו הבסיסית מכיל תפוחי אדמה טריים ומרוסקים או מבושלים ומעוכים המטוגנים בשמן רותח.

המאכל נפוץ בארצות מזרח ומרכז אירופה ומוגדר כמאכל הלאומי של בלארוס. בישראל הוא מוכר כאחד ממאכלי חג החנוכה.

קיימות גם לביבות גזר, קישואים, מנגולד, בטטות, גבינה, תירס ותפוחי עץ. עיסת הלביבות מורכבת ברובה מירקות, בתוספת ביצים, תבלינים ולפעמים פירורי לחם או קמח.

לביבות ירק הן לרוב מלוחות, אם כי קיימות גרסאות מתוקות בהן הן זרויות סוכר. יש המגישים לביבות כשעליהן שמנת חמוצה או ריבה.

Ukrainian potato pancakes
צלחת לאטקעס מאוקראינה

מקור השם "לביבה"

הלביבה הוא שם עתיק למדי למאכל שככל הנראה שונה מהמאכל כיום. בספר שמואל ב', פרק י"ג מתוארת לביבה העשויה מבצק - את הלביבה הכינה תמר, בתו של המלך דוד, לאמנון, אחיה למחצה.

"וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל-הַמֶּלֶךְ תָּבוֹא-נָא תָּמָר אֲחֹתִי וּתְלַבֵּב לְעֵינַי שְתֵּי לְבִבוֹת, וְאֶבְרֶה, מִיָּדָהּ...וַתֵּלֶךְ תָּמָר, בֵּית אַמְנוֹן אָחִיהָ. וְהוּא שֹכֵב; וַתִּקַּח אֶת-הַבָּצֵק ותלוש וַתְּלַבֵּב לְעֵינָיו, וַתְּבַשֵּל אֶת-הַלְּבִבוֹת".

רש"י מתאר את הלביבות הללו כ"סולת מורבכת במים רותחין תחילה, ואחר כך בשמן".

בפואמה "לביבות" משתמש שאול טשרניחובסקי במילה העברית לתיאור כיסוני בצק ממולאים גבינה - קרעפלאך[1], ובשיר "מעשה בלביבות" משמשת המילה לתיאור מאכל שנעשה מקמח, שמן וסוכר[2].

נראה כי הכינוי נקשר ל"לאַטקעס" האידי רק בתקופה מאוחרת יחסית.

תפוצה

המאכל נפוץ בארצות מזרח ומרכז אירופה - לוקסמבורג, לטביה, גרמניה, ליטא, יהדות אשכנז, שווייץרושטי), אוסטריה, בלארוס (שם היא מוגדרת כמאכל הלאומי), אוקראינה, פולין, הונגריה, סלובקיה, פרוסיה וצ'כיה. מאכלים דומים מכינים גם במטבחים אחרים, כמו המטבח העיראקי (למשל, עארוק) המטבח ההודי, והמטבח הקוריאני (למשל פאג'ון).

באוקראינה, בלארוס ורוסיה מכנים לביבות תפוחי אדמה "דרוני" (באוקראינית деруни, ברוסית драники ובבלארוסית дранікі) בגרמניה הן מכונות "רייבקוכן", או "קרטופלפופר", ואוכלים אותן כמנה מלוחה, או כמנה מתוקה עם רוטב תפוחי עץ וקינמון, ומקובל מאוד להגיש אותן בשווקים ובחגים בעונה הקרה.

לביבות בחגי ישראל

בחנוכה

בחג החנוכה מקובל לאכול לביבות כחלק מהמנהג לאכול מאכלים מטוגנים בשמן לזכר נס פך השמן[3]. לביבות של חנוכה עשויות בדרך כלל מתפוחי אדמה. קיימים מתכונים שונים להכנת לביבות, בחלקם תפוחי אדמה ובצל מרוסקים, מעורבים בביצים וקמח ומטוגנים בשמן רותח. באחרים תפוחי האדמה מבושלים, נמעכים למחית ואחר כך מעורבים עם מרכיבים נוספים ומטוגנים. לעיתים נהוג להגיש את הלביבות כשלהן נילווה רוטב רסק תפוחים.

גרסאות מקבילות ללביבות אלו קיימות למשל במאכל עממי גרמני, המכונה קארטופֶלפוּפר (Kartoffelpuffer) או רַייבֶּקוּכן (Reibekuchen); במאכל השווייצרי "רושטי" (Rosti); במאכל הספרדי "טורטייה דה פטאטה" (Tortilla de Patata), ועוד[4].

בפסח

בשל המגוון המוגבל למדי של המאכלים הכשרים לפסח, הפכו הלביבות למאכל פופולרי מאוד בחג ולחלק מההווי שלו. בשל הימנעות מחמץ, לביבות הפסח אינן מכילות קמח, ועשויות להכיל תחליף כשר לפסח כגון קמח תפוחי אדמה או קמח מצה.

Vegetable pancake

לביבת ירקות

Nettle and millet fritters

לביבות סרפד ודוחן

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^

    "וגיטל לקחה שש ביצים
    טרפה ושמה החלבון והחלמון בקמח הסולת,
    לשה הקמח כחוק, לישה ולישה חזקה,
    והפך עינו חיש קל ויהי כעין הענבר השקוף..."

  2. ^ מילות השיר, באתר "שירונט"
  3. ^ פירוש רבי מיימון הדיין לתפילות.
  4. ^ רונית פנסו, ‏הלטקעס עלו כיתה, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2008
חנוכה
מצוות החג קריאת ההללהדלקת נרות חנוכהפרסום הנס Hanukkah (15471646504)
נרות חנוכה חנוכייההדלקה עושה מצווהכבתה אין זקוק לה
היסטוריה של חנוכה
מאורעות חנוכה נס פך השמןגזירות אנטיוכוסמרד החשמונאיםקרבות המכביםמעטים מול רבים (חנוכה)קושיית הבית יוסףאלעזר הזקןמתתיהו הכהןיהודה המכביחנה ושבעת בניה
היסטוריוגרפיה ספר מקבים א'ספר מקבים ב'ספר מקבים ג'מגילת אנטיוכוס
תפילות ופיוטים על הנסיםהנרות הללומעוז צוריה הצל יונהאבני יקרשני זיתיםמזמור שיר חנוכת הביתאכלו משמנים
מנהגי החג לביבה • סופגנייהסביבוןדמי חנוכה
שירי חנוכה סביבון סוב סוב סובנר ליכד קטןימי החנוכהבאנו חושך לגרשלכבוד החנוכהמי ימללמעשה בלביבותאנו נושאים לפידיםהבה נרימהThe Chanukah Song • הנשמה לך 9: להודות ולהלל
שונות זאת חנוכהטקס חנוכה בבית הלבןשמן זיתחנוכייה ציבוריתזה היה בחנוכהבולי חנוכה
חגי ישראל ומועדיו

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.