לבוב

לְבוּבאוקראינית: Львів Львів (מידע • עזרה); בפולנית: Lwów Lwów (מידע • עזרה) ; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג, לימבעריק, לװיװ) היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב. אוכלוסיית העיר מונה 735,000 איש. רוב התושבים אוקראינים, אך בעיר גם מיעוטים רוסי, פולני ויהודי. במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית (1918-1772) והרפובליקה הפולנית הראשונה (1939-1919) הייתה לבוב בירת גליציה המזרחית שבפולין. היא סופחה לאוקראינה בתום מלחמת העולם השניה, בשנת 1945, לאחר החלוקה מחדש של גבולות פולין.

לבוב
Львів
Coat of arms of Lviv
סמל לבוב
Flag of Lviv
דגל לבוב
Opera-we-Lwowie
בניין האופרה של העיר
מדינה אוקראינה  אוקראינה
אובלסט מחוז לבוב לבוב
ראש העיר אנדרי סדובי
תאריך ייסוד 1256
שטח 171.01 קמ"ר
גובה 296 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 727,968 (נכון ל־1 בינואר 2017)
 ‑ במטרופולין 1,040,000 (2007)
 ‑ צפיפות 4,298 נפש לקמ"ר (2007)
קואורדינטות 49°51′00″N 24°01′00″E / 49.85°N 24.0166666666667°E
אזור זמן UTC +2
www.city-adm.lviv.ua
המרכז ההיסטורי בלבוב
Львів
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Lwów - Widok z wieży ratuszowej 01
מרכז העיר לבוב
מדינה אוקראינה  אוקראינה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1998, לפי קריטריונים 2, 5
קואורדינטות 49°50′31″N 24°01′53″E / 49.841888888889°N 24.0315°E

היסטוריה

העיר נוסדה במאה ה-13 במסגרת דוכסות גליציה-ווהלין על ידי נסיך גליץ' דניאיל, ונקראה על שם בנו לב. העיר מוזכרת לראשונה ב-1256. ב-1349 נכבשה העיר על ידי מלך פולין קז'ימייז' השלישי ("הגדול"). ב-1386 הפכה לחלק מממלכת פולין, וכמה ממלכי המדינה אף הוכתרו בה.

עם חלוקת פולין הראשונה בשנת 1772 הייתה לבוב (או בשמה הגרמני לֶמבֶּרג) העיר השנייה בחשיבותה במחוז גליציה של האימפריה האוסטרית. למרות תקופה של ניסיונות גרמניזציה מטעם השלטון ההבסבורגי, ברוב התקופה שרר באזור חופש תרבותי יחסי, ובעיר הייתה פריחה של התרבויות הפולנית, האוקראינית והיהודית. הודות לחופש יחסי זה, הייתה לבוב ערש לידתה של התנועה הלאומית האוקראינית.

במלחמת העולם הראשונה נכבשה העיר על ידי הצבא הרוסי, אך עד מהרה שוחררה על ידי הצבא האוסטרו-הונגרי. עם התמוטטות הקיסרות האוסטרו-הונגרית ב-1918 היוותה העיר את מוקד הלחימה בין הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה, שהכריזה על העיר כבירתה, לבין הפולנים. לבסוף הפולנים כבשו אותה, ובהסדרים העולמיים שאחרי מלחמת העולם הראשונה הוכר האזור כנתון לשליטה פולנית למשך 25 שנה. ב-1920 ניסה הצבא האדום לכבוש את העיר במהלך המלחמה הפולנית סובייטית, אך נכשל.

בין המלחמות פרחה בלבוב אסכולת לבוב במתמטיקה. חבריה נהגו להפגש בבית קפה שנקרא "הקפה הסקוטי" ולדון בבעיות שונות. תוצאות הדיונים - בעיות ופתרונן - נכתבו במחברת מיוחדת. בין חברי האסכולה היו סטפן בנך, קרול בורסוק, סטניסלב אולם, קאז'ימיר קורטובסקי והוגו שטיינהאוס.

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בלבוב כמאה ועשרה אלף יהודים, מתוך אוכלוסייה כוללת בעיר של שלוש-מאות וארבעים אלף אזרחים. עם פרוץ המלחמה, ב-1 בספטמבר 1939 עברה העיר לריבונות סובייטית, על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב . לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות ביוני 1941 (מבצע ברברוסה) עברה לשלטון הנאצי.

אחרי תום המלחמה נשארה העיר בתחומי ברית המועצות, וסופחה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אוקראינה. רוב האוכלוסייה הפולנית עזבה את העיר, ועבר מערבה לתחומי פולין, ובייחוד לוורוצלב, שעברה מגרמניה לפולין, ורוב האוכלוסייה הגרמנית גורשה ממנה. עם התפרקות ברית המועצות נשארה לבוב באוקראינה, והיא אחד ממוקדי הלאומנות האוקראינית.

במהלך אירועי ההפגנות והעימותים האלימים נגד שלטונו של ויקטור ינוקוביץ', המועצה המקומית של לבוב הכריזה על אוטונומיה ועצמאות חד צדדית מהשלטון המרכזי בקייב. בהודעה ששחררה המועצה המחוקקת של לבוב בפברואר 2014 נאמר:

השלטון החל בפעילות צבאית פעילה נגד העם... עשרות אנשים נהרגו בקייב ומאות נפצעו... כדי למלא את רצון החברה, ועדת ההוצאה לפועל של המועצה האזורית בלבוב, הראדה העממית, נוטל אחריות מלאה לגורל האזור ואזרחיו.[1]

יהודי לבוב

ככל הידוע, ראשוני המתיישבים היהודיים באו ללבוב בשנת 1256, והם הפכו לחלק חשוב של חיי התרבות בעיר, תוך שהם תורמים משמעותית למדע ולתרבות. מלבד היהודים האורתודוקסים היו בעיר יהודים קראים רבים, שהתיישבו בעיר מהמזרח והביזנטיון. לאחר שקז'ימייז' השלישי, מלך פולין, כבש את לבוב בשנת 1349, קיבלו האזרחים היהודים זכויות שוות לשאר אזרחי פולין.

הקהילה הייתה בין הקהילות המרכזיות בוועד ארבע ארצות, וברבנות הקהילה שימשו גדולי האחרונים. במאה ה-19 הייתה לבוב למרכז תרבותי יהודי. היה בה גם תיאטרון יידיש מפורסם.

עם פלישת הגרמנים לברית המועצות ביוני 1941 היה אזור העיר אחד מהראשונים שנכבשו על ידם. עם הפלישה ברחו מלבוב כעשרת אלפים יהודים בעקבות הצבא הסובייטי אל תוככי ברית המועצות. 6,000 יהודים נרצחו כבר בימים הראשונים לכיבוש העיר על ידי נאצים ומשתפי פעולה בשני פוגרומים.

בנובמבר 1941 הוקם בעיר גטו, שהיה מגדולי הגטאות שהוקמו בפולין בעת מלחמת העולם השנייה. הוא איכלס בשיאו 120,000 יהודים, ובעקבות רציחות וגירושים למחנות ההשמדה נותרו בו בסוף המלחמה לא יותר מ-200 איש, שהצליחו לשרוד במסתור.

בשנת 1970 חיו בעיר כ-30,000 יהודים (1.6% מהאוכלוסייה), רובם הגדול יהודים סובייטים מחלקי אוקראינה המזרחית והמרכזית. מיעוט קטן מהם היו יהודים מהקהילה המקורית שהתקיימה עד השואה. כיום הצטמקה האוכלוסייה היהודית באופן משמעותי כתוצאה מהגירה, ובמידה מועטה גם בגלל התבוללות. מספר היהודים ב-2001 הוערך ב-5,400.[2] מספר ארגונים מוסיפים לפעול בעיר. כרב העיר מכהן כיום הרב בולד, חסיד קרלין-סטולין.

חינוך

לבוב היא אחד ממרכזי ההשכלה הגדולים באוקראינה ונמצאים בה מספר גדול למדי של מוסדות להשכלה גבוהה, בהם אוניברסיטת לבוב, האוניברסיטה הוותיקה ביותר הפועלת ברציפות באוקראינה, האוניברסיטה הפוליטכנית הלאומית של לבוב ואוניברסיטת לבוב הלאומית הרפואית דנילו האליצקי.

לבוב בספרות

ש"י עגנון, תמול שלשום (בפרק "ראשית הדברים"), הוצאת שוקן:

בא לו יצחק ללמברג בירת גליציא. בתים גבוהים מתגבהים ועולים וקרונות מהלכים בלא סוסים, וסוסים של נחושת עומדים זקופים ושרים של נחושת רוכבים עליהם. וגנים נטועים בתוך העיר ודיוקנאות של אבן מתיזים מים מפיהם. ובתי כנסיות גדולים בנויים על עמודי אבן ובית קברות ישן מלא צדיקים וקדושים מגין על העיר. זאת העיר כלילת יופי משוש כל הארץ. כאן ישבו שרי התורה מפרשי ים התלמוד ומפרשי שולחן ערוך, ומכאן יצאו רוב המשכילים הראשונים שביקשו לחדש את רוחנו, וכאן ישבו רועי ישראל אלופי הקודש שידעו לעצור את הגזירות, וכמותם כך נשיהם הצדקניות, בצדקתן ובחינן כבשו את הפורענות.

ערים תאומות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הודעת המועצה המקומית בלבוב (באנגלית)
  2. ^ מפקד האוכלוסין האוקראיני
אברהם דוד מבוטשאטש

הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א - 1840,כ"ט בתשרי ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק אחרון.

איוונו-פרנקיבסק (מחוז)

מחוז איוונו-פרנקיבסק (באוקראינית: Івано-Франківська область) הוא אחד ממחוזות אוקראינה, שוכן במערב המדינה, ובירתו העיר איוונו-פרנקיבסק.

בעבר היה שם המחוז סטניסלב, ב-9 בנובמבר 1962 שינו הסובייטים את שמו כמחווה לסופר והמשורר האוקראיני איוואן פרנקו.

החל מהמאה ה-14 האזור היה חלק של האיחוד הפולני-ליטאי. בשנת 1772, בעקבות חלוקת פולין הוא עבר לאימפריה האוסטרו-הונגרית. בין השנים 1918-1939 היה המחוז בשטח הרפובליקה הפולנית השנייה. עד למאה העשרים שימשה העיר קולומיאה, בירת חבל פוקוטיה, כמרכז האזורי. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא עבר לברית המועצות והיה חלק של אוקראינה הסובייטית.

המחוז ששטחו 13,900 קמ"ר, הוא מהקטנים באוקראינה. בשנת 2014 התגוררו במחוז 1,381,505 תושבים, 97% מהם אוקראיני.

המחוז גובל במזרחו במחוזות טרנופול וצ'רנוביץ, בדרום ברומניה, במערב בזקרפטיה ובצפון במחוז לבוב.

בשטח המחוז נמצא אתר סקי הגדול באוקראינה - בוקובל.

אנדרה לווף

אנדרה מישל לווף (בצרפתית: André Michel Lwoff; ‏8 במאי 1902 - 30 בספטמבר 1994) היה מיקרוביולוג יהודי צרפתי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1965 על גילוי המנגנון שבאמצעותו וירוסים מסוימים (הקרויים פרו-וירוסים) מדביקים חיידקים.

בלז

בֶּלז (באוקראינית: Белз; ביידיש בעלז או בעלזא ברוסית: Белз) היא עיירה בחבל לבוב, שבאוקראינה. העיירה התפרסמה בעולם היהודי הודות לחסידות בעלז, שנוסדה בה. אוכלוסיית העיירה מונה נכון ל-2004 2,408 תושבים, המתפרנסים בעיקר מחקלאות.

ברודי

בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי. אוכלוסיית העיר מונה כ-23,752 (2011), רוב האוכלוסייה אוקראינית. בעיר נותרו יהודים בודדים.

גליציה

גליציה (באוקראינית: Галичина; בפולנית: Galicja; בגרמנית: Galizien; ביידיש: גאליציע; ברוסית: Галиция) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

גליציה הייתה נסיכות עצמאית מ-1087, ומאז חלוקת פולין בשנת 1772 עד 1918 הייתה ארץ כתר אוטונומית בקיסרות האוסטרו-הונגרית. בין שתי מלחמות העולם הייתה גליציה חלק מפולין, ולאחר מלחמת העולם השנייה נחלקה בין ברית המועצות (גליציה המזרחית, כחלק מהרפובליקה הסובייטית של אוקראינה כשבירת מחוז לבוב משמשת העיר לבוב, כיום באוקראינה), ופולין (גליציה המערבית שבירתה קראקוב). מדרום לה שוכנים הרי הקרפטים.

בחלקה המזרחי של גליציה היו הרותנים (אוקראינים) רוב האוכלוסייה, והפולנים מיעוט ניכר בגודלו, ואילו בחלקה המערבי, מעבר לנהר הסן, היו הפולנים הרוב עם מיעוט אתני-לינגוויסטי אוקראיני.

במאה ה-19 נמצאו במקומות שונים בגליציה מרבצי נפט.

האזור היה מרכז רוחני ותרבותי יהודי חשוב, ראו רשימת ערכים העוסקים בערי גליציה.

דוד הלוי סגל

הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586 – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17. מכונה על שם חיבורו הטורי זהב.

דרוהוביץ'

דרוהוביץ' (באוקראינית: Дрогобич, בפולנית: Drohobycz, ביידיש: דראָביטש - דרהאביטש)

היא עיר באוקראינה בחבל לבוב, הנמצאת בגליציה ההיסטורית. אוכלוסייתה מנתה ב-2005 כ-77 אלף איש.

תעשיות העיר כוללות זיקוק נפט, כימיקלים, מטלורגיה ועיבוד מזון.

ווהלין (מחוז)

מחוז ווהלין (באוקראינית: Волинська область) הוא אחד ממחוזות אוקראינה, שוכן בצפון-מערב המדינה, ובירתו העיר לוצק.

שטח המחוז כ-20 אלף קמ"ר, מדורג במקום העשרים בגודלו, ומהווה כ-3.3% משטח המדינה. בשנת 2014 התגוררו במחוז 1,041,622 תושבים, נתון המדרג אותו במקום העשרים וארבע באוקראינה. המחוז גובל בצפון בבלארוס, במזרח במחוז רובנו, בדרום במחוז לבוב, ובמערב בפולין.

ז'ובקבה

ז'ובקבה (אוקראינית: Жовква, לעיתים נכתבת בעברית הצורות ז'ולקוב, ז'ולקווה או ז'ולקבה; פולנית: Żółkiew, ז'ולקייב; יידיש: זאלקווא) היא עיר במחוז לבוב באוקראינה. משמשת כמרכז אדמיניסטרטיבי אזורי. כיום עומדת אוכלוסייתה על כ-13,000 תושבים.

זלוטשוב

זלוטשוב (כתיב נפוץ: זלוצ'וב; באוקראינית: Золочів, בפולנית: Złoczów, ביידיש: זלאָטשאָוו) היא עיר הממוקמת במחוז לבוב במערב אוקראינה.

יוסף שאול נתנזון

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו.

לבוב (מחוז)

מחוז לבוב (באוקראינית: Львівська область) הוא מחוז במערב אוקראינה. בירת המחוז היא העיר לבוב.

שטח המחוז היה חלק של איחוד פולין ליטא עד לחלוקת פולין בסוף המאה ה-18 כאשר הוא עבר לאוסטריה. לאחר מלחמת העולם הראשונה השטח סופח לפולין. בשנת 1939, במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, אזור המחוז הועבר לשליטת ברית המועצות וסופח לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית.

בשנת 1941 נכבש המחוז על ידי הוורמאכט. בקיץ 1944 שוחרר האזור מן הגרמנים על ידי הצבא האדום. באוקטובר 1944 החלק הצפון-מערבי של המחוז הועבר לידי פולין. בפברואר 1951 בוצע שינוי גבול נוסף - העיירה בלז הועברה מפולין לברית המועצות ונכללה בתחומי מחוז לבוב.

מהפכת אוקטובר

מהפכת אוקטובר (ברוסית: Октябрьская революция), הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני אשר היה בשימוש ברוסיה באותה עת; 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי). במהפכה זו הבולשביקים, בראשות ולדימיר איליץ' לנין, הפילו את ממשלת אלכסנדר קרנסקי. מהפכת אוקטובר הביאה להקמת שלטון קומוניסטי בברית המועצות, אשר התקיים עד 1991.

מהפכת אוקטובר הייתה השלב השני במהפכה הרוסית של 1917. קדמה לה מהפכת פברואר בה עבר השלטון מידי הצאר, ניקולאי השני לבית רומנוב, אל גאורגי לבוב שעמד בראש הליברלים. כך למעשה פסק שלטון הצארים, בן חמש מאות השנים. ביולי של אותה השנה עבר השלטון לידי אלכסנדר קרנסקי.

ה-7 בנובמבר מצוין כ"יום המהפכה הבולשביקית", שהיה בעבר חג לאומי בברית המועצות ונערך בו מצעד המפלגה הקומוניסטית בכיכר האדומה במוסקבה. החג נחגג גם בערי הבירה של הגוש הקומוניסטי, ועדיין נחגג בבלארוס, קירגיזסטן וטרנסניסטריה, וכן על ידי מפלגות קומוניסטיות ברחבי העולם.

מחוזות אוקראינה

מבחינה אדמיניסטרטיבית מחולקת אוקראינה ל-24 מחוזות (область, אובלסט), רפובליקה אוטונומית אחת ושתי ערים בעלות מעמד מיוחד. בעקבות האירועים בקרים ב-18 במרץ 2014 רוסיה הודיעה על סיפוח חד-צדדי של חצי האי קרים.

סטרי

סְטְרִי (באוקראינית: Стрий, בפולנית: Stryj) היא עיר על הגדה השמאלית של נהר סטרי, במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, למרגלות הרי הקרפטים.

סטרי היא המרכז המנהלי של מחוז סטריסקי, ומשמשת כיחידה מנהלית נפרדת בתוך מחוז לבוב. אוכלוסיית העיר מונה כ-71,000 נפש (2005).

עיתונות יהודית היסטורית

אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים היסטוריים שנכתבו ויצאו לאור על ידי יהודים. המאגר, שהוקם ומופעל על ידי הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב, מאפשר באמצעות דיגיטציה גישה וירטואלית נוחה לעיתונות העברית ברוב ימיה, החל ממחצית המאה ה-19 ועד אמצע שנות השמונים של המאה ה-20, ולצדה עיתונות יהודית ביידיש, ערבית יהודית, אנגלית, צרפתית והונגרית.

רובנו (מחוז)

מחוז רובנו (באוקראינית: Рівненська область) הוא אחד ממחוזות אוקראינה, שוכן בצפון-מערב המדינה, ובירתו העיר רובנו.

שטח המחוז, כ-20 אלף קמ"ר, מדורג במקום ה-21 מבין מחוזות אוקראינה, ומהווה כ-3.3% משטחה הכולל של אוקראינה. בשנת 2014 התגוררו במחוז 1,159,296 תושבים, נתון המדרג אותו במקום ה-18 באוקראינה.

המחוז גובל בצפון בבלארוס במזרח במחוז ז'יטומיר, בדרום במחוזות חמלניצקי, טרנופול, לבוב, ובמערב במחוז ווהלין.

שחטאר דונצק

מועדון הכדורגל שַחְטָאר דוֹנֵצְק (באוקראינית: ФК «Шахтар» Донецьк) הוא אחד ממועדוני הכדורגל החשובים והידועים ביותר באוקראינה ולפני כן בברית המועצות. המועדון נמצא בעיר דונצק שבמזרח אוקראינה והוא ממועדוני הכדורגל האוקראיניים הפופולריים ביותר. בעקבות משבר אוקראינה, ב-2014 הקבוצה עברה לארח את משחקיה בלבוב ומאז 2017 מארחת את משחקיה בעיר חרקוב.

קבוצת הכדורגל של המועדון הוקמה ב-24 במאי 1936 בחסות כורי הפחם בעיר ונחשבת לאחת הקבוצות הגדולות במזרח אירופה. זו הקבוצה הראשונה באוקראינה העצמאית לזכות בתואר אירופי לאחר שזכתה באליפות הליגה האירופית בעונת 2008/2009 וזהו אחד המועדונים העשירים ביותר באוקראינה.

אצטדיונהּ הביתי של הקבוצה, החל משנת 2017, הוא אצטדיון מטאליסט שבחרקוב. אצטדיון זה מכיל 40,200 מקומות ישיבה. קודם לאצטדיון זה, שיחקה הקבוצה בארנה לבוב ובדונבאס ארנה, שהיה האצטדיון הבייתי האמיתי האחרון.

קבוצת הנוער של שחטאר העפילה עד לשלב הגמר בליגת האלופות לנוער בעונת 2014/2015 אך הפסידה לצ'לסי בתוצאה 3:2.

החל מקיץ 2019, חברת Parimatch מהווה לנותנת החסות העיקרית של הקבוצה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.