לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, בשמו המלא: לאופולד איגנאץ יוזף בלטזר פליציאן, לבית הבסבורגגרמנית: Leopold Ignaz Joseph Balthasar Felician, בהונגרית: Első Lipót, ‏ 9 ביוני 1640 - 5 במאי 1705) היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה בת הלאום הגרמני (המזוהה מעל לכל עם אוסטריה ועם חלק מגרמניה) (1658-1705), מלך הונגריה (1655-1705) וקרואטיה (1657-1705) ומלך בוהמיה (1656-1705).

לאופולד הראשון היה בנו של הקיסר פרדיננד השלישי, מאשתו הראשונה, מריה אנה מספרד. הוא הפך ליורש העצר הרשמי בעקבות מותו בשנת 1654 של אחיו הגדול פרדיננד הרביעי. בשנת 1658 נבחר לקיסר האימפריה הרומית הקדושה ושלט מתוקף תפקיד זה עד מותו בשנת 1705.

לאופולד הראשון נודע בעיקר במלחמות שניהל עם האימפריה העות'מאנית והיריבות עם לואי הארבעה-עשר, מלך צרפת, שהיה בן זמנו ובן דוד מדרגה ראשונה.

מקץ עשור של מלחמה, יצא לאופולד מנצח ב"מלחמה הטורקית הגדולה" בזכות כשרונו הצבאי של הנסיך אויגן מסבויה. בהסכם קרלוביץ השיג לאופולד לעצמו כמעט את כל חלקי ממלכת הונגריה שנפלו תחת העול הטורקי בשנים שלאחר קרב מוהאץ' ב-1526. לאופולד ניהל גם שלוש מלחמות נגד צרפת - מלחמת הולנד, מלחמת תשע השנים ומלחמת הירושה הספרדית. במלחמה אחרונה זו תיכנן לאופולד להשיג את כתר ספרד בשביל בנו, תוך התעלמות מצוואת המלך הספרדי האחרון. במטרה זו הוא התחיל במלחמה שאל מערבולתה נגררו חלקים גדולים באירופה.

בשנים הראשונות של המלחמה היו לאוסטריה הישגים, הניצחונות בשלנברג ובבלנהיים. אולם הלחימה נמשכה עד שנת 1714, תשע שנים אחרי מותו של לאופולד. כשנחתמו הסכמי השלום בראשטאט, אוסטריה לא יצאה מהסכסוך מחוזקת כפי שקרה במלחמה בטורקים. בתוך ממלכתו שלט לאופולד בסגנון אבסולוטיסטי. בתקופתו הקונטרה-רפורמציה ידעה שיאים אחרונים. לעומת זאת אימץ הקיסר תפקיד של ערב לזכויות הדתות השונות באימפריה. באמצעות מדיניות מושכלת הבטיח לאופולד הראשון מעמד איתן למשטר הקיסרות.

לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
Leopold I
הקיסר לאופולד הראשון, בציור מאת צייר אלמוני. התמונה, ששופצה בשנת 1939, נמצאת במוזיאון של באד זאולגאו
לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
לידה 9 ביוני 1640
וינה, ארכידוכסות אוסטריה Bindenschild Privilegium maius 1512.svg
פטירה 5 במאי 1705 (בגיל 64)
וינה, ארכידוכסות אוסטריה Bindenschild Privilegium maius 1512.svg
מדינה האימפריה הרומית הקדושה
מקום קבורה וינה
בת זוג מרגריטה תרסה מספרד
קלאודיה פליציטס מאוסטריה
אלאונורה מגדלנה מנויבורג
שושלת בית הבסבורג
אב פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
אם מריה אנה מספרד
צאצאים ראו בהמשך
קיסר האימפריה הרומית הקדושה
18 ביולי 16585 במאי 1705
(46 שנים)
מלך הונגריה
27 ביוני 16555 במאי 1705
(49 שנים)
מלך בוהמיה
14 בספטמבר 16565 במאי 1705
(48 שנים)
מלך קרואטיה, ארכידוכס אוסטריה
2 באפריל 16575 במאי 1705
(48 שנים)
פרסים והוקרה

ביוגרפיה

הרקע המשפחתי וילדותו

לאופולד הראשון לבית הבסבורג נולד ב-9 ביוני 1640 בווינה כבנם השני של הקיסר פרדיננד השלישי (1657-1608) ושל האינפנטה מריה אנה מספרד (1640-1606).

אחיו היה פרדיננד, לימים פרדיננד הרביעי. אחותו מריאנה מאוסטריה (1696-1634) התחתנה עם מלך ספרד, פליפה הרביעי. אחותו למחצה אלאונורה מאוסטריה התחתנה עם מלך פולין, מיכל הראשון ומאוחר יותר עם קרל החמישי, דוכס לורן. אחות אחרת למחצה, מריה אנה יוזפה מאוסטריה, הייתה לאשתו של הדוכס יוליך-ברג ואחר כך של יוהאן וילהלם, הנסיך הבוחר מפפאלץ, שאחותו אלאונורה מגדלנה מפפאלץ-נויבורג הייתה אשתו השלישית של לאופולד.

לואופלד היה מיוחס מקרוב גם למלך צרפת, לואי הארבעה עשר, יריבו ארוך-השנים. הם היו בני דודים דרך אמהותיהם הספרדיות ובעת ובעונה אחת גיסים דרך נשותיהם הספרדיות.

לאופולד היה ילד שאהב ללמוד מגיל הרך. בנוסף לגרמנית למד לדבר בצורה שוטפת לטינית, איטלקית, צרפתית וספרדית. האיטלקית תפסה בסופו של דבר המקום השני בחשיבותו בחצרו. הנסיך קיבל חינוך נבחר שכלל לימודים קלאסיים, היסטוריה, ספרות, מדעי טבע ואסטרונומיה, וגילה משיכה מיוחדת למוזיקה, מאחר שירש את כישוריו המוזיקליים של אביו. עם זאת נועד לקריירה כנסייתית - להיות בישוף של פאסאו. התחנך בין היתר אצל יוהאן פרדיננד, רוזן פורציה ואצל הישועים כריסטיאן מילר ויוהאן אברהרד ניידהרדט. מוריו הרביצו בו חינוך דתי אדוק ברוח הקונטרה-רפורמציה. בהשפעתם צבר ידע רב בתאולוגיה, מטאפיזיקה, משפטים והתעניין באסטרולוגיה ואלכימיה. איש מאמין, נאמן מאוד לכנסייה הקתולית, לאופולד תואר בחייו כגילום של "האדיקות האוסטרית" (pietas Austriaca). בעת שלטונו חשש מאוד מפשרות עם זרמים דתיים ודתות אחרים.

אמרו עליו שהיו לו התכונות הפיזיות האופייניות של בני הבסבורג. נמוך קומה, רזה ורגיש למחלות, קריר ועצור בהופעותיו הפומביות, ודי שלומיאלי מבחינה חברתית. מצד שני היה נפתח בפני מקורביו. ההיסטוריון וויליאם קוקס תיאר אותו כך: "הליכתו הייתה גאה, איטית ומכוונת, נראה מהורהר, פניותיו היו מגושמות, התנהגותו לא מהוקצעת, מזגו קר ופלגמטי". לדעת סיפלמן, "התוכניות לגבי קריירת כמורה גרמו לו לאמץ מגיל צעיר מאוד אדיקות קתולית עמוקה וגינונים שהלמו תפקיד תומך גרידא. גדל כגבר ללא השאיפות הצבאיות שאפיינו את רוב עמיתיו המונרכים. מלכתחילה נראה שלטונו הגנתי ושמרני ביותר".

עלייתו לשלטון

ב-9 ביולי 1654 באופן פתאומי מת עקב אבעבועות שחורות אחיו הגדול פרדיננד, שנודע כפרדיננד הרביעי, מלך הרומאים ומלך הונגריה ובוהמיה. בעקבות זאת התוכניות לגבי לאופולד השתנו והוא הפך בגיל 14 ליורש תפקידיו המלכותיים של אחיו. ב-1654 הוא היה יורש יחיד של נכסי בית הבסבורג. כעבור שנה הוכתר למלך הונגריה ב-1656 למלך בוהמיה וב-1657 למלך קרואטיה. ירושת האימפריה הרומית הקדושה נתקלה במכשולים. השר הצרפתי ז'ול מזרן העלה את מועמדותו האפשרית של מלכו, לואי הארבעה-עשר. במטרה זו השקיע מאמצים רבים ויקרים ביחסי ציבור ברחבי האימפריה. דובר גם על מועמד בווארי או אפילו מועמד פרוטסטנטי כגון מלך שוודיה, נסיכים מברנדנבורג, סקסוניה או פפאלץ.

האימפריה הכירה באותם הימים את תקופת חוסר המשילות הזמנית - Interregnum - שנמשכה שנה - הארוכה ביותר בתולדותיה. הירושה הובטחה ללאופולד רק אחרי משא ומתן מיגע עם הנסיכים הבוחרים עד שהושגה חזית מאוחדת נגד מלך צרפת, לואי הארבעה עשר ומועמדו, הדוכס פיליפ וילהלם מפפאלץ-נויבורג, וכנגד הארכידוכס לאופולד וילהלם מאוסטריה והנסיך הבוחר פרדיננד מריה מבוואריה. הבחירות התקיימו ב-18 ביולי והכתרת הקיסר התנהלה ב-1 באוגוסט 1658 בקתדרלה על שם ברתולומאוס הקדוש בפרנקפורט.

החצר

לאופולד דבק במיוחד בחיי החצר. בחורף בילה רוב הזמן בהופבורג בווינה. באביב שהה בטירות בלקסנבורג, בקיץ בארמון "פבוריטה" (לימים בניין "האקדמיה התרזיאנית") ובסתיו בטירת קייזראברסדורף. האגף הלאופולדי של הופבורג נבנה בשנים 1660–1670 בימי שלטונו. בדומה לחצר בורסאי נועדה החצר בווינה למשוך אליה את האצולה הגבוהה של אוסטריה ובוהמיה. אצולת וינה נמשכה על ידי משרות אטרקטיביות בשלטון ובצבא. החצר התנהל לפי פרוטוקול החצר הספרדית. הפאר הבארוקי בא לידי ביטוי בחגיגות מרהיבות. בשנת 1672 חיו בחצר ובמתחמי הממשל הקיסרי המרכזי 1966 בני אדם. מאה שנה קודם לכן מנתה החצר הקיסרית 531 אנשים בלבד. עד לתקופה של לאופולד הראשון הוצאות החצר הוכפלו פי חמש.

לרגל טקס חתונתו של הקיסר ב-12 בדצמבר 1666 עם מרגריטה תרסה, נסיכת ספרד, התחילו בחצר הקיסרית חגיגות שנמשכו כמעט שנה שלמה. בהזדמנות אחרת, לכבוד יום הולדת הקיסרית הוצגה בבכורה בשני תאריכים 12-13 ביולי 1668 כל פעם לאורך חמש שעות, האופרה "תפוח הזהב" מאת אנטוניו צ'סטי. לצורך מופע תיאטרלי (festa teatrale) זה, נבנה ביתן מיוחד ששיחזר דגם של ונציה. האופרה הזאת נחשבה לאחד משיאי תרבות הבארוק. חוץ מצ'סטי השתתפו בחגיגה גם מלחינים ידועים נוספים כמו יוהאן הינריך שמלצר, הלברתן פרנצ'סקו זבארה ואף הקיסר עצמו שכתב מוזיקה לשתי סצנות. הצגה זו הייתה לבני התקופה לדוגמה של פאר ובזבזנות. ההוצאות הסתכמו במאה אלף גולדן.

החצר הצטיינה גם ברוח הקתולית שהייתה טבועה בה. הקיסר נמנע מרומנים מחוץ לנישואים ולא היו לו פלגשים בסגנון החצר הצרפתית. לעומת זאת הוא הקיף את עצמו באנשי כמורה שונים שהשפיעו על דרכו השפעה חזקה. כך היו, למשל, הישועי אמריך זינלי, לימים בישוף, הנזיר הקפוצ'יני מרקו ד'אוויאנו, הפרנציסקני קריסטובל דה רוחאס אי ספינולה, והאוגוסטיני אברהם א סנקטה קלרה. בימי המלחמה בטורקים בשנת 1683 הטיף מרקו ד'אוויאנו בהצלחה לגיוס מסע צלב ברוח העבר. חצר הקיסר ידעה גם תככים פוליטיים לא מעטים, תוך כדי הקמת פלגים שונים שביקשו להשפיע על מדיניותו. בין פלגים אלה התנהלו סכסוכים אין סוף, מזימות ובריתות שונות חדשות לבקרים.

סגנון שלטונו

בשל ניסיון מדיני מועט, השאיר לאופולד את ניהול ענייני הממלכה עד תחילת שנות ה-1680 בידי יועציו. הראשון בין שריו היה מורו לשעבר, פורציה. אחריו באו יוהאן וייקהרד, נסיך אוארספרג (1677-1615) ויושב ראש מועצת החצר, הנסיך ונצל אויזביוס פון לובקוביץ (1677-1609). ב-1669 הודח אאורספרג מתפקידו, וב-1674 החליף לאופולד גם את לובקוביץ. שניהם יצרו מגעים עם צרפת בלי ידיעת הקיסר.

בהמשך קבע הקיסר עצמו את המדיניות ולא מינה יותר שר ראשי כלשהו. הקנצלר יוהאן פאול הוכר (1683-1616) ויורשו בתפקיד התמנו מקרב הבורגנות. בתחום הדיפלומטי מול צרפת נעזר לאופולד בעיקר בשירותיו של פרנץ פון ליזולה.

כאשר עמד המצב הכלכלי של הקיסרות על הפרק, הדיח הקיסר בצורה אופיינית את יושב ראש לשכת החצר, גאורג לודוויג פון זינצנדורף, בעקבות מעילה. מי שהצליח לייצב את אוצר הממלכה היה הרוזן גונדקר תומאס שטארהמברג. במדיניות הקיסרית שיחקו תפקיד חשוב סגן קנצלר הרייך, לאופולד וילהלם פון קניגזג-רוטנפלס וקודמו, וילדריך פון ואלדרדורף.

מכיוון שהמועצה החשאית, על חבריה המרובים הייתה בקושי יעילה, הקים לאופולד "ועידה חשאית" כמוסד אחראי על מדיניות החוץ של האימפריה. מאוחר יותר הוקמו גם ועדות מקצועיות. סגנון השלטון של לאופולד הראשון הפך עם השנים דומה באופיו ושיטותיו לזה של לואי הארבעה עשר.

הקמתם והרחבתם של השירותים הדיפלומטיים נשענה על חצרות האחוזות הקיסריות החשובות של האימפריה ועל ה"מעגלים הקיסריים". תפקיד חשוב מילאו הנציב הקיסרי והמשלחת האוסטרית ברייכסטג. הושג שיתוף פעולה בין הקנצלריה הקיסרית והקנצלריה האוסטרית תוך מניעת מחלוקות מזיקות על הסמכויות.

משפחתו

בשנת 1666 התחתן לאופולד עם האינפנטה מרגריטה תרסה, נסיכת ספרד בתו של פליפה הרביעי, מלך ספרד ורעייתו מריאנה מאוסטריה, ממנה היו לו 4 ילדים:

בשנת 1673 התחתן לאופולד עם הארכידוכסית קלאודיה פליציטס מאוסטריה בתו של פרדיננד קרל, ארכידוכס אוסטריה ורעייתו אן דה מדיצ'י, ממנה היו לו 2 ילדים:

  • אנה מריה סופיה (1674).
  • מריה יוזפה (16751676).

בשנת 1677 התחתן לאופולד עם הארכידוכסית אלאונורה מגדלנה מנויבורג בתו של פיליפ וילהלם, הנסיך הבוחר מפפאלץ ורעייתו אליזבת אמליה, רוזנת הסן-דרמשטדט, ממנה היו לו 10 ילדים:

אילן יוחסין

וילהלם החמישי, דוכס בוואריה
 
רנאטה מלורן
 
קרל השני, ארכידוכס אוסטריה
 
מריה אנה מבוואריה
 
פליפה השני, מלך ספרד
 
אנה מאוסטריה, מלכת ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה אנה מבוואריה
 
 
 
פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
מרגרטה מאוסטריה, מלכת ספרד
 
 
 
פליפה השלישי, מלך ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
 
 
 
 
 
 
מריה אנה מספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

קישורים חיצוניים

Band 14, Duncker & Humblot, Berlin 1985, ISBN 3-428-00195-8, S. 256–260

לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
בית הבסבורג
נולד: 9 ביוני 1640 מת: 5 במאי 1705
פרדיננד השלישי האימפריה הרומית הקדושה
16581705
יוזף הראשון
ממלכת קרואטיה
ארכידוכסות אוסטריה
17921793
פרדיננד הרביעי ממלכת הונגריה
16551705
ממלכת בוהמיה
16561705
אלאונורה מגדלנה מנויבורג

אלאונורה מגדלנה מנויבורג (גרמנית: Eleonore Magdalene von Pfalz-Neuburg; ‏6 בינואר 1655 - 19 בינואר 1720), הייתה בתו של פיליפ וילהלם, הנסיך הבוחר מפפאלץ ואשתו של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

אליזבת אמליה, רוזנת הסן-דרמשטדט

אליזבת אמליה, רוזנת הסן-דרמשטדט (בגרמנית: Elisabeth Amalie van Hessen-Darmstadt; 20 במרץ 1635 – 4 באוגוסט 1709), הייתה אשתו של פיליפ וילהלם, הנסיך הבוחר מפפאלץ, וחמותם של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה וקרלוס השני, מלך ספרד.

אלסנדרו פוליאטי

אלסנדרו פוליאטי (באיטלקית: Alessandro Poglietti ‏ ראשית המאה ה-17 - יולי 1683 בווינה) היה

מלחין ונגן עוגב בן תקופת הבארוק, שמקום לידתו אינו ידוע. במחצית השנייה של המאה ה-17, השתקע פוליאטי בווינה, שם הגיע למעמד גבוה ביותר וזכה למוניטין בהיותו לאחד המלחינים הראשונים במעלה בחצר לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. פוליאטי היה נגן העוגב בחצר במשך 22 שנים, מ-1661 עד מותו במהלך המצור הטורקי, שהוביל לקרב וינה.

חשיבותו של פוליאטי נובעת בראש ובראשונה מן המוזיקה שלו לכלי מקלדת, בעיקר "רוסיניול" (1677), קובץ קטעים שונים לצ'מבלו, הכולל מספר רב של חיקויי צלילים מן הטבע, וקובץ של 12 ריצ'רקארי, שזכה למספר רב של העתקים בתקופת חייו.

הסכמי ניימכן

הסכמי ניימכן הם הסכמים שנחתמו ב-1678 ו-1679 בעיר ניימכן בין הרפובליקה של שבעת המחוזות המאוחדים לבין צרפת. הסכמים אלה סיימו את מלחמת הולנד.

ז'וזה הראשון, מלך פורטוגל

ז'וזה הראשון, מלך פורטוגל (פורטוגזית: José I de Portugal; ‏6 ביוני 1714 - 24 בפברואר 1777) היה מלך פורטוגל בין השנים 1750–1777.

יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (בגרמנית: Joseph I, Heiliger Römischer Kaiser ‏26 ביולי 1678 - 17 באפריל 1711), היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה מ-1705 עד 1711, ומלך הונגריה מ-1687 עד 1711.

יוזף פרדיננד מבוואריה

יוזף פרדיננד מבוואריה (בגרמנית: Joseph Ferdinand von Bayern;‏ 28 באוקטובר 1692 - 6 בפברואר 1699) היה בנו של מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה, אשר היה מועמד לרשת את קרלוס השני, מלך ספרד, אולם מת בצעירותו ולא ירש את הכתר הספרדי.

לאופולד הראשון

האם התכוונתם ל...

מלחמת תשע השנים

מלחמת תשע השנים, הנקראת לעיתים מלחמת הברית הגדולה או מלחמת ליגת אוגסבורג, התרחשה בין השנים 1688 ו-1697. הייתה זו מלחמה בהיקף רחב שהתרחשה בשלהי המאה ה-17, בעיקר על אדמת אירופה, אך גם באירלנד ובצפון אמריקה. באירלנד המלחמה נקראת לעיתים המלחמה הוויליאמית, ובצפון אמריקה היא נודעת כמלחמת המלך ויליאם. מסמכים עתיקים אף מתייחסים למלחמה כמלחמת הירושה הפלטנית, או מלחמת הירושה האנגלית.

לואי הארבעה עשר, מלך צרפת יצא ממלחמת הולנד-צרפת כשליט החזק ביותר במערב אירופה, אך אף על פי שהרחיב את ממלכתו, "מלך השמש" עוד לא היה מרוצה. בשילוב של אגרסיה, סיפוח וכוונות חוקיות לכאורה, לואי ושריו גיבשו והרחיבו את כיבושיהם כדי ליצב ולחזק את גבולות הממלכה. מלחמת האיחוד (1683–1684) איבטחה את גבולותיו של לואי, אך המלך ביטל את האדיקט של נאנט ב-1685, דבר שהביא להדרדרות של הצבא הצרפתי, ושל השליטה הפוליטית של צרפת באירופה. התוקפנות של לואי הובילה בסופו של דבר להקמתה של קואליציה אירופאית גדולה - הברית הגדולה, שמטרתה להפחית את האמביציות הצרפתיות. הברית הובלה בעיקר על ידי הגנרל האנגלי-הולנדי ויליאם השלישי, מלך אנגליה, לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, קרלוס השני, מלך ספרד, וויטוריו אמדאו השני, דוכס סבויה.

המלחמה התבלטה במצורים, בעיקר על מונס, נאמור, שרלרואה וברצלונה; קרבות פתוחים כמו פלורה ומארסאגליה היו פחות נפוצים, משום שקרבות אלו הסתיימו בדרך כלל בניצחון צרפתי. ב-1696 צרפת הייתה על סף קריסה כלכלית. הכוחות הימיים (אלו של אנגליה והרפובליקה ההולנדית), גם כילו כסף רב, וכשסבויה פרשה מן הקואליציה ב-1696, היו מוכנים כל הצדדים למשא ומתן. חתימת הסכם רייסווייק בספטמבר 1697 הביאה לסופה של מלחמת תשע השנים, אך עם מותו של קרלוס השני (ללא יורשים), נפתח מאבק חדש על ירושת האימפריה הספרדית, דבר שסיבך את צרפת שוב עם הברית הגדולה במאבק נוסף - מלחמת הירושה הספרדית.

מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה

מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה (בגרמנית: Maximilian II Emanuel von Bayern;‏ 11 ביולי 1662 – 26 בפברואר 1726) היה הנסיך הבוחר מבוואריה בין השנים 1679–1726.

מרגריטה תרסה מספרד

מרגריטה תרסה מספרד (בספרדית: Margarita María Teresa de Austria, בגרמנית: Margarita Theresa von Spanien;‏ 12 ביולי 1651 - 12 במרץ 1673) הייתה הקיסרית האימפריה הרומית הקדושה, מלכת גרמניה, ארכידוכסית אוסטריה, מלכת הונגריה ובוהמיה, כאשתו של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. היא הייתה בתו של פליפה הרביעי, מלך ספרד, ואחותו הבכירה של קרלוס השני, מלך ספרד. היא הדמות המרכזית של לאס מנינאס המפורסם על ידי דייגו ולאסקס, והנושא של ציורים רבים שלו מאוחר יותר.

מריה אנה, ארכידוכסית אוסטריה

מריה אנה, ארכידוכסית אוסטריה (בגרמנית: Maria Anna von Österreich; ‏7 בספטמבר 1683 - 14 באוגוסט 1754), הייתה בתו של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואשתו של ז'ואאו החמישי, מלך פורטוגל.

מריה אנה, ארכידוכסית אוסטריה (1718–1744)

מריה אנה, ארכידוכסית אוסטריה (בגרמנית: Maria Anna von Österreich; ‏ 18 בספטמבר 1718 - 16 בדצמבר 1744) הייתה חברה בבית הבסבורג ששלטה בארצות השפלה האוסטריות בשם אחותה הגדולה, הקיסרית מריה תרזה.

מריה אנטוניה

האם התכוונתם ל...

מריה אנטוניה מאוסטריה

מריה אנטוניה מאוסטריה (בגרמנית: Maria Antonia Josepha Benedicta Rosalia Petronella;‏‏ 18 בינואר 1669 - 24 בדצמבר 1692) הייתה אשתו של מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה ובתו של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה (1684–1696)

מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה (בגרמנית: Maria Theresia Elisabeth von Österreich; ‏22 באוגוסט 1684 – 28 בספטמבר 1696) הייתה בתו של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

פדרו השלישי, מלך פורטוגל

פדרו השלישי (פורטוגזית: Pedro III; ‏5 ביולי 1717 - 25 במאי 1786) היה מלך פורטוגל בין השנים 1777–1786.

פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (13 ביולי 1608 – 2 באפריל 1657), שלט בין ה-15 בפברואר 1637, ועד מותו, כעשרים שנים אחר כך.

קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (בגרמנית: Karl VI, Heiliger Römischer Kaiser ‏1 באוקטובר 1685 וינה - 20 באוקטובר 1740 וינה), היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך הונגריה במשך קרוב ל-30 שנה מ-1711 ועד 1740. בנוסף היה קרל טוען למלכות ספרד בין השנים 1700–1714, מלך סרדיניה בין השנים 1714–1720, ומלך נאפולי וסיציליה בין השנים 1714–1738.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.