ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת[1]) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה. חלק מהמלאכות מפורטות במקרא, אך רובן נקבעו בתורה שבעל פה, שגוזרת אותן מהעבודות שנעשו להקמת המשכן והיו מלאכות אומן שמצריכות מומחיות. עשיית מלאכה ממלאכות אלה היא בגדר חילול שבת.

ל"ט אבות מלאכה
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר שמות, פרק כ', פסוק ט'
משנה מסכת שבת, פרק ז', משנה ב'
תלמוד בבלי מסכת שבת, דף ע"ג, עמוד א' (ובמקומות רבים נוספים)
משנה תורה ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ז' (עד פרק כג)
שולחן ערוך אורח חיים, סימן ש"א (עד סימן שסה)
ספרי מניין המצוות ספר החינוך, מצווה לב; ספר המצוות לרמב"ם, מצוות לא תעשה, שכ
מקורות נוספים מנחת חינוך, מוסך השבת (מצווה לב); אגלי טל

איסור מלאכה

Figures 059 The Erection of the Tabernacle and the Sacred Vessels (left plate)
אומנים עמלים על בניית המשכן בציורו של הצייר ההולנדי ג'רארד הואט

התורה אסרה עשיית מלאכה בשבת, כמו שנאמר בתורה "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך"[2], וכן "ויום השביעי שבת לה' אלהיך לא תעשה כל מלאכה"[3].

התורה אוסרת עשיית מלאכה ביום השבת, אך מציינת רק חלק מן המלאכות האסורות ומותרות בשבת. המלאכות המפורשות בתורה כאסורות הם הבערת אש[4], חרישה וקצירה[5], והוצאה מרשות לרשותרמז)[6], קישוש עצים[7] ויציאה מחוץ לתחום היישוב[8]. בספרי הנביאים מצוינים מספר דברים נוספים האסורים בשבת, בהן, נשיאת משא, גם על גב חמור[9], קניית מרכולות מן הגויים[10] והכנת יין[11], והקביעה כי שבת נועדה 'לעונג'[12].
ספר אדם וחוה, אחד מן הספרים החיצונים, מציין כי בשבת אין להתאבל, ויש להימנע ככל שניתן מצער ועוגמת נפש.

במשנה ממוינות המלאכות האסורות בשבת לל"ט אבות מלאכה, בהתבססם על כך שמלאכת הקמת המשכן סמוכה לאיסור מלאכה בשבת ומשכך, ע"פ הכלל משלושה עשר העיקרים בהם נלמדת התורה: "דבר הלמד מענינו", למדו שהמלאכות הנחוצות להקמת המשכן, אסורות בשבת. (ז משנה ב)[13]. בצד 39 מלאכות האב, קבעו חכמי המשנה כי יש להתאים כל מלאכה אחרת למלאכת האב הקרובה לה ולנהוג בה כתולדה של זו. תולדה ומלאכת אב נחשבות כמצוות אסורות באותה המידה, למעט בעניין החטאתם באי אילו מקרים[14].

בניגוד להנחה הרווחת בקרב המון העם, הגורסת שההימנעות ממלאכה בשבת היא למעשה הימנעות מעמל ומיגיעה גרידא, ההלכה קובעת שמלאכה בהקשר זה היא רק זו העונה להגדרה של "מלאכת מחשבת", כלומר "מלאכת אומן" דוגמת המלאכה שנדרשה לבניין המשכן. רמז להגדרה זו מצאו חז"ל בכך, שמצוות שמירת שבת נכתבה בתורה בסמוך לציווי על הקמת המשכן:

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: פ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר: קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה' כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה'... וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה'

וכן מיד לאחר הציווי על מלאכת המשכן.

וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל-מְלָאכָה.... וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל-הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ. שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַ-ה' כָּל-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת.

חז"ל עמדו על חוסר הפרופורציה שבין המקרא לתלמוד בנושא זה, ואמרו על הלכות שבת שהם "כהררים התלוין בשערה - שהן מקרא מועט והלכות מרובות"[15].

חז"ל מצאו 39 פעולות שנדרשו לבניין המשכן במדבר וקבעו שכל אחת מהן, וכל פעולה הנגזרת מהן, תיחשב כמלאכה האסורה בשבת. המספר 39 נדרש במספר דרכים[16]:

  • כנגד 39 הפעמים שהמילה מלאכה בהטיותיה השונות מופיעה בתורה (המילה למעשה מופיעה למעלה ממספר פעמים זה, והגמרא ומפרשיה דנים אילו מילים לכלול בספירה).
  • כנגד 39 הפעמים שהמילים מלאכה ועבודה מופיעות בבניין המשכן.
  • כנגד המילים "אלה הדברים"[17] המופיעות בפרשיה המצווה על איסור המלאכה:
    • אל"ה = 36 בגימטריא ועוד 3 מפני שהיה אפשר לכתוב את המילה "דברים" ב-3 דרכים יותר קצרות[18].
    • אל"ה =39 בגימטריה (על יסוד חילוף ה/ח[19]):
  • הסבר נוסף הוא שהמספר ל"ט ניתן לקוראו בתור מילה - לט, שפירושה קללה. עומקם של הדברים הוא שכל המלאכות שאדם חייב לעשותן בימי החול נובעות מחטאו של אדם הראשון ומהקללה שנענש בה "בזעת אפיך תאכל לחם", אבל לפני החטא, במצב האידיאלי, היה כל העולם מוכן ומזומן לאדם, וכל חפצו היה מונח לפניו אף בלי שיצטרך לעמול. שבת היא מעין עולם הבא ולכן נאסרו המלאכות שנובעות מהקללה.

על פי דעת רבי יהודה, מספר אבות המלאכה הוא למעשה 41, מאחר שהוא מוסיף לרשימת האבות את שובט (יישור חוטי ה"שתי" בנול) ומדקדק (הרפיית חוטי ה"ערב"). חכמים, החולקים עליו, כוללים את האבות הללו בתור תולדות של המיסך ואריגה[20], או פוטרים בהן לגמרי[21].

המסכת העיקרית במשנה ובתלמודים בה נידונים ל"ט אבות מלאכה, היא מסכת שבת.

תולדות מלאכה

39 המלאכות החשובות[22] שהיו במשכן נקראות "אבות מלאכות", בהיותן היסוד והמקור לכל שאר המלאכות הנגזרות מהן, אשר נקראות "תולדות".

אין הבדל מבחינת חומרת האיסור בין אב לתולדה. וגם על איסור "תולדה" יש חיוב מיתה (במזיד, לאחר התראה, בזמן שבית המקדש קיים והיו סנהדרין סמוכים איש מפי איש ממשה רבנו יושבים בבית המקדש) כמו שיש על אב, וכל ההבדל מתמצה בדינים פרטיים בדיני התראה.

המשמעות המעשית של הגדרת מלאכה כאב או כתולדה מתבטאת בשני מישורים, הן במלאכה בשוגג והן במזיד:

  1. קרבן חטאת: באשר לעושה מלאכה בשוגג שהיה חייב להביא קרבן חטאת (בזמן שבית המקדש היה קיים), אם עשה שתי מלאכות המשתייכות לשני אבות מלאכה שונים (כגון כותב ואופה) - חייב להביא שני קרבנות חטאת, ואילו אם עשה אב מלאכה אחד ותולדה שלו (כגון זורע ומשקה) או שתי תולדות של אב מלאכה אחד – אינו חייב להביא אלא קרבן חטאת אחד.
  2. התראה: חיוב מיתה על עבירה שעונשה מיתה מותנה בכך שהעדים התרו בעובר העבירה בטרם ביצע את המעשה, שמעשהו כרוך בעונש מיתה. תנאי בהתראה זו הוא שיתרו מכוח הסיבה האמיתית שמחייבת מיתה על מעשהו, ולכן במלאכות שבת יש להתרות בשם המלאכה אותה מתעתד לעבור. אם התרו על תולדה בשם אב מלאכה אחר, אין ההתראה כראוי ואין העבריין חייב מיתה. בעלי התוספות[23] דנו אף על מקרה שהתרו בשם התולדה האמיתי, אך לא הזכירו את שם אב המלאכה, אם יש לפטור את העבריין ממיתה כמי שלא התרו בו מסיבת חיובו המדויקת.

פירוט אבות המלאכה

המשנה במסכת שבת מונה בפירוש את "ארבעים חסר אחת" אבות המלאכה:

אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. (א) הַזּוֹרֵעַ. (ב) וְהַחוֹרֵשׁ. (ג) וְהַקּוֹצֵר. (ד) וְהַמְּעַמֵּר. (ה) הַדָּשׁ. (ו) וְהַזּוֹרֶה. (ז) הַבּוֹרֵר. (ח) הַטּוֹחֵן. (ט) וְהַמְּרַקֵּד. (י) וְהַלָּשׁ. (יא) וְהָאוֹפֶה. (יב) הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. (יג) הַמְּלַבְּנוֹ. (יד) וְהַמְּנַפְּצוֹ. (טו) וְהַצּוֹבְעוֹ. (טז) וְהַטּוֹוֶה. (יז) וְהַמֵּסֵךְ. (יח) וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין. (יט) וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. (כ) וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. (כא) הַקּוֹשֵׁר. (כב) וְהַמַּתִּיר. (כג) וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת. (כד) הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת. (כה) הַצָּד צְבִי. (כו) הַשּׁוֹחֲטוֹ. (כז) וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. (כח) הַמּוֹלְחוֹ. (כט) וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. (ל) וְהַמּוֹחֲקוֹ. (לא) וְהַמְּחַתְּכוֹ. (לב) הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. (לג) וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. (לד) הַבּוֹנֶה. (לה) וְהַסּוֹתֵר. (לו) הַמְּכַבֶּה. (לז) וְהַמַּבְעִיר. (לח) הַמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ. (לט) הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. הֲרֵי אֵלּוּ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת.

ל"ט אבות מלאכה
מספר מלאכה אב המלאכה הגדרה והסבר המלאכה שיעור החיוב תולדותיה
1 זורע זריעה, נטיעה וכל פעולה אחרת המביאה לגידול צמחים או מסייעת לכך זרע אחד השקיה, שריית זרעים במים
2 חורש פעולות המשביחות את הקרקע לצורך הזריעה כל שהוא זיבול, סיקול אבנים
3 קוצר ניתוק דבר החי משורש חיותו לאדם - גרוגרת, לבהמה - כמלא פי גדי, להסקה - כדי לבשל ביצת תרנגולת רדייה, חיתוך איבר מבעל חיים, יש אומרים שגם מפרק למשל חליבה בשבת
4 מעמר קיבוץ פירות קרקע ממקום גידולם לאדם - גרוגרת, לבהמה - כמלא פי גדי, להסקה - כדי לבשל ביצת תרנגולת קיבוץ תאנים לעיגול דבילה
5 דש פירוק גידול קרקע מפסולתו המחוברת לו גרוגרת סחיטת פירות, פירוק קטניות מהשרביטים, יש אומרים שגם מפרק למשל חליבה בשבת
6 זורה זריית חומר ופיזורו (ירושלמי) / ברירה (בבלי), באמצעות הרוח גרוגרת הפרדת המוץ מהתבואה בנשיפת הפה
7 בורר ברירת והפרדת אוכל ופסולת המעורבים זה בזה גרוגרת חיבוץ
8 טוחן טחינת גוף עבה שגדל בקרקע לחלקים דקים גרוגרת פירור גוש עפר לחול
9 מרקד מלאכת ברירה על ידי כלי גרוגרת סינון משקאות, ברירת אוכל מאוכל (באמצעות כלי)
10 לש חיבור שני חומרים (לרוב אבקה ונוזל) לעיסה אחת גרוגרת בלילת דברים שאינם אוכל (חול עם מים)
11 אופה (מבשל) הכנת מזון חי לאכילה על ידי חימום בחום האש גרוגרת התכת מתכות, המסת שעווה
12 גוזז גזיזת צמר ברוחב שתי אצבעות ניתוק דבר המחובר לגוף האדם: שערות, ציפורניים, עור יבש ועוד
13 מלבן ניקוי וליבון צמר או פשתן כתם כלשהו כיבוס בגדים אפילו רק שרייה, שפשוף, סחיטה, או ליבון בתנור
14 מנפץ ניפוץ צמר והכנת חומר הגלם שאפשר לטוות חוט באורך ארבעה טפחים להכות על גידים של בהמה לעשות מהם חוטים
15 צובע צביעת בגד או כל דבר אחר בצבע המתקיים צביעת חלק חשוב צביעה בעלמא
16 טווה טווית צמר חוט באורך ארבעה טפחים
17 מיסך סידור חוטי האריגה (השתי) מתיחת חוטי שתי ברוחב שתי אצבעות הכאה על החוטים כדי ליישרם שיתאימו למלאכה האריגה
18 עושה שתי בתי נירין עשיית בתי נירין (עבור נול אריגה) עשיית שתי בתי נירין (עשיית הטבעות בהן מושחלין החוטין, או השחלת החוטין לדיעה אחרת) העושה נפה, או כברה, או סל, או סבכה, או שסרג מיטה בחבלים
19 אורג אריגת שני חוטים זה בזה רוחב שתי אצבעות ליפוף חוט סורר בבגד
20 פוצע הוצאת חוטים מהבגד כדי לתקנו שני חוטים
21 קושר קשירת שני חוטים זה לזה בקשר קבוע קשר אחד
22 מתיר התרת שני חוטים קשורים שני חוטים המפריד חבל מפותל
23 תופר תפירת שתי תפירות בבגד שתי תפירות וקשירת ראש החוט או שלוש בלי קשירה (העיקר שיהיה תפירה מתקיימת) הדבקה
24 קורע פרימת שתי תפירות לצורך תפירה מחודשת פרימת תפירה המתקיימת הפרדת בדים ודפים דבוקים
25 צד צידת בעל חיים שרגילים לצוד אותם לצורך בשרם או עורם או הנאה אחרת חיה אחת
26 שוחט שחיטת בעל חיים נטילת נשמה חנק לדוגמה: הוצאת דג מהמים
27 מפשיט הפשטת עור מבעל חיים עור שניתן לעשות ממנו קמיע הפרדת חלקי העור עצמם [קלף מדוכסוסטוס]
28 מעבד המלחת ועיבוד עור בהמה כדי לעשות קמע הדורס על העור ברגלו עד שיתקשה, או המרככו בידו ומושכו ומשווה אותו כדרך שהרצעניין עושין
29 ממחק יישור העור והסרת שער כדי לעשות קמע מירוח והחלקה של כל דבר (מירוח סבון וכדומה)
30 משרטט שירטוט על העור לצורך חיתוך כדי לעשות קמע מריטת נוצות, מריחת שעווה, צחצוח כלים
31 מחתך חיתוך עור בהמה כדי לעשות קמע קוטם דבר בידו, מחתך דבר מה בכלי
32 כותב כתיבת שם בעל שתי אותיות שתי אותיות
33 מוחק מחיקה לצורך כתיבת שתי אותיות מקום שבו ניתן לכתוב שתי אותיות מחיקת ציור, כתיבה בדיו על דיו בצבע אחר
34 בונה בניית בניין כל שהוא קליעת צמה, בניית אוהל קבע, גיבון (הכנת גבינה)
35 סותר סתירת בניין קיים על מנת לבנותו מחדש כל שהוא פירוק אוהל קבוע, פירוק חלון מציריו, פירוק כלי
36 מכבה כיבוי אש כל שהוא סילוק חומרי בעירה, צינון מתכת שניתכה במים
37 מבעיר הדלקת אש כל שהוא הוספת חומרי בעירה, חיתוי גחלים, ליבון מתכות באש
38 מכה בפטיש סיום מלאכה כל שהוא להוציא חוטי תפירה מבגד, לתקן כלי מקולקל, לעשות צורה בכלי כדי לנאותו
39 הוצאה מרשות לרשות הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים שיעור חשוב לגבי החפץ היוצא (כגרוגרת למאכלי אדם, כמלוא פי הבהמה למאכלי בהמה, וכו') העברת ד' אמות ברשות הרבים, והכנסה מרשות הרבים לרשות היחיד, זריקה או הושטה של חפץ

חלוקת אבות המלאכות לקבוצות

חלוקה לפי עבודות המשכן

את 39 אבות המלאכות, כפי שהן מופיעות במשנה[24], מקובל לחלק לפי הקבוצות הבאות, על פי סדר עשייתן במלאכת המשכן:

סוג המלאכות פירוט מלאכות שבת
11 מלאכות שנעשו בהכנת הרכיבים לצורך צביעת יריעות המשכן 1. הַזּוֹרֵעַ. 2. וְהַחוֹרֵשׁ[25] 3. וְהַקּוֹצֵר. 4. וְהַמְעַמֵּר. 5. הַדָּש. 6. וְהַזּוֹרֶה. 7. הַבּוֹרֵר. 8. הַטּוֹחֵן. 9. וְהַמְּרַקֵּד. 10. וְהַלָּש. 11. וְהָאוֹפֶה (מבשל)[26].
13 מלאכות שנעשו בהכנת היריעות 1.הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. 2. הַמְּלַבְּנוֹ. .3 וְהַמְּנַפְּצוֹ. 4. וְהַצּוֹבְעוֹ. 5. וְהַטּוֹוֶה. 6. וְהַמֵּיסֵךְ. 7. וְהַעוֹשֶׂה שְׁתֵּי בָתֵּי נִירִין. 8. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. 9. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. 10. הַקוֹשֵר. 11. וְהַמַּתִּיר.
12. וְהֵתּוֹפֵר שְּתֵּי תְּפִירוֹת. 13. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנַת לִתְפּוֹר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת.
7 מלאכות שנעשו לצורך הכנת כיסויי עורות האילים המאודמים ועורות התחשים 1. הַצָּד צְבִי. 2. הַשּׁוֹחֲטוֹ[27]. 3. וְהַמַּפְשִּיטוֹ. 4. וְהַמְּעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. 5. וְהַמּוֹחֲקוֹ. 6. המשרטטו[28]. 7. וְהַמְחַתְּכוֹ.
8 מלאכות שנעשו לצורך הקמת המשכן 1.הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 2. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנַת לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 3. הַבּוֹנֶה. 4. וְהַסּוֹתֵר. 5. הַמְּכַבֶּה. 6. וְהַמַּבְעִיר. 7. הַמַּכֶּה בְּפַטִּיש. 8. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.

חלוקה לפי צרכים

חלוקה נוספת היא לפי הצרכים הבסיסיים של האדם – לחם, בגד, ספר ובית:

סוג המלאכות פירוט מלאכות שבת
11 מלאכות הנעשות לצורך אפיית לחם 1. הַזּוֹרֵעַ. 2. וְהַחוֹרֵשׁ[25]. 3. וְהַקּוֹצֵר. 4. וְהַמְעַמֵּר. 5. הַדָּש. 6. וְהַזּוֹרֶה. 7. הַבּוֹרֵר. 8. הַטּוֹחֵן. 9. וְהַמְּרַקֵּד. 10. וְהַלָּש. 11. וְהָאוֹפֶה.
13 מלאכות הנעשות לצורך הכנת בגד: 1. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. 2. הַמְּלַבְּנוֹ. 3 וְהַמְּנַפְּצוֹ. 4. וְהַצּוֹבְעוֹ. 5. וְהַטּוֹוֶה. 6. וְהַמֵּיסֵךְ. 7. וְהַעוֹשֶׂה שְׁתֵּי בָתֵּי נִירִין. 8. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. 9. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. 10. הַקוֹשֵר. 11. וְהַמַּתִּיר. 12. וְהֵתּוֹפֵר שְּתֵּי תְּפִירוֹת. 13. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנַת לִתְפּוֹר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת.
9 מלאכות שנעשו לצורך כתיבה על קלף: 1.הַצָּד צְבִי. 2. הַשּׁוֹחֲטוֹ[27]. 3. וְהַמַּפְשִּיטוֹ. 4. וְהַמְּעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. 5. וְהַמּוֹחֲקוֹ. 6. המשרטטו[28]. 7. וְהַמְחַתְּכוֹ. 8. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 9. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנַת לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת.
6 מלאכות שנעשו לצורך בניין בית 1.הַבּוֹנֶה. 2. וְהַסּוֹתֵר. 3. הַמְּכַבֶּה. 4. וְהַמַּבְעִיר. 5. הַמַּכֶּה בְּפַטִּיש. 6. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.

גלריית תמונות

Water wheel

הפעלת גלגל מים אסורה בשבת

Merlin & Cie. threshing machine 2

מכונה לדישת חיטה

Kuchenmaistrey

טחינה, לישה ובישול הם מלאכות אסורות בשבת

Fotothek df n-10 0000823

בנייה אסורה בשבת

Handwhenplying

טווייה אסורה בשבת

Färberei in Marokko

צביעה אסורה בשבת

Making Peruvian Inca Textiles

מתיחת חוטים, השחלתם דרך מכונת האריגה, או אריגה מסוג כלשהו הן מלאכות אסורות בשבת

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משנה, מסכת שבת, פרק ז', משנה ב'
  2. ^ שמות כ, ט
  3. ^ שמות כ, י
  4. ^ "לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבַּת" - שמות, לה, ג
  5. ^ "... בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת" - שמות, לד, כא (כך מפורש הפסוק על ידי רבי ישמעאל, לפי רבי עקיבא, הפסוק מתייחס לאיסור החריש והקציר בשנת השמיטה - בבלי, ראש השנה, ט, א)
  6. ^ "וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה... וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא" - שמות, לו, ו (על פי בבלי, שבת, צו, ב
  7. ^ ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ב
  8. ^ ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק כ"ט
  9. ^ ספר ירמיהו, פרק י"ז, פסוקים כ"א-כ"ב, ספר נחמיה, פרק י"ג, פסוק ט"ז
  10. ^ ספר נחמיה, פרק י', פסוק ל"ב
  11. ^ ספר נחמיה, פרק י"ג, פסוק ט"ז
  12. ^ ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק י"ג
  13. ^ זהות זו בין המלאכות שנעשו לצורך הקמת המשכן ובין המלאכות האסורות בשבת נלמדת מסמיכות הפרשיות בין הציווי על שמירת שבת והציווי על הקמת המשכן בספר שמות.
  14. ^ בשונה מהחטאת מלאכת אב, בהחטאת מלאכה המסווגת כתולדה, בשוגג, ובזמן שבית המקדש קיים, ניתנת לעובר על המצווה האפשרות לכפר על חטאו באמצעות קרבן חטאת
  15. ^ משנה חגיגה, א, ח
  16. ^ ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב (מד, א בדפוס וילנא)
  17. ^ שמות לה, א
  18. ^ טעם זה מופיע גם בתלמוד הבבלי, שבת, ע, א
  19. ^ "לא מתמנעין רבנן דרשין בין ה"א לחי"ת" - ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב (מד, א בדפוס וילנא)
  20. ^ בבלי, שבת, עה, ב
  21. ^ ירושלמי, שבת, פי"ב, ג (ע, א בדפוס וילנא)
  22. ^ עיינו בפירוש התוספות לבבא קמא ב, א, ד"ה "הך דהואי במשכן"
  23. ^ תוספות שבת ע"ג ב' ד"ה משום זורע.
  24. ^ משנה, שבת, ז, ב
  25. ^ 25.0 25.1 מלאכת החרישה מופיעה לאחר הזריעה, משום שבמדובר במשנה ארץ-ישראלית, ובה האדמה הקשה מחייבת חרישה שנייה לאחר הזריעה, כדי לכסות את הזרעים (על פי התלמוד הבבלי בשבת, עג, ב ורש"י ד"ה "בארץ ישראל")
  26. ^ על פי דברי רב פפא בגמרא, המלאכה שנעשתה בבניית המשכן הייתה למעה בישול, אך המשנה כתבה אפיה כדי לשמור על סדר אפיית הפת (בבלי, שבת, עד, ב)
  27. ^ 27.0 27.1 על פי רבי שמעון בן לקיש, שחיטה היא למעשה תולדה של האב חבורה (ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב [נב, א בדפוס וילנא])
  28. ^ 28.0 28.1 על פי הבבלי שבת, עה, ב. (במשנה כתוב במקום מלאכה זו: "המולחו")

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

39 (מספר)

39 (במילים בלשון זכר: שלושים ותשעה; בלשון נקבה: שלושים ותשע) הוא המספר הטבעי העוקב ל-38 וקודם ל-40.

אהלי שם

מכון "אהלי שם - ליובאוויטש" הוא בית הוצאה לאור שבעבר היה מכון מחקר תורני, שעסק בההדרתם והוצאתם לאור של ספרי אדמו"רי חב"ד ותלמידיהם.

ברוך חייט

הרב חיים ברוך חייט (צ'ייט) (נולד בשנת תש"ו, 1946) הוא מייסד וראש ישיבת מערבא, מוזיקאי ומלחין מוזיקה חסידית, ומחבר ספרים.

ה'תקכ"ח

ה'תקכ"ח (5528) או בקיצור תקכ"ח היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-24 בספטמבר 1767, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 11 בספטמבר 1768. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

חילול שבת

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות. העונש המפורט בתורה על חילול שבת במזיד, אם חילל שבת בפני עדים שהתרו בו הוא סקילה, ואם חילל שבת שלא בפני עדים חייב כרת שנאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ". העונש מדאורייתא על חילול שבת בשוגג הוא הבאת קורבן חטאת.

טליה שניידר

טליה שניידר (נולדה ב-1972) היא סופרת, מרצה ומתכננת פרמקלצ'ר ישראלית-חרדית. התפרסמה בעקבות הקמת ארגון הפרמקלצ'ר הישראלי בשנת 2002 ובזכות ספריה הייחודיים המוקדשים כולם לחיבור בין לימודי סביבה מקצועיים לבין הידע הסביבתי מארון הספרים היהודי – תורה, משנה והלכה. זיקקה טכניקות מעשיות להחייאת ההכנות לשנת השמיטה בשש שנות המעשה.

חיה עם משפחתה בבית יער בעיירה טלז סטון, בו היא מדגימה הלכה למעשה את אורח החיים אותו היא מלמדת, ועליו היא כותבת בספריה.

יוסף בן ג'וייא

רבי יוסף בן ג'וייא (או: אבן ג'וייא; נפטר ג' באב תקכ"ח, 17 ביולי 1768) היה רב ארץ ישראלי, מחכמי צפת וירושלים, שד"ר כוללות צפת, ומחבר ספר ההלכה "טל אורות" על ל"ט אבות מלאכה.

יחיאל מנחם מנדל קלמנסון

הרב יחיאל מנחם מנדל קלמנסון (נולד באדר תשט"ו, 1955) הוא ראש ישיבת תומכי תמימים בברינואה בצרפת, ומחבר סדרת הספרים "מי טל".

מלאכה

האם התכוונתם ל...

מלאכת מחשבת

מלאכת מחשבת הוא שם כולל לַתְנָאִים בהם ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהם אסורים להיעשות מדאורייתא בשבת ויום טוב.

מניין המצוות על פי ספר החינוך

מניין תרי"ג מצוות על פי ספר החינוך. החידוש העיקרי של מניין זה, לעומת מוני המצוות האחרים כמו הרמב"ם והרמב"ן, הוא בסדר המצוות. החינוך מונה את מצוותיו על פי סדר פרשיות התורה, מציין את מספר המצוות המופיעות בכל פרשה ומספר מצוות עשה ולא תעשה בכל פרשה.

הבדל נוסף הוא הוספת מצווה תפ"ז לפי מניין החינוך: איסור הקרבת הפסח בבמת יחיד בזמן היתר במות. במקומה החסיר החינוך את איסור אכילת קדשי קדשים לזר, המופיע כלאו קמ"ט במניין המצוות של הרמב"ם. ככל הנראה השינוי איננו חידוש של ספר החינוך, אלא מקורו בנוסח מוטעה של ספר המצוות שהיה לפני המחבר (ראו ספר החינוך).

מסכת שבת

מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

נושא המסכת הוא בעיקר דיני השבת, שבה חובה לשבות ממלאכה, על פי הכתוב בתורה "שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ", "לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה".

במסכת שבת 24 פרקים ו-139 משניות, המפרטים את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת מן התורה, ואת תולדותיהן.

כמו כן מובא שם דיני מצוות היום (הדלקת הנר, תפילה ושלוש סעודות), וכן גזירות ותקנות של חז"ל שהרחיבו את איסורי השביתה ממלאכה.

בגמרא של מסכת שבת ישנם 156 דפים בתלמוד הבבלי ו-92 דפים בתלמוד הירושלמי. המסכת היא הגדולה מבין המסכתות שבכל התלמוד מבחינת מילים (116,533) ואותיות (463,595).

פלטת שבת

פְּלָטַת שבת היא כירה חשמלית (בלשון הדיבור: "פְּלָטָה". ע"פ החלטות האקדמיה: כִּירַת שַׁבָּת) – מכשיר חשמל ביתי עשוי מתכת, המכיל בתוכו גוף חימום בעל עוצמת חום קבועה ובלתי ניתנת לשינוי – המיועדת בעיקר לשמירת החום של מאכלי השבת עד להגשתם בסעודות שבת. עיצוב מכשיר זה מבחינת תפקוד מבוסס על ההלכות הנוגעות לבישול בשבת.

רבי יוסי

רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי. התגורר בציפורי שבגליל. מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, חברם של רבי יהודה ורבי שמעון ורבו של רבי יהודה הנשיא. נסמך בידי רבי יהודה בן בבא בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור סדר עולם, שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים.

שבת

הַשַׁבָּת היא יום קדושה ומנוחה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה. המועד חל באופן קבוע מדי שבעה ימים, ביום השביעי שבשבוע. תחילת השבת היא בערבו של יום שישי, מעט קודם לשקיעת החמה - זמן הקרוי "ליל שבת", וסיומה הוא ביום המחרת, עם צאת הכוכבים - זמן הקרוי "מוצאי שבת". ביהדות נחשבת השבת למועד המקודש ביותר.שמירת שבת היא אחת המצוות המרכזיות ביהדות; לפי המדרש, השבת הראשונה ניתנה לאדם ביום היבראו, ושמירתה שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.השבת מסמלת ביהדות את בריאת העולם בידי אלוהים, וקדושתה קבועה מאז בריאת העולם על ידי אלוהים, ובשונה מחגי ישראל, אינה תלויה בקידוש החודש שנעשה בידי בית הדין. טעמי המצוות והמנהגים המיוחדים לשבת מקורם בציווי המקראי לקדש יום זה ולשבות בו ממלאכה, כמעשה האל אחר השלמתו את הבריאה בששת ימי בריאת העולם, וממספר מקורות בתנ"ך. השבת אינה משמשת רק למנוחה ולהימנעות מעשיית מלאכה, וכבר בתקופת התנ"ך נתפסה כיום של קדושה, עונג, לימוד תורה[דרוש מקור] והתרוממות הנפש. שמירת השבת היא הודאה מעשית בבריאת העולם, מחזקת את האמונה ואי שמירתה גורמת להיחלשות האמונה היהודית, כמו כן שמירת השבת מקרבת את האדם לבורא העולם יותר מפרישות ונזירות גופנית.בחילול השבת רואה התורה חטא חמור שהעונש על עשייתו במזיד בפני עדים שהתרו בו הוא מיתת סקילה, שנחשבת לחמורה מבין ארבע מיתות בית דין. או עונש כרת במקרה שחילל שלא בפני עדים, ואם חילל בשוגג חייב קרבן חטאת.

הרעיון הבסיסי של השבת, יום מנוחה שבועי, אומץ על ידי כלל עמי העולם עוד בימי קדם, ואף השפיע על דוקטרינות סוציאליסטיות שונות לפעול לקיצור אורך יום העבודה ושבוע העבודה. בישראל נקבע יום השבת כיום מנוחה רשמי.

שמירת שבת

שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת. פרטי וגדרי שמירת שבת נידונים בהרחבה במסכת שבת ובספרות הלכתית ענפה שמרחיבה את הנידון בה.

שעון שבת (הלכה)

שעון שבת בהלכה, הוא פתרון הלכתי לכיבוי והדלקה מתוזמנים מראש של מכשירי חשמל בשבת ויום טוב, שנועד לחסוך את הצורך בפעולה ידנית של כיבוי והדלקת המכשיר החשמלי ביום השבת או יום טוב עצמו, דבר הכרוך לעיתים באיסור מלאכת מבעיר ומכבה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.