כתב עת

כתב עתאנגלית: מגזין) הוא תקופון היוצא בתדירות הנמוכה מאחת לחודש, ולפחות אחת לשנה. רוב כתבי העת מוקדשים לתחום עניין מסוים, כגון כתבי עת לספרות או כתבי עת אקדמיים.

כתבי עת יוצאים לאור על ידי גורמים שונים ובהם ארגונים שכתב העת משמש להם במה עבור חברי הארגון בנושא הקושר אותם יחד. במקרה זה נקרא כתב העת ביטאון, בהיותו מבטא דעות או עובדות המפורטות על ידי חברי הארגון או עבורם. מקובל לכנות כתבי עת גם על פי תדירות הפצתם.

Kolnoa
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע
Biglal 12
עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות
Total guitar magazine
שער מגזין ערוך למגזין גיטרות

כתבי עת על פי תדירות

  • דו-ירחון: יוצא לאור מדי חודשיים.
  • רבעון: יוצא לאור מדי שלושה חודשים.
  • שנתון: יוצא לאור אחת לשנה (ראו גם: אלמנך).

המילונאי ראובן אלקלעי הציע במילונו את החידוש שְׁנָתוֹנַאי במובן עורך שנתון (תפקיד שבו שימש בעצמו).[1]

הפצה

Bikkure HaIttim
עמוד השער של ביכורי העתים, כתב עת של תנועת ההשכלה בווינה

כתבי עת מופצים בשתי דרכים:

  • מכירה בחנויות המיועדות לכך, ובחנויות המקדישות דוכן לכתבי עת בנוסף למוצרים אחרים הנמכרים בהן (בעיקר חנויות ספרים וחנויות מזון).
  • הפצה למנויים באמצעות הדואר.

בשנים האחרונות מופצים כתבי עת גם (ולעיתים באופן בלעדי) באמצעות האינטרנט, הם נשלחים בדואר אלקטרוני או מועלים לאתר אינטרנט. כתב עת כזה קרוי כתב עת אלקטרוני.

כתבי עת מדעיים

כתב עת מדעי מכיל מספר מאפיינים:

  • מקורות - המאמרים בו כוללים ביבליוגרפיה.
  • חדשנות - המאמרים בו מחדשים ולא רק מרכזים מידע קיים.
  • שפיטות - המאמרים בו עוברים ביקורת עמיתים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראובן אלקלעי, מלון עברי שלם, הוצאת גליל, 1994, כרך 3
אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטה השוכנת על הר הכרמל בחיפה. האוניברסיטה הוקמה כמכון אוניברסיטאי בשנת 1963, ובשנת 1972 הוכרזה כאוניברסיטה עצמאית, והייתה למוסד האקדמי השישי שהוקם בישראל, ולאוניברסיטה הרביעית. באוניברסיטה שוכנת הספרייה האוניברסיטאית הגדולה בישראל. נכון לשנת 2017 רשומים באוניברסיטת חיפה כ-18,100 סטודנטים.

אריאל (הוצאת ספרים)

אריאל היא הוצאת ספרים ירושלמית אשר מטרתה המוצהרת היא לפרסם ספרות פופולרית בידיעת ארץ ישראל. הפרסומים נועדו לחובבי ידיעת ארץ ישראל ומורי דרך.

במרכז הפרסומים של ההוצאה עומדת ירושלים, כעדות לשמה: "אריאל", שהוא שם נרדף לירושלים. ההוצאה נוסדה בשנת 1975 על ידי אלי שילר. הפרסומים של ההוצאה מתחלקים לסוגים המאפשרים לקורא למצוא מידע מקיף על נושא החוברת: מסקירה היסטורית, דרך ניתוח גאולוגי, תיאור גאוגרפי, רשימת אתרים לביקור ואפילו לקט ביביליוגרפי.

פרסומי ההוצאה מתחלקים לאזוריים, מקומיים ונושאיים, וחלקם עוסקים בירדן. להוצאה כתב עת בשם "אריאל". לעיתים הוא מקיף נושא מסוים והוא נכלל בפרסומים לעיל, ולעיתים הוא מאגד קובץ מאמרים על מחקרים אקטואליים.

את (כתב עת)

אַתְּ הוא כתב עת ישראלי הפונה לקהל נשים, שנוסד בשנת 1967.

ביוכימיה

בִּיּוֹכִימְיָה היא מדע החוקר את התכונות הכימיות המאפיינות מולקולות המיוצרות בתאים חיים וייחודיות להם, ומאפשרות להם לבצע את תפקידם. הביולוגיה המולקולרית היא מדע החוקר את תפקידן של מולקולות אלה.

האייל הקורא

האייל הקורא הוא כתב עת מקוון אשר עלה לרשת ב-12 בספטמבר 1999 (ערב ראש השנה תש"ס). כתב העת דן בענייני תרבות ואקטואליה (כגון פוליטיקה, ספרים, מוזיקה ומדע).

הוצאה לאור

הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור קצר, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה. האדם העוסק בהוצאה לאור קרוי מוציא לאור (מו"ל). הוצאה לאור של יצירות באמצעים אחרים של תקשורת המונים, כגון העלאה של מחזה בתיאטרון או יצירה של תקליטור או סרט קולנוע, קרויה הפקה.

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ-ישראל. בין המקימים היו אברהם יעקב ברוור, דוד ילין ואהרן מאיר מזי"א.

העין השביעית

העין השביעית הוא כלי תקשורת ישראלי העוסק בסקירה וביקורת של התקשורת, ובפרט תקשורת המונים בישראל. פעל תחילה ככתב עת מודפס, והמשיך כאתר אינטרנט.

מדי יום מתפרסמים באתר דיווחים חדשותיים ומאמרים שונים, וכן "סקירת עיתונות" - ניתוח של התייחסות העיתונים הגדולים למאורעות ולאופי הסיקור שלהם. כתבות התחקיר, הדיווחים החדשותיים והמאמרים המתפרסמים באתר העין השביעית עוסקים בשדה התקשורת במובנו הרחב: באופני התנהלותן של מערכות עיתונאיות, לרבות הטיות פוליטיות ופרסונליות, במבנה שוק התקשורת, בהשפעה של ההון והשלטון על שוק זה ועל התנהלותם של שחקניו, בחדירתם של מסרים פרסומיים ותעמולתיים לתוכן המערכתי, במצב חופש הביטוי בישראל ובניסיונות לפגוע בו, ובנושאים נוספים.

עורך האתר הוא שוקי טאוסיג, כתבי המערכת הם אורן פרסיקו ואיתמר ב"ז, והעורכת הלשונית היא רחל פרץ.

השילוח (כתב עת ישראלי)

השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות הוא כתב עת מודפס היוצא לאור בירושלים בחסות קרן תקווה. כתב העת ראה אור לראשונה באוקטובר 2016 והוא יוצא 5 פעמים בשנה.

כל גיליון, בן כ-200 עמ', כולל מאמרי עומק רחבי יריעה העוסקים בסוגיות של הגות ומדיניות, לצד מאמרי ביקורת ורשימות אקטואליות קצרות. בין הנושאים המטופלים בגיליונות הראשונים: מזרח תיכון ואסטרטגיה, כלכלה ומבנה המשק, זהות לאומית וסוגיות ממשל, ושאלות של משפחה, חינוך וחברה - לצד מאמרים בהגות יהודית וציונית. 'השילוח' שואף לקיים דיון מעמיק הפונה לקהל רחב, בשאלות של מדיניות ציבורית.

ההשראה לשמו של כתב העת באה מ"השילוח", ירחון עברי מסוף המאה ה-19 שנוסד באודסה על ידי אחד העם. "השילוח" יוצא חמש פעמים בשנה ומכיל מאמרים עיוניים רחבי יריעה, מאמרי ביקורת ורשימות אקטואליות קצרות. כתב העת כולל בכל גיליון מאמר או שניים מתורגמים, ומאמר או קטע עברי ישן תחת הכותרת "קלאסיקה עברית". כתב העת עוסק בענייני אסטרטגיה, כלכלה ומבנה המשק, זהות לאומית וסוגיות ממשל, מבנה המשפחה והזהות המינית, וכן הגות יהודית וציונית. השילוח יוצא לאור בדפוס אחת לחודשיים, ומאמריו מופיעים גם באתר האינטרנט שלו.

הגיליון הראשון זכה לחשיפה גדולה בזכות מאמרה של שרת המשפטים איילת שקד, שבו היא פרשה את השקפת עולמה על אודות מקומה של הרשות השופטת בדמוקרטיה, שוק חופשי ויחסי דת ומדינה. הגיליון השלישי, שכלל מאמרי ביקורת על חזון ארבעת השבטים של הנשיא ראובן ריבלין ומאמר המערער על היחס המועדף שלה זוכה החקלאות בישראל, עורר גם הוא פולמוסים. גיליון 4 הוקדש כולו לציון חמישים שנה לשחרור ירושלים ואירח את ראש עיריית ירושלים ניר ברקת. בגיליון החמישי פורסם מאמר מאת יאיר לפיד על מהותו של המרכז הפוליטי בישראל. בגיליון השישי השתתף חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בגיליון 11 פרסם גיל ברינגר, יועצה של שרת המשפטים איילת שקד, ביקורת על עודף הסמכויות של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, לקראת דיונים בהצעת חוק שהוגשה בנושא מינויים של היועצים המשפטיים.הקו הכללי של השילוח הוא שמרנות ליברלית. מטרתו ליצור דיון חברתי על אודות ההתנהלות הפוליטית בארץ ולהשפיע על המדיניות בנושאים אקטואליים.

מו"ל כתב העת הוא עמיעד כהן; העורך הראשי הוא יואב שורק, עורך משנה צור ארליך.

זמנים (כתב עת)

זמנים הוא רבעון להיסטוריה הרואה אור מטעם בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה הפתוחה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל והחברה ההיסטורית הישראלית.

כתב העת נוסד באוניברסיטת תל אביב בידי צבי יעבץ, שאול פרידלנדר וחיים שקד בשנת 1979, ויצא אור באמצעות הוצאת זמורה ביתן. החל מגיליון מספר 86 (2004) מתפרסם כתב העת במסגרת שותפות הגופים השונים הנוכחית, והוא יוצא לאור באמצעות האוניברסיטה הפתוחה. נכון ל-2018 העורכים הם פרופ' גדי אלגזי, פרופ' מירי שפר-מוסנזון (שניהם מאוניברסיטת תל אביב) ופרופ' גיא מירון (מהאוניברסיטה הפתוחה). קודם לכן ערכו את כתב העת עדית זרטל, נעמה שפי, מרים אליאב-פלדון ואיריס רחמימוב מאוניברסיטת תל אביב.

כתב העת אינו מגביל את עצמו להיבט מסוים, נושאי, גאוגרפי, תקופתי או אחר, של חקר העבר, ואף על פי שעניינו הוא ההיסטוריה, לא רק היסטוריונים כותבים בו. "זמנים" מתאפיין בנגישות גבוהה לקהל רחב, המושגת באמצעות צירוף תמונות רבות וויתור על הערות שוליים. זאת, ללא פשרות אקדמיות, שכן מדובר בכתב עת מקצועי שמיטב החוקרים מהדיסציפלינות השונות משתמשים בו כאכסניה למאמריהם. [דרושה הבהרה].

בכתב העת מופיעים מאמרים, ביקורות ספרים וכן תעודות וניתוחן. לעיתים קרובות מוקדש גיליון לנושא מסוים, או לחלופין, מופיע בו מקבץ ערכים נושאי לצד מאמרים אחרים.

חבצלת (כתב עת)

"חבצלת: מכתב עתי לבית ישראל" היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 1870–1911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי. הוא יצא בערך פעמיים בחודש.

כתב עת מדעי

כתב עת מדעי או כתב עת אקדמי הוא כתב עת אשר מפרסם מאמרים בנושאים הקשורים לתחום אקדמי מסוים, אשר עוברים ביקורת עמיתים.

כתב עת ספרותי

כתב עת ספרותי הוא כתב עת המיועד לפרסום ספרות ומאמרים העוסקים בה. בכתב עת ספרותי נכללים סיפורים קצרים, שירה, מסה ביקורת ספרות, סקירת ספרים חדשים, ראיונות עם אנשי ספרות (סופרים, משוררים ומו"לים), ביוגרפיות של אנשי ספרות וכדומה.

כתבי עת ספרותיים החלו להתפרסם במחצית הראשונה של המאה ה-19, כחלק ממגמה כללית של גידול במספר הספרים וכתבי העת באותה תקופה. בבריטניה נוסד בשנת 1802 כתב העת הספרותי Edingburgh Review. אחריו נוסדו Westminster Review‏ (1824), the Spectator‏ (1828) ו- Athenaeum‏ (1828). בארצות הברית כתבי עת ספרותיים ראשונים כללו את Philadelphia Literary Magazine‏ (1803–1808), Monthly Anthology‏ (1803–1811), שהפך ל- North American Review, ו-Yale Review, שנוסד ב-1819.

בשנת 1902 נוסד בלונדון כתב העת The Times Literary Supplement, המוקדש לביקורת ספרות. בשנת 1912 נוסד בארצות הברית כתב העת לשירה Poetry.

באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 החלו לפעול כתבי עת ספרותיים באינטרנט.

פעמים רבות משמשים כתבי עת ספרותיים כבמה ראשונה לפרסום יצירות של סופרים ומשוררים, ובפרט מתחילים. לעיתים מכונסות יצירות אלה מאוחר יותר בספר של היוצר. סיפורו של ש"י עגנון, "עגונות", למשל, פורסם לראשונה בכתב העת הספרותי "העומר", וסיפוריו הראשונים של עמוס עוז פורסמו בכתב העת "קשת".

למרחב

למרחב היה ביטאונה של מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון ויצא לאור בין השנים 1954 עד 1971. עורכי העיתון היו ישראל אבן נור, משה כרמל, אברהם תרשיש ודוד פדהצור אך הרוח החיה, קובע הקו האידאולוגי וכותב רוב המאמרים הפרוגרמטיים בעיתון היה ישראל גלילי.

מאזנים (כתב עת)

מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

מערכות (כתב עת)

מערכות הוא דו-ירחון עיוני המשמש כבטאון צה"ל. כתב העת מרכז מאמרים מקצועיים בנושאי צבא, ביטחון, מדיניות, וכן היבטים אסטרטגיים של תחומים משיקים כגון כלכלה ותשתיות לאומיות, היסטוריה צבאית (בדגש על היסטוריה צבאית של ארץ ישראל והמזרח התיכון), כמו גם סקירות ספרים בנושאים אלה. כתב העת מופץ ללא תשלום לקציני צבא קבע מדרגת סרן ומעלה, למפקדים במערך המילואים, לשרים, חברי כנסת, לארגוני ביטחון אזרחיים וכמו כן למנויים בתשלום.

ספרות ילדים

סִפרות ילדים היא סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים, מגיל הינקות ועד ראשית גיל ההתבגרות. סוגה זאת מתאפיינת בשפה פשוטה יחסית, שמרנות בבחירת האמצעים הספרותיים (בפרט בשירה לילדים), שימוש בנושאים הקרובים לעולמם של הילדים, ולעיתים קרובות גם בתשתית דידקטית, כלומר שימוש בסיפור או בשיר כאמצעי לימודי או כאמצעי להעברת מסר חינוכי.

פעמים

'פעמים' הוא רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, היוצא לאור מטעם יד יצחק בן-צבי החל משנת 1979. המאמרים ב'פעמים' עוסקים בנושאים מגוונים הקשורים לקהילות היהודיות בספרד, באגן הים התיכון ובמזרח. בחלק מן הגיליונות המאמרים מוקדשים לנושא מרכזי אחד. עד היום (חורף תשע"ט) התפרסמו 155 גיליונות. מייסד כתב העת ועורכו הראשון היה יצחק בצלאל (1994-1979). אחריו ערכו את כתב העת שלום רצבי, דוד מלכיאל ואבריאל בר-לבב. מזכיר המערכת הראשון ואחר כך עורך המשנה היה מיכאל גלצר (2013-1979). כיום עורך את כתב העת יאיר עדיאל.

קתדרה (כתב עת)

קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן צבי. כתב העת מוגדר כ"ספינת הדגל" של המכון, שכן הוא משמש כאחת הבמות החשובות למחקר ארץ ישראל בתחום ההיסטורי, הארכאולוגי והגאוגרפי, ובתחומי הכלכלה, החברה, התרבות והאמנות, מימי המקרא ועד ימינו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.