כתב עברי רהוט

כתב רהוט עברי, כתב יד עברי או כתב עגול בספרות התורנית היהודית מכונה גם כתב מְשִיטָא הוא אלפבית עברי חלופי המשמש בעיקר לכתיבה מהירה, לצד הכתב הארמי או הכתב המרובעאלפבית התקני של העברית ושפות יהודיות אחרות), המשמש בעיקר לדפוס. בניגוד לכתב הארמי הוא מתאפיין בקווים מעוגלים, והוא נפוץ מאוד בכתבי יד לא-מודפסים.

אותיות דפוס עבריות / אותיות כתב יד עבריות
א / Hebrew letter Alef handwriting.svg ב / Hebrew letter Bet handwriting.svg ג / Hebrew letter Gimel handwriting.svg ד / Hebrew letter Daled handwriting.svg ה / Hebrew letter He handwriting.svg ו / Hebrew letter Vav handwriting.svg ז / Hebrew letter Zayin handwriting.svg ח / Hebrew letter Het handwriting.svg ט / Hebrew letter Tet handwriting.svg
י / Hebrew letter Yud handwriting.svg כ / Hebrew letter Kaf handwriting.svg ך / Hebrew letter Kaf-final handwriting.svg ל / Hebrew letter Lamed handwriting.svg מ / Hebrew letter Mem handwriting.svg ם / Hebrew letter Mem-final handwriting.svg נ / Hebrew letter Nun handwriting.svg ן / Hebrew letter Nun-final handwriting.svg ס / Hebrew letter Samekh handwriting.svg
ע / Hebrew letter Ayin handwriting.svg פ / Hebrew letter Pe handwriting.svg ף / Hebrew letter Pe-final handwriting.svg צ / Hebrew letter Tsadik handwriting.svg ץ / Hebrew letter Tsadik-final handwriting.svg ק / Hebrew letter Kuf handwriting.svg ר / Hebrew letter Resh handwriting.svg ש / Hebrew letter Shin handwriting.svg ת / Hebrew letter Taf handwriting.svg
Besht Signature
חתימה המיוחסת לרבי ישראל בעל שם טוב

אטימולוגיה

המקור האטימולוגי של המילה "רהוט" הוא ארמית: השורש הארמי ר-ה-ט קרוב אל השורש ר-ו-ט, שקיים בעברית בתצורה ר-ו-ץ, והוא נקרא כך משום שבכתב רהוט משתמשים כשכותבים מהר. מכאן, רהוט משמש גם במשמעות של שפה קולחת, דיבור שוטף ללא מעצורים, ושפה נאה.

בלועזית מכונה הכתב ״קורסיבי״ (מלטינית - ״לרוץ״).

הכתב הרהוט האשכנזי

מקורן של אותיות הכתב העבריות בכתיבה בת מעל 1,000 שנים ביידיש באותיות העבריות בקהילות יהודיות אשכנזיות באירופה. בניגוד לשפה העברית שהייתה שפת קודש, שבה בעיקר נקראו טקסטים, וכמעט שלא נכתבו על ידי העם הפשוט, הייתה שפת היידיש שפה חיה ונושמת במשך מעל 1,000 שנה. בשפת היידיש נכתבו רוב הטקסטים בחייהם של היהודים במרכז ובמזרח אירופה. מעבר לשימוש ביידיש לספרים, מאמרים ופרסומים, נעשה שימוש בשפה גם לצרכים רבים אחרים, חלקם "פורמלים" וחלקם פחות, החל משימוש בפתקים, בהודעות, וכלה בכתיבת מכתבים – זו הייתה צורת התקשורת היחידה בימי הביניים, לאורך מאות שנים. צורת הכתב, שנעשתה תוך שימוש באותיות העבריות, השתנתה בהדרגה, ובאופן איטי, במהלך מאות השנים (באופן דומה למדי להתפתחות כתב היד המחובר באותיות הלטיניות), עד להגעה למצב הנוכחי. בכל אותו זמן ממושך היה כתב היד מקביל לכתב ה"פורמלי" של העברית, שהופיע בעיקר בדפוס. זה מקור שמם גם כיום: אותיות "דפוס" לעומת אותיות "כתב".

הכתב הרהוט הספרדי

ישנו גם כתב רהוט (=כתב יד) ספרדי המכונה סוליטריאו, המכונה גם כתב חצי קולמוס. כתב זה מוקדם יותר לכתב הרהוט האשכנזי. גם כיום משתמשים בו רבנים ותלמידי חכמים שעלו מארצות המזרח.

כתב יד (כתב)

כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) הוא שפתה הרשמית של מדינת ישראל, מעמד שעוגן בשנת 2018 בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

כתב עברי
מערכות אלפבית אלפבית פרוטו-כנעניאלפבית פיניקיאלפבית עברי עתיקאלפבית ארמיאלפבית עברי
וריאציות של אלפבית עברי כתב רש"יכתב סת"ם • כתב רהוט
כתיב עבריליטון של עבריתטעמי המקראאותיות מנצפ"ךגרשאם קריאההגיית העבריתגימטריה
ניקוד ניקוד טברניניקוד בבליניקוד ארצישראליניקוד ארצישראלי-טברניניקוד שומרוניניקוד העברית בת ימינוכתיב חסר ניקוד
גופנים עבריים דודאריאלפרנק-ריהלקורןמריםנרקיסחייםדרוגולין (גופן)הדסה (גופן)הצבי (גופן)כתב רש"יסת"ם
אלפבית עברי אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת
שפות הנכתבות בכתב עברי עבריתארמיתיידישערבית יהודיתלאדינו

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.