כתב יד קהיר

כתב יד קהיר (Codex Cairensis) הוא כתב יד עתיק של הנביאים (מִצְחָף) שהשתמר בבית הכנסת הקראי העתיק, "בית הכנסת על שם משה דרעי" בשכונת עבאסיה שבמזרח קהיר. בניגוד לכתוב בקולופון שבסופו, שלפיו הוגה הספר על ידי "משה בן אשר", (אביו של אהרן בן אשר), ב"שנת 823 לחורבן הבית השני" (שנת 895 לספירה), בדיקות תיארוך פחמן 14 קבעו שזמנו של הספר הוא מהמאה ה-11 לספירה[1]. מיקומו של כתב היד אינו וודאי, אם כי נטען שכתב היד נמצא בספרייה לאומית[2]. אמנם בספרייה הלאומית קיימת מהדורת פקסימיליה[3] ומיקרופילם[4].

Codex Cairensis p12
הגיליון הראשון בכתב היד (יהושע פרק א)
לחצו כאן לצפייה בכל כתב היד (קובץ PDF בוויקישיתוף)
Codex Cairensis p581
הגיליון האחרון בכתב היד (מלאכי, ג', ג')

תיאור כתב היד

כתב יד זה דומה יותר לשיטתו של בן נפתלי, שהיה בר פלוגתא של אהרן בן אשר – עובדה שעמדה אף היא בסתירה לכתוב בקולופון, המייחס את מלאכת הגהת הספר לאביו של אהרן בן אשר, אחרים רצו לאמר שאביו של אהרן בן אשר נטה לדעתו של בן נפתלי; אולם, כאמור, בדיקות התיארוך גילו כי הקולופון מזויף.

כתב היד מכיל את כל ספרי הנביאים, המתפרסים על פני 570 גיליונות, לפי סדר המסורה: ספר יהושע, ספר שופטים, ספר שמואל, ספר מלכים, ספר ישעיה, ספר ירמיה, ספר יחזקאל, הושע, יואל, עמוס, עובדיה, יונה, מיכה, נחום, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה ומלאכי. כאשר כולם כתובים שלושה טורים בגיליון, למעט בקטעי השירה,[5] כנהוג בכתבי היד של המקרא מאותם זמנים (כתר ארם צובא, כתב יד לנינגרד, ועוד).[6]

הספר מנוקד בניקוד הטברני ומסומן בטעמים. הספרים מופיעים זה אחר זה, כאשר בין ספר לספר מפריד טור מועטר בעיטורים, עם כיתוב נלווה על מניין הפסוקים הכולל שבספר הקודם. בין פסוק לפסוק יש סימון (כמין נקודתיים או קן אנכי קטן), אולם הפסוקים אינם ממוספרים לאורך הגיליון, ורק בסוף כל ספר מופיע מספרם הכולל. הפרדה בין פסקאות קיימת רק בין ה"פרשיות" – הפרדה היא של שורה או של חלק ממנה, לפי סוג הפרשה, "פתוחה" או "סתומה". יש לזכור שחלוקת ספר שמואל וספר מלכים לשניים היא חלוקה שבוצעה לראשונה בתרגום השבעים היווני, ובעקבותיו בוצעה במהדורות המודפסות של התנ"ך, אולם היא אינה חלוקה מקורית. כמו כן, גם החלוקה לפרקים היא חלוקה מודרנית שבוצעה לראשונה על ידי תאולוגים נוצרים במאה ה-12 לספירה.

הקולופון

הספר מכיל בסופו קולופון הנפרש על פני 5 גיליונות, אשר כולל ספירה מלאה של סך כל הפסוקים שבכל ספר וספר מסִפְרי הנביאים ומתן סימנם, רשימת "סדר הנביאים שהתנבאו לעם ישראל" ומאמר קצר על "סדר המקרא, הנביאים והכתובים".

כמו כן מכיל הקולופון מספר הקדשות. ראשית, הקדשה המספרת כי "זה הדפתרא (=כתב היד) שמונה נביאים[7] שהקדיש אותו יעבץ בן שלמה בירושלים ... לקראין העושין את המועדים על ראות הירח, וקראו בו בשבתות ובחדשים ובמועדים, לא ימכר ולא יקנה ...". לאחריה, הקדשה של הסופר עצמו: "זה הדפתר מהסופר יעבץ בן שלמה הבבלי נח נפש....". ולאחריה, חותם את כתב היד הקולופון (המזויף) "אני משה בן אשר כתבתי זה המחזור שלמקרא ... במדינת מעזיה[8] טבריה .... נכתב לקץ שמונה מאות תשעה ועשרים ושבע שנים לחורבן הבית השני".

Codex Cairensis p582

קולופון 1, "מנין הפסוקים שבכל ספר וספר"

Codex Cairensis p583

קולופון 2, "סדר המקרא הנביאים והכתובים...", והקדשה של הסופר "משה בן יעבץ" לבית הכנסת של קהילת הקראים, "לא ימכר ולא יגאל"

Codex Cairensis p584

קולופון 3, "אלו הן הנביאים שהתנבאו על ישראל...."

Codex Cairensis p585

קולופון 4, הקדשה של הסופר "יעבץ בן משה הבבלי"

Codex Cairensis p586

קולופון 5, הקדשה של המגיה "משה בן אשר" בשנת "823 לחורבן" (895 לספירה), בבדיקת פחמן-14 הוכח כי הקולופון מזויף

לקריאה נוספת

  • Paul Kahle, Der hebrdische Bibeltext seit Franz Delitzsch, Stuttgart: Kohlhammer, 1961
  • D. S. Lowinger, Codex Cairo of the Bible: From the Karaite Synagoge at Abbasiya, Summary of introduction in English, Makor 1971, Jerusalem

הערות שוליים

  1. ^ י. פנקובר, תרביץ נח (תשמט) 49-74; מ. גלצר, ספונות ד [יט] (תשמט) עמ’ 167-276, ובמיוחד עמ’ 250-259.
  2. ^ http://zlurie.tumblr.com/post/24543319736/mysteries-of-the-cairo-codex-part-ii
  3. ^ http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000174098&local_base=NNLMSS
  4. ^ http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=002093585&local_base=NNLMSS
  5. ^ שירת כיבוש ל"א המלכים, שירת דבורה ושירת דוד.
  6. ^ יצוין כי אף בהלכות כתיבת ספר תורה נאמר: "אין עושין ביריעה פחות משלושה דפין" (רמב"ם, משנה תורה, הלכות ספר תורה ט', י"ב. על פי תלמוד בבלי, מסכת מנחות ל, א).
  7. ^ התרי עשר נחשבים כאחד.
  8. ^ מעזיה היא כינוי לטבריה, על שם הכהנים בני משמרת מעזיה שעל פי המסורת דרו בה.
כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד. במשך התקופה שקדמה להמצאת הדפוס, כתיבה ידנית הייתה הטכניקה ליצירת עותקים נוספים של יצירה כתובה לשם הפצתה. אך גם לאחר המצאת הדפוס, המשיכו להיכתב כתבי יד, אף כאלו שהועתקו מספרים מודפסים, בגלל חוסר זמינות הדפוס במקומות נדחים, עלויות גבוהות של ספרים, סיבות דתיות, רדיפות של השלטון וסיבות אחרות.

נוסח המסורה

נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם. הנוסח מכיל 25 ספרים. אין זה נוסח אחד ויחיד, אלא קבוצה של נוסחים הקרובים זה לזה עם הבדלים קלים ביניהם. לצד משפחת-נוסח זה קיימים נוסחים אחרים למקרא, השונים ממנה במידה זו או אחרת, כמו הנוסח השומרוני, נוסח השבעים ונוסח קומראני אשר משתקף מהמגילות שנמצאו במדבר יהודה. נוסח המסורה נחשב קאנוני ומקודש ביהדות (רבנית וקראית גם יחד) וגם התרגומים הפרוטסטנטיים למקרא מתבססים עליו.

בעוד שאת נוסח המקרא המקורי לא ניתן לדעת בבטחה מהו, או אם היה בכלל נוסח יחיד מקורי. הרי שמהנוסחים ששרדו בידינו היום מנסים חוקרי נוסח המקרא לשחזר את הנוסח הקדום יותר והמדויק יותר שהיה מונח לפני הסופרים בדורות קדומים ככל הניתן. כך גם לגבי נוסח המסורה מנסים החוקרים לשחזר את הנוסח המקורי ממנו השתלשל נוסח זה.

בהיסטוריה של נוסח המסורה מבחינים בין 3 תקופות:

המאה ה-3 לפנה"ס - עד לחורבן בית שני, מתבסס על מגילות שנמצאו במערות קומראן, מכונה גם "נוסח קדם-מסורה".

המאה ה-2 לספירה עד המאה ה-8 לספירה. מתקופה זו אין בידינו כמעט עדי נוסח, למעט מתחילת התקופה, המאה ה-2 לספירה במערות מדבר יהודה, ומסוף התקופה, כתבי יד שנמצאו בגניזה הקהירית. תקופה זו מכונה עקב כך תקופת הדממה.

המאה ה-10 לספירה עד סוף ימי הביניים, מאותה תקופה יש בידינו אלפי כתבי יד.נוסח קדם המסורה כפי שנמצא בכתבי קומראן מאופיין בריבוי גרסאות והבדלים בין כתב יד למשנהו. אולם בתקופה שלאחריה, במגילות שנמצאו במערות מדבר יהודה מהמאה ה-2 לספירה מסתמנת יציבות בנוסח, ואין כמעט הבדלים בין עדי הנוסח שנמצאו בתחילת אותה תקופה, לסוף אותה תקופה - בגניזה הקהירית.

בעלי המסורה שהופיעו בטבריה במאה העשירית לספירה, עמלו לקבוע מערכת אחידה של נוסח, שתשמר את הנוסח שהיה קיים בזמנם ותסייע בהעתקה מדויקת שלו. כך הם פיתחו את סימני הניקוד, את סימני טעמי המקרא, ואת חיבורי המסורה (מסורה גדולה ומסורה קטנה) הנותנים מערך שלם של סימנים לזכירת מופעים חריגים של מילה בטקסט, ועוד.

עבודתם של בעלי המסורה זכתה להכרה רבה, ונוסח זה הועתק מדור לדור והתקבל כנוסח השליט של המקרא בכתבי היד העבריים. ולמעשה כמעט כל כתבי היד שלאחר מכן הקיימים בידינו כיום מושתתים על נוסח זה. כך גם כל מהדורות הדפוס של התנ"ך מושתתות על נוסח זה, למעט שיבושים קלים שנפלו בהעתקות ובהדפסת המהדורות השונות.

בעשורים האחרונים, יצאו לאור מספר מהדורות חדשות העמלים על ניקוי השיבושים שנפלו בנוסח המסורה למהדורותיו השונות, והם מנסים לשחזר ככל הניתן את נוסח המסורה המקורי, כפי שנכתב במאה העשירית לספירה. זאת תוך הסתמכות על כתבי יד הקדומים שהתגלו בימינו, כתר ארם צובא, כתב יד לנינגרד, כתב יד קהיר, כתב יד ששון, ועוד, כאשר כל מהדורה בוררת את כתב היד הנראה בעיניה כמדויק יותר על פני שאר כתבי היד שנמנו לעיל, או יוצרת נוסח אקלקטי (צירוף נוסחים שונים) מכמה נוסחים

קהיר (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של תורה, נביאים וכתובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות. מבין כל הספרים המרכזיים ביהדות, ספרי התנ"ך הם העתיקים ביותר, וכתיבת המאוחרים שבספרי התנ"ך הסתיימה שנים רבות לפני תחילת ספירת הנוצרים. עם זאת, ספרי התנ"ך לא נכתבו בתקופת זמן אחת. תהליך הקאנוניזציה היה ארוך ועודנו מושא להשערות החוקרים, כשלפי מרבית ההערכות הושלם בין המאה השנייה לפנה"ס למאה השנייה לה. הטקסט המוכר של התנ"ך העברי הוא נוסח המסורה, שהיה מגובש לכל המאוחר במאה העשירית. שפת ספרי התנ"ך היא עברית, אולם היא מכילה מיעוט של קטעים בשפה הארמית המקראית.

התנ"ך מהווה מוקד מרכזי לתרבות היהודית לדורותיה, ונודעה לו השפעה עמוקה גם בדתות המערב האחרות. הספרים שנכללו בקאנון התנ"ך העברי הם גם חלק מכתבי הקודש של הנצרות, ויחד עם כמה מן הספרים החיצוניים שלא נשמרו ביהדות הם מרכיבים את הברית הישנה הנוצרית (ברבים מהזרמים הפרוטסטנטיים, הספרים החיצוניים הוצאו לגמרי במאה ה-19 והברית הישנה זהה לתנ"ך). בדת האסלאם התנ"ך אינו נחשב ספר קדוש, אולם אפשר למצוא השפעות מן התנ"ך בקוראן ובמסורת המוסלמית. חלק מסיפורי התנ"ך מופיעים בקוראן, אם כי בגרסאות שונות.

ספרי התנ"ך, בשל כך שהם כלולים גם בברית הישנה, הם חלק מהביבליה הנוצרית שהיא רב-המכר הגדול בכל הזמנים והספר שתורגם למספר השפות הרב ביותר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.