כתב ברייל

כְּתַב בְּרָייל הוא כתב, שסימניו מורכבים מנקודות בולטות ממשטח הדף כלפי מעלה ומאפשר קריאה של טקסט באמצעות חוש המישוש. כתב זה משמש עיוורים, אולם מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל.

IMG 0086 Braille finger
אצבע ממששת קטע שנכתב בכתב ברייל לשם קריאתו
Braille notice board
כתב ברייל על לוח פח בהודו

היסטוריה

בשנת 1771 הבחין צרפתי בשם ולנטין הַאוּאִי (בצרפתית: Valentin Haüy) בכך שהעיוורים מסוגלים לקרוא סימנים שניתן למשש בעזרת קצות אצבעותיהם והביא דפי תבליט של דפוס רגיל לשימושם. בפריז ייסד את הידוע כבית הספר הראשון לילדים עיוורים ואחד מתלמידיו היה לואי ברייל (Louis Braille). בשנת 1847 פיתח ויליאם מון סידרה של אותיות תבליט הניתנות לקריאה באמצעות קצות האצבעות. שיטה זו נזנחה כי ברבות הימים רכש פופולריות הכתב שפיתח לואי ברייל והנקרא על שמו.

לואי ברייל התעוור בתאונת ילדות. בגיל 15 הוא התאים שיטה צבאית שהייתה נהוגה בצבא צרפת, לקריאת פקודות בלילה ובתנאי ראות לקויים אחרים. שיטה זו כללה צירוף של 12 נקודות. הוא הקטין את מספר הנקודות לשש ובכך המציא את כתב ברייל, שכולל צירופים שונים של שש נקודות. כתב ברייל במקור היה חסר סימון עבור האות W, שמשמש בצרפתית רק עבור מילים זרות. כתב ברייל התקבל כתקן שנתיים לאחר מותו.

מבנה סימני כתב ברייל

כל סימן בברייל תופס שטח מלבני, הקרוי "תא ברייל", שבו יש בליטה אחת עד שש בליטות. מספר התאים השונים האפשרי הוא שתיים בחזקת שש, כלומר אפשריים שישים וארבעה צרופים שונים. ישנם סימני ברייל התופסים תא ברייל אחד, ישנם כאלה התופסים יותר (סימנים משני סוגים אלה מסתכמים בכשלוש מאות), ישנם סימנים שמשנים את המשמעות של המסומן בתאי הברייל הבאים אחריהם וישנם תאי ברייל שמשמעות הסימן שבו הם כלולים משתנה בהתאם למיקומם במשפט. לכן, מספר סמני הברייל הוא בלתי מוגבל.

לצרופי הנקודות היוצרים את "אותיות" הברייל יש לעיתים משמעויות שונות בשפות שונות. מצד שני, כל שפות הברייל משתמשות באותם צרופי נקודות, גם אם כאמור במשמעות שונה, לכן מכונת כתיבה שיכולה להדפיס ברייל בשפה אחת, יכולה להדפיס ברייל בכל השפות, בניגוד למכונות הכתיבה המדפיסות אותיות רגילות.

שש הנקודות בהרכב סימני הברייל ובמכונה שיצרה אותם
Machine-a-ecrire-Braille
Braille cell
מכונת כתיבה לברייל. כשמניחים עליה את הידיים, המקשים לירידת שורה מול הזרתות, מקש הרווח מול האגודלים, מקשי הנקודות 4, 5 ו-6 מול האצבע, האמה והקמיצה הימניות בהתאמה ומקשי הנקודות 1, 2 ו-3 מול האצבע, האמה והקמיצה השמאליות. מקום שש הנקודות בתא הברייל. התא מלבני ועומד על בסיסו הצר. נקודה מספר 1 בפינה השמאלית עליונה. נק' 2 משמאל במרכז ו-3 משמאל למטה. בהתאמה מימין נק' 4, 5 ו-6.

אי אפשר לכתוב כתב ברייל עם עט או עיפרון ואי אפשר לכתוב עם אותיות בצבעים וסגנונות עיצוב (משפחות גופנים) שונים. לסימני הברייל יש גודל אפשרי אחד בלבד. תמונות של סימני ברייל גדולים הן תמונות של אומנות בהשראת כתב ברייל.

כתב ברייל בשפות שונות

בכל השפות הכתובות באותיות לטיניות מוגדרות האותיות הלטיניות באותו אופן. אולם, סימנים הייחודיים לשפות שונות, כגון אותיות לטיניות עם סימן דיאקריטי, מוגדרות אחרת בכל שפה כזו. מעבר לזה, יש סימנים המורכבים מתא ברייל אחד ומכילים צירוף של אותיות. סימנים אלה שונים משפה לשפה בהתאם לשכיחות הצירופים ובהתאם לשיקולים טכניים אחרים. חשיבות הסימנים בעלי התא האחד המקודדים לצירופי אותיות הוא בזירוז הקריאה ובהקטנת נפח החומר הכתוב. חסרונם של סמנים אלה הוא בהפיכת הקריאה בברייל למסובכת יותר ללמידה. מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל אולם ההערכה היא שהסיבה העיקרית לכך אינה הקושי בלמידה (הגדל עקב השימוש בטכניקות לחיסכון במקום וזמן) אלא משום שהרבה מהעיוורים לא למדו ברייל בילדותם. במקרים רבים משום שלא היו עיוורים בילדותם.

השפה הראשונה שנכתבה בברייל הייתה צרפתית אולם ההתאמה של הברייל לעברית התבססה על הברייל האנגלי. סימני הברייל העברי מוגדרים כך שצלילי האותיות המקודדות בהם מזכירים את צלילי האותיות וצירופי האותיות המקודדים דווקא בברייל האנגלי.

כתב ברייל עברי

כתב ברייל העברי מבוסס על כתב ברייל האנגלי ולכן הוא נכתב משמאל לימין כמו באנגלית. סימני האותיות האנגליות הוגדרו כסימני אותיות עבריות על פי דמיון צליל. חלק מהסימנים שמשמשים בתור אותיות התנועות באנגלית משמשים כסימני תנועות גדולות (סימני התנועות המכילים י' או ו') בעברית. ברייל עברי נכתב תמיד עם סמני התנועות הגדולות[1]. סימן האות O בברייל האנגלי משמש לסימן החוֹלם המלא (וֹ) בברייל העברי. סימן U בברייל האנגלי משמש לשורוק (וּ) בברייל העברי. סימן I משמש לחיריק המלא (ִי) בברייל העברי. י' שאינו חלק מחיריק מלא מסומן בסימן ה-J האנגלי ו-ו' שאינו חלק מחוֹלם או שורוק מסומן בסימן ה-W האנגלי. סימן האות A הוגדר בברייל עברי בתור א' ולא כסימן ניקוד. סימון האות E לא נכלל בין האותיות וסימני הניקוד העבריים. לב' ו-בּ', כ' ו-כּ', פ' ו-פּ' ו-שׁ' ו-שׂ' יש סימנים שונים בברייל העברי.

מלבד לסימן ה – E, גם לסימנים של C ושל Y לא הותאמו בעברית סימנים של אותיות או של ניקוד. סימן הצירוף TH בברייל האנגלי משמש לאות ת'. הסימן ל-SH משמש לשׁ' ימנית והסימן ל-WH משמש ל-שֹׂ השמאלית. הסימן ל-CH משמש כסימן לכ' רפה. סימן הקיצור[2] למילה the משמש ל-צ'. הסימן לצירוף ED משמש ל-ע'.

סימני כתב ברייל העברי והשוואת משמעותם לברייל האנגלי
להגדלת התמונות שבטבלה השתמשו בתוכנת ההגדלה המצויה בכל מחשב, בין אביזרי הנגישות
א בּ ב ג ד ה ו וֹ וּ ז ח ט י ִי כּ כ ל מ נ ס ע פּ פ צ ק ר שׂ שׁ ת
נקודה/ות מספר 1 נקודה/ות מספר 1, 2 נקודה/ות מספר 1, 2, 3, 6 נקודה/ות מספר 1, 2, 4, 5 נקודה/ות מספר 1, 4, 5 נקודה/ות מספר 1, 2, 5 נקודה/ות מספר 2, 4, 5, 6 נקודה/ות מספר 1, 3, 5 נקודה/ות מספר 1, 3, 6 נקודה/ות מספר 1, 3, 5, 6 נקודה/ות מספר 1, 3, 4, 6 נקודה/ות מספר 2, 3, 4, 5 נקודה/ות מספר 2, 3, 4 נקודה/ות מספר 2, 4 נקודה/ות מספר 1, 3 נקודה/ות מספר 1, 6 נקודה/ות מספר 1, 2, 3 נקודה/ות מספר 1, 3, 4 נקודה/ות מספר 1, 3, 4, 5 נקודה/ות מספר 2, 3, 4 נקודה/ות מספר 1, 2, 4, 6 נקודה/ות מספר 1, 2, 3, 4 נקודה/ות מספר 1, 2, 4 נקודה/ות מספר 1, 3, 4, 6 נקודה/ות מספר 1, 3, 4, 5 נקודה/ות מספר 1, 2, 3, 5 נקודה/ות מספר 1, 5, 6 נקודה/ות מספר 1, 4, 6 נקודה/ות מספר 1, 4, 5, 6
A B V G D H W O U Z X T J I K ch L M N S ed P F the Q R wh sh th
ספרות ופיסוק בברייל עברי
ספרות ופיסוק בברייל עברי
הסימן # מופיע בראש סדרת הספרות, לא לפני כל סיפרה
סמני הספרות 1 - 9 זהים לאותיות A - I. סימן ה-0
זהה ל-J.

אותיות ברייל לועזיות

השפות הכתובות באותיות לטיניות חולקות אותו אלפבית בכתב ברייל אולם לכל אחת מהן יש תוספות לאלפבית זה בהתאם לאותיות הנוספות באותה השפה (כגון â בצרפתית) ולצירופי האותיות הנפוצים בה (כגון th באנגלית). בשפות שאינן כתובות באותיות לטיניות, כגון שפות הכתובות באותיות קיריליות (רוסית[1] ועוד), ערבית[2] או יוונית, ההתאמה של כתב ברייל לשפה המקומית נעשתה באופן דומה להתאמת העברית לברייל. רוב הקודים לאותיות הותאמו על פי דמיונן לצלילי השפה האנגלית או שפה שגורה אחרת בעלת אותיות לטיניות. התאמה של שפות המזרח הרחוק הנכתבות במאות אותיות שונות היא אתגר גדול יותר (ראה קישוריות לחומר נוסף). יש כתב ברייל גם באמהרית. ביידיש כתב ברייל נדיר ביותר. בשנת 1995 הוצע כתב ברייל יידי על ידי התאמת הברייל העברי לצורכי שפה זו[3].

השוואת סמני ברייל בשפות שונות
ברייל אנגלית עברית צרפתית ערבית
Braille A1.svg ‏A א A ا
Braille B2.svg ‏B בּ B ب
Braille C3.svg ‏C C
Braille D4.svg ‏D ד D د
Braille E5.svg ‏E E ــِ
Braille F6.svg ‏F פ F ف
Braille G7.svg ‏G ג G
Braille H8.svg ‏H ה H ه
Braille I9.svg ‏I ִי I ي
Braille J0.svg ‏J י J ج
Braille K.svg ‏K כּ K ك
Braille L.svg ‏L ל L ل
Braille M.svg ‏M מ M م
Braille N.svg ‏N נ N ن
Braille O.svg ‏O וֹ O ى
Braille P.svg ‏P פּ P
Braille Q.svg ‏Q ק Q ق
Braille R.svg ‏R ר R ر
Braille S.svg ‏S ס S س
Braille T.svg ‏T ט T ت
Braille U.svg ‏U וּ U ـُ
Braille V.svg ‏V ב V لا
Braille W.svg ‏W ו W و
Braille X.svg ‏X ח X خ
Braille Y.svg Y { ‏Y ئ
Braille Z.svg ‏Z ז Z ز
Braille Å.svg ‏ch כ â ة
Braille Ê.svg ‏gh ê غ
Braille SH.svg ‏sh שׁ î ش
Braille Ô.svg ‏th ת ô ث
Braille Û.svg ‏wh שׂ û ح
Braille Ë.svg ‏ed ע ë ض
Braille Ï.svg ‏er ï
Braille Ü.svg ‏ou ü ؤ
Braille Ö.svg ‏ow œ
Braille AND.svg & } ‏ç ص
Braille É.svg ‏for é ظ
Braille À.svg ‏of [ à ع
Braille È.svg ‏the צ è ذ
Braille Ù.svg ‏with ] ù ط
Braille CapitalSign.svg ‏a>A ـّ
Braille Comma.svg , , ,
Braille Apostrophe.svg ' ' # ء
Braille NumberSign.svg # #

שימושים

Braille on tablet box
כתובת בכתב ברייל המסבירה את תוכנה של אריזה
Slate and Stylus 1
תבניות ניידות וחרטים להפקת כתב ברייל
Refreshable Braille display
חלק מצג ברייל בו נראית שורת תאים של שמונה פינים כל אחד
Plage-braille-Alva
צג ברייל ומקלדת רגילה המונחים זה על זה במצב נוח לעבודה
Library82
מדפסת ברייל

כתב ברייל משמש למעבר מידע בתקשורת כתובה (ספרים, קובצי מחשב מודפסים) וכאמצעי נגישות. ספר ברייל הוא ספר שבולטים ממנו סימני ברייל רק מצד אחד של הדף. בשל כך ובשל עוביו של הדף, ספרים אלו הם עבי כרס. כתב ברייל נכתב בעת המצאתו בעזרת מכונות כתיבה מיוחדות לדבר ומכונות דפוס מיוחדות לדבר. מכונות הכתיבה האלה היו רועשות כמו מכונות כתיבה מכניות אחרות ואדם המשתמש בטכנולוגית ברייל לא היה יכול, למשל, לכתוב כשבני ביתו או כששכניו ישנים. המחשב הפך את הברייל לטכנולוגיה נוחה יותר לשימוש.

יש חברות שעל האריזות שלהן מוטבעות מילים בכתב ברייל לטובת אוכלוסיית העיוורים. על פי החוק האמריקני (ADA of 1990), בכל המעליות וליד דלתות של מבני ציבור חייבים להופיע סימני ברייל העוזרים לעיוורים להתמצא. אולם לכתב ברייל יש גם חסרונות כאמצעי נגישות. סימני ברייל חייבים להימצא רק במקומות צפויים. אין טעם, למשל, להוסיף סימני ברייל לשלטים הנמצאים מעל ראשם של העוברים והשבים כי אף עיוור לא ינחש שהוא צריך לחפש שם סימני ברייל. בעיות נוספת עם שלטי ברייל נובעות מהעובדה שאי אפשר לקרוא אותם מרחוק ושרוב העיוורים אינם קוראים ברייל.

כתיבת ברייל שלא במכונת כתיבה

ברייל בתבנית ניידת וחרט

לפני עידן המחשב, אדם שרצה לכתוב ברייל בלא להפיק את הרעש של מכונת הכתיבה ובלא הצורך לשאת מכונת כתיבה כבדה עמו השתמש בכרטיס קרטון שאותו סגר בתבנית מיוחדת ודקר את הכרטיס בעזרת חרט. התבנית אפשרה לדקור את הכרטיס רק במקומות הנכונים ליצירת כתב ברייל תקין. תבנית זו הכילה שורות מסודרות עם תאים מסודרים לאותיות וחורים לקירה עבור כל אחת משש הנקודות היוצרת כל אות.

החיסרון הבולט של שיטת כתיבה זו הוא הקושי המנטאלי הנובע מהעובדה שכיוון הכתיבה הפוך לכיוון הקריאה. זאת משום שהכתיבה נעשתה על צידו של הכרטיס שבו דקר הכותב שקעים בעזרת החרט ואילו הקריאה נעשתה בצידו ההפוך של הכרטיס - הצד בו נוצרו בליטות. על כן כתיבה באופן זה נאלצה להתמקד בהערות קצרות ודמתה לשימוש שעושים אנשים רואים בפנקס ובעט. שיטה זו לא דמתה לכתיבה במחברות.

ברייל בעידן המחשב

החסרונות המרכזיים של השימוש בברייל לפני עידן המחשב היו הנפח הגדול שתפסו ספרי הברייל, משקלם והרעש הרב שעשתה מכונת הכתיבה שכותבת ברייל. הליכה לבית ספר עם ספרי ברייל בתיק, שליחת ספרי ברייל בדואר וסיכום שיעור עם מכונת כתיבה מרעישה היו משימות מאוד לא נעימות. כיום, אדם הנעזר בטכנולוגית ברייל יכול לשמור את כל החומר הכתוב שלו בקובצי מחשב. המחשב גם יכול להמיר קובצי מסמך הכתובים באלפבית רגיל לברייל ומברייל לאלפבית רגיל. קורא ברייל הנעזר במחשב יכול לקרוא את הקבצים שלו אחרי הדפסתם במדפסת ברייל או בהצגתם בצג ברייל. צג ברייל הוא התקן בעל סדרת פינים שהמחשב יכול להבליט ולהצניע.

במחשב לא כותבים אותיות דגושות ולכן התרגום לבראייל יפיק רק את האותיות הלא מודגשות (למשל ב ולא ב דגושה).

המחשב מרכיב בעזרת סדרת פינים זו שורה כתובה בכתב ברייל. בשורה זו כתוב תוכנהּ של אחת מהשורות המופיעות על צג המחשב הרגיל. צג ברייל מכיל גלגל המאפשר למשתמש "לעלות שורה" או "לרדת שורה". סימני הברייל שיוצר צג ברייל מורכבים משמונה נקודות כל אחד ולא משש כמקובל בברייל מודפס, כדי לאפשר ביטויי לסימנים שמוסיף המחשב לאותיות כגון סימן ללינק בדף אינטרנט. רוב צגי הברייל מונחים תחת המקלדת כך ששורת הפינים שלהם בולטת כלפי המשתמש ואצבעות המשתמש לא צריכות לנוע למרחק רב בין צג הברייל למקלדת.

את תפקיד מקלדת הברייל של מכונת הכתיבה בכתב ברייל תפסה מקלדת המחשב. עיוורים מוחלטים וכבדי ראיה המשתמשים בברייל מקלידים עליה על פי רוב בהקלדה עיוורת. כבדי ראיה שאינם מצליחים ללמוד כתיבה עיוורת משתמשים באמצעי טכנולוגיה מסייעת כדי לשפר את השימוש במקלדת המחשב. בעבר נעשו ניסיונות לשווק מקלדת מחשב שבמקום קלידי האותיות שלה יש שישה קלידים כמו במקלדת של מכונת הכתיבה הכותבת ברייל, אולם ניסיונות אלה לא צלחו.

מחשבי כף יד וברייל

כבר באמצע שנות השמונים יצא דגם ראשון של מחשב כף יד שעובד בטכנולוגיית ברייל. למחשב כף יד זה קראו Speak ‘n Braille. אמצעי הקלט והפלט של מכשיר זה היו שקעים לחיבורי כבל למחשבים אחרים ולמדפסות ברייל, רמקול שנתן פלט קולי על תוכנת הקראה פרימיטיבית ומקלדת בעלת שבעה קלידים בלבד עבור צירופי שש הנקודות שיוצרות את אותיות הברייל ועבור הרווח. למכשיר היה נפח זיכרון גדול ותוכנה שמתרגמת ברייל לכתב אנגלי רגיל וכתב אנגלי רגיל לברייל.

כאשר מכשיר זה היה מנותק ממכשירים אחרים הוא שימש לכתיבת מסמכים בברייל והיה נוח בהרבה הן ממכונת הכתיבה בברייל, משום שהיה שקט וקל, והן מהתבנית הניידת והחרט, משום שלא אילץ את הכותב לכתוב אחורנית. כאשר המכשיר חובר למחשב אחר הוא הפך אותו לנגיש לעיוורים – הוא אפשר פלט קולי ותרגם את מסמכים לברייל לקראת הדפסתם במדפסת ברייל.

נכון לשנות האלפיים, מחשבים אישיים כמו גם מחשבי כף יד רבים מכילים תוכנות נגישות שונות לעיוורים או שניתן להתקין עליהן תוכנות כאלה. ניתן גם לחבר למחשבי כף יד רבים מקלדת מתקפלת שנוחה לעיוורים. עיוור יכול כיום להשתמש במחשבי כף יד שונים שיוצרו עבור האוכלוסייה הכללית והמסמכים שבהם להדפיס בברייל אחרי העברתם למחשב אישי עם תוכנת תרגום לברייל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כתב ברייל, רמי אריאלי, מכון ויצמן
  2. ^ The English Braille Alphabet, DeafBlind
1809

שנת 1809 היא השנה התשיעית במאה ה-19. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1809 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1809 במדע

ערך מורחב – 1809

1824 במדע

ערך מורחב – 1824

1852

שנת 1852 היא השנה ה-52 במאה ה-19. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1852 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

4 בינואר

4 בינואר הוא היום הרביעי בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 361 ימים (362 בשנה מעוברת).

6 בינואר

6 בינואר הוא היום השישי בשנה בשבוע הראשון בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 359 ימים (360 בשנה מעוברת).

אות

אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות). אוסף האותיות המצוי בשימוש בכתיבה בשפה מסוימת מכונה אלפבית. האותיות מתחלקות לשני סוגים:

עיצורים - אותיות שכל אחת מהן מייצגת צליל מסוים בשפה המדוברת.

אמות הקריאה - אותיות המציינות תנועות, לאופן הגייתם של העיצורים.רבים מהצלילים שמשקפים העיצורים משותפים לשפות רבות, ויחד עם זאת יש עיצורים ייחודיים לשפות מסוימות. האות ח, למשל, מופיעה באלפבית העברי אך אין לה מקבילה באנגלית. לאות J של האנגלית אין מקבילה בעברית, והיא מיוצגת באמצעות הצירוף ג'. לאות W של האנגלית אין כל מקבילה בעברית (אם כי נהוג להביע בצירוף "וו" (שתי אותיות ו' ברצף)).

ה'תרי"ב

ה'תרי"ב (5612) או בקיצור תרי"ב היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-27 בספטמבר 1851, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 13 בספטמבר 1852. שנה מסוג זחא, איננה מעוברת, ואורכה 353 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

הבנת הנקרא

הבנת הנקרא היא היכולת להפיק משמעות מקריאה של טקסט כתוב.

זוהי מיומנות אוריינית היכולה לשמש לצורכי תקשורת, למידה, בידור ועוד.

הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה - המרכז לתרבות מונגשת (בעבר נקראה הספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים) היא ספרייה לעיוורים ודיסלקטים שנוסדה בשנת 1951 על ידי חיה בם, שהייתה גם המנהלת הראשונה שלה במשך 26 שנים. הספרייה פועלת מתוך מטרה להגשים את זכותם של עיוורים ובעלי לקויות ראייה וקריאה להשכיל וליהנות מתרבות, ידע ואקטואליה, ומובילה את תחום הנגשת התרבות, התוכן והמידע בישראל, בדומה לנעשה בעולם המערבי. הספרייה שואפת לצמצום הפער החברתי, התרבותי והחינוכי בין ציבור הרואים לבין בעלי לקויות ראייה או קריאה, ופועלת למימוש חזונה - להגדיל את ההיצע התרבותי הנגיש מתוך אמונה שלכולם הזכות לקחת חלק בשיח התרבותי.

משנת 1983 מנוהלת הספרייה על ידי עמותה רשומה. הספרייה שוכנת בנתניה ולה סניף בשכונת יד אליהו בתל אביב-יפו בו נמצאים אולפני ההקלטות ושלוחת ההשאלה. משרתת את מנוייה בכל רחבי ישראל.

הספרייה יוצרת ומפיקה תוצרים נגישים במגוון תחומי תרבות: בתחום הספרות - יוצרת ומשאילה ספרים, כתבי עת, עיתונים בפורמט מוקלט, ספרים וכתבי עת בכתב ברייל, וספרים באותיות גדולות. בתחום הקולנוע וטלוויזיה - מפיקה פסקול מיוחד הכולל את פסקול הסרט המקורי יחד עם פסקול הכולל תיאור קולי של הנראה בסרט. בתחום התיאטרון - מנגישה הצגות בזמן אמת ("live"), כאשר המנגיש (הקריין) מתאר את המתרחש על הבמה, ומשלים לצופה העיוור, ששומע אותו באזניות, את הממד החזותי החסר. בתחום האמנות -כתיבת טקסט תיאורי נרחב הנותן סקירה מפורטת של כל מיצג, הנגשת טקסט התערוכה לכתב ברייל ואודיו, סיורי מגע – בהם ניתן לגעת ולחוש את פירטי המיצגים, בניית רפליקות או תמונות מובלטות של המיצגים המקוריים וזאת על-מנת שאדם המעוניין בכך יוכל לגעת בהן ללא חשש ועוד.

בתחום הנגשת המידע - הספרייה מציעה לחברות וארגונים את שרותיה בתחום הנגשת התוכן, הווה אומר המרה והנגשה של מידע טקסטואלי לפורמט קולי, כתב ברייל או אותיות גדולות, המותאמים ללקוחותיהם בעלי מוגבלות ראייה וקריאה. בשנת 2013 קיבלה פעילות הספרייה משנה תוקף בתחום הנגשת המידע באמצעות תקנות "הנגישות לשירות" (תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשע"ג 2013.

וינוקס

וינוקס (באנגלית: Vinux) היא הפצת גנו/לינוקס המבוססת על אובונטו ומיועדת למשתמשים בעלי לקות ראייה.

היא פותחה על ידי טוני סילס (Tony Sales), טכנאי במכללה הלאומית לעיוור בעיר הרפורד, בריטניה ושוחררה בתאריך 1 ביוני 2010 (גרסה 3.0).

ההפצה ניתנת להורדה מאתר SourceForce בגרסת תקליטור אתחול שאינה דורשת התקנה.

המערכת מופצת כשעליה מותקנות מראש תוכנות המסייעות למשתמשים בעלי לקות ראייה כגון: יישום להגדלת המסך (Orca), זכוכית מגדלת תלת ממדית (Compiz), תמיכה בהתקנים המציגים כתב ברייל, הקראת טקסטים (Speakup), תמיכה בשינוי גופן, צבע, גודל תפריט ועוד.

י"ד בטבת

י"ד בטבת הוא היום הארבעה עשר בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הארבעה עשר בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד טבת היא

ברב השנים פרשת ויחי. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת שמות.

כתב

כתב הוא מערכת של סימנים המיועד לייצג את השפה הדבורה באופן גרפי. על פי רוב לכל שפה יש מערכת כתב המאפיינת אותה עבור תקופה מסוימת.

תהליך יצירת הכתב מכונה כתיבה ותהליך הפענוח שלו מכונה קריאה. השימוש של הכתב לצורכי תקשורת מצריך יכולת הבעה בכתב והבנת הנקרא. מיומנויות אלו הן חלק מהיכולת האוריינית של האדם.

עבור שפות בהן המילים הכתובות מורכבות ממספר סימנים, הכתיב מתייחס לאופן שבו יש לצרף סימנים אלו בהתאם לכללי האיות הנכון והתקני של אותה השפה.

ייתכנו כמה שיטות כתיב מקובלות שונות באותה השפה. בעברית, למשל, ישנן כמה צורות כתיב מקובלות: כתיב חסר וכתיב מלא, וכן כתיב מנוקד וכתיב חסר ניקוד.

לואי ברייל

לואי ברייל (בצרפתית: Louis Braille; ‏4 בינואר 1809 - 6 בינואר 1852), ממציא כתב ברייל.

מישוש

מישוש הוא אחד מחמשת החושים. חוש זה כולל בתוכו את מכלול התחושות הנוצרות כתוצאה ממגע של עצם עם קולטני החישה במעטפת החיצונית של הגוף, כגון העור, הלשון, העיניים ועוד.

סיבית

סִבִּית (קיצור של סִפְרָה בִּינָרִית באנגלית bit או בִּיט, מתוך השם "binary digit") היא ספרה בינארית – יחידת הנתונים הקטנה ביותר שבה משתמש המחשב.

המושג bit נטבע לראשונה על ידי ג'ון טוקי והובא ב-1948 במאמרו המפורסם של קלוד שאנון, אבי תורת האינפורמציה, כדי לתאר את יחידת המידע הקטנה ביותר.

סמיוטיקה

סמיוטיקה היא חקר הסימנים ומערכות סימנים. העיסוק המקורי של הסמיוטיקה התמקד בשפות טבעיות. עם הזמן הסמיוטיקה החלה לכלול מערכות סמלים נוספות כמו שפת תכנות, שפה פורמלית ומערכות סמלים (כמו קוד מורס או כתב ברייל).

בהמשך הסמיוטיקה התרחבה גם למערכות טבעיות שונות אשר יצרו תתי תחומים כמו ביו-סמיוטיקה, סוציו-סמיוטיקה, אתנו-סמיוטיקה וסמיוטיקה אבסטרקטית.

"סימיוזה" היא תהליך הפירוש של סימן או התהליך של יצירת משמעות.

עיוורון

עיוורון הוא סוג של נכות המתבטא בפגיעה מסוימת או מוחלטת ביכולת הראייה, באופן זמני או לצמיתות. לעיתים מדובר במום מולד ולעיתים נגרם כתוצאה ממחלה או תאונה. "עיוור" מוגדר כמי שלא יכול לראות אפילו אור.

המושג "לקויי ראייה" מתייחס הן לאנשים עיוורים והן לאנשים בעלי לקות ראייה אחרת. בישראל ישנם אנשים עם לקות ראייה קשה המקבלים ממשרד העבודה והרווחה תעודת עיוור.

פינית

פינית (Suomen kieli ‏- IPA: [ˈsuo̯mi] (מידע • עזרה)) היא שפה המשתייכת למשפחת השפות האוּרַאלִיוֹת.

זוהי שפתהּ הרשמית של פינלנד, לצד השוודית. היא מדוברת בפי כ-6 מיליון איש, הכוללים כמעט את כל תושבי פינלנד, וכמה עשרות אלפים במדינות השכנות (שוודיה, נורווגיה, רוסיה ואסטוניה), וכן בקנדה ובארצות הברית. זוהי שפת האם של כ-93% מתושבי פינלנד; שאר תושבי המדינה, עבורם שוודית וסאמי (לאפית) הן שפות האם, דוברים לרוב פינית כשפה שנייה.

השפות הקרובות ביותר לפינית הן קַרֶלִית (מדוברת ברפובליקת קַרֶלִיָה, שברוסיה), אסטונית, חמש השפות, הנפוצות פחות, המדוברות במחוז סנקט פטרבורג (רוסיה) והשפה הלִיווִית (מדוברת בצפון-מערב לטביה ובדרום-מערב אסטוניה). תשע השפות האלו מהוות את הענף הבלטו-פיני במשפחת השפות האוּרַאלִיוֹת. ענף זה, ביחד עם שפת סאמי (לאפּית), מהווה את קבוצת השפות הפינו-לאפּית. קרובה רחוקה של הפינית היא ההונגרית. שפה זו, ביחד עם פינית, השפות הפינו-לאפיות ושפות נוספות (38 בסך הכול, רובן ככולן מדוברות ברוסיה) מהוות את משפחת השפות האוּרַאלִיוֹת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.