כתבי הראי"ה

המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב. נמצא בשימוש בעיקר על ידי תלמידי ישיבות, כמו גם השם "הראי"ה" עצמו.

חלק מן הכתבים ראו אור בחייו (כגון אדר היקר, עץ הדר, ריש מילין, חלק גדול מהספר מאמרי הראי"ה, אורות התורה, אורות האמונה, מהדורות ראשונות של חבש פאר, אורות התשובה, אגרות הראי"ה ושבת הארץ); אולם רוב כתביו יצאו לאור לאחר פטירתו.

חלק מאותה ספרות הם חיבורים שיצאו ללא עריכה שהם בעיקר חיבורים מקוריים שלו (כגון ספרי ההלכה, החידושים, ערפילי טהר, עין איה, עץ הדר וראש מילין) וכן ספרי השו"ת והאגרות (שאמנם סדרם נערך אך לא הנוסח), וחלק גדול מהווה ליקוט ועריכה של דברי הגות שכתב הרב קוק (כגון אורות, אורות הקודש, אורות התורה, אורות האמונה, ארץ חפץ, משנת הרב וחזון הגאולה). ישנם ספרים שיצאו לאחר פטירתו במהדורות מורחבות עם הוספות (כגון חבש פאר, שבת הארץ, אורות התשובה, אגרות הראי"ה ומאמרי הראי"ה).

כתביו עוסקים בתחומי הלכה ופסיקה, אגדה, פילוסופיה, הגות, פרשנות המקרא, פרשנות התלמוד הבבלי, מוסר, קבלה ועוד.

כיום הכתבים המחשבתיים של הרב קוק מהווים מוקד משמעותי לדיון ביחס להשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית, ונלמדים כחלק משמעותי מסדר היום בעשרות ישיבות ומכינות. חלק מהכתבים זכו לכינוי "הש"ס הלבן" על שום הפופולריות שלהם בזרמים מסוימים, הדומה בחלק מהם לפופולריות של ש"ס הגמרא, ועל שום צבע כריכתם בחלק מההוצאות.

Kookbooks2
חלק מהספרים שכתב הרב קוק

עריכת הכתבים

מבין כתבי היד של הרב קוק, זכו לפרסום פנקסים המכונים שמונה קבצים. פנקסים אלה שימשו כמה מתלמידי הרב קוק, לצורך עריכת כתביו בספרים שונים. מהם ערך הרב דוד כהן ("הרב הנזיר") את 'אורות הקדש'. גם 'אורות', 'אורות התשובה', ו'עולת ראי"ה' שנערכו בידי בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה מבוססים בעיקר עליהם. ככלל כל ספרי ה'אורות' הם ספרים שנערכו בידי תלמידיו של הרב מפנקסים שכתב. קבצים אלו נדפסו גם בצורתם המקורית ללא כל עריכה. והדבר ספג ביקורת מצד אחדים מתלמידי הרב צבי יהודה, שטענו כי דרכו של רבם בהבנת הכתבים (על ידי לימוד הקטעים בהקשרים מסוימים) היא הדרך הלגיטימית היחידה לפרסום כתבי הרב. בשנת תשס"ו יצאו לאור עוד חמישה מפנקסיו של הרב בצורה לא ערוכה ונקראו 'קבצים מכתבי יד קודשו', ובשנת תשס"ח יצא חלק נוסף.

מספריו וכתביו

קבצים לא ערוכים

  • שמונה קבצים - הוצאת משפחת רענן, ירושלים תשנ"ט, נערכה בידי הרב יצחק שילת. מהדורה מיוחדת לבני ישיבות נדפסה בירושלים תשס"ד.
  • ערפלי טוהר - קובץ ב' מ"שמונה קבצים" - הודפס בפני עצמו. נדפס באופן חלקי בידי הראי"ה עצמו ביפו תרע"ד. הוצאה חדשה וערוכה נעשתה על ידי מכון הרצי"ה, ירושלים תשמ"ג.
  • קבצים מכתב יד קדשו - כרך א' - חמישה מפנקסי הרב (ובכללם פנקס י"ג שיצא בפני עצמו בהוצאת המכון על שם הרצי"ה, ירושלים תשס"ד) בעריכת בועז אופן, הוצאת המכון להוצאת גנזי הראי"ה, ירושלים תשס"ו. מהדורה שנייה מתוקנת - ירושלים תשע"ה.
  • קבצים מכתב יד קדשו - כרך ב' - בכריכה רכה בעריכת בועז אופן. בהוצאת המכון להוצאת גנזי הראי"ה, תשס"ח.
  • קבצים מכתב יד קדשו - כרך ג - פנקס ה' מתקופת יפו (תרס"ד-תרע"ד), בכריכה קשה בעריכת בועז אופן, בהוצאת המכון להוצאת גנזי הראי"ה, תשע"ח.
  • פנקסי הראי"ה חלק ראשון - הפנקסים שב"קבצים מכתב יד קודשו" ועוד שבעה פנקסים קטנים בעריכת הרב בן ציון שפירא והרב זאב נוימן, הוצאת המכון ע"ש הרצי"ה, תשס"ח.
  • פנקסי הראיה חלקים שני, שלישי ורביעי - בהוצאת המכון ע"ש הרצי"ה. חלק ממנו הוא החיבור לנבוכי הדור שפורסם כאן בהשמטות רבות (ראה בקישור החיצוני השני השוואה בין המקור לפרסום כאן).
  • מציאות קטן - הוצאת מגיד ו"מאבני המקום" תשע"ח. הפנקס הראשון שחיבר, בתקופת כהונתו כרב העיירה זיימל. מהדורה נוספת, בה כשליש מן הספר ונספחות, נדפסה בידי מכון הרצי"ה סמוך לצאתה לאור של מהדורת מגיד.

מחשבה, אגדה ומוסר

  • אדר היקר - פרקי כתיבה ("אדר היקר" נכתב לזכר הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים שכונה בראשי תבות האדר"ת והיה חותנו של הרב קוק בזיווגו הראשון של הרב קוק שהתאלמן מרעייתו הראשונה ונשא לאחר מכן את בת אחיו התאום של האדר"ת, הרב צבי יהודה רבינוביץ־תאומים). בסדרת ספרי הרב של מוסד הרב קוק יצא עמו החיבור "עקבי הצאן" בשם אדר היקר ועקבי הצאן.
  • עקבי הצאן - מאמרים מחשבתיים.
  • מוסר אביך ומידות הראי"ה - פרקים בתיקון המידות. יצא בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה.
  • ראש מילין - דרשות על הטנת"א: הטעמים, הניקוד, התגים והאותיות העבריות.
  • עין איה - ביאור על אגדות התלמוד מתוך מסכת ברכות ומסכת שבת מהתלמוד הבבלי המופיעים בספר "עין יעקב" מאת הרב יעקב בן חביב שאסף את אגדות התלמוד. לספר זה רומזת המילה הראשונה ("עין") בשם הספר, והמילה השנייה רומזת לשם המחבר בראשי תבות (אי"ה - אברהם יצחק הכהן). הרב קוק כתב שתי גרסאות: אחת בחו"ל ואחת ביפו. רק גרסת חו"ל יצאה לאור בהוצאת מכון הרצי"ה.
  • מדבר שוּר - דרשות מימי רבנותו של הרב בחו"ל, קרוי "שוּר" מלשון ראיה (בדומה למשמעות "קוק" ביידיש). 'מכון הרצי"ה', ירושלים תשנ"ט.
  • באורי הראי"ה למסכת אבות - ליקוט מכִתבי הרב המבארים את מסכת אבות בתוספת כתבי יד שלא פורסמו עד כה, 'מכון הרצי"ה', ירושלים תשס"ו.
  • אגרות הראי"ה - אגרותיו של הרב קוק שקובצו בארבעה כרכים שיצאו בשתי הוצאות. אגרות מעשר שנותיו האחרונות לא פורסמו עדיין. בחייו יצא כרך עם 140 מכתבים מהשנים תרס"ח-תר"פ בשם אגרות ראי"ה (ללא ה' הידיעה), ירושלים תרפ"ג.
  • חזון הגאולה - על גאולת ישראל וחביבות ישיבת הארץ מן המקורות. נערך על ידי הרב מאיר בר־אילן והרב יהושע הוטנר. (במשך זמן רב הספר לא היה בנמצא, אך מרבית הפיסקאות שבו הובאו בספרים אחרים. לאחרונה יצאה מהדורה חדשה של הספר). לראשונה יצאה הספר בהוצאת 'האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק' בסיוע הקרן הקיימת לישראל, ירושלים תש"א; וכן יצא הספר בהוצאת 'האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק', ירושלים תשי"א ותשל"ד. הספר הודפס בהדפסה מצומצמת של דפוס צילום של המהדורה הראשונה בידי הוצאת 'ספרי הראי"ה קוק', ניו יורק תשל"ד.
  • חזון הצמחונות והשלום - קובץ מאמרים על אידיאל הצמחונות ערוך בידי הרב "הנזיר". יצא בשני מהדורות מבוארות בידי הרב חגי לונדין לציבור הרחב ולתלמידי ישיבות ואולפנות.
  • לנבוכי הדור - ספר נרחב המרכז את הגותו המוקדמת והמהפכנית של הרב בדבר דרכי ההתמודדות של היהדות עם גישות המדע והמודרנה.
  • מאמרי הראי"ה : קובץ מאמרים - שני כרכים של מאמריו והרצאותיו בעריכת הרבנים אלישע אבינר ודוד לנדאו, תשמ"ד. חלקם כבר פורסמו במקומות אחרים כמו "קריאות גדולות" או בעתונים, כתבי עת וקבצים.
  • עולת ראי"ה, שני כרכים על סידור התפילה היהודי בעריכת הרצ"יה קוק.
  • השבת ישראל והזמנים - קובץ מאמרים לשבת ולמועדים.
  • קובץ מאמרים - מאמרים רעיוניים של הרב קוק שפורסמו בעתון "היסוד" בשנות קיומו (תרצ"ג-תרצ"ה). בהוצאת מערכת היסוד ליום השלושים לפטירתו, תל אביב תרצ"ו.
  • קריאות גדולות - מאמרים וכרוזים. קריאות שונות התפרסמו בעיקר ב'מאמרי הראי"ה', אך גם ב"אורות".

ספרי "אורות"

  • אורות - פרקי גאולה בעריכת הרצי"ה קוק. יצאו הוצאות מבוארות רבות לחלקים של הספר.
  • אורות הקודש - משנתו של הרב קוק בעריכת הרב "הנזיר". יצא כולו לאחר פטירת הרב, אך העריכה החל בחיי הרב ובעידודו. חוץ מארבעת הכרכים המוכרים בהוצאת "מוסד הרב קוק", יצא אורות הקודש ה' כחלק מהספר "נשמה של שבת" (חברון תשנ"ט) שנכתב לזכרו של הרב אליהו שלמה רענן, נכד הרב קוק, שנרצח בביתו בחברון (בעריכת מנחם אריאלי).
  • אורות התשובה - בעריכת הרצי"ה קוק. יצאו כמה הוצאות מבוארות.
  • אורות התורה - על ערך התורה, לימודה והדרכתה בעריכת הרצי"ה קוק. יצאו הוצאות עם ביאורים. הרב שלמה חיים הכהן אבינר פרסם בתשס"ו ביאור עם כותרות, סיכומים, הגדרות מושגים, ומפתחות.
  • אורות הראי"ה - ליקוט קטעים אישיים וכלל ישראליים מכתבי הרב (כותרת המשנה של השם היא "פרקים אישיים וכלל ישראליים"), בעיקר שירים, יצא בסדרת ספרי הרב קוק של "מוסד הרב קוק" באותו כרך יחד עם "אורות התורה", "אורות התשובה", "מוסר אביך (ומדות הראיה)" ו"ראש מילין", ירושלים תשמ"ה (הדפסה ראשונה - מאז הסדרה הודפסה פעמיים נוספות ולאחרונה בתשנ"ב).

הלכה וש"ס

  • משפט כהן - שו"ת בנושאי מצוות התלויות בארץ, הלכות בניין בית הבחירה, הלכות סנהדרין, הלכות קורבנות והלכות מלכים. נערך על ידי הרצי"ה. יצא לראשונה במוסד הרב קוק, ירושלים י"ט באב תרצ"ז.[1]
  • אורח משפט - שו"ת בנושאי חלקי אורח חיים וחושן משפט של השולחן ערוך. נערך בידי הרצי"ה. הודפס לראשונה במוסד הרב קוק, ד' באייר תשל"ט.
  • עזרת כהן - שו"ת בנושאי חלק אבן העזר של השו"ע. יצא לראשונה במוסד הרב קוק, י"ט באב תרצ"ז.
  • דעת כהן - שו"ת בנושאי חלק יורה דעה. נערך על ידי הרצי"ה. הודפס לראשונה במוסד הרב קוק, ירושלים כ"ח באב תש"א.
  • עיטור סופרים, הצעות לתיקון הספרות התורנית ודרכי ההוראה, וילנה ה'תרמ"ח.
  • שבת הארץ - על הלכות השמיטה, כולל מבוא מחשבתי ופתיחה ארוכה שבה הוא מבסס את היתר המכירה. יצא במהדורה מחודשת ונרחבת בהוצאת מכון התורה והארץ עם הוספות של דברים מכתביו, הערות הרצי"ה מכתביו, והערות, ומקורות ו"תוספת שבת" מחברי המכון.
  • באר אליהו - ביאורים על ביאורי הגר"א התמציתיים לשולחן ערוך. יצאו עד כה שלושה חלקים: שני חלקים על הלכות מחלק חושן משפט - באר אליהו : פירוש לביאור הגר"א על הלכות דיינים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ד (הדפסות נוספות בתשל"ג ובתשנ"ג); ובאר אליהו : חלק שני/פירוש לביאור הגר"א על הלכות עדות ותחילת הלכות הלואה, "מכון הרצי"ה, ירושלים תש"ס. בנוסף יצא לאור באר אליהו : פירוש לביאור הגר"א על תחילת הלכות כתובות, מכון הרצי"ה, תשמ"ח.
  • זבחי ראי"ה - חידושים על מסכת חולין, מוסד הרב קוק, תשמ"ה (מהסדרה הלבנה).
  • מצות ראי"ה - חידושים על הטור והשו"ע ומפרשיהם, מוסד הרב קוק, תשמ"ה.
  • עץ הדר - על העדפת אתרוגים מארץ ישראל והפסול שבאתרוגים מורכבים, מוסד הרב קוק, תשמ"ה.
  • חוקות הארץ - על הלכות כלאיים (כסגנונו של שבת הארץ), יצא לאור על ידי מכון התורה והארץ, אשקלון משנת תשס"ו.
  • אב בחכמה : כרם הראיה - אגרות של הרב קוק ואליו העוסקות בהתמודדותו של הרב עם יישום המצוות התלויות בארץ במושבות הראשונות (בעריכת הרב אברהם זק"ש). האגרות רואות אור לראשונה בספר זה.
  • טוב ראי - ליקוט חידושי הלכה, הערות וביאורים למסכתות התלמוד הבבלי מכתבי הרב ודבריו. יצאו עשרה כרכים בין השנים תשמ"ז-תשס"ח, רובם בעריכת הרב ברוך תאנה, כשחלקם יצאו במהדורה שנייה.[2]

כללי (גם הלכה וגם מחשבה ואגדה)

  • טוב ראי"ה - ליקוט חידושים על הש"ס בהלכה ובאגדה.
  • חבש פאר - חיבורו הראשון של הרב קוק שעוסק בחשיבות מצות הנחת תפילין והנחתן במקומן הנכון. יצא לראשונה בוורשה תרנ"א. מהדורה שנייה מורחבת יצאה בירושלים תרפ"ה ובו הוספות בהלכה ובאגדה לתוכן העיקרי של הספר הכוללות: תשובה שלו לרב שרצה להקל בזה; דרשות של הרב קוק שדרש בנושא זה בהיותו רב צעיר כשהסתובב בעיירות עם ספרו; דברי מחשבה בנושא תפילין מחיבורו "עין איה"; הערות על דברי הרב ב"חבש פאר" של האדר"ת, הרב צבי פסח פרנק, הרב יעקב משה חרל"פ והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי עם הערות עליהן מאת המו"ל (הרב יצחק אריאלי), ותשובת הרב קוק למעירים. מהדורה זו הודפסה בסדרה הלבנה של מוסד הרב קוק בתשמ"ה
  • גנזי ראי"ה (א'-ז') - ליקוט דברי הלכה ואגדה מכתבי הרב קוק. בעריכת הרב בן ציון כהנא-שפירא, אדר תש"ן.
  • שמועות ראי"ה - שיחות הרב קוק בסעודה השלישית כפי שסיכם הרב קלמן אליעזר פרנקל[3]. הספר, הכולל את שיחות משנים תרפ"ט-תרצ"ב. יצא לאור לראשונה בשנת תרצ"ט (ובמספר מהדורות צילום) וסוכמו בו השיחות על ספר בראשית.[4] בשנת ה'תשע"ה נדפס הספר במהדורה חדשה ומעובדת, בעריכת הרב חיים ישעיהו הדרי, בהוצאת ספריית אלינר. נכללו בו שיחות גם על פרשיות מספר שמות.[5]
  • נפשי תקשיב שירו - לקט שירים של הרב קוק בעריכת הרב יעקב הלוי פילבר, המכון לחקר משנת הראי"ה (בראשות הרב פילבר), וישיבת רמת גן, מנחם אב תשנ"ח.
  • כרוזי ראי"ה - קובץ כרוזים, קריאות, מודעות, קול קורא, גילויי דעת, מכתבים פומביים ותעודות נוספות, בעריכת יוחנן מ' ישמח. ירושלים, תש"ס

ליקוטים

  • ארץ חפץ - אמרות על ארץ ישראל ובניינה, בעריכת הרב ישעיהו שפירא (האדמו"ר החלוץ). לאחרונה יצא הספר בהוצאת "אורות" ומשפחת הרב שפירא, בית אל תשס"ה (מהדורה רביעית מתוקנת ומנוקדת בעריכת הראל כהן עם תיקונים והוספות מהמהדורה השלישית והמנוקדת הראשונה שיצאה ביישוב רחלים בתשנ"ה באותה הוצאה משותפת). הספר יצא לראשונה בהוצאת "דרום", ירושלים תר"ץ; ובפעם השנייה בהוצאת יוסף שפירא (בן הרב שפירא), תל אביב תשל"ד. וכן יצא לכבוד 40 שנים לפטירת הרב שפירא בהוצאת ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, כפר הרא"ה תשמ"ה.
  • אוצרות הראי"ה - לקט מאמרים במחשבה והלכה, חידושים על הש"ס, אגרות כרוזים, אמרות ושירים של הרב של הרב קוק, עם ביאורים, תקצירים ומפתחות לחיבורים המחשבתיים שיצאו מכתביו. הליקוט, העריכה והביאור של הרב משה צוריאל. יצא במהדורה שנייה ומורחבת בחמישה כרכים בהוצאת ישיבת ההסדר ראשון לציון, ראשון לציון תשס"ב. ובשנת תשע"ו יצאו שני כרכים נוספים בסדרה זו. במהדורה זו הוקדש הכרך הרביעי ל"שמונה קבצים" שלא יצאו לאור בזמן המהדורה הראשונה (ארבעה כרכים בהוצאת ישיבת ההסדר שעלבים, שעלבים תשמ"ח); בכרך הראשון תולדות הרב, ביאורים לשיטותיו, "ניצוצות" מתורתו ולקט אגרות; בשני מאמרים בנושאים שונים, מדבריו שבעל פה, אמרות יפות, מכרוזיו, "אורות" מתורתו ולקט שירים; בכרך השלישי מאמרי הלכה וחידושים בש"ס ותקצירים למספר ספרי מחשבה: "אורות", "אורות הקודש", "אורות התורה", "מוסר אביך", 'עולת ראי"ה' ו"ערפילי טוהר"; בכרך הרביעי תקצירי פסקאות, ומפתחות ל"שמונה קבצים" עם מקורות, ביבליוגרפיה ונספחים; הכרך החמישי כולו מוקדש למפתחות שונים.
  • אגרות חמדה - לקט אגרות ואמרים בנושא השמיטה - אגרות ומאמרים בהלכה ובמחשבה בנושא השמיטה שנלקטו מכתבי הרב קוק שנדפסו ושבכתב יד, בתוספת מאמרים ומכתבים של בנו הרצי"ה שעניין הלכות שנת השמיטה וחיבתה. ליקט וערך: הרב יוסף אלנקווה שהוציא לאור את המהדורה השנייה המתוקנת והמורחבת ביד בנימין תשס"ח (המהדורה הראשונה בהוצאת 'המכון ע"ש הרצי"ה קוק', ירושלים תשמ"ז).
  • משנת הרב - לקט מכתבי הרב בעשרה עניינים המחולקים לעשרה פרקים, בעריכת הרב משה צבי נריה. מהדורה שלישית מורחבת, מתוקנת ומנוקדת יצאה בהוצאת "אורות", בית אל תשנ"ב, ומהדורה זו הודפסה שוב בתשנ"ה עם תיקונים והוספות מסוימות. לראשונה יצא הספר בהוצאת "ההנהלה הארצית של ארגון בני עקיבא בארץ ישראל", ירושלים תרצ"ו.
  • פניני הראי"ה - לקט ביאורים ודרשות על פרשיות השבוע בעריכת הרב משה יחיאל צוריאל. הוצאת ישיבת אוצרות החיים, ראשון לציון, סיוון תשס"ח.
  • אורות האמונה - בעריכת הרב משה גורביץ, ירושלים תשמ"ה.
  • אורות התפילה - בעריכת הרב משה צבי נריה. מהדורה שנייה מנוקדת ומורחבת בהוצאת "מעליות", מעלה אדומים, תשס"ג (מהדורה ראשונה בתשל"ט).
  • אורות המקדש - בעריכת אליצור סגל, הוצאת תפילין בית אל, תשנ"ז.
  • אורות הנבואה - בעריכת הרב יששכר היימן, הוצאת מעליות תשס"ח.
  • אורות החנוכה - מאמרים לחנוכה בהלכה ובאגדה מכתבי הרב קוק בעריכת הרב מרדכי גרינברג (הלכה ואגדה), תל אביב תשל"ו.
  • מאורות הראי"ה - מאמרים ורעיונות על המועדים באבעה כרכים בעריכת הרב בן־ציון שפירא בסיוע נוספים (בעיקר הרבנים מיכאל הרשקוביץ ודוד לנדאו בעריכת כתב היד מדבר שור שמאז כבר יצא לאור, הרב פילבר בעריכת הדברים מ'עין אי"ה' והרב זאב נוימן בהגהה). בהוצאת 'מכון הרצי"ה': "ירח האיתנים" - אלול תשנ"ד, "חנוכה, ארבע פרשיות ופורים" - אדר א' תשנ"ה (מהדורה שלישית), "הגדה של פסח" (עם תוספת של לקט "בחודש האביב") - אדר תשנ"ו (מהדורה שלישית), שבועות - תשנ"ד.[6]
  • הליכות הראי"ה (4 כרכים) - לימודים, הוראות והדרכות אישיות של הרב קוק. "ספריית חוה", בית אל תשס"ה.
  • חדריו - פרקים אישיים מרשימותיו של הרב קוק בעריכת רן שריד, רמת גן אלול תשס"ב (מהדורה שנייה).
  • חומש הראי"ה - ליקוט כתבי הרב קוק לפי סדר פסוקי התורה, בעריכת הרב חגי לונדין והרב יאיר רמר, הוצאת "אור וישועה", חיפה תש"ע-תשע"ה.
  • יש לך כנפי רוח - יצא באלול תשע"ב. לקט פסקאות מפנקסי הרב ומספריו, העוסק באישיות האדם ובצורך באמון עצמי. נערך ויצא בידי תלמידים מישיבת רמת גן. בשנת תשע"ה יצא מחדש בתוספת פסקאות חדשות.
  • הסכמות הראיה - יצא לאור בשבט התשע"ז - אוסף של כל ההסכמות שנתן הרב לספרים בכל תחומי ומקצועות התורה, הספרות והגות הרעיון והמעשה הציוני (חלק א - עד שנת תרפ"ז)

הוצאות לאור

מרבית ספרי הרב קוק ראו אור בהוצאת "מוסד הרב קוק" בירושלים, והם נכרכו בכריכות לבנות (בעבר היו הספרים נכרכים גם בכריכות חומות ואפורות). בשל צבע הכריכות מכונים ספרים אלו לעיתים בכינוי "הש"ס הלבן". במהדורה זו כעשרים כרכים, הכוללים את ספרי השו"ת וההלכה של הרב קוק ב-6 חלקים, אגרות הראי"ה ב-3 חלקים, אורות הקודש ב-4 חלקים, סידור עולת ראי"ה ב-3 חלקים (כולל הגדה של פסח), אורות, אדר היקר (עם עקבי הצאן), וכן ה"חמישייה" - אורות התורה, אורות התשובה, אורות הראי"ה, מוסר אביך (עם מידות הראי"ה) וריש מילין בכרך אחד.

ספרים נוספים, כדוגמת עין איה וטוב רואי, יוצאים בהוצאת "מכון הרצי"ה"[7] המסונף לישיבת מרכז הרב. מספר ספרים אחרים ראו אור במסגרות שונות.

לקריאה נוספת

כללי

  • יוסף קלנר, מילון הראי"ה: ערכים ומונחים בכתבי הרב, הוצאת עטרת ירושלים, תשע"ג
  • משה צוריאל (עורך), אוצרות הראי"ה - ליקוטים מכתבי הרב, ומפתחות לכתבי הרב בארבעה כרכים במהדורה הישנה וחמישה כרכים במהדורה חדשה (החמישי הוא כרך המפתחות לכתבי הרב קוק.
  • מפתחות לכתבי הראי"ה - מפתחות ותקצירים לכתבי הרב קוק במחשבה, בעריכת הרב בועז אופן

ביאורים לכתביו

  • הרב חן חלמיש, אל הנפש - מסע אל הנפש וכוחותיה בעקבות ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק "מוסר אביך", "ראש יהודי" תשס"ט (ביאור ל"מוסר אביך" עם הטקסט של 'מדות הראי"ה' בסופו)
  • הרב חגי לונדין, ביאורים במאמר למהלך האידיאות בישראל - משמעות הגלות והגאולה של עם ישראל ועומק מהלכו ההיסטורי, הוצאת מעליות שעל ידי ישיבת "ברכת משה", תשס"ה
  • הרב חגי לונדין, ביאורים במאמר הדור - יחסו של הרב קוק כלפי דורנו, דור הגאולה, הוצאת מעליות שעל ידי ישיבת "ברכת משה", תשס"ח.
  • הרב חגי לונדין, ביאורים במאמר חזון הצמחונות והשלום - יחסו של הרב קוק כלפי הצמחונות, הוצאת "בנין התורה", תשס"ט (לבני ישיבות)
  • הרב חגי לונדין, ביאורים במאמר טללי אורות - הוצאת "בנין התורה"
  • הרב חגי לונדין, ביאורים במאמר דעת אלוהים - הוצאת "בנין התורה", תשע"ג
  • הרב חגי לונדין, הראי"ה קוק המבואר - עד כה יצאו בסדרה ביאורים על מידות הראי"ה, אורות התורה, אורות התשובה, עקבי הצאן, מוסר אביך ואדר היקר
  • מיכאל לוצקי, אורות לימוד התורה - פרק ו' מאורות התורה עם מבנה הסעיפים, תוכנם וכמה עיונים, ירושלים חשון ה'תשע"א
  • ראובן מאמו (עורך), החינוך בראי"ה: עיון בפרקי חינוך (ליקוט פיסקאות ואגרות של הרב קוק בענייני חינוך המפוזרים בכתביו), המכללה האקדמית הדתית למורים, ירושלים תשנ"ח
  • הרב זאב סולטנוביץ', ביאורים למאמר למהלך האידיאות בישראל, מכון הר ברכה, ה'תשס"ח
  • הרב זאב סולטנוביץ', ביאורים לאורות ישראל (שני חלקים), מכון הר ברכה, ה'תשס"ח; ביאורים לאורות הקודש (חכמת הקודש), שם, ה'תשע"ד; ביאורים לאורות מאופל, שם ה'תשע"ח; ביאורים לאורות התחיה (א-לח), שם ה'תשע"ח
  • הרב יובל פרוינד, מדות הראיה: טהרת מידות הנפש, "ראש יהודי", ירושלים תש"ע (ביאור ל'מדות הראי"ה' עם "סדר טהרת מידות הנפש" מ"אורות הקודש" ג' ו"קיצור מסילת ישרים" שכתב הראי"ה ויצא לראשונה בידי בנו בתש"ז)
  • הרב יוסף קלנר, הוד הקרח הנורא - פירוש למאמר "יסורים ממרקים" מקובץ "זרעונים" בספר "אורות". נתיבות אמונה, תשס"ה

ספרים נוספים העוסקים במשנתו

  • הרב יעקב הלוי פילבר, אילת השחר: בירורים ומקורות לעיון במחשבת האומה, תורתה וגאולתה בארצה (על משנת הראי"ה ותלמידיו), המכון לחקר משנת הראי"ה, ירושלים (יצא בעשר מהדורות)
  • הרב יעקב הלוי פילבר, ארץ ושמים: פרקי מדרש ביחסי אדם וחברה, חומר ורוח, הווה ונצח על פי משנת הראי"ה קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תש"ן (מהדורה שנייה)
  • הרב יעקב פילבר, כוכבי אור: פרקי מבוא ומקורות לנושאים במשנתו של רבינו אברהם יצחק הכהן קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תשנ"ג (מהדורה שנייה)
  • הרב יעקב פילבר לאורו: עיונים במשנת רבינו אברהם יצחק הכהן קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תשנ"ה (מהדורה שנייה)
  • הרב יעקב פילבר, קדושה ומלכות: עיונים במשנת רבנו אברהם יצחק הכהן קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תשנ"ז
  • הרב יעקב פילבר, חגים וזמנים: עיונים על שבת ומועדי ישראל על פי הגותו של רבנו אברהם יצחק הכהן קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תשנ"ט
  • הרב יובל פרוינד, ניצוצות - הארות, עצות ותובנות ע"פ דרכו של הראי"ה קוק זצ"ל, "ראש יהודי", ירושלים תשס"ח. המשכו: נביעות: הארות, עצות ותובנות המשיבות את הרוח על פי משנתו של הראי"ה קוק, "ידיעות אחרונות - ספרי חמד" ו"ראש יהודי", תל אביב תשע"ג
  • הרב יובל פרוינד, ראי"ה בהירה: התבוננות פנימית על פי כתבי הרב קוק, "בראש יהודי", תל אביב תשס"ו
  • הרב יובל פרוינד (עורך ומבאר), לפרוש כנפיים: תפילה, רצון והתחדשות על פי תורתו של הרב קוק, קרן ההפצות של "ראש יהודי", ירושלים תשע"א
  • הרב יוסף קלנר, מילון הראי"ה: ערכים ומונחים בכתבי הרב..., הוצאת "עטרת ירושלים", ירושלים תשע"ג
  • הרב אבנר (לנגזם) שלו, נלכה עד הרֹאה: עיון בפרשת השבוע על פי כתבי הראי"ה קוק זצ"ל, ירושלים, תשע"ג (שני כרכים)
  • הרב ד"ר שמואל שפרבר בשיתוף הרב פרופ' דניאל שפרבר ודוד שפרבר, ראיות הראי"ה: מסות ומחקרים בתורתו של הרב קוק, בהוצאת בית הרב, תשנ"ב
  • הרב יובל שרלו, וארשתיך לי לעולם: דמותו הדתית של האדם מישראל בעת התחייה במשנת הרב קוק, בהוצאת ישיבת ההסדר בפתח תקווה, תשס"ג (2003)
  • הרב יובל שרלו, תורת ארץ ישראל לאור משנת הראי"ה קוק, בהוצאת ישיבת הגולן, תשנ"ח (1998)
  • הרב ד"ר יואל בן נון, המקור הכפול: השראה וסמכות במשנת הרב קוק, לאחד את הבלתי מתאחד, הקיבוץ המאוחד, 2014

קישורים חיצוניים

מהדורות של כתבי הראי"ה

על משנתו וכתביו

הערות שוליים

  1. ^ משפט כהן, באתר HebrewBooks
  2. ^ ב"דפוס סדר בין החומות" בעיר העתיקה בירושלים יצאו בדפוס צילום תשעה כרכים בעריכה ראשית של הרב בנימין אלון: מסכת שבת, תשמ"ז; מסכתות עירובין ופסחים, תשמ"ח; מסכת כתובות (בעריכת הרב אברהם שילר), תשמ"ח; מסכת ברכות, תשנ"א; מסכתות ראש השנה ויומא וסוכה, תשנ"ד; מסכתות ביצה ותענית ומגילה וחגיגה, כסלו תשנ"ח (1997); מסכת סוטה בעריכת הרבנים ברוך תאנה ומנשה רחמים, תש"ס; מסכת קידושין, תשס"ג; מסכת יבמות, תשס"ח.
    'מכון טוב ראי"ה' בירושלים הוציא מהדורה שנייה מורחבת עם מפתחות בעריכה ראשית של הרב ברוך תאנה ובה יצאו מהמסכתות שיצאו ב'דפוס סדר בין החומות' כשחלק אחר שיצא שם לא יצא במהדורה זו: שבת ועירובין (תש"ס - ב'דפוס בין החומות' חידושי שבת היו בנפרד ושל פסחים עם עירובין), סוטה (תש"ס), קידושין (תשס"ג), כתובות (תשס"ד), פסחים (תשס"ז), יבמות (תשס"ח).
    בנוסף יצא כרך על מסכת בבא בתרא בעריכת הרב חנינא משלוף, ירושלים תשנ"ח.
  3. ^ הרב קלמן אליעזר פרנקל, באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך ד, עמ' 1788
  4. ^ ש. ז. שרגאי, על "שמועות הראי"ה", הצופה, 18 בפברואר 1966, עמ' 4
  5. ^ הרב יואל קטן, תורת הראי"ה בהתחדשותה, באתר ערוץ 7, ה' בכסלו תשע"ה
  6. ^ ה"ההגדה של פסח" יצאה מעשית באותה כריכה, גופן ועריכה כמו שלושת הכרכים האחרים, אך רשמית היא יצאה ככרך נפרד מ'מאורות הראי"ה' כשהשם הראשי 'מאורות הראי"ה' מופיע רק בשלושת האחרים.
  7. ^ מכון הרצי"ה
אגרות הראיה

ספר אגרות הראיה (ראשי תיבות של אגרות הרב אברהם יצחק הכהן) הוא סדרת ספרים המקבצים מכתבים שכתב הרב קוק. ככלל חולקו מכתביו של הרב קוק למכתבים בעלי תוכן הלכתי, שנתפרסמו בספרי השו"ת שלו (משפט כהן, דעת כהן, עזרת כהן ואורח משפט), לבין המכתבים העוסקים בעניינים ציבוריים, הגותיים ועוד, שנתפרסמו בספרי אגרות הראיה. לעיתים, אותו מכתב עצמו, נתפרסם חלקו באגרות הראיה וחלקו באחד מספרי השו"ת.

אדר היקר

אֶדֶר הַיְקָר הוא שם אחד מספריו המוקדמים של הרב קוק. שם הספר הוא ראשי תיבות של (הרב) אליהו דוד רבינוביץ' אשר היה חותנו של הרב קוק. מקור הביטוי "אדר היקר" הוא מספר זכריה פרק י"א, פסוק י"ג: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: 'הַשְׁלִיכֵהוּ אֶל הַיּוֹצֵר אֶדֶר הַיְקָר, אֲשֶׁר יָקַרְתִּי מֵעֲלֵיהֶם'. וָאֶקְחָה שְׁלֹשִׁים הַכֶּסֶף וָאַשְׁלִיךְ אֹתוֹ בֵּית ה' אֶל הַיּוֹצֵר." הפרק השלם בזכריה הוא משל העוסק בגאולת ה' את עמו. כמו כן, לפני המאמר הראשון בספר מצוטט פסוק מאותו פרק (פסוק ז') ודרשת חז"ל עליו.

בספר זה משרטט הרב קוק בהרחבה קווים לדמותו של חותנו, האדר"ת, תוך שהוא משלב קטעים אוטוביוגרפיים מכתבי האדר"ת, אולם רובו של הספר מוקדש לרעיונות מחשבתיים של מחברו. הספר נדפס לראשונה ביפו בשנת ה'תרס"ו (1906) בידי שמואל קוק, אחיו של המחבר.

בקיץ תשכ"ז (1967), לאחר שהמהדורה הראשונה הפכה בלתי ניתנת להשגה, הדפיס מחדש בנו של הרב קוק ועורך כתביו, הרב צבי יהודה קוק, את אדר היקר כשהוא מצרף אליו כנספח עשרים איגרות פרי עטו של האדר"ת.

במהדורה זו צירף הרב צבי יהודה ספר נוסף שכתב הרב קוק באותה תקופה - עקבי הצאן. הספר הכולל מאמרים בכמה תחומים, המפורסם שבהם הוא "מאמר הדור". בין המאמרים הנוספים המופיעים בספר - "הפחד" ו"הענג השמחה".

הספר יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.

אורות (ספר)

אורות הוא ספר המלוקט מכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק. יצא לאור לראשונה בתר"פ (1920). בין הנושאים שבהם עוסק הספר: ארץ ישראל, לאומיות עם ישראל לעומת אוניברסליות, כינון מדינה וניהול מלחמות, יחס עם ישראל לעמים אחרים, יחס היהדות לדתות אחרות ויחס היהדות לתופעת החילון בעם, תפיסת האלוהות, משיחיות וגאולה.

מהדורתו הראשונה של הספר לוקטה ונערכה בעיקר מ"שמונה קבצים" של הרב קוק, עוד בחייו, על ידי בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק. יצאה לאור בהוצאת "דגל ירושלים". מהדורה רחבה יותר, אף היא ערוכה על ידי הרצי"ה קוק, יצאה לאור בשנת תש"י, בהוצאת "מוסד הרב קוק".

הספר נחשב בעיני רבים בציונות הדתית לספר יסוד, ובעיני רבים מהחרדים - לספר שגוי. קשה למצוא את הספר בספריות של ישיבות חרדיות, אבל הוא מצוי לרוב בישיבות הציוניות. לספר קמו מבקרים גם בחוגים ליברליים, בטענה שהדגש על הלאומיות הישראלית בספר מופרז.

אורות הקודש

אורות הקודש הוא כותר אחד מספריו העיקריים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובו מרוכז חלק ניכר ממשנתו הרוחנית של הרב.

הספר סודר ונערך על ידי תלמידו של הרב קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), מתוך כתבי היד שהרב קוק מסר לו.

הספר נחשב לאחד העמוקים והמורכבים ביותר מבין כתבי הראי"ה. המהדורה הראשונה של "חכמת הקודש" - השערים והמאמרים, הודפסה לראשונה בשנת ה'תרצ"ח. השערים לחלק השני שנקרא "מוסר הקודש" הודפסו לראשונה בשנת תש"י 1950.

המאמרים של "מוסר הקודש" הודפסו לראשונה 18 שנה לאחר פטירת הנזיר בשנת 1990.

בשנת 1963 יצאה מהדורה שנייה של חכמת הקודש והשערים של מוסר הקודש.

אורות התורה

אורות התורה הוא ספר בן שלושה עשר פרקים על ערך התורה, לימודה והדרכתה, שליקט הרב צבי יהודה הכהן קוק מכתבי אביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

הספר יצא לראשונה בהוצאת ישיבת מרכז הרב בירושלים בשנת ה'ת"ש. בהקדמה לספר, מתייחס הרצי"ה למאורעות השעה, של אותו זמן, זמן מלחמת העולם השנייה. מאז יצא הספר במהדורות רבות נוספות.

קהילת אורות התורה בעיר בת ים קרויה על שם הספר.

אורות התשובה

אורות התשובה הוא ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק על נושא התשובה. הספר נערך על ידי בנו של הראי"ה, הרב צבי יהודה קוק, מתוך רשימותיו של אביו, למעט שלושת הפרקים הראשונים שהרב קוק בעצמו כתב כסידרם.

הרב קוק מתאר את נושא התשובה כחלק עיקרי בהגותו המקורית. בהקדמה לספר הובאו דבריו על התלבטותו בנושא הכתיבה על התשובה, כאשר מצד אחד דוחפת אותו חשיבות הנושא, ומאידך הוא חושש מפני עיסוק בנושא כה מרומם.

הרב קוק ראה חשיבות רבה בלימוד הספר ואמר עליו: "את אורות התשובה צריך ללמוד בלי גבול". הוא עצמו היה משנן את ספרו בימי חודש אלול.

הספר נדפס לראשונה בשנת ה'תרפ"ה (1925).

חזון הצמחונות והשלום

חזון הצמחונות והשלום הוא שמו של ליקוט דברים על אידיאל הצמחונות משני מאמרים של הרב קוק, שנערך על ידי הרב דוד כהן ("הנזיר"). המאמרים הם "טללי אורות" ו"אפיקים בנגב" שהודפסו בכתב העת הפלס בשנים תרס"ג-תרס"ד.

הרב דוד כהן היה צמחוני בעצמו, ותלמידו ועורך כתביו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ומכאן נובע השילוב שבין הדברים. בקובץ מובאים דברי הרב קוק על אידיאליותה של הצמחונות שתהיה לעתיד לבוא, ורובו של המאמר מוקדש להסברים מעמיקים לכל סוגיית הכשרות. בספר מוסברים הרעיונות העמוקים העומדים מאחורי האיסור לאכול בשר בחלב, האיסורים לאכול סוגים מסוימים של מאכלים בהגותו של הרב קוק וההיתרים לאכול בשר בכלל, אף שהדבר לא אידיאלי מבחינה רוחנית ומוסרית.

הליקוט יצא לראשונה כחלק מקובץ הזיכרון "לחי ראי" (קובץ זיכרון לאברהם יצחק רענן-קוק שהיה בנו של הרב שלום נתן רענן-קוק), בהוצאת ישיבת מרכז הרב, ירושלים תשכ"א. באותה שנה יצא תדפיס מיוחד של "חזון הצמחונות והשלום" בדפוס קריית נוער, ירושלים. וכן יצא בהוצאת "נזר דוד לתורה ולמחשבת ישראל", ירושלים תשמ"ג.

בשנת תשע"ח נדפס הליקוט בתוך הספר "חי רואי - היחס לבעלי החיים על פי משנת הרב קוק". בספר זה נקבצו עוד עשרות פסקאות ומאמרים נוספים של הרב קוק בנושא הצמחונות, שלא היו למראה עיניו של הרב דוד כהן (הנזיר) בשעה שפרסם את 'חזון הצמחונות והשלום'.

מאמר הדור

מאמר הדור - מאמר יסוד בהגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, העוסק בשאלת היחס המתבקש של היישוב הישן לציונות החילונית, וכיצד יש לתפוס את העובדה שהציונות מונהגת על ידי יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, שאף הכריזו בקונגרס הציוני ש"לציונות אין דבר עם הדת". במאמר מתייחס הרב קוק לחלוצים העבריים באהדה רבה, ואף משבח את מידותיהם המוסריות. המאמר נדפס בתוך ספרו "עקבי הצאן" שפורסם לראשונה בשנת תרס"ו (1906). בימינו, מצורף הספר עקבי הצאן לספר 'אדר היקר' (ומאמר הדור מודפס בו בעמ' קז).

טענתו המרכזית של הרב קוק במאמר היא כי חלק ניכר מהחילוניות אינו נובע מקלקול מוסרי וירידה רוחנית, כטענת החרדים, אלא דווקא מאידיאליזם של הדור הצעיר "שרוצה להיכנס לירושלים של מעלה לפני שנכנס לירושלים של מטה". סיבה נוספת היא הזנחת לימודי הרגש וההגות היהודית בישיבות. הזנחה זו גרמה לכך שלא נוצר עולם הגותי מושך ומלא רגש עבור הדור הצעיר בעל השאיפות המוסריות הגדולות.

הרב קוק מאבחן שצעירי ישראל מוכשרים לשוב לתורה ולאמונה מתוך אהבה ויראת הרוממות ולא מתוך פחד, וריחוקם מהדת נגרם בגלל תפיסת היהדות כאנכרוניסטית וחסרת חיים. הרב קוק קורא לפתור את הבעיה על ידי פיתוח הגות יהודית שמדברת על כל הנשגב שביהדות בשפה ברורה ופשוטה, באופן שידבר אל לבו של בן הדור האידיאליסט הנוהר אחרי אידיאלים ולא מעוניין בדת שהוא אינו מוצא בה לחלוחית מאלו. בלשונו: "נתהלך לפניהם בעמוד אש של תורה ודעת קדושים כבירי כח לב".

בין ממשיכי דרכו של הרב קוק חלוקות הדעות בנוגע לרלוונטיות של מאמר הדור לדורות שלאחר כתיבתו (בעיית "מאמר הדור - לדורו או לדורות?"). האם ניתן להשוות בין החברה בה חזה הרב קוק בתקופת ראשית העלייה השנייה, בה שלטו הלכי הרוח סוציאליסטיים ומודרניסטיים, לבין החברה האינדיבידואליסטית של היום, בה שולטים הלכי רוח פוסט מודרניים, המביאים רבים לתחושה של אובדן ערכים קולקטיבי. יש המסבירים כי אובדן ערכים זה נובע דווקא מחקירה והתפתחות של הדור אשר, בניגוד לדור הקודם, אינו מקבל את הערכים כמובנים מאליהם, אלא חוקר ובוחן את סולם ערכיו.

מאמרי הראיה

מאמרי הראי"ה היא סדרת ספרים המקבצים מכתבים שכתב הרב קוק ושנתפרסמו בעיתונות ובבטאונים שונים.

מדבר שור

מדבר שוּר הוא ספר "דרושים" בענייני פרשת השבוע והמועדים שנכתב על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

הספר, הכולל דרשות מהשנים תרנ"ד-תרנ"ו, נכתב בשנים בהן שימש הרב קוק כרבה של העיירה זוימל בליטא, והוכן לצאת לאור בסיוון תרנ"ט (1899), בעת שכיהן כרב העיר בויסק בלטביה.

כתב היד של הספר נגנב מידי הראי"ה בשנות ה-20 והרב הנחה שלא לנסות לאתרו באמצעות פרסום הגניבה ברבים. הוא הוחזר בשנת ה'תשכ"ב בידי אלמוני לעורך הדין הירושלמי אלכסנדר אמדור, בנו של ירחמיאל אמדורסקי הלה העבירו לידי הרצי"ה. מסיבות שונות הספר לא יצא לאור עד שנת תשנ"ט בהוצאת מכון הרצי"ה. שלוש מהדורות של הקובץ דרשות הראי"ה לימים נוראים (שנות תשנ"ב-ג-ד) קדמו לו.

מוסד הרב קוק

מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

המוסד הוקם בשנת 1936 על ידי הרב יהודה לייב מימון, ממנהיגי המזרחי ולימים שר הדתות הראשון של מדינת ישראל.

מכון הרצי"ה

מכון הרצי"ה (מכון הרב צבי יהודה) הוא מכון להוצאת ספרים של ישיבת מרכז הרב, שמשכנו בירושלים. במסגרת המכון יוצאים לאור כתבים של רבני הישיבה, ובפרט ספרים מכתבי יד של הראי"ה קוק.

המכון נוסד בשנת תשמ"ב לאחר פטירת הרב צבי יהודה קוק, על שמו הוא נקרא. בראשו עומד הרב בן ציון שפירא, בנו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ומחבר הספר "פני אברהם". בנשיאות המכון עומד הרב יעקב שפירא.

משפט כהן

משפט כהן הוא ספר שאלות ותשובות בנושאי מצוות התלויות בארץ, הלכות בניין בית המקדש, הלכות סנהדרין, הלכות קורבנות והלכות מלכים שחיבר הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

הספר נערך על ידי הרב צבי יהודה קוק ויצא לאור לראשונה כשנה לאחר פטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק על ידי "האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק", ירושלים י"ט באב תרצ"ז.. היה זה הספר הראשון שהוציאה האגודה מתוך תוכנית להוציא כ-30 ספרים של הרב קוק, מתוך כוונה להדגיש את היותו של הרב קוק בראש וראשונה איש הלכה.

בשנת תשכ"ו-1966 הוציא מוסד הרב קוק מהדורה נוספת עם הגהות ותיקונים שנתווספו על ידי הרצי"ה קוק.

בסוף הספר מובאות אלפי הערות הלכתיות של בנו הרצי"ה קוק.

עולת ראיה (סידור)

עולת ראיה הוא סידור תפילה המפורש בידי הרב קוק. הסידור נערך על ידי בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה קוק, ויוצא לאור על ידי מוסד הרב קוק בשני כרכים, כחלק מכתבי הראי"ה. הפירוש על הגדה של פסח המופיע בסידור יצא לאור גם בכרך נפרד.

עין איה

עין איה הוא חיבור הגותי של הרב קוק אשר מבאר את אגדות התלמוד: מסכת ברכות, מסכת שבת ומשניות מסדר זרעים (הנזכרות בעין יעקב).

בהקדמת הספר המחבר כותב כי בא לכתוב ספר זה בגלל המיעוט (באיכות ובכמות) של ספרי יהדות "קלים לקריאה" בתקופתו.

הביאור מובא בפסקאות ממוספרות ללשון הטקסט התלמודי, ומהן מתרחבים נושאים רבים ומגוונים בסגנון אלגורי.

מגמת הספר מנוסחת בהקדמה, שרבים מייחסים לה חשיבות גם ללא קשר לתכני הספר. בין השאר מציג בה הרב קוק תפיסה היסטורית ופילוסופית של תקופת בית המקדש השני.

עקבי הצאן

עקבי הצאן הוא הספר הראשון שהוציא הרב אברהם יצחק הכהן קוק בארץ ישראל. הספר הודפס בכ"ח אייר ה'תרס"ו (1906), שנתיים בדיוק לאחר עלייתו של הרב קוק ארצה בכ"ח אייר ה'תרס"ד, אך יצא לאור רק בתשרי תרס"ז. בספר שבעה מאמרים על נושאים שונים במחשבת היהדות, המפורסם שבהם הוא מאמר הדור. חלק מהמאמרים בספר יועדו לבני הישוב הישן וחלק לבני הישוב החדש. הספר יצא לאור בידי שמואל קוק, אחיו של המחבר.

בשנת ה'תשכ"ז (1967), הוציא הרב צבי יהודה הכהן קוק את הספר מחדש, וחיבר אותו עם הספר אדר היקר.

ראש מילין

ראש מילין (נקרא: רֵיש מִילִין), ספר במחשבת ישראל של הרב אברהם יצחק הכהן קוק שבו ישנן דרשות על טנת"א, כלומר על טעמי המקרא, הניקוד, התגים והאותיות.

שבת הארץ

שבת הארץ הוא ספר של הראי"ה קוק העוסק בשמיטה. הספר, שיצא לאור לראשונה בתחילת שנת ה'תר"ע (שלהי 1909), עוסק בשמיטה מן ההיבטים המחשבתיים וההלכתיים ובולט בו הדיון בהיתר המכירה, שהרב קוק התיר את השימוש בו.

שמונה קבצים

שמונה קבצים הם שמונה מחברות כתב יד מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שנכתבו בין השנים תרס"ד-תרע"ט (1904–1919) הכוללות את רשימותיו ההגותיות של הרב קוק במגוון נושאים. מקבצים אלו לוקטו והורכבו חלקים נרחבים מספריו. כתבי היד נמסרו להעתקה על ידי הרב קוק לבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק ולרב דוד כהן ("הרב הנזיר") כדי שיערכו את כתבי הראי"ה. כמו כן, הכתבים הועתקו גם על ידי תלמידים אחרים.

שמונת הקבצים וההעתקות שלהם נשארו בכתב יד במשך עשורים רבים, ויצאו לאור לראשונה בשלושה כרכים בשנת תשנ"ט (1999). מהדורה חדשה של הקבצים בשני כרכים יצאה בשנת תשס"ד (2004).

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.