כרמיאל

כַּרְמִיאֵל היא עיר במחוז הצפון שבישראל. שוכנת סמוך לכביש 85 - כביש עכו-צפת, בבקעת בית כרם (בקעת שגור), אשר מבחינה טופוגרפית מהווה את הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון, וכן העיר ברובה "מטפסת" מעט גבוה יותר על גבעות ועל הר כרמי ברכס הרי שגור המקביל לבקעה מדרום. סביבת שגור/בית־כרם יחד עם בקעת סכנין ורכס יטבת מדרום מהווים מבחינה טופוגרפית את החצי הצפוני של הגליל התחתון המרכזי הנקרא לב הגליל, בוֹ העיר כרמיאל היא העיר הגדולה והמרכזית, ולפעמים אזור זה משתייך גבולית לאזור הגליל המערבי. כרמיאל הוקמה בשנת 1964 והוכרזה כעיר בשנת 1986[3][4].

מקור שמה של העיר טמון בכרמי הזיתים הסובבים אותה. לעיר אזור תעשייה גדול ובו מספר גדול של מפעלים ובתי מלאכה. מפעל הפלסטיק "כתר", מתפרות "דלתא גליל" ומפעל האלומיניום לחלונות ודלתות "קליל", שטראוס ואלביט מערכות, הם כמה מהבולטים שבהם.

כרמיאל
Karmiel COA
Flag of Karmiel
Karmiel - Israel 2008

כרמיאל
שם בערבית كرميئيل
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה משה קונינסקי
גובה ממוצע[1] ‎270‏ מטר
תאריך ייסוד 1964
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 46,124 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎42
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.4%‏ בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 2,093 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎102
תחום שיפוט[2] 21,930 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎75
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil
 
כרמיאל
כרמיאל
32°54′42″N 35°17′30″E / 32.9116247172183°N 35.291777984182°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
6 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4087
    - דירוג מדד ג'יני
‎115
פרופיל כרמיאל נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
www.karmiel.muni.il
Carmiel02
חזיתו הראשית של בניין עיריית כרמיאל, השוכן במרכז העיר החדש
CARMIEL01
אחד ממבני המגורים בשכונה המערבית בכרמיאל, שנבנתה בשנות השבעים
מבט על אתר מפלי המים בפארק הגליל בכרמיאל
מבט על אתר המפלים בפארק הגליל
Karmiel Ramat-Rabin district September 2006
בניינים חדשים בעיר (רמת רבין)
KKL street-KAR
רחוב ראשי בעיר
Missile fall-KAR
אתר נפילת רקטה במלחמת לבנון השנייה
Carmiellibr
הספרייה העירונית בתכנון האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן

היסטוריה

Carmiel first housing units 1964
בניית שיכונים ראשונים בכרמיאל, בשנת 1964

העיר הוקמה בבקעת בית הכרם (בקעת שגור) בשנת 1964 על אדמות שהופקעו מהכפרים בסביבה - דיר אל אסד, מג'ד אל כרום, בענה ונחף. ב-29 באוקטובר 1964 נערך טקס חנוכת העיר, בנוכחות ראש הממשלה לוי אשכול. הקמתה של העיר היוותה למעשה חלק מתוכנית סו"ס שמטרתה הייתה הרחבת היישוב היהודי במרכז הגליל. התוכנית נרקמה על ידי לוי אשכול, יוסף ויץ ובנו רענן ויץ, ובראש צוות ההקמה עמד אדם טל, עוזרו של השר דאז פנחס ספיר. מיקומה של העיר נבחר מתוך כוונה ליצור קשר התיישבותי יהודי בסמוך לכביש עכו - צפת, הכביש העיקרי המחבר את מרכז הארץ עם יישובי הגליל העליון ואצבע הגליל.

בשנת 1969 הסתיימה הכנת תוכנית אב של העיר המפרטת את פריסת התשתיות (רשת כבישים, מים, רשת החשמל, תכנון נופי ועוד) העתידית לעיר. עם התרחבותה היא שוכנת גם על אדמות שהופקעו בשנת 1976, הפקעה שהובילה לאירועי יום האדמה.

בשנת 1972 קיבלה העיר מעמד של עיירת פיתוח. מעמד זה נתן לעיר אפשרות למשוך זוגות צעירים רבים בשל התמריצים הכלכליים הניתנים על ידי הממשלה. בשנת 1986 הפכה כרמיאל רשמית לעיר.

בשנות ה-90 נקלטו בעיר מעל 17,000 עולים מברית המועצות לשעבר וכן עברו אליה תושבים בני הארץ.

לאחר הנסיגה מדרום לבנון בשנת 2000 נקלטו בעיר מספר משפחות של יוצאי צד"ל, רובן התיישבו בשכונת רמת רבין בעיר.

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפלו ברחבי העיר עשרות קטיושות, שחלקן גרמו לנזקי רכוש ולנפגעי חרדה. משפחות רבות עזבו את העיר עד לתום המלחמה.

אוכלוסייה

רוב תושבי כרמיאל הם יהודים. בעשור השני של המאה ה-21 עברו לעיר משפחות ערביות המנסות לשפר את איכות חייהן. בכרמיאל אין מערכת חינוך בערבית, ונרשמו מספר חיכוכים בין תושבים יהודים וערבים בעיר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בכרמיאל 46,124 תושבים (מקום 42 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לכרמיאל דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 78.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,426 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[5]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אתרים בכרמיאל

Karmiel view from hills
תצפית על כרמיאל במרץ 2010
  • בכניסה לעיר הוקם גן הפסלים משואה לתקומה. באתר- פסלים של הפסל היהודי ניקי אימבר (19201996). הפסלים עשויים מבטון מצופה בברונזה, וכוללים שלוש קבוצות:
קבוצת השואה - בה נראה אדם מוקף בגדר תיל, לידו אדם הנושא את גופת חברו הגוסס ולידם אשה המחזיקה את בנה הגוסס ומתחננת על חייה.
קבוצת העלייה - משפחה עולה ארצה על מטלטליה המעטים ובראשם הולך הסב עם ספר תורה.
התקומה - אם צעירה המניפה את תינוקה כסמל תקוה לדור החדש שיגדל בארץ ישראל.
  • ליד אתר זה נמצאת אנדרטת החיילים היהודים המנציחה את הלוחמים היהודים בצבאות בעלות הברית שנפלו במלחמת העולם השנייה. הפסל נדמה לעגלת תותח ועליה קסדות הנושאות את סמלי בעלות הברית.
  • פארק הגליל - פארק בשטח של כ-100 דונם שהוקם במחצבה נטושה. המחצבה שוקמה ונשתלו בה כ-27,000 צמחים וכ-3,000 עצים. העבודות התבצעו בשנים 19931994 והפארק נחנך באופן רשמי ביום העצמאות ב-26 במאי 2004. במרכז הפארק נמצא אתר המפלים ובו מספר מפלי מים הזורמים לאורך קירות המחצבה הנטושה ונקווים אל בריכה בה פורחים פרחי נימפאה. עוד שוכנים בפארק מרפסת תצפית, תיאטרון פתוח וחורשה לזכר בני העיר אשר נפלו במלחמות ישראל. בצידו המזרחי של הפארק הוקם בניין עיריית כרמיאל אשר נחנך ב-1999.
  • פארק רבין ובו אתר העתיקות חורבת קב. באתר נמצאים שרידי חווה ביזנטית ובה גת, כנסייה ורצפת פסיפס. בתקופת הממלוכית שימש המקום כאתר מלאכה, ונמצא בו גם תנור קרמיקה מהתקופה הצלבנית. המבנה הנוכחי במקום הוא מהתקופה העות'מאנית.
  • התיאטרון (המכונה בטעות אמפיתיאטרון) הגדול בארץ משתרע על פני שטח של 20 דונם במזרח העיר וצופה אל נחל שזור אשר זורם בהמשך אל נחל חילזון. במקום מתקיימים, בין היתר טקסי הפתיחה והנעילה של פסטיבל מחול כרמיאל, והוא יכול להכיל 25,000 צופים.
  • פארק המשפחה- פארק שהוקם ב-2007 ליד בית העירייה. הפארק יכול להכיל 400 איש ויש בו מתקנים ומשחקים המתאימים לכל המשפחה, כגון: באולינג, מגרש מיני גולף, מתקני כושר גופני ועוד. ב-2019 נקרא הפארק על שמו של ראש עיריית כרמיאל לשעבר, עדי אלדר.[6]

חינוך ותרבות

החינוך העל יסודי בעיר כולל שלושה בתי ספר ממלכתיים על יסודיים שש שנתיים (כיתות ז' - י"ב): אורט פסגות (חטיבת ביניים ותיכון, איחוד של בתי הספר אורט מגדים ואורט הורוביץ), אורט כרמים (חטיבת ביניים ותיכון), ותיכון השחר, ותיכון אחד ארבע שנתי (כיתות ט' - י"ב), אדם חברה וטבע. בחינוך הממלכתי דתי ישנו מוסד על יסודי שש שנתי אחד, אמי"ת תורני מדעי, ובחינוך החרדי ישנם ארבעה מוסדות ארבע שנתיים: זיו אור, רנה של תורה, נוה חוה וישיבת קרן אורה.

ישנם 11 בתי ספר יסודיים בעיר: שבעה בתי ספר ממלכתיים - הרעות ואופק בשכונת רמת רבין, רקפת בשכונת גבעת רם, ניצנים (איחוד של בתי הספר הפרחים ואשכול) בשכונת אשכול, הדקל בשכונת טנה, כלנית בשכונת הגליל, והאיריסים בשכונת האירוסים; בית ספר ממלכתי דתי אחד - מוריה, בשיכון המייסדים, ושלושה מוסדות חרדיים: תלמוד תודה תורה ודעת, תלמוד תורה ובית יעקב עמיחי ותלמוד תורה חפץ חיים.

מדרשה (מדרשת מתת), ישיבת הסדר (ישיבת כרמיאל) והגרעין התורני 'אורות כרמיאל', מכללה להנדסה (המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה) ומספר גופים להכשרה מקצועית. בסמוך לכניסה המערבית לעיר שוכן כפר הילדים כרמיאל, כפר הילדים הגדול ביותר של המפעל להכשרת ילדי ישראל. בכפר מתחנכים ילדים בגילאי 5- 18 המופנים מכל רחבי הארץ, במטרה להעניק לילדים אלו חוויה מתקנת ולהקנות להם הרגשת בית ומשפחה באמצעות מודל הקרוב ביותר לתא המשפחתי.

בשנת תשע"א נפתחה בעיר ישיבה חרדית בשם "רינה של תורה", בעקבותיה הגיעו להתגורר בעיר משפחות רבות מהמגזר החרדי.

קיבוץ המחנכים העירוני - קיבוץ המחנכים של תנועת דרור ישראל הוקם בעיר בשנת 2007. באמצע העשור השני של המאה ה-21, מונה הקיבוץ כ-30 גברים ונשים בסוף שנות ה-20 לחייהם. חברי הקיבוץ מחנכים במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות בעיר וברחבי הגליל.

פסטיבל המחולות

בכרמיאל מתקיים מדי קיץ, פסטיבל המחולות שהפך למסורת. בשנת 2006, בעקבות מלחמת לבנון השנייה נדחה הפסטיבל לסוכות. כרמיאל זכתה בפרס הצילינדר הנודד על פעילות תרבותית ואמנותית למען התושבים.

ראשי עיריית כרמיאל

לכרמיאל מאז הקמתה היו שלושה ראשי עיר בלבד.

תעשייה ומסחר

בחלקה המזרחי של העיר פועל אזור תעשייה רחב ובו מפעל של חברת שטראוס, מפעל "קליל" וכן בתי מלאכה קטנים רבים.

בעיר קיימים שלושה קניונים מקורים ומספר מרכזים מסחריים. ביניהם, מדרחוב הממותג כמרכז "העירה" המתחדש (לשעבר "מדרחוב דדו"), קניון "כיכר העיר" (המכונה בפי תושבי העיר "הקניון הישן"), אשר מסביבו עוד מספר מבני מסחר ו"מתחם היוצר" ברחוב היוצרים, בו סניף של רמי לוי שיווק השקמה וחנויות נוספות. ליד כיכר האירוסים, בקצה שכונת הערבה והדרומית נמצא קניון "לב כרמיאל" (אשר מוגדר בפי התושבים כ"קניון החדש"). בקצה המזרחי של אזור התעשייה נמצא מרכז מסחרי גדול בבעלות "ביג מרכזי קניות" וממזרח לו, קניון "חוצות כרמיאל", כשמדרום לו, מרכז "מיי סנטר".

בשנת 2017 נפתח קולנוע של רשת בתי הקולנוע גלובוס מקס בקניון "חוצות כרמיאל". בית הקולנוע כולל שישה אולמות[7]. כמו כן, קיים קולנוע נוסף בעיר, של רשת "Movieland", אשר נמצא במרכז הבילוי "גן העיר".

שכונות העיר

שיכון המייסדים, טנה, מגדים ("המערבית"), שגיא, אשכול ("הדרומית"), הערבה, הפרחים, ארבל–יחיעם, הדר, הגליל, האירוסים, גבעת מכוש, רמת רבין, גבעת רם ונכון למרץ 2016 מתחילה להיבנות שכונה נוספת על הר כרמי בשם רמת נבון (בהתחלה תוכננה כרחבעם). מתוכננות שכונות נוספת במזרח, מדרום לאזור התעשייה על מרגלות הר כמון, הראשונה שבהן על גבעת צוף ותיקרא כרמי שרון. רוב האנשים מייחסים ל"מערבית" גם את השכונות שגיא וחלק מטנה, ול"דרומית" גם את שכונות הערבה, ארבל–יחיעם, והדר, וישנם שאולי גם את חלק מהאירוסים ("האיריסים") ואף חלק מהגליל. המייסדים וחלק מטנה נחשבים ל"מרכז", שם שבא לאחר בניית השכונות "דרומית" ו"מערבית" משם.

בחלק המזרחי והדרומי של רמת רבין (ומעט בגבעת מכוש) נמצא הכפר הבדואי "רמיה" (رمية) שבעבר היה גדול יותר אך רוב תושביו אולצו לעבור למקומות אחרים. לפי התוכנית של רמת רבין השכונה אמורה להיבנות גם במקומם, אבל נוצר מאבק בין העירייה לבין תושבי הכפר שאדמותיהם רשומות בטאבו.

תחבורה

בכרמיאל פועלים במהלך היום חמישה קווים פנים עירוניים של אגד. כל הקווים מעגליים, יוצאים ממסוף במתחם ביג, כל הקווים מלבד קו 5 חוצים את אזור התעשייה לתחנה המרכזית של כרמיאל, משם נוסעים לאורך שדרות נשיאי ישראל עד כיכר השלום ("האבן") מלבד קו 1 שנוסע דרך שכונת המייסדים ואזור הדרומית ומצטרף אל שאר הקווים בין כיכר האירוסים (אזור "לב כרמיאל") לכיכר השלום. משם כל קו פונה לסיבוב בשכונות השונות. קו 1 למכוש (קיים גם קו 1א דומה), קו 2 לשכונות הגליל ומגדים, קו 3 לגבעת רם, קו 4 לרמת רבין. הקווים חוזרים לכיכר השלום ומשם בדרך דומה חזרה לתחנה המרכזית ולמסוף ביג. קו 5 נוסע במסלול אחר באזור התעשייה (5א עובר ליד מפעל שטראוס) ממשיך לתחנה מרכזית ומשם נכנס ישר לשכונת טנא, שגיא, אזור העירייה ולב כרמיאל, שכונת הגליל וחוזר לשגיא וחזרה עד ביג. בשעות הצהריים של יום שישי ובשבת החל משעות אחר הצהריים פועלים שני קווים אחרים. קו 6 הוא שילוב של קו 2 וקו 1 (דרומית). קו 7 הוא שילוב של הקווים 1 (מכוש), 3, 4. קיימים קווים נוספים שמאפשרים נסיעה בעיר כמו 263, 363 ועוד.

בין כרמיאל, עכו וחיפה קיימים מספר קווים. קו 262 של אגד בין כרמיאל לקריות ולחיפה (לב המפרץ), עוקף עכו, קו 263 של אגד בין כרמיאל לעכו, שניהם בדרך כלל כל חצי שעה לכל כיוון. שני הקווים יוצאים מגבעת רם, עושים סיבוב בכמה משכונות העיר, נוסעים לתחנה המרכזית ומשם לעכו או לקריות ולחיפה בהתאם. קיימים קווים בשעות מסוימות לעכו וחיפה (ביחד): 260, 261, 264. קו 265 של נתיב אקספרס נוסע גם הוא בין כרמיאל לקריות ולחיפה (לב המפרץ) דרך משגב. מתחיל בתחנה המרכזית, נוסע לאורך שדרות נשיאי ישראל ויוצא למשגב דרך מחלף גשר מוטה גור. בתחנה מרכזית כרמיאל עובר גם קו 361 של נתיב אקספרס בין צפת לעכו ולחיפה,קו 500 ו-503 של אגד בין קריית שמונה או קצרין (בהתאמה) לעכו ולחיפה. בשעות מסוימות נוסע קו 363 של נתיב אקספרס בין כרמיאל לעכו, הוא יוצא מתחנה מרכזית כרמיאל, נוסע דרך כרמיאל ויוצא לעכו, והפוך בחזרה. פועלות גם מוניות שירות של "מוניות כרמיאל" בין כרמיאל עכו וחיפה (הדר). בלילות חמישי, שישי, ושבת, פועל קו לילה 215 בין כרמיאל עכו וחיפה.

קיימים עוד קווים של חברות שונות לכפרים השונים בסביבה ואף קווים של נתיב אקספרס לחלק מהמצפים במסגרת פרויקט ניסיוני אשר חלקם מזינים את קו 265 שנולד גם הוא בניסוי זה, וקווים בשעות מסוימות לערים שונות בצפון וכמוהם גם קווים ישירים לתל אביב, לירושלים, ולבאר שבע (בקיץ גם קו לאילת).

ב-20 בספטמבר 2017 נפתחה מסילת הרכבת בין עכו לכרמיאל, ולראשונה החלה לפעול רכבת בעיר. תחנת הרכבת כרמיאל ממוקמת סמוך לתחנה המרכזית בעיר, ואחריה ממערב נמצאת תחנת הרכבת אחיהוד.

ערים תאומות

סמל העיר

הסמל בנוי ממספר מוטיבים:

  • הכלנית היא פרח הבר הנפוץ ביותר באזור
  • השמש מסמלת את צמיחתה והתחדשותה של העיר
  • ההרים מסמלים את מיקומה הגאוגרפי בין הרי הגליל
  • סלעים מסמלים את ראשיתה של העיר

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ אכרזת העיריות (עיריית כרמיאל), התשמ"ו - 1986, 12 בינואר 1986, קובץ התקנות 4898, עמ' 480, 2 בפברואר 1986
  4. ^ 12 בינואר 1986, קובץ התקנות 4898, עמ' 480, 2 בפברואר 1986
  5. ^ פרופיל כרמיאל באתר הלמ"ס
  6. ^ עליזה רוזן הברמן, מחווה: פארק המשפחה בכרמיאל ייקרא על שמו של אלדר, 29 בנובמבר 2018, Blinker חדשות מקומיות
  7. ^ רותם אטיאס, אחרי שבע שנים יוקם קולנוע בכרמיאל, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 31 באוקטובר 2014
דרך בורמה (ישראל)

דרך בּוּרְמָה הישרְאלית היא דרך עוקפת ששימשה מַעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים.

דרך בורמה נסללה כדרך עפר במהלך מלחמת העצמאות מאחר שהכביש מהשפלה לירושלים נחסם בלטרון ובשער הגיא. נקראה על שם דרך בורמה ההיסטורית המקורית, שהייתה ציר אספקה בין בורמה לסין במלחמת סין-יפן השנייה.

דרך בורמה התחילה ממזרח לכפר דיר מוחיסין (היום מושב בקוע), שעל כביש מסמיה - לטרון (היום כביש 3) עברה סמוך לכפרים בית ג'יז ובית סוסין (היו ממוקמים צפונית לקיבוץ הראל). הדרך התפתלה ועלתה לרכס ממזרח לבית סוסין ואחר כך ירדה וחצתה את כביש הר-טוב - שער הגיא (היום כביש 38 מצומת שמשון לשער הגיא). שם עלתה לבית מחסיר (היום בית מאיר) ושמורת המסרק. משם המשיכה לסאריס (היום שורש ושואבה) שם התחברה לכביש לירושלים. יש מקורות בהם נקראת הדרך בשם "דרך 7" או "כביש 7" (ראו תמונה) וזאת על שם חטיבה 7 שהייתה אחראית על מרחב הלחימה של הדרך.

המכתש הגדול

מכתש ירוחם (לשעבר המכתש הגדול או בשמו המדויק: מכתש חֲתִירָה) הוא מכתש אירוזי הנמצא בהר הנגב והוא אחד ממספר מכתשים דומים באזור שנוצרו באורח דומה. צורתו אליפטית, והוא השני בגודלו במכתשי הנגב. ממוקם בקמר חתירה ומכאן שמו הנוסף.

אורכו של המכתש 14 ק"מ ורוחבו 6 ק"מ. עומקו המרבי הוא 410 מטרים. הנחל המנקז אותו הוא נחל חתירה. גבולות המכתש הם רכס הרי חתירה במערב ורכס הר כרבולת במזרח ובדרום בו עובר שביל ישראל. מצפון מערב למכתש הגדול נמצא הר אבנון, המתנשא לגובה של 656 מטרים, ממנו קיימת תצפית יפה על המכתש. במרכז המכתש מתנשאים הרי מטמור, המגיעים לשיא גובה של 494 מטרים.

במכתש הגדול אזור חולות צבעוניים, שם נחשפו שכבות של אבן חול בצבעים שונים, המתפוררת במגע ומגלות מגוון צבעים רב. אזור החולות הצבעוניים מהווה אטרקציה תיירותית. בנוסף, נמצא במכתש מחשוף עשיר במאובנים, ביניהם שרידי אלמוגים, אמוניטים, חבצלות ים וקיפודי ים. מחשוף זה מהווה אתר טבע מוגן.

המכתש הקטן

המכתש הקטן (בשמו המדויק: מכתש חֲצֵרָה) הוא מכתש אירוזי, השלישי בגודלו מבין חמשת מכתשי הנגב וחצי האי סיני.

המכתש הקטן נמצא ברכס חצרה ומכאן נקרא גם מכתש חצרה (בערבית: الخضيرة - אלחֻ'צַ'יְרָה - "גורן הדקלים"). זהו המכתש המזרחי בסדרת המכתשים שנוצרו בקמרי הר הנגב ובצפון סיני, בהם מכתש רמון, המכתש הגדול ומכתשי עריף.

ביוני 2019 הכריזה המדינה על הפיכת המכתש לשמורת טבע.

הקו הראשי של רכבת ישראל

הקו הראשי של רכבת ישראל הוא הכינוי שניתן למסילת הרכבת החוצה את ישראל מצפון לדרום, מנהריה למסוף המטענים שבהר צין.

קו זה הוא למעשה מספר מסילות נפרדות שנבנו בתקופות שונות וחוברו בשלב מאוחר לקו אחד - מסילת החוף, מסילת איילון, מסילת הרכבת לירושלים (מקטע תל אביב-לוד) ומסילת הדרום. מהקו הראשי מתפצלות שלוחות - מסילת עכו-כרמיאל, העמק, מסילת השרון, המסילה המזרחית, מסילת הירקון, מסילת הרכבת לראשון לציון הראשונים, קו הרכבת למודיעין וירושלים, מסילת הרכבת לירושלים, מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום, המסילה המזרחית ושלוחות לנמלי ים (נמל אשדוד ונמל חיפה) ולמסופי משא ומטען (מסוף המטענים ברמת חובב, ממגורות חיטה בדבירה וליד גן שמואל, בתי הזיקוק בחיפה ועוד).

לאורך המסילה פועל קו נוסעים בינעירוני של רכבת ישראל שמנצל את הקו כמעט למלוא אורכו - קו נהריה-חיפה-בנימינה-תל אביב-לוד-באר שבע, וקו פרברי בין הקריות לחיפה. בשאר קווי הנוסעים הבינעירוניים והפרבריים נעשה שימוש בחלק מהמסילה לצד שימוש בשלוחות המתפצלות ממנה.

בשנת 2018 פוצל קו הנוסעים לשניים עקב מחסור בציוד נייד ומערכי הקרונות נלקחו לטובת הקו המהיר לירושלים. קו הנוסעים פעיל בסופי השבוע במתכונתו המלאה וצפוי לשוב לפעול בכל ימות השבוע ברבעון השלישי של 2019.

הקריות

הקריות הוא שמו של גוש יישובים השוכנים בעמק זבולון, לחופי מפרץ חיפה, מצפון-מזרח לחיפה, המונים נכון ל-2019 קצת יותר מ-200 אלף תושבים.

בקריות נכללות הערים (מצפון לדרום) קריית ים, קריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית אתא. כמו כן, נכללות בקבוצה זו גם השכונות החיפאיות קריית חיים, וקריית שמואל, שהיא שכונה בעלת אופי דתי.

אף שכל אחד ממרכיבי הקריות הוא יישוב בפני עצמו, מתקיימת התייחסות נרחבת לגוש היישובים השלם. תושב הקריות, למשל, יציג את עצמו לעיתים כמי שבא מהקריות, מבלי לפרט את היישוב הספציפי שממנו בא.

המקומונים הפונים לתושבי הקריות הם "הד הקריות", "זמן קריות", "ידיעות המפרץ" והחינמון "חדשות הקריות".

מרבית הקריות הוקמו במסגרת פרויקטים גדולים של חברת שיכון עובדים ההסתדרותית.

הר ארבל

הארבל הוא מצוּק הנמצא בצפון ישראל במזרח הגליל התחתון, מצפון-מערב לטבריה, מצפון לבקעת ארבל. הר ארבל מתנשא לגובה 181 מטרים מעל פני הים, כ-390 מטרים מעל הכנרת.

התחנה המרכזית של עכו

התחנה המרכזית של עכו היא תחנה מרכזית ומסוף האוטובוסים המרכזי של העיר עכו. שוכנת במרכז העיר, סמוך לתחנת הרכבת עכו בדרך הארבעה.

התחנה משמשת בעיקר כמסוף אוטובוסים, ומרבית החנויות ודוכני האוכל ממוקמים ממול לתחנה, בתחנה מספר תחנות, שמהם יוצאים קווי אוטובוס לחיפה, נהריה, כרמיאל, קריית שמונה ויישובי האזור.

התחנה נקנתה על ידי נצבא ב-2003.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

מרחביה (קיבוץ)

מֶרְחַבְיָה הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן כ־2 ק"מ ממזרח לעפולה, לרגלי גבעת המורה, בסמוך למושב מרחביה. הקיבוץ, שנוסד בשנת 1929, נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל, והוא משתייך לתנועה הקיבוצית. השם מרחביה לקוח מפסוק בתהילים: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ" (ספר תהילים, פרק קי"ח, פסוק ה').

מרכזית המפרץ

מרכזית המפרץ היא המרכז התחבורתי הגדול ביותר בישראל, אשר משרת את תושבי מטרופולין חיפה והישובים בסביבתה. היא ממוקמת באזור מסחר ליד כביש 75 וצומת קישון שבצ'ק פוסט במזרחה של העיר חיפה. המרכזית משלבת מגוון רחב של כלי תחבורה: אוטובוסים עירוניים, אוטובוסים בין עירוניים, מטרונית ורכבת ישראל (בתחנת הרכבת מרכזית המפרץ).

בעתיד תשרת גם רכבת קלה לנצרת ורכבלית לכיוון הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

מתחם מרכזית המפרץ החדשה נפתח ב-1 ביולי 2018 אך בוצעו במתחם עבודות נוספות גם בשנת 2019.

עין חרוד

עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.

צריפין

צריפין (באופן רשמי: מחנה ידין) הוא מחנה צבאי של צה"ל בשטחן של ראשון לציון ובאר יעקב, הכולל בתוכו מספר בסיסים. המחנה גובל במזרח בכביש 44, במערב בראשון לציון (שיכון המזרח) ובדרום בבאר יעקב. המחנה נקרא על שם יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל.

עם בניית עיר הבה"דים, והעתקת הבסיסים הצבאיים אליו, עד שנת 2020 כלל בסיסי צריפין יפונו, והשטח יעבור למטרות נדל"ן.

קומראן

קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קוּמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן. המקום התפרסם במיוחד בשל מגילות ים המלח שנמצאו במקום.

מערות קומראן התגלו בשנת 1946 על ידי נער בדואי שיצא לחפש עז תועה, וגילה מערה ובה כדי חרס שבתוכם מוסתרים כתבי יד. תגלית זו הובילה לגילוי 929 כתבי יד במקום כחלק מתגלית מגילות ים המלח. לאחר גילוי המגילות נערכה חפירה ארכאולוגית באתר וממצאיה שרידי יישוב שנבנה על פי הערכות החוקרים בין השנים 150 ל-130 לפני הספירה.

לדעת מרבית החוקרים הייתה נקודת היישוב מקום משכנה של כת יהודית, כת מדבר יהודה. ישנה סברה מקובלת שזו כת האיסיים הנזכרת פעמים רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו, פילון ופליניוס הזקן, ולכן גם נקראת לעיתים "כת קומראן". מיעוט החוקרים חולקים על דעה זו וטוענים שהאתר שימש כביתה של משפחה רומאית עשירה או אף מבצר לחיילי ליגיון רומאים. סברה נוספת טוענת כי המקום שימש כמצודת דרכים חשמונאית ובהמשך כבית אחוזה הרודייני.

קיסריה

קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס. העיר הייתה המרכז המנהלי הרומי ביהודה מאז כינון פרובינקיה יודיאה (לאחר הדחת ארכלאוס בשנת 6 לספירה). היא שמרה על מעמד זה ביהודה, ולאחר מכן בפרובינקיה סוריה-פלשתינה עד 390, ולאחריו בפרובינקיה הביזנטית פלשתינה פרימה. העיר נקראה על שם אוגוסטוס קיסר. כיום חלק משטח העיר העתיקה הוא גן לאומי בניהול רשות הטבע והגנים ביחד עם החברה לפיתוח קיסריה. בסמוך לעתיקות קיסריה, הוקמה במאה ה-20 קיסריה המודרנית.

קצרין

קַצְרִין היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, בגובה של 300 מטר (היישוב) עד 370 מטר (אזור תעשייה) מעל פני הים. שטח השיפוט של קצרין הוא 12,214 דונם. מדרומה של קצרין נמצאת שמורת יער יהודיה.

חוקרים משערים כי מקור השם "קצרין" הוא ביישוב קיסרין שהתקיים בתקופת התלמוד ברמת הגולן. שם היישוב נשתמר בכפר ערבי שהיה מצפון לקצרין. בתחומי פארק קצרין העתיקה.

רכבת ישראל

רכבת ישראל בע"מ היא חברה ממשלתית, האחראית להפעלת התחבורה המסילתית בישראל. החברה עוסקת בשינוע נוסעים ומטען באמצעות רכבות, מפעילה את תחנות הנוסעים ותחנות טעינת משא ואחראית על תכנון ופיתוח תשתיות הרכבת במדינה.

אגרות חוב של החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

יושב ראש דירקטוריון רכבת ישראל הוא דן הראל. מנכ"ל רכבת ישראל הוא מיכה מייקסנר.

תחנה מרכזית כרמיאל

תחנה מרכזית כרמיאל, אשר נמצאת בכניסה הראשית לעיר כרמיאל, מהווה חלק חשוב ממערך התחבורה הציבורית בצפון ישראל.

התחנה אשר קדמה לתחנה זו מוקמה בסמוך לקניון כיכר העיר במקום לא נוח מבחינת תנועת האוטובוסים ומבחינת הנוסעים. התחנה לא כללה שום שירות למעט קופה ומודיעין ולא כללה רציפים או ספסלים. התחנה יכלה לאכלס רק אוטובוס אחד אשר חסם נתיב תנועה.

בעקבות רצון לייעל את השירות ולהגדיל את כמות האוטובוסים העוברים בעיר, הוחלט להקים מסוף בכניסה לעיר אשר ישמש גם בתור תחנת "חנה וסע" ולכן הוקם מגרש חנייה גדול הצמוד לתחנה. עם הקמת המסוף החדש הוקמו בתוכו 5 רציפים עירוניים ו-9 רציפים בינעירוניים. המסוף אפשר לאוטובוס מגיע להיכנס למסוף לאסוף במהרה נוסעים ולהמשיך בנסיעתו בזמן מינימלי ובלא צורך להיכנס אל עומק העיר.

התחנה בכרמיאל היא תחנה חשובה בציר חיפה-עכו-צפת-קריית שמונה, אשר משמשת את כל הקווים אשר מתחילים נסיעתם בחיפה ועוצרים בעכו בדרכם לצפת, קריית שמונה, חצור הגלילית ושאר יישובי אצבע הגליל, כמו כן משמשת קווים אלו גם בכיוון ההפוך. כמות הקווים העוברים בתחנה אינה גדולה באופן כללי וכמות הקווים אשר מתחילים את נסיעתם מכרמיאל מועטה. בין הקווים אשר מתחילים מכרמיאל ניתן למנות יעדים כגון: חיפה, עכו, נהריה, טבריה, ירושלים, תל אביב ונצרת.

לצד התחנה נבנתה תחנת הרכבת כרמיאל שהגדילה את כמות הנוסעים העוברים בתחנה. עם תחילת פעילותה של תחנת הרכבת ב-20 בספטמבר 2017, הצטמצמה פעילותה של התחנה המרכזית ורוב הקווים העירוניים והבינעירוניים של התחנה המרכזית עברו לרציף גדול שנבנה בסמוך לכניסה לתחנת הרכבת.

תיאטרון הספרייה

תיאטרון הספרייה הוא תיאטרון הפועל ברמת גן משנת 1984.

תל חי

תל חי היה יישוב קטן באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. ב-1 במרץ 1920 התחולל בו קרב שהפך סמל ללחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות. בקרב נהרגו שמונה יהודים ובהם יוסף טרומפלדור. היישוב אוחד ב-1926 עם כפר גלעדי, ואנשיו עברו לשם. בשטח היישוב הוקמו אתר זיכרון, המכללה האקדמית תל-חי, המכללה הטכנולוגית תל חי, פארק תעשייה ואכסניית נוער.

לאום ודת[2]
יהודים: 81.7%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 18.3%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.2%
גילאי 5 - 9 7.0%
גילאי 10 - 14 6.8%
גילאי 15 - 19 6.6%
גילאי 20 - 29 13.0%
גילאי 30 - 44 18.5%
גילאי 45 - 59 17.1%
גילאי 60 - 64 6.5%
גילאי 65 ומעלה 17.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 21
–  יסודיים 11
–  על-יסודיים 15
תלמידים 7,405
 –  יסודי 3,882
 –  על-יסודי 3,523
מספר כיתות 320
ממוצע תלמידים לכיתה 23.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.