כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה

.

לפני 1881 (העלייה הראשונה)

לפירוט הניסיונות להרחבת ההתיישבות, ובכלל זה חקלאית, ראו

תקופת העלייה הראשונה 1904-1881

שנה חוות ויוזמות חקלאיות מושבות יישובים עירוניים, שכונות
ומבנים חשובים
כפרים עבריים וצורות התיישבות אחרות הערות
1878   גיא אוני
פתח תקווה
    גיא אוני ננטשה, וב-1882 באותו מקום הוקמה המושבה ראש פינה.

פתח תקווה הוקמה בראשונה ליד הכפר אומלבס אשר שכן ליד מקורות נחל הירקון.

1882   ראש פינה
ראשון לציון
זכרון יעקב
  יהוד נוסדה ככפר-מגורים זמני סמוך לפתח תקווה  
1883   נס ציונה
מזכרת בתיה
     
1884     נוסדה נווה צדק - השכונה היהודית הראשונה ביפו שהפכה לימים לחלק מתל אביב  
1885 ניסיון ראשון להתיישבות חקלאית באזור נבי סמואל        
1887   גדרה      
1889 בת שלמה        
1890   רחובות נווה שלום (שכונה של יפו)    
1891   חדרה הוקמה הדר הכרמל, השכונה היהודית הראשונה בחיפה, מחוץ לחומות העיר    
1894        התיישבות בחוות הברון ליד ג'ילין ו[דרוש מקור] השטח נרכש ב-1891, התושבים הגיעו למקום ב-1893/4. החווה ליד ג'לין החזיקה מעמד עד למלחמת העולם הראשונה
1895         התיישבות ליד סאחם ג'ולן והרטוב היישוב ליד סאחם ג'ולן ננטש ב-1898 בפקודת הפשה מדמשק רוב תושבי המקום הגיעו ליבניאל, הרטוב חרבה ב-1948
1896   מטולה      
1899 אילניה        
1900     באר שבע   בשנה זו הוקמה העיר, רובה ערבית, ומיעוטה יהודית. העיר גדלה וקלטה רוב יהודי לאחר 1948, לאחר מלחמת העצמאות
1901   כפר תבור, יבנאל      
1903   כפר סבא   עתלית  

תקופת העלייה השנייה 1904 - 1914

שנה קיבוצים מושבים מועצות מקומיות ערים יישובים הערות
1905 תל חי          
1908 כנרת מצפה        
1909 אום ג'וני (דגניה)     תל אביב נוסדת בשם אחוזת בית   אום ג'וני, ננטש
1910 אום ג'וני (דגניה)         אום ג'וני, יסוד מחדש
1911   בן שמן - "שכונת בצלאל"     הקואופרציה במרחביה בן שמן, יישוב קטן של תימנים, אמנים וצורפים ליד המוסד החינוכי
1912 דגניה כפר אוריה       כפר אוריה, הוקם בפעם הראשונה בשנה זו, ונחרב במאורעות תרפ"ט. הוקם שנית ב-1944 ונחרב במלחמת העצמאות. הוקם בשלישית ב-1949

תקופת המנדט הבריטי 1917 - 1948

שנה קיבוצים מושבים מועצות מקומיות ערים יישובים קהילתיים הערות
1920 דגניה ב' בית יתיר        
1921 תל יוסף
עין חרוד
גן שמואל
נהלל   רמת גן    
1922 בית אלפא     גבעתיים
רעננה
   
1923       רמת השרון    
1924   *מגדיאל   הרצליה
בני ברק
  *אוחדה ב-1964 עם עוד 3 יישובים ליצירת הוד השרון
1925 גבעת השלושה רמתיים       אוחד ב-1964 עם עוד 3 יישובים ליצירת הוד השרון
1926 רמת דוד בית שערים   בת ים
כרכור
  כרכור אוחדה ב-1969 עם פרדס חנה
1927 בית זרע
עין שמר
שפיים
*כפר הדר       *אוחד ב-1964 עם עוד 3 יישובים ליצירת הוד השרון
1928 בית השיטה גני הדר        
1929     נתניה
פרדס חנה
     
1930 נען גבעת חנן[דרוש מקור]        
1930 חולדה
1931 עין החורש
קבוצת יבנה
  קבוצת יבנה      
1932 מעברות
אפיקים
אביחיל
תל-צור (אוחדה מאוחר יותר עם אבן יהודה)
באר גנים (אוחדה מאוחר יותר עם אבן יהודה)
רמת טיומקין (אוחדה מאוחר יותר עם נתניה)
נטעים
גני עם
אבן יהודה      
1933 משמרות
גבעת חיים
אלישיב, כפר הרא"ה רמות השבים      
1934       קריית ביאליק    
1936 תל עמל (כיום ניר דוד) כפר חיטים   חולון    
1937 שדה נחום
אושה
גינוסר
טירת צבי
שער הגולן
מסדה
עין השופט
עין גב
מעוז חיים
כפר סאלד
צור משה
בני ברית (מולדת)
משמר השלושה
בית יוסף
כפר שמריהו      
1938 מעלה החמישה
אלונים
חניתה
עין המפרץ
תל יצחק
איילון
כפר מסריק
מעיין צבי
נווה איתן
כפר רופין
מסילות
בית יהושע
גאולים
שרונה
שדה ורבורג
רמת הדר (התאחד ב-1964 עם עוד 3 יישובים ליצירת הוד השרון)
שבי ציון      
1939 דליה
דפנה
דן
שדה אליהו
מחניים
גשר
נגבה
כפר גליקסון
חמדיה
בית אורן
עמיר
אפק
הזורעים

כפר נטר
מעפילים
משמר הים
שדמות דבורה
תל צור
שורשים
כפר ורבורג

  קריית אונו    
1940   בית הלל
(היישוב הוקם בשנה זו בפעם הראשונה, ננטש לאחר מספר שנים ויושב שוב ב-1949)
פרדסיה      
1943 גבולות
יד מרדכי
         
1944     גבעת שמואל      
1945 חוקוק
אבן יצחק
         
1946 אורים
בארי
גל און
חצרים
יחיעם
משמר הנגב
נירים
שובל
עין צורים
עמיעד
רגבה
דברת
כפר דרום
נבטים
קדמה
תקומה
כפר מונש
       
1947 אייל
סעד
רבדים (הוקם בשנה זו בגוש עציון אך עם פינוי הגוש הועבר למיקומו הנוכחי ב-1948)
העוגן
מעין ברוך
משאבי שדה
סופה
צאלים
מבטחים
גבים
אלומות (הוקם בשנה זו וניטש ב-1968, הוקם מחדש ב-1969)
         
1948 נצר סרני
נתיב הל"ה
הגושרים
צובה
רבדים (הוקם כבר ב-1947 בגוש עציון אך עם עזיבת הגוש הוקם מחדש במיקומו הנוכחי)
שלוחות
רשפים
ברור חיל
נחשולים
שמרת
סער
* שער הגולן
בית לחם הגלילית (הוקמה כבר ב-1906 כמושבת טמפלרים שבמלחמת העצמאות גורשו מהארץ ובמקום הוקם מושב)
כפר חב"ד
תימורים
נורדיה
רמת רזיאל
היוגב
חרב לאת
שורש
בוסתן הגליל
  באר שבע (על אף שהיישוב היהודי בעיר החל עם הקמתה ב-1900, היא נהייתה עיר יהודית רק משנה זו ואילך)
יהוד
*הוקם כבר ב-1937 אך ננטש במלחמת העצמאות ושוקם בשנה זו.  

מקום המדינה ועד מלחמת ששת הימים 1948 - 1967

שנה קיבוצים מושבים מועצות מקומיות ערים יישובים קהילתיים הערות
1949 ראש הנקרה, הסוללים, האון, פלמחים, ארז, בית גוברין, בית העמק, בית קמה, בני ראם, ברעם, ברקאי, גבעת חביבה, זיקים, גשר הזיו, נוה אור, כברי, גדות, להבות חביבה, מפלסים, ניר יצחק, שאר ישוב, לוחמי הגטאות, נוה יאיר, רעים, מגן, חמדיה, לביא לימן, אלקוש, הבונים, גילת, אביאל, בורגתא, בית גמליאל, *בית הלל, בית זית, בני דרום, בארותיים, ציפורי, כפר הנגיד, חצב, טירת יהודה, עין אילה, חגור, עזריה, אליפלט, תפרח, רמות מאיר, ניר גלים, עמקה, בן עמי, כפר אוריה (נבנה במקום זה בפעם השלישית לאחר בנייתו ב-1912 וב-1944) גני תקווה בית שאן, ראש העין *ארבל
פוריה – כפר עבודה
*בית הלל הוקם בשנה זו בפעם השנייה לאחר שהוקם כבר ב-1940 אך ננטש מספר שנים מאוחר יותר.
*ארבל הוקם בשנה זו כיישוב קהילתי ובשנת 1959 הפך למושב עובדים
1950 גזית, עין השלושה, ניר אליהו אביגדור, אבן ספיר, אורה, אחוזם, אחיהוד, בטחה, בית עזרא, בן זכאי, ברכיה, גמזו, גן שורק, זיתן, יכיני, יציץ, ישעי, ישרש, כפר שמואל, מבטחים, נהורה, נחם, נתיב השיירה, פדויים, פטיש, רנן, שדה אליעזר, שובה, תלמים   בית שמש, קריית מלאכי, קריית שמונה כפר חסידים ב'  
1951 בצת, דביר, כפר עזה, יטבתה, כיסופים, *נחל עוז בית הגדי, שרשרת, מרגליות, *בית יוסף ירוחם, מבשרת ציון אילת
אשקלון
אשל הנשיא *נחל עוז הוקם בשנה זו כהיאחזות נח"ל ואוזרח ב-1953
*בית יוסף הוקם בפעם השנייה לאחר שנחרב במלחמת העצמאות
1952 גבעת חיים (מאוחד), להב אורות, בן שמן (הוקם בשנה זו בפעם השנייה לאחר שכבר הוקם פעם אחת ב-1911), ברקת, גבעולים, שיבולים, אלוני אבא, כפר אביב, גנתון, שדה יצחק     מעגלים  
1953 אשדות יעקב (איחוד)
אשדות יעקב (מאוחד)
נחל עוז (הוקם כבר ב-1951 כהיאחזות נח"ל ואוזרח בשנה זו)
מצר
ברוש
תאשור
תדהר
זרועה
תלמי ביל"ו
פעמי תש"ז
שדה צבי
אביטל
יובל
מלילות
דישון
יד נתן
מנוחה
נוה מונוסון מגדל העמק, שדרות פוריה – נווה עובד  
1954 בחן אשבול
נבטים
  קריית גת    
1955   אמציה, לכיש   אופקים, דימונה    
1956       אשדוד, נתיבות    
1957 אור הנר
בית ניר
אבן שמואל
אילניה
       
1958 אדמית אביעזר
גבעת ישעיהו
       
1959   ארבל        
1960 עין חצבה
אבן מנחם
         
1962 אילות אביבים   ערד    
1963 גרופית          
1964     מצפה רמון הוד השרון הוקמה כאיחוד של מספר מושבות    
1965   חצבה        

ממלחמת ששת הימים עד היום 1967 - 2012

שנה קיבוצים מושבים מועצות מקומיות ערים יישובים קהילתיים הערות
1967 כפר עציון עין יהב        
1968   אליעד (בשנה זו הוקם כהיאחזות נח"ל ואוזרח בשנת 1970)
ארגמן (בשנה זו הוקם כהיאחזות נח"ל ואוזרח בשנת 1971)
גבעת יואב
       
1969   אוהד איחוד בין פרדס חנה לכרכור (ראה פרדס חנה-כרכור)      
1970   צופר
נאות הככר
אליעד (הוקם כבר ב-1968 כהיאחזות נח"ל ואוזרח בשנה זו)
    אלון שבות  
1971 אל-רום ארגמן (הוקם כבר ב-1968 כהיאחזות נח"ל ואוזרח רק בשנה זו)       תחילת פיתוח חבל ימית שפונה ב-1982
1972 אפיק חצבה (היישוב הוקם כבר ב-1965 כהיאחזות נח"ל אך רק בשנה זו אוזרח)
בני יהודה
       
1973 כפר חרוב קטורה נצר חזני      
1976 סמר          
1977 בית רימון (בשנה זו הוקם כהיאחזות נח"ל, בשנת 1979 אוזרח)   אלקנה, בית אל      
1978 אורטל אבני איתן
אניעם
בני עצמון
  אריאל ספיר
נווה זוהר
שילה
 
1979 אשבל (היישוב הוקם בשנה זו כהיאחזות נח"ל)
בית רימון (היישוב הוקם כבר ב-1977 כהיאחזות נח"ל ואוזרח בשנה זו)
אשלים
בדולח (הוקם בשנה זו כהיאחזות נח"ל ואוזרח ב-1982)
    אבשלום  
1980   עידן        
1981   אודם (על אף שהבסיס ליישוב הוקם בשנת 1975, ישוב קבע במקום החל רק בשנה זו)
אלוני הבשן (הקמתו החלה בשנה זו על ידי ישיבת הגרעין במקום. היישוב הוקם סופית ב-1982)
    ברקן  
1982   עין תמר
אלוני הבשן (היישוב הוקם כבר בשנת 1981 עם ישיבת הגרעין במקום אך הוקם סופית בשנה זו)
בדולח (היישוב הוקם כבר ב-1979 כהיאחזות נח"ל אך אוזרח בשנה זו)
    אשכולות (הוקם כ-היאחזות נח"ל)
אדורה (הוקם בשנה זו כהיאחזות נח"ל ואוזרח ב-1984)
כלנית
פינוי חבל ימית
1983 לוטן
אליפז
הר ברכה (היישוב החל דרכו כהיאחזות נח"ל ואוזרח בשנה זו)
בית חגי
הר עמשא
אלי סיני
אשרת
       
1984         אדורה (היישוב הוקם כבר ב-1982 כהיאחזות נח"ל ואוזרח בשנה זו)
גבע בנימין
 
1985         שחרות  
1986     *כוכב יאיר   אשחר *אוחד ב-2003 עם צור יגאל
1987         נופית
אבטליון
 
1988         כמהין
גבעת אלה
 
1989 נווה חריף
נאות סמדר
      בת עין  
1990       ביתר עילית אבני חפץ  
1991     *צור יגאל   שבות רחל


**אשכולות
*אוכלס ב-1994 ואוחד ב-2003 עם כוכב יאיר
**אוזרח בשנה זו. הוקם בשנת 1982 כהיאחזות נח"ל
1994       *מודיעין   *איכלוס החל ב-1996 וב-2003 אוחדה עם מכבים ורעות.
1996         צוקים
בת חפר
 
1998 אשבל (היישוב הוקם ב-1979 כהיאחזות נח"ל, אוזרח רק בשנה זו)       אחוזת ברק  
2004         גבעות בר  
2005         ניצן תוכנית ההתנתקות: פינוי גוש קטיף ומספר יישובים בצפון השומרון
2011         אירוס  

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ארכיון התצלומים של קק"ל

"ארכיון התצלומים של קק"ל" הוא מאגר תמונות ותצלומים של קרן קיימת לישראל, המשקפים פרקים חשובים מתולדות הציונות והעשייה בארץ ישראל ובהם: התיישבות, ייעור, הווי חלוצי, נופי ארץ ישראל, פריצת דרכים, מלחמות ישראל, עלייה וקליטה, חגים וטקסים, ועוד. בארכיון קרוב ל-500,000 תצלומים ושקופיות הן בשחור לבן והן בצבע שצולמו מראשית המאה ה-20.

על פי קק"ל, המאגר נמצא בתהליכי דיגיטציה. כבר היום אפשר לצפות בכ-70,000 תצלומים ושקופיות מן המאגר באינטרנט בתצלומים של כל הארכיון ההיסטורי בשחור לבן וכן בתצלומים של השנים האחרונות בצבע. בארכיון שמורים תצלומים ופריטים נדירים שצולמו על ידי בכירי הצלמים בארץ. מאז הקמתו שימש הארכיון כמקור למחקר, פרסומים ותערוכות.

הארכיון מתעדכן בצילומים המשקפים את פעילויות קק"ל בהווה.

הארכיון הציוני המרכזי

הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי. בארכיון הציוני המרכזי שמורים לצמיתות תיקים שנוצרו תוך כדי פעילות של מוסדות אלו ומוסדות המשנה הרבים שנוצרו על ידם. בנוסף, שמורים בארכיון הציוני תיקי ארכיונים של ארגונים ומוסדות היישוב היהודי בראשית דרכו בארץ ישראל.

בארכיון הציוני שמורים יותר מ-1,500 ארכיונים של אישים ממנהיגי ופעילי התנועה הציונית והיישוב. רשימת בעלי הארכיונים כוללת דמויות ידועות בהיסטוריה הציונית המודרנית, כמו: תיאודור הרצל, נחום סוקולוב, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר, הנרייטה סאלד, אליעזר בן יהודה, חיים ארלוזורוב ודמויות של עסקנים, אנשי מקצוע ואחרים.

אוספי הארכיון כוללים: תיקים ודברי דפוס, אוסף מפות ותוכניות, אוסף תצלומים, אוסף כרזות וכרוזים, אוסף עיתונים וכתבי עת, ספרים, אוסף סרטי מיקרופילם, אוסף פריטים מוזיאליים ואוסף פריטים קוליים.

ההסתדרות הציונית העולמית

ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ. ההסתדרות הציונית הוקמה כארגון גג, לאיחוד פעולתם של כל הגופים הציוניים בעולם. באותו קונגרס הוטל על היינריך אלחנן יורק-שטיינר להכין את תקנות הארגון.

ההתיישבות העובדת

ההתיישבות העובדת הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון תנועות התיישבות ויישובים שהיו קשורים עם מפלגות פועלים ותנועות עובדים בארץ, בעיקר עם תנועת העבודה ובכלל זה עם ההסתדרות וגופים הקשורים לה.

היישובים שנכללו במושג זה היו, רובם ככולם, אגודות שיתופיות חקלאיות כגון: קיבוצים, קבוצות, מושבים ומושבים שיתופיים. מושבות, ערים ויישובים עירוניים, גם אם הזדהו עם ההסתדרות ועם מפלגות הפועלים והיו "מעוזים סוציאליסטיים" (כמו קריית חיים), לא נחשבו חלק מן ההתיישבות העובדת.

הוועד הפועל הציוני

הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.

המוסדות הלאומיים

המוסדות הלאומיים, הם המוסדות שהקימה התנועה הציונית בירושלים בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל. כתשתית לקראת הקמת המדינה, ולביצוע פעולות מדיניות לקידום הציונות. המוסדות הלאומיים ממשיכים לפעול עד ימינו, אך תפקידם ומעמדם השתנו בעקבות הקמת המדינה.

במוסדות הלאומיים נכללים:

ההסתדרות הציונית העולמית

לפני הקמת המדינה שימשה כמעין ממשלה שבדרך.

מאז קום המדינה עוסקת בעידוד העלייה, בהידוק הקשר בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות ובחינוך ציוני ויהודי התפוצות.

הסוכנות היהודית

לפני הקמת המדינה ייצגה את העם היהודי בפני ממשלת בריטניה, בעלת המנדט על ארץ ישראל.

מאז קום המדינה ממשיכה לעסוק בנושאי עלייה וקליטה, התיישבות וחקלאות.

הקרן הקיימת לישראל

לפני הקמת המדינה עסקה ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן.

מאז קום המדינה עוסקת במפעלי ייעור, פריצת דרכים והכשרת קרקע.

קרן היסוד

עד לקום המדינה - הזרוע הכספית של הנהגת היישוב.

מאז קום המדינה התרכזה קרן היסוד במימון העלייה וקליטת העולים ובמימון פעולות הסוכנות היהודית.עד כינון האספה הלאומית היה עיקר הפעילות הארגונית בידי ההנהלה הציונית

שקיימה מגעים עם השלטון המנדטורי בארץ ישראל ובבריטניה ועם מוסדות חבר הלאומים.

המוקד העיקרי היה בלונדון, שם ניהלו ויצמן וחברי ההנהלה את עיקר פעילותה.

מוקד שני, חלש יותר, היה בירושלים, שבה ישבו נציגי ההנהלה הציונית, כמו קולונל קיש.

הסניף בירושלים ניהל מגע עם ממשלת המנדט, כשהוא כפוף להוראות המרכז בלונדון.

דוגמאות נוספות למוסדות לאומיים:

אספת הנבחרים

הועד הלאומי (שימש מעין ממשלה ל"מדינה שבדרך"),

הרבנות הראשית (טיפלה בענייני הדת; בתי כנסת, שחיטה, קבורה),

הסוכנות היהודית.

פעילות המוסדות הלאומיים הייתה מותנית אמנם בקבלת היתרים מהשלטון הבריטי,

עם זאת, חיזקו המוסדות הלאומיים את התחושה של מעין מדינה ריבונית ויצרו בסיס משותף ליישוב

למרות פיצולו האידאולוגי.

המשרד הארצישראלי

המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ. פעילותיו כללו תכנון ההתיישבות, קניית אדמות, הקצאת כספים, רכישת קרקעות, הקמת יישובים חקלאיים ועירוניים חדשים, ניהול חוות חקלאיות, הקצאת מתיישבים ליישובים השונים, עזרה ליישובים קיימים בהדרכה ועזרה לפועלים.

הבניין ההיסטורי של המשרד הארצישראלי שכן ביפו, ברחוב רזיאל 17, ונהרס בשנת 2001 על ידי בעליו, הכנסייה המארונית, על אף שהיה מבנה לשימור.

הציונים הכלליים

הציונים הכלליים הייתה מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל, מן הצד המרכזי בפוליטיקה בישראל התקיימה החל מראשית שנות השלושים ועד לשנות השישים. לאחר מכן הפכה למפלגה הליברלית שהיא חלק ממרכיבי הליכוד.

התנועה הקיבוצית

התנועה הקיבוצית הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון כלל תנועות ההתיישבות הקיבוציות שבמסגרת ההתיישבות העובדת. תחת כותרת זו פעלו שלוש תנועות קיבוציות גדולות (כל אחת עם כ-40.000 נפש), הקיבוץ המאוחד, איחוד הקיבוצים והקבוצות, והקיבוץ הארצי, ורביעית הייתה תנועה קטנה יותר, הקיבוץ הדתי. ב-1980 אוחדו שתי הראשונות לתק"מ (תנועה קיבוצית מאוחדת), ובשנת 1999 הוקם איחוד של התק"ם - התנועה הקיבוצית המאוחדת, עם תנועת הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר שנקרא התנועה הקיבוצית. החל מיוני 2015, מכהן ניר מאיר כמזכ"ל התנועה.

טריטוריאליזם יהודי

טריטוריאליזם יהודי (באנגלית: Jewish Territorialist Organization), או בקיצור טריטוריאליזם היה שמה של גישה מקבילה לציונות ששאפה להשיג טריטוריה ליהודים, לאו דווקא בארץ ישראל, ובה יתקיימו חיים אוטונומיים לאומיים. לטריטוריה זו, שתהיה המתאימה ביותר לצורכי היהודים, יהגרו יהודים ממקומות שונים בעולם ויקימו לעצמם בית לאומי. הטריטוריאליזם מנוגד לאוטונומיזם יהודי - הגישה הרואה ביהדות ישות רוחנית וביהודים עם בלי ארץ, ושואפת לאוטונומיה משפטית ועצמאות רוחנית של היהודים במקום מושבם.

כרונולוגיה

כרונולוגיה (מלטינית chronologia, מיוונית: χρόνος, כרונוס, זמן בתוספת λογία, לוגיה, דיבור או לימוד), רשימה או מחקר המתאר רצף של אירועים על פי סדר התרחשותם. במובן הכללי כרונולוגיה היא גם המדע העוסק בסדר הדורות המאורעות והשיטות לחלוקת הזמן או איזכור ורישום של אישים, שליטים ושושלות במערכות ספירה שונות.כרונולוגיה עוסקת בתולדות נושא או אזור גאוגרפי, באירועים כלליים או באירועים פוליטיים כלליים, בחיי אדם אחד או קבוצה, המוגשים כעובדות רקע לשם הבנת הרקע ההיסטורי, ברירת העובדות בכרונולוגיה עשויה להיות שנויה במחלוקת, ברשימה כזו מובלטים בדרך כלל האירועים ומובלטים פחות התהליכים החברתיים והרעיוניים. כרונולוגיה אינה היסטוריוגרפיה, אלא כלי המשמש היסטוריונים וארכאולוגים להבנה של התרחשויות היסטוריות והגורמים המובילים להן.

פיק"א

פִּיקָ"א (PICA, ראשי תיבות באנגלית: Palestine Jewish Colonization Association – חברה להתיישבות יהודית בארץ־ישראל) הייתה חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל שהוקמה על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

ציונות מדינית

הציונות המדינית היה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל. הציונות המדינית הייתה שונה ואף מנוגדת לתנועת חיבת ציון ולזרם המעשי שדגלו בעיקר בעבודה בארץ ישראל בלי להבטיח מראש זכויות פוליטיות.

מנהיגו המובהק של הזרם היה בנימין זאב הרצל, ולשם מימושה של הציונות המדינית נוסדה ההסתדרות הציונית. עיקר פעילותו של הרצל היה למען הקמת מדינה יהודית.

שורשיה של הציונות המדינית, בין השאר, בהגותם של מבשרי הציונות. ראשון להם, על פי ההיסטוריון ונשיא מדינת ישראל יצחק בן-צבי היה הרב ד"ר יהודה ביבאס ואחריו תלמידו רבי יהודה בן שלמה חי אלקלעי.

ציונות רוויזיוניסטית

ציונות רוויזיוניסטית הייתה אחד מן הזרמים בתנועה הציונית. זרם זה נוצר בשל דרישה ל"רוויזיה", בחינה מחדש, של דרכי הפעולה של ההסתדרות הציונית העולמית בשנות ה-20 של המאה ה-20. מייסד הציונות הרוויזיוניסטית, הוגה הדעות המרכזי שלה והעומד בראשה, היה המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי.

תחילתה של הציונות הרוויזיוניסטית הייתה בשנת 1923, עת פרישתו של ז'בוטינסקי מן ההסתדרות הציונית. פרישתו הגיעה לאחר שלא התקבלו הצעותיו לנקוט קו ברור ותקיף נגד המדיניות האנטי-ציונית של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל. ז'בוטינסקי התנגד נחרצות לקו הפייסני של ד"ר חיים ויצמן, יושב ראש ההסתדרות הציונית דאז. תמיכה ציבורית במחאתו של ז'בוטינסקי, במיוחד בקרב צעירים במדינות מרכז ומזרח אירופה, הביאה עם הזמן להתגבשות גופים שהיוו את התנועה הרוויזיוניסטית. ב-1925 ייסד ז'בוטינסקי את ברית הציונים הרוויזיוניסטים (הצה"ר), כתנועה התומכת באידאולוגיה זו.

ציונות רוחנית

ציונות רוחנית היא זרם בתנועה הציונית, שגרס את התגשמות התחיה הלאומית של עם ישראל על ידי יצירת מרכז רוחני בארץ ישראל, שיהיה מרכז מחנך לתפוצות העם וישמש חוצץ מול סכנת ההתבוללות המאיימת על קיום העם. לדעת אחד העם (אשר גינצברג), אין ארץ ישראל באה לפתור את השאלה הקיומית או הכלכלית של היהודים, ואינה אמורה להיות מקלט פיזי מפני צרות הגלות, אלא מטרתה לפתור את בעייתו הרוחנית והתרבותית של העם.

ציוני ציון

ציוני ציון היה זרם בתנועה הציונית שדגל בהתיישבות יהודית בארץ ישראל בלבד ונאבק בשנים 1905-1903 בתוכנית אוגנדה שהתקבלה בקונגרס הציוני השישי.

בראש קבוצה זו, שמרביתם היו יהודים ממזרח אירופה, עמדו מנחם אוסישקין, ד"ר יחיאל צלנוב, ד"ר שמריהו לוין, ד"ר אברהם פריידנברג ואחרים. הם דגלו בריכוז העבודה הציונית בארץ ישראל, התנגדו לכל פתרון זמני בכל מקום אחר בעולם וקראו להגברת העלייה וההתיישבות בארץ ישראל. עוד בלטו בקרב תועמלני ציוני ציון דב בר בורוכוב, זאב ז'בוטינסקי ורחל ינאית בן-צבי.

בקונגרס הציוני ה-7 שהתקיים בבזל בשנת 1905 גברה דעתם של 'ציוני ציון' והתקבלה החלטה עקרונית הדוחה את תוכנית אוגנדה וקובעת כי התנועה הציונית קשורה אך ורק בארץ ישראל.

קונגרס פוקשאן

הקונגרס הציוני בפוֹקְשָׁאן (ברומנית: Congresul Sionist de la Focșani) היה הקונגרס הראשון של תנועת "חובבי ציון" באירופה. התכנס בעיר הרומנית פוקשאן (Focşani) ביום כ' בטבת תרמ"ב, 11 בינואר 1882.

קרן היסוד

קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.

מנכ"ל הקרן הוא גרג מייזל.

תוכנית בזל

תוכנית בזל היא מצעה של התנועה הציונית, שגובש בעת הקונגרס הציוני הראשון בבזל, (שווייץ, 1897) ונוסח על ידי מקס נורדאו.

מטרת התוכנית: "הציונות שואפת להקים בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל, המובטח לפי משפט הכלל", כלומר: שאיפה להקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל, בהסכמתן של אומות העולם. בתוכנית לא נעשה שימוש במונח "מדינה" אלא "בית מולדת", מחשש לתגובת העות'מאנים ששלטו באותה העת בארץ ישראל ויכלו להתנכל ליהודים שם.

ציונות ישראל
נושאים ומושגים מרכזיים התנועה הציוניתהתקווהארץ ישראלאוטואמנציפציהתוכנית בזלתוכנית אוגנדהתוכנית בילטמור • "אלטנוילנד" ו"מדינת היהודים" • עלייה לארץ ישראל, ההעפלה וחוק השבותתחיית הלשון העבריתעבודה עברית וכיבוש העבודהחלוציותקיבוץמחתרות עבריות בארץ ישראלכוח המגן העברי • כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה • אנטישמיותטריטוריאליזם יהודיהצהרת בלפור, הספר הלבן הראשון ותוכנית החלוקההכרזת העצמאות ומלחמת העצמאותדגל ישראלהסכסוך הישראלי-פלסטיניפוסט-ציונות ואנטי ציונותהחלטת האו"ם 3379החלטת האו"ם 4686 Zionism-template
זרמים בציונות ציונות מדיניתציונות מעשיתציונות סינתטיתציונות רוחניתהציונים הכלליים וציונות כללית • ציונות סוציאליסטיתציונות רוויזיוניסטיתציונות דתיתארץ ישראל השלמהציונות נוצרית
ארגונים ציוניים קונגרס פוקשאן והוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריהההסתדרות הציונית העולמיתהקונגרס הציוני העולמיהוועד הפועל הציוני וההנהלה הציוניתהסוכנות היהודיתקרן קיימת לישראלקרן היסודמינהל מקרקעי ישראלהמשרד הארצישראליהמוסדות הלאומייםהכשרת הישובאוצר התיישבות היהודים ובנק אנגלו-פלשתינהפיק"אהגדודים העברייםההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראלהסתדרות העובדים הכללית החדשהסולל בונההארכיון הציוני המרכזיארכיון התצלומים של קק"ל
תנועות ציוניות ביל"וחובבי ציוןציוני ציוןפועלי ציוןההתיישבות העובדתהתנועה הקיבוציתעליית הנוערתנועת המזרחיברית הציונים הרוויזיוניסטיםציונות ברוסיהציונות בלוב
ראשוני הציונות מבשרי הציונותיהודה לייב פינסקרבנימין זאב הרצלנתן בירנבויםמקס נורדאואחד העםליאו מוצקיןדב בר בורוכובמשה הסנפתלי הרץ אימברדוד וולפסוןחיים ויצמןמשה לייב ליליינבלוםנחום סוקולובנחמן סירקיןיוסף לוריאמקס בודנהיימראדמונד ג'יימס דה רוטשילדיצחק יעקב ריינסאוטו ורבורגנחום גולדמןיחיאל צ'לנובאבא הלל סילברצבי הירש קלישרשמואל מוהליבר
אישים ציונים נוספים ואנשי היישוב אהרן דוד גורדוןמרטין בובררחל המשוררתשמואל הוגו ברגמןהנרייטה סאלדזאב ז'בוטינסקימאיר בר-אילןחיים ארלוזורובזלמן שזראברהם יצחק הכהן קוקארתור רופיןדוד בן-גוריוןמנחם מנדל אוסישקיןאב"א אחימאירחיים בוגר (בוגרשוב)ברל כצנלסוןאלכסנדר זיידיוסף שפרינצקישראל שוחטשמריהו לויןיוסף טרומפלדורמיכאל הלפרןגרשם שלוםיהודה לייב מאגנסיצחק טבנקיןיצחק בן-צבימנחם בגין • ציונים לא יהודים
ראו גם 100 מושגי יסוד • פורטל ישראל • פורטל היישוב • היסטוריה של עם ישראלהיסטוריה של ארץ ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.