כפר מצר

כפר מצר (נהגה: כפר מִיסְר; בערבית: كفر مصر) הוא כפר ערבי באזור הצפון, השייך למועצה אזורית בוסתן אל-מרג'. הכפר נמצא כ-13 ק"מ מזרח-צפון-מזרחית לעפולה ומרחק דומה מזרח-דרום-מזרחית מהעיר נצרת.

משמעות שמו של המקום היא "כפר מצרי". מייסדיו הגיעו ממצרים לארץ ישראל בעקבות כיבושה על ידי איברהים פחה במאה ה-19. בתקופת המנדט הבריטי ככל הנראה כבר לא הייתה בו אף לא משפחת אחת ממוצא מצרי וכל התושבים השתייכו לחמולת זועביה הפזורה בכפרי הגליל התחתון ובעיר נצרת.[2]

עד שנת 1948 היה היישוב בתחומי נפת ביסאן. על פי תוכנית החלוקה נועד להיות בתחום המדינה היהודית. לבני חמולת זועביה היו יחסים טובים עם שכניהם היהודים ובמלחמת העצמאות נשארו רוב בני החמולה בכפריהם שהפכו לחלק ממדינת ישראל. נכון ל-2001 מונה אוכלוסיית הכפר כ-1800 נפשות.[3]

בתחומי הכפר נמצאים שרידי יישוב עתיק. ב-1986 נחשף בית כנסת מתקופת המשנה והתלמוד, ובו רצפת פסיפס וכתובות עבריות, המעידים על קהילה יהודית שחייתה במקום.[4]

כפר מצר
כפר מצר, 2017
כפר מצר
Misr
רחוב בכפר מצר. ברקע - הר תבור
שם בערבית كفر مصر
מחוז הצפון
מועצה אזורית בוסתאן אל מרג'
גובה ממוצע[1] ‎111 מטר
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
מוצא המייסדים מצרים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 2,714 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.0% בשנה עד סוף 2018
(למפת עמק בית שאן רגילה)
Emek-beit-shean
 
כפר מצר
כפר מצר
32°38′44″N 35°25′19″E / 32.6454651470474°N 35.4219724518474°E
מפת היישובים של מועצה אזורית בוסתאן אל מרג'
באדום - כפר מצר
בירוק - מיקום בניין המועצה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ אריה ביתן, תמורות יישוביות בגליל התחתון המזרחי 1800 - 1978 , יד בן צבי, 1982, עמ' 53.
  3. ^ מדריך ישראל החדש, כרך 4: הגליל התחתון וחופו ובקעת כנרות, 2001, עמ' 138.
  4. ^ זאב וילנאי, תולדות הערבים והמוסלמים בארץ־ישראל, 1932, עמ' 269. יעקב שמעוני, ערביי ארץ ישראל, עם עובד, 1947, עמ' 106. עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות, 2001.
בדואים בישראל

הבדואים בישראל (בערבית: بدو النقب) הם אחת מהקבוצות האתניות הערביות בחברה הישראלית שמאמינות בדת האסלאם .

הבדואים מהווים כ-3.5% מאוכלוסיית ישראל.

בית ספר נעמת עין מאהל

בית ספר נעמת עין מאהל הוא תיכון טכנולוגי בעין מאהל, בבעלות נעמת ובפיקוח משרד החינוך, ובהנהלת פדילה אבו ליל. בבית הספר נלמדות מגמות אמנויות העיצוב וניהול עסקי. בית הספר הוקם בשנת 1979 בכפר עילוט, ובשנת 1997 הועבר לעין מאהל. הוא מהווה מסגרת טכנולוגית חלופית למסגרת הרגילה.

התלמידים מגיעים מהיישובים שבסביבה: עין מאהל, כפר כנא, טורעאן, ריינה, משהד, עילוט, כפר מצר, נין, סולם ויפיע. בשנת 2017 עתידים ללמוד בבית הספר 130 תלמידים.

תלמידי בית הספר מגיעים עם עבר של בעיות וקשיים פסיכולוגיים והתנהגותיים - קשיים שלא טופלו במסגרות קודמות, לא דווחו והתגלו רק תוך כדי עבודה. לרבים מהתלמידים בבית הספר היסטוריה של אי הצלחה בלימודים, הישגים לימודיים נמוכים ופערים לימודיים מצטברים לאורך שנים. כולם הוגדרו בחטיבת הביניים כבעלי סיכוי נמוך לעמוד בבחינות הבגרות. הקשיים, בחלקם, נובעים עקב שייכות למעמד סוציו-אקונומי נמוך.

התוכניות החינוכיות של בית הספר ממלאות חלל גם בקרב המשפחות של התלמידים, והן מוצאות את עצמן שותפות בפעילויות של כישורי חיים ובסדנאות לתמיכה התנהגותית, בהתייחסות לגיל ההתבגרות.

במסגרת בית הספר מנסים לתת מענה לצמצום פערים חברתיים ולהכרה בעקרונות הדמוקרטיה הלכה למעשה. תכנים עיוניים מלווים התנסות בבחירת מועצת תלמידים ודיונים בנושאים אקטואליים, כל אלה עשויים למלא חסכים ולהגביר מעורבות אזרחית חיובית שתורמת לקהילה. בנוסף נעשית הכשרת התלמידים לחיי משפחה, קהילה ואזרחות.

צוות המורים עבר השתלמויות מקצועיות והשתלמויות בנושאים חינוכיים, כגון התמודדות עם אוכלוסיית תלמידים בסיכון, איתור לקויות למידה. המפקח על בית הספר הוא עומר חגוג'.

בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים. גילויים ארכאולוגיים חשפו קיומם של בתי כנסת בארץ עוד בתקופת הבית השני.

בבתי הכנסת העתיקים אותרו במקרים רבים רצפות פסיפס מפוארות, כתובות הקדשה בעברית, בארמית וביוונית, וכן עיטורי סמלים יהודיים, כגון מנורת שבעת הקנים, שופר, מחתה וארבעת המינים.

בתי הכנסת העתיקים אותרו ברובם באזור הגליל והגולן, שהיווה מרכז היישוב היהודי בארץ בתקופת המשנה והתלמוד, אך בתי כנסת לא מעטים אותרו גם באזור דרום הר חברון ובאזור יריחו.

דחי (כפר)

דַּחִי (אֶ-דַּחִי) (בערבית: الدحي) הוא כפר ערבי בגליל התחתון ליד שכונת גבעת המורה שבעפולה והשייך למועצה אזורית בוסתן אל-מרג'. היישוב נקרא על שמו של דחיא איבן ח'ליפה אלכלבי, שלפי המסורת המוסלמית היה אחד מרעיו של מוחמד הנביא ובזמן כיבוש הארץ על ידי המוסלמים פיקד על יחידת לוחמים בקרב ירמוך.

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2018)

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל התקיימו ב-30 באוקטובר 2018 (כ"א בחשוון ה'תשע"ט). עמדו לבחירה מועצות העירייה, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות וכן ראשיהן של כל אלו. במקומות בהם אם אף לא אחד מן המועמדים לראשות הרשות המקומית עבר את רף 40% מקולות המצביעים, התקיים ב-13 בנובמבר 2018 סיבוב שני (לבחירה זו בלבד) בין שני המועמדים שצברו את מירב הקולות בסיבוב הראשון.

בהתאם לחוקי הבחירות לרשויות המקומיות נדרשו הבוחרים לבחירה כפולה בעיריות ומועצות מקומיות, ובחירה משולשת במועצות אזוריות - בפתק צהוב לראש הרשות, ובפתק לבן לרשימה למועצת הרשות ובמועצות אזוריות פתק כחול לוועד המקומי. מרבית הרשימות הן רשימות מקומיות, הפעילות רק במישור המוניציפלי, ומיעוטן רשימות מטעם המפלגות הפעילות גם במישור הארצי. על פי החוק, ראש רשות ומועצת רשות שנבחרו בבחירות יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום בחירת ראש הרשות.

הבחירות התקיימו ב-251 רשויות מקומיות, בהן 197 מתוך 201 העיריות והמועצות המקומיות וכל 54 המועצות האזוריות. הבחירות לא התקיימו ב-4 רשויות מקומיות: בערים טייבה ובאקה אל-גרבייה ובמועצה המקומית ג'ת לא התקיימו בחירות משום שהן בחרו מועצות חדשות ב-2015. במועצה המקומית תל מונד לא היו בחירות בשל כהונת ועדה קרואה. נוסף על כך, לא היו בחירות בשתי המועצות המקומיות התעשייתיות נאות חובב ומגדל תפן, שבהן על פי חוק כל חברי המועצה ממונים לתפקידם. רשות מקומית נוספת בה לא התקיימו בחירות היא "מנהלת שירותים אזרחיים" ששטח פעילותה הוא האזרחים הישראלים והנכסים שברשותם באזור H-2 שבחברון (שטח היישוב היהודי בחברון), מנהלה שהוקמה ב-2017 והבחירות בה צפויות להיערך, לכל המוקדם, ב-2021.

ביולי 2018 פרסם שר הפנים, אריה דרעי, את מספר החברים שייבחרו בכל אחת מהמועצות של הרשויות המקומיות שבהן היו צפויות להיערך בחירות ב-30 באוקטובר 2018.

בעקבות שינוי בחוק משנת 2014, יום הבחירות לרשויות המקומיות הוא יום שבתון, בדומה לנהוג ביום הבחירות לכנסת.

מערכת הבחירות התאפיינה במספר שיא של נשים שהתמודדו על תפקידים בשלטון המקומי – 68 נשים הגישו מועמדות לראשות הרשות המקומית, לעומת 42 בבחירות הקודמות.

בבחירות אלו נעשה שימוש נרחב במסרונים ושיחות טלפון במסגרת תעמולת הבחירות של המועמדים והרשימות. כן נרשמו אירועי אלימות על רקע הבחירות במספר יישובים.

לאחר תום מערכת הבחירות עלתה בערוץ הטלוויזיה כאן 11 סדרה דוקומנטרית בשם "המתמודדים" בה עקבה ענת גורן אחרי הקמפיינים בערים ערד, הוד השרון, מעלות-תרשיחא ותל אביב-יפו.

כפר קיש

כְּפַר קִישׁ הוא מושב במזרח הגליל התחתון, בסמוך לכפר תבור, השייך למועצה אזורית הגליל התחתון. המושב קרוי על שמו של פרדריק קיש שהיה בריגדיר בצבא הבריטי, ושימש ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בשנים 1929 עד 1931.

כפר קיש הוקם ביולי 1946 כמושב שיתופי על ידי חיילים יהודים ששרתו תחת פיקודו של פרדריק קיש בצבא הבריטי. היישוב הוקם על שטח של כ-6,800 דונם שנרכש מהשטחים של כפר מצר ותוכנן ל-70-80 משפחות. בתחילה התקיים במושב חדר אוכל משותף אך עם סיום בניית בתי התושבים בוטלו הארוחות המשותפות. בגרעין המייסד היו 37 חברים. בנובמבר 1947 הצטרף לכפר ארגון נבו של חיילים משוחררים יוצאי הבריגדה, שמנה כ-70 נפש. אולם ביולי 1949 עדיין סבל המושב ממחסור במתיישבים ובשנת 1951 עדיין היו מחצית מ-80 הבתים במושב ריקים מתושבים. רבים מהחברים עזבו את המקום בגלל סכסוכים חברתיים ומחלוקות פוליטיות. לאחר שנשארו במקום רק 15 משפחות הוחלט על הפיכת הכפר למושב עובדים תוך ביטול השיתופיות. ביולי 1953 כבר היו במקום 43 משפחות, כאשר רוב המצטרפים הגיעו מחיפה במסגרת תנועת מן העיר אל הכפר, אשר ראתה ב"כפר קיש המחודש" יישוב שהוקם על ידי התנועה. בשנת 1957 הורחב המושב בקליטת עולים מפולין. בשנת 1960 התגוררו במושב 6 משפחות מדור המייסדים, 26 משפחות מתנועת מן העיר אל הכפר, מתוך 34 משפחות שהגיעו ועוד 24 משפחות עולים מפולין.

היישוב מונה כ-500 תושבים, מתוכם 84 משפחות חדשות שנקלטו בהרחבה שהוקמה בין השנים 2008 ל-2012 על ידי קבוצת "הלה" של רפאל אלאלוף.

המושב שוכן כקילומטר אחד מצפון לאפיקו של נחל תבור, וכחמישה ק"מ ממזרח לתל קישיון ("ח'רבת קיסון"), עיר הנזכרת בספר יהושע בנחלת שבט יששכר.

מועצה אזורית בוסתאן אל-מרג'

בוסתאן אל-מרג' (בערבית: بستان المرج) היא מועצה אזורית בעמק יזרעאל, הכוללת ארבעה כפרים ערביים: סולם, כפר מצר, נין ודחי אשר אוכלוסייתם משתייכת ברובה לחמולת זועבי.

בשנת 1993 הוקמה המועצה האזורית נוף הגליל שכללה את הכפרים השייכים למועצות האזוריות בוסתאן אל-מרג', אל-בטוף והכפר אום אל-גנם. בשנת-2000 החליט משרד הפנים, בעקבות המלצות ועדה שהקים, לפרק את המועצה האזורית נוף הגליל ולהקים במקומה שתי מועצות אזוריות אל-בטוף ובוסתאן אל-מרג'. כאשר לבוסתן אל מרג' צורפו הכפרים שהיו בחלק הדרומי של המועצה האזורית נוף הגליל, פרט לאום אל-גנם שצורף למועצה המקומית שבלי.

המועצה נוהלה תחילה בידי מועצה שמינה שר הפנים. ב-2002 נערכו בבוסתאן אל-מרג' הבחירות הראשונות, ולראש המועצה נבחר אחמד זועבי. בשנת 2009 מונתה למועצה ועדה ממונה לאור ליקויים רבים שנמצאו בתפקוד המועצה וגירעון שוטף בגובה של כ-35% מהכנסות המועצה. ב-2013 נכנס לתפקידו יעקב זוהר, הממונה החמישי מטעם משרד הפנים.

ב-2 בפברואר 2014 נערכו בחירות בהן התאחדו שני המועמדים הבולטים אחמד זועבי ועבד אלכרים זועבי שזכו בבחירות והסכימו שהנהלת המועצה תהיה משותפת. אחמד זועבי מונה כראש מועצה ועבד אלכרים זועבי סגן וממלא מקום ראש המועצה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית בוסתאן אל-מרג' 7,700 תושבים (מקום 188 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית בוסתאן אל-מרג' דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 57.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,383 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).לבוסתאן אל-מרג' מועצה אזורית תאומה אחת, זנגר האוזן שבגרמניה.

מצר (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

מרוז (אתר מקראי)

מרוז הוא אתר המוזכר במקרא בספר שופטים, בשירת דבורה לאחר ניצחון ברק בן אבינועם לסיסרא.

דבורה מקללת בתוך דבריה בשם "מלאך ה'" את העיר מרוז ויושביה, בעבור שלא באו לעזור במלחמה זו לברק בן אבינועם: "אוֹרוּ מֵרוֹז - אָמַר מַלְאַךְ ה', אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ; כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה', לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים".

יש המזהים את מרוז עם הכפר אל-מורסס, ששכן כ-5 ק"מ צפונית מערבית לביסאן, על המדרונות שמצפון עמק יזרעאל. הכפר כפר מצר זוהה אף הוא כאתר אפשרי, בשל קרבתו לאתרים עתיקים במקום.

משפחת זועבי

משפחת זועבי (בערבית: زعبي) היא חמולה ערבית-ישראלית-מוסלמית שמוצאה מעבר הירדן המזרחי, המרוכזת בנצרת ובמספר כפרים בגליל התחתון. רבים מבני החמולה החזיקו בתפקידי מפתח בישראל ובממלכת ירדן.

נחל עירון

נַחַל עִירוֹן (בערבית: وادي عارة; תעתיק: ואדי עארה) הוא נחל באזור רמות מנשה והשרון הצפוני בארץ ישראל, באורך 20 קילומטרים, הממוקם בקווי המפגש של השומרון, רמות מנשה, והשרון. הנחל הוא אחד מיובלי נחל חדרה.

ראשיתו של נחל עירון בהר אלכסנדר שליד אום אל־פחם, משם הוא יורד לכיוון דרום-מערב, במקביל לקו התחום בין רכס אום אל־פחם לקער רמות מנשה. כקילומטר ממערב לצומת משמר הגבול יוצא הנחל אל מישור השרון הצפוני, ומתחבר לנחל חדרה מדרום למושב תלמי אלעזר.

בעמק הנחל ועל גדותיו מספר גדול של יישובים. בחלקו המזרחי, ההררי, היישובים הערביים (ממזרח למערב) מושריפה, מוצמוץ, עין איברהים, אום אל פחם, ערערה, עארה וכפר קרע אום אל קוטוף, חור צקר, דאר אל חנון, אל עריאן, ביאדה, עין אבראהים וואדי אל קצב, מערבה משם, לאורך חלקו המישורי, היישובים היהודיים ברקאי, עין עירון, עין שמר, מענית, גבעת חביבה, שער מנשה ותלמי אלעזר. צמוד לאפיקו עובר כביש מספר 65, המכונה כביש ואדי עארה, המחבר בין צומת משמר הגבול לצומת מגידו, ומשמש כעורק תחבורה חשוב במדינת ישראל.

נין

נין או ניין (בערבית: نين) הוא כפר ערבי-ישראלי הנמצא צפונית-מזרחית לעיר עפולה, בסמוך לקיבוץ דברת, בגובה של 229 מטר מעל פני הים. הכפר שייך למועצה האזורית בוסתאן אל מרג',

סולם (יישוב)

סולם (בערבית: سولم) הוא כפר ערבי באזור הצפון ליד העיר עפולה השייך למועצה אזורית בוסתן אל-מרג'.

סיף א-דין א-זועבי

סֵיף א-דין א-זוֹעְבּי (בערבית: سيف الدين الزعبي; תעתיק מדויק: סיף אלדין אלזעבי; 1913 - 26 ביוני 1986) היה ראש עיריית נצרת, חבר הכנסת וסגן יושב ראש הכנסת.

תחנה מרכזית עפולה

התחנה המרכזית של עפולה היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר עפולה. שוכנת במרכז החלק המזרחי של העיר, ברחוב קהילת ציון, פינת רחוב שפרינצק.

התחנה המרכזית בעפולה נחשבת לתחנה מרכזית חשובה, שכן היא משמשת תחנת מעבר ראשית של התחבורה הציבורית בין אזור תל אביב והמרכז ליישובי עמק בית שאן, טבריה, הכנרת, והגליל העליון.

את התחנה פוקדים מדי יום, ובעיקר בסוף ובתחילת השבוע, אלפי נוסעים, שרבים מהם חיילים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.