כפר מנדא

כפר מנדאערבית: كفر مندا) הוא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל, בשולי המערביים של בקעת בית נטופה, למרגלות הר עצמון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1964.

כפר מנדא
מראה כללי של כפר מנדא
שם בערבית كفر مندا
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה מואנס עבד אלחלים
גובה ממוצע[1] ‎179 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 19,843 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 107
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.7% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,750 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 128
תחום שיפוט[2] 11,030 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 122
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil
 
כפר מנדא
כפר מנדא
32°48′37″N 35°15′37″E / 32.8102028799357°N 35.260286511921°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3555
    - דירוג מדד ג'יני 230
פרופיל כפר מנדא נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
Kafr-Manda
כיכר בכפר מנדא, ברקע בתי היישוב

היסטוריה

במקום התקיים יישוב יהודי בתקופת המשנה, תקופת התלמוד וימי הביניים בשם כפר מנדי, המוזכר במקורות מהתקופה הרומית והביזנטית. משנת 640, בעת הכיבוש הערבי, תושבי הכפר הם מוסלמים. לפי הגיאוגראף האסלאמי הידוע יאקות אל-חמאווי שחי בתחילת המאה ה-13, המקומיים סיפרו שכפר מנדא הוא מדין, וכי בו מצויים קבר ציפורה, בת יתרו כהן מדין ואשת משה, וגם הבאר המוזכר כמקום המפגש של ציפורה ומשה. כמו-כן, סופר שנפתלי ואשר קבורים שם.

בתקופת התלמוד פעלו בכפר מנדא, ביו השאר, האמוראים רבי יששכר דכפר מנדי, שקברו זוהה בכפר, ורבי יוסי מדאה. לפי מסורות מהמאה ה-16, קבורים במקום גם התנאים רבן שמעון בן גמליאל הזקן ועקביא בן מהללאל. יהודים נוהגים לבקר בקברים אלו עד היום, אך התושבים סבורים שהקבר המזוהה עם יששכר דכפר מנדי שייך למצביא צלאח א-דין.

בשנת 1970 נסללו 7 הקילומטרים הדרומיים של כביש 784 שחיברו את הכפר עם כביש 79[3].

כיום

בכפר אחד עשר בתי ספר: שישה בתי ספר יסודיים, שתי חטיבות ביניים, שני בתי ספר תיכוניים[4], ובית ספר של חינוך מיוחד. כמו כן, ישנם בכפר בית הקשיש, מתנ"ס, משטרה קהילתית, בנק, וחמישה מסגדים. אחוז הריבוי הטבעי בכפר גבוה: בשנת 1948 גרו בו 1,250 תושבים, ואילו בשנת 2013 חיו בו כ-18,000 תושבים, אשר כולם מוסלמים. אחרי אירועי אוקטובר 2000 הכפר התפתח כלכלית והפך למרכז מסחרי לכפרים הקרובים והמושבים הסמוכים.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בכפר מנדא 19,843 תושבים (מקום 107 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לכפר מנדא דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 77.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,015 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[5]

תושבי הכפר מורכבים מכ-30 חמולות כמו זידאן - עיסאוי - טאהא - עאלם - עבד אלחלים - חוש - חושאן - שנאוי- מוראד -עבד אלחמיד -עזאם - קדח ועוד.

מרבית תושבי הכפר מוסלמים[6], ובו מיעוט נוצרי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ מנחם תלמי, אספלט למרגלות הר עצמון, מעריב, 7 באוגוסט 1970
  4. ^ אתר בית ספר אפאק ובית ספר תיכון כפר מנדא, באתר "מדלן"
  5. ^ פרופיל כפר מנדא באתר הלמ"ס
  6. ^ כפר מנדא באתר הרשות לפיתוח הגליל
Kafr Manda 1
כיכר בכפר מנדא
בוקעאתא

בוקעאתא (בערבית: بقعاثا, תעתיק מדויק: בקעאת'א) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1982. בוקעאתא הוא אחד מארבעת היישובים הדרוזיים ברמת הגולן שנכבשו מסוריה במלחמת ששת הימים, תושבי הכפר זכאים לאזרחות ישראלית מתוקף חוק הגולן (1981) אולם רובם אינם מחזיקים בתעודת זהות ישראלית.

בסמת טבעון

בַּסְמֶת טַבְּעוּן (בערבית: بسمة طبعون) היא מועצה מקומית בדואית במחוז הצפון בישראל. כל תושביה הם מוסלמים.

בענה

בּענה (בערבית: البعنة) הוא כפר ערבי במעמד של מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. בענה יושבת בבקעת בית כרם (בקעת שגור) בלב הגליל. שטח השיפוט שלה הוא 6,000 דונם. הכפר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1976.

בקעת בית נטופה

בִּקְעַת בֵּית נְטוֹפָה היא עמק בגליל התחתון המשתרעת בין רכס תורען בדרום ורכס יודפת בצפון. מרבית שטחה של הבקעה מנוצל לחקלאות. הכפרים בועיינה ונוג'דאת נמצאים בחלקה הדרומי של הבקעה, על צלע הר תורען וחלק גדול מאדמת הבקעה מעובד על ידי תושביהם. יישובים נוספים בבקעה הם כפר מנדא, רומאנה, עוזייר ורומת אל הייב, וכן אדמות חקלאיות של עראבה, ודיר חנא שבבקעת סכנין. מזרח הבקעה מוצף ברובו לעיתים קרובות בחורף בשל העובדה כי האדמה באזור איננה מחלחלת.

מקור שמה של הבקעה הוא בבקעת בית נטופה הנזכרת במקורות חז"ל באזור זה, והשתמרות השם בצורה "אלבטוף": "עָבַר בַּהֲדָא בִּקְעַת דְּבֵית נְטוֹפָא", וכן: "עד שיכלו הסינרייות מבקעת בית נטופה".

בקעת בית נטופה נודעת בקרב מטאורולוגים בשל היותה המקום בו נמדדו הטמפרטורות הנמוכות ביותר בארץ ישראל מאז תחילת המדידות ועד לינואר 2015: 13.7 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, ב-7 בפברואר 1950.

בעבר שימשה הבקעה לגידול אבטיחים שאף יוצאו דרך נמל עכו.

המוביל הארצי עובר דרך הבקעה בדרכו מהכנרת למרכז ישראל בתעלה פתוחה, עד למאגר אשכול, הנמצא במערבה של הבקעה.

דרך נוף הר תורען עוברת ממצפה נטופה עד לקיבוץ בית רימון וממנה תצפיות יפות על הבקעה. ליד בית רימון הוקם "מצפור לאודרמילק" על שם וולטר קליי לאודרמילק שהגה לראשונה את תוכנית המוביל הארצי ואיגום המים בבקעת נטופה.

הגליל המערבי

הגליל המערבי הוא אזור גאוגרפי בצפון-מערב מדינת ישראל, שהוא חלק מאזור הגליל. הגליל המערבי משתרע מראש הנקרה בצפון ועד לנחל קישון, עמק זבולון, הר הכרמל ובקעת בית נטופה בדרום, כך שהוא כולל את החלק המערבי של הגליל העליון ובמובן הרחב, גם חלק מהתחתון, וחופף עם רוב נפת עכו שבמחוז הצפון. בדרך כלל, אזור הקריות לא משויך לגליל המערבי או לגליל בכלל. במובן מצומצם הגליל המערבי מתייחס רק לחלק המישורי ממערב לגליל העליון, הנקרא גם [מישור] חוף הגליל.

האזור מגוון מבחינת נוף וכולל חוף ים מפורץ, הרים גבוהים ונחלים החורצים את ההרים לרוחבם ויוצרים עמקים. באזור נותרו שרידי חורש ים תיכוני, בו חיים חזירי בר וציפורים.

באזור פועלת המכללה האקדמית גליל מערבי, כחלק מאוניברסיטת בר-אילן. המכללה ממוקמת בקצה העיר עכו, סמוך למושב בוסתן הגליל.

את תושבי הגליל המערבי משרת מרכז רפואי נהריה (המרכז הרפואי לגליל, שנקרא בעבר "בית חולים לגליל המערבי – נהריה"), הממוקם בנהריה.

כפר מנדי

כפר מנדי היה יישוב יהודי בתקופת המשנה, תקופת התלמוד וימי הביניים, בבקעת בית נטופה, למרגלות הר עצמון, במקום שבו שוכן כיום כפר מנדא.

מועצה אזורית מטה אשר

מועצה אזורית מטה אשר היא מועצה אזורית במחוז הצפון, נפת עכו, בהרי הגליל המערבי. נקראת על שם שבט אשר שישב באזור בימי קדם.

מועצה אזורית עמק הירדן

מועצה אזורית עמק הירדן היא מועצה אזורית בעמק הירדן. היא הוקמה בשנת 1949, לאחר שגוש היישובים באזור התקיים משנות ה־30, והיוותה דגם למועצות אזוריות שהוקמו לאחריה.

בתחומי המועצה ישנם 22 יישובים, מתוכם 17 קיבוצים, 4 יישובים קהילתיים ומושב אחד. כמו כן נמצאת בתחומה המכללה האקדמית כנרת.

מועצה אזורית עמק יזרעאל

מועצה אזורית עמק יזרעאל היא מועצה אזורית שבמסגרתה נמצאים מרבית יישובי עמק יזרעאל, והיא כוללת 15 קיבוצים, 14 מושבים, 7 יישובים קהילתיים, שני כפרי מיעוטים ושכונת משפחות אחת בבסיס צבאי. למרות שמה, חלק מיישובי המועצה אינם נמצאים בעמק יזרעאל אלא בגליל התחתון. המועצה משתרעת על פני 350,000 דונם.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

מכינה קדם-צבאית חנתון

מכינה קדם-צבאית חנתון היא מכינה קדם-צבאית הממוקמת בחנתון אשר בגליל התחתון שהוקמה בשנת 2012. המכינה היא מעורבת בין דתיים לחילונים, וערכיה מושפעים מן היהדות הקונסרבטיבית. ראש המכינה הוא הרב יואב אנדי. המכינה מופעלת על ידי המרכז החינוכי בחנתון.

במכינה מתגוררים כ-30 חניכים החיים יחד בחיי קבוצה. הלימודים במכינה נוגעים בנושאים רבים כגון ציונות, תנ"ך, קבלה, חסידות, כלכלה וחברה, פוליטיקה והיסטוריה. בנוסף על הלימודים, חניכי המכינה מתנדבים במסגרות רבות באזור בקעת בית נטופה בתדירות של כיומיים בשבוע. עבודה קהילתית זו כוללת עבודה עם נוער, קשישים, בעלי צרכים מיוחדים והקהילה הערבית באזור (כפר מנדא). דגש נוסף בחיי המכינה הוא הכרת הארץ באמצעות טיולים אחת לחודש. המכינה פועלת גם במישור ההכנה לשירות הצבאי- זאת באמצעות הכנה פיזית ומנטלית.

משהד (מועצה מקומית)

משהד (בערבית: مشهد) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1960.

נפת יזרעאל

נפת יזרעאל (נקראת לעיתים נפת עפולה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם עמק יזרעאל הנמצא בשטחה.

שטח הנפה הוא 1,193 קמ"ר.

נכון לשנת 2015 חיים בנפה כ-490,300 תושבים.

נפת כנרת

נָפַת כִּנֶּרֶת (נקראת לעיתים נפת טבריה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם הכנרת הנמצאת בשטחה.

שטח הנפה הוא 529 קמ"ר. ההתיישבות היהודית על גדות הכנרת החלה בעשור הראשון של המאה ה-20 ובה הוקם הקיבוץ הראשון בארץ ישראל, דגניה.

הנפה מחולקת לשני אזורים טבעיים: אזור כנרת 221 ואזור גליל תחתון מזרחי 222

נפת עכו

נפת עכו היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. קרויה על שם העיר עכו.

לנפה שישה אזורים טבעיים: אזור אילון, אזור יחיעם, אזור נהריה, אזור עכו, אזור כרמיאל ואזור שפרעם.

שטח הנפה הוא 928 קמ"ר.

הנפה חופפת פחות או יותר את אזור הגליל המערבי.

נפת צפת

נפת צפת היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל השכונת בצפון מזרח הגליל ועמק החולה. הנפה קרויה על שם צפת שהיא העיר הגדולה בנפה. עמק החולה יושב על ידי יהודים כבר בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל.

שטח הנפה הוא 670 קמ"ר.

הנפה מחולקת לשלושה אזורים טבעיים: עמק החולה 211, גליל עליון מזרחי 212 ואזור חצור 213.

נפת רמת הגולן

נפת רמת הגולן היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה מתפרסת על מרבית חבל רמת הגולן וחופפת לשטח שנכבש במלחמת ששת הימים מידי סוריה והועבר לריבונות ישראלית אחרי חקיקת חוק רמת הגולן ב-1981. היישוב הגדול ביותר בנפת רמת הגולן הוא הכפר הדרוזי מג'דל שמס אשר למרגלות החרמון בצפון הנפה.

שטח הנפה הוא 1,154 קמ"ר.

הנפה מחולקת לארבעה אזורים טבעיים: אזור החרמון, גולן צפוני, גולן תיכון וגולן דרומי.

קצרין

קַצְרִין היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, בגובה של 300 מטר (היישוב) עד 370 מטר (אזור תעשייה) מעל פני הים. שטח השיפוט של קצרין הוא 12,214 דונם. מדרומה של קצרין נמצאת שמורת יער יהודיה.

חוקרים משערים כי מקור השם "קצרין" הוא ביישוב קיסרין שהתקיים בתקופת התלמוד ברמת הגולן. שם היישוב נשתמר בכפר ערבי שהיה מצפון לקצרין. בתחומי פארק קצרין העתיקה.

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.9%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.7%
גילאי 5 - 9 11.0%
גילאי 10 - 14 10.7%
גילאי 15 - 19 12.2%
גילאי 20 - 29 19.2%
גילאי 30 - 44 17.9%
גילאי 45 - 59 11.8%
גילאי 60 - 64 2.0%
גילאי 65 ומעלה 3.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 11
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 5
תלמידים 5,079
 –  יסודי 2,504
 –  על-יסודי 2,575
מספר כיתות 196
ממוצע תלמידים לכיתה 26.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנא • כפר מנדא • כפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.