כפר חרוב

כְּפַר-חָרוּב הוא קיבוץ של תנועת התק"ם בדרומה של רמת הגולן. היישוב ממוקם בגובה של 315 מטרים מעל פני הים, על שפת מצוקי און המתנשאים מעל הכנרת, ובמרחק של כשני קילומטרים ממנה.

היישוב קרוי על שמו של הכפר הערבי ששכן במקום - "כפר חרב" שכנראה משמר את שם היישוב היהודי הקדום כפר יחריב או כפר חריב, הנזכר בתוספתא, בתלמוד הירושלמי ובפסיפס כתובת רחוב כאחת העיירות היהודיות ב"תחום סוסיתא", לעניין מצוות התלויות בארץ[2]. בין כפר חרוב ובין פיק נמצאה כתובת גבול רומית המציינת את השם "כפר חריב" (Καπαρ Ηαριβου)[3].

הקיבוץ כפר חרוב הוקם בשנת 1973, תושביו התגוררו באופן ארעי במחנה אפיק, והוא עלה למקומו הנוכחי בשנת 1974. חבריו ילידי הארץ ועולים מארצות הברית. היישוב הוקם על מוצב סורי שנמצא במקום, ממנו נהגו לצלוף על יישובי מזרח הכנרת (עין גב והאון).

עיקר הכנסות הקיבוץ הן ממפעל א.ר.י שבבעלותו. המייצר שסתומים הידראוליים. אף שהקיבוץ עדיין מתחזק מחקלאות שלחין (שקדים, אבוקדו) וממטעים נשירים (נקטרינות, אגסים) וכן רפת לחלב. בקיבוץ פועלים גם מכבסה ומוסך, הוא שותף באתר התיירות חמת גדר, והוא מפעיל את מצפה לשלום - אתר בקתות נופש שנמצא על שפת מצוקי און ואתר "מצפה לשלום" שממנו תצפית יפה על הכנרת.

הרפת בכפר חרוב
הרפת בכפר חרוב
Rehov Mosaic Replica-01
פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו נזכרת "כפר יחריב" כעיירה יהודית בתחום סוסיתא
כפר חרוב
כפר חרוב
הכנרת, מבט מכפר חרוב
מחוז הצפון
מועצה אזורית גולן
גובה ממוצע[1] ‎311 מטר
תאריך ייסוד 1974
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 421 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 5.3% בשנה עד סוף 2018
(למפת הגליל העליון רגילה)
Upper galil
 
כפר חרוב
כפר חרוב
32°45′44″N 35°39′46″E / 32.7621270286508°N 35.6627981328648°E
מפת היישובים של מועצה אזורית גולן
באדום - כפר חרוב
בירוק - מיקום בניין המועצה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ב', הלכה א'.
  3. ^ מ' הרטל, ההיסטוריה של צפון עבר-הירדן לאור המקורות ההיסטוריים והממצא הארכאולוגי, עמ' 351.
אבני איתן

אַבְנֵי אֵיתָן הוא מושב של תנועת הפועל המזרחי בדרום רמת הגולן.

אורטל

אוֹרְטַל הוא קיבוץ בצפון רמת הגולן, הממוקם בין הר שיפון להרים אביטל ובנטל. סמוכים לו הקיבוצים עין זיוון, מרום גולן ואל-רום. מיקומו בגובה 915 מטר מעל פני הים. כקילומטר וחצי מדרום לקיבוץ נמצאת שמורת הר שיפון.

אל-רום

אֶל-רוֹם הוא קיבוץ של התק"ם, בצפון רמת הגולן. הקיבוץ ממוקם כשני קילומטרים ממערב להר חרמונית, ברום של 1,070-1,050 מטרים מעל פני הים.

אפיק (קיבוץ)

אֲפִיק הוא קיבוץ של התנועה הקיבוצית המאוחדת השוכן בדרום רמת הגולן. הקיבוץ שוכן בגובה של 335 מטרים מעל גובה פני הים, ובגובה של 545 מטרים מעל פני הכנרת, ונמצא בין שני יובלי נחל עין גב.

בני יהודה (יישוב)

בְּנֵי יְהוּדָה הוא יישוב קהילתי בדרום רמת הגולן, מערבית לאליעד וצפונית-מזרחית לעין גב. הוא שוכן בגובה של 345 מטרים מעל פני הים, על המדרון הפונה לכנרת, במרחק של כ-4 קילומטרים מחופה המזרחי (גובה היישוב מעל פני הכנרת - 550 מטרים, שגובהה הוא 215 מ' מתחת לפני הים).

גבעת יואב

גִּבְעַת יוֹאָב הוא מושב של תנועת המושבים הממוקם בדרום רמת הגולן.

חד נס

חַד נֵס הוא כפר קהילתי על גדתו המזרחית של הירדן בתחום המועצה האזורית גולן. מקור השם בראשי תיבות של שלושה מיישובי סיני שפונו ונהרסו: חרובית, דקלה ונאות סיני, ובסיסמתו של זאב ז'בוטינסקי מייסד תנועת בית"ר שהקימה את היישוב, "חד נס", שמשמעותו דגל אחד לכל עם ישראל.

לאחר פינוי היישובים מסיני במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים, התארגנה תנועת בית"ר להקמת יישובים למפוני סיני. בשנת 1987 פנתה התנועה בעיתונות למשפחות הרוצות להצטרף לגרעין, וב-1989 הוקם היישוב, אך לבסוף ללא אף משפחה ממפוני סיני.

עיקר כלכלת היישוב מבוססת על תיירות ומפעלי נופש (אירוח, טיולי ג'יפים ופעילויות נהר).

יונתן (מושב)

יוֹנָתָן הוא מושב שיתופי של תנועת הפועל המזרחי. היישוב ממוקם במרכז רמת הגולן. היישוב נקרא על שמו של יהונתן רוזנמן, שנפל כטנקיסט במלחמת יום הכיפורים.

כנף (מושב)

כָּנָף הוא מושב שנמצא במדרון היורד מרמת הגולן לכיוון הכנרת, סמוך למעלה גמלא.

מועצה אזורית גולן

מועצה אזורית גולן היא מועצה אזורית הממוקמת בצפון מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת, ברמת הגולן. המועצה קבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1979. שטח שיפוט המועצה משתרע על פני כ-1,100,000 דונם, מהחרמון בצפון ועד חמת גדר בדרום. בתחום המועצה ישנם 32 יישובים, מתוכם 9 קיבוצים, 13 מושבים חמישה מושבים שיתופיים וחמישה ישובים קהילתיים. ממוצע המרחקים בין כל יישובי המועצה הוא 28.3 ק"מ. בתחומי המועצה עשרה בתי־ספר. במועצה חברים 32 חברי מועצה, ובראשה עומד חיים רוקח.

מצוקי און

מצוקי און הם מצוקים במורדות הדרום-מזרחיים של רמת הגולן, המתנשאים מעל ארץ כינרות. אורכם של המצוקים הוא כשישה קילומטרים, מכפר חרוב ונחל עין גב בצפון ועד תחילת שיפולי הגולן אל נהר הירמוך, סמוך להר שריר. המצוקים משקיפים על הכנרת מגובה של בין 510 ל-570 מטרים, מרום של כ-300 עד 360 מטרים מעל פני הים. מצוקים אלה הם התלולים במדרונות הגולן היורדים אל עמק הירדן, ובצידם הצפוני מרוחק שיאם מרחק שני קילומטרים בלבד מחוף הכנרת. על שפת המצוקים שוכנים היישובים כפר חרוב ומבוא חמה, ולמרגלותיהם משתרעים הקיבוצים תל קציר, עין גב והאון; על שם האחרון קרואים המצוקים.

לאורך המצוק, מכפר חרוב בצפון ועד למבוא חמה בדרום, הוכשרה טיילת נופית, ממנה נשקפים נופים רחבי ידיים אל הכנרת, אל בקעת הירדן ואל הגליל. לאורך הטיילת הוכשרו שתי "מרפסות" תצפית: "מצפה מבוא חמה" מצפון למבוא חמה ו"מצפה לשלום" מדרום לכפר חרוב. הר נמרון השוכן כקילומטר וחצי מדרום למבוא חמה משמש כנקודת תצפית נוספת וכנקודת זינוק לדאונים ולמצנחי חליפה. הר נמרון (ששמו בערבית הוא "ג'בל עין א-נימר") אינו הר של ממש, אלא נקודת שיא לאורך שפת המצוק ברום של 359 מטרים מעל פני הים.

המצוק הוכר בשנת 1972 כ"שמורת טבע מצוקי און" שהשתרעה על-פני שטח של 2300 דונם. כיום נכללים המצוקים ומורדותיהם בשמורת הטבע "סוסיתא", הכוללת שטחים נוספים מצפון ל"גן לאומי סוסיתא" ומשתרעת על-פני שטח כולל של 18,432 דונם. המדרון התלול של המצוקים חושף מגוון גאולוגי עשיר, ושכבות הסלע בו מסודרות על-פי סדר היווצרותן. בבסיס המצוק נראים סלעי קירטון בעובי של עד 200 מטרים מ"תצורת צרעה", ומעליהם סלעי גיר וקירטון בעובי של עד 45 מטרים מ"תצורת פיק". מעל לתצורה זו נראים סלעי חוואר ודולומיט בעובי של עד 25 מטרים של "תצורת סוסיתא", ומעליהם חולות של "תצורת עין גב" בעובי של עד 90 מטרים. התצורה הבאה היא "תצורת הורדוס" שעוביה מגיע עד ל-240 מטרים, והיא עשויה מקונגלומרט, אבן חול, חוואר, אבן גיר, חרסית וחול. מעל "תצורת הורדוס" נראים לעיתים קטעים מ"תצורת גשר" העשוייה גם היא ממגוון סלעים, ועליה מונח כיסוי הבזלת של רמת הגולן, שגילו באזור זה נע בין 3.1 ל-3.7 מיליוני שנים, ועוביו במקום מגיע לחמישה מטרים בלבד. במצוקים יש ריכוזי פריחה של חלמונית גדולה, רקפת מצויה ואירוס הגלבוע.

הקו הירוק עבר מתחת לראש המצוקים, (למעט חורבות סוסיתא בהם שכן מוצב צבאי ישראלי), ובפועל שטח המדרונות כולו הוגדר כשטח מפורז שבו גם סוריה טוענת לבעלות.

בחלק הדרומי של המצוקים ניטע החל בשנת 1973 יער מבוא חמה המשתרע על-פני שטח של 1,250 דונם. ביער שוכן מוצב "תותחי נברון" בו הציב צה"ל במלחמת ההתשה תותחים אשר צפו לעבר שטח ממלכת ירדן. המוצב הנטוש כיום משמש משכן לעטלפים. מתחת למוצב הישראלי נמצאים שרידי הכפרים תאופיק התחתונה ותאופיק העליונה, ושרידיו של המוצב הסורי ששכן במקום עד למלחמת ששת הימים ואשר טיווח את היישובים הישראלים בבקעה שלמרגלותיו כעניין שבשגרה.

למרגלות המצוקים נמצאים מספר מעיינות קטנים, ולצידם גדלה צמחיית נחל סבוכה. שניים מהם מהווים מוקד משיכה למטיילים, "עין שוקו" ליד מבוא חמה, הקרוי על שמו של מתן גדרי ("שוקו") שנהרג בחברון בשנת 2003, ועין עקוב (עין תאופיק) ביער מבוא חמה, המשמש, מאז חנוכתו של שביל הגולן בשנת 2007, כנקודת הקצה הדרומית של השביל. מעיין נוסף הנמצא נמוך יותר הוא עין שריר, המכונה גם "עין שוירח". בריכת המעיין נבנתה בשנת 1944 על ידי בהאים שהתגוררו בקרבת מקום עד לאחר מלחמת העצמאות; הבריכה שימשה להשקיית שדותיהם שם. המקום שוקם בשנים 1999-2004 על ידי ירח פארן, מקיבוץ האון.

מרום גולן

מְרוֹם גּוֹלָן הוא קיבוץ של התנועה הקיבוצית המאוחדת הנמצא בצפון רמת הגולן. היישוב נמצא לרגלי הר בנטל, בגובה של כ-1,000 מטרים מעל פני הים. מצפון לקיבוץ נמצאת שמורת בְּריכת בַּראון, ומדרום מזרח לקיבוץ נמצאת שמורת הר אביטל.

בקיבוץ מפוזרים פסליו של חבר הקיבוץ יופ דה יונג.

ביישוב מצוי בית הספר יסודי אזורי "אביטל" אליו באים כל תושבי המושבים, היישובים והקיבוצים שבסביבה.

נאות גולן

נְאוֹת גּוֹלָן הוא מושב של תנועת העובד הציוני בדרום רמת הגולן.

נטור

נָטוּר הוא מושב הנמצא בדרום רמת הגולן. נטור היה קיבוץ של תנועת הקיבוץ הארצי ובתחילת ינואר 2008 עבר שינוי והפך למושב.

מקור שמו של היישוב בא משמה הערבי של הגבעה הסמוכה ליישוב. היישוב נמצא על הרמה שבדרומה של רמת הגולן, כ-5 קילומטרים מערבה לרמת מגשימים, ובקרבת נחל סמך.

ליד צומת הכניסה למושב נמצאת חורשה של עצי אקליפטוס הכוללת חניון למטיילים שנקרא "חניון בג'וריה". בחורף אפשר לראות בה שלולית חורף.

במושב פועל כיום בית ספר יסודי בשם "שורשים" לכיתות א' עד ח', המשלב תלמידים מבתים חילוניים ודתיים.

בשנת 2014 נבנה בנטור קמפוס זמני המשמש את מדרשת השילוב נטור - מסגרת חדשה אשר החלה לפעול ב-2012, ובה לומדים בוגרי יב' חילונים ודתיים במסגרת גרעין נח"ל.

נמרוד (יישוב)

נִמְרוֹד (או נח"ל נמרוד) הוא יישוב יהודי כפרי בהר החרמון, השייך למועצה אזורית גולן. נמרוד הוא היישוב היהודי הגבוה ביותר במדינת ישראל. גובהו 1,110 מטרים, בפסגת הר קטע.

שמו של היישוב נובע מקרבתו למצודת נמרוד, והוא נמצא בקרבת היישובים הדרוזים מסעדה, מג'דל שמס ועין קיניה, והמושב נווה אטי"ב. היישוב הוקם על ידי גרעין נח"ל ב־31 בינואר 1982. טקס העלייה על הקרקע נערך ביום העצמאות של מדינת ישראל בשנת 1982. בינואר 1999 הפך היישוב לאזרחי. כיום מתגוררות ביישוב 6 משפחות (נכון ל-2019). כלכלת היישוב מתבססת על תיירות ונופש. במקום מופעלות בקתות אירוח (צימרים).

עין זיוון

עין זיוון (עֵין זִיוָן) הוא קיבוץ של תנועת התק"ם הנמצא בצפון רמת הגולן.

הקיבוץ נקרא על שמו של כפר צ'רקסי סמוך, הקרוי על שם עשב הזון. הקיבוץ נמצא דרומית להר אביטל, בגובה של 960 מטרים מעל פני הים, כ־2 ק"מ מערבית לקונייטרה. אנשי הקיבוץ סירבו להצעה לשנות את שם הקיבוץ ולקראו על שם לוי אשכול.

רמות (מושב)

רָמוֹת הוא מושב של תנועת המושבים הנמצא כשני קילומטרים מחופה הצפון מזרחי של הכנרת במערבה של רמת הגולן וקרוי על שם מיקומו על שתי רמות.

רמת מגשימים

רָמַת מַגְשִׁימִים הוא מושב של תנועת הפועל המזרחי בדרום רמת הגולן. היישוב נמצא כשלושה קילומטרים מגבול ישראל-סוריה, ברום 430 מטרים מעל פני הים.

בצמוד ליישוב ממזרח שוכנת החורבה הארכאולוגית ח'ספין, אתרה של העיר התלמודית חספיה.

המושב הוא המזרחי ביותר ביישובי דרום הגולן, וממזרח לו נמצאות העיירות הסוריות נווא וג'אסם, מקומן של ערי הבשן התלמודיות נווה וגשמי.

שעל

שַׁעַל הוא מושב של תנועת החרות הממוקם בצפון מערב רמת הגולן.

המושב שוכן לרגלי תל שיבאן, בגובה של 775 מטרים מעל פני הים. שמו של המושב הוא ראשי תיבות של המילים: "שב עם לאדמתו". עד שנת 1967 שכן במקום הכפר הערבי פרחתא, שננטש מתושביו במהלך מלחמת ששת הימים.

הגרעין שהקים את המושב, התגבש כמחאה על גינוייה של ישראל באו"ם בשנת 1976. במשך מספר שנים ישב הגרעין במחנה צבאי במזרעת קונייטרה. ב- 1980 עבר היישוב למקומו הנוכחי.

כלכלת המושב מתבססת על גידולי שלחין (תפוחים, שזיפים, ענבים לייצור יין) וכן על גידולי עדרי בקר וצאן ולול פיטום.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.