כפר חנניה

כְּפַר-חֲנַנְיָה הוא יישוב קהילתי ישראלי בגליל המונה 300 משפחות, השייך למועצה האזורית מרום הגליל.

היישוב הוקם בשנת 1977 כמושב של תנועת "הפועל המזרחי" למען בני מושבים יהודים מהסביבה. בשנת 1992 הפך כפר חנניה ליישוב קהילתי . עד שנת 1999 מנה היישוב כ-27 משפחות מבני המושבים מהאזור. בשנים האחרונות היישוב מחכה לאישור בנייה נוסף.

כפר חנניה
Kfar Hananya2013
מחוז הצפון
מועצה אזורית מרום הגליל
גובה ממוצע[1] ‎326 מטר
תאריך ייסוד 1977
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 733 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -1.2% בשנה עד סוף 2018
(למפת הגליל העליון רגילה)
Upper galil
 
כפר חנניה
כפר חנניה
32°54′54″N 35°25′24″E / 32.9150702527612°N 35.4232706571562°E
מפת היישובים של מועצה אזורית מרום הגליל
באדום - כפר חנניה
בירוק - מיקום בניין המועצה

כפר חנניה הקדום

היישוב נקרא על שם היישוב הקדום 'כפר חנניה', המוזכר במשנה (שביעית, פרק ט' משנה ב') כיישוב בגבול שבין הגליל התחתון והגליל העליון. בסמוך ליישוב נמצא קבר, המיוחס לתנא רבי חנניה בן עקשיא, ואחרים המיוחסים לרבי חלפתא ובניו. השם נשמר בשמו של הכפר הערבי כפר ענן.

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בחורבת חנניה, בגבעה הסמוכה ליישוב מצפון, נמצאו כבשן לחרס וכן שכבת רעפים בגודל 8X18 מטר. שברי רעפים הנושאים טביעת חותם של הלגיון השישי פראטה, מעידים כנראה על כוח צבא רומאי ששהה באזור זה.[2]

היישוב היהודי בכפר חנניה התקיים לאורך כל ימי הביניים. הוא נזכר בפי הנוסע ר' שמואל בר' שמשון בשנת 1211, ר' מנחם בן פרץ החברוני בשנת 1215, אצל יעקב שליח ר' יחיאל מפריז בשנת 1260, בעל 'אלה המסעות', המציין שבית כנסת לרשב"י קיים בו ואף בעל 'תוצאות ארץ ישראל' מזכיר אותו בסוף המאה הי"ג. ב-1522 מוסר פרטים על כפר חנניה הנוסע משה באסולה ומונה בה קהל מסתערבים (הכוונה לילידי הארץ בניגוד לעולי ספרד) בן 30 בעלי בתים, רובם כהנים ולהם בית כנסת[3].

לקריאה נוספת

  • אדן-ביוביץ ד', כפר חנניה, חדשות ארכאולוגיות צ, 1986, עמ' 10.
  • אדן-ביוביץ ד', כפר חנניה, חדשות ארכאולוגיות צ"ג, 1989, עמ' 16-17
  • אדן-ביוביץ ד', כפר חנניה, חדשות ארכאולוגיות צ"ז, 1991, עמ' 21-20.
  • David Adan-Bayewitz, Kefar Hananya, Israel Exploration Journal 37 (1987). pp 178-179
  • Adan-Bayewitz, D.,, Kefar Hananya, New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, (ed. E. Stern), 2008, pp. 1909-1911

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ, 1986, עמ' 10. ; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ג, 1989, עמ' 16-17. ; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ז, 1991, עמ' 21-20. ; David Adan-Bayewitz, "Kefar Hananya", Israel Exploration Journal 37 (1987). pp 178-179.; Adan-Bayewitz, D.,, Kefar Hananya, New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, (ed. E. Stern), 2008, pp. 1909-1911
  3. ^ יצחק בן צבי, שאר ישוב, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשכ"ו, עמ' 124
אור הגנוז

אוֹר הַגָּנוּז הוא יישוב קהילתי באזור הצפון ליד העיר צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

ביריה

בִּירִיָּה או בִּרְיָה (בערבית بيريّا) הוא יישוב חילוני-דתי קהילתי בגליל העליון ליד צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל. היישוב בן ימינו מרוחק מספר קילומטרים מן היישוב ההיסטורי.

הגליל התחתון

הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל. גבולותיו הם עמק יזרעאל בדרום, הכנרת ועמק הירדן במזרח, בקעת בית כרם בצפון ועמק זבולון ומישור עכו במערב.

הגליל התחתון הוא יחידת המשנה הדרומית של הגליל. הוא קרוי "תחתון" בשל היותו פחות הררי מהגליל העליון, ולמעשה זהו חבל הארץ ההררי הנמוך ביותר בארץ-ישראל. פסגותיו של הגליל התחתון מתנשאות עד לגובה של כ־500 מטרים מעל לגובה פני הים. הפסגות הגבוהות ביותר הן הר כמון (602 מטר) שברכס שגור בחלקו הצפוני של הגליל התחתון והר יונה (573 מטר) בחלקו הדרומי.

חז"ל הגדירו את תחומי הגליל התחתון כך: "ומכפר חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמים גליל התחתון", ויוסף בן מתתיהו הגדירם כך: "לאורכו משתרע הגליל התחתון מטבריה עד כבול, השכנה לעכו שעל חוף הים, ולרוחבו מכפר במישור הגדול הנקרא אכסאל (כסלות תבור המקראית) עד בירסבה (באר שבע הגלילית שליד כפר חנניה)".

המכון לארכיאולוגיה גלילית

המכון לארכאולוגיה גלילית בשיתוף פעולה עם מכון מילר לחקר יהדות זמננו באוניברסיטת מיאמי, הוא מכון לארכאולוגיה שנוסד כדי לקדם את המחקר הארכאולוגי בגליל והוא פועל במסגרת המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן.

טפחות (מושב)

טְפָחוֹת הוא מושב ישראלי דתי הממוקם כמה מאות מטרים מדרום למע'אר ושייך למועצה אזורית מרום הגליל. היישוב נקרא על שם הגבעה עליה הוא ממוקם, גבעת טפחות.

המושב הוקם בשנת 1980 על ידי בני משפחות מהמושבים הסמוכים ובעזרתה של הסוכנות היהודית.

המושב מונה כ-80 משפחות.

במושב פועלת ישיבת ההסדר נתיב טפחות. כשני קילומטרים מדרום מזרח למושב נמצא האתר הארכאולוגי חורבת ממלח, שבו שרידי בית כנסת מתקופת התלמוד.

יוסף ברסלבי

יוסף ברסלבי (בּרַסלַבסקי; א' באדר תרנ"ו, 1 באפריל 1896, רוֹמְנִי, פלך פולטאבה האימפריה הרוסית (אוקראינה) – ל' בניסן תשל"ב, 14 באפריל 1972) היה חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים. נודע בשל כרכי הסדרה שכתב, הידעת את הארץ.

כביש 85

כביש 85 הוא כביש רוחב ארצי בצפונה של ישראל. הכביש מוביל מעכו במערב לצומת עמיעד במזרח, שם הוא נפגש עם כביש 90. אורכו של הכביש 47 קילומטר. בתחומי העיר עכו נושא הכביש את השם רחוב בן-עמי.

שמו העממי של הכביש הוא 'כביש עכו-צפת', בעקבות מסלולו הישן של הכביש קודם להארכתו ב־1980.

כלנית (יישוב)

כַּלָּנִית היא יישוב קהילתי בתחום שיפוט מועצה אזורית מרום הגליל, הממוקם בין טבריה לכרמיאל.

כפר חושן

כְּפַר חוֹשֶׁן (סִפְסוּפָה), הוא מושב במועצה האזורית מרום הגליל, כ־4 ק"מ צפונית למושב מירון.

המושב נוסד בשנת 1949, בידי עולים מבולגריה ובסיוע תנועת המושבים. האוכלוסייה התחלפה בשנים הראשונות בעולים מתימן, שגם הם נטשוהו ברובם עד תחילת 1952. החל מ-1953 התיישבו במקום עולים ממרוקו ומתוניס.

ילדי היישוב לומדים בבתי ספר חיצוניים: יסודי – "נוף הרים" בסאסא, חמ"ד במירון ובתי ספר חרדים בצפת, תיכון – "אנה פרנק" בסאסא, "אמי"ת" בצפת ובפנימיות מחוץ לאזור.

התושבים עוסקים בענפי חקלאות ותיירות. יו"ר ועד המושב המכהן יותר מכעשור הוא מוטי אלקבץ.

שמו של המושב נקרא על שם העיירה ציפצופה הנזכרת בתלמוד[דרושה הבהרה], ששמה נשתמר, כנראה, בשם הכפר הערבי צפצאף שחרב במלחמת העצמאות ועל מקומו הוקם היישוב. פירוש השם - אזור שפירותיו מאחרים להבשיל, או מהעובדה שבזמן הגמרא גידלו והתפרנסו מעצי צפצפה.

במושב שוכן יקב הבוטיק המשפחתי לוריא.

כרם בן זמרה

כֶּרֶם בֶּן זִמְרָה הוא מושב בגליל העליון ליד צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

מועצה אזורית מרום הגליל

מרום הגליל היא מועצה אזורית בגליל.

המועצה האזורית מרום הגליל משתרעת על שטח של כ-200,000 דונם. היא גובלת בצפון בגבול ישראל-לבנון, במערב במועצה אזורית מעלה יוסף, בדרום במועצה אזורית הגליל התחתון ומועצה אזורית משגב, במזרח במועצה אזורית עמק הירדן, מועצה אזורית הגליל העליון ובמועצה אזורית מבואות החרמון. שם המועצה קשור לכך שישובי המועצה נמצאים ברובם בגובה רב, על רכס הרי מירון שבגליל.

המועצה כוללת יישובים יהודיים וכן כפר דרוזי וכפר צ'רקסי.

עלמה (מושב)

עַלְמָה הוא מושב דתי באזור הצפון בגליל העליון, השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

ענבר (יישוב)

עִנְבָּר הוא יישוב שיתופי בגליל, סמוך לכרמיאל, שייך למועצה אזורית מרום הגליל. ענבר הוא היישוב השיתופי השני הקטן ביותר בישראל אחרי עיר אובות, ובו כעשרים תושבים בלבד.

רבי חלפתא

רבי חלפתא היה תנא מהדור השלישי לתנאים שחי בין המאות ה-1 וה-2 לספירה והתגורר בציפורי, שם הנהיג את העדה. ונקרא גם בשם אבא חלפתא, היה אביו של התנא רבי יוסי וסבו של התנא רבי ישמעאל ברבי יוסי.

רבי חנינא סגן הכהנים

רבי חנינא (חנניה) סגן הכהנים, תנא בדור הראשון. חי בזמן חורבן בית שני והעיד, לאחר החורבן, על מה שראה בבית המקדש. בנו היה רבי שמעון בן הסגן. בספר 'יחוסי תנאים ואמוראים' נכתב שנהרג יחד עם רבן שמעון בן גמליאל הזקן ועם רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול.

יש גורסים שהיה מבין עשרת הרוגי מלכות ונהרג בכ"ה בסיוון (טור ושולחן ערוך, אורח חיים סימן תק"פ).

תוארו ניתן לו בזכות תפקידו - שימש כסגנו של הכהן הגדול בבית המקדש.

סגן הכוהנים אחראי על עבודת כל הכוהנים ומיועד להחליף את הכהן הגדול במידה וייפסל לעבודת המקדש. לפיכך היה הסגן השני בחשיבותו לכהן הגדול כפי שמעיד ר' חנינא בעצמו על כך:

רבות מאמרותיו עוסקות בענייני עבודת הכהנים ובית המקדש. עוד מאמרותיו הבולטות:

חשיבות מיוחדת נתונה לעובדה, שאמרה זו נאמר בשעה שחז"ל מספרים שבדורות החורבן היו כהנים גדולים רבים ש"זכו" במשרתם באמצעות "מינוי מטעם" מהשלטון הרומאי, מינוי שקנו אותו בכסף או בהתחייבויות אחרות, ולא בשל התאמתם לתפקיד, כך שלמרות הבעיות שגורמת המלכות, מדגיש רבי חנינא שעלינו להתפלל לשלומה של מלכות.

עוד מציינים חז"ל שבאותה תקופה כהנים גדולים אלה היו מתחלפים מדי שנה, ובמצב כזה כנראה נשאר ר' חנינא בתפקיד הסגן גם כשהתחלפו הכהנים הגדולים בזמן כהונתו. ייתכן שמסיבה זו כונה רבי חנינא "סגן הכהנים" ולא בביטוי "הסגן" השגור לרוב בגמרא.

ריחאניה

ריחאניה (באדיגית: Рихьаные, צמח ההדס) הוא יישוב צ'רקסי בגליל העליון, כ-8 קילומטרים צפונית לצפת. מבחינה מנהלתית שייך היישוב למועצה אזורית מרום הגליל. תושבי היישוב הם אבזאכים, אחד מ-12 השבטים הצ'רקסים.

שיחין

שִׁיחִין (בכתבי יוסף בן מתתיהו אסוכיס) הייתה עיירה יהודית בגליל התחתון בימי בית שני ובתקופת המשנה וייתכן שגם בתקופת התלמוד.

העיירה נזכרת רבות בכתבי חז"ל, בעיקר בקשר לתעשיית הקדרות הענפה שהתקיימה בה, ולחכמים שישבו בה, ובהם יוסף בן סימאי ונחמיה איש שיחין, וכן בקשר לחורבנה לצד מספר עיירות נוספות בגליל. כמו כן, הייתה אחת מערי משמרות הכהונה בגליל. העיירה מתוארת במקורות כסמוכה לציפורי.

העיירה זוהתה במחקר עם אתר ארכאולוגי השוכן בין ציפורי ובין כביש 77, ממערב ליישוב הושעיה, בו אותרו שרידים מרשימים של תעשיית קדרות וכן שרידי בית כנסת. בעבר הועלתה השערה כי היישוב שכן בתל חנתון. משמעות המילה "שיחין" היא מאגרי מים ארוכים ופתוחים.

תחנה מרכזית כרמיאל

תחנה מרכזית כרמיאל, אשר נמצאת בכניסה הראשית לעיר כרמיאל, מהווה חלק חשוב ממערך התחבורה הציבורית בצפון ישראל.

התחנה אשר קדמה לתחנה זו מוקמה בסמוך לקניון כיכר העיר במקום לא נוח מבחינת תנועת האוטובוסים ומבחינת הנוסעים. התחנה לא כללה כל שירות למעט קופה ומודיעין, ולא כללה רציפים או ספסלים. התחנה יכלה לאכלס רק אוטובוס אחד אשר חסם נתיב תנועה.

בעקבות רצון לייעל את השירות ולהגדיל את כמות האוטובוסים העוברים בעיר, הוחלט להקים מסוף בכניסה לעיר אשר ישמש גם בתור תחנת "חנה וסע" ולכן הוקם מגרש חנייה גדול הצמוד לתחנה. עם הקמת המסוף החדש הוקמו בתוכו 5 רציפים עירוניים ו-9 רציפים בינעירוניים. המסוף אפשר לאוטובוס מגיע להיכנס למסוף לאסוף במהרה נוסעים ולהמשיך בנסיעתו בזמן מינימלי ובלא צורך להיכנס אל עומק העיר.

התחנה בכרמיאל היא תחנה חשובה בציר חיפה-עכו-צפת-קריית שמונה, אשר משמשת את כל הקווים אשר מתחילים נסיעתם בחיפה ועוצרים בעכו בדרכם לצפת, קריית שמונה, חצור הגלילית ושאר יישובי אצבע הגליל, כמו כן משמשת קווים אלו גם בכיוון ההפוך. כמות הקווים העוברים בתחנה אינה גדולה באופן כללי וכמות הקווים אשר מתחילים את נסיעתם מכרמיאל מועטה. בין הקווים אשר מתחילים מכרמיאל ניתן למנות יעדים כגון: חיפה, עכו, נהריה, טבריה, ירושלים, תל אביב ונצרת.

לצד התחנה נבנתה תחנת הרכבת כרמיאל שהגדילה את כמות הנוסעים העוברים בתחנה. עם תחילת פעילותה של תחנת הרכבת ב-20 בספטמבר 2017, הצטמצמה פעילותה של התחנה המרכזית ורוב הקווים העירוניים והבינעירוניים של התחנה המרכזית עברו לרציף גדול שנבנה בסמוך לכניסה לתחנת הרכבת.

תחנת הרכבת קריית שמונה

תחנת הרכבת קריית שמונה היא תחנת נוסעים מתוכננת של רכבת ישראל העתידה לשרת את העיר קריית שמונה, התחנה היא חלק מפרויקט קו הרכבת לקריית שמונה.

ביולי 2016 אושרה תוכנית להארכת המסילה מזרחה וצפונה עד לקריית שמונה, ובניית תחנות ביניים בסמוך לצומת חנניה שעל פי התוכניות תשמש כתחנה משולבת רכבת-רכבל לקבר רבי שמעון בר יוחאי, תחנה נוספת תחנת הרכבת ראש פינה – חצור צפויה לקום סמוך לראש פינה (שתשרת גם את תושבי צפת וחצור הגלילית). תוואי המסילה כולל חפירת מנהרה מתחת להר מצפה ימים, רמת פשחור ורמת רזים ובנוסף גשר מעל נחל עמוד בתוואי שבין כפר חנניה וראש פינה, הכשרת התוואי במקטעים אלו, ייקרו את עלויות הפרויקט.

שתשולם,התחנה מתכוננת להיות התחנה הצפונית ביותר של רכבת ישראל,תואר זה נכון ל2019 שמור לתחנת הרכבת נהריה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.