כסרא-סמיע

כסרא-סמיעערבית: كسرا-سميع) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל בגליל העליון בגובה של 590-770 מטר מעל פני הים. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1990.

הכפרים כסרא וסמיע הם כפרי דרוזים מבודדים במרכז הגליל העליון ממערב לפקיעין על כביש 854.

כסרא-סמיע
פסל ברונזה (1997) של סולטאן באשא אלאטרש سلطان باشا الأطرش במרכז כסרא.
פסל ברונזה (1997) של סולטאן אל-אטרש במרכז כסרא
שם בערבית كسرا-سميع
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה יאסר גדבאן
גובה ממוצע[1] ‎624 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 8,649 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 178
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.6% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 597 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 181
תחום שיפוט[2] 14,240 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 101
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil
 
כסרא-סמיע
כסרא-סמיע
32°58′12″N 35°18′16″E / 32.9698635576552°N 35.3043504482313°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3896
    - דירוג מדד ג'יני 152
פרופיל כסרא-סמיע נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

היסטוריה

במהלך מלחמת העצמאות הם היו באזור שבשליטת צבא ההצלה, אולם נטייתם הייתה שלא לשתף פעולה עם צבא ההצלה בהתאם למדיניות הדרוזית שהותוותה מג'וליס שהיה תחת השפעה ישראלית[3].

הכפרים עלו לתודעה הציבורית בינואר 1964 כאשר מגפת חצבת תקפה מאות ילדים בכסרא והביאה למותם של מספר תינוקות בכסרא וביאנוח, אשר בגלל מזג האוויר והעדר כבישי גישה לא הצליחו להגיע אליהם צוותים רפואיים[4]. בעקבות זאת שלח משרד הבריאות ציוד חירום ורופאים[5] והוחל בסלילת כביש גישה בסיוע חיילי יחידת המיעוטים[6]. הכביש הסלול נקרא בידי התושבים "כביש החצבת" ובמקביל אליו הותקנו עמודי טלפון שחיברו את הכפר לראשונה לרשת הטלפון[7]. בשנת 1971 נסתיימה סלילת כבישים פנימיים בתוך הכפרים והחל תכנון של חיבור הכפרים לרשת החשמל הארצית.[8]

במשך שנים רבות התנהלו הכפרים ללא רשות מוניציפלית. משרד הפנים סירב להקים בכפרים מועצות מקומיות בגלל מיעוט התושבים. הצעה לכלול את הכפרים במועצה אזורית מעלה הגליל נדחתה על ידי התושבים בגלל שלא רצו להיות מיעוט במועצה יהודית[9]. בשנת 1968 הוקמה מועצה אזורית מרכז הגליל והכפרים כסרא וסמיע צורפו אליה. בשנת 1990 פורקה המועצה האזורית וכסרא וסמיע היו יחד למועצה מקומית.

בגלל המיסוי הכבד שהונהג בימי השלטון העות'מאני, כשליש מאדמות כסרא היה רשום על שמות של אנשים עם קשרים שלטוניים שדאגו לתשלום המס. מכיוון שהאזור הררי, חלקים נכבדים מהקרקעות סביב הכפר עובדו רק לעיתים או שימשו למרעה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלה מדינת ישראל ברישום הקרקעות וחלק נכבד מהקרקעות שאנשי כסרא טענו לבעלות עליו נרשם כאדמות מדינה. בשנת 1975 יצאו תושבי הכפר בהמוניהם למנוע עיבוד האדמות על ידי יהודים. לטענת הדרוזים, מתוך 11,200 דונם של הכפר, 5005 הוגדרו אדמות טרשים, 4260 דונם הוגדרו אדמות נפקדים ו-1209 הוגדרו אדמות מדינה, כך שלתושבים נותרו רק 365 דונם. פניות התושבים הביאו להתערבות של ראש הממשלה יצחק רבין, ובעקבות זאת נרשמו כל האדמות המעובדות כאדמות הכפר והבעלות על שאר האדמות נקבעה למשא ומתן עתידי.[10]

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בכסרא-סמיע 8,649 תושבים (מקום 178 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לכסרא-סמיע דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 86.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,831 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[11]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, BRILL, 1999, page 67
  4. ^ יעקב העליון, לא רק אלוהים שכח את כפר כיסרא, מעריב, 28 בינואר 1964
    יעקב העליון, המצב עדיין מעורפל בכפרים שלקו בחצבת, מעריב, 29 בינואר 1964
  5. ^ כל הציוד הרפואי נגנב ממרפאת כפר כיסרא, מעריב, 11 בפברואר 1964
  6. ^ נילי פרידלנדר, חיילי מיעוטים סוללים כביש יחד עם תושבי כיסרא וסמיע, מעריב, 19 ביולי 1964
  7. ^ מנחם תלמי, הדרוזים קראו "יעיש" בחנוכת כביש החצבת, מעריב, 5 בספטמבר 1965
  8. ^ מנחם רהט, כבישים פנימיים לכפרי החצבת, מעריב, 4 בפברואר 1971
  9. ^ יואל דר, כיסרא וסמיע יצאו מבדידותם, דבר, 17 במאי 1965
  10. ^ Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, BRILL, 1999, pages 137-138, 221-222
  11. ^ פרופיל כסרא-סמיע באתר הלמ"ס
בוקעאתא

בוקעאתא (בערבית: بقعاثا, תעתיק מדויק: בקעאת'א) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1982. בוקעאתא הוא אחד מארבעת היישובים הדרוזיים ברמת הגולן שנכבשו מסוריה במלחמת ששת הימים, תושבי הכפר זכאים לאזרחות ישראלית מתוקף חוק הגולן (1981) אולם רובם אינם מחזיקים בתעודת זהות ישראלית.

בסמת טבעון

בַּסְמֶת טַבְּעוּן (בערבית: بسمة طبعون) היא מועצה מקומית בדואית במחוז הצפון בישראל. כל תושביה הם מוסלמים.

בענה

בּענה (בערבית: البعنة) הוא כפר ערבי במעמד של מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. בענה יושבת בבקעת בית כרם (בקעת שגור) בלב הגליל. שטח השיפוט שלה הוא 6,000 דונם. הכפר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1976.

הגליל המערבי

הגליל המערבי הוא אזור גאוגרפי בצפון-מערב מדינת ישראל, שהוא חלק מאזור הגליל. הגליל המערבי משתרע מראש הנקרה בצפון ועד לנחל קישון, עמק זבולון, הר הכרמל ובקעת בית נטופה בדרום, כך שהוא כולל את החלק המערבי של הגליל העליון ובמובן הרחב, גם חלק מהתחתון, וחופף עם רוב נפת עכו שבמחוז הצפון. בדרך כלל, אזור הקריות לא משויך לגליל המערבי או לגליל בכלל. במובן מצומצם הגליל המערבי מתייחס רק לחלק המישורי ממערב לגליל העליון, הנקרא גם [מישור] חוף הגליל.

האזור מגוון מבחינת נוף וכולל חוף ים מפורץ, הרים גבוהים ונחלים החורצים את ההרים לרוחבם ויוצרים עמקים. באזור נותרו שרידי חורש ים תיכוני, בו חיים חזירי בר וציפורים.

באזור פועלת המכללה האקדמית גליל מערבי, כחלק מאוניברסיטת בר-אילן. המכללה ממוקמת בקצה העיר עכו, סמוך למושב בוסתן הגליל.

את תושבי הגליל המערבי משרת מרכז רפואי נהריה (המרכז הרפואי לגליל, שנקרא בעבר "בית חולים לגליל המערבי – נהריה"), הממוקם בנהריה.

כפר מנדא

כפר מנדא (בערבית: كفر مندا) הוא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל, בשולי המערביים של בקעת בית נטופה, למרגלות הר עצמון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1964.

מגדל תפן

מִּגְדַל תֵּפֶן היא מועצה מקומית תעשייתית בחבל תפן שבגליל, שבתחומה נמצאים רק מפעלי תעשייה. בשטח המועצה יש אזור תעשייה קלה ותעשיית היי־טק, גן תעשייה, המוזיאון הפתוח תפן, מרכז גשר לשיקום וגם מספר מסעדות.

שטח תחום השיפוט של המועצה משתרע על פני 2,700 דונם. נמצא כ־6 קילומטר ממעלות-תרשיחא וכ־17 קילומטר מכרמיאל, בין המושב לפידות מדרום ליישוב הקהילתי כפר ורדים מצפון, וכפרי דרוזים שנמצאים ממערב וממזרח לה.

ראש המועצה, החל מדצמבר 2016, היא סיגל שאלתיאל הלוי.

מועצה אזורית מרכז הגליל

מועצה אזורית מרכז הגליל הייתה מועצה אזורית באזור הגליל המערבי.

המועצה הוקמה בשנת 1968 והייתה המועצה האזורית הדרוזית היחידה, כללה את היישובים ג'ת, יאנוח, כסרא וסמיע ומאוחר יותר גם את אזור התעשייה מגדל תפן.

בשנת 1990 פורקה המועצה האזורית, ויישוביה התפצלו לשתי מועצות מקומיות כסרא-סמיע ויאנוח ג'ת ולמועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן.

שטח השיפוט שלה חולק בין המועצות אזוריות משגב ומעלה יוסף.

מועצה אזורית עמק הירדן

מועצה אזורית עמק הירדן היא מועצה אזורית בעמק הירדן. היא הוקמה בשנת 1949, לאחר שגוש היישובים באזור התקיים משנות ה־30, והיוותה דגם למועצות אזוריות שהוקמו לאחריה.

בתחומי המועצה ישנם 22 יישובים, מתוכם 17 קיבוצים, 4 יישובים קהילתיים ומושב אחד. כמו כן נמצאת בתחומה המכללה האקדמית כנרת.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

משהד (מועצה מקומית)

משהד (בערבית: مشهد) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1960.

נפת יזרעאל

נפת יזרעאל (נקראת לעיתים נפת עפולה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם עמק יזרעאל הנמצא בשטחה.

שטח הנפה הוא 1,193 קמ"ר.

נכון לשנת 2015 חיים בנפה כ-490,300 תושבים.

נפת כנרת

נָפַת כִּנֶּרֶת (נקראת לעיתים נפת טבריה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם הכנרת הנמצאת בשטחה.

שטח הנפה הוא 529 קמ"ר. ההתיישבות היהודית על גדות הכנרת החלה בעשור הראשון של המאה ה-20 ובה הוקם הקיבוץ הראשון בארץ ישראל, דגניה.

הנפה מחולקת לשני אזורים טבעיים: אזור כנרת 221 ואזור גליל תחתון מזרחי 222

נפת עכו

נפת עכו היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. קרויה על שם העיר עכו.

לנפה שישה אזורים טבעיים: אזור אילון, אזור יחיעם, אזור נהריה, אזור עכו, אזור כרמיאל ואזור שפרעם.

שטח הנפה הוא 928 קמ"ר.

הנפה חופפת פחות או יותר את אזור הגליל המערבי.

נפת צפת

נפת צפת היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל השכונת בצפון מזרח הגליל ועמק החולה. הנפה קרויה על שם צפת שהיא העיר הגדולה בנפה. עמק החולה יושב על ידי יהודים כבר בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל.

שטח הנפה הוא 670 קמ"ר.

הנפה מחולקת לשלושה אזורים טבעיים: עמק החולה 211, גליל עליון מזרחי 212 ואזור חצור 213.

נפת רמת הגולן

נפת רמת הגולן היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה מתפרסת על מרבית חבל רמת הגולן וחופפת לשטח שנכבש במלחמת ששת הימים מידי סוריה והועבר לריבונות ישראלית אחרי חקיקת חוק רמת הגולן ב-1981. היישוב הגדול ביותר בנפת רמת הגולן הוא הכפר הדרוזי מג'דל שמס אשר למרגלות החרמון בצפון הנפה.

שטח הנפה הוא 1,154 קמ"ר.

הנפה מחולקת לארבעה אזורים טבעיים: אזור החרמון, גולן צפוני, גולן תיכון וגולן דרומי.

סלמאן חמוד פלאח

ד"ר סלמאן חמוד פלאח (16 בפברואר 1935 - 12 באוגוסט 2016), היה איש חינוך, סופר, היסטוריון ומייסד תנועת הצופים הדרוזים בישראל. שימש כממונה על החינוך הדרוזי שנים רבות וכסמנכ"ל משרד החינוך והתרבות. פלאח כתב מעל 80 ספרים בערבית, עברית ואנגלית, בעיקר בתחומי ההיסטוריה והחינוך.

כנער עבר לגור בחיפה, שם סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר הריאלי העברי בשנת 1954.

עם סיום לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים (1963), השלים תואר דוקטור (PhD) באוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית (1997).

ד"ר סלמאן חמוד פלאח הטמיע את לימודי המורשת הדרוזית כחלק מתוכנית הלימודים במשרד החינוך ובהשכלה הגבוהה.

ב-2017 הוקם מרכז מורשת דרוזית על שמו בכפר הולדתו כסרא-סמיע.

פארס חמוד פלאח

פארס פלאח (בערבית: فارس فلاح; נולד ב-12 במאי 1932) הוא השופט הדרוזי הראשון, כיהן כסגן נשיא בית משפט השלום בעכו.

פארק הסלעים

פארק הסלעים הוא פארק בגליל העליון בו ניתן לצפות בתופעה גאולוגית של שכבות סלע המונחות זו על זו ויוצרות פסלים טבעיים.

הפארק נמצא בתוך חורש טבעי והוא חלק משמורת הטבע הר סנה, בשטח המועצה המקומית כיסרא-סומיע.

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 1%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 3.6%דרוזים: 95.3%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.8%
גילאי 5 - 9 10.2%
גילאי 10 - 14 11.0%
גילאי 15 - 19 9.9%
גילאי 20 - 29 19.0%
גילאי 30 - 44 20.8%
גילאי 45 - 59 12.2%
גילאי 60 - 64 2.1%
גילאי 65 ומעלה 4.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 5
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 4
תלמידים 2,037
 –  יסודי 1,103
 –  על-יסודי 934
מספר כיתות 86
ממוצע תלמידים לכיתה 24.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'א • כסרא-סמיע • כעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.