כסלון

כְּסָלוֹן הוא מושב ליד העיר בית שמש השייך למועצה אזורית מטה יהודה ומהבחינה הארגונית לתנועת האיחוד החקלאי.

כסלון
Ksalon
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] ‎606 מטר
תאריך ייסוד 1952
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 428 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.4% בשנה עד סוף 2018
(למפת הרי ירושלים רגילה)
Jerusalem area
 
כסלון
כסלון
31°46′27″N 35°02′58″E / 31.7740775125737°N 35.0493630192319°E
מפת היישובים של מועצה אזורית מטה יהודה
באדום - כסלון
בירוק - מיקום בניין המועצה

היסטוריה

הכפר הערבי כסלא, ששכן כחצי קילומטר מצפון ליישוב הנוכחי, ננטש ביולי 1948. המושב הוקם בתקופת מבצע על כנפי נשרים (19491950), כמעברה לעולים מתימן[2]. בשנת 1952 הפכה המעברה למושב בה יושבו עולי תימן שעזבו את עגור. לאחר זמן עברו עולי תימן למושב נחלה[3] ולמושב הגיעו 37 משפחות של עולים מרומניה[4].

בסוף מרץ 1954 נרצח שומר המושב, משה ליאון, בהתקלות עם מסתננים שגנבו בעלי חיים[5]. הרצח הוזכר כאחת הסיבות לפעולת תגמול שבוצע ב-28 במרץ 1954 על ידי כוח חטיבת הצנחנים בנחאלין[6].

לאחר זמן קצר נטשו תושבי המקום את היישוב והוא אוכלס מחדש בשנת 1955 על ידי עולים מתוניסיה ומרוקו. בדצמבר 1956 נחנך בית הכנסת במושב[7]. בשנת 1960 נקנסה האגודה השיתופית על שלא קיימה באופן סדיר אסיפות שנתיות[8].

בעשור הראשון לקיומו חובר המושב לכביש 395 בדרך עפר באורך של כ-2.5 קילומטר באיכות ירודה כך שבחלק מהזמן לא נכנסו אוטובוסים למושב[9].

נכון ל-2017 מתגוררות במושב כ-70 משפחות.

פרנסה

מפאת הסביבה ההררית, היו יחידות המשק במקום קטנות ביחס של 4 דונם בלבד[10] ונטען שלא הספיקו כדי לאפשר פרנסה בכבוד[11]. עיקר פרנסת התושבים הייתה על ענף הלול, ולמושב ניתנו מכסות גדולות כדי לאפשר פרנסה לתושבים. ועדה של משרד החקלאות קבעה בתחילת 1961 כי אין כל טעם בהמשך קיומו של המושב כמושב חקלאי[12]. בשנת 1961 הוכנס ליישוב ענף פיטום אווזים[13]. במקביל נדונה האפשרות של הפיכת היישוב לכפר עבודה תוך צמצום מספר היחידות המשקיות במקום[14].

שם

PikiWiki Israel 5677 visit in immigrants transit camp
מבקרים במעברת כסלון, 1950

שמו של המושב הוא כשם "כסלון" המקראית, הנזכרת בספר יהושע בתיאור נחלת שבט יהודה: "וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה אֶל-הַר שֵׂעִיר וְעָבַר אֶל-כֶּתֶף הַר-יְעָרִים מִצָּפוֹנָה הִיא כְסָלוֹן וְיָרַד בֵּית-שֶׁמֶשׁ וְעָבַר תִּמְנָה"[15]. אוסביוס באונומסטיקון הזכיר כי גם בתקופתו (תחילת המאה ה-4 לספירה) היה היישוב קיים. שם היישוב הקדום השתמר בשם הכפר הערבי "כסלא", שתושביו נמלטו ממנו בזמן מלחמת העצמאות, ולא הורשו לחזור אליו לאחריה. בתחילה, ביקשה ועדת השמות הממשלתית להעניק את השם "כסלון" לרמת רזיאל, אולם לאחר סירוב תושביו לוותר על הנצחתו של דוד רזיאל, הועבר השם למושב כסלון, שנקרא קודם "שופה" או "חורבת שופה"[16].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ דוד גלעדי, ויסעו מעין שמר ויחנו בכסלון, מעריב, 28 ביולי 1950
  3. ^ אין מנוחה בנחלה..., מעריב, 17 במאי 1960
  4. ^ א. בן דוד, משה ליאון ירה עד הנשימה האחרונה, מעריב, 28 במרץ 1954
  5. ^ משה ליאון תושב הכפר כסלון נרצח בידי אויב מן המארב, חרות, 28 במרץ 1954
  6. ^ כפר ירדני הותקף הלילה, מעריב, 29 במרץ 1954
  7. ^ תכניות לחנוכה תשי"ז, הצופה, 28 בנובמבר 1956
  8. ^ כפר שלא קיים אסיפותיו נקנס, מעריב, 2 במרץ 1960
  9. ^ חודשה התחבורה למושב כסלון, דבר, 1 בספטמבר 1959
  10. ^ מציעים לשלב את היער, דבר, 16 באוגוסט 1962
  11. ^ תנועות ההתיישבות דורשות סקר מהימן של אדמת עדולם, דבר, 25 באפריל 1957
  12. ^ מנחם תלמי, 4 כפרים שהוקמו בטעות, מעריב, 30 בינואר 1961
  13. ^ אווזים לפיטום במשקי הפרוזדור, מעריב, 22 ביוני 1961
  14. ^ מחלקת ההתישבות מתנגדת, דבר, 12 באוקטובר 1961
    תכנית לצמצום ההתישבות, מעריב, 17 באוקטובר 1961
  15. ^ ספר יהושע, טו, י.
  16. ^ רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 277, 16 בפברואר 1953, עמ' 648, 654
בית זית

בֵּית זַיִת הוא מושב חילוני בהרי יהודה, כ-7 ק"מ מערבית לירושלים, וכ-1 ק"מ דרומית למוצא. שייך למועצה אזורית מטה יהודה.

בית חולים איתנים

בית חולים איתנים הוא בית חולים פסיכיאטרי לנפגעי נפש, הממוקם בהר איתנים ליד ירושלים.

בית נקופה

בֵּית נְקוֹפָה הוא מושב הממוקם באזור הרי ירושלים בסמוך לאבו גוש, ושייך למועצה אזורית מטה יהודה.

האיחוד החקלאי

האיחוד החקלאי היא תנועה מיישבת שמאגדת יישובים חקלאיים. היא הוקמה בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 כתוצאה מאיחוד של המועצה החקלאית של הכפרים השיתופיים עם ארגון המושבים של העובד הציוני. מקורה של התנועה המיישבת בעולי העלייה החמישית בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. בשנת 1978 הוקמה תנועת נוער בשם זה, היא אחת מ-12 תנועות הנוער שהוכרו בישראל בעשור השני של המאה ה-21. מזכ"ל התנועה המיישבת הנוכחי הוא דודו קוכמן ומזכ"ל תנועת הנוער המכהן הוא רון זלדמן (בוגר סניף חוב"ב של תנועת הנוער) .[דרוש מקור]

הקסטל

קַסְטֶל הוא שמה של גבעה וגן לאומי בקצהו של הר מעוז, מעל כביש 1 (כביש תל אביב–ירושלים), בשטחה של מבשרת ציון. עד 1948 שכן על הגבעה יישוב ערבי בשם אל-קסטל, שהיווה נקודה אסטרטגית במהלך המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות בשל שליטתו המוחלטת על הכביש מהשפלה לירושלים, בו נעו השיירות לירושלים.

הר שפי

הר שפי היא פסגה בגובה 694 מטרים בהרי ירושלים, מדרום למושב כסלון.

האם התכוונתם ל...

הרי ירושלים

הרי ירושלים הוא אזור גאופוליטי הררי ומבותר במרכז ארץ ישראל, באזור העיר ירושלים. בהגדרתם הרשמית, הרי ירושלים הם החלק מהרי יהודה הנכלל בתוך פרוזדור ירושלים, ובתוך הקו הירוק, אך לעיתים מכלילים בו גם אזורים שמחוצה לו. המונח הרי ירושלים הוא יותר מונח גאופוליטי, שבא לתאר את החלק של הרי יהודה שנמצא בתוך הקו הירוק, מאשר מונח גאוגרפי.

בתוכנית החלוקה של האו"ם (1947), נכלל חלק מפרוזדור ירושלים בשטח המדינה הערבית העתידית, וחלקו בשטח הבינלאומי שכלל את ירושלים. במהלך מלחמת העצמאות כבשה חטיבת הראל את האזור, מה שנתן למדינת ישראל אחיזה באזור ההר, דרך גישה לירושלים ואת השטח ששימש לבניית מערב העיר ירושלים.

גובהם הממוצע של הרי ירושלים הוא כ-650 מטרים מעל פני הים. ההרים הם שלוחות מקבילות היורדות מבמת ההר הגבוהה (800 מטר) של ירושלים, כיוונן מזרח-מערב, וביניהן נחלי אכזב הזורמים מערבה. מדרונותיו תלולים, ואין בו כמעט במת הר ושטחים מישוריים. את האזור מנקז אחד הנחלים הגדולים במרכז, נחל שורק, שבתוך העמק שלו עוברת מסילת הרכבת לירושלים. יובליו הגדולים בתחום הרי ירושלים הם נחל רפאים ונחל כסלון.

ואדי דילב

ואדי דילב או "נחל דלב" הוא נחל בהרי בנימין הממוקם צפונית מערבית לעיר רמאללה הנחל הוא חלק משמורת דלבים, תחילת הנחל בקו פרשת המים של רכס השומרון, סמוך לרמאללה. הנחל מתמזג לתוך נחל מודיעים מזרחית למודיעין עילית.

הנחל זורם סמוך ליישוב דולב ופעמים קרובות תושבי היישוב ותושבי יישובים סמוכים, כמו טלמון ונריה יורדים לוואדי ומטיילים באזור.

בנחל מספר מעיינות הנובעים כל השנה, הבולטים שבהם הם המעיינות עין מז'ור ועין בובין. מקור השם של הנחל הוא ערבי ומתייחס לעצי הדולב המזרחי הגדלים באופן טבעי, סמוך למעיינות שבו.

השם הערבי "ואדי דילב" או "ואדי א-דילב" ניתן בנוסף גם למקומות שונים בארץ ישראל בהם גדלים עצי דולב:

נחל דולב בהרי ירושלים.

עין חמד הקטע בו מתחיל נחל כסלון.

נחל נמר ליד מערת קשת באזור הרכס הצפוני של נחל בצת שבגליל המערבי.

יער הקדושים

יער הקדושים הוא יער נטוע על ידי הקק"ל בהרי ירושלים, שניטע על שתי גדותיו של נחל כסלון, בין השפלה במערב ומושב שואבה במזרח.

בניגוד ליערות קק"ל אחרים, יער הקדושים ניטע לא רק למטרות ייעור, אלא להנצחתם של מיליון וחצי ילדים שנספו במהלך השואה ("הקדושים"). ביער נטועים כ-6 מיליון עצים לזכר הקרבנות, ובפינות שונות ביער ניצבים מצבות ולוחות שיש הנושאים את שמות הקהילות היהודיות שנמחו. בנוסף, האנדרטאות ביער גם מציינות את חסידי אומות העולם ואת התורמים שאפשרו את הקמת פרויקט זה.

באתר נערכים מדי שנה טקסי זיכרון ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.

שלושת האתרים המרכזיים ביער הם:

אנדרטת מגילת האש – פסל ברונזה בגובה 8 מטר בראש פסגה רמה, המעוצב בצורת שני גלילים – "שואה" ו"תקומה", ומהווה אנדרטה לנספים בשואה. הפסל, מעשה ידי נתן רפופורט, נחנך ב-1972.

מערת בני ברית – מערה באפיק נחל כסלון, שנבנתה כאתר הנצחה. לאורך כל אפיק הנחל מוזכרים שמות הקהילות השונות וזה האתר המרכזי. המקום משמש גם כחניון ונקודת מוצא לטיולים ביער.

יד אנה פרנק – אתר ליד מערת בני ברית ובו עמודי הנצחה ובהם קטעים מיומנה של אנה פרנק. בקצה האתר יש פסל של האמן פיט כהן המדמה חדר ובו כיסא שעליו יכול לשבת אדם ככלוא בתוך תא ולהתבונן בעץ הערמון הצומח בחוץ כפי שתיארה פרנק ביומנה. האתר נחנך ביום השואה ב-2 במאי 2011.בנוסף, היער נמצא בלב גן לאומי הרי יהודה, ועוברים בו שבילי אופניים ומסלולי טיול רבים (בהם "שביל ישראל").

רעיון נטיעת "יער הקדושים" נולד לאחר המלחמה, וכבר במחצית השנייה של שנות ה-40 הוחל בגיוס תרומות למען המפעל.

נטיעת היער החלה בטקס ב-7 במרץ 1951, ונמשכה לאורך שנות ה-50. בנטיעות לקחו חלק חברי התאחדויות העולים מכל מדינה, נציגי הקהילות היהודיות מן המדינות השונות, מאות מארגוני הקהילות היהודיות (הלאנדסמאנשאפטן) בארץ, אנשי ציבור ישראלים ודיפלומטים מהמדינות השונות. ביער הוקצו חלקות לקהילות יהודיות ממדינות שונות ("יער קדושי פולין", "יער קדושי ליטא", "יער קדושי צ'כוסלובקיה", "יער קדושי רוסיה", "יער קדושי הונגריה", "יער קדושי יוגוסלביה", "יער קדושי לטביה ואסטוניה", "יער קדושי בלגיה והולנד", "יער קדושי איטליה" ועוד). מספר העצים בכל "יער" כזה נועד להיות כמספר הנספים מאותה מדינה. במסגרת כל חלקה כזו הוקצו חלקות לכל עיר ועיירה שהוכחדו.

בנוסף לאלה ניטעו יערות מיוחדים: יער לוחמי הגטאות, שיזמה מועצת הנוער למען הקרן הקיימת לישראל, ויער הילדים הקדושים "מצבתם", שיזמה מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל, ואשר מומן בין השאר על ידי תרומות ילדי הארץ וניטע על ידיהם.העצרת שקיימה הקק"ל באתר ביום השואה ב-1952 הייתה אחד מהטקסים הראשונים לזכר השואה שהיו בעלי ממד לאומי. ראש הממשלה דוד בן-גוריון שלח איגרת למשתתפיה; הייתה זו הפעם היחידה במהלך אותו עשור שעשה מעשה מסוג זה לציון יום הזיכרון לשואה.

משנת 1954, לאחר ייסוד "יד ושם", נערכה ביער עצרת זיכרון בחסות משותפת של הקק"ל ויד ושם, שנשאה אופי ממלכתי והתקיימה במעמד שרי ממשלה, חברי הכנסת ונציגי מוסדות לאומיים וציבוריים נוספים. בשנת 1956 עבר הטקס המרכזי להר הזיכרון, אך הקק"ל מוסיפה לקיים במקום טקס מדי שנה.

יקב פלם

יקב פלם הוא יקב בוטיק ישראלי הנמצא בפתחת נחל כסלון ויער הקדושים, בהרי ירושלים.

מעברה

מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.

המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם, בעוד דיירי מחנות העולים פורנסו על ידי הסוכנות היהודית. ב-23 במאי 1950 פורסמה בעיתון "דבר" הידיעה: "בשבוע שעבר הוקמה בהרי ירושלים, על מורדותיה של כסלון הדרומית, ה"מעברה" הראשונה בארץ. ה"מעברה" היא יישוב זמני, אשר תושביו, המוצאים ממחנות העולים לעבודות יעור, מתגוררים באוהלים עם משפחותיהם."; בתוך פחות משנתיים חיו במעברות מעל 220,000 בני אדם.

נחל כסלון

נַחַל כְּסָלוֹן הוא אחד הנחלים הגדולים בהרי יהודה. מקורותיו נמצאים באזור גבעת הרדאר והיישוב הר אדר, ומשם הוא יורד בתלילות דרומה וחוצה את כביש ירושלים-תל אביב באזור הכפר אבו גוש. מיד אחרי שעוזב הנחל את הכביש נובעים בנחל ארבעה מעיינות שיוצרים קטע זורם לאורך חצי קילומטר - עין חמד. מכאן זורם הנחל מערבה, בפיתולים, בדרכו לשפלה. בעמקו בנויים הכפרים עין נקובא ועין ראפה. על מדרונות עמק הנחל התחתון התלולים נטוע יער הקדושים - פרויקט בו ניטעו 6 מיליון עצים לזכר קורבנות השואה. מיד אחרי יציאתו לשפלה פונה הנחל לדרום מערב ונשפך אל נחל שורק הגדול באזור בית שמש. הנחל אכזב לכל ארכו.

נחל שורק

נַחַל שׂוֹרֵק (בערבית ואדי אַ-צְרַאר או לפני קום המדינה: נהר רובין) הוא אחד הנחלים הארוכים בישראל. תחילתו בהרי ירושלים דרומית לרמאללה, והוא זורם לאורך 70 ק"מ. בחלקו המרכזי בהרי ירושלים הוא עובר בתוואי מפותל עד סמוך לבית שמש, משם ממשיך הנחל דרך השפלה, ונשפך לים התיכון צפונית לקיבוץ פלמחים.

נס הרים

נֵס הָרִים הוא מושב בהרי יהודה, בין הערים ירושלים ובית שמש, במסגרת מועצה אזורית מטה יהודה.

נתיב הל"ה

נְתִיב הַל"ה (קרי: נתיב הלמד הא) הוא קיבוץ בעמק האלה, מדרום לעיר בית שמש. נכלל במועצה אזורית מטה יהודה.

עין חמד

עין חמד הוא גן לאומי ושמורת טבע קטנה הצמודה לו. האתר ידוע גם בשמו הלטיני אקווה בלה (בעברית: "מים יפים") ובשמו הערבי איקבלה שהוא שיבוש השם הלטיני.

עין לימון

עין לימון או עין לימור (ככל הנראה שיבוש השם "עין לַמוּר") הוא מעיין שכבה בנחל כסלון שבהרי ירושלים, כקילומטר מערבית לעין ראפה, למרגלות הר צובה.

במקום בריכת בטון קטנה ורבועה הממוקמת בתוך חציבה בגודל 18X10 מטרים, שהיוותה ככל הנראה את הבריכה בימי קדם. הבריכה מקבלת את מימיה דרך נקבה באורך 15 מטרים המובילה אליה את מי הנביעה. תיארוך הנקבה והבריכה הוא מן התקופה הרומית בארץ ישראל.

לפני מלחמת העצמאות שכן במקום כפר, ששרידיו מכונים היום ח'ירבת אל-עומור, והבריכה שימשה את תושביו. שרידי הכפר ממוקמים על גבעה כ-700 מטר מערבית למעיין.

ישנן גרסאות רבות לשם המעיין: "עין אל-עומור", "עין לימור", במפת PEF המעיין מופיע כ"עין מחתוש".

זקני הכפר עין ראפה הסמוך, מספרים כי שמו המקורי של המעיין הוא "עין לַמוּר" (בצרפתית: "מעיין האהבה"). השם ניתן למעיין על ידי נזירים ונזירות שהיו נפגשים במקום ועוסקים בעניינים ״העומדים ברומו של עולם״. בתקופה מאוחרת יותר, נבנה מעל המעיין הכפר "עין לַמוּר" או "עין אל-עוּמוּר" שנקרא על שם המעיין. ככל הנראה השם העברי "עין לימור" הוא שיבוש השם "עין לַמוּר" ו"עין לימון", השגור, הוא שיבוש של השיבוש.

רמת רזיאל

רָמַת רָזִיאֵל הוא מושב בצד כביש צובה, כ-7 ק"מ ממזרח לצומת שמשון.

המושב קרוי על-שם דוד רזיאל, מפקד האצ"ל, שנפל ב-1941 בעיראק בעת שליחות מטעם הצבא הבריטי. בתחילה בקשו המוסדות לקרוא למקום כסלון, ואנשי האצ"ל ראו בכך ניסיון השכחה מכוון, אולם לבסוף ניתן השם כסלון ליישוב אחר.

המושב נוסד באוקטובר 1948 בידי יוצאי האצ"ל וגרעין בית"ר, והיה המושב הראשון של יוצאי האצ"ל. טקס רשמי של עלייה לקרקע התקיים בינואר 1949. אנשי האצ"ל ציינו את הקמת היישוב כהוכחה לכך שלוחמי המחתרת יכולים בעת שלום למלא משימות התיישבות, אל מול טענות של אנשי תנועת העבודה שאין לרמת רזיאל מספיק מתיישבים מאחורי הפלקטים שנתלו לטקס. למרות המתיחות, הגיעו אנשי פלמ"ח מצובה הסמוכה לברך את המתיישבים בתקווה ליחסי שכנות טובה.

המושב הוקם כמשלט צבאי שיתופי. על היישוב עבר משבר במהלך 1949, חברים רבים עזבו והוא עמד להתפורר, אבל חברים חדשים הצטרפו וחזקו את המקום. שטח אדמות המושב הורחב לכ-5,500 דונם, לאחר שסופח אליו שטחו של הכפר הערבי הנטוש הסמוך. בשנת 1952 הוחלט להסב את המושב ממושב שיתופי למושב רגיל. בשנת 1961 נסלל כביש גישה למושב מכביש 395.

ענפי המשק כוללים לול ומטע. במקום יקב וחווה לגידול דגי נוי.

שמורת נחל שורק

שְׁמוּרַת נַחַל שׂוֹרֵק היא שמורת טבע בהרי ירושלים, בין המושבים בר גיורא, נס הרים, מחסיה, נחם, כסלון ורמת רזיאל. שטח השמורה כ-12 קמ"ר והיא שמורת הטבע הגדולה ביותר בהרי יהודה. השמורה משתרעת על שתי גדותיו של נחל שורק בקטע שבין מפגשו עם נחל רפאים, ליציאתו מתחום ההרים אל השפלה. בקטע זה נחל שורק עמוק במיוחד (300–400 מטר), וזורם לאורך נפתולים עצומים שגדלם יותר מ-2 ק"מ. דרך היווצרותם של הנפתולים לא ברור, אך משערים שנחל שורק היה פעם נחל גדול בהרבה ממה שהוא היום, שהתחיל מעבר הירדן המזרחי. זרם המים האדיר שזרם בנחל כתוצאה מאגן ניקוז עצום של אלפי קמ"ר יצר במשך שנים את הנפתולים, וכשנוצרה בקעת הירדן ונחל שורק הצטמצם הנפתולים נשארו. גדות הנחל התלולות בקטע זה מכוסות בחורש טבעי צפוף ויפה שדרכו עוברים הרבה מסלולי טיול, המחברים בין האתרים בשמורה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.