כנסיית מנזה כריסטי

כנסיית מנזה כריסטי (לטינית Mensa Christi - "שולחן המשיח"; ערבית كنيسة البلاطة - בלאטת אל מסיח ("אבן המשיח"), או אל-בלאטה - "האבן") היא כנסייה קתולית-פרנציסקנית לא פעילה בנצרת.

כנסיית מנזה כריסטי
Mensa0382
מידע על המבנה
מדינה ישראל  ישראל
קואורדינטות 32°42′16″N 35°17′43″E / 32.70434722°N 35.29521111°E
(למפת הכרמל רגילה)
Carmel
 
כנסיית מנזה כריסטי
כנסיית מנזה כריסטי
Mensa0384
שולחן האבן

היסטוריה

המקום היה לאתר עלייה לרגל החל במאה ה-17, בשל סלע אשר זוהה כשולחן עליו סעדו ישו והשליחים, כאשר התגלה אליהם לאחר קומו מן המתים. הסלע עשוי אבן גיר והוא שופץ פעמים רבות בשל מנהגם של צליינים לשבור ממנו חתיכות ולקחתם כמזכרת. בסוף המאה ה-18 הוקמה במקום קפלה, אך היא נהרסה עם השנים, וב–1861 הוקם מבנה הכנסייה הנוכחי, והחלו לערוך בו מיסות באופן סדיר. לקראת שנת 2000 שופצו הפרסקאות וכיפת המבנה.

בסמוך לכנסייה נבע בעבר "מעיין השליחים" (או "מעין ישו"), ובערבית "עין אל ג'דידה", היינו, "המעיין החדש", בשל כך שזרימתו התחדשה מידי חורף, אך הוא יבש בשנת 1921. מי המעיין זרמו אל סביל אשר שימש את העוברים ושבים ברחוב, כיום רחוב 6116. המעיין העניק לכנסייה גם את השם הערבי העממי: "כניסייה אל נבעה".

המבנה

הכנסייה קטנה למדי והיא בנויה מחלל בודד בצורת ריבוע, שבצידו האחד קורן ממנו אפסיס ומעליו חצי כיפה. כיפת הכנסייה צבועה מבחוץ בצבע אדום ומעליה צלב. היא נחה על תוף מתומן שנישא בתורו על ידי ארבע קשתות. במתומן ארבעה חלונות, דרכם חודר רוב האור אל חלל המבנה. בחזית המבנה קבועה דלת עץ חומה, ומעליה חקוקים באבן סמלי המסדר הפרנציסקני והקוסטודיה של ארץ הקודש. מעל לסמלים אלה קבוע חלון בצורת קואדריפויל ומעליו קרניז וגמלון אבן פשוט. בפנים הכנסייה כמעט ואין ריהוט, ובצידה הרחוק מהכניסה מונח סלע גיר גדול ולא מסותת, הנחשב לשולחן הסעודה. מאחוריו מזבח קטן משיש צבעוני, הצמוד לקיר שמאחוריו, ומעליו ציור של סעודת ישו והשליחים. על קירות הכנסייה לוחות שיש אדמדם, והיא מעוטרת בסגנון איטלקי בציורי קיר וביצירות סטוקו בגוונים בהירים, המתארים מוטיבים מעולם הצומח.

המסורת בדבר סעודת ישו והשליחים מיוחסת גם לכנסיית הבכורה של פטרוס בעין שבע שלחופי הכנרת, ושולחן האבן שם מכונה "שולחן האדון" (Tabula/Mensa Domini) או "שולחן המשיח" (Tabula/Mensa Christi).

קישורים חיצוניים

נצרת

נָצְרַת או נָצֶרֶת (ערבית أَلنَّاصِرَة, תעתיק מדויק: אלנָּאצִרַה, תעתיק חופשי: א-נָּאסִירַה; לטינית Nazara) היא עיר עתיקה במחוז הצפון בישראל, וכיום היא העיר הערבית הגדולה בישראל.

בסוף שנת 2016 התגוררו בעיר כ-78,000 איש, רובם ככולם ערבים, כ-70% מהם מוסלמים ויתרתם נוצרים. נצרת היא מרכז כלכלי, פוליטי, תקשורתי ותרבותי ראשון במעלה בקרב ערביי ישראל, והיא סמן חשוב להלך הרוח במגזר הערבי בישראל.

מדי שנה מהווים אירועי יום האדמה והפגנות האחד במאי תזכורת לעובדה זו, וחלק ניכר מאירועי אוקטובר 2000 התחולל בעיר.

אזור נצרת היה מיושב כבר בתקופה הפרהיסטורית כפי שמעידים ממצאים שהתגלו במערת קדומים על הר הקפיצה שבדרום העיר.

בתקופת בית שני התקיים בנצרת יישוב קטן, ועד לתקופה הביזנטית היא הייתה עיר יהודית. עם הכיבוש הצלבני עלתה חשיבותה של העיר, היא הייתה לבירת דיוקסיה קתולית וקמו בה כנסיות. לאחר מכן ידעה העיר עליות ומורדות, וזכתה לתקופת שגשוג של ממש רק במהלך המאה ה-19, כאשר מעצמות אירופה החלו מגלות בה עניין. בתקופה זו ובמהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 הוקמו בעיר כנסיות, מנזרים ומוסדות חינוך ובריאות רבים.

לפי הברית החדשה התגוררו מריה, אם ישו ובעלה יוסף הקדוש בנצרת, בה ניתנה הבשורה ובה הגיע ישו לבגרות. מסיבה זו שוכנים בעיר מספר אתרים קדושים לנצרות, שבראשם אתרים המזוהים עם הבשורה. העיר היא יעד פופולרי לביקור צליינים.

שלושה אפיפיורים פקדו אותה - פאולוס השישי ב-5 בינואר 1964, יוחנן פאולוס השני בחג הבשורה ב-25 במרץ 2000, והאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר ערך בה מיסה המונית ופקד את בזיליקת הבשורה ב-14 במאי 2009.

מספר ערים ברחבי העולם קרויות נצרת על שמה של העיר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.