כל-זכות

כל-זכות הוא אתר אינטרנט מבוסס ויקי, הפועל להנגשת כלל הזכויות המגיעות לתושבי ישראל. האתר מכיל מאגר של כלל זכויות חברתיות ואזרחיות בישראל, דרכי מימושן, ארגונים קשורים (ארגוני ממשלה והמגזר השלישי), פסקי דין וכדומה.

האתר נבנה ומתוחזק על ידי חברה לתועלת הציבור, שמטרתה לסייע לצמצום משמעותי של הפערים במיצוי זכויות חברתיות ואזרחיות בישראל. האתר מתקיים מתרומות או משותפויות בלבד, איננו מכיל פרסומות ואינו דורש תשלום על השתתפות בו או שימוש בו.

כל-זכות
כל זכות
סוג אתר אינטרנט מבוסס ויקי
תאריך ההקמה סוף 2009
מייסדים אמיתי קורן וארז פרלמוטר
שירותים עיקריים הנגשת כלל הזכויות המגיעות לתושבי ישראל
KolZchut.org.il

רקע

האתר הוקם בשל פער בתחום זכויות חברתיות ואזרחיות, שנמצא בחוסר המיצוי של זכויות מוגדרות אשר אין לגביהן מחלוקת[1][2]. הפער נובע, לטענת מקימיו, ממחסור במידע אצל הציבור הרחב ואף אצל מי שאמונים לסייע בידו במיצוי הזכויות. יתרה מכך, מי שכבר יודעים על הזכויות המגיעות להם, מפחדים מההתמודדות עם תהליך מיצוי הזכות מתוך הערכה שהתהליך מורכב ומתיש, ושהסיכוי לסיימו בהצלחה בינוני.

"כל-זכות" מטפל בפער מיצוי הזכויות באמצעות בניית אתר אינטרנט מקיף, נגיש ונוח אשר מכיל את מקסימום הזכויות, דרכי מימושן, ארגונים מסייעים, ספקי הזכויות, תקדימים משפטיים רלוונטיים וכדומה. האתר בנוי על גישה מוכוונת לקוח ומכוון לכך שחיפוש מידע ביחס לזכות ספציפית יניב מידע על זכויות נוספות שהאזרח אפילו לא ידע עליהן.

בשנת 2017 הודיעו שרת המשפטים איילת שקד והשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל על פרויקט לשיתוף פעולה של משרדי הממשלה השונים עם האתר, ולפיתוחו בעלות של 10 מיליון ש"ח בשותפות עם הג'וינט[3].

סטטוס המיזם והאתר

המיזם התחיל לפעול באופן לא פורמלי בסוף 2009, וביוני 2010 נרשם רשמית כחברה לתועלת הציבור. האתר נפתח לציבור באמצע ספטמבר 2010. עד חודש פברואר 2016 נכתבו באתר כ-5,000 דפי תוכן.

גורמים רבים משתפים פעולה עם מיזם כל-זכות בהכנסת תכנים לאתר ובשימוש באתר לטובת קהל המוטבים שלהם[4]. עשרות גורמים אלה הכניסו מידע רב לאתר. בין התחומים בהם מופיעים חומרים משמעותיים בהיקף ובאיכות – תעסוקה, ניצולי השואה, אנשים עם מוגבלויות, דיור ושיכון, בריאות, אנשים החיים בעוני, חינוך, זכויות נשים, נפגעי תאונות דרכים, נפגעי עבירה, הוצאה לפועל ועוד.

בדצמבר 2011 פורסמו באתר כל-זכות זכויות תעסוקה גם בשפה הערבית ובקיץ 2013 פורסמו באתר זכויות בריאות גם בשפה האנגלית.

בשנת 2012 הוכרזה "כל-זכות" כמערכת המידע הרשמית של זכויות ניצולי שואה בישראל, המתוחזקת ומשרתת את כלל הארגונים העוסקים בנושא.

ביולי 2019 הגיע האתר למיליון כניסות בחודש.[5]

הדירקטוריון של "כל-זכות" כולל היום את עו"ד יהושע שופמן (לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה), פרופ' פייסל עזאיזה, גב' נעמי סטוצ'ינר, מר אבינעם ערמוני, ומר ארז פרלמוטר (יו"ר ואחד מן המייסדים). לצד "כל-זכות" פועלת מועצה ציבורית, בראשותו של פרופ' יצחק זמיר.

הכנסת המידע לאתר

קהילות הידע של כל-זכות

התוכן במאגר מתקבל ומועלה באופן מבוזר על ידי שותפי תוכן מעמותות, אקדמיה, גורמי ממשל ומומחים מתוך הציבור, באמצעות קהילות ידע (ראו איור) בכל תחום זכויות. הציבור הרחב מוזמן לשלוח לקהילת הידע הצעות שינוי/תוספת, אך אינו מורשה לעדכן את המערכת באופן ישיר.

על מנת לאפשר מנגנון כזה של הזנה, מאגר הידע האינטרנטי של כל-זכות מתבסס על פלטפורמת ויקי המאפשרת למורשי עריכה, שפועלים במקומות ובלוחות זמנים שונים, לכתוב טקסטים בצורה משותפת, מתואמת ומבוקרת. תשתית זו גם מאפשרת למידע שבאתר להיות מעודכן בקלות ובמהירות, יחסית לזכותונים (חוברות המכילות מידע על זכויות).

הנגשת המידע לציבור

הנגשת המידע למי שזקוקים לו מתבצעת בשני מסלולים עיקריים:

  • צריכה ישירה - באמצעות גלישה באינטרנט מהמחשב של אותו אדם או מי שקרוב לו ומסייע בידו. לצורך כך המידע בכל-זכות כתוב בשפה פשוטה ותכליתית, מתורגם לשפות שונות, ומותאם ללקויי ראייה. בשנת 2015 השתמשו באתר כ-3 מיליון משתמשים ייחודיים.
  • באמצעות סוכני/מנגישי זכויות – כל-זכות יצר קשר עם ארגונים ממשלתיים, מקומיים ושל המגזר השלישי, אשר יש בהם מרכזים ומוקדים של מידע על זכויות וסיוע במימושן. היום, גם גורמים אלה נאלצים לחפש מידע באמצעים מיושנים וחלקיים ביותר. כל-זכות מדריך גורמים אלה על שימוש במערכת, כך שיוכלו למנף את פעילותם, להנגיש זכויות רבות יותר ושלמות יותר לאוכלוסיות אותן הם משרתים, ולסייע בידן לממש אותן. כ-2,000 עובדים ומתנדבים בארגוני הנגשת זכויות במגזרים השונים (מחלקות לשירותים חברתיים ועוד), עברו הכשרה ועושים שימוש קבוע באתר כל-זכות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ג'וני גל ומימי אייזנשטדט (עורכים), "נגישות לצדק חברתי בישראל", מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים, יולי 2009
  2. ^ ג'וני גל, ‏על החשיבות של מיצוי זכויות, ביטחון סוציאלי 73, פברואר 2007, עמ' 5–9
  3. ^ הממשלה תתמוך באתר "כל זכות", המרכז מידע על זכויות חברתיות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 8 באוגוסט 2017
  4. ^ רשימת הארגונים השותפים
  5. ^ שיא ל"כל זכות"- מיליון גולשים בחודש אחד!, באתר כל-זכות, 18 ביולי 2019
אלמנות

אלמנוּת היא מעמדו האישי של מי שבן-זוגו נפטר. אשה שבן זוגה נפטר בעודה בחיים, קרויה אלמנה; גבר שזוגתו נפטרה בעודו בחיים נקרא אלמן. בתרבויות שונות קיים יחס שונה למצב האלמנוּת בכלל, ולאלמנים ולאלמנות כקבוצות נבדלות מבחינה מגדרית בפרט.

אפוטרופוס

אַפּוֹטְרוֹפּוֹס (או אפיטרופוס; מיוונית: επιτροπος - "ממונה") הוא אחראי על מי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו (בארצות הברית המונח המקביל לאפוטרופוס הוא "Legal guardian").

גן ילדים

גן ילדים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר. גן ילדים עבור הגיל הרך נקרא לעיתים פעוטון.

הורות

המונח הורות מתאר את הפעילות בתוך המשפחה הכרוכה בגידולו של ילד עד להפיכתו לאדם עצמאי. את המונח חידש, על פי הכתוב במילונו, המתרגם ראובן אלקלעי.

המבוא לחוקת ארצות הברית

המבוא לחוקת ארצות הברית (באנגלית: The Preamble to the United States Constitution) הוא קטע המורכב ממשפט אחד ארוך שמציג את חוקת ארצות הברית ומצהיר על סיבת חיבורה ועל מטרתה. כמו כן, אין המבוא מבטיח כל זכות או אוסר על כל מעשה.

התפטרות

התפטרות היא סיומם של יחסי עובד-מעביד ביוזמת העובד, בדרך של פרישה מעבודתו כשכיר, זאת בשונה מפיטורים הנעשים ביוזמת המעסיק. התפטרות קיימת גם בקרב נושאי משרה שאינם שכירים, כגון חברי דירקטוריון ושרים.

לוקמיה

לוקמיה (מאנגלית: Leukemia) או סרטן הדם היא אחת מצורות מחלת הסרטן, והיא גורמת להיווצרות לא-תקינה ומוגברת של תאי דם במח העצם. תחילה מתנהגים התאים בצורה כמעט רגילה, אך עם הזמן דוחקים את תאי הדם הלבנים, את האדומים ואת טסיות הדם.

הסרטן מתחלק לשני סוגים:

לוקמיה כרונית: בתחילת המחלה תאי הדם הסרטניים עדיין מבצעים את תפקידם, ולעיתים קרובות אין סימפטומים לאנשים הסובלים מהלוקמיה הזו. אך, עם הזמן הסרטן מתגבר והסימפטומים מתחזקים.

לוקמיה חריפה (אקוטית): תאי הדם מעוותים מאוד ואינם מסוגלים לבצע את תפקידם. הם מתרבים בקצב גבוה מאוד ולכן המחלה הולכת ומחמירה בקצב מהיר. קיימים שני סוגים של המחלה: לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) - הנפוצה יותר בקרב מבוגרים, ולוקמיה לימפוציטית חריפה (ALL), הנפוצה יותר בקרב ילדים.

מחלה

במובן הפיזי, מחלה היא פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתפקוד לקוי של הגוף. מחלה, בהגדרתה הביולוגית היא הפרה של תהליך ההומיאוסטזיס. במקרים רבים למחלה יש הן ביטוי פיזי-גופני והן ביטוי נפשי.

מחלות יכולות להיגרם כתוצאה מגורם פנימי, כגון פגם גנטי או שינוי כרוני בגוף, או כתגובה לגורמים חיצוניים, כגון חיידקים, נגיפים, או טפילים אחרים. גורמים חיצוניים אינם בהכרח יצורים חיים; קרינה ותרכובות שונות (כגון עופרת, ציאניד ושלל רעלים אחרים) מהוות דוגמאות לכך.

במחלות אצל בני אדם מטפל רופא או כל בעל מקצוע מתחומי הרפואה השונים, ובמחלות של בעלי חיים מטפל וטרינר. גם צמחים עלולים לסבול ממחלות ואלו נחקרות בתחום הבוטניקה.

מספר ענפים בביולוגיה וברפואה חוקרים את המחלות באדם:

פתולוגיה חוקרת באופן כללי את דרכי פעולתן של המחלות.פתופיזיולוגיה - ענף משנה של הפתולוגיה - חוקרת את השתלשלות האירועים המביאה להופעת תסמיני המחלה, ואת הדרכים בהן משפיעים גורמי מחלה שונים על תפקוד הגוף.אפידמיולוגיה במובן המקורי שלה - חוקרת את המחלות המדבקות, ברמת האוכלוסייה. אפידמיולוגיה במובן הרחב יותר חוקרת את תפוצת התחלואה בכלל ואת השלכותיה באוכולוסייה מסוימת.

מלצר

מלצר הוא אדם שמקצועו הגשת מזון ומשקאות לסועדים במסעדה, בבית קפה, באירועים חברתיים או בכל מקום אחר. מקצוע המלצרות שייך לתחום מקצועות השירות.

תפקיד המלצר נזכר במקרא אך יש הבינו כי פירוש המילה הוא שר או שליט זוטר.

סטודנט

סטודנט הוא אדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה, במטרה לרכוש ידע ותואר אקדמי.

הישגים אקדמיים הם התוצר של תפקודו של הסטודנט בתחומי הדעת שהוא לומד.

עבירה

עבירה היא הפרה, של כללים שנקבעו על ידי קבוצה חברתית - ארגון, מדינה, קבוצה דתית, וכדומה.

הפרה כזו של הכללים עשויה להתבצע על ידי פרט בודד, או על ידי קבוצת פרטים.

כללי החברה, המפורטים בחוק, תקנון, או כל מסמך מחייב אחר, מגדירים מהי עבירה, ובדרך כלל מוגדר מהו העונש המוטל על מבצע העבירה.

רוב שיטות המשפט מגדירות את העבירות ואת העונשים בגינן במסגרת המשפט הפלילי.

עולה חדש

עולה או עולה חדש הוא מונח בעל שתי משמעויות: אחת מן המסורת היהודית והאחרת מן החוק הישראלי.

עיוורון

עיוורון הוא סוג של נכות המתבטא בפגיעה מסוימת או מוחלטת ביכולת הראייה, באופן זמני או לצמיתות. לעיתים מדובר במום מולד ולעיתים נגרם כתוצאה ממחלה או תאונה. "עיוור" מוגדר כמי שלא יכול לראות אפילו אור.

המושג "לקויי ראייה" מתייחס הן לאנשים עיוורים והן לאנשים בעלי לקות ראייה אחרת. בישראל ישנם אנשים עם לקות ראייה קשה המקבלים ממשרד העבודה והרווחה תעודת עיוור.

פיטורים

פיטורים הוא תהליך ההפסקה של מעסיק את עבודתו של שכיר שעד כה עבד אצלו. תהליך זה עשוי להיות מהיר מאד (הודעה ובקשת עזיבה מיידיות), או לארוך מספר חודשים ויותר, כמו הקורה במוסדות ממשלתיים ואקדמיים.

חוקי הפיטורים משתנים ממדינה למדינה:

במדינות קפיטליסטיות כמו ארצות הברית חוקי הפיטורים מצדדים בעיקר בזכותו של המעסיק לנהל את עסקיו כראות עיניו ואילו במדינות סוציאליסטיות כמו מדינות סקנדינביה הליך הפיטורים מסובך בהרבה והחוק דורש הסברים וסיבה מוצדקת מהמעסיק לכך שפיטר עובד.

קופת חולים

קופת חולים (קופ"ח) היא ארגון המעניק שירותי בריאות לעמיתיו. לרוב, תהיה קופת החולים איגוד בעל מאפיינים קואופרטיביים וללא כוונת רווח המעניק סוג של ביטוח בריאות לעמיתיו, אולם זה אינו תנאי וקיימות קופות חולים פרטיות וקופות חולים שהן חברות מסחריות.

קטין

קטין הוא ההגדרה המשפטית לאדם שטרם מלאו לו 18 שנים. אדם שמלאו לו 18 שנים נקרא בגיר.

סעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מגדיר את המונח "קטין" על מנת לסייג פעולות משפטיות אשר קטין אינו רשאי לבצען אלא בהסכמת נציגו. החוק קובע כי פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו, וההסכמה יכולה להינתן מראש או בדיעבד, וכן יכולה להינתן לפעולה ספציפית או לסוג מסוים של פעולות. כפי שהנציג יכול לאשר פעולה, הריהו רשאי לבטלה כל עוד לא בוצעה.

במקרה ובוצעה פעולה משפטית של קטין ללא הסכמת הנציג, הרי שניתן לבטלה על ידי הנציג, או על ידי היועץ המשפטי לממשלה, או אפילו על ידי הקטין, לאחר תוך חודש ימים לאחר שהפך לבגיר.

רוב המדינות מחוקקות חוקים המגנים על הקטינים וזאת לאור ההנחה שקטינים אינם בעלי יכולת לדאוג לעצמם ולצרכיהם הפיזיים והנפשיים, אינם מסוגלים לפרנס את עצמם, או שאינם בעלי שיקול דעת בוגר ועצמאי. דוגמאות להגנות אלו כוללים חוקים העוסקים באיסור פרסום תמונה ושם קטין; איסור המרת דת של קטין; צווי איסור מכירת משקאות חריפים וסיגריות, דרישות נוכחות בבתי הספר, הצורך באישור נציג לצורך ביצוע פעולות משפטיות (כגון חתימה על חוזים או פתיחת חשבון בנק), מגבלות בהוצאת רישיון נהיגה; משפטים ועונשים מופרדים (כגון בית המשפט לנוער), חוקי העסקת ילדים, וחוקים אחרים המגנים מפני ניצול והתעללות.

חלק מן החוקים האמורים לעיל, שמטרתם להגן על הקטין, מטילים מגבלות על זכויותיו, כגון הזכות להצביע, לחתום על חוזה, לרכוש באשראי וכדומה.

שירות בצה"ל

שירות בצה"ל הוא שירות חובה לאזרחי ישראל, ומוסדר בעיקר באמצעות חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986. כן חלות על חיילים שהתגייסו לצה"ל פקודות מטכ"ל (פ"מ) והוראות הפיקוד העליון (הפ"ע). לאחר סיום תקופת השירות מתבצע שחרור מצה"ל.

בחברה הישראלית, חובת השירות הצבאי מגדירה את תחילת שלב הסיום של גיל ההתבגרות.

שירות המילואים בישראל

שירות מילואים בישראל הוא מילוי החובה האזרחית לפעול בכוחות הביטחון של המדינה, לרוב במסגרת צבא ההגנה לישראל, אשר חלה על כל אזרח או תושב קבע שלא קיבל פטור משירות ושאינו נמצא בשירות סדיר. מטרת השירות היא לתגבר את הצבא הסדיר במצב חירום: מלחמה, מבצע צבאי או אסון טבע; ובשגרה: אימונים והכשרות וביטחון שוטף. הפטור משירות מילואים הוא נרחב - בפועל כ-6% בלבד מאוכלוסיית המדינה רשומים במערך המילואים, ורק כ-1.5% מהאוכלוסייה הם אנשי מילואים פעילים המשרתים למעלה מעשרים ימים בכל שלוש שנים. חיילי המערך מוצבים ביחידות מילואים, שם הם מחזיקים ברוב התפקידים עד רמת מפקד הגדוד, ויש המוצבים ביחידות צבאיות סדירות. בימי שגרה, מערך המילואים עוסק בעיקר באימונים והכשרות - כך, למשל, ב-2018 שיעורם הגיע לכדי 64% מימי המילואים.

אוכלוסיית המשרתים, אשר ביצעה בשנת 2018 כשני מיליון ימי מילואים, מונה 400,000 איש שגילם הממוצע 32. היא מהווה 70% מסדר כוחות צה"ל, ו-17% ממנה קצינים. שירות נשים במילואים היה נדיר עד לאמצע שנות ה-90, אז נפתחו מקצועות צבאיים רבים בפניהן, אגב כך שכתנאי לקבלת תפקידים מסוימים, רבות מהחיילות נדרשו להסכים לשרת במילואים לאחר השירות הסדיר. שיעור הנשים במערך המילואים גדל מכאחוז בודד בשנת 2002, ל-7% בשנת 2012 ועד כדי 16% בשנת 2015. נשים מבצעות כ-9% מכלל ימי המילואים, ותפקידן השכיח הוא קצינת משאבי אנוש.החובה החוקית לשרת במילואים נקבעה במשך שנים רבות בחוק שירות ביטחון, והחל מ-2008 היא מוסדרת בעיקר בחוק שירות המילואים. החוק, לצד תהליכים אחרים, הביאו את צה"ל לצמצם את היקף ימי המילואים בעשורים האחרונים, בעיקר מטעמים תקציביים, שכן יום מילואים משית על הצבא עלות נוספת של כ-500 שקלים. על ידי הפחתת מספר ימי המילואים השנתי ב-83% בין 2004 ו-2017, צה"ל הקטין הוצאותיו בארבעה מיליארד שקלים. נוסף לחקיקה, ב-2004 החליטה הממשלה כי בל"ג בעומר בכל שנה יצוין "יום ההוקרה למערך המילואים" על מנת לעורר אהדה ציבורית והערכה למשרתים.הקצין המקצועי הממונה על מערך המילואים במסגרת אגף כוח אדם צה"ל הוא קצין מילואים ראשי (בראשי תיבות: קמל"ר), ודרגתו תת-אלוף.

תאונת דרכים

תאונת דרכים היא תאונה שבה מעורב כלי רכב אחד או יותר שנועד לנסיעה על דרך סלולה או על דרך עפר.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה 1.2 מיליון אנשים נהרגים וכ-20 עד 30 מיליון נפצעים בתאונות דרכים ברחבי העולם. העלות הכלכלית העולמית השנתית של תאונות הדרכים הוערכה בשנת 2003 ב-518 מיליארד דולר בשנה, ועלותן למשק הישראלי הוערכה בשנת 2004 ב-12.6 מיליארד שקל בשנה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.