כיתור

כיתור הוא תמרון שבו כוח אחד מקיף את הכוח השני מכל עבריו. לעיתים הכיתור לא נעשה על ידי חסימת הכוח המכותר, אלא רק על ידי שליטה באש על דרכי הגישה של הכוח המכותר. כיתור מתקיים בעיקר בפעילות צבאית, אך גם בפעילות משטרתית ולעיתים גם בפעילות של כוחות שאינם סדירים.

הכוח המכותר בעמדת נחיתות משום שיכולת התמרון שלו מוגבלת, כל אגפיו חשופים לאויב, ולרוב דרכי האספקה שלו מנותקות, לפחות במידת מה. מאידך הכוח המכותר פועל בקווי אספקה קצרים המקלים עליו לנייד את כוחותיו מצד לצד בתוך השטח המכותר בעוד שקווי האספקה של הכוח המכתר נמתחים ויעילותם נפגמת. נוסף על כך, על הכוח המכתר לפזר את כוחותיו סביב אזור הכיתור כולו, ולשם כך עליו לדלל את כוחותיו לאורך החזית המתארכת, אילוץ החושף נקודות תורפה בטבעת הכיתור. כוח מכותר עשוי לנסות ולפרוץ את דרכו אל מחוץ לטבעת הכיתור, יכול לדבוק בעמדותיו על מנת להתיש את הכוח המכתר, יכול להילחם עד מוות או להיכנע.

כיתור שימש טקטיקה צבאית על ידי מצביאים רבים במהלך ההיסטוריה, בהם אלכסנדר הגדול, חניבעל, סון דזה, אלברכט פון ולנשטיין, היינץ גודריאן, גרד פון רונדשטט, גאורגי ז'וקוב וג'ורג' פטון. סון דזה סבר כי עדיף שלא לבצע כיתור הדוק אלא לתת לכוח המכותר אפשרות להימלט על מנת למנוע את העלאת המורל בקרבו, דבר שיכול להביא למלחמתם למוות במקום האפשרות העדיפה שייכנעו.

הטקטיקה הבסיסית של כיתור, תנועת מלקחיים, מתבצעת כך שלאחר שהאויב התקדם במרכז החזית, מותקפים בו זמנית אגפי האויב משני צדדיו כדי לכתרו. בו בזמן תנועת מלקחיים נוספת סוגרת את האגף המרוחק של האויב כדי למנוע תגבור הכוחות במרכז. הטקטיקה מסוכנת ליישום, היות שהתוקף חייב להפריש חלק ניכר מצבאו לאגפיו החזקים וכך המרכז נותר חלש וקל יותר להבקיע אותו. הכיתור של הארמייה השישית במהלך קרב סטלינגרד הוא דוגמה אופיינית לשימוש בטקטיקה זו.

במידה וקיים בשדה הקרב מכשול טבעי כגון הרים או אוקיינוס דרושה רק מחצית מ"תנועת המלקחיים" ("צבת יחידה") מכיוון שהתפקיד נעשה על ידי אותו אובייקט טבעי. המתקפה הגרמנית על שפלת צרפת בשנת 1940 היא דוגמה אופיינית למצב זה.

דוגמה שלישית ונפוצה יותר של כיתור היא מצור. במקרה זה הכוח המכותר הוא זה שיוצר את המצב מיוזמתו והוא נעשה במבצר שבו קיימת אספקה לזמן ארוך וביצורים מגננתיים אשר מונעים אפשרות של מתקפה. מצורים התרחשו כמעט לאורך כל היסטוריית הלחימה.

Ftsackville
ציור משנת 1923 המתאר את קרב וינסנס שנערך באילינוי בשנת 1779 במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית. כוח צבאי אמריקאי קטן כיתר מצודה וצעד סביבה עד שהבריטים והאינדיאנים שהיו במקום שוכנעו כי מדובר בכוח גדול מאוד ונכנעו.

דוגמאות לכיתורים מפורסמים

ראו גם

ארמיית הפאנצר השלישית (ורמאכט)

ארמיית הפאנצר השלישית הייתה ארמיית שריון של הוורמאכט שהשתתפה במלחמת העולם השנייה.

דיוויזיית הפאנצר הראשונה (ורמאכט)

דיוויזיית הפאנצר הראשונה הייתה דיוויזיה משוריינת של הורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה נחשבה לאחת מיחידות השריון האיכותיות והמנוסות בצבא גרמניה הנאצית והיא שירתה לאורך המלחמה במספר מערכות עיקריות, בהן המערכה בפולין, המערכה על צרפת והמערכות בחזית המזרחית.

החלטה 339 של מועצת הביטחון של האו"ם

החלטה 339 של מועצת הביטחון של האו"ם היא החלטה שהתקבלה במהלך מלחמת יום הכיפורים, ב־23 באוקטובר 1973, ונועדה לעזור לשים קץ למלחמה.

החלטה זו הסתמכה בעיקרה על החלטה 338 יום לפני כן (אשר היא בעצמה התבססה על החלטה 242). עיקרי ההחלטה היו אישור ההחלטה הקודמת, החזרת כוחות שני הצדדים לעמדות שהיו ברגע שנכנסה הפסקת האש לתוקף ובקשה ממזכ"ל האו"ם לנקוט אמצעים למען הצבה של משקיפי או"ם על מנת לפקח על הפסקת האש.

הצורך בהחלטה זו נבע מהתחדשות הלחימה אחרי הפסקת האש שבאה בעקבות החלטה 338. החלטה 338 הופרה על ידי מצרים. ישראל ניצלה הפרות אלה כצידוק לשורה של הפרות בולטות וזאת בהוראת הממשלה ובאישור שבשתיקה שניתן על ידי ארצות הברית: צה"ל תקף את מוצב בוצר, ניסה לכבוש את העיר סואץ ולכתר את איסמעיליה, ובעיקר ריכז כוחות על מנת לסיים את כיתור הארמייה השלישית המצרית, ניסיון שנכשל עד אז.הארמייה השלישית כותרה בסופו של דבר לאחר יומיים נוספים של לחימה, דבר שהוביל את מצרים להסכים להפסקת אש. הפסקת האש בשתי החזיתות נכנסה סופית לתוקפה ב-24 באוקטובר, בצל איום סובייטי להתערבות קונבנציונלית של ברית ורשה, וגרעינית באמצעות שתי חטיבות טילי סקאד גרעיניים באזור הדלתא של הנילוס, דבר שגרם לכוננות גרעינית בישראל, ולהעמדת הצבא האמריקני בכוננות שכללה כוננות גרעינית, שהביאה להסרת האיום הסובייטי.

הקרב על ברלין

הקרב על ברלין היה אחת המערכות האחרונות, שהתנהלו בזירה האירופית של מלחמת העולם השנייה, והמתקפה האחרונה של הצבא האדום במסגרת המלחמה נגד גרמניה. הקרב החל ב-16 באפריל 1945 והסתיים ב-8 במאי 1945, עם כניעת גרמניה הנאצית. במסגרת המערכה השתלט הצבא הסובייטי, על רוב השטח, שנכלל מאוחר יותר בתחומי גרמניה המזרחית (אזור הכיבוש הסובייטי בגרמניה), כולל העיר ברלין, בירת הרייך השלישי. הכוחות הנאציים, שעמדו מול הצבא האדום, הפגינו התנגדות עיקשת וקנאית, והסבו אבדות כבדות לשלוש קבוצות הארמיות הסובייטיות, שנטלו חלק במערכה.

כיתור הארמייה השלישית של מצרים

כיתור הארמייה השלישית של מצרים הייתה פעולה התקפית של צה"ל בחזית מצרים בשלהי מלחמת יום הכיפורים. במהלך הלחימה כיתרה אוגדה 162 של צה"ל את הארמייה השלישית המצרית. הפעולה הביאה למתיחות גבוהה בין ארצות הברית וברית המועצות, ובשלב מאוחר יותר להתקרבות מדינית בין מצרים וארצות הברית.

מאואיזם

מאואיזם, אשר נודע רשמית כ"מחשבותיו של מאו דזה-דונג", הוא זן של מרקסיזם המורכב מתורתו של המנהיג הסיני מאו דזה דונג, יושם בהרחבה כאידאולוגיה המנחה של הצבא והפוליטיקה בסין מאז עלייתו של מאו לשלטון עד להחלתה של תאוריית דנג שיאופינג והרפורמות הכלכליות בסין בשנת 1978. המאואיזם יושם גם בצורה בינלאומית באותם זמנים, מפלגות וקבוצות מאואיסטיות קיימות ברחבי העולם, כאשר הבולטות בהן קיימות בפרו, בהודו ובנפאל, בה זכתה המפלגה בבחירות הדמוקרטיות החופשיות הראשונות בתולדותיה, בשנת 2008.

עיקרי המאואיזם כוללים מאבק מהפכני של רובה הגדול של האוכלוסייה נגד המעמדות המנצלים ומנגנוני המדינה שלהם המכונה "מלחמת העם" בעיקר תוך שימוש באיכרים. האסטרטגיה הצבאית שלה היא לוחמת גרילה בהתמקדות על כיתור הערים המרכזיות מהאזורים הכפריים שסביבה. מאואיזם שונה ממרקסיזם אירופי בהתמקדותו במעמד האיכרים, לעומת התעשייה האורבנית. מפלגות מאואיסטיות בנפאל, פרו והפיליפינים מאמצות דגש שווה על תעשייה וחקלאות בתלות בדרגת הפיתוח של הארץ.

בתקופה הפוסט-מהפכנית, המאואיזם מתואר בחוקת במפלגה הקומוניסטית הסינית כ"מרקסיזם-לניניזם בהקשר סיני", שסונתז על ידי מאו ומנהיגי הדור הראשון של סין. החוקה טוענת שהמאבק המעמדי ממשיך גם אחרי שמעמד הפועלים הדיח את הבורגנות, וישנם אלמנטים פרו-בורגניים בתוך המפלגה עצמה. היא מנסחת עבור המפלגה קווים מנחים תאורטיים להמשך המהפכה הסוציאליסטית, יצירתם של חברה וצבא סוציאליסטיים, ומציינת מספר סתירות בחברה בהן יש לטפל באמצעות בנייה סוציאליסטית. האידאולוגיה שורדת בשמה גם בחוקה המודרנית של המפלגה, ומוצגת כמי שיצרה "סין חדשה" ואת הרעיון המהפכני נגד אימפריאליזם ופאודליזם.

המאואיזם שבר את מסגרת הקפיטליזם ממלכתי בברית המועצות תחת הנהגת ניקיטה חרושצ'וב ופטר אותה כרוויזיוניזם מודרני, מונח המשמש בקרב קומוניסטים כדי לתאר את מי שנלחם עבור הקפיטליזם בשם הסוציאליזם. חלק מהמבקרים טוענים שהמאואיסטים רואים ביוסיף סטלין המנהיג הסוציאליסטי האחרון של ברית המועצות, על אף שההערכות המאואיסטיות לסטלין נעות בין החיוביות מאוד ליותר אמביוולנטיות. פילוסופים פוליטיים מסוימים רואים במאואיזם ניסיון לפשר בין קונפוציאניזם וסוציאליזם, מה שאחד מהם כינה "דרך שלישית בין קפיטליזם לקומוניזם".

ב־13 בפברואר 1996 המפלגה הקומוניסטית הנפאלית החלה את "מלחמת העם" – מרד שמטרתו להפיל את המדינה המלוכנית הקיימת ולייסד רפובליקה קומוניסטית, או "דמוקרטיה עממית" נוסח מאו. המאבק האלים בין ממשלת נפאל לבין המורדים המאואיסטים גבה למעלה מ-12,000 הרוגים.

בהודו, המפלגה הקומוניסטית ההודית המאואיסטית קמה ב-2004 כדי להפיל את הממשל ההודי בדרך התקוממות עממית. ליחידות הגרילה של הקומוניסטיים התחילו לקרוא נקסליטים על שם הכפר נאקסאלברי שם קמה התנועה בשנות ה-60, אך בפועל, כל התארגנות גרילה מאואיסטית נקראת נאקסאלית, בין אם קשורה למפלגה או לא.

מבלט

מִבְלָט הוא אזור בשדה קרב שבו קו החזית בולט ביחס לחזית. הכוח הצבאי הנמצא בתוך מבלט מוקף משלושה צדדים, כמו חצי אי המוקף בים, דבר המעמיד אותו במצב פגיע בשל האפשרות לכיתור ויצירת כיס.

מבלט יכול להיווצר במכוון עקב תנועת מלקחיים או שלא במכוון עקב התקדמות לא אחידה של צבא במתקפה רחבה, בין אם כתוצאה מהתקדמות יתרה של האגפים, המציבה את הכוח היריב במבלט, ובין אם כתוצאה מהתקדמות יתרה של המרכז, המציבה את הכוח המתקדם במבלט.

במלחמת חפירות מבלטים נוצרים על פי רוב כתוצאה מכישלון של מתקפה רחבה. ניתן להבחין במבלטים הנוצרים באופי כזה של לחימה באופן ברור לפי קווי השוחות. אמנם הסבירות של כיתור במלחמת חפירות כתוצאה מהיווצרות מבלט נמוכה בשל אופיה הסטטי של מלחמה כזו, אך המבלטים במלחמת חפירות חשופים לעיתים קרובות למלחמת התשה.

מבלט מפורסם הוא המבלט שתפס חיל המשלוח הבריטי במלחמת העולם הראשונה באזור איפר לאחר קרב איפר הראשון. המבלט התקיים לאורך רוב תקופת המלחמה והיה לאחת הגזרות הקטלניות ביותר בחזית המערבית. מבלט מפורסם נוסף הוא מבלט קורסק, שבו תפס הצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה שטח בעומק של 150 ק"מ באזור קורסק, מקום בו התרחש קרב קורסק, הנחשב לקרב השריון בשריון הגדול בהיסטוריה.

מבצע בלק

מבצע בלק היה מבצע רכבת אווירית של מטוסי תובלה במלחמת העצמאות להובלת מטוסים, נשק ותחמושת, שנרכשו עבור ישראל בצ'כוסלובקיה, כחלק מעסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית. במסגרת המבצע בוצעו כ-100 גיחות, כמעט כולן החל מאמצע מאי. המבצע הסתיים ב-12 באוגוסט 1948. המשלוחים כללו מאות טונות של ציוד ונשק, לרבות מטוסי קרב מסוג אוויה S-199, גרסה צ'כית של מסרשמיט Bf 109.

מבצע ברברוסה

מבצע ברברוסה הוא שם הקוד שניתן לתוכנית המבצעים, שהוכנה על ידי המטה הכללי של הצבא הגרמני, למלחמה נגד ברית המועצות ולכיבוש שטחה על ידי צבאות גרמניה הנאצית ובעלות בריתה במלחמת העולם השנייה. מטרת המבצע הייתה להכניע את ברית המועצות באמצעות השמדת כוחות הצבא האדום, כיבוש מרכזי השלטון של ברית המועצות, והשתלטות על משאביה הכלכליים והתעשייתיים. תוכנית המבצע קבעה שיש להשיג יעדים שאפתניים אלו תוך כארבעה חודשים בלבד, לפני כניסת החורף של שנת 1941, באמצעות שורת מבצעי בזק צבאיים.

ב־22 ביוני 1941 פלשו כארבעה מיליון חיילים של מדינות הציר, במסגרת שלוש קבוצות ארמיות, לתחומי ברית המועצות ללא כל התרעה מוקדמת, בהתאם לתוכנית "מבצע ברברוסה", ובכך פתחו בעימות צבאי קשה וממושך בין ברית המועצות למדינות הציר, שארך כמעט ארבע שנים (1941-1945). המתקפה הגרמנית הפתיעה לחלוטין את הנהגת ברית המועצות ואת הצבא האדום, ובמהלך החודשים הראשונים שלה, הצליח הצבא הגרמני להשתלט על חלקים גדולים משטח ברית המועצות האירופאית ולהנחיל שורת תבוסות קשות לצבא הסובייטי. אולם אף על פי כן, מבצע ברברוסה נכשל בהשגת יעדו העיקרי, הכנעת ברית המועצות.

מתקפת הנגד הסובייטית באזור מוסקבה, שהחלה בראשית דצמבר 1941, סתמה את הגולל על התוכנית הגרמנית להשיג הכרעה מהירה של המלחמה נגד ברית המועצות. הצלחת הצבא האדום לבלום את התקדמות הצבא הנאצי לעבר מוסקבה, ולאחר מכן אף לאלץ אותו לסגת מאות קילומטרים לאחור במסגרת קרב מוסקבה, הייתה אחת מנקודות המפנה המרכזיות במלחמת העולם השנייה.

מבצע דמיאנסק

מבצע דמיאנסק היה אחד משורה של מתקפות נגד סובייטיות, שנערכו בחורף 1941/1942, בעקבות כישלון הניסיון הגרמני לכבוש את מוסקבה. מטרת המתקפה הייתה לכתר ולהשמיד חלק מכוחות קבוצת ארמיות צפון הגרמנית. המבצע הצליח אמנם, בשלבים הראשונים שלו, להביא לכיתור כ-100 אלף חיילים גרמנים באזור העיר דמיאנסק במחוז נובגורוד, אך הגרמנים הצליחו לתספק את הכוח המכותר באמצעות רכבת אווירית ולאפשר לו להחזיק מעמד, עד שכוח חילוץ קרקעי פרץ את טבעת הכיתור הסובייטית במאי 1942, והחזיר את המצב בחזית לקדמותו.

מבצע דני

מבצע דני היה המבצע העיקרי של צה"ל בקרבות עשרת הימים במהלך מלחמת העצמאות. מבצע זה נערך מ-10 ביולי עד ל-18 ביולי 1948. המבצע נקרא בתחילה מבצע לרל"ר - ראשי תיבות של היעדים המרכזיים לכיבוש במבצע - לוד, רמלה, לטרון ורמאללה. אם כי הושגו רק שני היעדים הראשונים, נחשב המבצע להצלחה גדולה. כוחות הלגיון הירדני הורחקו במידה ניכרת ממרכז הארץ, ובעיקר מגוש דן. כמו כן הורחב במידה ניכרת פרוזדור ירושלים. מבצע זה היווה נקודת ציון בתולדות צה"ל משתי בחינות, הראשונה, היה זה, למעשה, המבצע האוגדתי הראשון, והשנייה, הייתה זו הפעם הראשונה בה הופעלו טנקים של צה"ל בקרב, אם כי בתוצאות לוקות בחסר.

המבצע נקרא על שם דני מס, מפקד מחלקת הל"ה.

מבצע כיתור

מבצע כיתור הוא מבצע שנערך במלחמת העצמאות, על ידי חטיבת גבעתי, ב-4 במאי 1948. במהלך המבצע נכבש השטח שליד המושבות מזכרת בתיה וגדרה, ובין היתר נכבשו שני כפרים שחלשו על דרכים חיוניות ליישוב היהודי: עאקיר שבה עברה הדרך החדשה לירושלים, וקאטרה, ששלטה על הדרך לנגב. המבצע היה חלק ממבצע רחב יותר, מבצע ברק.

מלחמת בזק

מלחמת בזק (בגרמנית: Blitzkrieg, "בְּלִיצְקְרִיג") היא אם תורת הלחימה (תו"ל) ההתקפית המודרנית. עקרונותיה מבוססים על תנועה והתקדמות מהירה. ניצול יתרונות הניידות וכוח האש הגדולים של כלי רכב ממונעים, טנקים ומטוסים נועד לשבור את קווי ההגנה של היריב, להשתלט על נקודות מפתח ועל ידי כך להביא להכרעה מהירה של הקרב.

מלחמת האזרחים הסינית

מלחמת האזרחים הסינית היא מלחמת אזרחים שהתרחשה בסין בין המפלגה הלאומית הסינית (קוומינטנג) למפלגה הקומוניסטית הסינית (CPC), בשנים 1927 עד 1950. המלחמה הסתיימה בניצחון הקומוניסטים, ואלה השתלטו על שטחי סין והקימו את הרפובליקה העממית של סין. הלאומנים נאלצו לברוח והקימו את הרפובליקה הסינית בטאיוואן.

מצור

מָצוֹר היא צורת לחימה שבה צד אחד מבקש לכבוש מתחם מבוצר ואילו הצד השני מבקש להגן עליו ולהמשיך להחזיק בו. ההגדרה המילונית למצור היא: "הקפת עיר על ידי צבא כדי לנתק אותה משאר המקומות ולהכניעה". כיום המונח "מצור" מתייחס לכל פעולת הלחימה על מתחם מבוצר ולא רק להקפתו והרעבתו. פעולת ההקפה והבידוד נקרא "כיתור" או "טבעת מצור".

מצור מתרחש כאשר כוח תוקף (או "כוח צר") נתקל בעיר או במבצר המסרבים להיכנע ושלא ניתן לכובשם בהתקפה ישירה ומיידית. המצור בדרך כלל כרוך בכיתור המטרה ובחסימת דרכי האספקה, בשילוב התקפות על הביצורים במטרה להבקיעם. ההתקפות על הביצורים בדרך כלל עירבו כלי מצור וארטילריה ולעיתים אף ניסיונות לחפור מתחת לביצורים ולמוטט את יסודותיהם.

לוחמת המצור קדומה כהיווצרות ריכוזי האוכלוסייה החקלאיים והעירוניים, כאשר איכרים הקימו גדרות ותעלות על מנת להגן על יבולם מפני חומסים. במזרח התיכון יש עדות לערים מבוצרות בחומות אבן עוד מ-4000 לפני הספירה (יריחו). במהלך ימי הביניים הייתה לוחמת מצור חלק חשוב בלחימה באירופה. לוחמת המצור עברה את ההתפתחות המשמעותית שלה מאז התקופה הרומאית כאשר הומצא התותח. התותח מוטט בנקל ביצורים שעמדו חזקים מול כלי המצור העתיקים ושינה את תכנון הביצורים. במאה ה-20 חשיבותה של לוחמת המצור הקלאסית פחתה ורוב הערים לא כללו עוד חומות עיר או ביצורים למיניהם. את לוחמת המצור על ערים החליפה בעיקר לוחמה בשטח בנוי, וזאת עקב ההתפתחות הגדולה באמצעי ההשמדה והגידול בכוח האש שהפך רבים ממאפייני המצור הקלאסי ללא רלוונטיים.

פלישת בעלות הברית לסיציליה

פלישת בעלות הברית לסיציליה החלה בלילה שבין 9 ביולי ל-10 ביולי 1943 והסתיימה בכיבוש האי סיציליה מידי הכוחות האיטלקים והגרמנים שהחזיקו בו ב-17 באוגוסט 1943. הפלישה כונתה "מבצע האסקי", והיוותה למעשה את תחילת מבצעי הזירה האיטלקית במלחמת העולם השנייה.

מבצע האסקי היה הנחיתה האמפיבית הגדולה ביותר במלחמת העולם השנייה עד אז, במונחים של כוח האדם שהונחת על החופים, והחזית הרחבה בה נחתו. המבצע השיג את יעדיו האסטרטגיים - סילוק כוחות חיל האוויר והצי מהאי, פתיחת נתיבי הים התיכון לשיט חופשי של בעלות הברית, ערעור המשטר הפשיסטי באיטליה והדחתו של מוסוליני. המבצע פתח את הדרך לפלישה לאיטליה עצמה, והשיג ניסיון וידע בפלישות מן הים, שסייע בתכנון הפלישה לנורמנדי שהתרחשה כעבור כעשרה חודשים. עם זאת, במהלך המבצע פונו למעלה ממאה אלף חיילי הציר דרך מצרי מסינה אל היבשת האיטלקית, ובכך החמיצו בעלות הברית אפשרות להפוך את המבצע למערכת כיתור והשמדה שיכולה הייתה להקל על הלחימה הקשה שבאה בשנים שלאחר מכן בזירה האיטלקית.

קרב אומן

קרב אומן היה אחד מסדרה של מערכות כיתור מוצלחות שביצע הצבא הגרמני, בשלבים הראשונים של מבצע ברברוסה (הפלישה הגרמנית לשטח ברית המועצות). במהלך הקרב, שהתנהל בשטח דרום-מערב אוקראינה, כיתרו כוחות של קבוצת ארמיות דרום הגרמנית, שתי ארמיות סובייטיות באזור העיר אומן, ולאחר השלמת חיסולן, לקחו בשבי עשרות אלפי חיילים סובייטים.

קרב פאלז

הקרב בכיס פאלז, שנערך בין 12 ל-21 באוגוסט 1944, היה קרב מכריע במסגרת המערכה בחזית המערבית במלחמת העולם השנייה, שהביא לסיום המערכה על נורמנדי. הקרב נקרא על שם המבלט שנוצר מסביב לעיירה הצרפתית פאלז (Falaise), בו כותרה קבוצת ארמיות B הגרמנית - אשר הורכבה מארמיית הפאנצר החמישית והארמייה השביעית - על ידי כוחות בעלות הברית המערביות. הקרב הסתיים בהשמדת עיקר כוחו של הצבא הגרמני מערבית לנהר סן ואיפשר לבעלות הברית להשלים תוך זמן קצר את שחרור צרפת כולה.

לאחר הצלחת מבצע קוברה (פריצת הכוחות האמריקאים מראש הגשר בנורמנדי), התקדמה הארמייה השלישית בפיקוד גנרל ג'ורג' פטון במהירות לכיוון דרום ודרום-מזרח. פילדמרשל גינתר פון קלוגה, מפקד הכוחות הגרמניים במערב אירופה, הבין שכוחותיו אינם מספיקים להתמודד עם ההתקדמות האמריקאית יחד עם המתקפה הבריטית-קנדית דרומית לקאן, ולכן ביקש מהיטלר אישור לסגת מחצי האי נורמנדי, ולהיערך להגנה על קו נהר סן. אולם האחרון סרב, ובמקום זאת, הורה לו לבצע מתקפת נגד באזור מורטיין, במטרה לנתק ולהשמיד את כוחות החלוץ של פטון. המתקפה, אשר בוצעה על ידי ארבע דיוויזיות פאנצר הסתיימה בכישלון, הרבה הודות לשליטה האווירית המוחלטת של בעלות הברית.

מפקד כוחות בעלות הברית בצרפת, גנרל מונטגומרי, שהבחין בהזדמנות שנוצרה לכתר את כוחות הציר בנורמנדיה, הורה ב-8 באוגוסט לכוחות האמריקאים לפנות לכיוון צפון-מזרח במטרה לכתר את שארית כוחות הגרמניים באזור פאלז-שמבואה בשיתוף פעולה עם הכוחות הבריטים-קנדיים, שיתקפו לכיוון דרום-מזרח מאזור קאן. ב-19 באוגוסט נפגשו כוחות בעלות הברית בשמבואה, והיו קרובים מאוד להשלמת כיתור הכוחות הגרמניים. אולם כוחות השריון הגרמניים הצליחו לפרוץ פערים בטבעת הכיתור של בעלות הברית, שעדיין לא הושלמה, ואיפשרו לחלק מהיחידות שנלכדו בכיס פאלז להיחלץ מהכיתור, תוך שהם נוטשים מאחור את מרבית ציודן הכבד.

בערבו של 21 באוגוסט הושלם סופית כיתור הכיס, בו נלכדו 40 - 50 אלף חיילים גרמנים. על אף שמספר ניכר של חיילים גרמנים הצליחו להימלט מהכיס, ספג הצבא הגרמני אבדות כבדות מאוד בנפש ובציוד צבאי במהלך הלחימה סביב כיס פאלז ובמהלך חיסול הכיס. יומיים לאחר חיסול כיס פאלז שוחררה פריז, וב-30 באוגוסט נסוגו שרידי הצבא הגרמני אל מעבר לנהר סן.

קרב קאנאי

קרב קאנאי (ידוע גם בתעתיק שגוי מלטינית כקרב קנה) היה אחד הקרבות הגדולים והחשובים ביותר, שנערכו במסגרת מלחמה הפונית השנייה. הקרב נערך ב-2 באוגוסט 216 לפנה"ס, בין צבא הרפובליקה הרומית ובעלות בריתה לבין צבא קרתגני בפיקודו של המצביא חניבעל. הקרב נערך ליד העיירה הרומית קאנאי על גדת נהר אַוּפִידוּס (כיום אופנטו - Ofanto), בחבל הארץ אפוליה (כיום פוליה) בדרום מזרח חצי האי האפניני. הצבא הרומאי נחל תבוסה ניצחת בקרב והושמד כמעט לחלוטין.

הקרב נערך בשנה השלישית של המלחמה הפונית השנייה, לאחר מספר קרבות קודמים, בהם הביס צבאו של חניבעל כוחות צבא רומיים. הרומאים, שהכירו בעליונותו הטקטית של חניבעל כמצביא, גייסו כוח חסר תקדים בגודלו במטרה להבטיח את השמדת צבאו של חניבעל, אולם הדבר לא מנע את ניצחונו של האחרון בקרב, ורק תרם להגדלת היקף האבדות של הצבא הרומאי.

ניצחונו המכריע של חניבעל בקרב, למרות נחיתותו המספרית הניכרת, הקנה לו מקום של כבוד בקרב המצביאים הגדולים בהיסטוריה, וקרב קאנאי הפך למטבע לשון ולמודל חיקוי בזכות התמרון שהביא לחניבעל את הניצחון בקרב - איגוף כפול של כוחות האויב באמצעות כוחות ניידים, כיתורם והשמדתם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.