כיפה אדומה

כיפה אדומה היא אחת מהמעשיות שליקטו האחים גרים. האגדה היא אבטיפוס של מוטיב עלילתי 333 בסיווג ארנה-תומפסון.

Dore ridinghood
כיפה אדומה והזאב, ציור של גוסטב דורה (1883)
Kipaduma22
כיפה אדומה ממרציפן במוזיאון המרציפן בסנטאנדרה, הונגריה
כיפה אדומה
הזאב תוקף

תקציר העלילה

הסיפור פורסם לראשונה בסוף המאה ה-17 בידי הסופר שארל פרו בספרו "סיפורי אמא אווזה", ונכתב מחדש כמאתיים שנה מאוחר יותר בידי האחים גרים לגרסה הידועה כיום (יש גרסאות שונות לעלילה). עלילת האגדה מספרת על ילדה שכונתה "כיפה אדומה" בשל ברדס אדום שחבשה תמיד לראשה. יום אחד, אמהּ של כיפה אדומה שלחה אותה לבית סבתה בקצה היער להביא לה עוגה ובקבוק יין, לאחר שזו חלתה, בעודה אומרת לה להיזהר בדרך ולא לסור מהשביל כדי שלא תיפול ותשבור את הבקבוק, או בגרסאות אחרות להזהר מ"הזאב הגדול והרע".

בדרך היא אכן פגשה בזאב הרע וזה השתוקק לאוכלה, אך לא עלה בידו (הסיבה תלויה בגרסת הסיפור). הזאב שאל אותה בנחמדות לאן היא הולכת וזו ענתה לו בתום לב שלבית סבתה החולה, להביא לה מצרכים (למעשה כיפה אדומה, בצעד זה, המרתה את פי אמה). הזאב, לאחר ששמע זאת, מפתה אותה להתבונן ביער ולהנות מקסמיו, והיא אכן מסתובבת ביער תוך כדי שהיא קוטפת פרחים לסבתה.

בזמן הסחת הדעת, הזאב רץ במהירות לבית הסבתא. הוא דפק בדלת הבית, ולאחר שזו שאלה מי הדופק בדלת, הוא עונה לה ומעמיד פנים שהוא כיפה אדומה. לאחר שהסבתא פתחה את הדלת, הערים עליה הזאב וטרף אותה בשלמותה (כאשר למרות זאת היא נשארת בחיים בבטנו). לאחר מכן נשכב הזאב במיטתה, כשהוא לובש את בגדיה של הסבתא לשם התחזות, בציפייה לכיפה אדומה שתבוא. כעבור זמן מה, הגיעה כיפה אדומה אל הבית כדי להביא לסבתה את העוגה ובקבוק היין. הזאב המחופש שחיקה את קולה של הסבתא ביקש מכיפה אדומה להתקרב למיטה, ואז התנהל בין כיפה אדומה לזאב הדיאלוג המפורסם:

"סבתא, למה זה אזנייך ארוכות כל-כך?" - "כדי לשמוע אותך טוב יותר, יקירתי" ענה הזאב.

"ולמה עינייך גדולות כל-כך?" - "כדי לראות אותך טוב יותר, יקירתי".

"ולמה פיך גדול כל-כך ושינייך חדות כל-כך?" - "כדי לטרוף אותך!" ענה הזאב שחשף את עצמו, זינק ובלע את כיפה אדומה (שגם נשארה בחיים לצד סבתה, בבטנו).

למזלן של כיפה אדומה וסבתה, עבר הצייד (או בגרסאות אחרות חוטב עצים או חיות היער) באותו רגע ליד בית הסבתא. הוא נכנס פנימה, תפס את הזאב הרע, פתח את בטנו (לא תואר כיצד, כדי לא להפחיד את הילדים) והוציא ממנו את כיפה אדומה ואת הסבתא. במקומן, הכניס הצייד סלעים לבטנו, שגרמו למותו של הזאב מרוב כובד וכאבים.

כיפה אדומה הוכיחה כי היא אחראית מאוד, והמוסר מן הסיפור הוא לעקוב אחרי ההוראות של המבוגרים. כרבות מן המעשיות המוכרות כיום, שורשי המעשיה נעוצים בעבר הרחוק והיא נושאת בחובה מסר שהשתנה במרוצת השנים. אמונה עממית גורסת כי האגדה "כיפה אדומה" היא בעלת מסר מיני לבנות, ושעל כן נהגו אמהות לספר אותה לבנותיהן, בתחילת גיל הבשלות המינית. המסר של הסיפור היה: עכשיו, כאשר יש לך כיפה אדומה (הכוונה לווסת), עלייך להיזהר מזאבים, דהיינו גברים. הסיפור התגלגל עד שערכו האחים גרים, במאה ה-19 את האוסף הנודע שלהם ובשל שינויים חברתיים, השתנתה מטרתו והמסר אשר נשא בחובו היה: אסור לדבר עם זרים. בתקופה ההיא, מעשיות רבות כללו אלימות רבה וסופן היה טראגי, כאוב ומזעזע מאוד. בפרט, כיפה אדומה וסבתא, שתיהן נטרפו על ידי הזאב הרע. בתקופה מאוחרת, כאשר אלימות הפכה לטאבו, לפחות לילדים, הוסיפו לאגדה המפורסמת את הצייד שנחפז להציל את כיפה אדומה וסבתא, וזוהי הגרסה המוכרת כיום.

גרסאות שונות

הגרסאות הקדומות יותר של האגדה, שהסתובבו באירופה לפחות מהמאה ה-10, שונות מאוד מהגרסה המוכרת כיום במספר דרכים. הבגד של הילדה לא תמיד אדום. באחת הגרסאות, כאשר כיפה אדומה בדרך לסבתה, היא נתקלת בציפור פצועה ומורחת ריבה על כנפה השבורה, שמרפאת אותה (מטאפורה לחומר חיטוי). האנטגוניסט אינו תמיד זאב, אלא לפעמים עוג או איש-זאב. איש-הזאב בדרך כלל משאיר שאריות מדמה ומבשרה של הסבתא ומאכיל את הילדה. בנוסף, הוא מבקש ממנה להתפשט ולהשליך את בגדיה לאש ולהיכנס עמו למיטה[דרוש מקור].

הזאב מנסה לטרוף את הילדה. בחלק מהנוסחים הוא מצליח ולפעמים היא מצליחה להערים עליו ולברוח.

בגרסת סיפורי אמא אווזה יש לילדה כובע אדום והיא נקראת על שמו (Le petit chaperon rouge). הסיפור מסתיים בטריפת הילדה ובמוסר השכל לילדות להישמר מפגישה עם זאבים. גם כאלו שמסווים את עצמם[1].

בגרסת האחים גרים יש לאגדה סוף שונה, שדומה מאוד לזה של הזאב ושבעת הגדיים: צייד מחלץ את כיפה אדומה מתוך בטן הזאב. לאחר מכן יש חזרה על הסיפור עם זאב נוסף, והפעם כיפה אדומה וסבתה מצליחות להערים על הזאב.

תרגום לעברית לאור המשמעות

בשפת המקור, גרמנית, נקראת גיבורת הסיפור "Rotkäppchen", מילולית "הילדה בברדס הרכיבה האדום" (גם השם האנגלי "Little Red Riding Hood" משמעותו דומה). הסיפור תורגם לעברית תחת השם "כיפה אדומה", וזאת למרות העובדה שכיפה אינה השם המקורי, ויתרה מזו, היא מזוהה בתרבות היהודית עם גברים. כיסויי ראש בכלל, וברדס בפרט, וברדס רכיבה אף יותר, מסמלים בתרבות האירופית דבקות בערכים דתיים, והמתרגם בחר כיסוי ראש המוכר לקורא העברי כמייצג דתיות. בישראל יצא לאור לראשונה הסיפור בעברית בתרגומו של לוין קיפניס בלויווי ציורים של ק. מטהמורוס בהוצאת שמואל זימזון.

אריך פרום

על-פי פרשנותו של אריך פרום[2], המשמעות אמנם נסובה על עניין המיניות הנשית. הכיפה הקטנה מקטיפה אדומה מסמלת את הווסת - המחזור של האישה, הדימום מאזור הפות המעיד על היותה פוריה. האזהרה שלא לשבור את בקבוק היין היא למעשה אזהרה מפני קיום יחסי מין ואובדן הבתולים (בקבוק היין הוא כנראה דימוי לפין). עם זאת הוא תוהה מהו תפקידו של הגבר וכיצד מוצגת המיניות, וכן מיניותו של הגבר, בסיפור. לטענתו, הגבר מצטייר כבעל חיים ערמומי ואכזר, ויחסי המין מתוארים כיחסים קניבליים שבהם הגבר בולע את האישה (זהו דווקא אינו אקט מיני). תיאור זה מבטא איבה עמוקה כלפי הגבר וכלפי מין, שיש להניח שאיננה מקובלת על נשים שמחבבות גברים ונהנות מיחסי מין. גם במילוי כרסו של הזאב באבנים הוא רואה הצגה של איבה ודעה קדומה כלפי הגברים. כדי להעמיד את הגבר באור מגוחך, נותנים לו למלא תפקיד של אישה הרה, אך שמים בבטנו אבנים שהם סמל לעקרות, שכובדן ממית אותו. על פי פרום, סיפור אגדה זה הוא סיפור של שלושה דורות של נשים המסמלות את הסכסוך העתיק של גבר-אישה.

ראו גם

  • כיפה אדומה: הסיפור האמיתי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Le petit chaperon rouge (כיפה אדומה, צרפתית) מתוך סיפורי אמא אווזה, 1697.
  2. ^ אריך פרום, "השפה שנשכחה", עמ' 199-194
2005 בקולנוע

ערך מורחב – 2005

אביב אלוש

אברהם אביב אלוש (נולד ב-12 ביוני 1982) הוא שחקן, זמר, מוזיקאי, דוגמן ומנחה טלוויזיה ישראלי.

אייל שחר

אייל שחר (נולד ב-19 בינואר 1974 בפתח תקווה) הוא זמר, פזמונאי ומלחין ישראלי. לצד עשייתו בתחום המוזיקה בישראל, עוסק אייל בתחום הכושר, מאמן כושר אישי וקבוצתי.

אל תוך היער (מחזמר)

אל תוך היער (באנגלית: Into the Woods) הוא מחזמר עם לחן ומילים מאת סטיבן סונדהיים ותסריט מאת ג'יימס לאפין. המחזמר משלב בין מספר אגדות האחים גרים - סינדרלה, ג'ק ואפון הפלא, כיפה אדומה ורפונזל - כשהקו המנחה המחבר ביניהן הוא סיפורם המקורי של אופה מקומי ואשתו העקרים היוצאים בשליחותה של מכשפה זקנה למצוא פריטים לשיקוי, ובתמורה, הם יזכו לילד אליו הם מייחלים. נוסף על פרשנות מודרנית לסיפוריהם של האחים גרים, המחזמר חוקר את האינטראקציות בין האופה ואשתו לבין הדמויות מסיפורי האחים גרים במהלך מסעם להגשמת משאלותיהם ומשימותיהם ואת ההשלכות והתוצאות הלא צפויות שמגיעות בעקבות הגשמת משאלותיהן ומשימותיהן של כל אחת מהדמויות.

המחזמר עלה לראשונה בתהליכי ניסיונות הרצה בתיאטרון אולד גלוב שבסן דייגו במהלך שנת 1986, ועלה לראשונה ב-5 בנובמבר 1987 על תיאטראות ברודוויי. המחזמר זכה במספר פרסי טוני, כולל פרס טוני למוזיקה הטובה ביותר, פרס טוני לתסריט הטוב ביותר ופרס טוני לשחקנית הטובה ביותר במחזמר (ג'ואנה גליסון). מאז, המחזמר הועלה פעמים רבות; הסיור הלאומי בבריטניה (1988), על תיאטראות וסט אנד (1990), קונצרט העשור (1997), הפקת התחייה המחודשת בברודוויי (2002) ובוסט אנד (2010) ובתיאטרון הפתוח כחלק מסדרת "שייקספיר" הפופולרית בסנטרל פארק בניו יורק (2012).

ב-25 בדצמבר 2014, עלה לאקרנים עיבוד קולנועי תחת הפקתם של אולפני וולט דיסני ובימויו של הבמאי רוב מארשל, וכיכבו בו אנסמבל שחקנים נרחב שכלל את מריל סטריפ, ג'יימס קורדן, אמילי בלאנט, אנה קנדריק, כריס פיין, כריסטין ברנסקי וג'וני דפ. הסרט זכה להצלחה גדולה בקופות כשהוא גרף כיותר מ-213,000,000 דולר והוא היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר ושלושה פרסי גלובוס הזהב.

אל תוך היער (סרט)

אל תוך היער (באנגלית: Into the woods) הוא סרט פנטזיה מוזיקלי שבוים על ידי רוב מרשל. הסרט מבוסס על מחזמר באותו השם, שמתמקד בזוג חשוך ילדים שיוצאים למסע ביער האפל על מנת להסיר מעליהם את הקללה שהטילה עליהם מכשפה נקמנית.

בסרט משתתפים בין היתר מריל סטריפ, ג'יימס קורדן, אמילי בלאנט, אנה קנדריק, כריסטין ברנסקי, כריס פיין וג'וני דפ. הסרט יצא לאקרנים ב-25 בדצמבר 2014.

אלגוריה

אלגוריה היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכנה המפורש והגלוי של היצירה עצמה. אלגוריה היא השאלה, מטאפורה מורחבת.היא נועדה להעביר מסר או מוסר השכל באמצעות סיפור, לרוב תוך שימוש באנלוגיה לחיים ולמציאות.

אלגוריה היא לרוב יצירה ספרותית, המועברת גם באמצעות אמנות חזותית כגון: ציור, פיסול, צילום, קולנוע, תיאטרון או כל סוג אחר של יצירה אמנותית.

אן האת'וויי

אן ז'קלין האת'וויי (באנגלית: Anne Jacqueline Hathaway; נולדה ב-12 בנובמבר 1982) היא שחקנית קולנוע אמריקאית, זוכת פרס אוסקר, פרס גלובוס הזהב ופרס גילדת שחקני המסך לשנת 2012. האת'וויי הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר לשנת 2008 על משחקה בסרט "רייצ'ל מתחתנת". בשנת 2010 זכתה בפרס אמי לדיבוב הטוב ביותר על תפקידה כנסיכה פנלופי בסדרה "משפחת סימפסון" ובשנת 2012 זכתה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר עבור "עלובי החיים".

אריק זילברמן

אריק זילברמן (נולד ב-27 באוגוסט 1967) הוא קומיקאי, תסריטאי ושחקן ישראלי.

בוגר בית הספר למשחק "בית צבי". כותב רבות לטלוויזיה ומעלה הופעות סטנד אפ. הופיע בין היתר ב"קומדי סטור", "שמש", "הפיג'מות", תוכנית הסאטירה "אחורי החדשות" עם יאיר ניצני, בתוכנית "מהדורה מוגבלת" בערוץ ביפ ובמספר פרקים של "משחק מכור". זילברמן מופיע לעיתים קרובות במופעי סטנד אפ, מנחה בקביעות "ערב וינטאג", ערב סטנדאפ של ותיקי הקאמל קומדי קלאב בימי חמישי. כתב תסריטים לתוכניות קומיות רבות, בהן "שמש", "משחק מכור", "ארץ נהדרת", "מועדון לילה", "מחוץ לחוק" ו"צחוק מעבודה". יוצר וכותב בסדרה "הפיג'מות" בערוץ הילדים.

כתב את המופע "כיפה אדומה: הסיפור האמיתי" עם איל קיציס וטל פרידמן. ערך את "שבוע סוף" ברשת.

שיחק בהצגה "אללה ביתר" בתיאטרון הסימטה. כיום משחק בהצגת הקאמרי "חמוצ".

דאוס אקס מכינה

דאוס אקס מכינה (בלטינית: Deus ex machina) הוא מונח שפירושו אל מתוך מכונה ("מכונה" במובן של מנגנון, מכניקה). מונח זה משמש לתיאור מצב בסיפור או דרמה, בו הכותב מכניס לעלילה גורם נוסף, שאינו נובע מהשרשרת הסיבתית העלילתית, על מנת לפתור בעיות עלילתיות. לדוגמה: באגדת העם "כיפה אדומה", מופיע בסוף הסיפור צייד, שמציל את הדמויות ופותר את כל הבעיות בעלילה, אף על פי שקיומו לא היה ידוע לקורא בראשית הסיפור.

דגל אל סלוודור

דגל אל סלוודור (בספרדית: Bandera de El Salvador) הוא דגלה הלאומי של אל סלוודור. הוא משמש כדגל המדינה מאז שנת 1972. דגלה הראשון של אל סלוודור אומץ בשנת 1822 בהתבסס על דגל הפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה. דגל זה נזנח בשנת 1865, הושב בשנת 1912 ואושרר ב-27 בספטמבר 1972. הפסים הכחולים והפס הלבן נלקחו מארגנטינה כמו רבות מהמדינות החברות בפדרציה של מרכז אמריקה. במרכז הדגל ישנו סמל מורכב: משולש שווה-צלעות המסמל למעשה חירות, שוויון ואחווה; תמונת נוף של חמישה הרים - חמש החברות בפדרציה), שני ימים והתנופפות דגלים; בחלק העליון של הסמל ישנה כיפה אדומה המסמלת חירות; מסביב לסמל מצוין התאריך 15 בספטמבר 1821 - יום שחרור המדינה מעולה של ספרד. מתחת למשולש ישנה כתובת עם שם המדינה.

דגל דומה, בו אין את הסמל במרכז הדגל ובו המוטו: "DIOS UNION LIBERTAD" (בספרדית: אלוהים, אחדות, חירות) באותיות צהובות, משמש כדגל לשימושים אזרחיים ואף שימושים רשמיים.

בין השנים 1865 - 1912 נעשה שימוש בדגל המבוסס על דגל ארצות הברית - דגל כחול - לבן שבקנטון (הרביע העליון הקרוב לניצב) שדה אדום ובו כוכבים לבנים.

דורון פישלר

דורון פישלר (נולד ב-8 בנובמבר 1976) הוא מבקר קולנוע, כותב ומרצה ישראלי. מייסד ועורך אתר הקולנוע העצמאי "עין הדג", מגיש הפודקאסט "המובן מאליו" ב"כאן" - תאגיד השידור הישראלי והפודקאסט "התשובה" ברשת הפודקאסטים עושים היסטוריה.

כיפה אדומה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

כיפה אדומה סוגרת חשבון

כיפה אדומה סוגרת חשבון (באנגלית: Hoodwinked Too! Hood vs. Evil) הוא סרט אנימציה ממוחשבת תלת ממדית שיצא לאקרנים בשנת 2011. זהו סרט המשך לכיפה אדומה: הסיפור האמיתי שיצא ב-2005.

לימור נחמיאס

לימור נחמיאס (נולדה ב-2 בספטמבר 1964 בחיפה) היא סופרת, תסריטאית ופובליציסטית ישראלית המתגוררת בתל אביב. עיקר יצירתה הוא ספרי מתח ורומנים מקאבריים, אך היא עוסקת גם בכתיבת תסריטים לקולנוע ולטלוויזיה.

מטונימיה

מֶטונימיה (מיוונית: μετωνυμία - מט-אונימיה -"החלפת שם", "שימוש בשם אחר במקום השם המקורי", והפועל - μετ-ονομαζειν מט-אונומאזין) היא אמצעי פיגורטיבי הממחיש מושג או גורם באמצעות החלפתו בגורם אחר הקרוב אליו בזמן או במקום או כסמל. התוצאה היא ביטוי שאינו הגיוני כפשוטו, אך מובן בקלות בשל הסמיכות בין הגורמים. לדוגמה, בביטוי "הבית הלבן הודיע ש...", מחליף המושג "הבית הלבן" (במשמעות הפשוטה: מבנה פיזי, שאינו יכול לדבר) את המושג "דוברו של הנשיא" (או "אנשים הנמצאים בסביבתו של הנשיא"), הקשור אליו בקשר של קרבה פיזית והגיונית.

במטונימיה, בניגוד למטפורה, לא מתבצעת העברה של תכונות בין שני הגורמים (אין אנו אומרים בשום דרך שדוברו של הנשיא הוא בעל תכונות הדומות לבית הלבן) אלא רק נוצר קישור אסוציאטיבי בין שני הגורמים, המאפשר לנו לראות אחד כמייצג את האחר.

דוגמאות דומות הן "הקרמלין" במקום השלטון הרוסי או הסובייטי, "השער הנשגב" במקום השלטון העות'מאני, "קה ד'אורסה" (שם הרחוב) במקום "משרד החוץ של צרפת".

אמצעי פיגורטיבי הקרוב למטונימיה (או הנחשב למקרה פרטי שלה) הוא הסינקדוכה, שבה הקשר בין שני הגורמים הוא כקשר בין חלק לשלם, בין הספציפי לכללי, או בין החומר לחפץ.

הבלשן רומן יאקובסון הבדיל בין 'הציר המטאפורי' ('ציר הברירה') - הדמיון בין מילים נרדפות או קרובות תוכנית זו לזו, לבין 'הציר המטונימי' ('ציר הצירוף') - הקישור בין מילים המתחברות זו לזו לכלל רצף הגיוני. יש להבדיל בין הגדרה זו לבין המושג 'מטונימיה' כתחבולה ספרותית, שכן היא רחבה יותר מההגדרה המקובלת, שניתנה לעיל, וכוללת בתוכה, למשל, גם את הסינקדוכה.

הצורות הנפוצות של מטונימיה, כפי שהן ידועות ברטוריקה הקלאסית הן החלפת:

תוכן במיכל: "לשתות כוסית" (במקום המשקה וכו'). "היציעים (במקום הצופים ביציעים) שרקו"

המשתמש בכלי בכלי עצמו: הכינורות (במקום הכנרים)

סיבה במסובב: להרים ראשו (במקום לקבל ביטחון), לרעוד (במקום לפחד), קיבל פיק ברכיים, יש לו פה גדול

מסובב בסיבה: לקרוא א.ב.יהושע (במקום ספר שלו), האם את אוהבת את ברהמס? (במקום מוזיקה שלו)

אדם או מוסד במקום שבו נמצא: "הבית הלבן" במקום נשיא ארצות הברית, ה"שמאל" (בזמנו, בפרלמנט)

מוצר במייצר או המקור שלו: "מיצובישי" אדום, קח "פריגת"!

דבר בסמל או סימן: כל השמנה וסולתה של העיר, הכס הקדוש (במקום האפיפיור ולשכתו), ניצחון הסהר על הצלב (המוסלמים על הנוצרים), מרדו בכתר (במקום במלך), רודף שמלות (במקום מחזר סדרתי)

כללי בפרטי: הפרוטה מצויה בכיסו

נפשי או מוסרי בגופני: יש לו לב רחב; קשה עורף. יש לה בטן מלאה על,

אדם או קבוצת אנשים בחפץ אופייני: כיפה אדומה, הכומתות הירוקות,

הנשלט או הנמצא בפיקוד בשולט או המפקד: יהודה מכבי ניצח (במקום צבאו של יהודה)

מוחשי במופשט: התקשורת אשמה.(במקום עיתונאים), האקדמיה שותקת (המרצים, החוקרים וכו), זוועה, תועבה (על ציור מסוים)

מופשט במוחשי: לפרוק את העול, מי שולט בכובע, בעל שיעור קומה, עוקר הרים (במקום חריפות שכל)

ענבר דנון

ענבר דנון (נולדה ב-25 בפברואר 1988) היא שחקנית ישראלית זוכת פרס התיאטרון הישראלי 2016 בקטגוריית השחקנית המבטיחה של השנה.

פייבלס

פייבּלס (באנגלית: Fables - אגדות) היא סדרת קומיקס שנוצרה על ידי ביל וילינגהאם ומתפרסמת בחותם ורטיגו מבית DC קומיקס. הסדרה עוסקת בדמויות מסיפורי מעשיות ופולקלור, שבעקבות מלחמה רחבה שמתנהלת בעולמן (עולם האגדות) נאלצות לברוח אל עולם בני האדם ולהסתגל אליו, עד שיוכלו לחזור לעולמן.

הסדרה מתחילה לאחר שהדמויות כבר עברו לעולם בני האדם ונמצאו בו זמן רב. עם התפתחות הסדרה מתגלים פרטים נוספים על המלחמה שאילצה אותן להגר לעולם אחר.

שוליית המכשף (סדרת משחקים)

שוליית המכשף (באנגלית: Simon the Sorcerer, בתרגום מילולי: סיימון המכשף) היא שמה של סדרה בת חמישה כותרים של משחקי מחשב עלילתיים והומוריסטיים מסוגת משחקי ההרפתקה, אשר יצאו לאור על ידי חברות AdventureSoft ו-Silver Style Entertainment בשנות התשעים ושנות האלפיים. דרך הפעולה בה מבוססת על הצבעה והקלקה (Point and Click), ניהול דיאלוגים ושימוש בחפצים.

המשחק נקרא על שם הדמות הראשית - סיימון, נער סרקסטי ושנון מעולמנו. בתחילת הסיפור הוא מועבר למימד קסום כמכשף לבוש בגלימה וכובע מחודד. כדי לחזור לעולמו עליו לפתור חידות רבות ומשימות. העולם המכושף שאוב מאגדות וספרי ילדים שונים (כדוגמת רפונזל, עמי ותמי, דברי ימי נרניה, שר הטבעות, זהבה ושלושת הדובים, כיפה אדומה, ועוד) ומהווה פארודיה שלהם.

שני המשחקים הראשונים בסדרה תורגמו לעברית על ידי חברת מחשבת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.