כיכר רבין

כיכר רבין היא הכיכר העירונית הראשית של תל אביב, והיא נמצאת מדרום לבית העירייה, ברחוב אבן גבירול. הכיכר נקראה בעבר כיכר מלכי ישראל, ושמה הוסב לכיכר רבין לזכרו של ראש הממשלה, יצחק רבין, שנרצח בשוליה בתום עצרת שנערכה בה ב-4 בנובמבר 1995.

לכיכר צורת מלבן, ורוב שטחה מרוצף. בחלקה הדרומי של הכיכר נמצאת אנדרטת השואה והתקומה, יצירתו של הפסל יגאל תומרקין. האנדרטה היא בצורת פירמידה הפוכה (ניצבת על קודקודהּ), עשויה ברזל חלוד וזכוכית. בקצה הצפון-מזרחי של הכיכר, במקום שבו נורה ונרצח יצחק רבין, נקבעה אנדרטה לזכרו. בחלקה הצפוני של הכיכר נמצאת רחבה מוגבהת, המחברת את הכיכר לבניין העירייה. כאשר מתקיימות עצרות בכיכר, משמשת רחבה זו את הנואמים.

בהיותה הכיכר הראשית של העיר, היא משמשת לעצרות מסוגים שונים: חגיגות יום העצמאות, הפגנות, קונצרטים פתוחים, עצרות בחירות ועוד. כמו כן היא משמשת לירידים שונים, שהבולטים שבהם הם שבוע הספר העברי ויריד ארבעת המינים. הצורך באבטחה מוגברת שנוצר בעקבות פיגועי ההתאבדות של האינתיפאדה השנייה, אבטחה שהיה קושי לבצעה בכיכר הפתוחה לכל עבר, הועברו אחדים מאירועי הכיכר למקומות קלים יותר לאבטחה. עם הירידה בפיגועי ההתאבדות, חזרו לכיכר האירועים ההמוניים דוגמת "שבוע הספר העברי", תחת אבטחה היקפית כבדה.

על תפקידה של הכיכר בעיצוב המרחב הציבורי הישראלי נעשה סרט תיעודי בשם "הזירה".

שלט רחוב.svg
כיכר יצחק רבין
Yitzhak Rabinsquare
Rabin-square-tel-aviv-april-2014
מבט על כיכר רבין מכיוון גג עיריית תל אביב
מדינה ישראל
עיר תל אביב
קרוי על שם יצחק רבין
רחובות מסתעפים רחוב מלכי ישראל, רחוב אבן גבירול, שדרות דוד בן-גוריון, רחוב פרישמן, רחוב גורדון, רחוב דוד המלך, רחוב דוד בלוך
קואורדינטות 32°4′51″N 34°46′49″E / 32.08083°N 34.78028°E
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain
 
כיכר רבין
כיכר רבין

תכנון המתחם

אזור הכיכר היה בתקופת המנדט אזור של פרדסים. כבר בתוכנית גדס תוכננה במקום כיכר ציבורית גדולה. לקראת סוף שנות הארבעים החלו לעקור את הפרדסים ולבנות סמוך לאזור הכיכר. בחלקה הצפוני של הכיכר ניצבה בריכת ההשקיה של הפרדס, ששימשה לאחר עקירתו כבריכת השחייה העירונית הראשונה של תל אביב, ובה התאמנו אגודות הספורט וכן ילדי בתי הספר למדו בה שחיה. בריכה זו נהרסה כשהוקם בניין העירייה.

לקראת בניית הכיכר נערכו שלוש תחרויות שעיצבו את המקום. התחרות הראשונה התקיימה בשנת 1947 על תכנון בינוי ערים לכיכר. התחרות הייתה ברמת הגושים בלבד וזכו בה האדריכלים חנן פבל, דן טנאי ודוד קיסין (שזכו באותה תחרות במקום הרביעי עם הצעה נוספת למתחם). התוכנית הזוכה הציעה את שורת הבניינים המקיפה את הכיכר כשבקומתם הראשונה מיועד השטח למסחר והמעבר הוא מקורה. מרכז הככר מגונן ובו בריכת מים עם מזרקה.

מספר שנים לאחר מכן, התקיימה תחרות לתכנון עיצוב הכיכר עצמה. בתחרות זו זכו האדריכלים אברהם יַסקי ושמעון פובזנר.

התחרות השלישית שהוכרזה על המתחם, נסובה על תכנון בניין העירייה שתוכנן מצפון לכיכר. בתחרות זו זכה בשנת 1957 האדריכל מנחם כהן. לקראת חנוכת בניין העירייה ב-1965 רוצף שטח הכיכר ונבנו המזרקות בהתאם לתוכנית. בשנת 1975 הוצב בכיכר פסל השואה של תומרקין.

בשנת 2001 החלו דיונים בהצעה להקים מתחת לכיכר חניון תת-קרקעי בן חמש קומות, ובו 2,000 מקומות חניה. תוכנית זו מעוררת התנגדות רבה מצד אלה החוששים מהמפגעים הסביבתיים הכרוכים בחניון ענק כזה. בעתירה בעניין זה (עת"מ (ת"א) 1320/03 'ישראל גודוביץ ונתן זך נ' רון חולדאי ושמואל לסקר'), שנדונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב–יפו, טענו העותרים:

"כיכר רבין היא אתר לאומי. עוד בעבר כאשר נקראה 'כיכר מלכי ישראל' יצא שמה למרחוק כמקום להצהרות ולהפגנות, אירועים, מופעים וכיוצא בזה ברמה הארצית, לא מעט לאור העובדה כי לא קיים כל אתר חליפי לו בנושאים אלו. לאחר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בכיכר זו, שונה שמה לכיכר רבין, והפכה היא בחלקה הצמוד לכניסה לעיריית תל אביב לאתר הנצחה ומוקד עליה לרגל למוקירו, והתחזק מעמדה ככיכר לאומית 'של כל העם'."

שיפוץ מזרקת המים והאנדרטה

בשנת 2010 נערך שיפוץ בכיכר. במשך שנים היוותה המזרקה בדרום הכיכר מחסום בין רחוב אבן גבירול לכיכר. במסגרת השיפוץ נחתכו קירות הבריכה ונוצרה בריכה אקולוגית. כמו כן שוחזר מבנה המזרקה מתמונות שהיו בעיריית תל אביב. בנוסף, שופצה האנדרטה לשואה ולגבורה: הורדו ממנה לוחות הפרספקס והגן סביבה אף הוא הוסר כדי לאפשר גישה חופשית לאנדרטה. בניגוד לעבודות שיפוץ אחרות בתל אביב, עבודות אלו היו בתכנון ויוזמת האגף לשיפור פני העיר של עיריית תל אביב ולא של אדריכל חיצוני.

תכנון מחודש ותחנת הרכבת הקלה

בשנת 2016 הזמינה עיריית תל אביב שבעה צוותי תכנון לתחרות חדשה לתכנון הכיכר. המתכננים נדרשו להתייחס לשלושה אלמנטים מרכזיים: הקמת תחנת רבין כחלק מהקו הירוק של הרכבת הקלה (אחת מארבע התחנות התת־קרקעיות לאורך הקו), מרפסת רבין וחניון תת־קרקעי (שאושר על אף מחאה שהוביל מהנדס העיר לשעבר ישראל גודוביץ)[1].

אירועים מסחריים בכיכר

בשנים האחרונות החלה עיריית תל אביב לאפשר לגורמים מסחריים להשתמש בכיכר רבין למטרותיהם, לעיתים עבור הסכם חסות לאירועים עירוניים גדולים (מרוץ המרתון השנתי, למשל). ב-2017 נחשף כי בשנה החולפת הייתה הכיכר "תפוסה" למטרות מסחריות במשך 50 יום[2]. במהלך תקופה זו, הוקמו מאהלים מסחריים גדולים של החברות המעורבות (סמסונג, אדידס ועוד), כך שהגישה לכיכר החשובה נחסמה לציבור למשך כמעט חודשיים בשנה, נתונים שפרסומם הביא לביקורת על העירייה. בסך הכל, התקיימו באותה שנה 68 אירועים שונים בכיכר - כולל אירועים לא-מסחריים, כמו הפגנות, עצרות וחגיגות, שחסמו אותה ל-118 יום.

אירועים היסטוריים

  • 7 באפריל 1977: קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב זוכה לראשונה בגביע אירופה לאלופות. המוני חוגגים גדשו את הכיכר במשך הלילה, ורבים קפצו לבריכת המים הרדודה שבצפון הכיכר.
  • 27 ביוני ו-28 ביוני 1981: נערכו עצרות הבחירות המסיימות של מערכת הבחירות לכנסת העשירית של המערך והליכוד במסגרתן ארעה תקרית הצ'חצ'חים של דודו טופז שנחשבה בעלת השפעה על תוצאות הבחירות.
  • 25 בספטמבר 1982: "הפגנת הארבע מאות אלף" בארגונה של "שלום עכשיו", במחאה על אירועי סברה ושתילה. מארגניה הכריזו שזו העצרת הגדולה ביותר שהתקיימה בכיכר מעולם, ואמדו בתקשורת את מספר המשתתפים ב-400,000 איש (כ-10% מתושבי המדינה באותה עת).
  • אפריל 1990: הפגנה בכותרת "מושחתים נמאסתם!", שנערכה בעקבות "התרגיל המסריח", ובה קראו עשרות אלפי אזרחים לשנות את סדרי השלטון במדינה.
  • 4 בנובמבר 1995: עצרת תמיכה בתהליך השלום, שבסיומה נרצח יצחק רבין בידי יגאל עמיר. מאז עצרת זו נערכות מדי שנה במוצאי שבת הקרוב ליום השנה לרצח עצרות זיכרון בהן משתתפים רבבות אנשים. בעקבות רצח זה שוּנה שמה של הכיכר מ"כיכר מלכי ישראל" ל"כיכר רבין", על שמו של יצחק רבין.
  • 22 במאי 1998: דגל הגאווה מונף בכיכר על התורן המרכזי של עיריית תל אביב בשיא הפגנת מחאה של הומוסקסואלים ולסביות לאחר הפסקת אירועי הוויגסטוק בידי המשטרה; האירוע נחשב לאירוע מכונן במאבק הקהילה ההומוסקסואלית בישראל.
  • 11 באוגוסט 2005: 200-250 אלף איש מפגינים נגד תוכנית ההתנתקות.
  • 12 בנובמבר 2005: עצרת 10 שנים להירצחו של יצחק רבין, כולל שחזור העצרת מ-4 בנובמבר 1995, שחזור שירת "שיר לשלום" ובהשתתפות ביל קלינטון.
  • 3 במאי 2007: לאחר פרסום דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד החליטו אישי ציבור כסגן הרמטכ"ל לשעבר, עוזי דיין, ביחד עם סופרים, אישי רוח וארגונים מימין ומשמאל לארגן עצרת המונים בקריאה להתפטרות הממשלה בראשות אהוד אולמרט ועמיר פרץ. ההפגנה, תחת הכותרת "כישלונרים - הביתה", הצליחה מעל המשוער והביאה, על פי הערכות, בין 200 ל-250 אלף איש לכיכר.
  • 30 ביוני 2007: לאחר הפרסום בתקשורת על עסקת הטיעון בין מני מזוז לנשיא משה קצב, הוחלט על ידי ארגוני הנשים בישראל ועל ידי התנועה לאיכות השלטון לקיים הפגנה בכיכר רבין על מנת להביע מחאה כנגד העסקה ולנסות למנוע אותה. לעצרת זו הגיעו גברים ונשים, כ-20 אלף במספר.
  • 17 בנובמבר 2007: עצרת המונים לתמיכה במורים, בעקבות קיצוצים במשרד החינוך, פיטורי מורים וקיצוץ נרחב בשכר המורים. הגיעו לכיכר כ-80 אלף מורים, תלמידים והורים כדי להביע תמיכה במורי ומחנכי ישראל.
  • 4 באפריל 2009: מופע הפתיחה לחגיגות המאה לתל אביב. במופע נכחו כ-250,000 איש והושקע בו סכום כסף חסר תקדים של יותר מ-4 מיליון ש"ח.[3]
  • 8 באוגוסט 2009: עצרת הזדהות למען נפגעי הרצח בברנוער, כשבוע לאחר הירי, שבה נכחו כ-70 אלף איש. בעצרת דיברו אחותו של ניר כץ, שנרצח באירוע ביחד עם ליז טרובישי, ושניים מפצועי הירי, בהם המדריך חן לנגר שישב על כיסא גלגלים עקב הפציעה ומירר בבכי בזמן שקרא את דבריו וסיפר על הזיכרונות מהאירוע שרודפים אותו. מלבדם הופיעו אמנים חברי הקהילה ותומכיה, ונאמו אישי ציבור ובהם נשיא המדינה שמעון פרס, שרים וחברי הכנסת.
  • 16 בספטמבר 2009: במסגרת חגיגות 100 שנה לתל אביב שלחה עיריית בריסל 500.000 פרחים מהם נבנה מרבד ענק בכיכר. במחווה למרבד זה הוקם בקרבת הכיכר שטיח אריחים קטן בדוגמאות האריחים שריצפו את בתי הראשונים בתל אביב.
  • 12 במאי 2018: חגיגות בעקבות זכייתה של ישראל באירוויזיון עם השיר "Toy" בביצועה של נטע ברזילי. במהלך החגיגות אלפי אנשים רקדו לשיר שזכה ואף קפצו לבריכת המים שבכיכר.
  • 25 ביוני 2018: עצרת "משיח בכיכר" שאורגנה על ידי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה. העצרת נערכה תוך הפרדה בין גברים לנשים. קודם העצרת, הודיע ראש העיר תל אביב רון חולדאי שלא יאפשר את קיום העצרת בהפרדה, וזאת בעקבות פניה של שדולת הנשים בישראל. בעתירה שהגישה האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב הורה השופט קובי ורדי לאפשר את קיום העצרת בהפרדה. עיריית תל אביב הודיעה בעקבות זאת שלא תאשר מעתה והלאה קיום אירועים בהפרדה.
  • 22 ביולי 2018: בהפגנה למען זכויות להט"ב ובמחאה על חוק הפונדקאות, נכחו כ-80,000 בני אדם. ההפגנה התקיימה בסוף יום של הפגנות ומחאות להט"ב ברחבי הארץ, ובין השאר נשאו בה דברים יעל דיין, אורנה בנאי, יו"ר האגודה למען הלהט"ב חן אריאלי ופעילים נוספים בקהילה הגאה. מלבדם הופיעו אומנים כריטה, דנה אינטרנאשיונל ועילי בוטנר.
  • 4 באוגוסט 2018: מחאה של בני העדה הדרוזית ותומכיהם נגד חוק הלאום המגדיר את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי בלבד, עשרות אלפי בני אדם נכחו בעצרת.
  • 1 בספטמבר 2018 מחאת ארגון שומרי הבית וארגוני סביבה נוספים כנגד הקמת אסדת הגז לוויתן לחופי ישראל ובדרישה להרחיקה 120 קילומטרים מהחוף. בעצרת נכחו אלפי בני אדם. ההפגנה הייתה ההפגנה הסביבתית הגדולה ביותר שנערכה בישראל אי פעם.
  • 4 בדצמבר 2018:מחאת הנשים. עשרות אלפי נשים וגברים הפגינו בכיכר במחאה על אלימות נגד נשים.
  • בעבר נערכו בכיכר אירועים נוספים. לפני ריצוף הכיכר ועוד הרבה לפני שבניין העירייה נבנה התארחו במקום קרקסים. במשך שנים התקיימה בכיכר מדי שנה תצוגת כלים של חיל השריון הישראלי. בשנות השבעים נערך טקס יום השואה העירוני (מול האנדרטה) וכן התקיים בכיכר יריד משחקים וצעצועים שנתי.

אירועים קבועים

  • בעבר יצא מכיכר רבין מצעד הגאווה, שהוציא אל הרחובות עד כ-100,000 צועדים. המצעד היה מסתיים בהפנינג גדול בפארק הירקון ובו נאומים, הופעות של אמנים רבים ודוכנים שונים. בשנים האחרונות יוצא המצעד מהמרכז העירוני לקהילה הגאה, הצמוד לגן מאיר.
  • שבוע הספר העברי בתל אביב מתקיים לרוב בכיכר רבין, אם כי הועבר משם בין השנים 2001 ו-2007 משיקולים ביטחוניים.
  • מדי שנה מתקיימת בכיכר עצרת הזיכרון לרצח יצחק רבין.
  • בליל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערך מופע "שירים בכיכר", שבו משתתפים זמרים ששרים לזכר הנופלים.
  • לקראת חג סוכות נערך בכיכר יריד ארבעת המינים.
  • נערך מופע "Israel calling" בו מגיעות משלחות ממדינות שונות באירופה למין מיני- אירוויזיון.
  • מלחמת מים המונית נערכת ביום שישי הראשון בחודש יולי, כשהמים נלקחים אך ורק מהמזרקה במקום.
  • הקפות שניות במוצאי שמחת תורה.
  • מדי-פעם נערכים בכיכר אירועים חברתיים שונים, כגון קרבות כריות, רכיבות אופניים המוניות ותצפיות רחוב אסטרונומיות.

גלריה

Rabin Squre eco pool

מבט על הכיכר מהבריכה האקולוגית

Flickr - Government Press Office (GPO) - Malchei Yisrael Square

מראה הכיכר ב-1980

Rabin square fountain

המזרקה שבמרכז הבריכה האקולוגית

Water lilies and fish in Rabin Square eco pool

פרחים ודגים בבריכה האקולוגית

Tiles carpet in Rabin Square (1)

שלט הסבר על שטיח האריחים

Tiles carpet in Rabin Square

שטיח האריחים - דגם מוקטן של מרבד הפרחים ששלחה עיריית בריסל לכבוד חגיגות ה-100 לעיר

ShvuahaseferTA

אירוע שבוע הספר 2016

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נעמה ריבהעיריית תל אביב עורכת תחרות לתכנון מחודש של כיכר רבין, באתר הארץ, 7 בפברואר 2016
  2. ^ "למה כיכר רבין תפוסה 118 ימים בשנה?". טיים אאוט (בעברית). 5 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2018.
  3. ^ מופע פתיחת שנת המאה באתר הרשמי של העירייה
כיכר רבין וסביבתה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
אנדרטה לשואה ולתקומהשדרות ח"ןכיכר מסריקשדרות בן-גוריוןשדרות דוד המלךרחוב אבן גבירולכיכר רביןגן העיר (תל אביב)‏בית עיריית תל אביב-יפורחוב גורדוןרחוב שלמה המלךרחוב פרישמןהלל צייטליןרחוב דוד בלוךקריית מאירKikar Rabin map.jpg

(1) האנדרטה לזכר יצחק רבין - במקום הירצחו. (2) האנדרטה לשואה והתקומה שיצר יגאל תומרקין (3) קולנוע גת

25 בספטמבר

25 בספטמבר הוא היום ה-268 בשנה (269 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 97 ימים.

אנדרטה לשואה ולתקומה

ה"אנדרטה לשואה ולתקומה" היא אנדרטה מאת הפסל הישראלי יגאל תומרקין, המוצבת בכיכר רבין בתל אביב-יפו, ואשר נחנכה בשנת 1975. בשנים הראשונות לאחר הקמתה, שימשה האנדרטה כמקום שבו נערך הטקס המרכזי לציון יום השואה בעיר.

בית עיריית תל אביב-יפו

בית עיריית תל אביב-יפו הוא משכנה של עיריית תל אביב-יפו הנמצא בכיכר רבין (רחוב אבן גבירול 69) ויוצר את הדופן הראשית שלה.

ה'תשמ"ג

ה'תשמ"ג (5743) או בקיצור תשמ"ג היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-18 בספטמבר 1982, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 7 בספטמבר 1983. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשמ"ג 35 שנות עצמאות.

האנדרטה לזכר יצחק רבין

האנדרטה לזכר יצחק רבין הוקמה באתר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין בסמוך לגרם המדרגות של בניין עיריית תל אביב, מצפון לכיכר מלכי ישראל, שלאחר הירצחו נקראה על שמו כיכר רבין.

הפגנה

הפגנה היא יציאה אל הרחובות תוך הכרזת ססמאות והנפת שלטים. זוהי דרך של קבוצת אנשים להביע באופן פומבי את דעתה, ובפרט את מחאתה, בנושא מסוים. ההפגנה מהווה מימוש של חופש הביטוי וחופש ההתארגנות. תיתכן גם הפגנה של אדם אחד שאז היא נקראת "הפגנת יחיד". הפגנות נערכות פעמים רבות בכיכרות מרכזיות או במקומות בעלי משמעות סמלית.

הערכות של מספר המשתתפים בהפגנה מציגות תוצאות שונות לעיתים קרובות. מקור להערכת כמות המשתתפים הוא הערכת המארגנים, אך אלו מעדיפים להודיע על מספר רב יותר של משתתפים מזה שהיה בפועל. מקור נוסף הוא הערכת המשטרה, אך גם על הנתונים שהיא מספקת יש המערערים.

הצפון החדש

הצפון החדש הוא כינוי לחלקה של העיר תל אביב-יפו, המשתרע בין רחוב אבן גבירול ממערב, לנתיבי איילון ממזרח, ובין נחל הירקון מצפון לשדרות שאול המלך מדרום. חלק זה חופף לרובע 4 של העיר, ובשנת 2008 מנתה אוכלוסייתו 42,746 תושבים, שהיו 11.1% מכלל תושבי העיר.

כינוי זה לאזור אינו רווח למרות שהוא השם הרשמי של הרובע והוא מכונה לרוב "הצפון הישן" בטעות או נתפש כחלק ממרכז העיר. מקור שמו של האזור באבחנה בינו לבין הצפון הישן של תל אביב, המשתרע מצידו המערבי של רחוב אבן גבירול - רובע 3. במשך שנים רבות, החל משנות ה-30 של המאה ה-20, התפתחה העיר בהתאם לתוכנית גדס, בעיקר לכיוון צפון, היינו לאורך חופי הים התיכון, ועד למרחק של כקילומטר ממנו. תוכניות המתאר לצפון החדש הוכנו עוד קודם, בסוף שנות ה-40, בהשראת תוכנית גדס אולם היצע הקרקעות שלפני מלחמת העצמאות איפשר בנייה מוגבלת ביותר באזור. בתחום שטח הרובע שכנו הכפרים הערביים סומייל וג'מאסין אל ע'רבי, ובדרומו עובדו עד שנות ה-40 שדותיה של המושבה הטמפלרית שרונה. השכונה התל אביבית היחידה שהוקמה בשטח זה עוד לפני הקמת המדינה הייתה קריית מאיר, סמוך למקומה של כיכר רבין של היום.

הבנייה באזור זה החלה מ-1948 ונמשכה באופן אינטנסיבי עד שנות ה-80, אז מצאי הקרקעות הפנויות בה כבר הפך דל. עיקר הבנייה מאז שנות ה-80 ועד היום היא של מגדלי מגורים, שהאחרונים שבהם מתנשאים כבר מעל ל-30 קומות. במהלך שנות ה-50 גם נבנו לאורך הגבול המערבי של הצפון החדש בנייני רחוב אבן גבירול בעלי האכסדרה המסחרית הארוכה. החלק שממערב לרחוב זכה לשם "הצפון הישן" האזור החדש היה ל"צפון החדש" ואילו השכונות שמצפון לירקון, אשר ניצניהם החלו גם הם בשנות ה-50 כונו שכונות עבר הירקון. מסיבות אלו המושג "צפון תל אביב" השתנה עם השנים ונתון גם היום לפרשנות.

הבנייה בצפון החדש מיועדת בעיקרה למגורים והיא כוללת גם את השכונות שבין דרך נמיר לנתיבי איילון - שכונת בבלי, גבעת עמל ופארק צמרת. מגדלי מגורים ראשונים - מגדלי דוד נבנו במהלך שנות ה-70. דרומו של האזור, בסמוך למתחם הקריה בשדרות שאול המלך וברחוב ויצמן, הוא חלק מהמע"ר של תל אביב. באזור זה נמצאים גם מבני ציבור חשובים ופונקציות מטרופוליניות נוספות, ובהם המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), מוזיאון תל אביב, המשכן לאמנויות הבמה, ספריית בית אריאלה ובתי המשפט. בחלקו המזרחי של אזור זה שוכנים תחנת הרכבת תל אביב מרכז ומסוף 2000.

מעבר לכך מצומצם היקף השימוש המסחרי והציבורי באזור. חזית מסחרית משמעותית קיימת רק בכיכר המדינה השוכן בסמוך למרכזו הגאוגרפי של האזור, ובחלקו המזרחי של רחוב יהודה המכבי; ואזור ובו מספר בניני משרדים שוכן בחלקו המערבי של רחוב ארלוזורוב. עם אלה נמנים מגדל המאה, בית הוועד הפועל של ההסתדרות, בניין קופת חולים כללית ומגדלי שקל.

אופי הבנייה של הצפון החדש מגוון, וככלל רחובותיו רחבים באופן משמעותי ביחס לאלה של הצפון הישן. מרבית הבנייה היא בנייני מגורים בני 4-5 קומות, בדומה לאזוריה הוותיקים יותר של העיר אך על מגרשים הגדולים בכ-50% מן המגרשים של הצפון הישן ולב תל אביב; אולם החל משנות ה-80 ובמידה ניכרת גם כיום, ניכרת בו בנייה משמעותית של מגדלי מגורים, וכן בתים צמודי קרקע במספר שכונות קטנות וברחובות מסוימים.

ח' בתשרי

ח' בתשרי הוא היום השמיני בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש השביעי

למניין החודשים מניסן. ח' בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

יום הזיכרון ליצחק רבין

יום הזיכרון ליצחק רבין נקבע על ידי הכנסת בחוק יום הזיכרון ליצחק רבין, התשנ"ז-1997. הוא חל בי"ב בחשוון, יום הירצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין לפי הלוח העברי. יום זה אינו חל בשבת, אך אם הוא חל ביום שישי, מועד יום הזיכרון מוקדם ליום חמישי (י"א בחשוון). יש המציינים את יום הירצחו של יצחק רבין לפי הלוח הלועזי, ב-4 בנובמבר 1995.

לאחר רצח רבין הועלתה דרישה ציבורית לציין את הירצחו באופן שנתי. הצעה לציין את צום גדליה כיום הזיכרון לרבין, בשל הקשר בין הרצח הפוליטי של גדליה בן אחיקם ובין הרצח הפוליטי של יצחק רבין, נדחתה עד מהרה[דרוש מקור]. חקיקת החוק התעכבה בצורה משמעותית בשל קשיים פוליטיים לגבי החוק הנוסף העוסק בהנצחתו של רבין, חוק המרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין, התשנ"ז-1997 (ובמיוחד לגבי תקצובו של מרכז יצחק רבין לחקר ישראל) והושלמה רק לקראת יום השנה השני.

יום הזיכרון מצוין בטקסים ממלכתיים, בהר הרצל (שם קבור רבין), בכיכר רבין (שם נרצח) וברחבי ישראל. דגלי המדינה מורדים לחצי התורן בכל המוסדות הממלכתיים. בחוק נקבע כי

"בבתי הספר יצוין יום הזיכרון -

(1) בפעולות שבהן יועלו דמותו ופועלו של יצחק רבין;

(2) בפעולות שיוקדשו לחשיבות הדמוקרטיה בישראל ולסכנת האלימות לחברה ולמדינה".מיד לאחר קביעת היום הציעו רבנים רפורמים בולטים לקיים מנהגי אבלות ויום צום ביום הזיכרון, קריאה שלא זכתה להיענות בקרב הציבור הרפורמי. מספר שנים לאחר מכן החלה קבוצת אזרחים קטנה לצום ביום רבין ולעודד אחרים לעשות כן. אולם גם קבוצה זו לא הצליחה להנחיל את היום כיום צום.

יום הזיכרון מצוין בבתי המדרש הפלורליסטיים בערבי לימוד, בהם נלמדים המקורות היהודיים העוסקים בהתמודדות עם מצבים של מחלוקת וחוסר הסכמה, תוך שימת דגש על מקורות יהודיים המעודדים סובלנות דתית.

בנוסף ליום זיכרון זה, נערכת מדי שנה עצרת הזיכרון המרכזית לרבין, שאינה ממלכתית, במוצאי שבת הקרובים ל-י"ב בחשוון, בכיכר רבין בתל אביב. בעצרת נואמים אנשי רוח ופוליטיקה, ומופיעים אמנים.

כיכר עירונית

כיכר היא חלל עירוני ציבורי פתוח המשמש למטרות ציבוריות שונות. הכיכר העירונית מהווה שטח פתוח המשמש למפגש, לבילוי, לפעולות ספורט ותרבות, ואף לפעילות פוליטית (כגון הפגנות). כיכר מרכזית בלב העיר משמשת לעיתים למפגשים של הקהילה.

המושג כיכר בעל משמעות שונה לאוכלוסיות בעולם. כיום כיכר מהווה אלמנט בהתפתחות העיר, כאשר העושר של המושג משתנה ללא הרף עם השתנות הזמן, כולל שינויים בתרבות, בטכנולוגיה, בתחבורה, בפוליטיקה, במערכות כלכליות ואתוסים של זמן.

פירמידה (מבנה)

מבנים דמויי פירמידה באים לידי ביטוי באדריכלות העתיקה והמודרנית, באמנות ובפולחן. יתרונם של מבנים אלו נעוץ בחוזקם ובשרידותם. זאת הודות לעיצוב הפירמידה בו רוב המשקל קרוב לקרקע, כך שנוצר בסיס רחב עם מרכז מסה נמוך יחסית.

עד כה, נמצאו עשרות פירמידות באיטליה, ספרד, קרואטיה, סלובניה, יוון, סרביה וצרפת. מספר הפירמידות המשוערך בסין מגיע לכ-300.

קריית מאיר

קריית מאיר היא שכונה קטנה במרכז תל אביב שנבנתה בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. השכונה כללה שנים עשר בניינים במבנן המוקף כיום ברחובות אבן גבירול, צייטלין, דובנוב ומאנה, דרום מזרחית לכיכר רבין.

היוזמה להקמת השכונה הייתה יוזמה פרטית של שלום פחטר, עסקן עירוני שנואש מהבירוקרטיה בעיריית תל אביב. את מתאר השכונה תכננו אויגן שטולצר ויהודית סגל.

רחוב אבן גבירול

רחוב אִבְּן גַבִּירוֹל הוא רחוב מסחרי ראשי בתל אביב הקרוי על שמו של המשורר שלמה אבן גבירול. הוא אחד הרחובות המרכזיים של העיר וכיוונו הכללי הוא מדרום לצפון. הרחוב הוא המשכו הצפוני של רחוב יהודה הלוי והוא מסתיים מצפון לנחל הירקון בצפון העיר.

רחוב פרישמן (תל אביב)

רחוב פרישמן הוא אחד מרחובות הרוחב החשובים במרכז תל אביב המחבר בין כיכר רבין (מתחיל במקום שרחוב צייטלין נגמר) וחוף הים המכונה בנקודה זו "חוף פרישמן" על שם הרחוב.

הרחוב חוצה ממערב למזרח מספר רחובות חשובים נוספים: רציף הרברט סמואל, הירקון, בן יהודה, דיזנגוף, פרוג, שלמה המלך ואבן גבירול. הרחוב הוא חלק מהצפון הישן, אזור בתל אביב שהוסדר במסגרת תוכנית גדס, תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב, שתוכננה בשנים 1927–1929 על ידי מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס. תוכנית זו הקנתה לאזור מרכז תל אביב והצפון הישן (כולל רחוב פרישמן) את מראם ואופיים המוכר כיום. מצפון לרחוב זה עוד מספר רחובות רוחב מקבילים המחברים כיום את חוף הים וציר אבן גבירול.

הרחוב קרוי ע"ש דוד פרישמן, משורר, עורך, מתרגם, סופר, סאטיריקן, מבקר אמנות ועיתונאי עברי, שהיה מחלוצי הספרות העברית המודרנית.

לאורך הרחוב מספר אתרים בעלי עניין (מפורטים להלן ממזרח למערב):

כיכר רבין

כיכר מסריק

בית הרופאים - מרכז לרפואה פרטית

מגדל המגורים "פרישמן 46"

פסאז' דיזנגוף - משכנו הישן של התיאטרון הקאמרי וכיום משכנו של תיאטרון בית ליסין. בשנות ה-60 פעל במקום קפה קליפורניה. במקום פעל גם קולנוע הוד.

מעונות העובדים (בפינת פרוג)

בית הספר תל נורדאו - מבתי הספר היסודיים הוותיקים בעיר (הוקם כבר ב-1926). בבית הספר נערכו אימונים של "גדוד החברות" של ההגנה בשנות ה-40, יחידה שלימים הפכה לחיל הנשים בצה"ל.

בית רחל פרידמן (בפינת הירקון)

מלון דן תל אביב

שבוע הספר העברי

שבוע הספר העברי הוא אירוע המתקיים בישראל מדי שנה במהלך חודש יוני, במסגרתו מוקמים ירידי ספרים ברחובות הערים, ובהם מיוצגות מרבית הוצאות הספרים בישראל, המוכרות את ספריהן במחירים מוזלים. גם בחנויות הספרים נמכרים הספרים בהוזלה בתקופה זו, ויש בהן המאריכות את המכירה המוזלת על-פני כל החודש.

בנוסף למכירת הספרים, מתקיימים במהלך תקופה זו אירועים ספרותיים מגוונים, כגון מפגשים עם סופרים, ערבי קריאה וטקס הענקת "פרס ספיר" לסופרים עבריים.

האירוע הראשון של פתיחת דוכנים למכירת ספרים מוזלים ברחוב נערך בקיץ 1926, כששמו בארץ-ישראל היה "יום הספר העברי", ביוזמתה של המו"לית ברכה פלאי, ובמסגרתו הוצבו דוכנים בשדרות רוטשילד בתל אביב. ההודעה על לידתו הצפויה נמסרה לציבור כמה שבועות לפני כן מעל דפי העיתונות:

משנת 1926 ועד לשנת 1958 התקיימו מפעם לפעם אירועים כדוגמת "יום הספר העברי" הראשון.

את "שבוע הספר העברי" במתכונתו הנוכחית יזם וערך לראשונה המשורר והסופר שלמה טנאי במאי 1959, במסגרת ועדת העשור להקמת המדינה. החל משנת 1961 מתקיים "שבוע הספר העברי" ברחבי הארץ באופן סדיר מדי שנה. ברבות הימים הפך שם זה לסימן רשום של התאחדות המו"לים בישראל. חרף שמו, נמכרים בשבוע הספר העברי גם ספרים בשפות אחרות שיצאו לאור בישראל.

מלבד הדוכנים של הוצאות הספרים הגדולות, בירידי ערים הגדולות ניתן למצוא גם מו"לים קטנים יותר המציעים את ספריהם וכן מחברים רבים שפירסמו את ספריהם בהוצאה עצמית. תופעה נוספת בשבוע הספר היא של סופרים המבקרים בדוכנים וחותמים על ספריהם עבור הקונים. סופרי ילדים רבים התמידו להגיע לירידים מדי שנה בשנה והפכו לחלק מנופו של שבוע הספר. ביניהם מחבר סדרת "חסמבה", יגאל מוסינזון, והסופרת אסתר שטרייט וורצל.

במשך שנים רבות התקיים היריד הגדול ביותר בתל אביב, בכיכר מלכי ישראל (היא כיכר רבין). בשנת 2001, משיקולי אבטחה, הועבר היריד לגני התערוכה, ומשם עבר בשנת 2003 לגני יהושע. בשנת 2008 הוחלט להחזיר את היריד בתל אביב למיקומו המסורתי. מאותם שיקולי אבטחה, עבר היריד הירושלמי מכיכר ספרא למתחם מוזיאון ישראל, ולאחר מכן, למתחם תחנת הרכבת הישנה. עקב בעיות בהגדרת מתחם תחנת הרכבת הישנה, עבר בשנת 2009 היריד הירושלמי לגן הפעמון. החל משנת 2017 חזר היריד להתקיים במתחם התחנה הראשונה.

בשנת 2017 הוכרז שבפעם הראשונה זה שמונה עשרה שנה לא יתקיימו אירועי שבוע הספר בפריפריה מכיוון שמשרד התרבות הפסיק את מימונם.

שדרות ח"ן

שדרות ח"ן הוא שמה של שדרה בתל אביב המחברת בין מתחם הבימה לבין כיכר רבין. במרכז השדרה שתי רצועות דשא וביניהן מדרכה רחבה. השדרה קרויה על שם חיים נחמן ביאליק, שהוא האישיות היחידה שעל שמה קרויה שני רחובות בתל אביב, שדרות ח"ן ורחוב ביאליק שבלב תל אביב. רחובות המצטלבים עם השדרה כוללים את רחוב מאנה, רחוב השופטים, רחוב זמנהוף, רחוב נצח ישראל ורחוב הנביאים.

שוק הכרמל

שוק הכרמל (הכרמל מבוטא במלעיל) בתל אביב הוא השוק המרכזי בעיר והגדול והידוע ביותר בגוש דן. הוא נמצא לאורך רחוב הכרמל, בין כיכר מגן-דוד לבין מסוף כרמלית וגן הכובשים, בואכה אזור מנשייה, והתרחב עם השנים גם לכמה רחובות סמוכים בשכונת כרם התימנים ושכונת נחלת בנימין. החלק הדרום מערבי של שוק הכרמל נקרא גם שוק עזה. השוק קרוי על שמו של הרחוב בו הוא מצוי. הרחוב נמשך במקור עד לאזור שכיום קרוי כיכר רבין. בשנות ה-30 שונה חלקו הגדול של הרחוב לרחוב קינג ג'ורג'.

בשוק הפועל בימים ראשון עד שישי, נמכרים בעיקר מוצרי מזון אך גם פרטי הלבשה, סדקית, אביזרי בית, פרחים ועוד.

שלום, חבר

שָׁלוֹם, חָבֵר הוא צמד המילים העבריות שבהן בחר ביל קלינטון, נשיא ארצות הברית ה-42, להיפרד מיצחק רבין בליל הירצחו, ב-4 בנובמבר 1995. את הביטוי חיבר כותב הנאומים שלו, טוני בלינקן.

תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה

תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה היא תחנה של רכבת ישראל הממוקמת בצפון תל אביב. היא נמצאת במרכז נתיבי איילון, בסמוך למרכז הירידים והקונגרסים בישראל ולאוניברסיטת תל אביב. התחנה ממוקמת בקילומטר ה-90.7 דרומית לתחנת הרכבת חיפה מזרח, על תוואי מסילת החוף.

כיכרות בתל אביב-יפו
כיכר אתריםכיכר אנטיןכיכר בוני העירכיכר ביאליקכיכר דיזנגוףכיכר הבימהכיכר התזמורתכיכר הילכיכר הכנסתכיכר המדינהכיכר המושבותכיכר המלך אלברטכיכר הסוכנות היהודיתכיכר סינמטק תל אביבכיכר השוטרכיכר השעוןכיכר לונדוןכיכר מגן-דודכיכר מוזיאון תל אביבכיכר מיכאל'ס • כיכר מילאנו • כיכר מוגרבי (ב' בנובמבר)כיכר מסריקכיכר מרדכי-חיים שטרן • כיכר סלמה • כיכר עיריית יפוכיכר פטריק גדסכיכר פלומרכיכר קדומים • כיכר רבין • כיכר הרמב"ם
יצחק רבין
משפחתו רוזה כהן (אמו) • נחמיה רבין (אביו) • לאה רבין (אשתו) • דליה רבין (בתו) Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (11)
ממשלותיו ממשלת ישראל השבע עשרהממשלת ישראל העשרים וחמש
כללי נאצר מחכה לרביןנאום הר הצופיםפרשת חשבון הדולריםפנקס שירותבלי בג"ץ ובלי בצלם
הרצח ועדת החקירה לעניין רצח רביןתאוריית הקשר על הרצחתגובת החברה הדתית לרצחהלוויית יצחק רביןיגאל עמיראבישי רביבמרגלית הר-שפיחגי עמיר
הנצחה יום הזיכרון ליצחק רבין • כיכר רבין והאנדרטהאורות רביןפארק יצחק רביןמכינה קדם-צבאית רביןמרכז יצחק רביןמרכז רפואי רביןשלום, חבר

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.