כיכר ביאליק

כיכר ביאליק היא כיכר בלב תל אביב, הנמצאת במפגש הרחובות ביאליק ואידלסון (צומת בצורת ר'). מבחינה אורבנית, היסטורית ותרבותית הכיכר היא חלק בלתי-נפרד מהרחוב הקטן הנושא את אותו השם. הכיכר והרחוב נמצאים בסמוך לרחוב אלנבי מדרום ורחוב פינסקר במערב.

הכיכר נקראת על-שמו של חיים נחמן ביאליק - משורר, סופר, חוקר ספרות, מתרגם, עורך ומו"ל. שבוע לאחר שהגיע ביאליק לארץ בשנת 1924, נערך לכבודו הטקס אשר בו נקרא הרחוב על שמו, וזהו מקרה יוצא מן הכלל בו נקרא רחוב על-שם אדם חי (מקרה דומה רלוונטי גם לרחוב אלנבי, רחוב אחד העם ורחוב בוגרשוב). בשל המבנים ההיסטוריים השוכנים בה, מהווה כיכר ביאליק את אחד מאתרי המורשת החשובים בתל אביב. הכיכר אמנם קטנה יחסית, אך בימי המנדט שימשה כמקום המרכזי בו נערכו טקסים ואירועים עירוניים, וכן הפגנות נגד שלטונות המנדט.

שלט רחוב.svg
כיכר ביאליק
Byaliksquare
מתחם ביאליק מחודש
עיר תל אביב
רובע 5
שכונה תל אביב הקטנה
שנת הקמה 1924
רחובות מסתעפים ביאליק, אידלסון
אתרים בית ביאליק, בית העיר תל אביב-יפו
קואורדינטות 32°04′23.5″N 34°46′15.2″E / 32.073194°N 34.770889°E
Felicja Blumental music centre
מרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל.

בתים ומוקדי עניין בכיכר

בית ביאליק

בשנת 1926 ביאליק ורעייתו מניה נכנסו לגור בבית הנושק לכיכר, אשר נבנה בעבורם. הבית בנוי בסגנון האקלקטי ובשעתו היה הבית לאחד המפוארים בתל אביב. מעט לפני מותו של ביאליק בשנת 1934, עזב את ביתו שבתל אביב ועבר לגור ברמת גן (שאחד מרחובותיה הראשיים אכן נקרא על-שם המשורר). לאחר מותו של המשורר תרמה מניה, אלמנתו של ביאליק, את הבית לידי עיריית תל אביב אשר בתמורה מסרה למניה בית ברחוב מלצ'ט.

בית העיר

בית א. סקורה, הנושק לכיכר מצפונה, שימש כמקום משכנה השני של עיריית תל אביב, בין השנים 19251965. בנין זה נבנה על ידי האדריכל משה צרנר בשנת 1925 כבית מלון אך הושכר לעירייה, ובשנת 1928 נרכש על ידה. בשנת 1971 נפתח בבניין העירייה הישן המוזיאון לתולדות תל אביב, אשר נסגר סופית ב-2002, בשנת 2009 שופץ המבנה וקם בו מרכז תרבות תל אביבי בשם בית העיר תל אביב-יפו

פסיפס תולדות תל אביב

בלב הכיכר מוצב היה עד לינואר 2008 פסיפס מעשה ידי האמן נחום גוטמן, הכולל שלושה עמודים צבעוניים, וכן פסיפס שטוח בצורת מעגל הבנוי לאורך היקף הכיכר. הפסיפסים מתארים באמצעות 15 תמונות את 4000 שנות ההיסטוריה של תל אביב יפו, החל מסיפורי המיתולוגיה היוונית על אנדרומדה ביפו ועד להכרזת העצמאות. שלושת עמודי הפסיפס שבמרכז היצירה מתארים את הבאת ארזי הלבנון לנמל יפו לצורך בניית בית המקדש, את יונה הנביא היורד לים מיפו, ואילו העמוד המרכזי מתאר את תל אביב הקטנה. היצירה נחנכה באמצע שנות השבעים, והחליפה את המזרקה והמדשאה ששכנו בכיכר. בשנת 2008, במסגרת שיפוץ הכיכר, הוסרה היצירה והוחלפה בבריכת דגים וצמחי מים. היצירה הועברה לקצה הדרום-מערבי של שדרות רוטשילד.[1]

בניינים נוספים

בניין נוסף הנושק לכיכר הוא מרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל. בניין נוסף, הבנוי בסגנון הבינלאומי, צפוי להפוך למוזאון הבאוהאוס. רחוב ביאליק עצמו מכיל בניינים נוספים בעלי היסטוריה, הבנויים בסגנונות הבינלאומי והאקלקטי, ובשל סיבה זו ישנם אנשים הרואים בכל רחוב ביאליק מעין "מוזיאון אורבני".

גלריית תמונות

Tel-aviv

הכיכר בצילום מסוף שנות ה-30.

Museum of Bauhaus at Bialik Street, Tel Aviv-Yafo

"באוהאוס תל אביב" - בניין בכיכר המשמש כגלריה.

KIKARBIALIK01

הכיכר במהלך עבודות פיתוח בשנת 2008.

כיכרביאליקתלאביב

מבט על הכיכר ממרפסת בניין העירייה הישן, 2009.

Kikar bialik1

יצירה מעץ בכיכר (יולי 2015)

Gutman bialik street

המזרקה בעיצוב נחום גוטמן, 2007

קישורים חיצוניים

עיינו גם:

בגלריית "העיר הלבנה" בפורטל תל אביב-יפו

הערות שוליים

  1. ^ יונתן קנטי, עותק נאמן למקור: על המזרקה של נחום גוטמן, באתר nrg‏, 12 בדצמבר 2011
אלנבי רומאנס

אלנבי רומאנס הוא סרט קולנוע ישראלי עצמאי שאורכו 50 דקות, אשר נכתב, בוים והופק על ידי ינאי גוז ויוני זיכהולץ.

ביאליק (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

בית העיר תל אביב-יפו

בית העיר (ידוע גם כ"בית א. סקורה") הוא בניין הניצב ברחוב ביאליק 27, בצידה הצפוני של כיכר ביאליק בתל אביב. מאז בנייתו בשנת 1925, שימש הבניין למטרות שונות, בהן בית עיריית תל אביב, ארכיון, וכיום שוכן בו מוזיאון להיסטוריה העירונית של תל אביב-יפו.

בית העירייה הישן

האם התכוונתם ל...

גמנסיה השכלה

גמנסיה השכלה הייתה בית ספר תיכון אקסטרני שפעל בתל אביב בין שנות השלושים לשנות הששים של המאה ה-20 כשמטרתו העיקרית הייתה לאפשר לתלמידים, שהיו חייבים לעבוד למחייתם, להשלים את לימודיהם ולגשת לבחינות הבגרות. מייסדו ומנהלו של המוסד לאורך כל שנות קיומו היה המורה יוסף יהודה גורדון (1901–1971), שהיה מראשוני המורים למתמטיקה ולפיזיקה ביישוב היהודי. במשך מספר שנים בית הספר גם הציע לימודי בוקר. במשך שנות קיומו למדו בו מאות רבות של תלמידים ובזכותו יכלו להשלים את חוק לימודיהם חרף דלות אמצעיהם.

העיר הלבנה

העיר הלבנה הוא כינוי רווח לכמה מאזוריה הישנים של תל אביב, בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי באדריכלות – הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה – ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים. רוב מבני הסגנון הבינלאומי הוקמו משנות ה-30 של המאה ה-20 ועד הקמת המדינה, על ידי אדריכלים יהודים שמוצא רובם מגרמניה. עיקר מבני העיר הלבנה שוכנים בלב תל אביב, בין הרחובות אבן גבירול ודרך בגין במזרח, רחובות אלנבי והרכבת בדרום (לאורך שדרות רוטשילד), נחל הירקון בצפון והים במערב. בשנת 2003 קבע אונסק"ו כי אזורי העיר הלבנה בתל אביב הם אתר מורשת עולמית. מהנדס העיר בתקופת הקמתה של "העיר הלבנה" היה יעקב בן-סירה, ויש הרואים בו בעל השפעה חשובה למעבר לסגנון הבינלאומי.

חגיגות המאה לתל אביב

בכ' בניסן ה'תשס"ט (14 באפריל 2009) ציינה העיר תל אביב-יפו מאה שנים להקמתה. תאריך עברי זה מציין את יום הקמתה של אחוזת בית, השכונה אליה הצטרפו שכונות נוספות (חלקן אף ותיקות יותר) והפכו לעיר תל אביב, אליה גם סופחה מאוחר יותר העיר יפו.

לקראת שנת המאה ערכה עיריית תל אביב-יפו הכנות מקיפות הבאות לידי ביטוי במיזמים עירוניים שונים ובמשך שנה זו נחגגו אירועים רבים ברחבי העיר.

את אירועי שנת המאה והמיזמים הקשורים בה ארגנה מנהלת ציבורית מיוחדת בה חברים אישי ציבור שונים ובראשם ראש העיר רון חולדאי. נשיא הכבוד של המועצה היה שלמה להט והפרויקטור האחראי על האירועים היה איתן שוורץ. המיזמים כללו 6 זירות פעילות:

קהילה – כחלק מהדגשת חשיבותם של תושבי העיר בחגיגות המאה, נפתחו מיזמים קהילתיים ארוכי טווח שמטרתם הרחבת הפעילויות הקהילתיות וטיפוח הקהילתיות בעיר.

חינוך – תוכניות לימוד בבתי הספר העירוניים הקשורים בהיסטוריה של העיר ומורשתה וארגון סיורים לימודיים ברחבי העיר.

תרבות ואמנות – במהלך שנת המאה התקיימו אירועי תרבות רבים בהם מופעים שונים, פסטיבל תיאטרון בינלאומי של התיאטרון הקאמרי העירוני, הפיכת מוניות העיר לתערוכה עירונית חיה ועוד.

מרחב ציבורי – זירה זו כללה מספר מיזמים של שדרוג מרחבים ציבוריים בעיר בהם שיפוץ מתחמים שונים וכמה מרחובות העיר (ראו פירוט בהמשך).

מורשת ויהדות – אירועים שונים המיועדים לקהל דתי ושומר מסורת תוך הדגשת היותה של תל אביב, העיר העברית הראשונה, אבן דרך חשובה בתולדות העם היהודי.

קשרים בינלאומיים – מינוף חגיגות המאה לשיפור קשריה הבינלאומיים של העיר הכוללים קשרי תיירות וקשרים עם עיריות נוספות בעולם.

מסלולי הליכה בתל אביב

לכבוד חגיגות המאה לתל אביב נחנכו בעיר שלושה מסלולי הליכה המספרים את סיפורה. המסלולים מסומנים בצבעים המאפיינים את העיר: לבן, כחול וירוק. "השביל הלבן" מתמקד בעשורים הראשונים לקיומה של העיר, "השביל הכחול" עובר לאורך חופיה, ו"השביל הירוק" עובר לאורך פארק הירקון.

מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה

מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה הוא מרכז תרבות בתחום המוזיקה הכולל את הספרייה למוזיקה של תל אביב. המרכז נקרא על שם פליציה בלומנטל.

נילי פורטוגלי

נילי פורטוגלי היא אדריכלית ומרצה בכירה נלווית בפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים שבטכניון. עד לשנת 2006 הייתה מרצה בכירה במחלקה לאדריכלות בבית הספר לאמנות בצלאל בירושלים.

רובעי תל אביב-יפו

העיר תל אביב-יפו מחולקת ל-9 רבעים מנהליים, לפי מספרים מצפון לדרום. כל רובע כולל מספר שכונות.

החלוקה לרבעים באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה ובנהליה של עיריית תל אביב-יפו בעניינים הפנים-עירוניים וכן בנושא תוכניות מתאר שונות.

רחוב ביאליק (תל אביב)

רחוב ביאליק הוא רחוב במרכז תל אביב שנקרא על שמו של חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי. ביאליק אינו רחוב מרכזי כיום, הוא אינו ציר תחבורה מכל סוג ואין בו כמעט מסחר, אך הוא נחשב לאחד הרחובות החשובים ביותר בתולדות תל אביב ואחד הציוריים ביותר בעיר. כמעט כל הבתים ברחוב הם בעלי היסטוריה או עניין תרבותי ואדריכלי הקשור לתולדות העיר.

קצהו הדרומי של הרחוב נמצא בצומת רחובות עם רחוב אלנבי, וקצהו הצפוני הוא כיכר ביאליק - כיכר עגולה קטנה שסביבה מספר בניינים חשובים ובמרכזה מזרקה בעיצובו של נחום גוטמן (פונתה ב-2008 במסגרת שיפוץ הרחוב). הרחוב נקרא על שמו של דייר הרחוב המפורסם, חיים נחמן ביאליק, עוד בעודו בחיים. ביתו המכונה "בית ביאליק", נמצא בסמוך לכיכר בקצה הרחוב ונבנה על ידי האדריכל יוסף מינור. אחר מותו החליטה עיריית תל אביב כי ראוי להנציח את ביאליק ברחוב מרכזי יותר, ועל שמו נקראו שדרות ח"ן (ראשי התיבות חיים נחמן).

סביב הכיכר נמצא גם בית העירייה הישן, משכן הביניים של העירייה שעבר משדרות רוטשילד ובטרם נבנה משכנו הנוכחי בכיכר רבין.

הפסיפס של נחום גוטמן הושב לתצוגה והוצב ב-2012 בתוך מזרקה בחזית בית בשדרות רוטשילד 1.

רחוב ביאליק הוא אחד ממוקדיה של העיר הלבנה - מרבית הבניינים נבנו בסגנון הבינלאומי והשאר בסגנון האקלקטי. הרחוב וסביבתו הקרוב מוגדרים כ"שטח C" במסגרת תחום ההכרזה של אונסק"ו וכמעט כל הבניינים ברחוב מוכרזים כמבנים לשימור.

רחובות תל אביב-יפו

בעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות. חלק מרחובותיה ידועים בשל מאפייניהם הייחודיים בעיר ובישראל כולה, התחוללה בהם היסטוריה הקשורה בהתפתחות העיר, וחלקם אף הפכו לשם דבר בתרבות הישראלית כגון דיזנגוף, שינקין או אלנבי. ברחובות מסוימים, מצויים אתרים רבים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית או אדריכלית, כפי ששכיח בעיר מטרופולינית.

ערך זה מצביע על רחובותיה החשובים, הנודעים והראשיים של העיר.

חיים נחמן ביאליק
שירים אל הציפורתחזקנה • אם יש את נפשך לדעת • עציץ פרחיםהמתמידהכניסיני תחת כנפךעל השחיטהבעיר ההרגהלא זכיתי באור מן ההפקרשיר העבודה והמלאכהלמתנדבים בעם • ביום קיץ יום חום • בגינהשיר לחמוטלשבת המלכה • פרש • קן ציפורהפרח לפרפרהפרפר לפרח • בין העצים הירקרקים‎ • היא יושבה לחלוןנדנדהמעבר לים • הברכה • מתי מדבר האחרוניםלכבוד החנוכה • בערוגת הגינה • מקהלת נוגניםקומי צאייש לי גןהקיץ גווע • אם יש את נפשך לדעת • אחרי מותילבדי
סיפורים ספר האגדהאלוף בצלות ואלוף שוםגילוי וכיסוי בלשון • החצוצרה נתביישה • אריה "בעל גוף"התרנגולים והשועלשירים ופזמונות לילדיםאגדת שלושה וארבעהויהי היוםמסע הדג‎
הנצחה קריית ביאליקבית ביאליקגבעת ח"ןפרס ביאליקכפר ביאליקשדרות ח"ן • כיכר ביאליק • מוסד ביאליקרחוב ביאליקקמפוס ביאליק-רוגוזיןשדרות ח"ן
ערכים קשורים מאניה ביאליק‎אירה יאןמרדכי עובדיהומשה אונגרפלדראדיאהל שםעונג שבת
כיכרות בתל אביב-יפו
כיכר אתריםכיכר אנטיןכיכר בוני העיר • כיכר ביאליק • כיכר דיזנגוףכיכר הבימהכיכר התזמורתכיכר הילכיכר הכנסתכיכר המדינהכיכר המושבותכיכר המלך אלברטכיכר הסוכנות היהודיתכיכר סינמטק תל אביבכיכר השוטרכיכר השעוןכיכר לונדוןכיכר מגן-דודכיכר מוזיאון תל אביבכיכר מיכאל'ס • כיכר מילאנו • כיכר מוגרבי (ב' בנובמבר)כיכר מסריקכיכר מרדכי-חיים שטרן • כיכר סלמה • כיכר עיריית יפוכיכר פטריק גדסכיכר פלומרכיכר קדומיםכיכר רביןכיכר הרמב"ם

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.