כולל אברכים

כולל אברכים הוא מרכז לימודים ישיבתי בו לומדים אברכים אחרי הנישואין. בעבר שימש המונח "כולל" לציין קרנות מהם קיבלו יהודי ארץ ישראל את כספי החלוקה מיהודי חוץ לארץ. מכיוון שברוב המקרים האברכים מקבלים מלגה חודשית קבועה בזמן לימודיהם כדי שיוכלו לקיים את משפחתם, הושאל המושג כולל לציון מוסדות לימוד לנשואים.

עולם הכוללים כולל סוגים רבים, ולא לכולם מטרה אחת. ישנם כוללים שמטרתם העיקרית היא עצם הלימוד, "לשמה". כוללים אחרים מיועדים להצמיח רבנים, מורי הוראה, דיינים ועוד.

Kollelbirkatizhak
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה

התפתחות הכולל

הכולל וחברת הלומדים לא היו קיימים בעבר. הם התפתחו לאחר השואה. קודם לכן, מי שרצו להמשיך ללמוד לאחר נישואיהם היו צריכים למצוא תורם עשיר אשר יממן אותם. הדרך הבולטת לעשות זאת הייתה נישואין לבתו של אדם אמיד אשר מעוניין שחתנו ילמד תורה, אולם גם במקרים אלו בדרך כלל מדובר היה במספר שנים מוגבל ולא בעיסוק בתורה במשך כל החיים. השינויים הכלכליים במחצית השנייה של המאה העשרים אפשרו לעשרות אלפי אברכים ללמוד במסגרת כוללים. המוטיבציה להישאר לאורך שנים בכולל נובעת לעיתים גם מרצון להסתגר מול החילון.

הכוללים בישראל

בדומה למוסדות חינוך ותרבות רבים אחרים, מדינת ישראל מסבסדת גם כוללים. שיעור ההקצבה פרופורציונלי למספר התלמידים בכולל, שמחויבים ללמוד בו בכל שעות הלימוד הקבועות. תקציב זה ידע לאורך השנים עליות ומורדות, כאשר ב-2014 קבלו הכוללים ממשרד הדתות כ-450 שקלים בחודש עבור כל תלמיד נשוי[1]. נכון ל-2016 מקבלים הכוללים ממדינת ישראל כ-750 שקלים בחודש עבור כל תלמיד נשוי. יתרת המימון של הכוללים מגיעה בעיקר מתרומות מאנשים פרטיים. סכום המלגה ברוב הכוללים נע בין 800 ל-2500 ש"ח בחודש. עובדה זו מאלצת משפחות אברכים רבות לחיות מתחת לקו העוני. מקורות פרנסה נוספים לאברכים יהיו לרוב פרנסת האישה ועזרה מההורים.

חלק גדול מן הכוללים הם מסגרות לימוד לחצי יום עם מלגה בהתאם. מסגרות אלו מאפשרים לעובדים חצי יום ללמוד בחצי היום שאינם עובדים, אם כי רוב הלומדים במסגרת כזו לפני הצהריים לומדים במסגרת דומה גם אחרי הצהריים.

רוב הכוללים הם מוסדות קטנים עם כמה עשרות תלמידים ולעיתים גם פחות מכך. בסביבות שנת 2005 קבע משרד האוצר שלא ייתן הקצבה לכוללים שיש בהם פחות מ-25 תלמידים והדבר גרם לאיחוד של כוללים קטנים.

כל כולל קובע לעצמו את אופיו בהתאם לעומד בראשו (ראש הכולל) ולתלמידים הלומדים בו. רבים מהכוללים מסונפים לישיבה מסוימת וקולטים בעיקר בוגרים של הישיבה. ישנם כוללים המתמקדים בהלכה, בדיינות, בבקיאות, וכמעט לכל סוג ואופן לימוד ישיבתי. חלק מהכוללים מתאפיינים בזרם אשר אליו הם משתייכים, חסידות מסוימת, עדה מסוימת, קבוצות מסוימות (חוזרים בתשובה), השקפה מסוימת (ציונים, חרדיים). חלק מהכוללים מתאפיינים בראש ובראשונה במקומם. למשל, ישנם כוללים המוקמים בהתנחלויות על מנת לחזק את ההתנחלות, כוללים היושבים ליד קברי צדיקים, וכוללים המוקמים בערים על מנת לחזק בהם את היהדות. ישנם גרעינים תורניים המפעילים כולל.

המושג כולל משמש בימינו גם לציון מוסדות לימוד למבוגרים אשר אינם מקדישים את עצמם ללימוד תורה. ישנם למשל מוסדות ללימוד מעבר לשעות העבודה הנקראים כולל בעלי בתים או כולל יום שישי.

סוגי כוללים

  • כולל גמרא - כולל בו נלמדים לימודי גמרא, לרוב מדובר בתלמידים שלמדו בעבר בישיבות והרמה הלימודית גבוהה יותר.
  • כולל הלכה - הוא כולל המיועד להעמקה בלימודי הלכה, הלימוד לרוב הוא בספרי גמרא כבסיס ללימוד ובית יוסף ושו"ע כעיקר הלימוד, קיימים שני סוגי כוללי להלכה:
  • כולל ש"ס - כולל המיועד להקיף את כל הש"ס, ולהתמקד בידיעתה. הכולל המרכזי בישראל משתייך לחסידות צאנז-קלויזנבורג הפועל על פי עקרונות הלימוד של הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם האדמו"ר הראשון של החסידות. עקרונות אלו קובעים התעמקות ובחינות על כל התלמוד הבבלי - גפ"ת במשך כשלש-ארבע שנים ורק לאחר מכן לימוד מעמיק של ספרות הראשונים והאחרונים.
  • כולל קדשים וכולל טהרות - כולל בו נושא הלימוד המרכזי הוא הלכות בית המקדש[2] או הלכות טומאה וטהרה.
  • כולל קבלה - כולל בו עיקר הלימוד מתמקד בתורת הסוד ביהדות.
  • כולל הדף היומי - כולל בו עיקר הלימוד הוא בדף הגמרא היומי הנלמד על ידי יהודים באותו יום בכל העולם.
  • כולל ליבו חפץ - כולל בו לומד כל אברך כחפצו ואין חומר לימודים אחיד, בדרך כלל הכולל מיועד לאברכים מבוגרים ותלמידי חכמים שכבר מיצו את ההתפתחות התורנית במסגרות מוגדרות ומוכתבות ומעוניינים להתקדם בנושאים מגוונים בכל חלקי התורה.

ישנם גם כוללים המתיחדים בזמני הלימוד, או בקהל הלומדים שלהם:

  • כולל ערב - כולל בו הלימודים נעשים בערבים, בדרך כלל חמישה ימים בשבוע.
  • כולל חצות - כולל בו הלימודים מתחילים בחצות הלילה ונמשכים עד עלות השחר, על פי דברי התלמוד (חגיגה, דף י"ב, עמ' ב') "כל העוסק בתורה בלילה - הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום".
  • כולל יום השישי - כולל לבעלי בתים, אנשים עובדים שאין להם אפשרות ללמוד במסגרת במהלך כל השבוע, מגיעים ליום לימודים מרוכז בן כמה שעות ביום השישי.
  • כולל גמלאים - כולל שנועד בעיקר לגמלאים, הממלא תפקיד כפול - גם לימוד תורה וגם אפשרות למלא את הזמן של הגמלאים אשר מוצאים את עצמם לפתע ללא תעסוקה.

הערכה

ישנם הרואים בחברת הלומדים "תרבות מובלעת", בהתאם להגדרה של האנתרפולוגית מרי דאגלס. בהתאם, חברת הלומדים מציגה באור שלילי את הפורשים ממנה ומייצרת את מה שעמנואל סיון מכנה 'חומת המידות הטובות' המפרידה בין "העליונות המוסרית של חברי המובלעת" לבין הקהילה המרכזית שעד כה הייתה ישות מפתה. תלמידי הכולל מהווים את המעגל הפנימי של המובלעת, שאמור בכוח טהרתו להאציל השפעה חיובית על סביבתו ולהוות מופת לחבריהם הנמצאים במעגלים החיצונים יותר של המובלעת ה באים במגע עם העולם החיצון לה.

על פי מנחם פרידמן[3], חברת הלומדים התאפשרה דווקא על רקע חברת הרווחה המערבית המודרנית. רק בחברת שפע יכול היה להתפתח אותו מערך מורכב של יחסי חליפין ותלות בין מיעוט, המאופין כחברת לומדים חרדית לבין סביבה יהודית חילונית ו/או מודרנית הנוטלת על עצמה אחריות להבטחת הכנסה מינימלית לכל תושביה מחד ומאפשרת לנשים לעבוד ולפרנס את חברת הלומדים מצד שני.

קישורים חיצוניים

עולם הכוללים באתר צריך עיון, תמוז תשע"ט

הערות שוליים

  1. ^ "המדינה מממנת סטודנט פי 4 לפחות מאברך כולל", יצחק שטיינר, פורסם באתר מחלקה ראשונה ב-08/11/2010
  2. ^ בדרך כלל נלמדים בכוללים אלה, מסכתות קדשים בש"ס, כמו זבחים, יומא, תמיד, מנחות פסחים ועוד. וגם רמב"ם הלכות עבודה.
  3. ^ החברה החרדית-מקורות, מגמות ותהליכים, מנחם פרידמן
אלישע אבינר

הרב אלישע זושא (הכהן) אבינר (נולד ב-1954) הוא ראש הכולל בישיבת ברכת משה במעלה אדומים.

אפרים בורודיאנסקי

הרב אפרים נחום בורודיאנסקי (ה'תר"ע, 1910 - כ"ו בשבט ה'תש"ן, 21 בפברואר 1990) היה ראש כולל "שבט מיהודה" להכשרת דיינים, עורך האנציקלופדיה התלמודית, כיהן במשך תקופה קצרה כראש ישיבת באר יעקב וכן לימד בישיבת היישוב החדש.

אשר וייס

הרב אשר זליג וייס (נולד בתשי"ג) הוא מייסד וראש בית המדרש "דרכי תורה" ואב בית דין "דרכי הוראה". משתייך לחסידות צאנז-קלויזנבורג.

בית חגי

בֵּית חַגַּי (שם רשמי: חַגַּי) היא התנחלות במתכונת יישוב קהילתי בעל אופי דתי. הממוקם בדרום הר חברון על כביש 60, והוא חלק ממועצה אזורית הר חברון.

היישוב מנוהל על ידי "חגי - אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית".

ביישוב מבני קבע לבית כנסת מרכזי, בית כנסת ספרדי, כולל אברכים דיינות, גני ילדים, פעוטון, מרפאה, מקווה, אולם שמחות, סניף בני עקיבא ועוד.

בני נצרים

בְּנֵי נְצָרִים הוא מושב דתי בחבל שלום שהוקם ב-2008 על ידי משפחות שפונו מהיישוב נצרים במהלך תוכנית ההתנתקות, וכן משפחות נוספות שהצטרפו אליהן. המושב נמצא 800 מטר מגבול מצרים.

תושבי נצרים פונו בתחילה למושב יבול באופן זמני לקראת הקמת יישוב קבע בחולות חלוצה.

בבני נצרים מתגוררות כ-130 משפחות. ביישוב ישנם מעונות, גנים, בית ספר היסודי "נעם נצרים", מדרשת נצרים - הדרכה ואירוח חלוצה - עמותה לחינוך בלתי פורמלי ולה אכסניית נוער, ישיבה תיכונית חקלאית "רגבים בנגב". יש בו גם כולל אברכים, ובאלול ה'תשע"ה הוקמה בו גם הישיבה הגבוהה בני נצרים.

תושבי היישוב עוסקים בעיקר בחינוך ובחקלאות.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים. לתושבי יישוב זה ניתנת הטבת מס בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.

גרעין תורני

גרעין תורני הוא קבוצה של משפחות או יחידים מתוך הציונות הדתית שמתארגנים לגור ביחד באזור בעל אוכלוסייה יהודית או דתית מועטה, מתוך מטרה לחזק את הזיקה ליהדות באותו המקום, ליצור אינטגרציה ולהניע שינוי חברתי. הגרעינים מבוססים לרוב על כולל אברכים או ישיבה העומדת במרכזם. גרעינים רבים מקימים מוסדות חינוך ותרבות, הן לגילאים הצעירים והן למבוגרים.

דוד יוסף (רב)

הרב דוד יוסף (נולד בי"ד באב תשי"ז, 10 באוגוסט 1957) הוא רבה של שכונת הר נוף בירושלים, ראש כולל יחוה דעת וחבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס.

היכל התלמוד

היכל התלמוד היא ישיבה שהוקמה בתל אביב בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, והייתה המוסד התורני הראשון בתל אביב הקטנה. כיום פועל במקום כולל אברכים.

יורם אברג'ל

הרב יורם מיכאל אברג'ל (י"ז בסיון ה'תשי"ז, 16 ביוני 1957 - כ"ז בתשרי ה'תשע"ו, 10 באוקטובר 2015) היה מייסד וראש מוסדות "קול רינה רב פעלים" שמרכזם בנתיבות. במוסדות אלו לומדים מעל 2,000 אברכים.

יחיאל מיכל פיינשטיין

הרב יחיאל מיכל פיינשטיין (ד' בתמוז תרס"ז, 16 ביוני 1907 - ט"ו באייר תשס"ג, 17 במאי 2003) היה ראש ישיבת בית יהודה בתל אביב ולאחר מכן בבני ברק.

יעקב כ"ץ (ישיבת הכותל)

הרב יעקב כ"ץ (נולד בשנת תרצ"ד, 1934) היה מראשי ישיבת הכותל[דרושה הבהרה] וראש הכולל בה, וכיום ראש הכולל בישיבת נתיב אריה ברובע היהודי בירושלים.

יצחק זילברשטיין

הרב יצחק זילברשטיין (נולד בשנת ה'תרצ"ד, 1934) הוא רב ופוסק הלכה חרדי ליטאי, רב שכונת רמת אלחנן בבני ברק ומומחה בענייני הלכות רופאים ורפואה. חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. הוא משמש גם ראש כולל בית דוד בחולון.

ירחמיאל בויאר

הרב ירחמיאל בויאר (נולד בשנת 1939) הוא רב ואיש ציבור חרדי, איש חינוך ומרצה תורני. ראש העירייה ה-9 של בני ברק, בין השנים ה'תשנ"א - ה'תשנ"ג (1991-1993). הוא שימש בתפקיד ראש העיר במשך פחות מקדנציה. בויאר היה יושב-ראש סיעת דגל התורה בבני ברק.

ישיבת כנסת חזקיהו

ישיבת כנסת חזקיהו היא ישיבה חרדית ליטאית שנוסדה בשנת ה'תש"ט (1949) על ידי הרב נח שימנוביץ בזכרון יעקב. בשנת ה'תשט"ו (1955) עברה לכפר חסידים ובהמשך סופח שטחה ליישוב רכסים. בראשה עמדו הרב אליהו אליעזר מישקובסקי והרב דוד יצחק מן, וכיום עומד בראשה הרב יהושע מן.

כ"ג בתשרי

כ"ג בתשרי הוא היום העשרים ושלושה בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ג בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

כ"ג בתשרי מכונה בכינוי "אחרי החגים", כי הוא בא לאחר סדרת החגים הארוכה של חודש תשרי.

פרשת הבר מצווה של ילד שנולד בכ"ג תשרי הוא תמיד פרשת בראשית.

משה שטרנבוך

הרב משה שטרנבוך (נולד בכ"ד בשבט תרפ"ו, 8 בפברואר 1926) הוא ראש בית דין העדה החרדית בירושלים ופוסק הלכה. מכהן גם כראש ישיבה.

נסים קרליץ

הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (נולד בי"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926) הוא מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, מייסד ונשיא בית דין צדק בני ברק (מכונה "גאב"ד" בית הדין), חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרון.

עמיאל שטרנברג

הרב עמיאל שטרנברג (מכונה בפי תלמידיו "רֶבּ עמי"; נולד בה'תש"ח, 1948) הוא ראש ישיבת הר המור. מהרבנים הבולטים בזרם התורני לאומי בציונות הדתית.

שלום דובער וולפא

הרב שלום דובער הלוי וולפא (נולד בי"א באדר א' ה'תש"ח, 21 בפברואר 1948) הוא ראש המטה העולמי להצלת העם והארץ, לשעבר ראש מפלגת ארץ ישראל שלנו וראש כולל עיוני ו'מכון הרמב"ם השלם' בביתר עילית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.