כוכב לכת חוץ-שמשי

כוכב לכת חוץ־שמשי או אקזופלנטהאנגלית: Exoplanet) הוא כוכב לכת הנמצא מחוץ למערכת השמש, כלומר מקיף כוכב אחר. נכון לתחילת 2019, זוהו למעלה מ-3,900 כוכבי לכת ב־2,700 מערכות שונות. ידועים גם גופים דמויי כוכב לכת שאינם מקיפים כל כוכב, המכונים "כוכבי לכת תועים", אך הם אינם מוגדרים ככוכבי לכת.

כוכבי לכת חוץ־שמשיים היו מושא לחקירה מדעית החל מאמצע המאה ה-19. אסטרונומים העריכו באופן כללי שכמה מהם קיימים, אך לא ידעו עד כמה הם נפוצים ועד כמה הם דומים לכוכבי הלכת במערכת השמש. הגילוי המאושר הראשון נעשה לבסוף באמצע שנות התשעים של המאה ה-20. מאז שנת 2002, התגלו למעלה מ־20 כוכבי לכת חדשים מדי שנה, ומאז שיגורו של טלסקופ החלל קפלר מתגלים מאות מועמדים לכוכבי לכת כאלו בשנה. ההערכה הנוכחית היא שלפחות ל־10% מהכוכבים הדומים לשמש יש מערכת כוכבי לכת, וייתכן שהיחס האמיתי גבוה אף יותר. גילוי כוכבי לכת חוץ־שמשיים גם מעלה את השאלה "האם ייתכן שכמה מהם מספקים אפשרות לקיום חיים חוץ־ארציים". נכון לעכשיו, קפלר-22b וקפלר-452b נראים כדוגמה הטובה ביותר שהתגלתה עד כה של כוכבי לכת ארציים המקיפים את השמש שלהם באזור המכונה "אזור החיים", כלומר אזור שבו הטמפרטורה מאפשרת קיומם של מים במצב נוזלי, אחד התנאים החשובים לחיים. גודלו של אזור זה משתנה בהתאם לטמפרטורה של הכוכב הראשי במערכת.

ב־18 בינואר 2007 שוגר טלסקופ החלל COROT של סוכנות החלל האירופית שמטרתו לגלות כוכבי לכת חוץ־שמשיים נוספים. טלסקופ זה הוא הראשון בסדרה שבמסגרתה ישוגרו טלסקופים או אף מערכי טלסקופים.

משימות עתידיות נוספות כוללות את (Terrestrial Planet Finder (TPF של נאס"א ודרווין של סוכנות החלל האירופית.

ב־6 במרץ 2009 שוגר בהצלחה טלסקופ החלל קפלר, המסוגל לראשונה לגלות כוכבי לכת ארציים באזורים הישיבים סביב שמשות אחרות, על פי שינויי בהירות מחזוריים מזעריים של הכוכב. טלסקופ זה מסוגל לתצפת בו־זמנית וברציפות על 100,000 כוכבים, ובפרק הזמן שהוקצב למשימה (3.5 שנים) צפוי להניב מדגם סטטיסטי מייצג עבור תפוצתם של כוכבי לכת ארציים וענקי גזים באזורנו בשביל החלב.

נכון לנובמבר 2013, זיהה קפלר 3,457 מועמדים לכוכבי לכת[1].

במחקר מקיף שפורסם ב־2012 טוענים חוקרים שסטטיסטית לכל כוכב יש כוכב לכת, ועל כן בגלקסיית שביל החלב יש כ־100 מיליארד כוכבי לכת[2], מתוכם כ־1,500 בתוך טווח מרחק של 50 שנות אור הקרובות לשמש. בנוסף, על פי החוקרים כוכבי לכת דמויי ארץ נפוצים יותר מכוכבי לכת דמויי צדק, וישנם בגלקסיה כ־10 מיליארד כוכבי לכת דמויי ארץ[3].

בתאריך 26 בפברואר 2014, הכריזה נאס"א על אימות הגילוי של 715 כוכבי לכת חוץ־שמשיים חדשים אשר סובבים סביב 305 כוכבי האם שלהם אותם גילה טלסקופ החלל קפלר (מה שאומר שבממוצע סביב כל כוכב סובבים בערך שני כוכבי לכת). כוכבי לכת אלה התגלו על ידי שיטה סטטיסטית הנקראת "אימות על ידי ריבוי". 95% מכוכבי הלכת שהתגלו היו קטנים יותר מנפטון, 4% מהם היו קטנים יותר מ־2.5 פעמים גודל כדור הארץ ונמצאו באזור ישיב, אזור שבו כוכב הלכת נמצא במרחק המתאים מכוכב האם ומאפשר טמפרטורת פני שטח ראויה להימצאות מים, מה בסופו של דבר יכול לאפשר לחיים להתפתח[4].

2M1207b - First image of an exoplanet
הדמיה בצבעים מלאכותיים של הננס החום 2M1207 (בכחול) ומלווהו הפלנטארי 2M1207b (באדום), כפי שנצפו בידי הטלסקופ הגדול מאוד (Very Large Telescope) - זהו כוכב הלכת החוץ־שמשי הראשון שצולם ישירות
Histogram Chart of Discovered Exoplanets as of 2017-03-08
גילויי כוכבי לכת חוץ־שמשיים בכל שנה.

היסטוריה

טענות אודות גילוי כוכבי לכת חוץ־שמשיים ידועים מזה למעלה ממאה שנים. כמה מהטענות הראשונות נגעו לכוכב הכפול 70 אופיוקי. בשנת 1855, דיווח קפטן וו.ס. ג'יקוב (W. S. Jacob) ממצפה הכוכבים של חברת הודו המזרחית הבריטית במדראס, כי מדידת אנומליה במסלולו של כוכב מגבירה את הסיכויים לקיומו של "גוף פלנטרי" במערכת זו. בעשור האחרון של המאה ה־19 אמר האסטרונום תומאס ג'. ג'. סי (Thomas J. J. See) מאוניברסיטת שיקגו, כי בעזרת מדידת אנומליה הוא הוכיח את קיומו של גוף שחור במערכת 70 אופיוקי בעל תקופת הקפה של 36 שנים. ואולם פורסט ריי מולטון (Moulton) פרסם מאמר ובו הוכיח כי מערכת בת שלושה גופים המקיפים זה את זה בפרמטרים הללו תהיה לא יציבה. במהלך שנות החמישים והשישים של המאה ה־20, פרסם פיטר ואן דה קאמפ (van de Kamp) מקולג' סוורתמור, מספר מאמרים ובהם סדרת טענות לגילויים, הפעם לכוכבי לכת המקיפים את כוכב ברנרד. האסטרונומים מתייחסים לגילויים מוקדמים אלה כשגויים.

Extrasolar planet NASA2
מערכת השמש שלנו בהשוואה למערכת 55 בסרטן

הגילוי הראשון שפורסם, ואשר קיבל אישור מחוקרים נוספים, נעשה בשנת 1988 בידי האסטרונומים הקנדים ברוס קמפבל, ג' ווקר וס. יאנג. תצפיותיהם על המהירות הרדיאלית גרמו להם לשער כי כוכב לכת מקיף את הכוכב Gamma Cephei (הידוע גם בשם אלראי, Alrai). הם נותרו זהירים ולא טענו כי מדובר בכוכב לכת, ובקהילה האסטרונומית שררה אי־ודאות במשך מספר שנים אודות תגלית זו ודומות לה. הסיבה לכך הייתה בעיקר משום שהתצפיות משכו את המדענים לקצה גבול היכולת של המכשירים באותו הזמן. מקור נוסף לבלבול היה כי כמה מכוכבי הלכת האפשריים היו למעשה ננסים חומים, עצמים בעלי מסת ביניים בין כוכבי לכת וכוכבים.

בשנים שלאחר מכן פורסמו תצפיות נוספות התומכות בקיומו של כוכב לכת המקיף את אלראי, אף כי סדרת מחקרים עוקבים בשנת 1992 העלתה ספקות. בשנת 1995 היה גילוי נוסף על ידי דידייה קוולוז ומישל מאייר. בסופו של דבר, בשנת 2003, איפשרו טכניקות משופרות להוכיח את קיומם של כוכבי לכת אלה.

בשנת 1991 טענו אנדרו ליין, מ. ביילס וס.ל. שמאר, כי גילו כוכבי לכת המקיפים את הפולסר PSR 1829-10. הם גילו את כוכבי הלכת בשל הפרעתם למחזור הסדיר של כוכב הנייטרונים. הטענה זכתה לתשומת לב גבוהה, אך לין וצוותו חזרו בהם במהרה. כיום גבר קצב הגילויים ומדי שבוע מתגלים כוכבי לכת חדשים [1], לרבות מספר כוכבי לכת שגילויים אישר טענות שנויות במחלוקת מסוף שנות השמונים. רבות מהתגליות הללו בוצעו בידי צוות בראשותם של ג'פרי מארסי (Marcy) ופול באטלר מאוניברסיטת קליפורניה שעבדו במצפי הכוכבים ליק וקק.

המערכת הראשונה שהתגלה בה יותר מכוכב לכת אחד הייתה אופסילון אנדרומדה. נכון לדצמבר 2011 ידועות כשמונים מערכות מרובות כוכבי לכת. בין כוכבי הלכת הידועים - ארבעה מקיפים שני פולסרים נפרדים. תצפיות בתת־אדום על דיסקות אבק הנמצאות סביב כוכבים הוכיחו את קיומם של מיליוני שביטים בכמה מערכות שמש.

שיטות גילוי

Orbit3
תרשים המראה כיצד עצם קטן המקיף כוכב גדול יותר יכול לגרום לשינויים במיקומו ומהירותו של הכוכב הגדול כשהם מקיפים את מרכז המסה המשותף

גילוי כוכבי לכת חוץ־שמשיים הוא מלאכה קשה בשל גודלם הקטן של כוכבי הלכת ובהירותם הנמוכה. עם זאת, נמצאו מספר שיטות שבעזרתן התגלו כוכבי לכת שכאלה:

  • צילום: כוכבי לכת מסיביים במיוחד (מספר מסות צדק) המקיפים את כוכב האם במרחק גדול יחסית ניתנים לגילוי באמצעות צילום. נכון לפברואר 2012 צולמו 31 כוכבי לכת, הראשון שבהם הוא 2M1207b.
  • אסטרומטריה: גילוי שינויים מחזוריים במיקומו של כוכב שנובעים מההשפעה הכבידתית של כוכב הלכת. שיטה זו אינה יעילה מפני שמסת כוכב הלכת קטנה הרבה יותר ממסת הכוכב (לדוגמה, השמש מכילה 99.86% ממסת כל מערכת השמש), ולכן ההשפעה הכבידתית ההדדית קטנה מאוד.
  • מהירות רדיאלית: מהירות רדיאלית היא המהירות של הגוף ביחס לצופה. כוח המשיכה שמפעיל כוכב הלכת גורם לכוכב האם לנוע במסלול מעט אליפטי. בהסתמך על אפקט דופלר ניתן למצוא את השינויים במהירות הכוכב וכך למצוא כוכב לכת המקיף אותו. זוהי אחת השיטות היעילות ביותר לגילוי כוכבי לכת.
  • ליקוי (טרנזיט): מעברים של כוכב לכת על פני דסקת הכוכב הם אירועים המתרחשים גם במערכת השמש (מכדור הארץ ניתן לצפות במעברים של כוכב חמה ונוגה). שינויים מחזוריים בעקומת ההארה של הכוכב עשויים להעיד על ליקוי. באמצעות שיטה זו ניתן להעריך גם את רדיוס כוכב הלכת, נטיית מסלולו ואף את הרכב האטמוספירה שלו. בשיטה זו משתמש טלסקופ החלל קפלר.
  • מיקרו עידוש כבידתי: זהו מקרה מיוחד של עידוש כבידתי בו אור מעודש על ידי שמש שאותה מקיף כוכב לכת. מאופי העידוש, שמגביר את עוצמת האור של העצם המעודש, ניתן להסיק על קיום כוכב לכת במערכת.

כיום ישנם שני טלסקופי חלל שמשתמשים בשיטות אלו בעת ביצוע מדידות מן החלל: טלסקופ החלל קפלר וטלסקופ החלל COROT. מדידות אסטרונומיות שמבוצעות מהחלל עשויות להיות רגישות ואפקטיביות יותר מאשר מדידות שנעשות מהקרקע, מכיוון שאפקט הטשטוש שגורמת אטמוספירת כדור הארץ אינו קיים בחלל, ומכיוון שהמכשירים יכולים גם לצפות בתחום התת־אדום שאינו חודר את האטמוספירה. טלסקופ החלל קפלר מסוגל לאתר גם כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ. גם טלסקופי ענק קרקעיים יכולים לצלם ישירות כוכבי לכת חוץ־שמשיים.

מינוחים

שמו של כוכב לכת נגזר משמו של הכוכב אותו הוא מקיף באמצעות הוספת אות לטינית קטנה ממוקמת ליד שם הכוכב, החל מהאות b המשמשת את כוכב הלכת הראשון שהתגלה במערכת.

לדוגמה התגלה כוכב הלכת ‎51 pegasi b‏. כוכב הלכת הבא שיתגלה באותה מערכת ייקרא, ‎ 51 pegasi c‏, הבא אחריו יקבל את התוספת d וכן הלאה. האות a לא נמצאת בשימוש משום שהיא למעשה ברירת המחדל - הכוכב עצמו. אותיות גדולות, אם ישנן, מסמנות את שם הכוכב במערכת כפולה ומשולשת.

האותיות מבוססות על סדר הגילוי ולא על מיקומו של כוכב הלכת במערכת. לדוגמה במערכת "גליזה 876", כוכב הלכת שהתגלה לאחרונה נקרא ‎ גליזה 876 d‏, למרות העובדה שהוא קרוב יותר לכוכב מאשר השניים שהתגלו לפניו (b ו־c). לפני גילויו של ‎ 51 pegasi b‏, כל כוכב לכת נקרא בשם אחר. כוכבי הלכת שהתגלו סביב הפולסאר PSR 1257+12 כונו תחילה באותיות גדולות B ו־C, וכאשר התגלה כוכב לכת קרוב משניהם לפולסאר הוא כונה ‎ PSR A 1257+12 ‏, ולא D. לכמה מכוכבי הלכת יש גם שמות לא רשמיים. לדוגמה ‎ HD 209458 b‏ נקרא גם באופן בלתי רשמי "אוסיריס". ו־‎ 51 pegasi b‏ מכונה "בלרופון".

מאפייני כוכבי לכת

מגנטוספירה

המגנטוספירה של כוכב הלכת מגינה עליו מפני רוח השמש. כדי שלכוכב לכת תהיה מגנטוספירה הוא חייב שתהיה לו ליבת מתכת נוזלית וכן מהירות סיבוב גבוהה. כוכבי לכת ללא מגנטוספירה מאבדים את האטמוספירה שלהם באורח קבע לרוח השמש. בכוכבי לכת קטנים יותר, כגון מאדים, הגלעין הנוזלי קופא במהירות. כוכבי לכת גדולים יותר שומרים על הגלעינים שלהם במצב נוזלי לתקופות ארוכות יותר. ירחים יכולים להיות מוגנים מרוח השמש באמצעות המגנטוספירה של כוכב הלכת אותו הם מקיפים. טיטאן, לדוגמה, מוגן בחלקו בידי המגנטוספירה של שבתאי. בנוסף, למרות גודלו, טיטאן מחזיק עדיין בגלעין נוזלי, בזכות הדחיסה הכבידתית הנגרמת בשל קרבתו היחסית לשבתאי. תצפיות מטלסקופ החלל האבל חשפו כי יש סבירות גבוהה לקיום שדות מגנטיים סביב כוכבי לכת חוץ־שמשיים. דוגמה לכך - ענק הגזים המקיף את הכוכב HD 179949. נכון לעכשיו, נראה שלמרבית ענקי הגז יש שדות מגנטיים חזקים.

צבע הצמחייה החזוי לכוכבי לכת חוץ ארציים

מחקר שבוצע לאחרונה בידי נאס"א הראה כי צבע הצמחים על כוכבי לכת חוץ־שמשיים ניתן לחיזוי. החוקרים מציעים כי הצמחים עשויים להיות ירוקים, צהובים או אדומים על כוכבי הלכת הללו. לטענתם, צבע הצמחים עשוי להיות הצבע השולט של הפוטוסינתזה באותו כוכב לכת. הם מאמינים כי הצבע הדומיננטי של הפוטוסינתזה עשוי להיות ניתן לחיזוי מהאור המוחזר בידי כוכב הלכת והספקטרום שבו מקרין הכוכב האם, הנספג באטמוספירה. מחקרים אלה הם חלק מתחום המכונה אסטרוביולוגיה[5].

שאלות בלתי פתורות

UpsilonAndromedae D moons
הדמיה של ירח היפותטי סביב אפסילון אנדרומדה d

שאלות רבות באשר לתכונותיהם של כוכבי לכת חוץ ארציים עדיין אינן פתורות. לדוגמה, הרכב מפורט יותר והסבירות של קיום ירח סביבם. הגילויים האחרונים, לפיהם כמה כוכבי לכת שנחקרו חסרו מים, הראו כי יש עוד המון מה ללמוד על תכונותיהם של כוכבי לכת חוץ־שמשיים. שאלה נוספת היא האם הם עשויים לאפשר קיום חיים. כמה כוכבי לכת נמצאים באזור החיים במערכת השמש שלהם, שם יש סיכוי לקיום תנאים להיווצרות כוכב לכת דומה לכדור הארץ, ואולם מרבית כוכבי הלכת הללו דומים יותר לצדק מאשר לכדור הארץ. אם יש לכוכבי לכת אלו ירחים גדולים, הירחים עשויים להיות ידידותיים יותר לחיים. גילוי חיים (ולאו דווקא ציוויליזציות מתקדמות) במרחק בין כוכב, בכל אופן, הוא אתגר טכנולוגי גדול שלא יהיה אפשרי במשך שנים רבות, גם אם החיים נפוצים ביקום.

כוכבי לכת בעלי עניין מדעי

שנות התשעים

התגלית הראשונה של כוכבי לכת חוץ־שמשיים נעשתה בשנת 1992, כאשר וולשן ופרייל (Wolszczan and Frail) פרסמו תוצאות מחקר בכתב העת נייצ'ר, המעידים על כוכבי לכת המקיפים את הפולסאר B1257+12. כוכבי לכת אלו, שהתגלו באמצעות מצפה הרדיו בארסיבו היו הראשונים שזכו לאישור הקהילייה המדעית, והם עדיין נחשבים יוצאי דופן בשל היותם מקיפים פולסאר ולא כוכב בסדרה הראשית (שמש הנמצאת בשלב צריכת המימן).

פגאסי 51b (שנת גילוי - 1995): הגילוי המאושר הראשון של כוכב לכת חוץ־שמשי מקיף שמש מהסדרה הראשית (‎51 pegasi)‏, הוכרז על ידי מישל מאיור ודיטר קלוץ בנייצ'ר ב־6 באוקטובר 1995. האסטרונומים הופתעו מגילויו של "צדק חם" אך מיד לאחר מכן גילו כוכבי לכת דומים בהצלחה רבה.

HD 209458 b (שנת גילוי - 1999): כוכב לכת זה, שהתגלה בשיטת המהירות הרדיאלית על ידי פרופ' צבי מזא"ה (אוניברסיטת ת"א) ועמיתיו, הפך לכוכב הלכת הראשון שנראה חולף על פני כוכב האם שלו. גילוי המעבר איפשר לאשר את קיומו של כוכב הלכת החשוד כאחראי למדידות המהירות הרדיאלית. בשנת 2001, הכריזו אסטרונומים שנעזרו בטלסקופ החלל האבל כי גילו אטמוספירה בכוכב לכת זה. הם איתרו חתימות ספקטרוסקופיות המעידות על קיום נתרן באטמוספירה, אך בריכוז נמוך מהמצופה. ככל הנראה הסיבה לכך נעוצה בעננים גבוהים המסתירים את השכבות הנמוכות של האטמוספירה.

2003

Artist's impression of pulsar planet B1620-26c
הדמיית אמן של כוכב הלכת המקיף פולסר PSR B1620-26c שהתגלה בשנת 2003. גילו מעל 12.5 מיליארד שנים והדבר הופך אותו לכוכב הלכת העתיק ביותר הידוע לאדם.

PSR B1620-26b ‏(שנת גילוי - 2003): ב־10 ביולי 2003, שוב תוך שימוש בטלסקופ החלל האבל אישר צוות מדענים בראשותו של שטיין סיגורדסון (Sigurdsson) את קיומו של כוכב הלכת הזקן ביותר. כוכב לכת זה נמצא בצביר הכדורי M4, כ־5,600 שנות אור מכדור הארץ בכיוון קבוצת עקרב. זהו כוכב הלכת היחיד שידוע כי מקיף שתי שמשות. אחת משתי השמשות היא פולסאר והשנייה - ננס לבן. מסתו של כוכב הלכת כפולה מזו של צדק וגילו מוערך ב־13 מיליארד שנים.

2004

Mu Arae d ו־TrES-1 (שנת גילוי - 2004): באוגוסט 2004 התגלה כוכב לכת המקיף את Mu Arae‏ שמסתו בערך פי 14 מזו של כדור הארץ, בידי אסטרונומים שהשתמשו במצפה האירופי הדרומי בצ'ילה באמצעות ספקטרוגרף. זהו כוכב הלכת השלישי מבחינת מסתו הנמוכה המקיף שמש מהסדרה הראשית שהתגלה עד כה, וייתכן שהוא גם כוכב הלכת הארצי הראשון שהתגלה המקיף שמש מהסדרה הראשית מחוץ למערכת השמש שלנו. בנוסף לכך התגלה כוכב לכת אחר, TrES-1 תוך שימוש בשיטת הליקוי, באמצעות הטלסקופ הקטן ביותר ששימש עד כה לגילוי כוכבי לכת חוץ־שמשיים - קוטרו ארבעה אינץ' בסך הכל. מכיוון שכוכב הלכת התגלה במסגרת סקר TrES הוא זכה לכינוי TrES-1. כוכב הלכת מקיף כוכב הידוע בכינויו הקטלוגי GSC 02652-01324. הממצא אושר בידי מצפה קק, שגם הוסיף ממצאים אודות מאפייניו.

2005

גליזה 876d (שנת גילוי - 2005): ביוני 2005, התגלה כוכב הלכת השלישי המקיף את הננס האדום גליזה 876. מסתו מוערכת בפי 7.5 מזו של כדור הארץ ולפיכך הוא היה בשעת גילויו הכוכב השני מלמטה מבחינת המסות, המקיף כוכב מהסדרה הראשית. הוא חייב להיות סלעי בוודאות. מסלולו קרוב מאוד לשמש שלו - רק 0.021 יחידות אסטרונומיות והוא מקיף את השמש שלו אחת ל־1.94 ימים.

HD 149026 b (שנת גילוי - 2005): ביולי 2005 התגלה כוכב הלכת בעל הגלעין הגדול ביותר עד כה. כוכב הלכת, ‎ HD 149026 b ‏ מקיף את הכוכב ‎ HD 149026 ‏ ומסת גלעינו לבדה גדולה פי 70 ממסת כדור הארץ, והיא אחראית לשני שלישים ממסת כוכב הלכת.

HD 188753 Ab (שנת גילוי - 2005): ביולי טען האסטרונום מאקאי קונאקי (Konacki) כי גילה כוכב לכת בעל מסה דומה לזו של צדק במערכת כוכבים משולשת בה הכוכבים מקיפים זה את זה במרחקים קרובים יחסית. השלישייה הכוכבית נמצאת במרחק של 149 שנות אור מכדור הארץ. גילוי זה נחשב כמאתגר את התאוריות אודות יצירת כוכבי הלכת, מכיוון שהנוכחות של שלושה כוכבים כל כך קרוב זה לזה, היה אמור להרוס כל סוג של דיסקה קדם־פלנטרית (שממנה נוצרים כוכבי הלכת), ובוודאי יקשה עליה לשמר לאורך זמן כוכבי לכת גדולים. ואכן, בשנת 2007 הפריכו אסטרונומים את התגלית וטענו כי אין כל סימן לכוכב לכת, וכי המכשירים שלהם אמורים לצפות בו. קונאקי הגן על עבודתו והוא מתכוון לבצע תצפיות המשך.

OGLE-2005-BLG-390Lb planet
הדמיית אמן של כוכב הלכת OGLE-2005-BLG-390Lb שטמפרטורת פני השטח שלו 220 מעלות צלזיוס לערך, מקיף כוכב במרחק 20 אלף שנות אור מכדור הארץ. כוכב לכת זה התגלה בשיטת מיקרו־עדשת כבידה.

2006

OGLE-2005-BLG-390Lb ‏(שנת גילוי - 2006): ב־25 בינואר 2006 הוכרז על גילוי OGLE-2005-BLG-390Lb. זהו כוכב הלכת המרוחק ביותר ולפיכך גם הקר ביותר שהתגלה עד כה. הוא מקיף ננס אדום הנמצא במרחק 21,500 שנות אור מכדור הארץ, לכיוון מרכז גלקסיית שביל החלב. הוא התגלה באמצעות שימוש בשיטת מיקרו־עדשה כבידתית, ומסתו מוערכת בפי 5.5 מזו של כדור הארץ, דבר שהופך אותו לכוכב הלכת הקל ביותר המקיף שמש בסדרה הראשית. קודם לתגלית זו, כוכבי הלכת בעלי המסות הנמוכות ביותר, התגלו רק במסלולים קרובים לשמש שלהם, אך מסלולו של כוכב לכת זה מוערך במרחק של 2.6 יחידות אסטרונומיות מכוכב האם שלו.

HAT-P-1b (שנת גילוי - 2006): אסטרונומים מהמכון הסמיתסוני שהשתמשו ברשת של טלסקופיים אוטומטיים קטנים בשם HAT גילו כוכב לכת, שזכה לכינוי HAT-P-1b, המקיף חבר אחד בצמד כוכבים הנמצאים במרחק 450 שנות אור מכדור הארץ בכיוון קבוצת הכוכבים Lacerta. רדיוסו של כוכב הלכת הוא פי 1.38 מזה של צדק, אך מסתו רק מחצית מזו של צדק והדבר הופך אותו לכוכב בעל הדחיסות הנמוכה ביותר הידוע - בערך רבע מצפיפות המים. עדיין לא ברור כיצד יכול כוכב לכת כזה להתפתח, ומאמינים כי כוכב לכת זה וכן HD 209458 b (אף הוא ענק גזים בעל צפיפות נמוכה) יכולים לספק תובנה על דרך היווצרות כוכבי הלכת. "חשבנו ש־HD 209458 b הוא מקרה בודד, אך הגילוי השני מראה שמשהו חסר בתאוריות שלנו על היווצרות כוכבי לכת", אומר רוברט נויס ומרכז הרווארד סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה.

SWEEPS-10 (שנת גילוי 2006): כוכב לכת זה מועמד לשיא כבעל תקופת המסלול הקצרה ביותר. שמו בא מהפרויקט שבמסגרתו הוא התגלה (פרויקט Sagittarius Window Eclipsing Extrasolar Planet Search) והוא משלים הקפה אחת של כוכב אם שלו בעשר שעות לערך. הוא נמצא בסך הכול 1.2 מיליון ק"מ מהשמש שלו, בערך פי 3 מהמרחק בין כדור הארץ לירח. לפיכך הוא גם כוכב הלכת החם ביותר שהתגלה מעולם. הטמפרטורה המוערכת על פניו היא 1650 מעלות צלזיוס. מסתו מוערכת ב־1.6 מסות צדק לפחות, כי אחרת, הכוחות הכבידתיים היו מושכים את כוכב הלכת וקורעים אותו לגזרים. נראה שכוכבי לכת בעלי משך הקפה קצר במיוחד מקיפים רק ננסים אדומים. הטמפרטורה הנמוכה יחסית של הכוכב מאפשרת את קיום כוכב הלכת.

2007

HD 209458 b ו־HD 189733 b (שנת גילוי - 2007): ב־21 בפברואר 2007, הודיעו נאס"א וכתב העת נייצ'ר על גילוי HD 209458 b ו־HD 189733 b - שני כוכבי הלכת הראשונים שהספקטרום שלהם נמדד ישירות. מדידות אלה נחשבות מזה זמן למנגנון הראשון שבו ניתן למדוד את הכימיה של כוכבי הלכת. באופן עקיף ניתן להסיק מכך אם יש או אין שם חיים באמצעות השפעתם של התהליכים הכרוכים בחיים על האטמוספירה. קבוצת חוקרים בראשותו של ד"ר ג'רמי ריצ'רדסון ממרכז טיסות החלל גודרד של נאס"א היו הראשונים לפרסם את התגלית בכתב העת נייצ'ר. ריצ'רדסון וצוותו מדדו את האטמוספירה של כוכב הלכת HD 209458 b בטווח אורכי הגל 7.5-13.2 מיקרונים. התוצאה סתרה את ההערכות התאורטיות בכמה דרכים. התחזית הייתה לשיא ב־10 מיקרון, דבר המעיד על קיום אדי מים באטמוספירת כוכב הלכת, ואולם שיא זה נעדר מהמדידות בכוכב לכת זה, ומשמעות הדבר היא שאין על פניו מים בריכוז שניתן לגלות[6]. במקום זאת נצפה שיא שלא נחזה מראש בתדר 9.65 מיקרונים, דבר המעיד על קיומם של ענני סיליקטים, תופעה שלא נצפתה עד כה. שיא נוסף, אף הוא בלתי צפוי, הופיע באורך גל 7.78 מיקרון ולחוקרים אין הסבר לגביו. צוות נפרד בראשותו של מארק סוויין (Swain) מהמעבדה להינע סילוני של נאס"א צפתה אף היא בספקטרום של אותו כוכב לכת, והגיעה לתוצאות דומות. הם פרסמו את המחקר שלהם באסטרופיזיקל ג'ורנל לטרס. צוות בראשותו של קארל גרילמאייר (Grillmair) מהמרכז המדעי של טלסקופ החלל שפיצר ביצע תצפית על כוכב הלכת HD 189733 b, וממצאיו פורסמו באסטרופיזיקל ג'ורנל לטרס.

גליזה 581c: כוכב הלכת עצמו התגלה קודם לכן, אך ב־24 באפריל 2007 פורסם כי התגלה שכוכב לכת זה עשוי להכיל מים זורמים ולפיכך הוא עשוי לייצר תנאים לחיים. בעוד עדויות לקיום מים זורמים לא התגלו, המקום שבו נמצא כוכב הלכת הוא בתוך אזור החיים שמאפשרת השמש שלו. מיקום זה מאפשר למים להתקיים במצב נוזלי. סת' שוסטק (Shostak), אסטרונום בכיר במכון SETI צוטט כאומר כי בשני מקרים קודמים, נחשד גליזה 581c; כמועמד בעל פוטנציאל לאיתור תבונה חוץ ארצית ואולם בשני המבחנים הללו לא התקבלה הוכחה לכך. האישור למיקומו של כוכב הלכת בתוך אזור החיים התקבל ממכשיר ה־HARP במצפה האירופי הדרומי, תוך שימוש בטלסקופ בקוטר 3.6 מטרים בשיטת המהירות הרדיאלית. גליזה 581c הוא כוכב לכת קטן יחסית - קוטרו מוערך בפעם וחצי מזה של כדור הארץ ומסתו כחמש מסות ארץ[7].

XO-3b כוכב לכת בעל 12 מסות צדק, כוכב הלכת המאסיבי ביותר שהתגלה בשיטת הליקוי, והמאסיבי ביותר עד כה בכלל, ממש מתחת לגבול התחתון של גודל הננסים החומים (13 מסות צדק). הרדיוס של כוכב לכת זה הוא 1.07 קטרי צדק, הוא מקיף את השמש שלו ב־3.19 ימים, במסלול אליפטי, שבקרבה כזו לשמש הוא נדיר.

TrES-4 הפוך מקודמו - זהו כוכב הלכת בעל הקוטר הגדול ביותר והצפיפות הנמוכה ביותר שהתגלה עד כה, קוטרו 1.7 פעמים קוטרו של צדק, אך מסתו רק 0.84 מסות צדק ופירוש הדבר שצפיפותו היא 0.2 גרם לסמ"ק - כצפיפותו של עץ בלסה - אחד העצים הקלים המשמשים לבניית רהיטים ורפסודות. הוא קרוב לשמש שלו ולפיכך חם יחסית, אך חום השמש לא נראה כמסביר את גודלו העצום.

פגאסי V391 b - במאמר שפורסם בנייצ'ר ב־13 בספטמבר 2007 כתבו 23 חוקרים מכל רחבי העולם ובהם פרופ' אליה ליבוביץ' מאוניברסיטת תל אביב תואר כוכב הלכת כמקיף כוכב שהיה דומה לשמש שלנו ואשר חווה בעבר את הפיכתו לענק אדום והוא בדרכו להפוך לננס לבן, זו למעשה הדוגמה הראשונה של כוכב לכת ששרד את מותה של השמש שלו, פרט מקרה קודם אחד - של הפולסאר B1257+12, ואולם במקרה של פולסאר, שמוצאו במוות אלים של כוכב מאסיבי בהרבה מהשמש שלנו, מעריכים המדענים שמדובר בכוכבי לכת שנמשכו אל הכוכב לאחר ההתפרצות, או לחלופין נוצרו במערכת לאחר ההתפוצצות, ואולי בעקבותיה. ליבוביץ אומר[8]: "זו אחת הסיבות לכך שהמערכת הזו מעניינת את הקהילה האסטרונומית. ישנם חישובים המנסים להבין מה קורה לכוכבי הלכת כאשר השמש מסיימת את חייה בסדרה הראשית והופכת לענק אדום. עובדה שכוכב לכת זה שרד, השאלה היא מה עלה בגורלם של כוכבי לכת אחרים באותה מערכת". כעת מתמקדת הקבוצה בחיפוש אחר כוכבי לכת אלו.

55 Cnc f - בנובמבר 2007 פרסמו מדענים כי גילו כוכב לכת חמישי המקיף שמש מחוץ למערכת השמש - 55 בסרטן, הנמצא במרחק 41 שנות אור בכיוון קבוצת סרטן. כוכב הלכת החדש גדול בהרבה מכדור הארץ - וכבד ממנו פי 45 ומקיף את שמשו במשך 260 יום.

2008

TW Hydrae b - צוות אסטרונומים מגרמניה גילה כוכב לכת שזה עתה נולד במערכת שמש הנמצאת עדיין בתהליך התהוות. ג'וני סטאיוואן ממכון מקס פלאנק לאסטרונומיה בהיידלברג, ועמיתיו אומרים כי מסתו של כוכב הלכת החדש פי 10 ממסתו של צדק והוא מקיף את הכוכב TW Hydrae, כוכב צעיר בן 8–10 מיליון שנים. כוכב הלכת מקיף את הכוכב במשך 3.56 ימים במרחק של כ־6 מיליון ק"מ, בתוך הגבול הפנימי של דיסקת האבק של המערכת הצעירה[9].

OGLE-2006-BLG-109Lc ,OGLE-2006-BLG-109Lb - שני כוכבי לכת שהתגלו סביב כוכב שגודלו כמחצית מגודלה של השמש. אחד הכוכבים מזכיר במיקומו ובגודלו (היחסי) את צדק והאחר את שבתאי. הכוכב התגלה בדרך ייחודית - שיטת עדשת הכבידה[10]. OGLE-2006-BLG-109L נמצא במרחק 5,000 שנות אור מכדור הארץ, אך בשל העובדה שכוכב אחר עבר מאחוריו, ו־OGLE-2006-BLG-109L שימש לו כעדשה המגבירה את אורו, ניתן היה לחקור במשך כשבועיים את המערכת ולאתר כוכבי לכת. לדברי פרופ' דן מעוז[11] זו המערכת הדומה ביותר למערכת השמש מבין כל המערכות שהתגלו עד כה.

Exoplanet Comparison CoRoT-9 b
כוכב הלכת COROT-9b בהשוואה לצדק

סובב סביב הכוכב COROT-9. הוא נמצא במרחק של כ־1,500 שנות אור מכדור הארץ, בקבוצת הכוכבים מגן. הכוכב עובר על פני השמש שלו אחת ל־95 ימים, וגודלו בערך כגודלו של כוכב צדק.

הוא נתגלה לראשונה על ידי הלוויין הצרפתי "קורו" (Corot) בקיץ 2008. לאחר מכן נעשו סדרה של תצפיות מנקודות שונות ברחבי העולם, ביניהם גם במצפה הכוכבים של אוניברסיטת תל אביב בקרבת מכתש רמון. הכוכב התפרסם לציבור בשנת 2010 עם מאמר בכתב העת "Nature". הגילוי היה פרי עבודתם של כ־60 אסטרונומים מרחבי העולם, ביניהם הפרופסורים צבי מזא"ה ואבי שפורר מאוניברסיטת תל אביב[12].

2011

קפלר 20e וקפלר 20f- זוג כוכבי לכת שהתגלו על ידי טלסקופ החלל קפלר. הגילוי פורסם ב־20 בדצמבר 2011, זוהי פעם ראשונה שאושר זיהוי של כוכב לכת דמוי גודל ארץ. שני כוכבי הלכת, יחד עם עוד שלושה כוכבי לכת, מקיפים כוכב דמוי שמש בשם קפלר־20, הנמצא במרחק של כ־950 שנות אור מכדור הארץ. גדלו של קפלר־20e הוא רק 0.87 פעמים גדלו של כדור הארץ, והוא משלים הקפה סביב השמש שלו פעם ב־6.1 יום. קפלר־20f גדול מכדור הארץ ב־3 אחוזים, ומשלים הקפה סביב השמש שלו פעם ב־19.6 ימים. כוכבי הלכת חמים מכדי שיתקיימו עליהם חיים[13][14].

HD 189733 b הוא כוכב לכת גדול החג סביב לכוכב HD 189733. בתצפיות שנערכו עליו בעזרת טלסקופ החלל האבל וטלסקופ החלל שפיצר התגלו עליו מים, מתאן, פחמן חד־חמצני ופחמן דו־חמצני.

בדרך כלל המצאות פחמן דו־חמצני מעידה על התכנות לקיום חיים. מניחים כי בגלל חומו של הכוכב HD 189733 לא יהיו עליו חיים אבל הטכנולוגיה שאפשרה מציאת פחמן דו־חמצני עליו תעזור במציאת כוכבים אחרים בעלי סימנים לקיום חיים.

קפלר־22b הוא כוכב לכת המקיף כוכב מסוג G, ונמצא באזור ישיב. מרחקו לכוכב האם הוא כ־0.85 יחידות אסטרונומיות, אולם, כוכב האם שלו פולט כ־25% פחות קרינה מהשמש, ולכן טמפרטורת פני השטח שלו מתאימה לחיים מחוץ לכדור הארץ.

2012

KOI-961 הוא ננס אדום שהתגלו סביבו שלושה כוכבי לכת. לכוכבי הלכת רדיוס של 0.57, 0.73 ו־0.78 פעמים רדיוס כדור הארץ. זוהי המערכת הראשונה שנמצאה שכל כוכבי הלכת שבה קטנים מכדור הארץ. כוכבי הלכת שבמערכת נמצאים במסלול קרוב לכוכב, הרבה פנימה מאזור ישיב[15].

2013

קפלר־37b הוא כוכב לכת חוץ־שמשי המקיף את הכוכב קפלר 37 אשר נמצא בקבוצת הכוכבים נבל. נכון לפברואר 2013 זה הוא כוכב הלכת הקטן ביותר שהתגלה מסביב לכוכב מהסדרה הראשית. הרדיוס של כוכב לכת זה הוא מעט גדול יותר מזה של הירח של כדור הארץ.

2014

קפלר־186f הוא כוכב לכת דמוי ארץ המקיף את ננס אדום, קפלר־186, המרוחק 492 שנות אור מכדור הארץ והתגלה על ידי טלסקופ החלל קפלר. זהו כוכב הלכת החוץ שמשי הראשון עם רדיוס דומה לזה של כדור הארץ שהתגלה באזור ישיב של כוכב אחר.

2016

פרוקסימה קנטאורי b הוא אקזופלנטה באזור הישיב של הכוכב פרוקסימה קנטאורי שנמצא במערכת השמש אלפא קנטאורי במרחק 4 שנות אור מכדור הארץ.

האקזופלנטה הזאת היא האקזופלנטה הקרובה ביותר לכדור הארץ שנמצאת באזור הישיב.

2017

TRAPPIST-1, כוכב מסוג ננס קר מאוד, הנמצא במרחק 39.13 שנות אור מכדור הארץ. במערכת כוכבי לכת שלו התגלו בשנת 2017 שבעה כוכבי לכת סלעיים הנמצאים באזור ישיב ולכן, במסגרת המידע החסר לגביהם נקבע כי יש אפשרות סבירה לקיום חיים בהם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל:
פורטל מדעי החלל

הערות שוליים

  1. ^ http://archive.stsci.edu/kepler/koi/search.php ארכיון] באתר קפלר
  2. ^ אבי בליזובסקי, ‏אסטרונומים מעריכים כי בשביל החלב יש 100 מיליארד כוכבי לכת דמויי כדור הארץ, באתר "הידען", 7 באפריל 2013
  3. ^ אחד או יותר כוכבי לכת קשורים לכל כוכב בגלקסיית שביל החלב, על פי תצפיות מיקרו־עידוש, A. Cassan ועמיתים, 28 באוקטובר 2011. ידיעה בנושא באתר הידען.
  4. ^ ynet, צפוף בגלקסיה: התגלו עוד 715 כוכבי לכת, באתר ynet, 27 בפברואר 2014
  5. ^ http://www.spaceflightnow.com/news/n0704/11planetcolors
  6. ^ כוכב הלכת הכחול עם מזג האוויר הקטלני, באתר ynet, 2 בנובמבר 2016
  7. ^ אבי בליזובסקי, ‏התגלה כוכב הלכת הראשון מחוץ למערכת שעשוי להיות ידידותי לחיים, באתר "הידען", 25 באפריל 2007
  8. ^ אבי בליזובסקי, ‏התגלה כוכב לכת המקיף שמש שכבר סיימה מזמן את חייה בסדרה הראשית, באתר "הידען", 13 בספטמבר 2007
  9. ^ אבי בליזובסקי, ‏טלסקופים גילו את כוכב הלכת הצעיר ביותר עד כה, באתר "הידען", 5 בינואר 2008
  10. ^ דרך הגילוי מוסברת במאמר שפרסם צוות בינלאומי של חוקרים, הכולל בין היתר גם את פרופ' דן מעוז וד"ר שי כספי מאוניברסיטת תל אביב, בכתב העת Science ב־14 בפברואר 2008.
  11. ^ אבי בליזובסקי, ‏צוות מדענים בינלאומיים ובהם חוקרים מאוני' ת"א גילה מערכת השמש התאומה, באתר "הידען", 14 בפברואר 2008
  12. ^ שי זמיר, אסטרונומים ישראלים גילו כוכב לכת חדש, באתר ynet, 17 במרץ 2010
  13. ^ מערכת קפלר־20 באתר Extrasolar Planets Encyclopaedia
  14. ^ ידיעה באתר של NASA
  15. ^ מאפייני הלוויינים של KOI-961,‏Muirhead, Philip S. ועמיתים, ינואר 2012
2M1207b

2M1207b‏ או 2MASSW J1207334-393254b הוא כוכב לכת חוץ־שמשי שמקיף את הננס החום 2M1207 שנמצא בקבוצת הכוכבים קנטאור במרחק 171 שנות אור מכדור הארץ. 2M1207 הוא ננס חום צעיר יחסית, בן כ־5–10 מיליון שנים. 2M1207b התגלה באפריל 2004 באמצעות צילום בתת־אדום על ידי הטלסקופ הגדול מאוד במצפה הכוכבים פאראנאל בצ'ילה על ידי צוות מהמצפה האירופי הדרומי בראשות גאל שובה‏. זהו כוכב הלכת הראשון שזוהה באמצעות צפייה ישירה. מסתו מוערכת בכ־8 מסות צדק והוא מקיף את כוכב האם שלו במרחק הגדול מהמרחק (הממוצע) של פלוטו מהשמש. 2M1207b כהה בערך פי מאה מ־2M1207. בשל יחס המסות הנמוך (הכוכב גדול פי 3~ מכוכב הלכת) בין הכוכב לכוכב הלכת הציעו חלק מהחוקרים שהמערכת נוצרה בצורה הדומה לכוכב כפול ולא בצורת היווצרות של מערכת כוכבי לכת.

כוכב הלכת הוא ענק גזים חם יחסית; טמפרטורת פני השטח שלו מוערכת ב־1,100 או 1,600 מעלות קלווין (C° ‏826 או C° ‏1327 בהתאמה), הטמפרטורה הגבוהה נגרמת בעיקר בשל לחץ כבידתי. הספקטרום התת־אדום שלו מעיד על קיומם של מולקולות מים באטמוספירה שלו. כוכב הלכת חם מדי לקיום חיים, ורחוק מכוכב האם שלו מכדי שיתאפשרו חיים בירחים אפשריים שלו.

K2-18b

K2-18b (ידוע גם בשם EPIC 201912552 b) הוא כוכב לכת חוץ-שמשי המקיף את הננס האדום K2-18 כל 33 יום, הוא נמצא במרחק של 124 שנות אור ממערכת השמש. כוכב הלכת התגלה באמצעות טלסקופ החלל קפלר, ומסתו גדולה פי שמונה ממסת כדור הארץ.

כוכב הלכת נמצא באזור ישיב, ומחקר משנת 2017 מלמד כי הוא ככל הנראה כוכב לכת דמוי ארץ בגודל סופר ארץ.

בשנת 2019 התגלתה כמות ניכרת של מים באטמוספירה שלו, כפי שעולה משני מחקרים בלתי מתואמים, שהתבססו על נתונים משולבים של תצפיות מטלסקופ החלל קפלר, טלסקופ החלל האבל וטלסקופ החלל שפיצר. הוא כוכב הלכת החוץ-שמשי הראשון שנמצא באזור ישיב שהתגלו בו מים, ולמרות זאת, ככל הנראה, אין בו תנאים לקיום חיים.

LHS 288

LHS 288 הוא ננס אדום הנמצא בקבוצת הכוכבים שדרית במרחק של 15.6 שנות אור מכדור הארץ. עם בהירות נראית מדרגה 13.92, הכוכב עמום מכדי שיהיה ניתן לראותו בעין בלתי מזוינת. מחקרים שנעשו על הכוכב בתקופה האחרונה מציעים שישנו כוכב לכת חוץ שמשי בעל מסה זהה לזו של צדק אשר מקיף את LHS 288.

OGLE-2005-BLG-390Lb

OGLE-2005-BLG-390Lb או OGLE-05-390Lb הוא כוכב לכת חוץ-שמשי שהתגלה במערכת כוכבי לכת מרוחקת מכדור הארץ, ייחודו בכך שהוא כוכב הלכת הראשון בעל מעטפת מוצקה וקרה שהתגלה לאדם מחוץ למערכת השמש.

TRAPPIST-1g

TRAPPIST-1g הוא כוכב לכת חוץ־שמשי אשר נמצא במערכת הכוכבים TRAPPIST-1, הנמצאת במרחק של כ־39.13 שנות אור מכדור הארץ. כוכב לכת זה הוא הגדול ביותר במערכת כוכבים זו.

את כוכב הלכת גילו מדענים בשנת 2017, ולהערכתם יש סיכוי שיהיו עליו מים נוזלים ואפילו חיים משום שהוא נמצא באזור ישיב.

כוכב הלכת בעל מסה של פי 1.34 ממסת כדור הארץ ורדיוס הגדול פי 1.127 מרדיוס כדור הארץ, יש לו אטמוספירה, והוא מקיף את שמשו תוך כ־12.35 ימים ארציים.הכוכב מקבל אותה כמות אור כמו שחגורת האסטרואידים שנמצאת במערכת השמש שלנו.

WASP-17b

WASP-17b הוא כוכב לכת חוץ-שמשי גזי, הוא כוכב הלכת היחיד של הכוכב WASP-17 הרחוק אלף שנות אור מכדור הארץ. בשונה משאר כוכבי הלכת הידועים למדע כיום אשר כיוון סיבובם סביב הכוכב זהה לכיוון סיבובו סביב צירו, כוכב הלכת WASP-17b מסתובב סביב הכוכב בכיוון הפוך מכיוון סיבובו. מסלול סיבוב זה נקרא מסלול נסוג (Retrograde motion).

ה-wasp-17b כפול בגודלו מכוכב הלכת צדק אבל רק חצי מהמסה שלו. הוא כוכב הלכת בעל הקוטר הגדול ביותר שנמצא עד היום מחוץ למערכת השמש.

אלפא קנטאורי B

אלפא קנטאורי B הוא כוכב הסדרה הראשית כתום, בן זוגו של אלפא קנטאורי A. סיווגו הספקטרלי הוא K1 ובהירותו היא 0.5 מזו של השמש. קוטרו הוא 1,200,000 ק"מ ומסתו שווה ל-0.907 מסות שמש. טמפרטורת הפנים שלו היא 5,200° צלזיוס. בהירותו הנראית היא 1.35 ובהירותו המוחלטת 5.7. מרחקו מכדור הארץ הוא 4.4 שנות אור.

באוקטובר 2012 התגלה כוכב לכת חוץ-שמשי המקיף את הכוכב. לכוכב הלכת מסה דומה לשל כדור הארץ, הוא משלים הקפה סביב הכוכב בכ-3.2 ימים, ומרחקו כ-6 מיליון ק"מ.בכוכב הלכת הזה לא יכולים להתקיים חיים מכוון שהוא מקיף את כוכב השבת שלו מקרוב.

גליזה 1132b

גליזה 1132b (נקרא גם GJ 1132 b) הוא כוכב לכת חוץ-שמשי המקיף ננס אדום (גליזה 1132) ומרוחק 39 שנות אור (12 פארסק) מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים מפרש. כוכב הלכת התגלה בשיטת ליקוי (טרנזיט) במצפה הכוכבים פרד לורנס וויפל בשנת 2015.

בעת הגילוי הצביעו החוקרים על כך שבלתי-ניתן לקיים חיים בכוכב הלכת, אולם הוא קר מספיק על מנת שתהיה לו אטמוספירה משמעותית. גליזה 1132b גם קרוב יחסית לכדור הארץ כדי שיהיה ניתן לחקור אותו ובכך הוא נחשב כמשמעותי עבור המחקר בחיפוש חיים מחוץ למערכת השמש, כמו כן מתוקף היותו מקיף ננס אדום יש אפשרות לחקור יותר טוב בשיטת הליקוי.

גליזה 1132b מוערך ככוכב לכת חם במיוחד מאחר שהקרינה מכוכב האם מגיעה לפי 19 מאשר לכדור הארץ, כך שטמפרטורת פני השטח שלו מגיעה ל-370 מעלות צלזיוס. במחקר שפורסם באפריל 2017 אושר לראשונה קיומה של אטמוספירה לכוכב לכת דמוי ארץ .

גליזה 581g

גליזה 581g (באנגלית: Gliese 581 g) ולפעמים גם נקרא זארמינה הוא כוכב לכת חוץ-שמשי שעדיין לא אושר (ושנוי במחלוקת) אשר עשוי להקיף כוכב מסוג ננס אדום הנקרא גליזה 581, ונמצא במרחק של 20 שנות אור מכדור הארץ בקונסטלציית מאזניים. וזה הוא לכאורה כוכב הלכת השישי שהתגלה במערכת גליזה 581. הגילוי של כוכב הלכת הוכרז בסוף ספטמבר 2010, אחרי עשור של תצפיות. אולם, צוות המחקר עדיין לא יכל לאשר בוודאות את קיומו של כוכב לכת זה.

גליזה 581g משך תשומת לב רבה מכיוון שהוא נמצא ליד אמצע האזור הישיב של כוכב האם שלו, גליזה 581. זאת אומרת שכוכב לכת זה עשוי להכיל מים במצב נוזלי על פני השטח שלו ועקב כך עשוי להכיל צורות חיים בדומה לזו שבכדור הארץ. (אולם, הטמפרטורה שכנראה שוררת בכוכב לכת זה היא בין 12- ל 37- °C). אם כוכב לכת זה הוא כוכב לכת סלעי, תנאים אטמוספירים חיוביים יכולים לאשר נוכחותם של מים במצב נוזלי על פני השטח של גליזה 581g, וכתוצאה מכך קיום חיים על כוכב לכת זה עשוי להיות כנראה אפשרי. המסה של גליזה 581g היא בין 3.1 ל 4.3 כפול ממסת כדור הארץ ולכן הוא נחשב לכוכב לכת מסוג סופר-ארץ (כוכב לכת חוץ-שמשי אשר מסתו גדולה מזו של כדור הארץ אבל קטנה מזו של ענקי הגזים אורנוס ונפטון) בנוסף הוא הסופר-ארץ הכי קרוב לכדור הארץ שנמצא באזור ישיב. למעשה, כוכב לכת זה הוא בעל הסיכויים הגדולים ביותר לקיום חיים מחוץ למערכת השמש שלנו.

הזיהוי המשוער של גליזה 581g אחרי תקופה קצרה של חיפושים, והעובדה שכוכב לכת עם סיכוי כה גדול לקיום חיים נמצא ממש סמוך לכדור הארץ (מבחינה אסטרונומית) הובילה לכך שאסטרונומים משערים כי אחוז כוכבי הלכת שמקיימים תנאי מחיה וקיום ראויים עשוי להיות גדול הרבה יותר מ-10 אחוז.

ירח חוץ-שמשי

ירח חוץ־שמשי (באנגלית: Exomoon) הוא ירח הסובב כוכב לכת חוץ-שמשי, כלומר מחוץ למערכת השמש. קיומם של אלה הוא היסק מדעי מתוך הידיעה כי לענקי הגזים במערכת השמש ישנם ירחים רבים, כגון ירחי צדק וירחי שבתאי. לפיכך, סביר ביותר להניח כי אלה נפוצים גם במערכות כוכבי לכת אחרות.

עם זאת, ירחים חוץ-שמשיים קשים לזיהוי בטכנולוגיה הקיימת כיום, אף על פי שתצפיות של טלסקופ החלל קפלר מצאו מספר ירחים שקיומם עדיין לא אושר.

כוכב ברנרד b

כוכב ברנרד b (נקרא גם GJ 699 b) הוא כוכב לכת חוץ-שמשי, ככל הנראה סלעי ומכוסה קרח, המקיף את כוכב ברנרד ומרוחק 5.978 שנות אור ממערכת השמש. על גילויו הוכרז רשמית בנובמבר 2018. הוא כוכב לכת חוץ-שמשי השני הכי קרוב לכדור הארץ (אחרי פרוקסימה קנטאורי b). הוא כוכב לכת דמוי ארץ מכיוון שנמצא באזור ישיב. הוא משלים הקפה סביב הכוכב כל 232.8 יום במרחק ממוצע של 0.4 יחידות אסטרונומיות, מרחק הדומה לזה של כוכב חמה סביב השמש.

כוכב לכת זה קר מאוד, עם טמפרטורה ממוצעת של 168- מעלות צלזיוס ומקבל רק 2% מהקרינה שמגיעה מהשמש לכדור הארץ, אולם המחקר הצביע על כך שבצעירותו היה חם יותר ב-70 מעלות צלזיוס וכך שאם לברנרד b יש גלעין גדול של ברזל או ניקל כמו ליבת כדור הארץ – ייתכן שגלעין זה ממשיך לחמם את המים מתחת לפני השטח, בדומה לתהליך שאנו רואים באגמים התת-קרקעיים של יבשת אנטארקטיקה ובירח הקרח אירופה.

כוכב לכת

כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי באופן הבא:

במערכת השמש:

(א) נמצא במסלול קבוע סביב השמש;

(ב) בעל מסה גדולה דיו כדי שכוח המשיכה שלו יצור צורה הקרובה לצורה כדורית;

(ג) הוא מפנה את מסלולו מעצמים אחרים;או מחוץ למערכת השמש:

(1) נמצא במסלול קבוע סביב כוכב או שאריות של כוכב;

(2) המסה שלו מתחת למסה הדרושה להיתוך תרמו-גרעיני של דאוטריום;

(3) בעל דרישות מסה/גודל למעמד פלנטרי במערכת השמש שלנו; כוכב לכת מקיף את השמשלעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה. לפיכך אין להם אור משל עצמם, והם נראים מאירים כי הם מחזירים את אור השמש הפוגע בהם.

הגדרת כוכב לכת במערכת השמש הוכרזה על ידי האיגוד האסטרונומי ב-2006, בעוד ההגדרה של כוכב לכת חוץ-שמשי הוצגה ב-2003. הכרזות אלו נועדו להסדיר הגדרות פורמליות בתחום, לאחר עשורים של תגליות. בהתאם, מכילה מערכת השמש שלושה סוגי גופים:

כוכבי לכת;

כוכבי לכת ננסים;

גופים קטנים במערכת השמש (אסטרואידים, קנטאורים, שביטים, גופים טרנס-נפטוניים, כוכבי לכת מינורים ואחרים).על פי אותן הגדרות במערכת השמש ישנם שמונה כוכבי לכת - ארבעת כוכבי הלכת הארציים כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, וארבעת ענקי הגז צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. בעבר פלוטו נחשב אף הוא לכוכב לכת, אך מעמדתו שונה לכוכב לכת ננסי.

מבחינה פיזיקלית לא קיים הבדל משמעותי בין כוכבי לכת במערכת השמש לבין כוכבי לכת חוץ שמשיים, כך שלעיתים מכנים את שתי הקבוצות בשם "כוכבי לכת". הענף המדעי שחוקר כוכבי לכת נקרא מדעים פלנטריים והוא משלב בתוכו מדעי החלל עם מדעי כדור הארץ.

כוכב לכת הליום

כוכב לכת הליום (אנגלית: Helium planet) הוא טיפוס היפותטי של כוכב לכת חוץ שמשי המורכב מהליום. כוכב לכת זה עשוי להיווצר מננס לבן קל שאיבד חלק ניכר ממסתו. בניגוד לענקי הגזים, כדוגמת צדק ושבתאי המורכבים בעיקר ממימן עם אחוז מסוים של הליום ושברי אחוז של יסודות אחרים. כוכבי לכת הליום צפויים להיות מורכבים מהליום בלבד מכיוון שהם תוצרים של כוכב ש"שרף" את המימן בתהליך של היתוך גרעיני. לפי אחד המודלים, כוכב לכת הליום יכול להיווצר מננס לבן במערכת של שני ננסים לבנים, בהם הננס המסיבי יותר ספח אליו מסה מהננס הקל יותר. מנגנון אחר שיכול ליצור כוכב לכת המורכב מהליום הוא תהליך של נידוף באור, בו מרבית המימן עוזבת את כוכב הלכת. נכון ל-2015 לא נצפה גרם שמיים מסוג זה.

פרוקסימה קנטאורי b

פרוקסימה קנטאורי b הוא כוכב לכת חוץ-שמשי המקיף את פרוקסימה קנטאורי, וכוכב הלכת הקרוב ביותר למערכת השמש.

פרוקסימה קנטאורי הוא ננס אדום והכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ. כוכב הלכת הוא כוכב לכת ארצי ומקיף את כוכב האם באזור ישיב, כך שתאורטית ייתכנו עליו חיים, אם כי רק באזור המצומצם שבגבול היום והלילה. למרות זאת, מחקר סובר כי ככל הנראה לא ייתכנו חיים על גביו וזאת בגלל ההתפרצויות על פני הכוכב שלו, פרוקסימה קנטאורי. בשנת 2018 התגלה כי בתקופה האחרונה מלפני כן הייתה על הכוכב שלו התפרצות סולארית, אולם ככל הנראה זו לא אמורה להשפיע בצורה קטלנית אם הוא אכן מוגן ויש עליו חיים.על אף שהוא נמצא במערכת כוכבי הלכת הכי קרובה למערכת השמש, מסע אליו, בטכנולוגיה הנוכחית, עשוי לארוך עשרות אלפי שנים.

טלסקופ החלל ג'יימס וב צפוי לחקור את האטמוספירה של כוכב הלכת ואת האפשרות לקיומם של חיים עליו, כך גם הטלסקופ הגדול מאוד יעשה במטרה להכין שליחות גשושיות זעירות למסע לעבר כוכב הלכת.

קפלר-20

קפלר-20 הוא כוכב דמוי שמש שנמצא במרחק של כ-945 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים נבל, ומסביבו מערכת כוכבי לכת בת חמישה כוכבי לכת, שמהם שניים קרובים בגודלם לכדור הארץ. טמפרטורת פני השטח שלו דומה לזו של השמש, אך גילו כ-8.8 מיליארד שנים (לעומת השמש- 4.5 מיליארד). ב-20 בדצמבר 2011 פירסמה נאס"א על גילוי שני כוכבי לכת בעלי רדיוס דומה לכדור הארץ המקיפים את קפלר-20. זוהי פעם ראשונה שאושר גילויו של כוכב לכת חוץ-שמשי דמוי גודל ארץ.

קפלר-22b

קפלר-22b (אנגלית: Kepler-22b) הוא כוכב לכת חוץ-שמשי שמקיף כוכב דמוי שמש ונמצא באזור ישיב.

עד לגילויו של קפלר-69f, היה כוכב לכת זה הקטן ביותר בתנאים אלו שאושר על ידי טלסקופ החלל קפלר של נאס"א. התגלית הוכרזה ב-5 בדצמבר 2011.

הרדיוס של כוכב הלכת הוא בערך 2.4 פעמים רדיוס כדור הארץ (כ-0.6 פעמים רדיוס נפטון), מרחקו כ-600 שנות אור מכדור הארץ, והוא מקיף את הכוכב קפלר 22.נכון לדצמבר 2011 המסה והרכב פני השטח של כוכב הלכת עדיין לא ידועים, ועדיין לא ברור אם יש לו קרקע סלעית (בדומה לכדור הארץ) או קרקע נוזלית (בדומה לענקי הגזים). אם הצפיפות שלו זהה לכדור הארץ (5.515 גרם לסמ"ק), מסתו תהיה 13.4 מסות כדור הארץ וכוח הכבידה שלו יהיה פי 2.4 מכדור הארץ. אם הצפיפות שלו תהיה כמו של מים (גרם לסמ"ק), מסתו תהיה 2.5 פעמים כדור הארץ וכח הכבידה שלו יהיה פי 0.43 מכדור הארץ.

המרחק של קפלר 22b מכוכב האם שלו הוא כ-127 מיליון ק"מ (כ-85% ממרחק כדור הארץ מהשמש) וזמן ההקפה שלו, 290 יום. עם זאת, מכיוון שפליטת האור של קפלר 22 (כוכב האם) קטנה בכ-25% מהשמש, הטמפרטורה הממוצעת על פני כוכב הלכת אמורה להיות מתאימה לחיים מחוץ לכדור הארץ. מדענים מעריכים שהיא כ-C°‏11- בממוצע אם אין לו אטמוספירה וכ-C°‏22 בממוצע אם יש לו אטמוספירה דמוית כדור הארץ.

קפלר-452b

קפלר-452b (באנגלית: Kepler-452b) הוא כוכב לכת חוץ-שמשי הסובב סביב כוכב מסוג G קפלר-452. הוא התגלה על ידי טלסקופ החלל קפלר והתגלית פורסמה על ידי נאס"א ב-23 ביולי 2015. הוא היה כוכב הלכת הקטן ביותר באזור ישיב מבין אלה שאותרו עד אז וייתכן שתנאיו הפיזיים מתאימים לקיום חיים.

קפלר 1647b

קפלר 1647b (באנגלית: Kepler 1647b, נקרא גם Kepler-1647(AB)-b על מנת להדגיש שנמצא במערכת של כוכב כפול, מוכר גם בשם KOI-2939.01) הוא כוכב לכת חוץ-שמשי הנמצא בתוך מערכת מרובת כוכבים ובה שני כוכבים הדומים בגודלם לשמש, במרחק 3,700 שנות אור (1,100 פארסק) מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים ברבור. גילה של מערכת הכוכבים הוא 4.4 מיליארד שנים, כגילה של מערכת השמש. למרות שכוכב הלכת נמצא באזור ישיב, היותו ענק גזים ככל הנראה לא מאפשרת חיים - עם זאת, היה ויש לו ירחים גדולים, הרי שיש סיכוי למצוא בהם חיים.

כוכב הלכת התגלה לראשונה בשנת 2009 על ידי טלסקופ החלל קפלר באמצעות שיטת גלוי של ליקוי (טרנזיט), אך הגילוי לא היה מספיק לאשש את קיומו ונדרשו עוד שלוש תצפיות נוספות. צוות אסטרונומים ממרכז טיסות החלל גודרד ומאוניברסיטת סן-דייגו זיהו את כוכב הלכת באמצעות נתוני טלסקופ החלל קפלר, עד שגילויו אושר ב-13 ביוני 2016.

רוס 128 b

רוס 128 b הוא כוכב לכת חוץ-שמשי, כנראה סלעי, הנמצא בחלקו הפנימי של האזור הישיב במערכת הכוכבים של רוס 128. הוא כוכב לכת דמוי ארץ השני היה הכי קרוב שהתגלה (אחרי פרוקסימה קנטאורי b ועד גילוי כוכב ברנרד b) ומרוחק כ-11 שנות אור ממערכת השמש. רוס 128 b משלים את הקפת הכוכב שלו כל 9.8 ימים לערך ובמרחק של כשמונה מיליון קילומטרים (לעומת כ-150 מיליון ק"מ אצל כדור הארץ), אבל הטמפרטורה המשוערת בו היא כ-280 מעלות קלווין (כ-7° צלזיוס) מאחר שהכוכב הוא מסוג ננס אדום ולכן הקרינה עומדת על 1.38 לעומת הקרינה על כדור הארץ. מסתו המשוערת של כוכב הלכת גדולה ב-35% ממסת כדור הארץ וכמות האנרגיה שהוא מקבל מרוס 128 גדולה ב-38% מכמות האנרגיה שמגיעה לכדור הארץ מהשמש. כמו כן, לדברי החוקרים, אין לרוס 128 כמעט התפרצויות שמש סוערות, דבר המגדיל את הסיכוי לקיומם של חיים עליו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.