כדור פורח

כדור פורח הוא כלי טיס המורכב מבלון גדול (מעטפת) מלא אוויר חם או גז שמחובר לתא לנשיאת נוסעים או מטען.

המראת כדור פורח ליד בית השיטה
Hotair.balloon.2.750pix
כדור פורח מעל בריסטול
BallonKathedrale01 edit
כדור פורח מעוצב בדמות הקתדרלה של מנזר סנט גלן
Colorado Springs Hot Air Balloon Competition
פסטיבל כדורים פורחים בקולורדו ספרינגס

היסטוריה

The governor of Bac-Ninh collecting cards, ca. 1895, pt. 7
ציור של כדור פורח
1798-balloon-henri
כדור פורח, 1798

כדורים פורחים היו כלי הטיס הראשונים, כמו גם כלי הטיס הראשונים ששימשו לטיסה מאוישת. החל מהמאה השנייה או השלישית לספירה נפוצו בסין פנסי תאורה מרחפים בשם קונגמינג (孔明灯) שהיו מורכבים מכדור חלול הבנוי מנייר אורז משומן המתוח על מסגרת במבוק, שבתחתיתו נר בוער. אבל, כמו מספר המצאות אחרות שראשיתן בסין (אבק השריפה, הרובה, הטיל ועוד) לא התפתחה ההמצאה מעבר לשעשוע ולנוי, ופנסי הקונגמינג המעופפים נשארו נפוצים בכל מזרח אסיה עד היום (בעיקר מועפים בחגים) בלא שעברו כל שינוי מהותי מאז המצאתם.

התיעוד ההיסטורי הראשון של בלון המסוגל לשאת נוסעים, הוא בלון בו נעשה שימוש באוויר חם לצורך עילוי. הוא נבנה על ידי האחים ז'וזף-מישל וז'אק-אטיין מונגולפייה מהעיר אנונה שבצרפת, בנים למשפחה של יצרני נייר. הם שמו לב לתופעת העילוי של חלקיקי אפר מעל אש, והתחילו לשחק עם שקיות נייר מרחפות מעל להבות. לאחר מכן החלו לנסות בלונים גדולים יותר, תחילה לא מאוישים ולאחר מכן עם חיות. ב-1783 הם הרגישו בטוחים דיים לנסות טיסה מאוישת. בתחילה הורה המלך לואי ה-16 שהטייסים הראשונים יהיו פושעים מורשעים, אולם פיזיקאי צעיר בשם ז'אן פרנסואה פילאטר דה רוזייר ביחד עם המרקיז פרנסואה ד'ארלנדה ביקשו לקבל את הכבוד להיות הראשונים. בעזרת כדור שנפחו כ-2,200 מטר מעוקב הם הצליחו לטוס במשך כ-25 דקות למרחק של 9 ק"מ ובגובה של כ-100 מטר מעל פריז.

הכדורים הפורחים הראשונים היו שקי בד פשוטים (לפעמים עם בטנת נייר) עם להבה מעשנת תלויה בתחתיתם. לעיתים הם נטו לעלות באש ולהיהרס בזמן הנחיתה.

הטיסה הראשונה בכדור פורח מלא במימן נעשתה על ידי הממציא והמדען הצרפתי ז'אק שארל (Jacques Charles) בעשרים ושבעה באוגוסט, 1783. שארל הגיע לגובה של כשני קילומטרים (יותר מהגובה אליו הגיע הכדור הפורח של האחים מונגולפייה).

עקרון הפעולה

בתווך זורם דוגמת האטמוספירה, עצמים קלים מהתווך צפים כלפי מעלה בהשפעת כוח הציפה. ישנם שני סוגים של כדורים פורחים, כדור אוויר-חם, וכדור גז (בדרך כלל הליום). הכדורים משני הסוגים, עולים למעלה משום שמשקלם הסגולי הממוצע קטן מזה של האוויר המקיף אותם. לכדור הפורח אין מדחף (להבדיל מספינת אוויר) והוא תלוי ברוחות הקובעות את כיוון תנועתו. ניווט הכדור הפורח נעשה על ידי שינוי גובה הטיסה ומתבסס על כך שבדרך כלל בגבהים שונים נושבות רוחות בכיוונים שונים. ניתן לשלוט על גובה הטיסה על ידי ריקון גז ממעטפת הבלון, שינוי טמפרטורת האוויר שבמעטפת או שינוי העומס על הכדור הפורח בעזרת ריקון זבורית, בדרך כלל חול או מים. שיטה זו אינה מבטיחה הצלחה בהגעה ליעד מוגדר, כך שכדורים פורחים מוגבלים לשימוש ספורט ופנאי, ואינם משמשים בדרך כלל למטרות תחבורתיות.

שימושים

SkyLanternRichy01
פנס תאורה מרחף מסוג קונגמינג

כיום, רוב השימושים הם לספורט ופנאי. פסטיבלים מתקיימים ברחבי העולם, בהם ניתן לחזות בעשרות רבות של כדורים רבגוניים.

תחבורה

בעבר השתמשו בכלי תחבורה זה כדי לנוע ממקום למקום, למרות החסרון העיקרי של הכדור הפורח שהוא, כאמור, קושי בשליטה מלאה על הכדור הפורח.

שימושים צבאיים

בלון תצפית

כבר בימים עברו השתמשו במזרח הרחוק בתצפיתנים מעופפים שנישאו בעזרת עפיפונים. האירופאים, לעומתם, השתמשו בתצפיתנים מעופפים רק מאוחר יותר, עם התפתחות הכדורים הפורחים. תצפית בעזרת כדורים פורחים מתבצעת, בדרך כלל, כאשר הבלון מעוגן לקרקע על ידי כבלים. הצילום האווירי הראשון נעשה מכדור פורח. כדורים הפורחים המשמשים לתצפית ואיסוף מודיעין חזותי בצבאות שונים.

גם כיום, משמשים כדורים פורחים כאמצעי תצפית. הן לנשיאת מערכות מכ"ם, והן כפלטפורמה לנשיאת אמצעי תצפית אופטיים. בלונים אלה מעוגנים לקרקע בעזרת כבלים שמהווים גם את אמצעי התקשורת בין הבלון לבין מרכז הבקרה שעל הקרקע. בלונים כאלה נמצאים בשירות משטרת ישראל וצה"ל.

ריגול

בזמן המלחמה הקרה תיכננו האמריקאים בלוני ריגול בלתי מאוישים. הרעיון המקורי נהגה כבר בשנת 1949, אך רק כשנה לאחר מכן הוא החל לקרום עור וגידים. פרויקט סודי בשם "GOPHER", שנערך בשנת 1952 נועד לבחון את האפשרות של הפעלת בלוני הריגול. כדי להסתיר מהאזרחים את העובדה שבלונים אלו משמשים לריגול, נערך במקביל פרויקט מחקר מטאורולוגי בשם "MOBY DICK". הפרויקט הנ"ל זכה לחשיפה תקשורתית, כך שאם אזרח ימצא בלון על הקרקע, הוא יחשוב שהבלון משתייך לפרויקט המחקר. לאחר כשבועיים של שהיה באוויר בגובה של 70,000 רגל, נאסף הבלון בעודו באוויר בעזרת קרס מיוחד שהותקן על מטוס תובלה מסוג C-119.

ב-3 ביולי 1953 החל הפרויקט המבצעי שנקרא "GRANDSON". כדי להוכיח שאכן הבלונים יכנסו לשטח ברית המועצות ויצאו, שוגרו מספר בלוני מטאורולוגיה (מפרויקט "MOBY DICK") בשנת 1954, אך הם לא טסו כלל בנתיב המתוכנן (היה זה כישלון נוסף בשרשרת התקלות בהן היה הפרויקט רצוף). חרף כך, ומכיוון שה-CIA הוכיח שניתן להפריח בלונים מעל ברית המועצות בפרויקט אחר שעסק בפיזור חומר תעמולתי, הפרויקט לא ננטש. היחידות האמונות על הפעלת הבלונים התפרסו ברחבי אירופה בשנת 1955. כדי לשכנע את נשיא ארצות הברית דאז, דווייט אייזנהאואר, נוסף סיפור כיסוי חדש לבלונים - בלוני מזג אוויר. כדי לאשש את הטענה כי אלו בלוני מזג אוויר, פרסם חיל האוויר שהוא מפריח מאירופה כדורים פורחים מפרויקט "MOBY DICK" כחלק מפרויקט חדש שכונה "WHITE CLOUD". חמשת אתרי שיגור הבלונים החלו, מבחינתם, את הפרחת בלוני הריגול האמיתיים מדגם WS-461L. המבצע כונה "GENTRIX". קצב שיגור הבלונים הוגבר מדי פעם. חלק מהבלונים ששוגרו בתחילת הפרויקט הצליחו למלא את משימתם בהצלחה, אך בסופו של דבר, הפילו הרוסים את שאר הבלונים, והצליחו להוכיח שלא מדובר בבלוני מחקר, אלא בבלוני ריגול - והפרויקט בוטל.

הצלחת הפרויקט הייתה חלקית: רק 44 בלונים מתוך 448 בלונים ששוגרו סיימו את משימתם בהצלחה (השאר התרסקו, הופלו וכדומה). רק 8 אחוזים מתוך 39 אחוזים צפויים משטח ברית המועצות וסין כוסו (8 אחוזים אלו היו למעלה ממיליון מיילים רבועים). עם זאת, הפרויקט הצליח להשיג מספר הצלחות: צילום מקומות חדשים ובהם תחנות מכ"ם סובייטיות בלתי מוכרות וכן השגת מידע על מערכות ההגנה האוויריות של ברית המועצות.

ניסיון נוסף לריגול שנעשה זמן קצר לאחר מכן בעזרת בלוני WS-461L נקרא "MELTING POT" והתבסס על זרמי אוויר חם שמגיעים לגבהים עצומים, בהם לא ניתן ליירט את הבלונים. לאחר היסוסים רבים, נתן הנשיא האמריקאי אישור למבצע. הפרויקט נחל כישלון נוסף - הפעם, בניגוד לניסיון הקודם, הדבר היחיד שנגרם בעטיו של המבצע היה תקרית מדינית ותו לא, ללא שום הצלחה מודיעינית.

תחבורה

נפוליאון תיכנן לפלוש לאנגליה בעזרת צי של כדורים פורחים, אך תוכניתו זו לא יצאה אל הפועל.

ניסיון פלישה נוסף בעזרת כדור פורח, התרחש ב-16 באפריל 1981, כאשר שני מחבלים ניסו לחדור לשטח ישראל באזור מנרה, הבלון זוהה והופל על ידי כוחות נ"מ המצוידים בתותחי וולקן. התפתח קרב עם המחבלים על הקרקע והם חוסלו.[1]

בזמן מלחמת צרפת פרוסיה עשו הצרפתים שימוש בכדורים פורחים כדי לקשר מפריז הנצורה עם שאר המדינה. בנוסף, נמלטו מנהיגים צרפתים בכדור פורח מהעיר הנצורה.

הפצצה

במלחמת העולם השנייה ניסו היפנים לתקוף את ארצות הברית בעזרת כדורים פורחים הנושאים חומרי נפץ. נשלחו כאלף בלונים מסוג זה, אך המבצע נכשל.

הגנה מפני מפציצים

במלחמת העולם השנייה, הופצצה לונדון על ידי מפציצים גרמניים. כדי לאלץ את המפציצים להגביה לגבהים מהם לא יוכלו לפגוע במדויק, הקיפו את לונדון בבלוני נ"מ. מכיוון שטייסי המפציצים חששו להתנגש בכבלי העגינה של הכדורים הפורחים - הם נאלצו לטוס גבוה, ויכולת הדיוק שלהם נפגעה.

מחקר ומדע

לפני עידן המטוס, השתמשו גאוגרפים בכדורים פורחים כדי לחקור את כדור הארץ. נעשה ניסיון לחצות את הקוטב הצפוני בעזרת כדור פורח, אך הניסיון נכשל, והחוקרים מתו תוך כדי המסע.

מטאורולוגיה

אחד השימושים הראשונים של כדורים פורחים היה במסגרת מחקר מטאורולוגי. ד"ר גיימס גליישר (Glaisher) הבריטי היה פורץ דרך בתחום זה ובמסגרת טיסותיו בשנת 1862 אף שבר את שיא הגובה בטיסת כדור פורח כדי לחקור את התנאים בשכבות הגבוהות באטמוספירה. טיסות אלה נעשו ללא חליפות לחץ או אמצעי הגנה נגד הקור העז וכמעט נסתיימו באסון - אך תרמו רבות להבנת מזג האוויר.

בשל העובדה שכדורים פורחים מסוגלים להגביה עוף, בנוסף לכך שמשך השהיה שלהם רב ועלותם נמוכה יחסית, משמשים כדורים פורחים גם היום בחקירת תחומים שונים. אחד התחומים בהם נעזרים בכדורים פורחים הוא מטאורולוגיה, בו הם משמשים הן למחקר והן לחיזוי מזג האוויר. תחנות מטאורולוגיות רבות מפריחות בלונים לחיזוי מזג אוויר פעמיים ביום.

חלל

בניסיון להציע מסע תיירותי לחלל, הוכרזה תחרות בשם "X-Prize", שמטרתה לעודד פיתוח מערכת שתוכל לשגר אזרחים לחלל בעלות נמוכה יחסית. חברה ישראלית שהתמודדה בתחרות, הציעה לבנות כדור פורח גדול, שיישא חללית. במשך כשעה הכדור הפורח ממריא מהקרקע, בהגיעו לגובה 30,000 רגל החללית מתנתקת ממנו, מנועיה מותנעים - והיא ממריאה אל מחוץ לאטמוספירה במשך כמאה שניות. לאחר מכן, חוזרת החללית אל כדור הארץ. בסך הכול, המסע בחלל ימשך כארבע דקות.[2]

ספורט ואתגר

אחד השימושים העיקריים כיום בכדורים פורחים הוא לספורט והרפתקנות. תחרויות טיסה בכדור פורח מתקיימות במקומות רבים בעולם. הקפת העולם בכדור פורח מאויש ללא נחיתות וחניות ביניים הלהיבה את דמיונם של אנשים רבים. הון רב הושקע בניסיונות לבצע טיסה כזו, אך ההרפתקנים נכשלו פעם אחר פעם. ארגון האווירונאוטיקה הבינלאומי (Federation Aeronautique International), הגדיר חוקים וכללים לאורך המסלול, גובה הטיסה ועוד.

ב-1978 ערך הבלון דאבל איגל II חצייה מוצלחת ראשונה של האוקיינוס האטלנטי.

הראשונים שהקיפו את העולם בכדור פורח ללא חניות ביניים היו זוג ההרפתקנים - ברטראן פיקאר, פסיכיאטר בן 41 משווייץ ובריאן ג'ונס, מדריך טיסה בכדורים פורחים בן 51 מאנגליה. אורך המסלול שעברו היה 46,759 קילומטרים, תחילתו באלפים השווייצריים ב-1 במרץ 1999, וסיומו במדבריות מצרים ב-21 במרץ באותה השנה. המסע נמשך 19 יום, 21 שעות ו-55 דקות. משקלו של הכדור הפורח בתחילת המסע היה 8,164 ק"ג. הכדור התרומם מהקרקע בעזרת אוויר שחומם על ידי גז פרופאן שאוכסן במכלים רבים, וכן, בעזרת הליום. השניים נעזרו תוך כדי המסע בעדכונים מטאורולוגים. הבלון צויד באמצעים מתקדמים כדי להגן על אנשי הצוות - ציוד הצלה, חליפות מיוחדות, מזון רב, משדרי חירום ועוד. הזוג המנצח זכה במיליון דולר, תרומת חברת בירה אמריקאית (חצי מהסכום נתרם על ידי השניים). הבלון הובל אחר כבוד למוזיאון האוויר והחלל הלאומי בוושינגטון.

סטיב פוסט, מיליונר אמריקאי, הקיף בשנת 2002 את כדור הארץ בכדור פורח לבדו במסע שנמשך שלושה עשר יום וחצי, לאחר שניסיונותיו הקודמים להקיף את כדור הארץ נחלו כישלון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כוחות הנ"מ מפילים כדור פורח באזור מנרה, באתר חיל האוויר הישראלי
  2. ^ גם אנחנו שם, באתר חיל האוויר הישראלי
1803 במדע

ערך מורחב – 1803

1934 בברית המועצות

1934 בברית המועצות הייתה שנה בה נחגגה השנה ה-17 למהפכת אוקטובר.

אמצעי תחבורה

אמצעי תחבורה הם כלים ומכונות המשמשים להסעה או הובלה של נוסעים או משא באמצעות האדם, מנוע או על ידי בעל חיים. אמצעי תחבורה יכולים לפעול ביבשה (אופניים, עגלה, מלגזה, אופנוע, קלנועית, כסא גלגלים, מכונית, משאית, אוטובוס, רכבת, טרקטור ונגמ"ש), בים (אופנוע ים, סירה, ספינה, צוללת), באוויר (כדור פורח, מטוס, מסוק, ספינת אוויר) ובחלל (טיל, מעבורת חלל).

המכנה המשותף של כל אמצעי התחבורה הוא היותם מקילים על האדם בהעברתו או את חפציו ממקום למקום, אם כי חפץ המשמש למטרה זו אך הוא אינו בעל הגדרות מסוימות נוספות, דוגמת עגלת קניות או מזוודה על גלגלים, לא ייחשבו לאמצעי תחבורה.

אמצעי תחבורה המובלים על ידי בעלי חיים ידועים מאז החל האדם לביית את בעלי החיים, ואף קודם לכן. אחד מאמצעי התחבורה הראשונה שהומצאו על ידי האדם הקדמון, עוד בטרם המצאת הגלגל הייתה מזחלת שנמשכה על ידי בני אדם, ולמעשה בני אדם היו אמצעי ההנעה הראשון של אמצעי התחבורה. מאוחר יותר, עם ביותם של בעלי חיים כגון סוסים, פילים, חמורים ואף כלבים החלו להשתמש בהם כדי להניע אמצעי תחבורה, למרות זאת, גם כיום, משמשים בני אדם ככלי להנעת אמצעי תחבורה (ראו לדוגמה: ריקשה).

למרבית אמצעי התחבורה היבשתיים כיום ישנם גלגלים או זחל. ישנם גם אמצעי תחבורה יבשתיים שאינם פועלים על עקרונות אלה, ובדרך כלל אינם מיוצרים בייצור רחב היקף ומיועדים לשימושים ייחודיים (כגון אמצעי תחבורה סרטניים, שנועדו לאפשר תנועה בשטחים סלעיים על גבי כוכבי לכת או אסטרואידים או רחפות שפועלות על לחץ אוויר).

בעולם המערבי, מרבית אמצעי התחבורה כיום הם אמצעי תחבורה מכניים, היינו אמצעי תחבורה המונעים באמצעות מנועים. מנועים אלה מופעלים הן על ידי שריפת דלקים (פחם, דלק, עץ, גז ומימן), והן על ידי חשמל, לחץ אוויר ואמצעים סולריים.

בלון

בלון הוא כלי העשוי בדרך כלל מגומי ומשמש לקישוט, למשחק, לפרסום אירועים מיוחדים ולמטרות אחרות. כיום בלונים נמכרים במגוון גדלים, צורות וצבעים, ואף בדמותן של חיות, דמותגים ושל גיבורי ילדים.

בלון תצפית

בלון תצפית הוא כדור פורח המשמש למטרות איסוף מידע, לצרכים אזרחיים וצבאיים.

האחים מונגולפייה

האחים מונגולפייה, (בצרפתית: Montgolfier) ז'וזף מישל (26 באוגוסט 1740 - 26 ביוני 1810) וז'אק אטיין (6 בינואר 1745 - 2 באוגוסט 1799), היו הראשונים לבנות כדור פורח.

האחים היו בניו של יצרן נייר מהעיירה אנונה (Annonay), מדרום לליון שבצרפת. בעת משחק עם שקיות נייר מעל אש גילו שהשקיות מתרוממות באוויר, תגלית שהובילה אותם להתנסות עם שקים גדולים יותר מחומרים אחרים. במהלך 1782 ביצעו ניסויים בביתם עם אריגים שונים דוגמת משי ופשתן.

בהדגמה פומבית באנונה עיירת הולדתם ב-4 ביוני 1783, הטיסו האחים בלון (שנקרא על שמם - המונגולפייר) בנפח 900 מטרים מעוקבים. הבלון טס למשך 10 דקות, עבר מרחק של 2 ק"מ, והגיע לגובה משוער של בין 1000 ל-2000 מטר. הבלון היה עשוי משילוב של חומרים שונים ביניהם נייר, אריגים ואלומיניום שנועד למנוע שריפה, שחוברו יחדיו באמצעות יותר מ-2000 כפתורים. האוויר בבלון חומם באמצעות להבה שבערה על רחבה שמתחת לו. הדלק לבעירה היה תבן, צמר ואף נעליים ישנות. הסיבה להרכב המוזר של חומרי הבערה היא שהאחים לא הבינו נכונה את הפיזיקה שמאחורי הבלון, וסברו שהעשן הוא שגורם להתרוממותו.

ב-19 בספטמבר 1783, בנוכחות המלך לואי ה-16, נערך בוורסאי ניסוי נוסף, ועל הבלון בנפח של 1400 מטרים מעוקבים הועלו תרנגול, ברווז וכבשה על מנת לבחון את בטיחות הטיסה. הבלון התרומם, טס למרחק של 3 ק"מ, והגיע לגובה משוער של 500 מטרים.

ב-21 בנובמבר 1783 עלה לאוויר הכדור הפורח המאויש הראשון בעולם. נוסעיו של הכדור היו ז'אן-פרנסואה פילאטר דה רוזייה ופרנסואה לורן המרקיז מארלנדה, שטסו כ-25 דקות למרחק של 9 ק"מ ובגובה של 100 מטר מעל פריז. נפחו של הכדור היה 2200 מטרים מעוקבים, והוא נחת באזור בוט או קיי שברובע השלושה-עשר של פריז.

טיסות נוספות נמשכו בכדורים הפורחים, וב-7 בינואר 1785 חצו ג'ון ג'פריז וז'אן-פייר בלנשאר את תעלת למאנש.

למרות הצלחתם הכבירה, רק אחד מהאחים מונגולפייה טס בכדור פורח, ועשה זאת פעם אחת בלבד.

במקביל להתפתחות הכדורים הפורחים המונעים באוויר חם, התפתחו גם כדורים פורחים שמולאו במימן ופותחו על ידי הצרפתי ז'אק שארל. כדורים אלו זכו בבכורה במאות השנים הבאות ורק בשנות ה-60 של המאה ה-20, עם התחלת השימוש בגז בישול כמקור דלק, חזר השימוש בכדורים פורחים המלאים אוויר חם.

הורקאן (כדורגל)

מועדון אתלטיקה הורקאן (ספרדית: Club Atlético Huracán) הוא מועדון ספורט מבואנוס איירס, ארגנטינה. המועדון ידוע בעיקר בגלל קבוצת הכדורגל שלו שמשחקת בליגת העל הארגנטינאית.

המועדון נוסד ב-1 בנובמבר 1908 בשכונת נואבה פומפיה (Nueva Pompeya) שבבואנוס איירס. אצטדיון הקבוצה נמצא היום בשכונת פרקה פטריסיוס (Parque Patricios). שם הקבוצה, סמלה וכינויה "גלובו" (במשמעות של כדור פורח) נובעים מכדור פורח בשם הורקאן שהטיס חורחה ניוברי (Jorge Newbery) ב-1909. המגרש נבנה באתר ששימש בעבר לשריפת אשפה ומכאן כינוי נוסף של הקבוצה - השורפים.

לקבוצה יריבות ספורטיבית היסטורית עם סן לורנסו, והמשחק ביניהן נחשב ל"קלאסיקו".

בנוסף לכדורגל מפעיל המועדון קבוצות התעמלות מכשירים, איגרוף, הוקי שדה, כדוריד וכדורעף.

ז'אק שארל

ז'אק אלכסנדר סזאר שארל (בצרפתית: Jacques Alexandre César Charles;‏ 12 בנובמבר 1746 – 7 באפריל 1823) היה ממציא, מדען, מתמטיקאי ופיזיקאי צרפתי, מחלוצי הכדור הפורח.

באוגוסט 1783 בנו שארל והאחים רובר את הכדור הפורח (הבלתי-מאויש) הראשון בעולם שהיה ממולא-מימן; לאחר מכן, בדצמבר 1783, הגיעו שארל וטייס-המשנה שלו ניקולא-לואי רובר לגובה של 550 מטרים לערך בטיסת כדור פורח מאוישת. בעקבות השימוש החלוצי שעשו במימן ליצירת כוח עילוי, נקרא סוג זה של כדור פורח בשם "שארלייר" (Charlière; להבדיל מכדור פורח "מונגולפייר" - Montgolfière, על שם האחים מונגולפייה, חלוצי כדור פורח שהשתמשו באוויר חם ליצירת כוח העילוי לתעופה).

בניגוד לאחים מונגולפייה, שפיתחו את הכדור הפורח בהנעת אוויר והיו הראשונים להעלות כדור פורח לאוויר, אך לא הבינו את העיקרון הפיזיקלי העומד מאחורי התעופה, שארל פיתח את הכדור הפורח בהנעת מימן על בסיס מודל פיזיקלי, והכדורים הפורחים בהנעת מימן היו במשך זמן מה הדומיננטיים בתעופה מסוג זה, עד ששבו אלו המונעים באמצעות אוויר חם למעמד בכורה.חוק שארל, שמתאר את שינוי הנפח של גזים בעת חימומם, נקרא על שם שארל, על אף שנוסח על ידי לואי ז'וזף גה-ליסאק ב-1802. גה-ליסאק ייחס את החוק לעבודה של שארל שלא נתפרסמה.ב-1793 נבחר שארל לאקדמיה הצרפתית למדעים, ולאחר מכן הפך לפרופסור לפיזיקה בקונסרבטוריון הלאומי לאמנויות ומקצועות (Conservatoire National des Arts et Métiers).

טייס

טייס הוא אדם המטיס כלי טיס למיניהם, כמקצוע, כתפקיד צבאי או כתחביב. המונח מתייחס בדרך כלל למטיסים כלי טיס ממונעים, מטוסים ומסוקים, אך הוא חל גם על בני אדם המטיסים כלי טיס אחרים: דאונים וכדורים פורחים לא ממונעים, ספינות אוויר וצפלין שהם כלי טיס הקלים מן האוויר, אוירון זעיר ממדים, כלי טיס קלים מאד, ועוד.

המונח הלועזי לטייס הוא Aviator. מונח זה יכול לכלול לא רק את מי שמטיס בפועל את כלי הטיס, אלא גם אנשי צוות אחרים, כמו הנווט, המטילן, אלחוטן אוויר, מהנדס טיסה ובעלי תפקיד אחר הכרוך בהטסת המטוס, בעיקר במשימות צבאיות. המונח העברי הוא איש צוות אוויר; להבדיל מהמונח הלועזי, יכול המונח העברי להתייחס גם לדיילים ובעלי תפקידים אחרים בטיסות אזרחיות.

גם אנשי צוות של חללית מאוישת או מעבורת חלל נקראים טייסים, וליתר דיוק טייסי חלל. בדרך כלל ישנו איש צוות שתפקידו המוגדר הוא טייס רכב החלל (להבדיל ממפקד המשימה, ובעלי תפקידים אחרים בצוות), ואולם מכיוון שכל אנשי הצוות "טסים" בחלל, ומכיוון שאחוז גדול מטייסי חלל היו טייסים ברקע המקצועי שלהם, מקובל להתייחס אל כל טייסי החלל כ"טייסים".

למרות שהטיסה המתועדת הראשונה נערכה בשנת 1852, בכלי טיס דמוי כדור פורח, מקובל לקרוא לאחים רייט, שביצעו את הטיסה הראשונה בכלי טיס ממונע מהאוויר ב-17 בדצמבר 1903, "הטייסים הראשונים". היירם מקסים ואנשי צוותו, שביצעו ניסיון תעופה ב-31 ביולי 1894 מתחרים גם הם על התואר הטייסים הראשונים.

כדור פורח (תוכנית טלוויזיה)

כדור פורח הייתה רצועת שידורים חיים יומית ששודרה בערוץ הילדים במהלך החופש הגדול (יולי-אוגוסט), בין השנים 1993–2005. הרצועה שודרה בשנותיה הראשונות תחת הסלוגן "קייטנת הקיץ של ערוץ הילדים", ואכן מטרתה הייתה להוות אמצעי בידור ותעסוקה לילדים בזמן החופשה. לשם כך שולבו תכנים רבים ומגוונים בשידורים, הן לימודיים והן בידוריים.

הפורמט היה שידורי רצף בני כ-10 דקות כל אחד לאורך שעות היום המוקדמות, מהבוקר ועד הצהריים, כשביניהם שודרו סדרות אנימציה וסדרות רכש נוספות לילדים ולנוער. בכך דמתה הרצועה מאוד לזו ששודרה במהלך שנת הלימודים, "הכיתה המעופפת" (ומאוחר יותר "מרכזעניינים", "המגנט" ו- "אולפן ערוץ הילדים"), אך היא תויגה כתוכנית נפרדת, צולמה באולפן שונה ונכתב עבורה שיר נושא משלה. השיר נכתב על ידי אלון שטרוזמן (מילים), שמואל נויפלד ויובל שפריר (לחן) ובוצע במקור על ידי חמי רודנר.

מנחי הרצועה היו מנחי הערוץ בכל תקופה שבה שודרה (ראו פסקת מנחים).

כוח עילוי

עילוי הוא סך כל הכוחות ההידרודינמיים הפועלים על גוף הנמצא בתנועה ביחס לזורם (גז או נוזל) בו הוא שרוי, ומאונכים לכיוון תנועתו. העילוי מאפשר בין היתר לגופים כבדים מן האוויר לעוף.

ישנם מספר הסברים לקיומו של כוח העילוי, והסברים אלה בדרך כלל מציגים פנים שונות של אותם עקרונות פיזיקליים בסיסיים. כוח העילוי נובע, בין היתר, מהפרש הלחצים המופעלים על הגוף הנתון על־פי עקרון ברנולי, כמוסבר להלן. לפי עיקרון זה, ערכו של סכום הלחצים הדינמיים והסטטיים באזור מסוים קבוע. הלחץ הסטאטי מופנה לכל הכיוונים במרחב, ובכלל זה כלפי מעלה. לעומת זאת, הלחץ דינמי אינו איזוטרופי וכיוונו תלוי בכיוון התנועה ביחס לזורם. כתוצאה מהפרשי המהירויות של האוויר (או של כל חומר אחר בו נע הגוף הנתון) מעל למשטח האווירודינמי, ובהשוואה למהירות התנועה שמתחת למשטח האווירודינמי, עולה הלחץ הדינמי על חשבון ירידה בלחץ הסטטי בחלק העליון של פרופיל הגוף הנע, וכל זאת בהשוואה לחלק התחתון של פרופיל הגוף הנע. התוצאה של תהליך זה מביאה להפרש משמעותי בין הלחץ הסטאטי מעל הפרופיל לבין הלחץ הסטאטי מתחת לפרופיל הגוף הנע, והפרש זה הוא הגורם העיקרי ליצירת כוח העילוי. הסיבה להפעלת כוח העילוי כלפי מעלה מוסברת בכיוון פעולתו של הלחץ הסטאטי, וכיוון שזה האחרון פועל אף כלפי מעלה, וכפי שהוסבר, גדול הלחץ הסטאטי שמתחת לפרופיל מזה שמעליו, נוצר הכוח המעלה את הגוף הנתון.

הדוגמה לכוח העילוי היא עפיפון הקשור לחוט, שבאמצעותו, ובאמצעות הרוח הפועלת על העפיפון - עולה לאוויר. במקרה זה סכום הכוחות הפועלים על העפיפון מסתכמים מחלוקה אופקית ואנכית של כוחות הרוח הפועלים לדחיפת העפיפון כלפי מעלה, ולעומתם - כוחות החוט, שאף הם מחולקים לחלק האופקי ולחלק האנכי הפועל על העפיפון. בסיכומם של הכוחות הפועלים על העפיפון מאזנים הכוחות האופקיים אלה את אלה, ואילו סיכום הכוחות האנכיים מביא לעילוי העפיפון.

דוגמה נוספת של סכימת הכוחות הפועלים על גוף הכבד מן האוויר היא יכולת העילוי של כדור פורח. במקרה של כדור פורח אין שום צורך בתנועה ובזרימה של אויר סביבו, ובכל זאת מופעל כוח עילוי הגורם להתרוממותו מן הקרקע. מקורו של כוח העילוי הפועל על כדור פורח נובע מהפרש הלחצים בין סביבתו החיצונית של הכדור לבין הלחץ בתוך הכדור. תופעה זו מקורה בחימום האוויר בכדור הפורח.

כרכרה

כרכרה היא כלי תחבורה עתיק שבו נסעו אצילים

ואנשים חשובים במאה ה-18 ובמאה ה-19.

הכרכרה הטיפוסית הייתה רתומה לסוסים ועוצבה בפאר להסעת נוסעים, או בצורה פשוטה יותר להעברת סחורה.

עם התפתחות המכוניות במדינות המערביות, פחת השימוש בכרכרות.

בתקופה המודרנית משמשות הכרכרות בעיקר לצורכי תיירות במדינות אלו.

מכונית ספורט

מכונית ספורט היא מכונית מהירה ובעלת מבנה נמוך. לרוב מדובר במכונית פתוחה, בעלת שני מושבים, שתי דלתות, מנוע גדול וחזק, האצה מהירה ובלימה חדה, ללא תא מטען גדול. מכוניות ספורט מתאפיינות בגוף הנבנה מחומרים קלים כדוגמת אלומיניום, פלסטיק וסיבי פחמן אשר מעניקים למכונית מסוג זה ביצועים גבוהים ונהיגה מהנה.

מכונית הספורט קרובה למכונית המרוץ, ויצרניות רכב אשר מייצרות דגמי מכוניות ספורט לרוב מייצרות גם מכוניות מרוץ. על יצרניות מכוניות הספורט נמנות פורשה, פרארי, למבורגיני, לוטוס, מקלארן, אסטון מרטין, בוגאטי וקייטרהאם.

מסחרית

מסחרית (באנגלית: Van, נקרא בעברית גם "ואן") הוא כלי רכב שמהווה גשר בין מכונית או טנדר למשאית קלה. המסחרית נועדה לצורכי עבודה, מסחר (שינוע והפצה) ותובלה קלה בתוך העיר, בפרט בשכונות עם רחובות צרים בהם למשאית גדולה יהיה קשה לתמרן. מסחריות משמשות גם להובלת נוסעים, כרכבי הסעות או כמוניות שירות. מסחריות משמשות גם ארגוני ביטחון כגון משטרה לצורך תובלה של קבוצות שוטרים (כגון לוחמי SWAT) וציוד (כגון רובוט חבלה).

ספינת אוויר

ספינת אוויר היא כלי טיס ממונע קל מן האוויר בעל יכולת ניווט. בשונה מכלי טיס אחרים, הנסמכים על כוח העילוי, ספינת האוויר מתגברת על כוח המשיכה בזכות משקלה הכולל, הנמוך ממשקל האוויר הממלא אותו נפח כמו הספינה (חוק ארכימדס). צפיפות המסה הנמוכה של ספינות האוויר נובעת מכך שהן ממולאות בגז קל מן האוויר. בימיה הראשונים של ספינת האוויר, עד שנות הארבעים של המאה העשרים, היה גז המילוי העיקרי מימן, שבזכות משקלו הנמוך ומחירו הזול נעשה בו שימוש בצרפת, בגרמניה ובבריטניה. המימן היה גז דליק ומסוכן, ומשום כך הוחלף מאוחר יותר בהליום. ספינות האוויר האמריקניות השתמשו בהליום מאז שנות העשרים. כיום אוסר החוק בארצות הברית על הובלת נוסעים בספינות אוויר ממולאות מימן, אף שבמספר ספינות ניסיוניות עדיין נעשה בו שימוש.

בניגוד לכדורים פורחים שתנועתם בדרך כלל מכוונת על פי הרוח, ספינות האוויר מסוגלות לנווט את דרכן. בשני כלי הטיס ניתן לשלוט על התנועה האנכית, אך לא שליטה מושלמת כבמסוק, ולכן במספר מקרים היו סיבוכים בנחיתה. את ספינת האוויר הקשיחה המציא המהנדס דוד שוורץ ב-1897, ואב הטיפוס שלה נבנה על ידי הצבא הגרמני.

ערוץ הילדים

ערוץ הילדים (נקרא בעבר "ערוץ 6") הוא ערוץ טלוויזיה ישראלי לילדים ונוער, המשודר בפרטנר TV ובסלקום tv.

הערוץ היה אחד מערוצי הכבלים הראשונים בישראל, יחד עם ערוץ המשפחה, ערוץ הספורט וערוץ הסרטים. עד ספטמבר 1996 הערוץ היה בבעלות חברות הכבלים, וכיום הוא בבעלות "נגה תקשורת" שהיא חלק מקבוצת התקשורת RGE. בשנת 2000, הוא החל את שידוריו גם ב-yes. ב-2016 החל מאבק משפטי בין חברת הלווין לבעלת השליטה בערוץ הילדים (ובערוץ לוגי) - קבוצת RGE, אשר הובילה לסיום שידוריו במסגרתה ב-1 בינואר 2017. לאחר שנה גם חברת HOT הפסיקה את שידורי הערוץ וכך למעשה, הופסקו שידוריו במסגרת הכבלים לאחר 28 שנים. בתחילת יוני 2017 עלה בפרטנר TV ומספטמבר 2017 עלה גם בסלקום tv. החל מ-1 בינואר 2018 הערוץ משודר במסגרתן בלבד.

פצצת כדור פורח

פצצת כדור פורח (ביפנית: 風船爆弾; פירוש מילולי: "פצצה הנישאת על ידי הרוח" או "פצצה הנשלחת על ידי הרוח"; נקרא גם "פצצות פו-גו") היא כדור פורח ממולא מימן, שנשא מטען 15 ק"ג חומר נפץ, ושימש את האימפריה היפנית במלחמת העולם השנייה לשם תקיפה של ארצות הברית היבשתית. פצצות כדור פורח פותחו ויוצרו במעבדת נובוריטו שבקווסאקי בפיקודו של גנרל סויושי קוסאבה שנעזר במדען הראשי של המכון רב-סרן טאיג'י טקאדה.

קוטרו של הכדור הפורח היה כעשרה מטרים. פצצות הכדור הפורח נשלחו לאוויר מאתרים בחופו המזרחי של האי הונשו, הוא האי המרכזי של יפן, ונישאו על כנפי זרמי הסילון לעבר ארצות הברית.

הפצצות הראשונות שולחו ב-3 בנובמבר 1944 והאחרונות באפריל 1945. היפנים שלחו כ-9,000 פצצות כאלה וקיוו שלפחות 10% מהכדורים הפורחים יגיעו ליעדם. הפצצות נחתו ב-17 מדינות כמו אלסקה, קליפורניה, אורגון, יוטה ועוד. רוב הפצצות נחתו בשטחים פתוחים או בים ללא נזק. הצנזורה בארצות הברית מנעה מהפרסום על פצצות אלה כדי לא להפיץ בהלה בעוד שהתקשורת ביפן דווחה על עשרת אלפים נפגעים אמריקאיים.

קבריולה

קַבּרִיוֹלֶה (מצרפתית: Cabriolet) היא מכונית שאין לה גג קבוע, אלא גג נפתח (מבד, מברזנט או מחומר קשיח). ישנן מכוניות שאין להן גג כלל, כדוגמת למבורגיני אוונטאדור J.

מכוניות מסוג זה פגיעות יותר במצב של התהפכות, וקיימת סכנה ליציבות המבנית של הרכב במקרה של תאונה, היות שאין קורות תומכות העוברות בגג, ויש צורך בחיזוק הקורות האחרות בשלדת הרכב.

תעופה

תעופה הוא התחום העוסק בטיסה באמצעות כלי טיס, מכונות שתוכננו על ידי בני אדם לטיסה אטמוספירית. באופן כללי יותר, המונח מתאר גם את הפעילויות, התעשיות, וגופי הרגולציה הקשורים לכלי טיס.

תעופהתעופה צבאיתתעופה אזרחית
עקרונות אווירודינמיקהכוח עילויגררמספר מאךזווית התקפההזדקרותפרופיל אווירודינמיעומס כנףמערבולתאפקט קואנדהיחס גלישה
מטוס פעלולים

ציור של כדור פורח

מסוק
כלי טיס מטוסמסוק • כדור פורח • ספינת אווירדאון
מבנה כנףכנפוןמדףמאזנותספוילרמעצור אווירמוטת כנפייםכונס אווירכני נסעהגה גובההגה כיווןתא הטייס
הנעה מנוע בעירה פנימיתמנוע כוכבי (רדיאלי)מדחףמנוע סילוןהיפוך דחףמנוע מגח סילוןמנוע על-מגח סילונימנוע רקטי
תופעות גלגול הולנדי • צימוד אינרציאליבום על-קוליהתעבות סביב כלי טיס • אוסצילציה • ורטיגו
מערכות מחווני טיסהצינור פיטומכל דלק נתיקמצנח בלימהאוויוניקהמערכת בקרת טיסהחיווט תעופתיקופסה שחורה
שלבי טיסה הסעה ודחיפההמראהטיפוסהנמכהשיוטנחיתהאווירובטיקההקפה
מקצועות צוות אווירטייסמהנדס טיסהצוות קרקעהנדסת אווירונאוטיקה
מונחים בתעופה
אמצעי תחבורה
חלליים מעבורת חללחלליתרכב הנחיתה הירחירכב הנדידה הירחיתרמיל ריחוף
אוויריים
ממונעים מטוס (מטוס סילוןמטוס קרבמטוס מנהליםמטוס מטעןמטוס קלמטוס דו-כנפי) • מסוקספינת אווירצפליןתרמיל ריחוף
לא ממונעים כדור פורח • דאוןמצנח רחיפהגלשן אוויר
ימיים
ממונעים אונייה (מכליתמכלית נפטאוניית צובראוניית נוסעיםמשחתתנושאת מטוסים) • סירת מנועאופנוע יםיאכטהצוללת (צוללת גרעינית) • מעבורת (נחתת) • רחפתואפורטו
לא ממונעים מפרשית (דאו) • גלשן רוחסירה (סירת הצלהקיאקקאנוגונדולה) • רפסודהחסקהאַרְבָּה • בוצית • ג'ונקהאוניית מפרשים
יבשתיים
מכוניות מכונית מיקרומכונית מיניסופרמינימשפחתית • משפחתית גדולה • מוניתניידת משטרהגראן טוריסמומכונית משוריינתמיניוואןאמבולנס • קרון מתים • קלנועיתמכונית ספורטרודסטרקבריולהמכונית-על
רכבות רכבת מהירהרכבת פרווריתרכבת בינעירוניתרכבת נוסעים דו-קומתיתרכבת קלהרכבת תחתיתמונוריילפוניקולררכבלחשמליתגונדולהקטרקרון
אוטובוסים אוטובוס ארוךאוטובוס קומתייםאוטובוס נמוך-רצפהמיניבוסאוטובוס בית ספרטרוליבוסמערכת אוטובוסים מהירה
דו-גלגלי ממונע אופנועקורקינט ממונעקטנוערכינוע
רכבי שטח טרקטורג'יפSUVטרקטורון • באגי • תומקארגארדיוםאוונגרד • שלג (אופנוע שלגחתול שלגמפלסת שלג) • רכב קרבי משוריין (טנקנגמ"ששריוניתזחל"ם) • ציוד מכני הנדסי (דחפורמחפריעה אופנימחפרוןמפלסת)
משאיות טנדרמסחריתטיוליתכבאיתסמי-טריילר • פול-טריילר
מונעים בכוח אדם אופניים (אופני טנדםחד-אופןאופנוחתלת-אופן) • קורקינטגלגיליותסקייטבורדאפריוןריקשהמגלשייםעגלת תינוק
מונעים בכוח בהמה כרכרהמרכבהמזחלתקוודריגהדיליז'נסעגלהקרון

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.