כבש (מזבח)

כבשׁ המזבח היה מבנה מדרוני בצידו הדרומי של מזבח העולה ששימש לעליה על המזבח וירידה ממנו. היות שקיים איסור לעלות על המזבח במדרגות כי בהרמת הרגליים והפשלת הבגדים יש חוסר צניעות מסוימת הנוגדת את קדושת המקום.

בשני צידי הכבש נבנו שני כבשים קטנים, אחד מהם פנה מן הכבש לסובב ואחד מהם פנה מן הסובב או מן הכבש (תלוי במחלוקת פרשנית) ליסוד. כדי להבדיל בין הכבשים הקטנים לגדולים, מכונה כבש המזבח גם בשם "הכבש הגדול".

איסור פסיעה על המזבח
(מקורות עיקריים)
Tabernacle-view
דגם המשכן, בו נראה מזבח העולה עם כבש גדול
מקרא שמות, כ', כ"ג
משנה תורה הלכות בית הבחירה, פרק א', הלכה י"ז; פרק ב', הלכות י"ג-י"ז
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו פ'
ספר החינוך, מצווה מ"א

מקורו בתורה

בסיום הציווי על בניין מזבח בהר סיני מופיע איסור לעלות במדרגות למזבח: "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו"[1]. טעם האיסור היא, שהכהן העולה לראש המזבח לא ירחיב את צעדיו ובכך יגלה את ערוותו.

מבנה הכבש ומידותיו

במקורות התלמודיים לא מצוין באיזה חומר השתמשו לבניית הכבש, רשב"ם בפירושו לתורה כתב כי הכבש היה בנוי מאבנים[2]

מידות הכבש לא הוזכרו בתורה, אולם סביר שמידות כבש המזבח שהיה במשכן היו דומות למידות המזבח, שהיה מרובע - אורכו ורוחבו היו חמש אמות (כשני מטרים וחצי) וגובהו שלש אמות (כמטר וחצי).

מידות כבש המזבח שהיה בבית המקדש השני הובאו במשנה: "וכבש היה לדרומו של מזבח, שלשים ושתים על רחב שש עשרה"[3]. הכבש היה באורך שלושים ושתיים אמות, רוחבו שש עשרה אמות ושיפועו בערך 16 מעלות.

הכבשים הקטנים

MtEbalAltarDrawing
כבשי מזבח הר עיבל, כבש גדול ולידו שני כבשים קטנים

מן הכבש יצאו שני כבשים קטנים[4]. הכבש הימני הוביל מהכבש לסובב המזבח, ושימש לצורך מתן דמי החטאות ומליקת עולת העוף. והכבש השמאלי הוביל לסובב, ושימש את הכהנים לצורך שפיכת שיירי הדם ליסוד.

הפרשנים נחלקו מהיכן יצא הכבש השמאלי, יש האומרים כי הכבש הוביל מהסובב ליסוד, יש האמרים כי הוביל מהכבש ליסוד, ויש האומרים כי היו שם שני כבשים - אחד הוביל מהסובב לכבש ואחד מהכבש ליסוד[5].

בציורי המקדש העתיקים (וכן במפת המקדש שצייר רבי ישראל ליפשיץ - ה"תפארת ישראל") צויירו הכבשים הקטנים בצורה אלכסונית, אך הרב אלחנן אייבשיץ משער שהכבשים היו צמודים לכבש הגדול, והרב זלמן קורן משער[6] שהכבשים יצאו מן הכבש הגדול בזווית ישרה, שיצרו שני חללים קטנים ביניהם, ששימשו להנחת דשן המזבח ואחסון כלים הנחוצים לצורכי העבודה - בדומה לכבשי מזבח הר עיבל.

שימושים

כבש המזבח שימש בעיקרו לעליה למזבח וירידה ממנו. הכהנים היו עולים מימין הכבש ויורדים משמאלו, והכהן גדול היה עולה באמצע הכבש ויורד באמצעו.

כדי שהכהנים לא יחליקו היו מפזרים מלח על הכבש. באמצע אורך הכבש היה צבור תל מלח כדי למלוח את חלקי הקרבנות המוקרבים על המזבח.

מלבד השימוש העיקרי בכבש, שימש הכבש לצרכים נוספים:

הנחת האימורים בשעת התפילה

בטקס הקרבת התמיד של שחר היו מולחים את חלקי הקרבן הקרבים על גבי המזבח (=האימורים) ומשאירים אותם על הכבש עד לסיום תפילת הכהנים. בימות החול היו מניחים אותם בחלקו המערבי התחתון של הכבש - הצד הפונה למקדש, ובשבת הניחו את איברי התמיד בחציו המזרחי של הכבש, מפני שבחצי הכבש המערבי הונחו איברי קרבן המוסף.

הפייס על תרומת הדשן

הכבש שימש גם לצורך תחרות על הזכייה לתרום את הדשן מעל המזבח מדי בוקר. לאחר פתיחת שערי המקדש היו הכהנים רצים על הכבש, ומי שהגיע ראשון לקו הארבע אמות מהמזבח זכה לתרום את הדשן באותו יום. כאשר התחרות הפכה למסוכנת וגרם לרצח[7], הופסקה התחרות והונהג לבחור את התורם לפי פיס.

הרבובה

בצדו המערבי של הכבש היה חלון קטן, שנקרא "רבובה", שם הונחו חטאות העוף שנפסלו או שהובאו מספק, עד שהפכו לנותר והיו יכולים לשרפם.

לקריאה נוספת

  • אלחנן אייבשיץ, הבית השני בתפארתו, ירושלים תשנ"ו, פרקים טו-טז, עמ' רסט-שיז.

הערות שוליים

  1. ^ ספר שמות, פרק כ', פסוק כ"ג.
  2. ^ פירוש רשב"ם על התורה, שמות כ כב. לשיטה זו סימוכין ממזבח הר עיבל שגם הכבש שלו בנוי מאבנים.
  3. ^ משנה, מסכת מדות, פרק ג', משנה ג'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ס"ב, עמוד ב'.
  5. ^ פירוט כל השיטות הובא בספרו של אלחנן אייבשיץ, הבית השני בתפארתו, ירושלים תשנ"ו, עמ' רצא-רצז.
  6. ^ במאמרו "על מזבח הר עיבל ועל מערת המכפלה", בתוך ספר הזיכרון "חיים ביהודה" לזכר חיים יהודה מגני
  7. ^ לפי מסורת תנאית אחת, דחף כהן את חבירו שנפל מהכבש אל מותו. ולפי מסורת תנאית אחרת, שלף כהן סכין ודקר את חבירו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

בית הכנסת זיכרון משכן שילה

בית הכנסת זיכרון משכן שילה הוא בית הכנסת המרכזי של שילה, הבנוי בצורה שנועדה להנציח את מבנהו של משכן שילה. מיקומה של שילה העתיקה בה שכן המשכן במשך 369 שנה, מזוהה בשילה הקדומה בסמוך ליישוב בן זמננו.

זהו המבנה המונומנטלי, הסימבולי והבולט ביותר[דרוש מקור] בהתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, ומשקף היטב את רוח התקופה שבה הוקמה התיישבות זו.

כבש (מישור משופע)

כֶּבֶשׁ או רמפה (מאנגלית: Ramp) הוא מדרון משופע המשמש כאמצעי מעבר ממפלס אחד למשנהו.

בניגוד למדרגות, אמצעי זה שמיש לאנשים הדוחפים עגלות ורוכבים על כלי תחבורה קלים כמו אופניים. כאשר הכבש עומד בדרישות מסוימות, הוא נגיש למשתמשי כיסאות גלגלים.

כבש שאינו נגיש למשתמשי כיסאות גלגלים עשוי לתפוס שטח רצפה דומה לזה של גרם מדרגות או להשתלב בקלות בגרם מדרגות כזה. אולם כבש נגישות חייב להיות בשיפוע מרבי של שמונה מעלות, ולכן הוא מתפרש על שטח רצפה גדול בהרבה מזה של גרם מדרגות. מעבר לכך, כבש כזה צריך להיות רחב דיו עבור כיסאות גלגלים, ואם הוא ארוך, הוא חייב לכלול מקומות בהם שני משתמשי כיסאות גלגלים יכולים לחלוף זה על פני זה ולשלב בתוכו משטחים ישרים בהם משתמשי כיסא גלגלים ידני יכולים לנוח.

בשל שטח הרצפה הגדול שתופס כבש הנגישות, בתוך בניינים ובמקומות רבים מחוצה להם אין לו מקום, ובמקומו מותקנים מעלית או מעלון. חסרונם של אלו על פני כבש הוא הצורך שלהם בתחזוקה שוטפת ואי-יכולתם לעבוד בהפסקות חשמל, ובחלק מהמקרים גם בשעות חירום.

כבש (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

מניין המצוות על פי ספר החינוך

מניין תרי"ג מצוות על פי ספר החינוך. החידוש העיקרי של מניין זה, לעומת מוני המצוות האחרים כמו הרמב"ם והרמב"ן, הוא בסדר המצוות. החינוך מונה את מצוותיו על פי סדר פרשיות התורה, מציין את מספר המצוות המופיעות בכל פרשה ומספר מצוות עשה ולא תעשה בכל פרשה.

הבדל נוסף הוא הוספת מצווה תפ"ז לפי מניין החינוך: איסור הקרבת הפסח בבמת יחיד בזמן היתר במות. במקומה החסיר החינוך את איסור אכילת קדשי קדשים לזר, המופיע כלאו קמ"ט במניין המצוות של הרמב"ם. ככל הנראה השינוי איננו חידוש של ספר החינוך, אלא מקורו בנוסח מוטעה של ספר המצוות שהיה לפני המחבר (ראו ספר החינוך).

חלקי בית המקדש השני
     

Temple sketch2

Arrowupgreen.png
צפון
לשכת העצים
לשכת הנזירים
לשכת השמנים
לשכת המצורעים
כבש
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
י
     
מקרא

1. לשכת הפרווה   2. בית החליפות   3. לשכת פרהדרין   4. בין האולם ולמזבח   5. תאים   6. מסיבה   7. אחורי בית הכפורת

שערי המקדש

א. שער עזרת נשים   ב. שער העליון   ג. שער הדלק   ד. שער הבכורות   ה. שער המים
ו. שער יכניה / הניצוץ   ז. שער הקרבן   ח. שער הנשים   ט. שער השיר / המוקד   י. שער בלי שם

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.