כביש 85

כביש 85 הוא כביש רוחב ארצי בצפונה של ישראל. הכביש מוביל מעכו במערב לצומת עמיעד במזרח, שם הוא נפגש עם כביש 90. אורכו של הכביש 47 קילומטר. בתחומי העיר עכו נושא הכביש את השם רחוב בן-עמי.

שמו העממי של הכביש הוא 'כביש עכו-צפת', בעקבות מסלולו הישן של הכביש קודם להארכתו ב־1980.

כביש 85
ISR-HW-85
Napoleon's hill - acre
כביש 85 בעכו. גבעת נפוליאון וצומת עכו מזרח
כינוי "כביש עכו צפת"
אורך 47 ק"מ
נקודת התחלה צומת תל עכו
ערים ראשיות עכו, כרמיאל
נקודת סיום צומת עמיעד
Israel map-B85

תולדות הכביש

הדרך מעכו עד צומת חנניה היא עתיקה ועוברת בתוואי הנוח של בקעת בית הכרם המסמנת את הגבול בין הגליל התחתון מדרום והגליל העליון מצפון. בראשית תקופת המנדט הבריטי, נסלל קטע הכביש שבין צפת למירון בידי יהודי צפת, לצורך העלייה המסורתית למירון בל"ג בעומר. בראשית שנות ה־30 נסלל קטע הדרך שבין צומת חנניה - מירון - צפת (כיום כביש 866 וכביש 89 - 8900)[1], שם התחבר הכביש לכביש ראש פינה - צפת שנסלל כבר במהלך מלחמת העולם הראשונה, והסתיים בצומת עם כביש 90 בראש פינה. מסיבה זו הכביש מכונה בפי רבים גם כיום "כביש עכו-צפת". סלילת קטע זה סייעה לקישור בין צפת לחיפה, בעקבות קיצור מסלול הנסיעה שעבר קודם לכן דרך טבריה, או בשיירות גמלים בנתיב צר.

הכביש עבר באזור ערבי, ובתקופת המרד הערבי הגדול אירעו בו פיגועי טרור שונים, כדוגמת רצח 6 נוסעי מונית מחיפה לצפת[2]. בחלק מתקופה זו נעשה שימוש בדרך צפת - ראש פינה - טבריה - חיפה, ככביש עוקף לדרך זו שנחשבה למסוכנת ביטחונית. במהלך עבודות התכנון להקמת גדר הצפון, נבחנה אפשרות להקים את הגדר לאורך הכביש, אך לבסוף הוחלט להקים אותו בתוואי צפוני יותר, לאורך כביש הצפון. הכביש היה קו הגנה עורפי לגדר הצפון, ולאורכו נבנו שתי מצודות טגארטמג'ד אל כרום, בראמה וסמוך למושב שפר). בשל השתתפותם של כפרים ששכנו בצידי הכביש בהתקפות ובחבלות על הכביש והנוסעים בו, הוטל באוקטובר 1938 קנס קיבוצי על מספר רב של כפרים לאורכו[3]

על פי תוכנית החלוקה יועד חלקו המרכזי של הכביש לעבור בשטח המדינה הערבית, כאשר אזור עכו ומרכז הגליל יועדו למדינה הערבית, בעוד אזור צפת יועד למדינה היהודית. במהלך מלחמת העצמאות פסקה התנועה היהודית בכביש, שעבר באזור ערבי צפוף, והכביש חובל ליד מירון ובמקומות נוספים בידי ההגנה והפלמ"ח, בין השאר כדי למנוע הגעת תגבורת אויב לצפת[4]. שטחו המרכזי של הכביש נכבש במהלך מבצע חירם בסתיו 1948, והכביש נפתח מחדש לתנועה אזרחית בראשית 1949[5].

לאחר קום המדינה שופץ הכביש בשנת 1950[6].

בראשית שנות ה־50 אירעו בכביש שני פיגועי ירי בקטע הכביש הסמוך למירון (כיום כביש 866), בהם נהרגו 3 אנשים ונפצעו נוספים[7].

בשנות ה־50 הוקמו בצד הכביש היישובים אחיהוד, שזור, פרוד, שפר ואמירים, ובשנת 1964 הוקמה העיר כרמיאל בצד הכביש.

החל מהקמת מדינת ישראל ועד לסוף שנות ה־70 הייתה דרך זו הדרך העיקרית שחיברה בין צפון רמת הגולן, קריית שמונה, עמק החולה וראש פינה לאזור כרמיאל, עכו ומפרץ חיפה, כאשר החלופות האחרות היו נסיעה דרך טבריה, או בכביש הצפון. עם זאת, השימוש בדרך במסלול זה חייב עלייה תלולה ומפותלת לצפת, בשני כיווני הנסיעה. הצורך בקטע שבין צומת חנניה עד צומת עמיעד (כביש 90) שיחליף את המעבר דרך צפת הועלה כבר בשנת 1957, אז דובר על החשיבות של כביש חלופי לצורך העברת עפרות ברזל מאזור רמים-קריית שמונה לקריית הפלדה בעכו[8]. תוכנית החומש של מע"ץ ב-1962 כללה את הרחבת הכביש מעכו עד פרוד, ופריצת הקטע מפרוד לעמיעד[9], שכן מע"ץ ייחס חשיבות רבה לכביש להתפתחות יישובי אצבע הגליל[10]. אולם סלילת הכביש התעכבה מפני שצה"ל לא הסכים לפנות שטחי אימונים לאורך התוואי המתוכנן של הכביש[11], והעבודות בפועל החלו רק בשנת 1977[12]. הקטע המזרחי של הכביש נחנך בספטמבר 1980[13][14]. סלילת קטע הכביש בין צומת חנניה לעמיעד דרשה פתרון לחציית נחל עמוד ונחל עכברה העמוקים, כאשר הפתרון שנבחר היה הקמת סוללות עפר גדולות לרוחב הנחלים שעליהם עבר הכביש. פתרון זה נבחר בין השאר משיקולים ביטחוניים, בשל פגיעותו של גשר להפצצה אווירית, בהשוואה לסוללת עפר. דבר זה פגע בנחלים, מאחר שחילק אותם לשני חלקים, מנע מעבר מטיילים ובעלי חיים, והותיר מעבר מצומצם בתחתית האפיק לזרימת המים. הכביש נסלל ככביש עם נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, וללא הפרדה בין מסלולי הנסיעה.

תוואי הכביש עבר בעבר דרך האזור הבנוי של מג'ד אל כרום וראמה, אך מעקפים נסללו בקטעים אלה במשך השנים. המעקף של ראמה נסלל ב-1974 ומעקפים של מג'ד אל כרום נסללו ב-1956 ו-1995[15].

במהלך שנות ה־90 שונה התוואי של צומת חנניה כך שמסלול הכביש הישר הוא בין כרמיאל לעמיעד (קודם לכן היה המסלול הישר מכרמיאל למירון), וב־2008 שונה צומת עמיעד, כך שכביש 85 מתחבר ישירות לחלקו הצפוני של כביש 90, ללא צורך בפניה בצומת.

בין השנים 20132015 שודרג הקטע המזרחי בכביש 85, בין צומת נחל עמוד לצומת עמיעד. במסגרת העבודות בפרויקט, שודרג הכביש לכביש דו-מסלולי עם הפרדה בין כיווני הנסיעה, והוקם מחלף חדש בצומת נחל עמוד, מערבית לצומת שבוטל. כמו כן, הוקמה הפרדה מפלסית באמצעות מחלפון בכניסה למושב כחל, ונבנו גשרים חדשים במקום סוללות העפר שעל נחל עמוד ונחל עכברה. בתקופה זו הוחל גם בסלילת מסילת עכו - כרמיאל, העוברת מעט מדרום לתוואי הכביש בין עכו לכרמיאל.

הכביש מוזכר בשירו המפורסם של אהוד בנאי "עיר מקלט" בתור הכביש המתפתל בין עכו לצפת.

מסלול הכביש

קילומטרים שם סוג מפגש מיקום דרכים מצטלבות
כביש 85 ממערב למזרח
0 צומת תל עכו Fareskilt 20.PNG עכו כביש 8510
2 צומת עכו מזרח Fareskilt 20.PNG עכו ISR-HWR4.PNG כביש 4
5 צומת ללא שם Fareskilt 20.PNG ליד ג'דיידה-מכר גישה לג'דיידה-מכר
8 צומת יאסיף Fareskilt 20.PNG אחיהוד ISR-HW70.png כביש 70
9 צומת אחיהוד Fareskilt 20.PNG אחיהוד ISR-HW70.png כביש 70
11 צומת ציקלון Fareskilt 20.PNG אחיהוד כניסה לאזור תעשייה בר-לב
15 צומת גילון Fareskilt 20.PNG ליד גילון כביש 8512, גישה לגילון ולצורית
16 צומת מג'ד אל כרום מערב Fareskilt 20.PNG מג'ד אל כרום כניסה למג'ד אל כרום
19 צומת מג'ד אל כרום מזרח Fareskilt 20.PNG מג'ד אל כרום כניסה למג'ד אל כרום
20 צומת ביענה Fareskilt 20.PNG ביענה כניסה לביענה ולדיר אל אסד
20.5 צומת כרמיאל מערב (מחלף בבנייה) Fareskilt 20.PNG כרמיאל ISR-HW784.png כביש 784
22.5 צומת כרמיאל Fareskilt 20.PNG כרמיאל ISR-HW854.png כביש 854, שד' נשיאי ישראל (כרמיאל)
24.5 צומת ללא שם Fareskilt 20.PNG נחף כניסה לנחף
25 צומת ללא שם Fareskilt 20.PNG כרמיאל כניסה לאזור תעשייה כרמיאל ולישובים כמון, כמאנה ומכמנים- כביש 8556
27.5 צומת ללא שם Fareskilt 20.PNG שזור כניסה לשזור
28 צומת ללא שם Fareskilt 20.PNG סאג'ור כביש 8566, כניסה לסאג'ור ולראמה
29 צומת ראמה Fareskilt 20.PNG ראמה ISR-HW864.png כביש 864, ISR-HW804.png כביש 804
33 צומת חנניה (צומת שבע) Fareskilt 20.PNG כפר חנניה ISR-HW866.png כביש 866
34 צומת חלפתא Fareskilt 20.PNG כפר חנניה ISR-HW806.png כביש 806
40 מחלף נחל עמוד AmudInterchange.svg קדרים ISR-HW65.png כביש 65
45 מחלף כחל AB-AS-blau.svg כחל גישה לכחל
47 צומת עמיעד Fareskilt 20.PNG עמיעד ISR-HW90.png כביש 90

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ כביש צפת עכו, דואר היום, 24 באוגוסט 1932
  2. ^ קציר-דמים של כנופית מרצחים בדרך עכו-צפת, דבר, 29 במרץ 1938; הלוית ארבעת חללי צפת, דבר, 30 במרץ 1938; האבודים עוד לא נמצאו, דבר, 30 במרץ 1938; בכור שחרור ואלגרה מוצרי נמצאו הרוגים, דבר, 31 במרץ 1938
  3. ^ פעולות עונשין בכפרים, הצופה, 26 באוקטובר 1938
  4. ^ פוצץ גשר ושותקה התחבורה הערבית בכביש עכו-צפת, דבר, 21 במרץ 1948
    פלמ"ח - הגדוד השלישי - גדוד "הגליל" (חטיבת יפתח)
  5. ^ כביש צפת-עכו פתוח לתנועה אזרחית, חרות, 3 בינואר 1949
  6. ^ יחיאל דוד, סוללי כבישים משנים את פני הארץ, מעריב, 27 ביוני 1950
  7. ^ סופרי מעריב, נערים מטיילים נורו בגליל, מעריב, 1 ביוני 1953
    צבי עמיצור, 2 נרצחו, 10 נפצעו בהתקפה על אוטובוס ליד מירון, על המשמר, 23 בספטמבר 1955
  8. ^ יוגברו החסכון והיעילות בהעברת עפרות הפלדה מהגליל לעכו, הצופה, 11 בספטמבר 1957
  9. ^ מ. דויד, הכביש לחיפה יהיה בן 4 נתיבים, דבר, 27 ביוני 1962
  10. ^ מע"ץ יפרוץ כביש עורקי לגליל, מעריב, 2 במאי 1965
  11. ^ ייסלל כביש מהיר ראש פינה - פרוד, דבר, 11 ביולי 1973
  12. ^ 40 מליון ל"י לסלילת כביש עמיעד פרוד, דבר, 11 ביולי 1976
  13. ^ יותר מ-3 מליארד לירות, מעריב, 1 בפברואר 1979
  14. ^ מנחם רהט ועודד יניב, נחנך הכביש החדש שבין פרוד לעמיעד, מעריב, 18 בספטמבר 1980
    נחנך כביש עמיעד פרוד, דבר, 18 בספטמבר 1980
  15. ^ ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 52, עמ' 6
אחיהוד

אֲחִיהוּד הוא מושב עובדים בגליל המערבי, הממוקם במרחק של כ-9 ק"מ מזרחית לעכו. נוסד בשנת 1950 על ידי עולים מתימן. משתייך לתנועת המושבים ונכלל במועצה האזורית מטה אשר.

דיר אל-אסד

דֵיר אֶל-אַסַד (בערבית: دير الأسد - בתרגום לעברית: מנזר האריה) הוא כפר ערבי, ומועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. דיר אל-אסד יושבת בבקעת בית כרם (בקעת שגור) בלב הגליל, בצמוד ומעל בענה לכיוון צפון, ומטפסת לגובה יחסית גבוה במעלה המדרון התלול שמצפון לבקעה, אל תחילת הגליל העליון. שטח השיפוט שלה הוא 4,759 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1975.

הגליל המערבי

הגליל המערבי הוא אזור גאוגרפי בצפון-מערב מדינת ישראל, שהוא חלק מאזור הגליל. הגליל המערבי משתרע מראש הנקרה בצפון ועד לנחל קישון, עמק זבולון, הר הכרמל ובקעת בית נטופה בדרום, כך שהוא כולל את החלק המערבי של הגליל העליון ובמובן הרחב, גם חלק מהתחתון, וחופף עם רוב נפת עכו שבמחוז הצפון. בדרך כלל, אזור הקריות לא משויך לגליל המערבי או לגליל בכלל. במובן מצומצם הגליל המערבי מתייחס רק לחלק המישורי ממערב לגליל העליון, הנקרא גם [מישור] חוף הגליל.

האזור מגוון מבחינת נוף וכולל חוף ים מפורץ, הרים גבוהים ונחלים החורצים את ההרים לרוחבם ויוצרים עמקים. באזור נותרו שרידי חורש ים תיכוני, בו חיים חזירי בר וציפורים.

באזור פועלת המכללה האקדמית גליל מערבי, כחלק מאוניברסיטת בר-אילן. המכללה ממוקמת בקצה העיר עכו, סמוך למושב בוסתן הגליל.

את תושבי הגליל המערבי משרת מרכז רפואי נהריה (המרכז הרפואי לגליל, שנקרא בעבר "בית חולים לגליל המערבי – נהריה"), הממוקם בנהריה.

הוועדה לתשתיות לאומיות

הוועדה לתשתיות לאומיות (נקראת בקיצור "הות"ל"), היא ועדה שהוקמה בשנת 2002 במסגרת הסדרת התכנון והבנייה בישראל, בהתאם לתיקון מספר 60 לחוק התכנון והבנייה. שמה המלא של הוועדה הוא "הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות". הוועדה כפופה לשר האוצר והוא יו"ר הוועדה (עד לחודש ספטמבר 2015, הייתה הוועדה כפופה לשר הפנים. בחודש זה הועברו גופי התכנון מאחריותו של משרד הפנים לאחריותו של משרד האוצר).

כביש 65

כביש 65 הוא כביש בצפון ישראל, המשמש כעורק תחבורתי חשוב בין מישור החוף לגליל. הוא מוביל מדרום-מערב לצפון-מזרח, ועל כן הוא איננו כביש רוחב ואף לא כביש אורך. זהו הכביש בו נרשמו מספר שיא של דו"חות משטרה על מהירות מופרזת בין השנים 2014-2018.

כביש 70

כביש 70 הוא כביש אורך ארצי המתחיל במחלף יגור (החל מנובמבר 2018) וממשיך צפונה דרך עמק זבולון למרגלות הרי הגליל המערבי, ומשמש כציר אורך מקביל לחוף הצפוני של ישראל ולכביש 4 הקרוב יותר אל החוף. הכביש משמש בפועל כציר מהיר העוקף את חיפה והקריות. אורכו של הכביש הוא 43.3 קילומטר. הכביש מסתיים בצומת חניתה שבשלומי. בין מחלף גבעות אלונים למחלף סומך, כביש 70 חולק קטע עם כביש 6, וכתוצאה מכך בקטע זה הכביש מוגדר ככביש מהיר.

כביש 804

כביש 804 הוא כביש אורך אזורי בגליל התחתון, המתחיל בצומת ליד העיר עראבה עם כביש 7955 ונגמר בצומת ראמה עם כביש 85. אורכו של הכביש הוא 13.1 ק"מ.

כביש 806

כביש 806 הוא כביש אורך אזורי בצפון-מזרח הגליל התחתון, המתחיל במחלף עילבון עם כביש 65 ונגמר בצומת חלפתא עם כביש 85. אורכו של הכביש הוא 13 ק"מ.

כבישי ישראל

תשתית הכבישים בישראל החלה להתפתח בשנות המנדט הבריטי בארץ ישראל. בשנת 1921 הקים שלטון המנדט זרוע הנדסית לביצוע עבודות פיתוח תשתית בארץ, אשר הפכה למחלקה לעבודות ציבוריות (מע"צ) עם סיום תקופת המנדט. מאז פעלה המחלקה תחת משרדים שונים כמו משרד העבודה בשנות ה-50 של המאה ה-20, משרד התשתיות, ולבסוף, משרד התחבורה, עד לסגירתה בשנת 2004 בהחלטת ממשלת ישראל והפיכתה לחברה הלאומית לדרכים בישראל.

נכון לשנת 2017 יש בישראל 19.5 אלף ק"מ כבישים סלולים.

כפר שמאי

כְּפַר שַׁמַּאי הוא מושב באזור הצפון ליד צפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל. הוא ממוקם על כביש 85 המחבר בין עכו לצפת. סמוך למושב זורם נחל עמוד, נחל איתן הזורם כל השנה ונמצא בטיפולה ובאחזקתה של רשות הטבע והגנים.

מג'ד אל-כרום

מַגְ'ד אלְ-כֻרוּם (בערבית: مَجْد الْكُرُوم, תרגום: תפארת הכרמים) הוא מועצה מקומית ערבית-מוסלמית במחוז הצפון בישראל. היישוב שוכן בבקעת בית הכרם וממוקם בצדו הצפוני של כביש 85, צפונית-מערבית לכרמיאל ודרומית-מערבית לבענה.

מסע מים אל ים

מסע מים אל ים (חוף לחוף) הוא נתיב הליכה ארוך ושמו של מסע רגלי ידוע בתנועות הנוער, שנערך בין שני חופים בצפון ישראל, מחוף הים התיכון ועד חוף ים כנרת. המסע היה נפוץ במיוחד בשנות ה-50 וה-60, והיה חלק מהפעילויות הקבועות בתנועות הנוער ובתי הספר. המסלול מתחיל באזור חוף אכזיב, וכולל הליכה בעיקר דרך נחל כזיב ונחל עמוד, לאורך מסלול שאורכו כ-60 - 70 ק"מ. הצעידה נמשכת בין יומיים לארבעה ימים וכוללת לינה במקומות שונים בדרך, כמו המונפור, או שמורת הר מירון.

המסלול מחולק בדרך כלל לשלושה חלקים עיקריים הנעשים כל אחד ביום נפרד:

בין חוף אכזיב למעלות, אבירים או אלקוש- בתוואי נחל כזיב תחתון.

בין מעלות / אבירים / אלקוש למירון בתוואי נחל כזיב עליון, הר מירון ונחל מירון.

בין מירון לחוף הכנרת - בתוואי נחל מירון ונחל עמוד.כאשר המסלול נעשה כטיול תרמילים רציף (עם ציוד מלא), הוא נמשך לרוב יותר משלושה ימים (ומחולק לחלקים קטנים יותר).

בתנועת השומר הצעיר, בשנות השישים, משתתפי המסע היו תלמידי כיתות ח'. המסע התחיל מקבוץ אדמית שעל גבול הצפון, נע לאורך נחל בצת ומשם עבר לנחל כזיב. המחצית הראשונה של היום השלישי כללה עלייה לפיסגה החשופה דאז של הר מירון. למסע היה אופי מחשל וכלל נשיאת כל הציוד הנצרך על הגב, וחציית גשר צנורות צר וחסר מעקה, מעל לנחל עמוד תחתון. מסלול המסע הסתיים בלילה הרביעי בחוף מלצ'ט, על שפת הכנרת. בפסח 2009 חודש הטיול בשכבת ח' הארצית של התנועה.

גם כיום בתנועות הנוער השומר הצעיר, הנוער העובד והלומד והצופים, חניכי כיתה ח' עוברים את המסלול בחופשת הפסח.

שביל ישראל חובר למסלול באזור פסגת הר מירון, ומלווה אותו לאורך נחל מירון ונחל עמוד, כמעט עד חוף הכנרת.

המסע עצמו ממשיך להתקיים בהיקפים קטנים גם כיום (נכון ל-2007), בקרב תנועות נוער, בתי ספר וארגונים, תוך בחירת מסלולים והיקפים שונים.

הזמר שלמה ארצי הוציא ב-1974 אלבום אותו הקדיש "לכל החברים מהמסע מים אל ים".

בשנת 2007 הוכשר מסלול מסודר ואחיד לכל אורך המסלול על ידי 'עמותת ידידי גדוד החבלה של הצנחנים' לזכר חבריהם שנפלו במלחמת לבנון השנייה. במסגרת פרויקט זה הוכשר נתיב הליכה בין אבירים לגשר אלקוש (נקודת חציית נחל כזיב על ידי כביש 89), קטע הליכה שנערך עד אז על כביש, או שדולג.

נקודות למילוי מי שתייה לאורך המסלול - ממערב למזרח (מעודכן לאביב 2018):

אנדרטת יד לי"ד, ליד חוף אכזיב

גן לאומי אכזיב, ליד חוף אכזיב

פארק גורן (לא נמצא בתוואי המסלול עצמו)

יישוב אבירים, ליד מגרש הכדורסל

תחנת דלק ליד גשר אלקוש (לא נמצא בתוואי המסלול עצמו)

חניון חרבת חממה במירון, כמו גם בי"ס שדה הר מירון

חניון הפיתול בהר מירון

חניון כפר שמאי, נקרא גם חניון נחל עמוד (לא נמצא בתוואי המסלול עצמו)

מתקן מקורות ליד כביש 85

מרכזית המפרץ

מרכזית המפרץ היא המרכז התחבורתי הגדול ביותר בישראל, אשר משרת את תושבי מטרופולין חיפה והישובים בסביבתה. היא ממוקמת באזור מסחר ליד כביש 75 וצומת קישון שבצ'ק פוסט במזרחה של העיר חיפה. המרכזית משלבת מגוון רחב של כלי תחבורה: אוטובוסים עירוניים, אוטובוסים בין עירוניים, מטרונית ורכבת ישראל (בתחנת הרכבת מרכזית המפרץ).

בעתיד תשרת גם רכבת קלה לנצרת ורכבלית לכיוון הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

מתחם מרכזית המפרץ החדשה נפתח ב-1 ביולי 2018 אך בוצעו במתחם עבודות נוספות גם בשנת 2019.

נחל עמוד

נַחַל עַמּוּד הוא נחל באזור הגליל העליון הנשפך אל הכנרת. זהו הגבוה שבנחלי הארץ המושכים מים כל ימות השנה.

סוללה (הנדסה אזרחית)

סוללה היא ערימה מלאכותית של עפר, אדמה או מצע היכולה לשמש כביסוס לדרך, כאמצעי להסדרת ניקוז, לבידוד אקוסטי מפני רעש, כאמצעי להגנה מפני ירי, כאלמנט לפיתוח נופי ולשימושים רבים נוספים.

בדרך כלל אורכה של הסוללה גדול משמעותית מגובהה ורוחבה ואילו החתך של הסוללה טרפזי. בניית הסוללה דורשת עבודות עפר שנעשות על ידי ציוד מכני הנדסי, לרוב מסוג דחפור, מחפר או יעה אופני. דחפורים מקימים סוללות עפר ביעילות על ידי גריפת ודחיפת עפר ופיזורו בשיפוע.

הגורם המרכזי בתכנון ובביצוע הסוללה הוא זווית החיכוך הפנימית של החומר ממנו בנויה הסוללה, זו הזווית שקובעת את השיפוע הנדרש כדי שהסוללה תישאר יציבה ולא תתמוטט. לכל סוג קרקע או מצע זווית חיכוך פנימית האופיינית לו.

בהנדסה הצבאית יש שימוש רב לסוללות כאמצעי מיגון (מגנן או חומת מפגע) או כמחסום נגד רכב קרבי משוריין.

בישראל נעשה שימוש בעבר בסוללות עפר כתחליף לגשרי כביש בנקודות חצייה של נחלים עמוקים, כדוגמת כביש 85 (מעבר נחל עמוד ונחל עכברה, הסוללות הוסרו במסגרת עבודות שדרוג הכביש ב־2013), ודרך פרויד בחיפה (מעבר נחל אחוזה). מילוי נחל בסוללת עפר מאפשר את חצייתו ללא צורך בגשר בעל ניצבים גבוהים שלבנייתו נדרשים מאמצים הנדסיים גדולים, אך פוגע בנחל עקב חסימתו למעבר בעלי חיים ומטיילים.

צומת עמיעד

צומת עמיעד הוא צומת כבישים בגליל המחבר בין כביש 90 לכביש 85 מצפון לאגם הכנרת, בסמוך לחוות ורד הגליל. הצומת נקרא על שם קיבוץ עמיעד הסמוך לו.

הצומת משמש למעבר תנועת כלי רכב הנוסעים לקריית שמונה, לאצבע הגליל ולצפון רמת הגולן ומנקז חלק גדול מהתנועה ליעדים אלה, תנועה המגיעה בחלקה ממרכז הארץ דרך מחלף גולני ומחלף נחל עמוד (קדרים), יחד עם התנועה המגיעה מאזור חיפה, עכו וכרמיאל דרך כביש 85. כמו כן הוא צומת מעבר לכבישי מורדות הכנרת לכיוון טבריה לבאים מצפון. בשל כך ישנם עומסי תנועה בצומת בעיקר בשבתות ובחגים, בהם ישנה תנועת מטיילים רבה לכיוון אצבע הגליל.

בשנת 2008 השלימה החברה הלאומית לדרכים עבודות להרחבת הצומת ושינוי הגאומטריה שלו. בעוד שלפני השיפוץ התנועה על כביש 90 הייתה ישר מדרום לצפון והחיבור של כביש 85 הצריך פנייה (צפונה-שמאלה), הרי שלאחר השינוי כביש 85 צפון-מזרחה מתמזג לכביש 90 צפונה ללא פניה ואילו מכביש 90 אל המשכו הצפוני נדרשת פנייה (ימינה).

ראמה (יישוב)

ראמה (בערבית: الرامة) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל כ-5 קילומטרים מכרמיאל, בבקעת בית כרם (בקעת שגור) בלב הגליל.

שטח השיפוט שלה הוא 6,000 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1954.

תחנת הרכבת אחיהוד

תחנת הרכבת אֲחִיהוּד היא תחנת רכבת הממוקמת בסמוך למושב אחיהוד ולפארק תעשיות בר לב על מסילת עכו - כרמיאל ומשרתת את יישובי הסביבה ואת אזור התעשייה הסמוך.

התחנה נפתחה ב-20 בספטמבר 2017 עם השלמת פרויקט מסילת עכו-כרמיאל, מן התחנה ניתן להגיע לחיפה, לכרמיאל, לתל אביב ולבאר שבע.

תחנת הרכבת כרמיאל

תחנת הרכבת כרמיאל היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את העיר כרמיאל וסביבתה, ואשר הוקמה על מסילת עכו - כרמיאל.

תחנת הרכבת כרמיאל היא תחנת הקצה בקו כרמיאל – באר שבע - מרכז ובקו כרמיאל – חיפה - חוף הכרמל. בעתיד מתוכננת הרחבת המסילה מכרמיאל עד ראש פינה וקרית שמונה, כולל תחנת מטען באזור התעשייה בכרמיאל ותחנה בצומת חנניה שתשרת את אזור מירון.התחנה ממוקמת ברחוב דרור, בסמוך לצומת כרמיאל, שדרות נשיאי ישראל ורח' החרושת. התחנה נפתחה ב-20 בספטמבר 2017.

תחבורה בישראל
כבישי ישראל כביש 1כביש 2 (כביש החוף)כביש 3כביש 4כביש 5כביש 6 (חוצה ישראל)כביש 7כביש 9כביש 12כביש 20 (נתיבי איילון)כביש 22 (נתיבי המפרץ)מנהרות הכרמל (כביש 23)כביש 25כביש 31כביש 40כביש 50 (כביש בגין)כביש 60כביש 65כביש 70כביש 77כביש 90כביש 431כביש 443כביש 471כביש 531כביש 899 (כביש הצפון)ציר אלון • לרשימה המלאה
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים
חברות כבישים נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורהחברת דרך ארץחברת כביש חוצה ישראלחברת נתיבי איילוןנתיבי הכרמל מערכות ותפעולנתיבי היובל
אוטובוסים אגדאגד תעבורהאפיקיםגליםדןדן באר שבעדן בדרוםמטרופוליןנסיעות ותיירות נצרתנתיב אקספרססופרבוסקווים - עיליתרמה תחבורה ציבורית גולןשירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת
תחנות מרכזיות התחנה המרכזית החדשה של תל אביבהתחנה המרכזית הישנה של תל אביבמסוף 2000התחנה המרכזית של ירושליםהתחנה המרכזית החדשה של ראשון לציוןמרכזית המפרץמרכזית חוף הכרמלמרכזית הקריותהתחנה המרכזית של באר שבעהתחנה המרכזית של אשדודתחנה מרכזית יבנהתחנה מרכזית מודיעיןהתחנה המרכזית של נתניהתחנה מרכזית חדרההתחנה המרכזית של הרצליהתחנה מרכזית קריית גתהתחנה המרכזית של קריית שמונהתחנה מרכזית בית שאןתחנה מרכזית דימונהתחנה מרכזית ערדהתחנה המרכזית של עכותחנה מרכזית נהריהתחנה מרכזית כפר סבאתחנה מרכזית רחובותהתחנה המרכזית של לודהתחנה המרכזית של אשקלוןהתחנה המרכזית של טבריההתחנה המרכזית של צפתתחנה מרכזית כרמיאלתחנה מרכזית אילתמסוף צומת רעננהתחנה מרכזית רמלה
נמלים נמל אילתנמל אשדוד (נמל היובל) • נמל הדרוםנמל המפרץנמל חיפהנמל הקישוןהמרינה הכחולהמרינה אשקלוןמרינה הרצליה

נמל חדרה (נמל מסחרי) • נמל אשקלון - קצא"א (נמל מסחרי) • נמל מספנות ישראלרשות הספנות והנמליםחברת נמלי ישראל

רכבת ישראל פורטל רכבת ישראל • הקו הראשי של רכבת ישראלמסילת הרכבת יפו–ירושליםקו הרכבת המהיר לירושליםמסילת איילוןתחנות רכבת בישראל
מערכת תנועה עתירת נוסעים כרמליתמטרוניתרכבליתרכבל חיפהמסילת חיפה–נצרתהרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום, הקו הירוק, הקו הסגול, הקו החום) • קווי מטרו בתל אביב (קו M1, קו M2, קו M3) • הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום, קו הקמפוסים, הקו הירוק, הקו הכחול) • הרכבת הקלה בבאר שבעהרכבל לכותל
תעופה רשות התעופה האזרחיתרשות שדות התעופהנמל התעופה בן-גוריוןנמל התעופה רמוןאל עלישראיירארקיעסאן דור • שדות תעופה בישראל
היסטוריה נמל תל אביבנמל יפוהרכבת המנדטוריתרכבת העמקחברות תעופה עבריות ביישובכביש הנפטכביש הגבורהדרך בורמההרפורמה בנמלים
שונות הרשות הארצית לתחבורה ציבוריתמשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמוניות בישראלמוניות שירות בישראלרב-קותחבורה בתל אביבתחבורה ציבורית בישראלתל-אופן • ערכים נוספים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.