כביש הגבורה

"כביש הגבורה", שכונה בראשיתו "דרך הגבורה", הוא כביש עוקף לטרון שנסלל במלחמת העצמאות כדי לאפשר תנועת כלי רכב בין ירושלים לשפלה ומישור החוף, לאחר שהכביש הראשי לירושלים נחסם באזור לטרון שנשלט על ידי הלגיון הערבי.

כביש הגבורה
Handasa-monument01
אנדרטת כביש הגבורה
אורך ק"מ
נקודת התחלה צומת חולדה
נקודת סיום צומת שמשון
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela
 
כביש הגבורה
כביש הגבורה
Mule section.jpeg
גדוד נהגי הפרדות של צה"ל בחנוכת כביש הגבורה, 7 בדצמבר 1948

שם הכביש והיקפו

השם "כביש הגבורה" ניתן בטקס הפתיחה הרשמי של הכביש בדצמבר 1948[1]. בעת נתינתו הוא ציין את הדרך ממזכרת בתיה ועד הקסטל דרך כביש 411, קטע קצר מכביש 3, כביש 44 וכביש 395. עד אז, ניתנו לכביש כינויים שונים כמו דרך בורמה החדש וכביש מאלאיה.

בפועל, מכיוון שהתנועה לירושלים עברה דרך שער הגיא במזרח ובכביש 44 מצומת נחשון לרמלה במערב, הצטמצם השימוש בשם "כביש הגבורה" לציון הקטע מצומת חולדה עד "צומת שמשון"[2]. כביש 395 כונה במעריב "כביש מאלאיה" המחבר את הקאסטל עם כביש הגבורה[3]. השם "כביש הגבורה" הודבק גם לקטע מרמלה לצומת נחשון[4].

תולדות כביש הגבורה

עד מלחמת העצמאות עברה הדרך הראשית לירושלים מרמלה הערבית ללטרון בכביש 424. עם פרוץ מלחמת העצמאות, נחסם המעבר ברמלה ליהודים והתנועה לירושלים הוסטה דרך רחובות וחולדה[5]. אולם מלטרון עד קריית ענבים לא הייתה דרך חלופית והתנועה עברה מחולדה לירושלים בשיירות. בסוף חודש מרץ 1948 אירע קרב שיירת חולדה, ובעקבותיה פתחה ההגנה במבצע נחשון. לאחריה התקיימו מבצע הראל ומבצע מכבי שנועדו להבטיח את הדרך לירושלים. אך עד שהצליחו כוחות ההגנה לפתוח את החלק המזרחי של הדרך, משער הגיא מזרחה, נכנס הלגיון הערבי ללטרון ב-18 במאי 1948 וחסם את הכביש הראשי לירושלים. ניסיון לכבוש את לטרון במבצע בן נון א' כשל והדרך נותרה חסומה. בתחילת יוני 1948 נפתחה דרך בורמה כדרך גישה לירושלים, אך זו הייתה דרך משובשת ומסוכנת ולא הותר בה מעבר חופשי של אזרחים[6].

לאחר שניסיונות חטיבת הראל לכבוש מחדש את לטרון במבצע דני במהלך קרבות עשרת הימים (9 עד ה-18 ביולי 1948) נכשלו, נעשו ניסיונות לאפשר מעבר אזרחים בשיירות דרך לטרון. אולם הניסיון הראשון להעביר שיירה אזרחית ב-12 באוגוסט 1948 כשל[7] ואז פורסמה[8] הכוונה לסלול כביש קבוע במקביל לדרך בורמה בתוואי דרומי ממנו (כיום כביש 44) באזור המוסתר מעיני הלגיון, מדרום לרכס המפריד בין עמק איילון לכביש הר טוב[9].

הכביש נסלל מ-4 בספטמבר 1948 עד 30 באוקטובר 1948 במשך קרוב לשמונה שבועות[10]. פקודת המבצע הייתה לסיים את סלילת הכביש לפני בוא הגשמים וחיל ההנדסה עמד במשימה. אורך הכביש הוא 40.5 קילומטר והוא נסלל בקצב של 5 קילומטר לשבוע. רוחב הכביש היה ברוב המקומות 5 מטר, רוחב שנחשב אז סביר לתנועה דו כיוונית[11]. הסלילה החפוזה לא לקחה בחשבון את הצורך בניקוז והכביש התקלקל ברובו בגשמי החורף. בקיץ של 1949 נסלל הכביש מחדש והוספו לו תעלות ניקוז[12].

באמצע שנת 1949 הוחל בסלילת כביש שיחבר את צומת נחשון לרמלה[13] ויחסוך את המעבר דרך חולדה ורחובות. קטע זה של הכביש, באורך 12.5 קילומטר ורוחב 6.5 מטר, מתוכם 5 מטר מכוסים באספלט, נפתח לתנועה בספטמבר 1950[14]. כביש זה כונה לעיתים גם הוא "כביש הגבורה". התנועה לירושלים בחלקו המרכזי של כביש הגבורה (כביש 44 מצומת נחשון עד צומת שמשון) נמשכה עד למלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה חודשה התנועה בכביש 424 ועיקר התנועה לירושלים עבר בכביש זה, עד פתיחת כביש 1.

חנוכת הכביש והאנדרטה

HaGvura01
דמויות תש"ח לצד כביש הגבורה

טקס חנוכת הכביש והנחת אבן הפנה לאנדרטה נערך ב-7 בדצמבר 1948[15] במעמד ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון, הרמטכ"ל רא"ל יעקב דורי, ובהשתתפות הלוחמים על הדרך והעובדים שסללו את הכביש.

בכביש שאנו חונכים היום גלום שיא מאמץ מלחמתנו על מולדת ועצמאות, כי בו קשורה מערכת הגבורה הטרגית ביותר והמפוארת ביותר מאז הוכרחנו לעמוד בשער בפני אויבינו המרובים - המערכה על ירושלים.

מערכה זו מהווה נקודת-המוקד של מלחמת השחרור לישראל שנטשה זה יותר משנה בכל הארץ. מערכה זו התנהלה ומתנהלת לא רק בעיר העולמים שלנו ובסביבתה הקרובה, אלא בעיקר על הדרך לירושלים. בה, בגורל דרך זו, תלוי גורל בירת הארץ… משפרצה מלחמת השחרור ואויבינו בארץ ובארצות השכנות קמו עלינו לכלותנו – נחשפה סכנת-המוות של ירושלים, ומכל המהלומות הכבדות שירדו על ישובינו במשך המלחמה נטלה ירושלים בלבד תשעה קבין. האויב ידע שהמכה האנושה ביותר וגם הקלה ביותר שהוא יכול להנחית על ראש ישראל היא הכנעת ירושלים היהודית והריסתה… כביש זה הוא גל-עד לגבורת המלחמה והעבודה העברית – שניצחה ותנצח".

מדברי דוד בן-גוריון בטקס חנוכת כביש הגבורה

על אם הדרך, עיצב הפסל משה ציפר את אנדרטת כביש הגבורה לציון הבקעת הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. האנדרטה ממוקמת בסמוך למשמר דוד. לקראת יום הזיכרון ה'תש"ם (1980) הנפיק השירות הבולאי בול ועליו תמונת האנדרטה. החל בשנת 1982, הגלעד ולוח האבן המקוריים, וקירות הזיכרון עליהם נחקקו שמות הנופלים מתש"ח ואילך, שנוספו סביבם מאוחר יותר, הם אתר ההנצחה של חיל ההנדסה. לאורך כביש הגבורה מוצבים פסלים בדמות לוחמי תש"ח. במספר ערים בארץ נקראו רחובות על שם "דרך הגבורה".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דיוויד סלע, ‏נפתח "כביש הגבורה" לירושלים, באתר ישראל היום, 7 דצמבר 2018
  2. ^ אפרים תלמי, מה ומי לכסיקון מלחמת העצמאות, הוצאת "דבר", 1964 "כביש-הגבורה" הוא קטע הכביש לירושלים מ"צומת הגבורה" - צומת חולדה עד צומת הר-טוב - צומת שמשון
  3. ^ המעברה בהרי ירושלים, מעריב, 23 במאי 1950
  4. ^ עבודת ניקוז נסיונית בכביש הראשי ירושלים-תל אביב, חרות, 21 בנובמבר 1955
  5. ^ טיולים לחג, דבר, 30 בספטמבר 1974
  6. ^ ירושלים, אין מקבלים בקשות חדשות לנסיעה, הצופה, 12 באוגוסט 1948
  7. ^ שיירה ראשונה דרך לטרון - עוכבה, הצופה, 12 באוגוסט 1948
  8. ^ סוללים דרך חדשה לירושלים, מעריב, 13 באוגוסט 1948
  9. ^ שלמה שמיר, בכל מחיר - לירושלים, הוצאת מערכות, תל אביב 1994 עמ' 451
  10. ^ מבורמה עד כביש הגבורה, מעריב, 7 בדצמבר 1948
  11. ^ כביש הגבורה יפתח היום, הצופה, 7 בדצמבר 1948
  12. ^ הודק הקשר בין ירושלים והשפלה, הצופה, 20 באוקטובר 1949
  13. ^ מערכת כבישים חדשה תקצר את המרחקים, על המשמר, 20 באוקטובר 1949
  14. ^ כביש רמלה - הגבורה ייפתח לתנועה ביום ו', דבר, 30 באוגוסט 1950
  15. ^ 'דרך בורמה', מאת יהודה זיו
אגד תעבורה

אגד תעבורה בע"מ היא חברת אוטובוסים ישראלית שהוקמה בשנת 2006 על ידי איחוד החברות "אגד פלוס תעבורה" ו"אגד אישי". החברה מפעילה, באמצעות כ-500 אוטובוסים, את התחבורה הציבורית בנתניה, במבשרת ציון, מעלה אדומים, גבעת זאב, שומרון, בנימין, גוש עציון, הר חברון ובקעת הירדן.

אנדרטה

אנדרטה (נהגית אַנְדַּרְטָה, אך גם אַנְדְּרָטָה), או יד הם פסלים, פסל סביבתי, מיצב או מבנה המוצב במקום מסוים, שמטרתו להנציח אישים חשובים, או מאורעות היסטוריים וכדומה.

בעת העתיקה התקיימה הפרדה יחסית בין פיסול אנדרטאות לבין פיסול שיועד לעיטור מבנים או שימש כפסל חופשי הניתן להעברה בחלל. פעמים רבות נוצרו האנדרטאות בקנה מידה מונומנטלי, כלומר קנה מידה הגדול מקומת אדם. מיקומה של האנדרטה היה מוגדר וברור; היא הוצבה במקום המרכזי בעיר, מקום שפעמים רבות היה מזוהה עם השלטון. כך לדוגמה הוצבו בפורום הרומאי עמודי ניצחון כמו "עמוד טראיאנוס" או שערי ניצחון כדוגמת "שער טיטוס" ו"קשת קונסטנטינוס".

פעמים רבות ממקמים אנדרטה על גבעה, הר, או על מקום שמבליט אותה באזור ומבודד אותה. פעמים רבות מציבים אנדרטה באזור שבו התרחש האירוע המונצח בה.

לעיתים השתמשו האמנים בתבליט על גבי מבנה אדריכלי, אולם לעיתים שימש פסל פיגורטיבי ותלת-ממדי כאנדרטה. מבנה כזה הציג את דיוקנו של השליט, ובכך ביקש לבסס את שלטונו, או לחלופין הציג רעיון מופשט שנתפש כאידיאל של בני התקופה. כך לדוגמה הוצגו פסלי "טיכה", פסלי נשים אשר היוו ייצוג חזותי של העיר. דוגמה מודרנית של רעיון זה אפשר למצוא ב"פסל החירות" שבניו יורק.

הכתיב "אנדרטא" מופיע בתלמוד, בעיקר בדיונים הנוגעים בפסלי עבודה זרה להבדיל אנדרטא מפסל לעבודה זרה. מקור המילה במילה היוונית "אנדרו" (=איש, גבר). המילה "אנדרטה" נכנסה לשימוש בעברית בתקופת קום המדינה, עם הקמת אנדרטאות לזכר חללי צה"ל. בתשובה למכתב למערכת "לשוננו לעם" כתב הבלשן עלי איתן כי "מכיוון שהמצבות בתל אביב ובקריית ענבים אינן פסלים של בני אדם, אין השם אנדרטה הולמן, אלא היה צריך לקרוא להן מצבת זיכרון או יד".

דן באר שבע

דן באר שבע היא מפעילת התחבורה הציבורית הפנימית בבאר שבע.

דן בדרום

חברת דן בדרום תחבורה (2015) בע"מ, המוכרת בשמה המקוצר דן בדרום הוקמה בשנת 2015 על ידי חברת נהור, חברת בת של דן חברה לתחבורה ציבורית, על מנת להתמודד במכרזי הפריפריה בדרום הארץ, דבר שמשרד התחבורה אוסר על חברת דן, ולכן הקימה דן את חברת דן בצפון שמפעילה את המטרונית ואת דן בדרום שמפעילה קווי תחבורה ציבורית בצפון הנגב.

מנכ"ל החברה הראשון היה יורי ברונשטיין אשר עבר לחברת דן באר שבע ובמקומו טל כהן מונה למנכ"ל החברה עד היום.

דרך בורמה (ישראל)

דרך בּוּרְמָה הישרְאלית היא דרך עוקפת ששימשה מַעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים.

דרך בורמה נסללה כדרך עפר במהלך מלחמת העצמאות מאחר שהכביש מהשפלה לירושלים נחסם בלטרון ובשער הגיא. נקראה על שם דרך בורמה ההיסטורית המקורית, שהייתה ציר אספקה בין בורמה לסין במלחמת סין-יפן השנייה.

דרך בורמה התחילה ממזרח לכפר דיר מוחיסין (היום מושב בקוע), שעל כביש מסמיה - לטרון (היום כביש 3) עברה סמוך לכפרים בית ג'יז ובית סוסין (היו ממוקמים צפונית לקיבוץ הראל). הדרך התפתלה ועלתה לרכס ממזרח לבית סוסין ואחר כך ירדה וחצתה את כביש הר-טוב - שער הגיא (היום כביש 38 מצומת שמשון לשער הגיא). שם עלתה לבית מחסיר (היום בית מאיר) ושמורת המסרק. משם המשיכה לסאריס (היום שורש ושואבה) שם התחברה לכביש לירושלים. יש מקורות בהם נקראת הדרך בשם "דרך 7" או "כביש 7" (ראו תמונה) וזאת על שם חטיבה 7 שהייתה אחראית על מרחב הלחימה של הדרך.

ה' בכסלו

ה' בכסלו הוא היום החמישי בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישי בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

הרכבת הקלה בבאר שבע

הרכבת הקלה בבאר שבע היא מערך תחבורה ציבורית עתידי להסעת המונים בבאר שבע באמצעות רכבת קלה.

חברת הנסיעות והתיירות נצרת

חברת הנסיעות והתיירות נצרת בע"מ היא חברת אוטובוסים המפעילה שירותי תחבורה ציבורית באזור נצרת, נוף הגליל, חיפה, עפולה, עמק יזרעאל המערבי, הגליל התחתון ועמק זבולון. החברה נמצאת בבעלות משפחת עפיפי, המחזיקה בקבוצת "נזארין".

חברת נתיבי איילון

חברת נתיבי איילון היא חברה ממשלתית העוסקת ביזום, ניהול, תכנון וביצוע פרויקטים תחבורתיים בעיקר בגוש דן, אך גם בשאר רחבי הארץ.

כביש 395

כביש 395 הוא כביש רוחב אזורי מאזור בית שמש לירושלים, מדרום לכביש מס' 1. הכביש מקשר בין צומת אשתאול בכביש 38 לבין כביש 386 בצומת כרם, מדרום לשכונת עין כרם בירושלים. הכביש מתחיל בשוליים המערביים של הרי ירושלים בגובה 260 מטר מעל גובה פני הים, מגיע לשיא של 760 מטר באזור הר הטייסים - רמת רזיאל, ומסתיים בגובה 550 מטר במעגל התנועה של צומת כרם.

כביש זה נחשב בעיני רבים לאחת הדרכים הנופיות היפות בארץ ולכביש נהיגה מהנה וספורטיבית, חלק מהדרכות הנהיגה לנהיגה מתקדמת מתבצעת על כביש זה בשל הפיתולים הרבים שבו.

הכביש נסלל במהלך מלחמת העצמאות כחלק המזרחי של כביש הגבורה. בעת סלילתו עלה הרעיון שהוא יהיה לדרך פנימית החבויה מתותחי הלגיון הירדני ויוכל לשמש את התנועה לירושלים במקרה שהכביש הראשי משער הגיא ייחסם. בפועל, כמעט לא נעשה בו שימוש לתנועה לירושלים. הכביש זכה לשמות שונים: "כביש מלאיה", "כביש הגבורה" ו"כביש ב'". באוקטובר 1950 החל לנוע עליו שירות אוטובוסים של אגד וקו נוסף, לכיוון עגור נוסף בפברואר 1951.

באוגוסט 1982 הוחל בסלילת קטע עוקף צובה באורך 2 קילומטר שחיבר את הכניסה לצובה ממערב עם צומת הר איתן וייתר את השימוש בקטע הכביש שעבר דרך הקיבוץ.

כביש 44

כביש 44 הוא כביש אורך בישראל, המחבר בין צומת שמשון הסמוך לאשתאול ובין מחלף חולון בצפונה של חולון. אורכו הכולל של הכביש 39 קילומטרים. הכביש חוצה את העיר רמלה וחולף בסמוך לבאר יעקב, ראשון לציון, כפר חב"ד ובית דגן. הכביש גם עובר בגבול בין אזור לחולון. מרמלה עד מחלף חולון יש קטעים רבים העוברים בשטח בנוי.

המשך הדרך ממחלף חולון מערבה נקרא דרך בן צבי המסתיימת ביפו. בהמשך התוואי מתפצל: הראשון מוביל ליפו העתיקה דרך רחוב עולי ציון, והשני דרך רחוב יהודה הימית מתחת לגשר ישירות לנמל יפו. קטע הכביש לנמל דרך יהודה הימית היה עד לסגירת הנמל בשנת 1965 הכביש הראשי שהוביל לנמל יפו.

כביש 44 הוא כביש אלכסוני שהמרחק שהוא עובר בכיוון צפון דרום גדול בכ-20% מהמרחק בכיוון מזרח-מערב, ועל כן הוא מסווג ככביש אורך ומספרו זוגי. סיווג זה עלול לבלבל מכיוון שבגלל המרחק שהוא עובר בכיוון מזרח-מערב הוא נפגש עם כבישי אורך רבים (שגם מספרם זוגי) בהם דרך מספר 4 ודרך מספר 412, כביש 40 וכביש 38.

נמל היובל

נמל היובל, המכונה גם "מסוף איתן" על שמו של רפאל איתן, הוא מסוף מים עמוקים הממוקם בקצה הצפוני של נמל אשדוד. המסוף נחנך באוגוסט 2005 והוא אחד ממיזמי התשתית הגדולים ביותר שבוצעו אי פעם בישראל ובבנייתו הושקעו כ-3 מיליארד ש"ח.

המסוף כולל שלושה רציפים - רציפים 22 ו-23 מהווים רציפי מכולות, ורציף 21 המשמש למטען כללי ולפריקת מכוניות.

נמל מספנות ישראל

נמל מספנות ישראל פועל מאז 2003 במתחם מספנות ישראל הוא הנמל הפרטי הראשון במדינת ישראל.

נרקיס גל הסעות

נרקיס גל הסעות בע"מ היא חברת הסעות ישראלית המפעילה קווי תחבורה ציבורית בשם "גלים".

החברה, שנוסדה בשנת 1996 כחברה פרטית, זכתה ב-2009 במכרז להפעלת ארבעה קווים עירוניים וארבעה קווים בין-עירוניים בעיר רהט.

ברשות החברה 26 אוטובוסים שפועלים ב-11 קווי תחבורה ציבורית חדשים, בהם 4 קווים עירוניים ו־4 קווים בין-עירוניים.

מחירי הנסיעה ברהט נמוכים יותר ממחירי הנסיעה הנהוגים בישראל, ודומים לאזורי עיירות הפיתוח. החברה פועלת גם עם הכרטיס החכם "רב-קו".

חברת גלים היא חברת התחבורה הציבורית הקטנה והאחרונה בתחום בשירותי התחבורה הציבורית בישראל ומפעילה את מספר קווי האוטובוס הנמוכים ביותר בארץ.

נתיב אקספרס

חברת נתיב אקספרס – תחבורה ציבורית בע"מ היא חברה המפעילה קווי תחבורה ציבורית בגליל ומטרופולין חיפה. עד 2015 החברה הפעילה קווים גם בזכרון יעקב, קריית טבעון, יקנעם עילית והעמקים (חלקם באמצעות חברת הבת "אומני אקספרס"). החברה בבעלות מלאה של חברת הנסיעות והתיירות נצרת.

בהנחיית משרד התחבורה מפעילה החברה יחד עם חברת "אגד" שירות "חופשי חודשי" במסגרתו נמכרות כרטיסיות המכובדות על ידי שתי החברות.

נתיבי היובל

נתיבי היובל בע"מ היא חברה ייעודית (Special Purpose Entity) אשר זכתה במכרז למימון, הקמה, תפעול ותחזוקת פרויקט כביש 431

בשיטת PFI ‏ (Private Finance Initiative) .בהתאם לתנאי המכרז, אחראית נתיבי היובל על הקמת הכביש ותפעולו בתקופה של 25

שנים תמורת תשלום מהמדינה, שלאחריה יוחזר הכביש למדינה, ללא תמורה.

עילית

עילית קווי תחבורה בע"מ הייתה חברת תחבורה ציבורית ישראלית שהוקמה בשנת 2005. ב-3 ביולי 2011 החברה התמזגה עם חברת קווים, הממשיכה ומפעילה את קווי האוטובוס בביתר עילית ואליה תחת המותג "עילית".

בשנת 2006 זכתה החברה לראשונה במכרז להפעלת קווי התחבורה הציבורית העירוניים ביישוב ביתר עילית, את הקווים להסעת תלמידים בו, וכן את קווי התחבורה הבין-עירוניים ממנו ואליו, לירושלים, בית שמש, בני ברק, מודיעין עילית, אלעד, ולקריית גת, ולכפר חב"ד. ובסופי שבוע גם לנתניה, רחובות, חפץ חיים, יסודות וגבעת זאב. החברה החליפה בכך את חברת "ביתר-תור" שפעלה בביתר עילית עד אז. לעילית הייתה שותפות בחברת אפיקים המפעילה את התחבורה הציבורית בשומרון ובקווים הבינעירוניים באשדוד (אשדוד-ת"א, אשדוד-יבנה, אשדוד-רחובות, אשדוד-אשקלון) ובקווים הבינעירוניים באשקלון.

שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת

שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת בע"מ היא חברת אוטובוסים המפעילה שירותי תחבורה ציבורית באזור נצרת, נוף הגליל ובסביבתן. החברה שייכת במלואה לחברת הנסיעות והתיירות נצרת והיא מפעילה 24 קווי אוטובוס ושירותי הסעת תלמידים באמצעות 85 האוטובוסים שבבעלותה. בחברה 180 עובדים, מהם 130 נהגים, וברשותה שני מוסכים בנוף הגליל. החברה נוסדה ב-1956.

שרותי אוטובוסים הייתה החברה הראשונה בארץ שהפעילה אוטובוסים זעירים בקווי תחבורה עירוניים.

תעוז

תעוז (תָּעֹז) הוא מושב של ארגון המושבים של הפועל המזרחי. נמצא צפונית לבית שמש, בצד כביש הגבורה, השייך למועצה האזורית מטה יהודה.

אתרי הנצחה ממלכתיים ואתרי הנצחה חיליים בישראל
אתרי הנצחה ממלכתיים:

אנדרטה לזכר עולי הגרדום וחללי אצ"לאנדרטת הלוחם הבדואיאנדרטת חטיבת הנגבאתר הנצחה לחללי קהילת המודיעיןבית יד לבנים הדרוזיםהאריה השואגגבעת התחמושתמצודת יואב - בית חטיבת גבעתי

אתרי הנצחה חיליים: אנדרטה לזכר לוחמי חיל האוויר שנפלו בעת שירותםאתר הנצחה לחללי חיל הלוגיסטיקה • אנדרטה לנופלי פיקוד העורף • אנדרטת דרך הגבורה לחללי חיל ההנדסה בכל מערכות ישראל • אנדרטת הצנחנים • אנדרטת חיל הכללי • אנדרטת חיל השלישות • אתר הנצחה ומוזיאון חטיבת גולני • אתר הנצחה לחללי המשטרה הצבאית • אתר הנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוךאתר הנצחה לחללי חיל הטכנולוגיה והאחזקהאתר הנצחה לחללי חיל הקשר והתקשובאנדרטת חיל הרפואהאתר הנצחה לחללי חיל התותחניםאתר הנצחה לחללי משמר הגבולבית כפיר וחורשת הנופליםיד לחללי חיל היםיד לשריון

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.