כבוד

כבוד של אדם הוא הערך שאותו מעריך האדם את עצמו או את סובביו, ופועל על פיו.

כבוד הוא חלק ממערכת חליפין חברתית. כלומר, כבודו של אדם נובע ממעורבות חברתית, מיכולתו לקרוא תיגר על אנשים אחרים, ממתנות שהוא מעניק ומקבל ומהעובדה שאחרים פונים אליו בבקשת עצות, הגנה, כסף או טובין אחרים כמו גם קבלת גמול על עשיית דבר מה.

יש חברות בהן, כוחה הפוליטי והיכולת שלה להגיב באלימות או לפתוח באלימות.

חברות רבות מעניקות כבוד לנושאי משרות דתיות.

20010214-2
טייסים מצדיעים לנשיא ג'ורג' בוש הבן, 2001.

דרכי מתן כבוד

שימוש בשפת גוף

לתרבויות רבות יש מגוון דרכים להפגין כבוד בפעולות גוף. לדוגמה: בתרבויות במדינות אירופה מקובל להפגין כבוד על ידי לחיצת יד.

בתרבויות המזרח הרחוק כמו יפן, נהוג להפגין כבוד על ידי קידת קידה (מתרבות זאת נלקח המנהג לקוד קידה בעת סיום הצגה\מופע בימינו).

בנוסף, אצל האינואיטים (אסקימואים) נהוגה נשיקה אסקימואית. כמו כן, יש השפעה של מין (זכר או נקבה) על אופן ומידת נתינת הכבוד. לדוגמה, בתרבויות רבות במדינות המערב נהוג לנשק את ידן של עלמות צעירות שעדיין לא התחתנו.

הצדעה

הצדעה היא מחווה גופנית המתבצעת עם היד, המשמשת להבעת כבוד וכסימן ברכה. ההצדעה מקובלת בדרך כלל בצבא ובארגונים נוספים, אך היא גם בשימוש אזרחי. ההצדעה היא מחווה של כבוד, שאותה מביעים חיילים בדרגות נמוכות יותר (או זוטרים) כלפי מפקדים וחיילים בעלי דרגות גבוהות מהם. כמו כן, נהוג להצדיע חזרה לאותו חייל שהצדיע (אי החזרת הצדעה נחשב כפגיעה אישית בחייל שהצדיע).

קימת כבוד

קימת כבוד היא המנהג לקום לכבודו של אדם חשוב כדי לאות כבוד, עם הופעתו, כפי שמקובל לעשות בבית משפט. בעבר נהגו לקום לכבוד כניסת המורה לכיתת הלימוד בבתי הספר ויש מקומות בהם מנהג זה נמשך גם כיום. ביהדות נלמד מנהג זה מהפסוק 'מפני שיבה תקום והדרת פני זקן' (פרשת קדושים).

ראו גם

קישורים חיצוניים

אלברט איינשטיין

אלברט איינשטיין (בגרמנית: Albert Einstein, להאזנה (מידע • עזרה)‏; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המדענים בכל הזמנים.

איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים, לצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך מילה נרדפת לגאונות. הוא זכה לפרסום עולמי ברבע הראשון של המאה ה-20 בזכות תורת היחסות אותה פיתח, אשר שינתה את כל מה שהיה ידוע עד אז על מהותם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח הכבידה וכן בזכות תרומותיו לתחומי מכניקת הקוונטים והמכניקה הסטטיסטית ולהסברת האפקט הפוטואלקטרי. בגין תרומתו הייחודית בנושא האחרון הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1921.

מלבד חלקו המכריע בפיתוח תחומי המדע, איינשטיין התבטא ופעל גם בנושאים אקטואליים והיה סוציאליסט נלהב. כן תמך בציונות ובמדינת ישראל. עם זאת, הוא דחה שתי הצעות שקיבל מהמדינה הצעירה, האחת, להיות נשיא המדינה; השנייה, להיות נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, לה הוריש בצוואתו את כל כתביו. איינשטיין תרם גם לפרויקט פיתוח נשק גרעיני בארצות הברית, דרך תמיכתו ב-מכתב איינשטיין-סילארד לנשיא האמריקאי, ועודדו לקדם פיתוחו בארצות הברית, על אף שהגדיר עצמו כפציפיסט.

אלי ויזל

אליעזר "אלי" ויזֶל (באנגלית: Eliezer "Elie" Wiesel;‏ ט"ז בתשרי ה'תרפ"ט, 30 בספטמבר 1928 – כ"ו בסיוון ה'תשע"ו, 2 ביולי 2016) היה עיתונאי, פילוסוף, אינטלקטואל וסופר יהודי רומני-אמריקאי ניצול השואה. חתן פרס נובל לשלום על פעילותו למען זכויות אדם (1986). עסק בפעילויות חינוכיות להנצחת זכר השואה ומניעת מקרי רצח עם אחרים ברחבי העולם.

ארכיבישוף

ארכיבישוף או ארכיאפיסקופוס (ביוונית: αρχιεπίσκοπος – ראשון המשגיחים) הוא תואר כבוד אדמיניסטרטיבי בנצרות, הניתן לבישוף העומד בראש פרובינציה כנסייתית.

הפרובינציות הכנסייתיות הן היחידה הגדולה ביותר בחלוקה הטריטוריאלית של הכנסייה, בדומה מאוד לחלוקת הפרובינקיות של האימפריה הרומית. גודל הפרובינציות שונה באזורים שונים, וישנן פרובינציות בגודל של עיירה וכאלו בגודל של מדינה בת ימינו. הפרובינציות מתחלקות חלוקת משנה, לדיוקסיות אשר בראש כל אחת מהן עומד בישוף. הארכיבישוף ניהל את טקסי הדת בקתדרלה הגדולה של העיר הראשית בפרובינציה והתגורר בארמון בקרבתה. זהו תואר מנהלי שהוענק לראשונה בוועידת ניקיאה בשנת 325 לספירה. תפקידו של הארכיבישוף היה לעמוד בראש הכינוסים של הבישופים בפרובינציה - סינוד. הוא היה גם הממונה על הבישופים בפרובינציה והמפקח עליהם או מתייעץ עמם בענייני כנסייה שונים. הארכיבישופים קידשו את הבישופים לאחר שאלו נתמנו לתפקידם. הם גם מילאו את מקומם של בישופים שנאלצו להיעדר מהדיוקסיה שלהם, וביקרו בכל הדיוקסיות כדי לפקח על חיי הדת בהן. שאר תפקידיהם היו זהים לאלו של הבישופים.

חלק מהבישופים, שישבו בערים גדולות וחשובות נקראו מטרופוליטנים. בכל מדינה נבחר ארכיבישוף אחד כבכיר מבין כל הארכיבישופים, והוא כונה פרימוס (למשל הארכיבישוף של ריימס בגרמניה או של קנטרברי באנגליה).

הארכיבישופים שהיו האחראים על אזורי הנצרות הקדומה - אנטיוכיה, קונסטנטינופול, ירושלים ואלכסנדריה כונו פטריארכים. לפטריארכים ניתנה גם זכות להסמיך בישופים לארכיבישופים ולדון בעירעורים על פסקי דין של ארכיבישופים.

היום קיים גם תואר של ארכיבישוף טיטולרי - ארכיבישוף של פרובינציה כנסייתית שאינה קיימת עוד בימינו או תואר כבוד שניתן לבישוף מצטיין מבלי לשנות את סטטוס הדיוקסיה שלו.

במאי קולנוע

במאי קולנוע הוא אדם שתפקידו לקחת תסריט ולבצע עמו סרט קולנוע. פעילות זו קרובה לזו של במאי טלוויזיה, אך שונה ונפרדת מזו של במאי תיאטרון.

לבמאי הקולנוע תפקיד מרכזי ביצירתו של סרט קולנוע, ולו ההשפעה העיקרית על אופיו של הסרט. מובן שהבמאי זוכה למקום של כבוד ברשימת יוצרי הסרט, המופיעה בתחילת הסרט ובפרסומים אודותיו. לעיתים פורץ סכסוך בין הבמאי, כוכב הסרט והאולפן, שגורם לכך שהבמאי אינו רואה בסרט את המוצר שלו התכוון, ומסרב לחתום עליו. בשנים 1969–1999 היה נהוג בארצות הברית, במקרה כזה, שהבמאי חותם בשם אלן סמית'י. בחלק ממדינות אירופה, הבמאי נתפס לעיתים גם כמחברו של הסרט.

הבמאי נותן כיוון לשחקנים ולצוות ויוצר חזון כולל שדרכו הסרט בסופו של דבר הופך למובן. הבמאים צריכים להיות מסוגלים לפתור את ההתנגשויות שבין החזון היצירתי לבין הגבולות התקציביים של הסרט. לאדם יש מסלולים רבים בשביל להפוך לבמאי. אחת הדרכים היא בדרך של למידה מקצועית - במסגרת בתי ספר לקולנוע ובמסגרת החוג לקולנוע באוניברסיטה או במכללה. כמה מהבמאים התחילו כתסריטאים, עורכי סרט (כמו טים ברטון) או שחקנים. במאי קולנוע אחרים אינם למדו בבתי ספר לקולנוע כמו סטיבן ספילברג שיצר סרטים קצרים עוד בנעוריו.

לבמאים שונים יש גישות שונות ומרובות ביחסם לעבודת הבימוי. חלקם מתווים קו עלילה כללי ונותנים לשחקנים לאלתר דיאלוג, ואילו אחרים שולטים בכל היבט, ודורשים מהשחקנים והצוות לעקוב אחר ההוראות במדויק. במאים מסוימים גם כותבים באופן חלקי או מלא את התסריט.

מהבמאים הבולטים בהיסטוריה: האחים כהן, וודי אלן, קתרין ביגלו, גיירמו דל טורו, לוק בסון, ספייק ג'ונז, גרטה גרוויג, רומן פולנסקי, רוברט זמקיס ,אליה סולימאן, סטנלי קובריק ,סטיבן ספילברג, אלפרד היצ'קוק, מרטין סקורסזה, וס אנדרסון, קוונטין טרנטינו, כריסטופר נולאן.

מהבאים הבולטים בישראל בימינו: שבי גביזון, רמה בורשטין, ארי פולמן, מייסלון חמוד, יוסף סידר, ניר ברגמן, ג'ולי שלז, דרור שאול, דובר קוסאשווילי, שירה גפן, יובל שפרמן, טליה לביא, עילית זקצר, ערן קולירין, רם נהרי, מיכל בת-אדם, קרן ידעיה, טל גרניט ושרון מימון.

גולדה מאיר

גולדה מאיר (מאירסון; נולדה בשם גולדה מאבוביץ'; 3 במאי 1898, י"א באייר ה'תרנ"ח – 8 בדצמבר 1978, ח' בכסלו, תשל"ט) הייתה ראש ממשלת ישראל הרביעית, בין מרץ 1969 ליוני 1974. לפני כן כיהנה כשרת העבודה (1949–1956), וכשרת החוץ (1956–1966). כראש הממשלה, הנהיגה את ישראל בתקופת מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. גולדה מאיר היא האישה הראשונה והיחידה שכיהנה כראש ממשלה בישראל. נוסף על היותה ראש הממשלה הרביעית של ישראל, היא האישה השלישית בעולם שנבחרה לראשות ממשלה.

דוקטור לשם כבוד

דוקטור לשם כבוד (בלטינית: .Dr. h. c) הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, לרוב אוניברסיטה, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם. התואר מוענק לאות הוקרה על הישגים בתחום המדע, על תרומה מיוחדת לחברה או על תרומה כספית נכבדה לאוניברסיטה.

השם העברי לתואר הוא תרגום honoris causa מלטינית.

אישים שזכו לכמה תוארי דוקטור לשם כבוד נושאים בתואר .Dr. h. c. mult.

אחד האירועים הבולטים של הענקת תואר דוקטור לשם כבוד בישראל הוא אירוע הענקת התואר לרמטכ"ל יצחק רבין מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, עם תום מלחמת ששת הימים. בטקס זה נשא רבין את נאום הר הצופים.

אוניברסיטת בר-אילן מעניקה תואר דוקטור לשם כבוד גם לארגונים. בארגונים הזוכים: מגן דוד אדום ותנועת הנוער בני עקיבא.

האחים וורנר

האחים וורנר (קיצור של האחים וורנר בידור – Warner Bros. Entertainment) היא אחת מחברות ההפקה הגדולות בעולם לתוכניות טלוויזיה וסרטי קולנוע. הארגון הוא חלק מתאגיד וורנר מדיה. מטה החברה שוכן בברבנק, קליפורניה שבארצות הברית.

זלמן שזר

זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים) היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

חיים הרצוג

חיים הֶרְצוֹג (17 בספטמבר 1918 י"א בתשרי ה'תרע"ט - 17 באפריל 1997 י' בניסן ה'תשנ"ז) היה איש צבא, פוליטיקאי, עורך דין וסופר ישראלי שכיהן כנשיאהּ השישי של מדינת ישראל בשנים 1983–1993. בין תפקידיו היה שגריר ישראל באו"ם, אלוף בצה"ל וחבר כנסת.

טדי קולק

טדי קוֹלֶק (27 במאי 1911, כ"ט באייר ה'תרע"א – 2 בינואר 2007, י"ב בטבת ה'תשס"ז) היה ראש עיריית ירושלים במשך 28 שנה, בשנים 1965–1993, חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת למדינה.

יצחק רבין

יִצְחָק רַבִּין (להאזנה (מידע • עזרה);‏ א' באדר תרפ"ב, 1 במרץ 1922 – י"ב בחשוון תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995) היה הרמטכ"ל השביעי של צה"ל וראש ממשלת ישראל החמישי.

רבין היה מפקד גדוד בפלמ"ח, מפקד חטיבת הראל במלחמת העצמאות, הרמטכ"ל השביעי של צה"ל עליו פיקד בעת מלחמת ששת הימים. לאחר פרישתו מצה"ל היה שגריר ישראל בארצות הברית וראש ממשלת ישראל מטעם מפלגת העבודה בשתי קדנציות: הראשונה בשנים 1974–1977, במהלכה יצא אל הפועל מבצע יונתן, והשנייה בשנים 1992–1995, שבמהלכה נחתמו הסכמי אוסלו והסכם השלום עם ירדן. בנוסף כיהן כשר הביטחון במשך כתשע שנים.

על חלקו בהסכמי אוסלו זכה בפרס נובל לשלום לשנת 1994 (יחד עם שמעון פרס ויאסר ערפאת). רבין נרצח במהלך כהונתו כראש ממשלה בידי מתנקש יהודי-ישראלי, יגאל עמיר, שהתנגד להסכמי אוסלו.

משה שרת

משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון. כמו כן היה שר החוץ הראשון של מדינת ישראל. מראשי הנהגת היישוב.

ספריית העיר ניו יורק

הספרייה הציבורית של העיר ניו יורק (באנגלית: New York Public Library) היא אחת הספריות המובילות בארצות הברית ובעולם. הספרייה היא אחת משלוש מערכות הספריות הציבוריות של העיר ניו יורק. בניינה הראשי של הספרייה נמצא בשדרה החמישית.

פלייאוף

משחקי פלייאוף, משחקי סוף עונה, משחקי גמר או משחקי הצלבה בליגות ספורטיביות ובתחרויות ספורט בינלאומיות, הם משחקים הנערכים בתום העונה הסדירה או בתום סדרת משחקים, על מנת להכריע בדבר זהות אלופת הליגה או תואר כבוד אחר (למשל: מדליה, גביע וכדומה). השיטה מקובלת מאוד בליגות המקצועניות של צפון אמריקה, בתחרויות ספורט בינלאומיות כגון המונדיאל והאולימפיאדה ובענפי ספורט פופולריים דוגמת טניס וכדורסל.

קפטן (ספורט)

קפטן (באנגלית: Captain) הוא תואר או כינוי הניתן בספורט קבוצתי לשחקן המשמש ראש קבוצתו. לרוב זהו תואר כבוד בלבד, אך במקרים מסוימים ישנה אחריות נוספת על המחזיק בתפקיד הקפטן. בחלק מענפי הספורט הקפטן הוא השחקן היחיד בעל הזכות לשוחח עם שופטי המשחק ועוזריהם.

ראובן ריבלין

ראובן (רובי) ריבלין (נולד ב-9 בספטמבר 1939, כ"ה באלול ה'תרצ"ט) הוא נשיאהּ העשירי של מדינת ישראל, החל מ־28 ביולי 2014. קודם לכן היה חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד, יושב ראש הכנסת ושר התקשורת. עורך דין בהכשרתו.

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות. באופן מסורתי תפקדו הרבנים גם כאחראים על השיפוט וכאליטה האינטלקטואלית בקהילה היהודית. בתקופה המודרנית הוגדר תפקידם מחדש בעיקר לתחום הדת. בקבוצות חרדיות ממשיכים רבנים להחזיק בסמכויות רבות ולעיתים אף יותר משהיו להם בעבר.

רצח

רצח הוא מעשה של המתת אדם בידי הזולת בכוונה תחילה, המוגדר בחוק כל המדינות ובחוק הבינלאומי כפשע[דרוש מקור]. בכל התרבויות והדתות הדבר נחשב למעשה פשע חמור ביותר, אך חברות נבדלות זו מזו בהגדרה אילו מעשי קטל נחשבים לרצח ממש, ואילו מקרים יוצאים מהכלל. ככלל שיעור ההחרגות (כלומר מקרי הרג אדם מכוון שאינו נחשב לרצח) נמצא בסימן ירידה מתמשכת, אך קיימים יוצאי דופן רבים.

במרבית המדינות נחשב הרצח לעבירה פלילית שעונשה מאסר עולם ובאחרות (כגון ארצות ערב, סין, מדינות שונות באסיה וחלק ממדינות ארצות הברית) הדין קובע עונש מוות למורשעים ברצח והם מוצאים להורג.

שמעון פרס

שמעון פֶּרֶס (2 באוגוסט 1923, כ' באב תרפ"ג – 28 בספטמבר 2016, כ"ה באלול תשע"ו) היה פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי. כיהן כנשיאהּ התשיעי של מדינת ישראל, בין השנים 2007–2014, וכראש ממשלת ישראל השמיני בשנים 1984–1986, וכן במשך כשבעה חודשים לאחר רצח רבין, בשנים 1995–1996. במשך כחמישה עשורים שימש חבר הכנסת ובחלקם היה שר בממשלות ישראל בתפקידים בכירים. היה יושב ראש מפלגת העבודה במשך כ-20 שנים.

מגיל צעיר היה מעורב בעשייה ביטחונית וציבורית בישראל. בגיל 29 מונה למנכ"ל משרד הביטחון. נמנה עם מקימי הקריה למחקר גרעיני בדימונה והתעשייה האווירית.

בשנת 1959 נבחר לראשונה לכנסת הרביעית מטעם מפלגת מפא"י, ומאז שירת בה כחבר הכנסת, שר במשרדים שונים בממשלות ישראל, ובאופוזיציה, במשך 48 שנים רצופות, למעט מספר חודשים – יותר מכל חבר כנסת אחר, עד שנבחר לנשיא ב-2007. כיהן כיושב ראש מפלגת העבודה לזמן הממושך ביותר, במשך כ-20 שנים: מ-1977 עד ל-1992, 1995-1997, 2003-2005.

פעמיים כיהן בתפקיד ראש הממשלה:

ממשלת ישראל העשרים ואחת בין השנים 1984–1986, לאחר שתוצאות הבחירות לכנסת האחת עשרה לא הצליחו להביא להכרעה בין המערך שבראשו עמד, ובין הליכוד שבראשו עמד יצחק שמיר; שתי המפלגות החליטו לקיים "הסכם רוטציה", שלפיו ישמש כל אחד מן המנהיגים שנתיים בתפקיד ראש ממשלת אחדות, כאשר פרס יהיה הראשון.

ממשלת ישראל העשרים ושש בין נובמבר 1995, לאחר רצח יצחק רבין, ועד למאי 1996, אז החליפו בתפקיד בנימין נתניהו בעקבות ניצחונו על פרס בבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה.פרס היה שר החוץ בממשלתו השנייה של יצחק רבין (1992–1995), והיה בין המובילים של תהליך אוסלו, סדרת מגעים בין מדינת ישראל ואש"ף, אשר הביאו להסכמות שניתן להן תוקף עם החתימה הפומבית על הסכמי אוסלו. על תהליך זה הוענק לו, ליצחק רבין וליאסר ערפאת פרס נובל לשלום לשנת 1994.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.