כ"ט בנובמבר

כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (י"ז בכסלו תש"ח), היום בו החליטה (החלטה 181) עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בפארק פלאשינג מדוז על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי.

UNGA 181 Map
     תומכות      מתנגדות שהפכו לתומכות
     נמנעות      מתנגדות
     נעדרות      מדינות שלא היו חברות באו"ם

ההכנות ואירוע ההחלטה בעצרת האומות המאוחדות (האו"ם)

ההחלטה התבססה על מסקנות הרוב של חברי "הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל" (ועדת אונסקו"פ).[1] הוועדה הגישה את מסקנותיה לאו"ם, ב-31 באוגוסט 1947. בעצרת האו"ם, שנפתחה בספטמבר 1947, התקיים דיון ארוך ומפורט בתוכנית החלוקה, במסגרת ועדת משנה מיוחדת שהוקמה לצורך העניין. ועדה זו גם דנה באופן היישום של תוכנית החלוקה והחליטה להקים ועדה ביצועית מיוחדת שתגיע לארץ ישראל ותוציא אל הפועל את תוכנית החלוקה. ועדה זו, ששמה היה "ועדת ארץ-ישראל", אכן הוקמה ואיש האו"ם ראלף באנץ' מונה לעמוד בראש צוות המזכירות שלה.[2]

ההיסטוריון יהודה ואלך תיאר כיצד "נציגי הסוכנות היהודית הצהירו כי הם רואים בצער את התוכנית לחלוקת הארץ, אך נענים לה למען השכנת שלום".[3] חרף האופי המקוטע והמוגבל של השטח שהוקצה ליישוב היהודי בתוכנית החלוקה, קיבלו ההסתדרות הציונית העולמית והנהגת היישוב את התוכנית. דוד בן גוריון הצהיר לפני ההצבעה: "אינינו שוגים באשליות, אבל על יאוש. עלינו היהודים, ובייחוד עלינו הציונים, אסורים שני דברים - אופטימיות קלה ופסימיות עקרה"[4].

"נציגי הערבים הצהירו על התנגדותם להחלטה ואף הזהירו כי התנגדות זו עלולה להיות אלימה".[3] ב-28 בנובמבר 1947 הזהיר שגריר מצרים באו"ם, יוסף היכל פאשה: "מיליון יהודים חיים בשלום במצרים (וביתר ארצות האסלאם) ונהנים מכל זכויות האזרח. בהחלט אין הם רוצים להגר לפלשתינה. אולם אם מדינה יהודית תיווצר אף אחד לא יוכל למנוע צרות. פרעות תפרוצנה בפלשתינה, תתפשטנה על כל ארצות ערב ותובלנה אולי למלחמה בין הגזעים. ...אם יחליטו האומות המאוחדות על חלוקת פלשתינה הן תשאנה באחריות לצרות חמורות ביותר ולטבח של מספר רב של יהודים".[5] ממשלת בריטניה הודיעה לאו"ם כי "לא תתנגד לביצוע התוכנית אך היא עצמה לא תנקוט בצעדים מעשיים כלשהם להגשמתה".[3] לאחר זמן קצר, הודיעה ממשלת בריטניה כי שלטונה בארץ ישראל, יסתיים ב-15 במאי 1948.

נשיא העצרת, אוסוולדו ארניה מברזיל, אשר דחה את הדיון עד השגת הרוב, קרא את שמות המדינות בזו אחר זו לפי הא"ב האנגלי.

ההצעה נתקבלה ברוב של 33 קולות, 13 נגד, 10 נמנעו ומדינה אחת נעדרה.

המדינות על פי הצבעתן באו"ם
בעד נגד נמנעו
אוסטרליה  אוסטרליה, אוקראינה הסובייטית (1937-1949) אוקראינה, אורוגוואי  אורוגוואי, איסלנד  איסלנד, אקוודור  אקוודור, ארצות הברית (48 כוכבים) ארצות הברית, בוליביה  בוליביה, בלארוס הסובייטית (1937-שנות הארבעים) בלארוס, בלגיה  בלגיה, ברזיל  ברזיל, ברית המועצות (1923-1955) ברית המועצות, גואטמלה  גואטמלה, הרפובליקה הדומיניקנית  הרפובליקה הדומיניקנית, דנמרק  דנמרק, דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה, האיטי  האיטי, הולנד  הולנד, ונצואלה (1930) ונצואלה, לוקסמבורג  לוקסמבורג, ליבריה  ליבריה, נורווגיה  נורווגיה, ניו זילנד  ניו זילנד, ניקרגואה  ניקרגואה, פולין (1928-1980) פולין, הפיליפינים (1946-1985) הפיליפינים, פנמה  פנמה, פרגוואי (1842-1954) פרגוואי, פרו  פרו, צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה, צרפת  צרפת, קוסטה ריקה  קוסטה ריקה, קנדה (1921-1957) קנדה, שוודיה  שוודיה איראן 1925-1964 איראן, אפגניסטן (1930-1973) אפגניסטן, הודו  הודו, טורקיה  טורקיה, יוון 1828 יוון, לבנון  לבנון, מצרים (1922-1958) מצרים, סוריה (1932-1958) סוריה, עיראק (1921-1959) עיראק, ערב הסעודית (1938-1973) ערב הסעודית, פקיסטן  פקיסטן, קובה  קובה, תימן (1927-1962) תימן ארגנטינה  ארגנטינה, אתיופיה (1897–1975) אתיופיה, הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת, הונדורס  הונדורס, יוגוסלביה  יוגוסלביה, מקסיקו (1934-1968) מקסיקו, הרפובליקה הסינית הרפובליקה הסינית, צ'ילה  צ'ילה, אל סלוודוראל סלוודור, קולומביה  קולומביה
נעדרה: תאילנד  תאילנד (אז "סיאם")

התגובות בארץ ישראל

Jew dancing hora 29.11.47
ריקודים עם היוודע ההחלטה
Jews on afv 29.11.47
יהודים עולים על משוריינים בריטים

ההחלטה התקבלה ביישוב בשמחה רבה, בשל התמיכה המדינית והמשפטית שנתנה להקמת מדינה יהודית. יהודים רקדו משמחה בחוצות הערים והיישובים בכל רחבי ארץ ישראל. גם בקהילות יהודיות בתפוצות ישראל חגגו רבים. ברומא התאספו לתפילת הודיה מול שער טיטוס, המקום המסמל את החורבן בארץ ישראל לאחר המרד הגדול, שאירע כאלפיים שנה קודם.

אחד התיאורים המרשימים להמתנה הדרוכה מצוי בספרו של עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך:

כל ההמון הגדול הזה כמו התאבן שם בדומיית לילה מפחידה, כאילו אינם בני אדם אמיתיים כי אם מאות צלליות כהות מצוירות על פני יריעת החושך המהבהב. כאילו מתו כולם בעמידה. לא דיבור לא שיעול ולא מדרַך נעל. יתוש לא זמזם שם.

עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך, עמ' 402

על השמחה אחר היוודע תוצאות ההצבעה כתב:

... וכעבור רגע שוב הייתי על כתפי אבא, והוא, אבי המשכיל מאוד, המנומס, עמד שם וצעק בכל קולו, לא מילים, לא משחקי מילים, לא סיסמאות ציונות ולא קריאת גיל כי אם צעקה ארוכה עירומה כמו לפני שהמציאו את המילים... אבי לא שתק אלא נתן את כל קולו בצעקתו הארוכה עד קצה קיבול ריאותיו אאאאההה וכשאזל לו האוויר שאף שוב, כטובע, והמשיך וצעק האיש הזה שרצה להיות פרופסור דגול וגם ראוי היה ועכשיו הוא היה כולו רק אאאאההה.

שם, עמ' 403

לעומת שמחת היהודים דחו הערבים לחלוטין את התוכנית. למחרת ההצבעה באו"ם פתחו הערבים הן במדינות ערב, והן בשטחי ארץ ישראל, במעשי איבה נגד קהילות יהודיות והיישוב, וכך פרצה מלחמת העצמאות.

עיצוב הזיכרון

Kaf tet benovember st, Ramat Hasharon
רחוב כ"ט בנובמבר ברמת השרון (2007)

בדרך כלל אין מציינים באופן מיוחד את יום כ"ט בנובמבר. קיימים מספר רחובות בערי ישראל בשם "כ"ט בנובמבר".

הרב יונה שטנצל פנה אל ראש הממשלה דוד בן-גוריון, ביוזמה שיום זה יחגג בתאריך העברי ולא בתאריך הלועזי שנקבע על ידי הנוצרים. אולם ראש הממשלה בן-גוריון באמצעות מזכיר הממשלה דוד מושין דחה את יוזמת הרב שטנצל לציין את התאריך העברי ולא הלועזי.[6]

ועדת העורכים של העיתונים היומיים בישראל נוהגת לקיים ביום זה מפגש עדכון עם ראש הממשלה, שהפך ברבות השנים לכעין מסיבת עיתונאים פומבית.

בשנת 2014 אישרה ממשלת ישראל כי יתקיים יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל מדי שנה בי"ז בכסלו, התאריך העברי של 29 בנובמבר 1947. כמו כן, יצויין יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן בכל שנה, ב-30 בנובמבר, למחרת ה-29 בנובמבר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נעמה לנסקי, ‏אבא היה כמו מנצח על תזמורת גדולה..., באתר ישראל היום, 24 נובמבר 2017
  2. ^ אלעד בן-דרור, המתווך: ראלף באנץ' והסכסוך הערבי-ישראלי 1947–1949, הוצאת מכון בן-גוריון, 2012, עמ' 37–61.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 יהודה ואלך, אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל מראשית ההתיישבות ועד קום המדינה, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 108.
  4. ^ דוד וינברג, ‏עיקרי התכנית המדינית-ביטחונית של המכון לשנת 2019 - "עוצמה בשעת מבחן", השילוח גיליון 15, יוני 2019
  5. ^ יעקב מירון, הפיצוץ ברובע הקראי בקאהיר ב 19 ביוני 1948, פעמים, 70, חורף תשנ"ז, עמ' 141–156.(הקישור אינו פעיל, 28.1.2019)
  6. ^ האם לחוג את כ"ט בנובמבר או את התאריך העברי הרב יונה שטנצל במכתב אל ראש הממשלה דוד בן-גוריון, באתר יוטיוב
100 מושגי יסוד

100 מושגים במורשת, בציונות ובדמוקרטיה היא תוכנית המיועדת לכיתות ז', ח' ו-ט' בבתי ספר עבריים שיצאה בשנת 2003 מטעם משרד החינוך, התרבות והספורט. על המושגים המופיעים ברשימה נבחנו התלמידים במבחני המיצ"ב.

מאז החלה התוכנית בבתי הספר, נמתחה ביקורת על כך שהמגזר הערבי נבחן על מושגי ציונות כמו "כ"ט בנובמבר" וכמו שמות ארגונים צבאיים לפני קום המדינה. בעקבות הביקורת החל משרד החינוך בהתאמת הערכים למגזר הערבי. נציגי המגזר החרדי סירבו להשתתף בבחינות בגלל המושגים המצויים בקטגוריה "ציונות".

רשימת מאה מושגי היסוד ספגה ביקורת חריפה. בין המבקרים היו אנשי חינוך באוניברסיטאות. אנשי חינוך שונים טענו כי בניית רשימה מצומצמת של מושגים היא מעשה שאינו מקצועי ואינו חינוכי, וכי המושגים נותנים ידע חלקי בלבד. כמו כן, קיימת בעייתיות בעריכת הרשימה ללא דיון ציבורי הולם.

ביקורת נוספת נוגעת לתוכנה של הרשימה ונוגעת לאי אזכור מושגי מפתח כמו השואה. היחס בין המושגים העוסקים בזהות דתית-לאומית לעומת אלו העוסקים בזהות אזרחית אינו מאוזן.

הביקורת מתייחסת להטיות פוליטיות בהחלטה על מגוון הערכים, כמו חוסר אזכור תולדות יוצאי אסיה ואפריקה ותרבותם, והטיות הנוגעות לפירוש הערכים. למשל, בתיאור מלחמות ישראל יש ערפול של העובדות. בערך "מלחמת ששת הימים" אין אזכור של סיפוח יהודה שומרון ועזה אלא הסתפקות במשפט: "מלחמת ששת הימים השפיעה על תחומים שונים בחיי המדינה והייתה לקו פרשת מים בתולדותיה".

כתגובה, הוציאה האוניברסיטה העברית רשימת מונחים משלה שיועדה לבתי הספר הערביים בה הופיעו מושגים כמו: אזרחות, אירועי אוקטובר 2000, דו"ח ועדת אור, דתות, האינתיפאדה, החלטת החלוקה, הכיבוש, הממשל הצבאי, חופש האמונה, יום האדמה, נכבה, פרשת כפר קאסם, ועוד.

באוקטובר 2006 החליט משרד החינוך לבטל את התוכנית, בטענה כי יש להעדיף ידע מעמיק והבנה על פני שינון.

1947

שנת 1947 היא השנה ה-47 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1947 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

29 בנובמבר

29 בנובמבר הוא היום ה-333 בשנה (334 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 32 ימים.

30 בנובמבר

30 בנובמבר הוא היום ה-334 בשנה (335 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 31 ימים.

בית קדימה

בית קדימה הוא מבנה ברחוב הרב ברלין 30 שבשכונת קריית שמואל בירושלים, בו גובשו בחודש אוגוסט 1947 המלצות ועדת אונסקו"פ להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אשר אושרו לאחר מכן בהחלטת כ"ט בנובמבר באו"ם.

ה'תש"ח

ה'תש"ח (5708) או בקיצור תש"ח היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-15 בספטמבר 1947, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 3 באוקטובר 1948. שנה מסוג בשז, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, הוכרז על הקמת מדינת ישראל.

תש"ח הפך למונח המסמל את מלחמת העצמאות, את הקמת המדינה ואת הדור שנלחם ואשר הקים את המדינה - דור תש"ח.

ערך מורחב – סופרי דור תש"ח

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט. הבריטים שלטו בארץ ישראל (פלשתינה) בין קיץ 1917 למאי 1948.

"שלטון המנדט" הוא כינוי מקוצר לשלטון הבריטי בארץ ישראל, שפעל מתוקף המנדט שקבלה מחבר הלאומים.

"ממשלת המנדט" היא הממשלה הבריטית שפעלה בארץ תחת המנדט שקיבלה מחבר הלאומים החל ב-1922.

"תקופת המנדט" היא התקופה שמאז כניסת הצבא הבריטי לארץ ישראל בקיץ 1917, ועד לסיומו בחצות הלילה שבין ה-14 וה-15 במאי 1948.

ועדת אונסקו"פ

ועדת אונסקו"פ - הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל (UNSCOP - United Nations Special Committee on Palestine) - הייתה ועדת חקירה בינלאומית שמונתה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות במאי 1947 כדי לבחון את שאלת ארץ ישראל, בעקבות בקשתה של ממשלת בריטניה לחוות דעת של האו"ם, לאחר שלא הושגה הסכמה על הפתרון העדיף.

יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן

יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן, הוא יום זיכרון, שמצוין בישראל מדי שנה החל בשנת 2014, ב-30 בנובמבר, במטרה לציין את היציאה והגירוש של יהודי ארצות ערב ואיראן. התאריך 30 בנובמבר נקבע באופן סמלי משום שהוא למחרת כ"ט בנובמבר, יום החלטת החלוקה בעצרת האו"ם, כאשר קהילות רבות של יהודים בארצות ערב ובאיראן חשו לחץ מצד שכניהם, וכתוצאה מלחץ זה נאלצו לעזוב את מדינותיהם (ראו למשל, פרעות חלב). בעקבות ועדת ביטון במוסדות החינוך ברחבי ישראל יציינו החל משנת 2016 את יום היציאה והגירוש ממדינות ערב ומאירן, בתאריך ה-30 בנובמבר.

יחסי אל סלוודור–ישראל

היחסים בין מדינות ישראל ואל סלוודור הם רשמיים ודיפלומטיים, כאשר לישראל יש שגרירות בסן סלוודור, ולאל סלוודור יש שגרירות בהרצליה.

יחסי הרפובליקה הדומיניקנית–ישראל

הרפובליקה הדומיניקנית וישראל מקיימות יחסים דיפלומטיים באופן רשמי, כאשר לרפובליקה הדומיניקנית יש שגרירות בתל אביב, ולישראל יש שגרירות בסנטו דומינגו.

יחסי ישראל–פנמה

היחסים בין ישראל לבין פנמה הם רשמיים ודיפלומטיים, כאשר לישראל יש שגרירות בפנמה סיטי, ולפנמה יש שגרירות בתל אביב, שעשויה לעבור לירושלים.[דרוש מקור]

יחסי ישראל–פרגוואי

בין ישראל ופרגוואי מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים. לישראל יש שגריר לא תושב בפרגוואי, ולפרגוואי יש שגרירות בתל אביב.

במהלך ההצבעה בנושא תוכנית החלוקה בעצרת הכללית ב-כ"ט בנובמבר 1947, הייתה פרגוואי בין 33 המדינות שהצביעו בעד תוכנית זו.

כ"ט בנובמבר (אוניית מעפילים)

כ"ט בנובמבר הייתה אוניית מעפילים, נקראה על שם החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר על הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל.

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום

הקו האדום הוא קו רכבת קלה המתוכנן להיות המרכזי והראשון שייצא לפועל כחלק מהמערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. הוא יעבור בדרך עילית ותחתית, בין הערים בת ים, תל אביב-יפו, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה ובהמשך ע"פ חברת נתע צפוי להתארך ולעבור בדרך עילית בראשון לציון עד לתחנת הרכבת משה דיין שבמערב העיר. בחלק המרכזי שלו הוא צפוי לעבור בתוואי תחתי, בדומה לרכבת תחתית ובשאר חלקי המסלול בתוואי עילי.

אורכו של הקו הוא כ-24 קילומטר, מתוכם 12 קילומטר במנהרה והוא יתפרס על חמש ערים ו-34 תחנות, מתוכן 10 תת-קרקעיות. עבודות הבנייה בקו החלו בשנת 2009 ופתיחת הקו באופן מלא תוכננה במקור לשנת 2013, אולם בעקבות ביטול המכרז להקמתו של הקו לנוכח קשיים בהשגת מקורות המימון של הזוכה במרכז, והלאמת הפרויקט על ידי המדינה, נדחה מועד פתיחתו לשנת 2021.

מפקד העם

מפקד העם היה מערכת לגיוס כללי ביישוב סמוך להקמת מדינת ישראל.

מפקד העם, ששמו הרשמי היה "המפקד לשרות העם", היה מערכת לגיוס כללי ביישוב בתקופה שבין כ"ט בנובמבר ועד להכרזת המדינה (נובמבר 1947 עד מאי 1948), שהוקמה על ידי הנהגת היישוב וארגון "ההגנה". המערכת כוננה שיטת גיוס שכללה פרסום צווי גיוס בעיתונים העבריים, הקמת לשכות גיוס, עריכת בדיקות כושר גופני והמגויסים נשלחו לבסיסי קלט במערכת היסעים של אוטובוסים. הגיוס הוכרז כחובה וההיענות אליו הייתה המונית. בראש המערכת עמד "המרכז למפקד העם", שהוקם ב-19 בנובמבר 1947 בראשותם של לוי אשכול (אז שקולניק) ובנימין אבניאל (לימים חבר הכנסת מטעם תנועת החרות).

נקראו לגיוס גברים ונשים בגילאים 17 עד 25. בצווי הגיוס שפורסמו בעיתונות, תחת הכותרת "כל בן 17–25 לשירות העם", נאמר בין היתר:

"אתה בן 17 - 25, שטרם מילאת חובתך - ניתנת לך בזה

ארכה למלא את צו האומה לשירות העם.

חבריך התגייסו כבר.

למענך השאירו שלוש לשכות שתהינה פתוחות בכל יום...

כל בן 17 - 25 שלא יתייצב...דינו כדין משתמט".לעידוד הגיוס נערכו תהלוכות של בני נוער ותזמורות בערים הגדולות שבהם נישאו כרזות האומרות:

"הגיעה השעה !

חבריך בעמדות ! ואתה בבית ?"המרכז למפקד העם ערך גם מבצעי גיוס מיוחדים של סמלים וקצינים בצבא הבריטי ובצבאות אחרים וכן של רופאים ורופאות.

ב-12 בפברואר 1948 הועלה גיל הנקראים להתייצבות ל-35.

הגיוס, הביא להתגייסותם של עשרות אלפים, אשר בטרם כינון צה"ל כונו בשם "כוחות המגן". ההתנדבות ההמונית איפשרה להגנה לעמוד מוכנה עם 6 חטיבות חי"ר ביום פלישת צבאות ערב, 15 במאי 1948.

עיר גנים (שכונה)

עיר גנים היא שכונה בדרום-מערב ירושלים, סמוכה לקריית מנחם.

השכונה מחולקת לשלושה חלקים: עיר גנים א', בין הרחובות מקסיקו והחלמית, ממערב לעמק המפריד בינה לבין קריית היובל. בשכונה זו בתים צמודי קרקע בעלי שטחי גינה. עיר גנים ב' בין הרחובות פנמה, דהומיי החלמית והאביבית ועיר גנים ג' התחומה בפרסה של רחוב קוסטה ריקה והנורית. בשתי שכונות אלה נבנו שיכונים, בבנייה צפופה פחות מאשר בקריית מנחם הסמוכה. רחובות השכונה קרויים ברובם על-שם מדינות, בעיקר באמריקה הלטינית שהצביעו באו"ם בעד הקמת המדינה (כ"ט בנובמבר), וכן על שם פרחי בר.

קטמון

קטמון (או גונן בשמה העברי הרשמי) היא שכונה בדרום-מרכז ירושלים. בקרב ירושלמים מקובל גם לכנותה קטמון הישנה, להבדילה מרצף שכונות הלוויין שלה "הקטמונים" (או "גוננים" - גונן א'-ט') שנבנו בשנות ה-50 של המאה ה-20 מדרום-מערב לקטמון כשיכונים לעולים חדשים. השם "קטמון הישנה" נועד לייחד את שכונת קטמון המקורית וההיסטורית, אשר בתיה הראשונים הוקמו סמוך למנזר סן סימון, ונבדלת מן "הקטמונים" גאוגרפית, היסטורית, אדריכלית וסוציו-אקונומית.

מנזר סן סימון תוחם את השכונה ממערב, מצפון לה טלביה וקריית שמואל, ממזרח המושבה היוונית והמושבה הגרמנית ומדרום ומדרום-מערב שכונת גוננים או קטמונים. שני הרחובות המרכזיים בה הם רחוב רחל אמנו המחבר אותה עם רחוב עמק רפאים ורחוב כובשי קטמון המחבר אותה אל רחוב הפלמ"ח שבצפון.

תוכנית החלוקה

תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי. התוכנית התקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 וקיבלה את השם הרשמי: "החלטה מספר 181 של העצרת הכללית של האו"ם". בישראל היא מכונה לעיתים קרובות "החלטת כ"ט בנובמבר".

הצעת החלוקה הייתה האחרונה בסדרה של תוכניות מסוג זה שהוצעו על ידי ועדות חקירה בריטיות לארץ ישראל. תוכנית החלוקה הייתה תוכנית לביצוע שכללה מועד ברור להקמת מדינה יהודית ונתנה לגיטימציה בינלאומית לעליית הפליטים היהודים לארץ ישראל.

קבלת הצעת תוכנית החלוקה בעצרת הכללית של האו"ם נחשבת לאחד האירועים החשובים בתולדות הציונות, זכתה לאישורה של הסוכנות היהודית אשר תפקדה כממשלה בפועל של היישוב ונדחתה על ידי הנהגת ערביי ארץ ישראל. התוכנית לא יושמה במלואה בסופו של דבר, אולם קבלתה סללה את הדרך לסיום המנדט הבריטי והקמתה של מדינת ישראל. ההחלטה מוזכרת במגילת העצמאות, בה נכתב כי "הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה" ובכל מקרה היא אינה מקור הזכות אלא הכרה בזכות הקיימת ממילא הנזכרת במגילה בתחילתה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.