כ"ו בטבת

כ"ו בטבת הוא היום העשרים ושישה בחודש הרביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושישה בחודש העשירי למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ו טבת היא, פרשת דבורה, פרשת וארא. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השא או השג) פרשת בר המצוה היא פרשת בא.

►► טבת ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

אירועים היסטוריים

נולדו

נפטרו

אברהם חיים מזלוטשוב

רבי אברהם חיים מזלוטשוב (בערך תפ"ו, 1726 - כ"ו בטבת תקע"ו, 1816) היה מצדיקי תנועת החסידות בדור השלישי-רביעי לתנועה. מחבר הספר אורח לחיים.

אברהם רביץ

הרב אברהם רביץ (13 בינואר 1934, כ"ו בטבת תרצ"ד – 26 בינואר 2009, א' בשבט תשס"ט) היה פוליטיקאי, פעיל ציבור וראש ישיבה ישראלי. היה יושב ראש דגל התורה וחבר הכנסת מטעמה ומטעם סיעת יהדות התורה, סגן שר במשרדים שונים וסגן יושב ראש הכנסת.

אבשלום פיינברג

אבשלום פיינברג (כ"ח בתשרי ה'תר"ן, 23 באוקטובר 1889 - כ"ו בטבת ה'תרע"ז, 20 בינואר 1917) היה הוגה רעיון מחתרת ניל"י ומייסדה. נהרג בשליחות הארגון, כשניסה לחצות את קו החזית העות'מאני־בריטי במלחמת העולם הראשונה עם שותפו לשליחות יוסף לישנסקי אשר נפצע ושרד, ולחבור לכוחות הבריטיים בחצי האי סיני לצורך חידוש הקשר המודיעיני בינם לבין ניל"י.

ה'תרע"ז

ה'תרע"ז (5677) או בקיצור תרע"ז היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-28 בספטמבר 1916, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 16 בספטמבר 1917. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנת שמיטה.

ה'תרפ"א

ה'תרפ"א (5681) או בקיצור תרפ"א היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-13 בספטמבר 1920, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 2 באוקטובר 1921. שנה מסוג בשז, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

ה'תרצ"ב

ה'תרצ"ב (5692) או בקיצור תרצ"ב היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-12 בספטמבר 1931, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 30 בספטמבר 1932. שנה מסוג זשה, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

יהושע מאמאן

הרב יהושע מאמאן (מכונה "הימ"ן"; י"א בטבת ה'תרע"ח, 26 בדצמבר 1917 - כ"ו בטבת ה'תשע"ח, 13 בינואר 2018) היה דיין, פוסק ומחבר. כיהן כרב העיר מרקש שבמרוקו, ולאחר עלותו לארץ ישראל, כיהן כרב הספרדי וחבר לשכת הרבנות בעיר נהריה, אב בית הדין בעיר באר שבע, וחבר בית הדין הגדול לערעורים. בערוב ימיו כונה "זקן רבני יהדות מרוקו". גולת הכותרת של יצירתו ההלכתית היא סדרת ספריו "עמק יהושע".

יוסף איסקפה

רבי יוסף בן שאול איסקפה (ה'ש"ל, 1570 - כ"ו בטבת ה'תכ"ב, 17 בינואר 1662 היה ראש ישיבה באיזמיר, ומגדולי רבני העיר.

יורי שטרן

ד"ר יורי רפאל שטרן (ברוסית: Юрий Штерн; ‏29 במרץ 1949 - 16 בינואר 2007, ה'תש"ט - כ"ו בטבת ה'תשס"ז) היה חבר הכנסת, בעל תואר דוקטור לכלכלה.

יעקב משה עייאש

ר' יעקב משה עייאש (1727–1817), הראשון לציון, שד"ר, מנהיג קהילה וראש ישיבה.

יעקב קלמס

הרב יעקב קלמס (בכתיב יידי: קעלעמס, אב ה'תר"ם, 1880 - כ"ו בטבת ה'תשי"ג, 13 בינואר 1953) היה רבה של מוסקבה וחבר מועצת הרבנות הראשית בימי קום מדינת ישראל.

כ"ה בטבת

כ"ה בטבת הוא היום העשרים וחמישה בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים וחמישה בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה טבת היא,

ברב השנים, פרשת וארא. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצווה היא פרשת שמות.

כ"ז בטבת

כ"ז בטבת הוא היום העשרים ושבעה בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ז טבת היא פרשת וארא. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות הכז, השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת בא.

מיכאל אסף

מיכאל אסף (אוסובסקי) (כ"ח בניסן תרמ"ו, 3 במאי 1896 – כ"ו בטבת תשמ"ד, 1 בינואר 1984) היה מזרחן ועיתונאי ישראלי, חוקר תולדות הערבים בארץ ישראל. היה היושב ראש הראשון של האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, חתן פרסי ביאליק וסוקולוב ויקיר העיר תל אביב-יפו.

מר שושני

מר שושני (כונה גם פרופסור שושני או החכם שושני; בצרפתית: Monsieur Chouchani;‏ 9 בינואר 1895, בריסק – כ"ו בטבת תשכ"ח, 26 בינואר 1968, דוראסנו, אורוגוואי) הוא כינויו של חכם יהודי מסתורי, ששמו המקורי היה קרוב לוודאי הלל פרלמן. שושני לימד תלמידים רבים בכמה ארצות - בשיעורים ובאופן אישי, בהם אישים ידועים. תלמידיו מתארים אותו כתלמיד חכם ופילוסוף פנומנלי, בעל ידיעות מופלגות בכל מקצועות היהדות ובייחוד בתלמוד ובקבלה, וכן במתמטיקה, פיזיקה, תולדות הפילוסופיה, דתות העולם, שפות, ספרות ועוד.

משה ארנסטר

משה אֶרְנְסְטֶר (22 באוקטובר 1924, כ"ד בתשרי תרפ"ה - 8 בינואר 2013, כ"ו בטבת ה'תשע"ג) היה נשיא קריות "מאור חיים" וחתנו של האדמו"ר הרביעי מויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר.

קולנוע אדיסון

קולנוע אדיסון היה בית קולנוע וראינוע בירושלים שנפתח ב-1932 (כ"ו בטבת ה'תרצ"ב), פסק לפעול ב-1995 והמבנה בו שכן נהרס בשנת 2006, לאחר שעמד נטוש במשך 11 שנים. בית הקולנוע שכן ברחוב ישעיהו 14 פינת רחוב בליליוס.

בית הקולנוע הוא השלישי שהוקם בירושלים (לאחר "קולנוע ציון" ו"קולנוע עדן") על ידי מ. י. מזרחי ובניו משכונת זיכרון משה שהקימו גם את קולנוע אוריון. האולם התפאר באדריכלות המודרנית, בממדיו העצומים והיה הראשון בירושלים שהפעיל מיזוג אוויר. שמו של האולם נקבע כמחווה לתומאס אדיסון, מממציאי הקולנוע.

בכסלו ה'תרצ"ב (1931) נחתם הסכם "אי חילול שבת" עם הנהלת קולנוע זה ועם שני בתי הקולנוע אחרים; סוכם שהמפר את ההסכם ייקנס בסך 300 ל"י (מתוכם 150 ל"י לבית היתומים דיסקין, ו-75 ל"י לכל אחד מבתי הקולנוע האחרים).

לאחר ההצלחה הגדולה של הקולנוע, החליטה הנהלתו להקדים את מכירת הכרטיסים לשבת עצמה, למרות שהקרנת הסרטים החלה רק במוצאי שבת. בעקבות כך קמה סערה גדולה בציבור החרדי, ובעיקר בהנהגת עמרם בלוי החלו חרדים לנסות ולמנוע את מכירת הכרטיסים בשבת. פעמיים הוצת האולם (בתשכ"ה - 1965 ובתשל"ה - 1975) ונגרם לו נזק כבד. באמצע שנות השבעים נפטר מ. י. מזרחי ובית הקולנוע עבר לבעלות בנו, משה (מוזי) מזרחי.

לבסוף האולם נסגר ב-1995 ונותר שומם שנים רבות. מוזי מזרחי סירב למכור אותו לחרדים מסיבות עקרוניות.

בשנת 2006 חברת "קריית יואל" (ע"ש הרב יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר) רכשה את המבנה ובמקומו נבנה מתחם מגורים הכולל 2 מבנים לאברכים של חסידות סאטמר. בהתאם לחוק שימור אתרים שומרה חזית מבנה הקולנוע. במהלך חודש אוגוסט 2007 הונחה אבן הפינה למתחם המגורים על ידי הרב אהרן טייטלבוים, האדמו"ר של חסידי סאטמר, בהנחת אבן הפינה רואים החסידים והאדמו"ר ניצחון במערכה שלהם "על קדושת ירושלים". לאחר עיכובים במהלך הבנייה נחנך פרויקט המגורים ב-2014.

שלום מזרחי

הרב שלום יצחק מזרחי (י"ב בטבת ה'תרפ"א, 23 בדצמבר 1920, חלב – כ"ו בטבת ה'תשנ"ה, 29 בדצמבר 1994, ירושלים) היה דיין ישראלי שכיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. מחבר ספרי שו"ת דברי שלום.

שנת הכז

שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג הכז היא שנה המתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) ועל כן בחשוון יש 29 ימים ובכסלו יש 30 ימים, וחג הפסח חל בשבת (ז). שנה מסוג הכז היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.

שנת הכז היא סוג השנה הנפוץ ביותר, והיא מתרחשת ב-18.05% מהשנים. שנה מסוג הכז הייתה לאחרונה בה'תשמ"ח בה'תשנ"א, בה'תשנ"ח, בה'תשע"ב, בה'תשע"ה ובה'תשע"ח. שנת הכז צפויה שוב בה'תשפ"ט ובה'תשצ"ב.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.