יתד נאמן

יתד נאמן הוא יומון חרדי-ליטאי המזוהה עם מפלגת דגל התורה. העיתון יוצא לאור החל מ-1985 והוא העיתון בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר במגזר החרדי בימי חול[1].

Internet-news-reader.svg יתד נאמן
Yated neeman
תדירות יומון
סוגה חדשות
פורמט טבלואיד
תאריך ייסוד 12 ביולי 1985
שפה עברית, אנגלית
מערכת ז'בוטינסקי 108, בני ברק
מדינה ישראל
Yated neeman first item 2
הגיליון הראשון של "יתד נאמן" (12 ביולי 1985)

היסטוריה

בתחילת שנות ה-80 נתגלעו חילוקי דעות בתוך "אגודת ישראל", בין הסיעה הליטאית לבין הסיעות החסידיות, ובראשן חסידות גור ששלטה ב"אגודת ישראל". לאחר שלא ניתנה לדעותיהם של הרב אלעזר מנחם מן שך, מנהיג "דגל התורה" והסמכות העליונה ביותר בזמנו בקרב הציבור החרדי הליטאי, והרב יעקב ישראל קנייבסקי ("הסטייפלר") במה מספקת לדעתם ביומון של אגודת ישראל, "המודיע", שנשלט בידי חוגי החסידים ובראשם חסידות גור, הורה הרב שך, בשנת 1985, על הקמת יומון חרדי חדש, שנועד לשמש במה לציבור הליטאי. עורכו הראשון של העיתון, הרב שמואל חסידה, נתן לעיתון את השם "יתד" - יהדות תורה דת[2]. את תוספת המילה "נאמן" הציע ה"סטייפלר"[3][4]. "יתד נאמן" החל להופיע ב-12 ביולי 1985 (כ"ג בתמוז תשמ"ה).

מו"ל העיתון הוא חברת יתדות ת.ש.מ.ו. הוצאה לאור ופרסומים בע"מ, הנמצאת בשליטתה של עמותת יתדות תשמ"ו להחדרת ערכי היהדות.

הרב שך שימש סמכות עליונה של "יתד נאמן" והעיתון שימש במה לקו ההשקפתי שהוביל. לאחר פטירת הרב שך, בשנת 2001, היה הרב יוסף שלום אלישיב למנהיג הבולט של הציבור הליטאי בישראל ולסמכות העליונה של מפלגת "דגל התורה", ועמדתה הרשמית של מערכת העיתון הייתה שהיא סרה למרותו. במקביל טענו אנשי הרב אהרן יהודה לייב שטינמן שהמערכת מתייחסת בחוסר כבוד לרבם ולרבנים אחרים החלוקים על הקו האידאולוגי של המערכת[5]. בעקבות זאת, במרץ 2008 החל לצאת עיתון יומי מתחרה בשם יום חדש[6]. העיתון פסק מלצאת כעבור כמה חודשים.

בסוף מאי 2012 (סיוון תשע"ב), בתקופה שבה היה הרב אלישיב חולה, ולאחר ניסיונות פשרה שלא צלחו[7], כונסו עמותת יתדות תשמ"ו וועדת הרבנים של העיתון, ואיש העסקים החרדי שמעון גליק מארצות הברית, ממקורבי הרב שטיינמן, מונה ליו"ר הנהלת חברת יתדות ת.ש.מ.ו. ובכך ניתנה לו השליטה בעיתון. גליק פיטר את הדומיננטי מבין עורכי העיתון, נתן גרוסמן, מבכירי מחנהו של הרב אוירבך[8], שבועיים לאחר מכן, לאחר מאבק, פורסם ביום שלישי ה-12 ביוני 2012, במהדורה החינמית של העיתון, "גילוי דעת" של הרב חיים קנייבסקי שבו הוא כותב ש"הנהגת הדור" מסורה לרב שטינמן וחובה לציית לו, ושבהוראת חותנו, הרב אלישיב, מנהיג הרב שטינמן את העיתון[9]. מנכ"ל העיתון הוותיק, יעקב לבין, ניסה לפרסם במקביל בעיתון מכתב מהרב אוירבך, שבו העיד בשם הרב אלישיב שאין לערוך שינויים בעיתון, וכן ערך כנס לעובדי העיתון שבו קרא תיגר על ההנהלה החדשה. בעקבות כך פוטר לבין[10]. מפוטרי יתד נאמן פנו לבית המשפט בתביעה כנגד ההליך ובבקשה לצו מניעה, אולם בית המשפט דחה את הבקשה לצו מניעה[11] ולאחר שנה גם את התביעה[12]. כחודש לאחר ההליך, ביולי 2012, הקימו גרוסמן ולבין בגיבויו של הרב אוירבך את העיתון "הפלס"[13]. בעקבות כך התגברה המחלוקת בציבור הליטאי בין אנשי הרב שטינמן ואנשי הרב שמואל אוירבך והגיעה להקמת מפלגה נפרדת ופתיחת מוסדות נפרדים על ידי מחנה הרב אוירבך.

במאי 2019, פרסם בעיתון יו"ר ההנהלה גליק מכתב שכתב לרב גרשון אדלשטיין ובו תיאר טענות שגדולי ישראל אינם מעורבים דיים בנעשה בעיתון, וכן את מכתב התשובה של הרב אדלשטיין. הלה כתב שמערכת העיתון היא בפיקוחו של הרב נתן זוכובסקי ושמתייעצים גם עם הרב אדלשטיין עצמו בקביעות. הדברים קושרו למאבק השליטה בין חצרו של הרב חיים קניבסקי לזו של הרב אדלשטיין[14].

אידאולוגיה

העיתון מציג את דעתם והשקפתם של גדולי התורה במגזר הליטאי, במיוחד הרב שך, ולאחריו הרב אלישיב והרב שטיינמן, והם מפרסמים בו מעת לעת "דעת תורה" בנושאים שונים ומגוונים ואת קריאותיהם לציבור. במישור המדיני מבטא העיתון את השקפתו של הרב שך, אשר התייחס בחשדנות כלפי השמאל והערבים, ומנגד דחה את הגישה הלאומית וסבר שהעם היהודי נמצא עדיין בגלות ולכן עליו לנהוג בזהירות מרבית ביחסיו עם האומות. ב-2005, למשל, נע סיקורו של העיתון את תוכנית ההתנתקות בין לעג לציבור הדתי לאומי[15] לבין הבעת הזדהות עם מצוקתו, גינוי אריאל שרון וכינויו כדיקטטור. עמדת העיתון הייתה כי המחאה כנגד תוכנית ההתנתקות היא "מאבק ציוני מובהק שאין כל מקום להזדהות עמו בצורה כזו או אחרת". במהלך השנים היה "יתד נאמן" מנושאי הדגל במאבקו של הציבור החרדי נגד מוסד הרבנות הראשית לישראל. עם מינויו של הרב יונה מצגר לרב הראשי לישראל, בהשפעתו של מנהיג הזרם הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב, חל מיתון בהתקפות על מוסד הרבנות הראשית.

הסגנון הפובליציסטי בעיתון חריף ונשכני במיוחד כלפי ציבורים שהשקפתם הדתית שונה: חילוניים, תנועת חב"ד, הציונות הדתית ורבניה, ובמיוחד רבני צהר[16]. בשנים האחרונות ביקר העיתון קבוצות של חרדים מודרניים הסוטות מהקו החרדי המרכזי, אשר כונו "שוליים" או "החרדים החדשים". לאחר המהפך בעיתון הופסקו כמעט לגמרי כינויים אלו.

בעיתון מתפרסם מדי שבוע טורו של העורך הראשי, יצחק רוט "עוד שבוע", שבו הוא מתייחס לנושאים אקטואליים. מאמרים רבים שפורסמו, בהם על נושאים שנויים במחלוקת, גררו תגובות של קוראים. מדור זה מופיע גם ב"יתד נאמן" בשפה האנגלית.

בעיתון מתפרסמת מדי שבוע קריקטורה פרי עטו של הקריקטוריסט יוני גרשטיין, שבה הוא מותח ביקורת על הנעשה בישראל או בציבור החרדי. סגנונה של הקריקטורה גרר לעיתים תגובות חריפות[17].

בעיתון היה מתפרסם מדי שבוע (עד שנת 2014), במוסף "יתד השבוע", טור פובליציסטי חריף הנושא את השם "אדרבה", שהיה נכתב בסגנון סרקסטי על ידי ישראל וורצל תחת שם העט "פ. חובב". בטורים אלה ביטא העיתון את עמדותיו האידאולוגיות בנושאים אקטואליים שאינם מתפרסמים בו בגלוי, כגון אירועי ספורט או מקרי אלימות קשים, בעזרת רמזים ומשלים. בדצמבר 2011, כאשר עלה נושא הדרת נשים, עורר העיתון סערה בעקבות דברים שנכתבו בטור זה: "גם בתקופת השואה, כשגרמנים הפעילו את מכונת ההשמדה במלוא הקיטור, היהודים הוחזקו במחנות ההשמדה בבלוקים נפרדים לגברים ונשים. אפילו חיות האדם הללו התייחסו אל ההפרדה כדבר טבעי."[18]. מסוף שנת 2013 מתפרסם טור דומה בשם "די לחכימא" שנכתב תחת שם העט צ. שפיגלמן.

במאי 2013 פרסם חיים ולדר מאמר בעיתון, בו השווה את דבריו של יאיר לפיד על הציבור החרדי לדבריו של אדולף היטלר על היהודים[19].

תביעות לשון הרע נגד העיתון

בכמה מקרים נתבע העיתון על ידי אישים שראו עצמם נפגעים מכתיבתו. בשנת 2005 פורסם בעיתון מאמר של העורך ישראל וורצל שבו הותקף הרב ישראל רוזן ובין היתר נטען כי הוא עוקף את ההלכה בשל תאוות ממון. הרב רוזן תבע בתביעת לשון הרע את העיתון, הכותב ושניים מן העורכים בבית משפט השלום בירושלים. בית המשפט קיבל את טענותיו ופסק לו בשנת 2009 פיצוי של שבעים אלף ש"ח[20].

בשנת 2014 הגיש יואב ללום, יו"ר עמותת נוער כהלכה, תביעת דיבה בסך 300,000 ש"ח נגד העיתון ועורכיו, לאחר שלטענתו העיתון התנכל אליו בכתיבתו וכינה אותו בכינויי גנאי בעקבות פעילותו בבג"ץ בית הספר בעמנואל[21]. בינואר 2019 פסק בית המשפט לללום פיצויים בסך של 135,000 ש"ח: 60,000 ממערכת העיתון, וסך מצטבר של 75,000 ש"ח מארבעה חברי מערכת העיתון.[22]

תפוצה

על פי סקר TGI משנת 2016, "יתד נאמן" הוא היומון הנפוץ ביותר בציבור החרדי, עם שיעור חשיפה ממוצע של 24.1% בעיתוני אמצע השבוע ו-21% בסוף השבוע. על פי הסקר, העיתון החינמי של "יתד נאמן" ביום שלישי זוכה לחשיפה של 44.9%, שיעור החשיפה הגבוה ביותר של כלי תקשורת במגזר החרדי[1].

מאפיינים

  • העיתון מרבה לעסוק בנושאים השקפתיים בצורה דעתנית ופולמוסית, ונחשב כמציג את "דעת התורה" החרדית-ליטאית המזוהה עם מפלגת דגל התורה ומנהיגיה הרוחניים.
  • העיתון נחשב לשמרני במיוחד. העיתון מקפיד שלא לבקר או להעלות לדיון נושאים הנוגעים לסדרי החיים החברתיים של החברה החרדית והליטאית, גם אלה השנויים בביקורת פנימית (למשל הנוהג של "סידור מלא" - רכישת דירה לחתן "בן תורה" על ידי הורי הכלה בלבד).
  • העיתון אינו מפרסם תמונות נשים. לעיתים הוא מעבד תמונות לשם כך, כפי שעשה למשל בשנת 2009 עם תמונת הממשלה, שבה הוסרו דמויותיהן של השרות לימור לבנת וסופה לנדבר[23].
  • העיתון אינו מסקר אירועים הנחשבים בעלי אופי מיני או פלילי דוגמת פרשיות אונס או מקרי רצח. בהתאם לכך כינה העיתון את פרשת האונס של הנשיא משה קצב בתור "פרשת התיק הפלילי של הנשיא קצב".
  • קיים מדרג של תארים המוצמדים לשמות הרבנים לפי החשיבות המיוחסת להם, כדלהלן: התואר "רבינו הגדול" שמור לרב אלעזר מנחם מן שך מאז פטירתו, "רבינו מרן" שמור לרב יוסף שלום אלישיב, "רשכבה"ג מרן ראש הישיבה" הוא תוארו של הרב אהרון לייב שטיינמן, התואר "רשכבה"ג מרן שר התורה" שמור לרב חיים קניבסקי, התואר "רבנו מרן ראש הישיבה" שמור לרב גרשון אדלשטיין. התואר "מרן פוסק הדור" שמור לרב ניסים קרליץ. התואר "מרן" לבדו מוצמד, מאז סוף 2017, לשמו של הרב דב לנדו. "הגאון הגדול" הוא תואר לרבנים הנמנים עם חברי מועצת גדולי התורה ולכמה רבנים נוספים (הרב חיים גריינימן והרב יעקב אדלשטיין). אם מאוזכר בעיתון רב בעל מעמד או נושא משרה תורנית נכבדה יוצמד לשמו התואר "הגאון רבי"; משרה תורנית זוטרה - "הרב הגאון רבי". תואר פחות יותר הוא "הרה"ג" = הרב הגאון, שבא במכוון בראשי תיבות.
  • העיתון לא הכתיר בתוארי כבוד רבים מן הרבנים מן הזרמים החלוקים בהשקפתם מן הזרם הליטאי. רבנים גדולים, כמו הרב אברהם שפירא או הרב עובדיה יוסף, כונו בחייהם בתואר הבסיסי 'הרב'. עם זאת, תחת ההנהלה החדשה, מאז פטירתו של הרב עובדיה יוסף מוצמד לשמו התואר "הגאון הגדול", כמו לחברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה. תואר זה מוצמד גם לרב שלום כהן ולזקנים שבין חברי מועצת חכמי התורה של ש"ס. הרב הראשי לישראל מכונה בתואר 'הרה"ר' (=הרב הראשי); בכך אין משמיטים ממנו את תאריו ומאידך אין מרבים בכבודו. מרבנים שהוקעו על ידי ההנהגה הליטאית - למשל הרב שלמה גורן - מושמט לגמרי התואר "הרב".
  • חברי הכנסת החרדיים מיהדות התורה וש"ס, כמו גם חברי מועצה ברשויות מקומיות מקומיים מסיעות אלו, יאוזכרו בעיתון לאחר התואר "הרב".
  • הציבור הדתי לאומי מכונה בעקביות ד"ל בראשי תיבות, תוך רמיזה למשמעות המילה דל כעני.
  • אין תואר ז"ל לחילוני שנפטר. עם זאת, נכתב הי"ד אחר שמם של הרוגים בפיגוע טרור או חללי צה"ל.
  • הנשים הכותבות ב"יתד נאמן" (העיתון היומי או השבועי) אינן מוזכרות בשמן הפרטי, כמו רונית הופנר או מנוחה טוקר הנקראות ר. הופנר ומ. חברוני (שם עט), בהתאמה. במגזינים לנשים ולילדים מוזכרות הכותבות בשמן המלא.
  • אף שהעיתון אינו מופיע ביום העצמאות, אין כל חגיגיות בגיליון המופיע בערב יום זה. מאמר המערכת שלמחרת היום מוקדש בדרך כלל ללעג כלפי החגיגות ביום זה.

צוות העיתון

  • עורכים: ישראל פרידמן ואברהם רוזנטל. עורכים בעבר: שמואל חסידה, משה גרילק, נתן גרוסמן, יצחק רוט וישראל וורצל.
  • מנכ"ל: זעליג אורלנסקי.
  • ועדת הרבנים (המכונה גם "הוועדה הרוחנית" או "ועדת הביקורת"): הרבנים משה אהרן ברוורמן, נתן זוכובסקי, יוסף חיים קופשיץ, הרב יהושע אייכנשטיין והרב חזקיהו אברהם ברוידא. בעבר היו חברים בוועדה גם הרב חיים שאול קרליץ והרב יוסף ישראלזון שנפטרו. כמו כן כיהנו בה הרב צבי פרידמן והרב שמואל דויטש עד להעברת השליטה בעיתון לידי אנשי הרב שטיינמן. מזכיר הוועדה הרוחנית והמבקר הראשי בפועל הוא הרב יהודה יברוב.
  • עורך המוסף התורני: הרב הלל מן
  • עורכת "יתד שלנו": אמירה חכמוביץ
  • עורכת "קטיפה לבית": רוחמה פסיה זלושינסקי, תחת שם העט רוחמה פז

סופרים רבים במגזר החרדי עשו את ראשית דרכם בעולם הכתיבה במוספיו השונים של העיתון; מהם: חיים ולדר, הרב שלום מאיר ולך, ונתן שטרנפלד.

באנגלית

Yatedneeman

בארצות הברית מופיע באנגלית עיתון שבועי, בשם יתד נאמן. העורך הוא פנחס (פיני) ליפשיץ ממונסי ניו יורק. העיתון מופיע בימי חמישי ובערבי חגים. בתחילת דרכו היה משויך ליתד נאמן הישראלי והופיע בו טור קבוע של העורך באותה עת, נתן גרוסמן. עם השנים התפלגו העיתונים. השם "יתד נאמן" מעוצב בעיתון האמריקני בלוגו שונה.

באירופה מופיע "יתד נאמן" באנגלית, שנמצא בבעלותו של העיתון בישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ישראל כהן, ‏סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש, באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2016
  2. ^ ספר שואף זורח, פרק העיתון, עמוד 71.
  3. ^ אף על פי ש'יתד' היא לשון נקבה, הוחלט להותיר את השם 'נאמן' בלשון זכר, תוך ציון הפסוק "ותקעתיו יתד במקום נאמן" (ישעיהו כב, כג).
  4. ^ "יתד נאמן" – יומון חרדי מתחרה ל"המודיע" באתר נח זבולוני
  5. ^ ישראל כהן, ‏רביץ: "היעד של תוקפי גפני - פגיעה במרן הרב שטיינמן", באתר כיכר השבת, 9 במאי 2017
  6. ^ נטע סלע, עיתון חרדי חדש באוויר: "נסקר את כו-לם", באתר ynet, 5 במרץ 2008
  7. ^ שרי רוט, בחדרי חרדים, שופר חדש להגראי"ל שטיינמן? • חשיפה בלעדית, באתר בחדרי חרדים, 23 במרץ 2012
    ישראל כהן, ‏נחשף: מאחורי הקלעים של מהפך השליטה ב'יתד נאמן', באתר כיכר השבת, 6 באפריל 2014
  8. ^ נתי טוקר, דרמה בעיתון החרדי "יתד נאמן": העורך הראשי פוטר, באתר TheMarker‏, 31 במאי 2012
    קובי נחשוני, פוּטש ליטאי: נפגעי 'יתד נאמן' השתלטו על העיתון, באתר ynet, 1 ביוני 2012
    חיים שקדי, ‏טלטלה ביתד נאמן: הנהלה חדשה, בכיר בעיתון פוטר, באתר כיכר השבת, 31 במאי 2012
    חזקי שטרן, מאחורי הקלעים של המהלך הדרמטי לכיבוש 'יתד נאמן', כיכר השבת, 1 ביוני 2012.
  9. ^ חיים שקדי, ‏רבי חיים קנייבסקי: "הנהגת הדור מסורה לרב שטיינמן", באתר כיכר השבת, 12 ביוני 2012
    קובי נחשוני, אחרי דרמה לילית: הרב שטיינמן הוכתר ביתד נאמן, באתר ynet, 12 ביוני 2012
  10. ^ שרי רוט, בחדרי חרדים, גליק נגד לבין • המאבק ההיסטורי על 'יתד', באתר בחדרי חרדים, 12 ביוני 2012
  11. ^ שרי רוט, בחדרי חרדים, נוסח ההחלטה המלא בפרשת יתד נאמן • מיוחד, באתר בחדרי חרדים, 27 ביוני 2012
  12. ^ ישראל כהן, ‏שנה למהפך ב'יתד נאמן': בית המשפט אישר ההשתלטות, באתר כיכר השבת, 29 במאי 2013
  13. ^ חיים לב, הובסו במשפט והקימו עיתון עצמאי - "הפלס", באתר ערוץ 7, 13 ביולי 2012
  14. ^ קרב השליטה ביתד נאמן: המכתב של הגרי"ג שמסעיר את הליטאים, באתר בחדרי חרדים, 3 במאי 2019
  15. ^ פ. חובב מציע: התנתקות גרמא, באתר בחדרי חרדים, 22 באוקטובר 2004
  16. ^ בשנת השמיטה (2007) כתב העיתון: "מי שמכיר את רבני המפד"ל ואנשיהם יודע מזמן שאינם באמת דתיים. אולי לאומיים - אבל ודאי שאינם עובדי ה'". וכן: "רבני צהר אינם דתיים".
  17. ^ הרב עו"ד אורי רגב, ‏צלב הקרס של יתד נאמן, באתר ‏mako‏‏, ‏17 באוגוסט 2011‏; ישראל כהן, ‏החסידים זועמים על יתד נאמן, באתר כיכר השבת, 25 באוקטובר 2013.; מיכל לוי, 'יתד נאמן' התעלם מיום הזיכרון, באתר ערוץ 7, 1 במאי 2017.
  18. ^ רויטל בלומנפלד, עורך ביתד נאמן: הפרדה בין המינים "טבעית - כמו באושוויץ", באתר הארץ, 14 בדצמבר 2011
  19. ^ שנאת נפש בלי חשבון באתר בחדרי חרדים
  20. ^ יתד נאמן חויב ב-70,000 ש"ח פיצויי לה"ר לרב רוזן, באתר בחדרי חרדים
  21. ^ עו"ד יואב ללום תובע דיבה את יתד נאמן, מחלקה ראשונה
  22. ^ תא (י-ם) 8200-03-14 יואב ללום נגד יתדות ת.ש.מ.ו. הוצאה לאור ופרסומים בע"מ, ניתן ב-2 בינואר 2019
  23. ^ שוקי טאוסיג, על חטאים שחטאנו, באתר העין השביעית, 3 באפריל 2009
אהרן יהודה ליב שטינמן

הרב אהרן יהודה ליב שטינמן ("הגראי"ל"; י"ד בחשוון ה'תרע"ה, 3 בנובמבר 1914 - כ"ד בכסלו ה'תשע"ח, 12 בדצמבר 2017) היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21. נשיא מועצת גדולי התורה של תנועת "דגל התורה".

הרב שטינמן היה חניך ישיבות ליטא בין שתי מלחמות העולם. בשנות העשרים המוקדמות שלו התמנה לראשונה כר"מ, ומאז לימד תורה במשך כשמונים שנה, בישיבות בשווייץ ובישראל. מעורבותו הציבורית החלה בשנות ה-60, אז עסק בעיקר בעידוד פתיחת כוללי אברכים בישראל. הוא שימש כיועץ ומורה דרך מרכזי בנושאי חינוך בציבור הליטאי. עם הקמת מועצת גדולי התורה של "דגל התורה", בסוף שנות ה-80, הצטרף למועצה, ומאז התרחבה השפעתו הציבורית. לאחר פטירת הרב שך בשנת 2001 עמד לצד הרב יוסף שלום אלישיב בהנהגת הציבור הליטאי.

לאחר פטירת הרב אלישיב, הנהיג הרב שטינמן את הממסד הליטאי הוותיק, ונחשב לסמכות הרוחנית העליונה של מפלגת דגל התורה, ביטאונה "יתד נאמן", וכן מוסדות החינוך והישיבות הליטאיות הקשורים למפלגה זו. השפעתו חרגה מגבולות המגזר הליטאי. פלג בציבור הליטאי שלא רואה את עצמו ככפוף לו, פרש ממוסדות "דגל התורה", והקים מפלגה נפרדת.

הרב שטינמן יזם את הקמתם של ישיבות וכוללי אברכים בישראל ומחוצה לה, ושימש נשיא ופטרון של חלקם. הוא עמד בראש כולל פוניבז', בראשות ישיבות "גאון יעקב" ו"ארחות תורה". עד ראשית המאה ה-21 כיהן גם כראש ישיבת פוניבז' לצעירים.

הרב שטינמן כתב כשלושים ספרים, בהם סדרת ספרי אילת השחר על התלמוד הבבלי ועל התורה.

אמירה חכמוביץ

אמירה חכמוביץ' (נולדה ב-5 בינואר 1960) היא סופרת, מתרגמת ועורכת חרדית. עורכת מוסף יתד נאמן לילדים "יתד שלנו".

המחלוקת בציבור הליטאי

המחלוקת בציבור הליטאי היא מחלוקת בין שני פלגים בציבור החרדי-ליטאי שהגיעו לידי פיצול בשנת 2012. מחנה הרוב מיוצג על ידי מפלגת "דגל התורה" ומנהיגו הרוחני היה הרב אהרן יהודה לייב שטינמן (נפטר ב-2017). המיעוט הקים את מפלגת "בני תורה" ומנהיגו הרוחני היה הרב שמואל אוירבך (נפטר ב-2018). המיעוט מכונה גם "הפלג הירושלמי", אף על פי שגם בירושלים רוב הליטאים אינם תומכים בו.

ביטאונו של פלג הרוב הוא היומון "יתד נאמן". המיעוט הקים את היומון "הפלס". המאבק בין העיתונים החריף את המחלוקת בין המחנות.

המחלוקת הבולטת ביותר בין המחנות היא בדרך ההתנגדות לגיוס בני ישיבות, רוב הרבנים דוגלים בהתייצבותם של בחורי הישיבות בלשכות הגיוס לצורך הסדר מעמדם כבני ישיבה, כפי שהיה בעבר, ואילו הרב אוירבך הורה לא להתייצב, בנימוק שזהו שיתוף פעולה עם מגמת הצבא להרחיב את מכסת בחורי הישיבה המתגייסים. מחנהו של הרב שטינמן נחשב מתון יותר בסוגיות אידאולוגיות נוספות כמו יציאת אברכים לשוק העבודה.

הפלס (יומון)

הפלס הוא יומון חרדי ליטאי, שהחל להופיע ב-13 ביולי 2012. העיתון מזוהה עם הרב שמואל אוירבך ומפלגת בני תורה הקשורה אליו.

שם העיתון משמר את שמו של ירחון הפלס שהופיע בתחילת המאה ה-20 בפולטבה על ידי הרב אליהו עקיבא רבינוביץ'.

חוה רוזנברג

חוה רוזנברג (נולדה בשנת ה'תש"ך, 1960) היא סופרת חרדית ישראלית.

חיים ולדר

חיים וַלדֶר (נולד ב-כ"ד בחשוון ה'תשכ"ט 15 בנובמבר 1968) הוא סופר ילדים, נוער ומבוגרים חרדי ישראלי, פובליציסט, מרצה ופעיל לרווחת הילד בחברה החרדית. חתן פרס ראש הממשלה "מגן הילד" מטעם המועצה הלאומית לשלום הילד.

יהודית פריינד

יהודית פריינד (נולדה ב-1976) היא סופרת ועיתונאית חרדית. שניים מספריה היו לרבי-מכר, להתראות ילדים ומשהו לקחת הביתה שפורסמו בבית נאמן, מוסף יתד נאמן לנשים לשעבר.

יום חדש (עיתון)

יום חדש היה עיתון יומי חרדי ישראלי שיצא לאור במשך כשלושה וחצי חודשים במחצית הראשונה של שנת 2008. העיתון יצא לאור בעקבות חילוקי דעות פנימיים בציבור הליטאי ובעקבות טענות שהועלו נגד העיתון יתד נאמן שהוא מקפח אחד משני הזרמים המרכזיים בציבור זה.

בתחילה הופיע כפיילוט בשם "המקור", ולאחר מספר חודשים, ב-5 במרץ 2008, החל להופיע בשם "יום חדש" וחולק חינם באזורים חרדיים, כשכוונת הנהלת העיתון הייתה לבסס קהל קוראים ובשלב מאוחר יותר לגבות תשלום על העיתון. העיתון יצא לאור כל ימי השבוע למעט סופי שבוע וחגים והיו בו לצד עמודי החדשות מדורי פובליציסטיקה, כלכלה, פנאי ומדור לילדים. ועדת רבנים פיקחה על התוכן.

יוזם ומקים העיתון היה אברהם ישעיהו קנייבסקי, בנו של הרב חיים קנייבסקי. תמכו בו הרב מיכל יהודה ליפקוביץ והרב חיים קנייבסקי. חבר הכנסת מטעם דגל התורה אברהם רביץ פרסם בעיתון מספר מאמרי דעה. בין הכותבים היו אברהם ישעיהו קנייבסקי (בשם העט אבישי חבר), דוד רוטנברג ויצחק הורביץ. ההפקה נעשתה במערכת השבועון "שעה טובה" בבני ברק.

לאחר כמה חודשים, ב-21 ביוני, פרסמה הנהלת העיתון הודעה כי הופעת העיתון נפסקת עקב קשיים כלכליים.

יוני גרשטיין

יוני גרשטיין (נולד בכ"ט בשבט ה'תש"ד, 23 בפברואר 1944) הוא צייר, מאייר וקריקטוריסט חרדי-ישראלי.

יעקב אשר גוטרמן

יעקב אשר גוטרמן (נולד בשנת תשכ"ג, 1963) הוא ראש עיריית מודיעין עילית.

ישיבת גרודנא (ישראל)

ישיבת גרודנא היא ישיבה גבוהה השוכנת בקריית פוניבז' שברובע ג' באשדוד. משתייכת לזרם החרדי-ליטאי. בשנת תש"ס (2000) התפצלה הישיבה כאשר חלק מהרבנים והתלמידים פרשו ופתחו ישיבה השוכנת כיום בבאר יעקב. הישיבה באשדוד התפצלה שוב בשנת תשע"ו (2016), כאשר חלק מהתלמידים פרשו לישיבת "מאירת שמועה" הממוקמת אף היא באשדוד.

ישראל גליס

אברהם ישראל גליס (נולד בט' בשבט ה'תשי"א, 16 בינואר 1951) הוא עיתונאי, סופר ושדרן רדיו חרדי ירושלמי.

ישראל וורצל

ישראל ווּרצֶל (ידוע בשם העט פ. חוֹבָב; נולד בשנת 1950) הוא עיתונאי, פובליציסט וסאטיריקן חרדי, לשעבר עורך "יתד נאמן".

ישראל שפיגל

ישראל שפיגל (ו' באלול תרצ"ד, 17 באוגוסט 1934 - ו' באב תשע"א, 6 באוגוסט 2011) היה עיתונאי פובליציסט, מתרגם והגיוגרף חרדי, עורך המודיע, עורך דגלנו ובעל מדור שבועי ביתד נאמן.

מיה קינן

מיה קינן (נולדה ב-1982) היא סופרת חרדית-ישראלית.

משה גרילק

משה חיים גרילַק (נולד בכ"ח באדר ה'תרצ"ו, 22 במרץ 1936) הוא סופר, מרצה, עיתונאי, בעל טור, והעורך הראשי של השבועון "משפחה".

משפחה (שבועון)

משפחה - השבועון לבית היהודי הוא שבועון חרדי היוצא לאור מאז טבת תשמ"ח.

נתן גרוסמן

נתן זאב (נתי) גרוסמן (נולד בשנת תשי"ט, 1959) הוא עיתונאי ופובליציסט חרדי-ליטאי, עורך "הפלס" ולשעבר עורך "יתד נאמן".

שלום מאיר ולך

שלום מאיר הכהן ולך (נולד בשנת 1947) הוא רב, מרצה, הוגה וסופר ישראלי. השתמש גם בשם העט מ. ברעם.

עיתונים יומיים בישראל
עיתונים כלליים בתשלום הארץידיעות אחרונותמעריב השבוע
עיתונים כלליים בחינם ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת)ישראל היוםמעריב הבוקר
כלכלה ועסקים גלובסכלכליסטTheMarker
המגזר הדתי והחרדי המבשרהמודיעהפלס • יתד נאמן
יומונים ושבועונים ברוסית נאשה סטראנהנובוסטי נדלי
עיתונים בשפות נוספות אל-איתיחאד (בערבית)ג'רוזלם פוסט (באנגלית)ניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית)
יומונים שהפכו לתקופונים מקור ראשון
עיתונים שנסגרו 24 דקותדברהבקרהיוםהצופהוסטי (ברוסית)זמניםחדשותחרותטלגרףיום חדשישראלילמרחבמעריבעל המשמרקול העםשעריםחדשות ישראל (בגרמנית)לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית)העולם הזה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.