יש לי גן

יֵשׁ לִי גַן הוא שיר אהבה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק, אשר נכתב בשנים תרס"ז-תרס"ח 1907-‏1908. כרוב שיריו של המשורר, נכתב השיר בהגייה אשכנזית.
מנגינתו עובדה על ידי המלחין נחום נרדי בהשפעת נעימה ערבית סורית עממית, וזכה בין השאר, לביצועהם של הזמרים: ברכה צפירה, נחמה הנדל, עפרה חזה, דקלון ושם טוב לוי. השיר הושר גם בגרסת לדינו ונקרא "יוצא אני למרסיי".[1]

האני השרה מתארת את יחסיה, געגועיה ומאוייה, כמו גם את שיחותיה עם אהובהּ. בלשון מטאפורית היא מתארת את חמוקי גופה ואת המגע עם בן הזוג ומייחלת לנישואיה הקרובים עמו, והוא נעתר לבקשתה. "השיר נדפסו בשינויים ניכרים כשיר ילדים במקראה "שבילים" שבעריכת יעקב פיכמן (אודסה, תרע"ח). השינויים שנועדו להבליע את הטון הארוטי של השיר נעשו כנראה בהיתר המשורר".[2] כמו בשיריו האחרים, המשורר הרמז משוחח עם פסוקי שיר השירים.

Hayyim Nahman Bialik 1923
חיים נחמן ביאליק

מילות השיר

יֵשׁ לִי גַן וּבְאֵר יֵשׁ-לִי,
וְעֲלֵי בְאֵרִי תָּלוּי דְּלִי;
מִדֵּי שַׁבָּת בָּא מַחֲמַדִּי,
מַיִם זַכִּים יֵשְׁתְּ מִכַּדִּי.

כָּל-הָעוֹלָם יָשֵׁן – הַס!
נָם תַּפּוּחַ וְאַגָּס;
אִמִּי נָמָה, נִרְדָּם אָבִי,
עֵרִים רַק אֲנִי וּלְבָבִי.

וְהַדְּלִי כִּלְבָבִי עֵר,
נוֹטֵף פָּז אֶל-פִּי הַבְּאֵר,
נוֹטֵף פָּז וְנוֹטֵף בְּדֹלַח:
דּוֹדִי הוֹלֵךְ, דּוֹדִי הוֹלֵךְ.

הַס, בַּגַּן נִזְדַּעְזַע נוֹף –
דּוֹדִי בָא אִם-פִּרְכֵּס עוֹף?
דּוֹדִי, דּוֹדִי! – חוּשׁ מַחֲמַדִּי,
אֵין בֶּחָצֵר אִישׁ מִלְּבַדִּי.

 

עַל הַשֹּׁקֶת נֵשֶׁב אַט,
רֹאשׁ אֶל-כָּתֵף, יָד אֶל-יָד;
אָחוּד חִידוֹת לָךְ: מַדּוּעַ
רָץ הַכַּד אֶל-הַמַּבּוּעַ?

וּמַדּוּעַ, הַגֶּד-לִי,
יֵבְךְּ בִּדְמָמָה, יֵבְךְּ הַדְּלִי –
טִיף, טִיף, נִים – וְכֹה בְּלִי הֶרֶף
מִן-הָעֶרֶב עַד הָעֶרֶב.

וּמֵאַיִן בָּא הַכְּאֵב
כְּתוֹלַעַת אֶל הַלֵּב? –
הוֹי, הָאֱמֶת שָׁמְעָה אִמִּי,
כִּי לְבָבְךָ סָר מֵעִמִּי?

עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי:
שׂוֹנְאַי שֶׁקֶר עָנוּ בִי!
וּבְעוֹד שָׁנָה, כָּעֵת חַיָּה,
אֶל הַחֻפָּה נֵלֵךְ, פְּתַיָּה!

 

יוֹם שֶׁל-קַיִץ יַבְהִיק אָז,
עַל רֹאשֵׁנוּ יִיצֶק פָּז,
וִיבָרְכוּנוּ מִן הַגְּדֵרוֹת
כַּפּוֹת עֵצִים טְעוּנֵי פֵרוֹת.

אָח וָרֵעַ, דּוֹד וּשְׁאֵר,
קָהָל גָּדוֹל, אִישׁ וָנֵר,
וּכְלֵי זֶמֶר כָּל-הַמִּינִים
יוֹלִיכוּנוּ עִם שׁוּשְׁבִינִים.

וְהַחֻפָּה תַּעֲמֹד כָּאן:
בֵּין הַבְּאֵר וּבֵין הַגַּן;
אַתְּ תוֹשִׁיטִי לִי שָׁם דֹּרֶן:
אֶצְבַּע קְטַנָּה עִם צִפֹּרֶן.

וַאֲנִי לָךְ: "הֲרֵי אַתְּ
מְקֻדֶּשֶׁת לִי לָעַד" –
שׂוֹנְאַי יִהְיוּ שָׁם וְרָאוּ,
וּמִקִּנְאָה יִתְפַּקָּעוּ.
 

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יש לי גן, באתר זמרשת.
  2. ^ דן מירון, מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב, הוצאת דביר, 1990, עמ' 266, באתר זמרשת.
בגני נטעתיך

בְּגַנִּי נְטַעְתִּיךָ הוא שיר אהבה מאת רחל המשוררת. נחתם ב-ב' באייר, תר"ץ 1930.השיר נכלל במסגרת תוכנית הלימודים, לבגרות חובה בספרות בבתי הספר התיכוניים בחינוך הממלכתי בישראל. עקב עיבודי הלחנה רבים שעבר השיר, הוא הפך לאחד השירים הפופולריים של רחל בארץ.

גיל אלדמע

גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט – 28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי. חתן פרס ישראל לזמר עברי (תשס"ד).

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

הסופר הרוסי מקסים גורקי כתב:

ברוך קורצווייל, מפרשניו החשובים של ביאליק, כתב על ביאליק:

יצירותיו של ביאליק תורגמו לשפות רבות, ובהן תרגומים רבים לאנגלית, לצרפתית, לגרמנית, לרוסית, לערבית (על ידי זכאי אהרן) וליידיש.

נחום נרדי

נחום נַרדי (15 בפברואר 1901, כ"ו בשבט תרס"א – 13 בספטמבר 1977, ג' בתשרי תשל"ח) היה מלחין, מעבד מוזיקלי ופסנתרן ישראלי. חיבר מאות מנגינות פופולריות לפזמונים ושירי ילדים בזמר העברי.

נעמי צורי

נעמי צורי (1917 – 1995) הייתה זמרת ישראלית ממוצא יהודי-תימני, בעלת קול מֶצוֹ-סופרן.

שירי מולדת

שירי מולדת הם סדרה משולשת של תקליטים מאת הזמרת עפרה חזה. הראשון יצא בשיא הצלחתה, לאחר האלבום חי וזכייה במקום השני באירוויזיון. שלושת התקליטים יצאו בהפרשים של כשנתיים אחד מהשני, והאחרון שירי מולדת ג', יצא בשנת 1987.בסמוך ליצאתו זכה האלבום למעמד פלטינה בארץ ישראל ונמכרו ממנו כ-60,000 עותקים בסך הכל.

שירי מולדת א' ▪ ב'

שירי מולדת א' ▪ ב' הוא מארז התקליטורים הראשון של הזמרת-יוצרת הישראלית עפרה חזה. המארז יצא לאור ב-1989 על ידי חברת התקליטים הד ארצי, והוא מכיל שני תקליטורים שונים, האחד שירי מולדת והשני שירי מולדת ב'.לכל תקליטור במארז, עטיפה משלו.

חיים נחמן ביאליק
שירים אל הציפורתחזקנה • אם יש את נפשך לדעת • עציץ פרחיםהמתמידהכניסיני תחת כנפךעל השחיטהבעיר ההרגהלא זכיתי באור מן ההפקרשיר העבודה והמלאכהלמתנדבים בעם • ביום קיץ יום חום • בגינהשיר לחמוטלשבת המלכה • פרש • קן ציפורהפרח לפרפרהפרפר לפרח • בין העצים הירקרקים‎ • היא יושבה לחלוןנדנדהמעבר לים • הברכה • מתי מדבר האחרוניםלכבוד החנוכה • בערוגת הגינה • מקהלת נוגניםקומי צאי • יש לי גן • הקיץ גווע • אם יש את נפשך לדעת • אחרי מותילבדי
סיפורים ספר האגדהאלוף בצלות ואלוף שוםגילוי וכיסוי בלשון • החצוצרה נתביישה • אריה "בעל גוף"התרנגולים והשועלשירים ופזמונות לילדיםאגדת שלושה וארבעהויהי היוםמסע הדג‎
הנצחה קריית ביאליקבית ביאליקגבעת ח"ןפרס ביאליקכפר ביאליקשדרות ח"ןכיכר ביאליקמוסד ביאליקרחוב ביאליקקמפוס ביאליק-רוגוזיןשדרות ח"ן
ערכים קשורים מאניה ביאליק‎אירה יאןמרדכי עובדיהומשה אונגרפלדראדיאהל שםעונג שבת

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.