יששכר

יִשָּׂשכָר (מבטאים יִשָּׂכָר) הוא בנו התשיעי של יעקב מלאה, שלה הוא הבן החמישי. יששכר הוא אבי שבט יששכר שזכו בנחלה בישראל באזור עמק יזרעאל (ספר יהושע, פרק י"ט).

The Phillip Medhurst Picture Torah 263. Issachar. Genesis cap 49 vv 14-15. De Geyn
יששכר. אוסף פיליפ מדהרסט
Issacar
סרטוט פורטוגזי

מדרש שמו

שמו מוסבר בספר בראשית: " יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶל-לֵאָה; וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב, בֵּן חֲמִישִׁי. יח וַתֹּאמֶר לֵאָה, נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי, אֲשֶׁר-נָתַתִּי שִׁפְחָתִי, לְאִישִׁי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, יִשָּׂשכָר." (בראשית, ל', י"ז-י"ח). בשם יששכר מופיעה המילה 'שכר' . על פי לאה זהו שכרה על כך שנתנה ליעקב את שפחתה. אף שבשם מופיעה האות שׂי"ן פעמיים, הוא נהגה כאילו יש בו רק שׂי"ן אחת.

על פי המדרש נולד יששכר בי' באב ונפטר בגיל 122.

צאצאיו

ספר דברי הימים א', פרק ז':

א. ולבני יששכר, תולע ופואה ישיב (יישוב) ושמרון—ארבעה. ב. ובני תולע עזי ורפיה ויריאל ויחמי ויבשם ושמואל ראשים לבית-אבותם לתולע, גבורי חיל, לתלדותם — מספרם בימי דויד, עשרים-ושנים אלף ושש מאות. ג. ובני עזי, יזרחיה; ובני יזרחיה, מיכאל ועבדיה ויואל ישיה חמשה — ראשים כלם. ד. ועליהם לתלדותם לבית אבותם, גדודי צבא מלחמה שלשים וששה אלף: כי-הרבו נשים ובנים. ה. ואחיהם, לכל משפחות יששכר גבורי חילים, שמונים ושבעה אלף, התיחשׂם לכל.

ברכת יעקב ליששכר

ברכת יעקב ליששכר מופיע בבראשית, מ"ט, י"ד-ט"ו: יד יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם--רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. טו וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד.[1] ברכת יעקב מתארת את יששכר כעובד אדמה. בניגוד לאחיו זבולון העדיף יששכר את הישיבה באוהל. יששכר גם יהיה משועבד לשכניו בעבודות כפייה.[2] מדרש שמו של יששכר אינו מחמיא בלשון המעטה. דימויו לחמור גרם אינו דימוי מחמיא ויש בו מן הזלזול. זאב ויסמן חוקר המקרא רואה יסוד אירוני בין המעמסה, שהיא מנת חלקו של החמור אשר באה בניגוד למנוחה המתוארת בחלק השני של הברכה. לשיטתו בברכה זו טמון יסוד סאטירי למעמדו הפוליטי של שבט יששכר.[3]

מקום קבורתו

בספר הישר מסופר:

ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... איש בנחלת בניו... ואת עצמות יששכר וזבולון קברו אותם בצידון בחלק אשר נפל לבניהם.

ספר הישר, סוף ספר יהושע

ובסדר הדורות מביא בשם "גלילות ארץ ישראל":

ועצמות יששכר וזבולן בצידון הוא צידון רבה בשפת ים הגדול, וחוץ לעיר קבר זבולן בכיפה ובית הכנסת שם.

סדר הדורות, שנת ב"א תקי"ד, בשם "גלילות ארץ ישראל"

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל תנ"ך

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ על פאבולה ומשל הציטוט ראו אצל: אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, ירושלים, מאגנס, 2007, עמ' 431-425.
  2. ^ להרחבה על עבודות הכפייה בהן היה נתון שבט יששכר ראו גם: משה וינפלד, עולם התנ"ך ספר בראשית, תל אביב ,דודיזון עתי, 1993, עמ' 250. וראו: אברהם מלמט, ישראל בתקופת המקרא, ירושלים מוסד ביאליק, 1983, עמ' 92.
  3. ^ זאב ויסמן, סטירה פוליטית במקרא, ירושלים, מוסד ביאליק, 1996, עמ' 23-22.
א' בחשוון

א' בחשוון הוא היום הראשון בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השמיני

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' חשוון היא רב הזמן פרשת נח.

ברכת יעקב

ברכת יעקב לבניו מובאת בפרשת ויחי שבסוף ספר בראשית (פרק מ"ט), ובה יעקב מוסר לבניו אסופת אמירות אישיות כאשר חש שמותו קרב.

זבולון

זְבוּלוּן לפי ספר היובלים, נולד ב-ז' בתשרי אקצ"ח (2,198 לבריאת העולם) ומת בן מאה ועשר שנים.

הוא בנו העשירי של יעקב, ובנה השישי של לאה, המהווה את השבט השישי משבטי ישראל.

חמור הבית

חמור הבית (שם מדעי: Equus africanus asinus) הוא תת-מין של חמור שבוית לפני כ-7,000 שנה מן הערוד.

חסידות דינוב

חסידות דינוב הייתה חסידות גליציאנית. מקים החסידות היה רבי צבי אלימלך שפירא, ה"בני יששכר". השושלת המרכזית נכחדה בשואה, אך משושלת זו הסתעפו חסידות מונקאטש וחסידות בלאז'וב הקיימות עד היום. כנהוג בחסידויות גליציה והונגריה, האדמו"רים שימשו בדרך כלל גם ברבנות העיר. כיום משתמשים מספר אדמו"רים בשם דינוב אך הם אינם ממשיכים ישירים של אדמו"רי השושלת מלפני השואה.

כמו כן, בחסידות צאנז קלויזנבורג נוהגים חלק ממנהגי דינוב, משום שרבי יקותיאל יהודה הלברשטאם היה נכד של ה"בני יששכר" דרך אמו, בחסידויות בית תולדות אהרן נהוגים חלק ממנהגי דינוב, משום שאבי השושלת, רבי אהרן ראטה, היה תלמידו של רבי צבי אלימלך מבלאז'וב, וכן בחסידות סטוטשין נהוגים חלק ממנהגי דינוב, משום שהאדמו"ר הקודם, רבי יהודה הורוביץ, היה חתן של האדמו"ר מריבטיטש משושלת בלאז'וב.

חסידות וולברוז'

חסידות וולברוז' (או לוקעווע וולברוז') היא חסידות פולנית. אבי השושלת היה רבי ישכר דב מוולברוז' (פולנית:Wolbórz).

חסידות נדבורנה

חסידות נדבורנה היא שושלת חסידית רבת ענפים אשר השפיעה בעיקר ברומניה ובהונגריה. הראשון מאדמו"רי השושלת שכיהן בנדבורנה (גליציה המזרחית סמוך להרי הקרפטים. כיום אוקראינה) היה רבי יששכר דב בער לייפר. מוצאה של השושלת הוא משושלת פרמישלאן-קאליש. משושלת זו יצאו מאות אדמו"רים, שכיהנו בשמות שונים. החצר המרכזית שמשתמשת בשם "נדבורנה" היא חסידות נדבורנה בבני ברק.

חצרות נוספות המכונות כיום בשם נדבורנה הן: נדבורנה ווערדיין, נדבורנה ברייטן, נדבורנה באניה, נדבורנה אראד ונדבורנה בית שמש. חסידות טמשוואר כונתה באחד הדורות נדבורנה פתח תקווה.

השם "חסידות נדבורנה" משמש גם כשם כולל לכל צאצאי רבי יששכר בער לייפר המכהנים באדמו"רות, ולעיתים אף לאלו המשתלשלות מאבי סבו, רבי מאיר הגדול מפרמישלאן שהיה תלמיד חבר של הבעל שם טוב. קבוצה זו כוללת את החסידויות: פרמישלאן, קאליש, קרעטשניף, טמשוואר, פיטסבורג, חוסט, בישטינא, סטרוז'ניץ, זוטשקא, ראחוב וביטשקוב, קליוולאנד. לחלק מהחסידויות יש ענפים בשמות נוספים.

שושלת נדבורנה המורחבת מתאפיינת בכך שכל בן הרוצה ומסוגל לעשות זאת הופך לאדמו"ר לאחר נישואיו. בשל כך שימשו בה עד היום, הדור השמיני, יותר מ-100 אדמו"רים, רבים מהם במקביל. שם המשפחה המקורי בשושלת הוא לייפר, אך בזרם המרכזי של החסידות שבו מכהנים האדמו"רים מהשושלת, ובענפים נוספים, כמו קרטשניף, שם המשפחה של רוב האדמו"רים הוא רוזנבוים.

י' באב

י' באב הוא היום העשירי בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש החמישי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' אב היא פרשת ואתחנן.

ישכר דב רוקח

רבי ישכר דב רוֹקֵחַ (השני) (נולד בח' בשבט ה'תש"ח, 19 בינואר 1948) הוא האדמו"ר מבעלז משנת ה'תשכ"ו (1966) והחמישי בשושלת חסידות זו. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. מונה לאדמו"ר בגיל 18.

יששכר איש כפר ברקאי

יששכר איש כפר ברקאי היה כהן גדול בבית המקדש השני.

יששכר איש כפר ברקאי נזכר לגנאי, בשל זהירותו המופרזת שלא יתלכלכו ידיו בשעת עבודת הקרבנות, ומנהגו לעבוד בכפפות של משי בשל כך, דבר שנתפס כביזוי עבודת בית המקדש:

התלמוד מספר גם מה עלה בגורלו (בתרגום לעברית):

התלמוד בהמשך מביא אמוראים שמסבירים מדוע דבריו של יששכר לא היו נכונים.

בספרות התורנית מוזכר סיפורו לא אחת בהקשר של דיני חציצה במצוות (כגון לולב) ובזיון המצווה בכך.

יששכר נבון

יששכר (שוכר) נבון קליגר נולד ב-1945 הוא ספורטאי פאראלימפי.

יששכר שדמי

יששכר (ישכה) שדמי (טבת ה'תרפ"ו, 22 בינואר 1922 - כ' בתשרי ה'תשע"ט, 28 בספטמבר 2018) היה מפקד בפלמ"ח ותת-אלוף בצה"ל, מפקד גדוד בחטיבת הראל ובחטיבת הנגב, פיקד על חטיבת גולני ועל החטיבה שבגזרתה בוצע הטבח בכפר קאסם, על חטיבת שריון במלחמת ששת הימים וכסגנו של אלוף פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים.

נתן נחום רבינוביץ

רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ (1873 תרל"ג-1943 תש"ג) היה אדמו"ר חסידי, בנו ותלמידו של האדמו"ר אברהם יששכר בער רבינוביץ מראדומסק. שם חסידותו הייתה קרימילוב. מרכז החסידות היה בעיר קרימילוב שבפולין ולאחר מכן בזאווירטשה.

צבי אלימלך שפירא

רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (הידוע גם כר' הערש מיילך שפירא; בערך תקמ"ג, 1783 - י"ח בטבת תר"א, 1841) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לתנועת החסידות. מכונה על פי רוב, בשם חיבורו המפורסם בני יששכר.

רמב"י

רשימת מאמרים במדעי היהדות (רמב"י) היא אינדקס מאמרים ממוין ומקוטלג (או ביבליוגרפיה) של אלפי מאמרים אקדמיים ואחרים בקשת רחבה של תחומים במדעי היהדות, חקר ארץ ישראל ומדינת ישראל, והיא המאגר הגדול והמקיף מסוגו בעולם. המידע הכלול ברמב"י נאסף מתוך מאות ואלפי כתבי עת מדעיים, כתבי עת ספרותיים או מתעדים, מאספים וקובצי מאמרים חד-פעמיים לנושא מוגדר, בעברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית ושפות נוספות ובלשונות היהודים: יידיש, ערבית, לאדינו ואחרות; שרובם נמצאים באוסף של הספרייה הלאומית.

הקריטריונים להכללה ברמב"י הם שהפרסום יהיה בבמה אקדמית או במה מוכרת ומכובדת אחרת, או שיהיה שימושי לצורכי מחקר אקדמי. ראשיתו של המיזם הביבליוגרפי בשנת 1966 על ידי ד"ר יששכר יואל, אך כלולים בו גם מאמרים שקדמו למועד זה, במטרה להציע כיסוי מקיף ככל הניתן של המחקר האקדמי בתחומי היהדות.

בשנת 1985 החל המעבר לקיטלוג באמצעים אלקטרוניים (בבסיסי נתונים ממוחשבים). החל משנת 2000 זמין מאגר רמב"י גם ברשת האינטרנט. בשנת 2001 יצא לאור הכרך החמישים של המאגר, ואתו הופסק פרסומו בדפוס. מאז מתעדכן המאגר באופן שוטף רק באינטרנט, והוא משמש חוקרים וסטודנטים מכל העולם. עד סוף שנת 2013 נרשמו במאגר כ-350,000 רשומות מתוך כ-21,000 מקורות שונים.

רשומה ביבליוגרפית טיפוסית במאגר רמב"י מכילה את שם המחבר או המחברים, את כותרת המאמר, את כתב העת או קובץ המאמרים שבו ראה אור, את פרטי הגיליון, מספרי העמודים וכיוצא בזה, מיון נושאי לפי עץ נושאים - מיון רחב (לדוגמה, "יהדות התפוצות") וכן מיון מפורט יותר (לדוגמה, "רמב"ם: מורה נבוכים"), מקום הפרסום, שנת הפרסום ושפת המאמר. מאמרים הזמינים ברשת האינטרנט - בחינם או בתשלום - מכילים גם קישור אל המאמר.

מערכת רמב"י משתייכת מבחינה ארגונית לספרייה הלאומית, ושוכנת בבניין הראשי שלו בגבעת רם בירושלים.

שבט זבולון

שֵׁבֶט זְבֻלוּן הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

הוא נקרא על שם אבי השבט זבולון שהיה בנו השישי של יעקב אבינו מאשתו לאה.

קיימת מסורת של יהודי האי ג'רבה ויהודי כרתים שהם צאצאי שבט זבולון.

שבט יששכר

שבט יששכר (מבטאים יִשָּׂכָר) הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

הוא נקרא על שם אבי השבט יששכר בנה החמישי של לאה ובן תשיעי ליעקב.

שבטי ישראל

שבטי ישראל או בני ישראל היו לפי המקרא קבוצה אתנית במזרח התיכון הקדום. לפי המסופר, עם ישראל הורכב משנים עשר שבטים נפרדים, ממוצא משותף. מקור שמות השבטים על פי המקרא הוא בשנים-עשר בניו של יעקב (שנקרא גם ישראל). שני בניו של יוסף, אפרים ומנשה, הפכו לשבטים נפרדים, בהתאם לברכת יעקב לפני מותו. השבטים התנחלו באזורים שונים של ארץ ישראל ויחד הקימו את ממלכת ישראל המאוחדת.

בארכאולוגיה המקראית ישנן מספר תאוריות בנוגע למוצאם האתני והגאוגרפי של השבטים. בין ההשערות שמקורם בהגירת שבטים מעבר הירדן, בשילוב של מספר קבוצות אתניות שישבו בארץ ישראל, או בהתפתחות של תרבות ישראלית מתוך עמי כנען שישבו בארץ.

תולע בן פואה

תּוֹלָע בֶּן פּוּאָה לפי המקרא, היה השופט השישי ששפט את ישראל בתקופת השופטים.

מוצאו של תולע הוא משבט יששכר. משפחת פואה הייתה אחת מהמשפחות החשובות של שבט יששכר. בתקופה שקדמה לתקופת המלוכה ישבה המשפחה בהר אפרים.תולע נזכר בשני פסוקים בספר:

האויב מולו נלחם תולע אינו נזכר בפסוקים ולכן אינו ידוע. תולע שפט את ישראל לאחר מות אבימלך בן גדעון בקרב בתבץ ונקבר בשמיר.

רוב פרשני המקרא מפרשים את שם סבו של תולע "דודו" כשם של אדם בדומה לשמו של דוד המלך, ולא כאחי האב. אם מפרשים דודו כאחי אביו הביטוי מיוחס לאבימלך שמוזכר בתחילת הפסוק.

הדמיון הרב בין שם השופט ומקומו לבין רשימת היוחסין בדברי הימים - "ולבני יששכר תולע ופואה ישוב ושמרון ארבעה" (ספר דברי הימים א', פרק ז', פסוק א'), הביא מספר חוקרים להניח כי אין זה שם השופט עצמו שאולי לא היה ידוע למחבר, והשם המוזכר הוא למעשה מעין שם יששכרי טיפוסי שהוצמד לדמות ההיסטורית האנונימית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.