ישראל (כתב עת)

ישראל: כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל - היסטוריה, תרבות, חברה הוא כתב עת מדעי בעברית. החל משנת 2002 בהוצאת "המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן" בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.

"ישראל" החל את דרכו לאחר שנסגר כתב העת הציונות. הוא יוצא לאור בדרך כלל פעמיים בשנה. עורכי "ישראל" הסבירו כי בכתב העת החדש תפיסת עולם חדשה ואינטרדיספלינרית לחברה הישראלית על היבטיה השונים, בתחומי הסוציולוגיה, ספרות, מגדר, אמנות, יחסי חוץ ועוד.

הגיליון הראשון שיצא באביב תשס"ב, 2002, נערך על ידי ד"ר שלום רצבי. עורכו של כתב העת הוא ד"ר מאיר חזן.

בכריכה של כל חוברת מוצגת יצירת אמנות של אמן ישראלי.

ישראל כרך 17
שער כתב העת, כרך 17, 2010. עליו מתנוססת היצירה: "הזקן מבין חלוצי בית אלפא" (ד"ר אליהו רפפורט), 1924, של הצייר לודוויג בלום

קישורים חיצוניים

אניטה שפירא

אניטה שפירא (נולדה ב-1940) היא פרופסור אמריטה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, עמדה בראש המכון לחקר הציונות וישראל שם וכלת פרס ישראל לשנת תשס"ח 2008 בחקר ההיסטוריה של עם ישראל.

בארץ ישראל (כתב עת)

בארץ-ישראל, מדיניות, ביטחון, חברה, כלכלה היה ירחון מחקר, ספרות ופובליציסטיקה ישראלי שראה אור בין השנים 1992-1969 בתמיכת המפלגות גח"ל והליכוד.

דב שוורץ

דב שוורץ (נולד ב-16 באוגוסט 1961) הוא פרופסור למחשבת ישראל, בעבר דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן.

בשנת 2015 זכה בפרס אמת במחשבת ישראל.

דתיים לאומיים

דתיים־לאומיים (בקיצור: דתיים) הוא שם כולל לקבוצה בחברה הישראלית, הרואה עצמה מחויבת לשמירת ההלכה והמסורת היהודית, ומתוך כך תומכת בציונות ובהשתלבות אקטיבית בחברה הכללית במדינת ישראל.

קבוצה זו היא המשכה של הציונות הדתית, אשר שורשיה בסוף המאה ה־19. ציונים־דתיים הוא שם נרדף לדתיים־לאומיים. בעגה הישראלית קרויים לעיתים הדתיים לאומיים בשם "סרוגים" או בני "הכיפות הסרוגות", בשל סוג הכיפה שחובשים רוב אנשי הקבוצה.

הקבוצה השמרנית יותר בציבור זה מכונה "חרדים לאומיים" (או "תורניים לאומיים"). קבוצה זו מאופיינת בייחוס חשיבות רבה יותר ללימוד תורה ולהקפדה בקיום מצוות, ביחס מסויג יותר כלפי תרבות חילונית ובתפיסת עולם לאומית וימנית יותר.

לפי נתוני הלמ"ס משנת 2016 כ־16% מהתושבים היהודים בישראל מגדירים את עצמם כדתיים.

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה. הגר"א היה גדול במקרא, בתלמוד ובקבלה, פוסק מקורי ומרכזי, ובקיא במדעים. אגדות רבות נכרכו בשמו. הוא היה ידוע בהתמדתו הבלתי רגילה.

הגר"א סירב לשמש במשרת רבנות בווילנה או בכל מקום אחר, כנראה בשל רצונו לא להיבטל מלימוד תורה. הוא היה מהמנהיגים האידאולוגיים של ההתנגדות לחסידות במזרח אירופה.

הגן הלאומי ירקון

הגן הלאומי ירקון הוא גן לאומי המשלב כיום שני אתרים: האחד הוא תל אפק, שהכניסה אליו היא מכביש 483, בין פתח-תקוה לראש העין והשני, מקורות נחל הירקון שהגישה אליו היא מכביש 5 או מכביש 40, דרך הכניסה אל כפר הבפטיסטים. בגן יש אתרים לביקור לצד מרחבי דשא, עצים ומים, לנופש ולבילוי.

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ-ישראל. בין המקימים היו אברהם יעקב ברוור, דוד ילין ואהרן מאיר מזי"א.

הצהרת בלפור

הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מתן ההצהרה היה הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית: מעצמה עולמית כמו בריטניה הסכימה למעשה לפרוש את חסותה על התנועה הציונית ולסייע לה במימוש מטרתה העיקרית. בעשותה כן הגיעה ממשלת בריטניה למסקנה, שיהיה זה יותר מעשי לתמוך בשאיפות הציוניות כהצדקה לפירוק הקיסרות העות'מאנית, מאשר כמשענת לחיזוקה.

ההצהרה נמסרה לידיו של הלורד ליונל וולטר רוטשילד, שהתבקש להעבירה לידי ההסתדרות הציונית. היא ניתנה בעקבות הצעה שהגיש לממשלת בריטניה ד"ר חיים ויצמן בשיתוף עם ההנהגה הציונית בבריטניה. הצעתו של ויצמן כללה את הדרישה להכיר בזכות העם היהודי על ארץ ישראל ובזכותם של יהודים לעלות אליה, וכן להעניק מעמד מוכר למוסדות התנועה הציונית בארץ ישראל. את נוסח ההצהרה אישר הקבינט הבריטי ב-31 באוקטובר 1917.

הצהרת בלפור הייתה מסויגת ומצומצמת בהשוואה להצעה שהגיש ויצמן, ובכל זאת כללה הכרה בהקמת "בית לאומי" ליהודים בארץ ישראל. במשתמע גם הכירה ההצהרה בתנועה הציונית כמייצגת שאיפות אלה. הצהרת בלפור הייתה איפוא ההישג המדיני המשמעותי הראשון של התנועה הציונית.

בעקבות פרסומה של הצהרת בלפור כתב העיתון הבריטי The Spectator: "יישוב יהודי גדול ומשגשג בארץ הקודש תחת פיקוחה של בריטניה, בעלות-בריתנו ואמריקה, יתרום לשלום וקידמה במזרח הקרוב, ויעלה אפוא בקנה אחד עם מדיניות בריטניה."

מסמך המנדט של חבר הלאומים משנת 1922, שאשרר את החלטות ועידת סן רמו, כלל הצהרה זו ככתבה וכלשונה, וכך היא קיבלה תוקף חוקי של מסמך בינלאומי מחייב. גם מגילת העצמאות כללה התייחסות להצהרה.

ברחבי ישראל נקראו רחובות וכיכרות בשם "ב' בנובמבר" לציון תאריך ההצהרה.

חיים סבתו

הרב חיים הכהן סַבָּתו (נולד בתשי"ב, 1952) הוא ממייסדי ישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים, וראש ישיבה בה מאז ה'תשע"ה. מחבר ספרים תורניים וספרות יפה. הרב סבתו היה הזוכה הראשון בפרס ספיר.

ט"ו בשבט (מועד)

ט"ו בשבט הוא תאריך וחג יהודי בארץ ישראל, המצוין בלוח השנה העברי כראש השנה לאילנות. תאריך זה (ט"ו בשבט) קובע לגבי כמה מצוות הקשורות בפירות האילן, כגון נטע רבעי ותרומות ומעשרות. נהוג לאכול ביום זה משבעת המינים, כולם נמנים עם גידולי ארץ ישראל, ויש הנוהגים לערוך בו "סדר ליל ט"ו בשבט" או לקרוא בו את "תיקון פרי עץ הדר". בשל שמאפייניו החקלאיים והלכתייים של החג ייחודיים לארץ ישראל, לא יכלו הללו לבוא לידי ביטוי בקהילות ישראל בגולה אלא ברמז וסימן בלבד.

בתקופת העליות שלפני קום המדינה היה בו רושם מיוחד של חגיגה בסימן התעוררות האומה לתחיית היישוב בארץ ישראל. כיום מצוין ט"ו בשבט גם כמעין חג טבע, ורבים נוהגים לציין אותו בנטיעת עצים ובעיסוק בענייני איכות הסביבה.

ישיבת ברכת משה

ישיבת ברכת משה היא ישיבת ההסדר במעלה אדומים. בראשות הישיבה עומדים הרב נחום אליעזר רבינוביץ', הרב חיים סבתו והרב יצחק שילת.

ישראל (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

כנסת ישראל (כתב עת תורני)

כנסת ישראל היה כתב עת תורני (קובץ תורני) מרכזי שיצא לאור בווילנה בין השנים תר"צ - תרצ"ה (1930–1935) על ידי הרב משה קרליץ.

הרב משה קרליץ, אחיו הצעיר של החזון איש, שימש כרב ודיין בווילנה. לצד עיסוקו הרבני וההלכתי יזם בתחילת שנות ה-30 את הוצאתו לאור של כתב עת תורני, שישמש במה לפרסום חידושי תורתם של גדולי התורה בווילנה ובשאר ערי ליטא. החוברת הראשונה יצאה לאור בשנת תר"צ, ועל שער החוברת נכתב: "כנסת ישראל - ירחון לחידושי תורה בענייני הלכה, בהשתתפות חכמי וגאוני הדור שליט"א". מחיר החוברת, כפי שצוין בראש עמוד השער: 1 זהוב.

ב"דבר המערכת" שהופיע בראש הקובץ הראשון כתב העורך כי בחר בשם "כנסת ישראל" כשמה הרשמי של ישיבת סלובודקה שהוא נמנה עם תלמידיה. מטרת הוצאת הירחון: "לאחד ולקשר את כל המון תלמידיה הנמצאים במקומות שונים בתבל ולהחזיק ביניהם את רוח התורה הישיבתי-סלבודקאי".

בתוך זמן קצר מאז החל להופיע תפס "כנסת ישראל" מקום מרכזי בעולם התורה בליטא, הן בשל רמתם הגבוהה של תכניו והן בשל השתתפותם של גדולי התורה המפורסמים בדור. בין המשתתפים: הרב חיים עוזר גרודזנסקי, החזון איש (בעילום שם), הרב חנוך הניך אייגש בעל המרחשת, הרב שמעון שקופ, הרב אלחנן וסרמן, הרב אהרון קוטלר, הרב יעקב ישראל קנייבסקי, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב יחזקאל אברמסקי ועוד. הרב משה קרליץ פרסם אף הוא חידושי תורה משלו, תחת שם העט "המשקי"ף" וכן "אחד הרבנים".

החל מהחוברת השמינית הצטרף לעריכת הירחון הרב שמואל גריינימן, גיסו של הרב קרליץ, ושמו התנוסס לצד שמו של הרב קרליץ. בסוף שנת תרצ"ה יצאה החוברת השבע עשרה. באותה תקופה עלה הרב גריינימן לארץ ישראל, והופעתו של הירחון פסקה.

פלר דה ליס

פְלֵר דֶה לִיס (מצרפתית: Fleur de lis או Fleur de lys, ברבים: Fleurs-de-lis) הוא דגם של צדודית פרח סימטרי בעל שלושה עלי כותרת. לדגם ערך סימבולי ודקורטיבי בארצות רבות ולאורך אלפי שנים, וגם כיום ערכו יציב.

הדגם מדמה את פרח האיריס מקבוצת איריסי ההיכל.

ציונות דתית

הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות. בניגוד להשקפה החרדית, שלפיה גאולת העם והארץ יתקיימו רק עם ביאת המשיח, תומכת הציונות הדתית במעשה אנושי להשגת ריבונות יהודית ורבים בה רואים בהקמת מדינת ישראל אתחלתא דגאולה. הציונות הדתית רואה את שורשיה ההיסטוריים במקורותיו של עם ישראל החל מתקופת המקרא ואילך. רבים בציונות הדתית מדברים על שילוב שלושת הערכים של תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. הקבוצה החברתית המחזיקה באידאולוגיית הציונות הדתית נקראת "דתיים לאומיים" ומכונה לעיתים "כיפות סרוגות". למידע על ההיבטים הסוציולוגים של הדתיים הלאומיים ואנשי הציונות הדתית, ראו דתיים לאומיים.

שושן צחור

שושן צחור (שם מדעי: Lilium candidum) הוא גאופיט ממשפחת השושניים, בעל בצל גדול ופרחים לבנים גדולים. השושן הצחור הוא ערך טבע מוגן בישראל.

תורת ארץ ישראל

תורת ארץ ישראל הוא מונח המתאר את התורה הנלמדת בארץ ישראל ומשמש בהשאלה לתיאור העיסוק בסוגיות ובהלכות המצוות התלויות בארץ.

האם התכוונתם ל...

תורת ארץ ישראל (כתב עת)

תורת ארץ ישראל הוא כתב עת תורני שיצא לאור בירושלים כירחון משנות ה-30 ועד שנות ה-50 של המאה ה-20 (ה'תר"ץ, 1930 - ה'תשט"ו, 1955).

בכתב העת שלפי הגדרת עורכיו היה "ירחון רבני מרכזי לחידושי תורה בהלכה ובאגדה וכל המתרחש בעולם הרבנים והרבנות בארץ ובגולה", התפרסמו בעיקר חידושי הלכה ופרשנות לתלמוד, אך גם מאמרי מחקר בתחומים תורניים, ביקורת ספרות תורנית, וידיעות שונות מהמתרחש בעולם היהודי.

תל אפק (אנטיפטריס)

תֵּל אֲפֵק הוא אתר ארכאולוגי השוכן סמוך למקורות נחל הירקון, ממזרח לפתח תקווה וממערב לראש העין, ובתחומי הגן הלאומי ירקון (שנקרא גם "פארק אפק", על שם אתר זה). האתר היה מיושב למן התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל ברציפות כ-5,000 שנה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.