ישראל פרידמן בן-שלום

הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום (כ"ט בחשוון ה'תרפ"ד, 8 בנובמבר 1923 - ה' באייר ה'תשע"ז, 1 במאי 2017) היה דוקטור להיסטוריה ומרצה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן-גוריון, ראש ישיבת ההסדר 'אהבת ישראל' בנתיבות. כונה האדמו"ר מפאשקאן.

הרב ישראל פרידמן בן־שלום
הרב ישראל פרידמן בן־שלום
פטירה 1 במאי 2017 (בגיל 93)
ה' באייר ה'תשע"ז
השתייכות אדמו"רי רוז'ין, ציונות דתית, קיבוץ עירוני
תחומי עיסוק חסידות, קירוב לבבות, היסטוריה של בית שני
רבותיו סבו רבי משה יהודה לייב מפאשקאן, סבו רבי מנחם מנדל מבוהוש ודודו רבי יצחק מבוהוש־שפיקוב
חיבוריו בית שמאי ומאבק הקנאים נגד רומי
ר' ישראל שלום יוס
בברכה בחתונה

ביוגרפיה

נולד לרב יצחק, בן רבי משה יהודה לייב מפאשקאן ולשרה־דבורה פרידמן בת רבי מנחם מנדל מבוהוש, שהיה גם בן דודו של אביו. הוא נולד בעיירה בוהוש שבחבל מולדובה ברומניה ונקרא על שם סבה של אמו, האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש, בעל הספר "פאר ישראל". אמו נפטרה כשהיה כבן 9. פרידמן בן־שלום הוא נצר לשושלת אדמו"רי חסידות רוז'ין, קוסוב־ויז'ניץ, צ'רנוביל, אפטא, סאסוב, ראשקוב וזלוטשוב. הוריו הם נכדיו של רבי יצחק - האדמו"ר הזקן מבוהוש, נכדו הגדול של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין.

החל ללמוד תורה בגיל שלוש, ולאחר מכן למד ש"ס ופוסקים מפי מלמד פרטי בן שבעים, שתלמידו הראשון היה רבי יעקב מהוסיאטין, האדמו"ר השלישי מהוסיאטין. פרידמן בן־שלום רכש השכלה כללית, למד שפות ונבחן בבית הספר המקומי.

כשהיה כבן 16 החל ללמוד בקביעות עם סבו אבי אמו, והפך ל"חסיד" מובהק שלו, שהשפיע רבות על חינוכו ועיצוב אישיותו.

ציונות ועלייה

כשהיה כבן 18, פעל כמדריך בקן של תנועת השומר הצעיר בעיירה בוהוש, והשפיע על נערים ונערות, בני ובנות חסידים של סבו, שהתרחקו מחיי תורה ומצוות.

במהלך מלחמת העולם השנייה עבר יחד עם משפחת סבו מבוהוש לעיר הבירה בוקרשט, שבה שהה דודו, רבי יצחק פרידמן, שהיה לימים האדמו"ר הרביעי מבוהוש, לאחר פטירת סבו. שם השתתף בפעילות ציונית מחתרתית בהנהגת ר' ישראל לבנון, שהיה בעלה של בת דודתו.

במהלך שהותו בבוקרשט הגיעה לעיר משפחת האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים", שהוברחה מהונגריה בשנת 1944. שם פגש ישראל את אשתו לעתיד, צפורה (נפטרה ה'תשע"ט, 2019[1]), בתו הצעירה של האדמו"ר מויז'ניץ, שהצטרפה לתוכניתו להתיישב בארץ ולהמשיך להשפיע על הנוער שאתו פעל בבוהוש.

בשנת 1946 עלו שניהם ארצה בעלייה ב', התחתנו, והיו ממייסדי קיבוץ רשפים שבעמק בית שאן המשתייך לשומר הצעיר. הם גרו במקום כ־18 שנה. במהלך מלחמת העצמאות ישראל השתתף בלחימה שבלמה את הכוחות העיראקיים שבאו מירדן. עבד ברפת ומאוחר יותר כרועה צאן בקיבוץ עין חרוד. בשלב מסוים, החל להדריך קבוצות של עליית הנוער, ועיקר עיסוקו היה בתחום החינוכי. ישראל וצפורה שימשו שניהם כמזכירי הקיבוץ בשלבים שונים. באותה תקופה קיימו מצוות "בהסתר" וישראל המשיך להתפלל וללמוד תורה בתוך ביתו. הוא שמר על קשר עם אביו ודודו שגרו בתל אביב. מסיבת בר המצווה של בנם הבכור מנחם (שמו המלא: מנחם־מנדל משה־לייב, על שם שני סביו של ישראל) התקיימה בתל אביב אצל דודו.

כאשר חלה חותנו, האדמו"ר מויז'ניץ, עברה אשתו צפורה לבני ברק כדי לסעוד את אביה ולקחה את בניה הקטנים, שמוליק והושע, יחד אתה. לאחר חצי שנה בבני ברק לא רצתה לשוב לקיבוץ החילוני, והחליטה להצטרף לקיבוץ הדתי סעד. ישראל נשאר בתפקידו החינוכי בקיבוץ רשפים למשך שנה וחצי, יחד עם שני הילדים הגדולים, מנחם וירמיהו, כאשר המשפחה התאחדה בשבתות בקיבוץ סעד.

בשנת 1964 יצאה המשפחה לשליחות מטעם הסוכנות במרסיי שבצרפת. ישראל שינה אז את שם משפחתו לבן־שלום (פרידמן הוא "איש שלום", אך הוא רצה לציין את היותו "בנו" של רבי שלום אביו של רבי ישראל מרוז'ין). במרסיי לימד יהדות וארגן הפגנת תמיכה בישראל לפני מלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה חזרה המשפחה לישראל והתיישבה שוב בקיבוץ סעד.

ישראל החל ללמוד לימודים אקדמיים בשנות הארבעים לחייו. קיבל את הדוקטורט בשנת תשמ"א 1981, שאותו עשה בבית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל אביב. נושא עבודת הדוקטורט: "בית שמאי ומקומו בהיסטוריה הפוליטית והחברתית של ארץ־ישראל במאה הראשונה לספירה". מנחיו היו הפרופסורים יהושע אפרון ושמואל ספראי. הוא לימד מספר שנים באוניברסיטת תל אביב, ואחר כך עבר להורות באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, שם לימד תולדות עם ישראל: תקופת בית שני, משנה ותלמוד. הוא המשיך ללמד אף לאחר צאתו לגמלאות. במקביל הורה גם בשלוחה שבמכללת ספיר שעל־יד שדרות.

ר' ישראל פרידמן

בראשית שנות האלפיים עזב את האקדמיה, עבר לגור בקהילת בית ישראל והחל ללמד במכינה קדם צבאית בית ישראל ובבית המדרש שבשכונת גילה בירושלים (שהקימו בנו הושע ובתו שרה'לה). בנוסף החל ללמד בישיבת ההסדר בנתיבות, שהקים בנו שמוליק והוא עמד בראשותה יחד עם הרב דוד אסולין. הישיבה מדגישה את השליחות החברתית. הוא לימד חסידות וגמרא ברוח החסידות, תוך שילוב רקע חברתי והיסטורי.

בשנותיו האחרונות חידש את דרך אבותיו האדמו"רים והחל לערוך טיש בימי ההילולה של אבותיו (ג' בחשון, י"ט בכסלו וי'-י"א באלול), ובהזדמנויות נוספות, כדוגמת ימי ההילולה של אדמור"י חסידות הוסיאטין. על אף היותו בעל כיפה סרוגה, רבי ישראל נהג ללבוש בשבתות קפוטה חסידית ונהג לחבוש שטריימל בעל כיפה מוגבהת, כמנהג אדמור"י רוז'ין. בטישים החלים בימי חול, נהג לחבוש כובע פרווה הנקרא קולפיק, גם זה כדרך אדמ"ורי רוז'ין. כונה לעיתים "האדמו"ר הסרוג".

נפטר בערב יום העצמאות תשע"ז, ונקבר בחלקת בית רוז'ין בבית הקברות נחלת יצחק[2][3].

חיים אישיים

בניו הם:

חיבורו המרכזי

  • בית שמאי ומאבק הקנאים נגד רומי. ירושלים: יד יצחק בן־צבי והוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ"ד 1993.

הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט שלו, ועוסק בבית שמאי מתוך הקשר תרבותי והיסטורי, לפני ואחרי חורבן הבית השני. מוצגת בו תפיסה מחקרית שונה מן המקובל לגבי תפקיד בית שמאי בהיסטוריה של היהדות בארץ ישראל. לפי בן־שלום ראו עצמם חכמי בית שמאי כממשיכי המורשת החשמונאית הלוחמת, אשר בהשראתה צמחה האידאולוגיה הלאומית־אקטיביסטית בתקופה הרומית. הדבר מסביר את תמיכתם הנלהבת של חכמים רבים ובראשם רבי עקיבא במרד בר כוכבא. בית שמאי האמינו שעל ידי חזרה בתשובה גורפת של רוב העם ומאבק לוחמני נגד רומי, ניתן לשים קץ לשלטון המרושע והאכזר ולהחיש את ימות המשיח. בכך, פיתח בן־שלום את מחקרו של גדליה אלון בנושא. על ספרו זה קיבל את פרס יצחק בן־צבי לשנת תשנ"ד.

בנוסף, פרסם הרב ישראל מאמרים בעלון "נתיבה" שבהוצאת ישיבת ההסדר בנתיבות.

ספר לכבודו

  • אוהב שלום: מחקרים לכבודו של ישראל פרידמן בן־שלום. עורכים דב גרא ומרים בן זאב. באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2005.
  • חיים רוזנראוך (עורך), על ישראל שלום: מאמרים שנאמרו על ידי הרב ישראל פרידמן בן־שלום ומאמרים שנכתבו לזכרו, הוצאת מכון מורשת ישראל, תשע"ז.

לקריאה נוספת

  • יהושע שוורץ, ‫(על) ישראל בן־שלום, "בית שמאי ומאבק הקנאים נגד רומי" (תשנד), ציון, נט,ד (תשנד) 520-515.
  • אריה כשר, "תרומת ישראל פרידמן בן־שלום למחקר על תנועת המרד נגד רומי ובהשראת בית שמאי", אוהב שלום: מחקרים לכבודו של ישראל פרידמן בן־שלום, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2005, עמ' 15–22.
  • מרים בן זאב, "ישראל פרידמן בן־שלום: עמית וחבר", שם, עמ' 23–26.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שימי שפר, ‏דיין האמת: נפטרה אמו של האדמו"ר ה'ציוני', באתר כיכר השבת, 4 ביוני 2019
  2. ^ ניצן צבי כהן, ‏האדמו"ר מהקיבוץ: הלך לעולמו האדמו"ר מפשקאן, הרב ישראל בן־שלום, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 במאי 2017
  3. ^ משה ויסברג • צילום: שוקי לרר, לאחר חצות: האדמו"ר הציוני נטמן • צפו, בחדרי חרדים, ‏ו' אייר ה'תשע"ז. 02/05/2017
  4. ^ ישראל כהן, כך נראה ה'טיש' הראשון של האדמו"ר מגילה • צפו, כיכר השבת (אתר אינטרנט), ‏ט' באלול ה'תשע"ז 31.08.17
1923

שנת 1923 היא השנה ה-23 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1923 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1 במאי

1 במאי הוא היום ה-121 בשנה (122 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 245 ימים.

2017

שנת 2017 היא השנה ה-17 במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2017 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

8 בנובמבר

8 בנובמבר הוא היום ה-312 בשנה בלוח הגרגוריאני (313 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 53 ימים.

אלכסנדר ינאי

יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס - ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס. עסק רבות במלחמות וכיבושים והרחיב מאוד את שטחה של ממלכת החשמונאים. מדיניות הפנים שלו והעדפתו את הצדוקים גרמה למתח רב, שהתפרץ למרד.

בן שלום

האם התכוונתם ל...

הושע פרידמן בן-שלום

הרב הושע פרידמן בן שלום (נולד בשנת 1959) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, כיהן כקצין מילואים ראשי ומשמש כראש המכינה הקדם-צבאית בית ישראל. בשנת ה'תשע"ז מונה לכהן כאדמו"ר מפאשקאן לאחר פטירת אביו.

חסידות הוסיאטין

חסידות הוסיאטין היא חצר חסידית שמקורה בחסידות רוז'ין, ובעיר הוסיאטין שבאוקראינה.

החצר פעלה מאמצע המאה ה-19 בגליציה, עברה לווינה שבאוסטריה בראשית מלחמת העולם הראשונה, והחל משנת 1937 פעלה בתל אביב. בעקבות פטירת האדמו"ר הרביעי ללא צאצאים ב-1968 פסקה החסידות לפעול כחצר חסידית, אך ממשיכה פעילות מצומצמת באירועים לציון יום פטירת מנהיגי החסידות בעבר.

חסידות רוז'ין

חסידות רוז'ין היא שושלת חסידית שראשה היה רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. השושלת פעלה בעיקר בחבלי הארץ פודוליה, בוקובינה, גליציה המזרחית וכן בווינה שהיו אז ברחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית, וכן ברומניה במולדובה ובמחוז בקאו. כיום השושלת פעילה בעיקר בישראל.

ישיבת ההסדר נתיבות

ישיבת ההסדר "אהבת ישראל" היא ישיבת הסדר בנתיבות. הישיבה הוקמה בשנת ה'תש"ס (2000) ובה כמאה תלמידים, מתוכם כ-30 בפרק השירות הצבאי. הישיבה הוקמה על ידי הרב ישראל פרידמן בן-שלום (האדמו"ר מפאשקן), בנו שמוליק בן-שלום והרב דוד אסולין המכהן כראש הישיבה.

ישראל פרידמן

ישראל פרידמן הוא שמו של האדמו"ר הראשון מרוז'ין. כמה מצאצאיו נקראו גם הם בשם זה.

האם התכוונתם ל...

ישראל שלום יוסף פרידמן

רבי ישראל שלום יוסף פרידמן (י"ג בתשרי תרט"ז, 1855 -כ"ג בניסן תרפ"ג, 1923, הפאר ישראל) היה האדמו"ר השני מבוהוש.

מכינה קדם-צבאית בית ישראל

מכינת בית ישראל היא מכינה קדם-צבאית שהוקמה בשנת תשנ"ח (1997) בקיבוץ עירוני בית ישראל בשכונת גילה שבירושלים, מתוך רצון להתמודד עם בעיות חברתיות בישראל ולחזק את ערכי התרומה והשליחות. מכינת בית ישראל היא הראשונה המשולבת לתלמידים דתיים וחילונים. מייסד המכינה והעומד בראשה הוא תא"ל (מיל') הושע פרידמן בן שלום (בנו של ישראל פרידמן בן-שלום), זוכה פרס אבי חי. עם כניסתו של הושע לתפקידו כקצין מילואים ראשי בשנת תשע"ג, ממלא את מקומו כראש מכינה רן סרלין. הצוות החינוכי במכינה הוא חלק מקהילת בית ישראל.

מנחם מנדל פרידמן

רבי מנחם מנדל פרידמן (ג' בתמוז תרל"ו - י"א בתשרי תש"ג) היה האדמו"ר השלישי בחסידות בוהוש.

משה יהודה לייב פרידמן

רבי משה יהודה לייב פרידמן (ט"ו בשבט תרכ"ה, 1865 - י' באלול תש"ז, 1947), שכונה "פֵּאשְקַנער", מייסד חסידות פשקאן. היה בנו של רבי יצחק הראשון מבוהוש ונינו של רבי ישראל מרוז'ין.

נולד כבנו הרביעי של האדמו"ר יצחק הראשון מבוהוש, מייסד חסידות בוהוש ונקרא על שם סבו, הרב משה יהודה לייב מסאסוב. למד אצל אביו בבוהוש, נישא לבת דודו, אלטע נחמה גיטל פרידמן. לאחר פטירת אביו מונה אחיו הבכור רבי ישראל שלום יוסף פרידמן (בעל הספר "פאר-ישראל") לממלא מקום אביו בבוהוש, ואילו הוא עבר בתרנ"ז (1897), לפשקאן ופיתח שם מרכז חסידי גדול, שחסידים רבים היו נוהרים אליו מכל רחבי רומניה. לאחר 40 שנה בפאשקאן, פונה על ידי השלטונות בתש"ד (1944) אל דורוהוי ולאחר מכן עבר לבוקרשט והקים שם מחדש את החצר חסידית של פאשקאן. נפטר בבוקרשט ונטמן בחלקת אדמו"רי בוהוש בבוהוש.

נאו-חסידות

נאו-חסידות היא אהדה או קרבה רעיונית מודרנית אל החסידות ומורשתה, אם בכתיבה ואם בדרכים אחרות.

ראשוני סופרי תנועת ההשכלה היהודית הסתייגו מן החסידות, כמו גם אנשי חכמת ישראל במערב אירופה. אצל היינריך גרץ מכונה החסידות 'הזייה', והוא מעמת בין הופעתה החשוכה, לדעתו, לבין הופעת אור ההשכלה בישראל, על ידי משה מנדלסון. גם בספרות ההשכלה בגליציה עמדה החסידות במוקד התקפות ארסיות, כמו בחיבוריהם הסאטיריים של יוסף פרל ויצחק ארטר.

אם בספרותה של תנועת ההשכלה היהודית מקובל היה להציג את החסידות באור שלילי, באה תקופת התחייה בספרות היהודית החדשה ושינתה במידה רבה את היחס המודרני אל החסידות.

בין הסופרים וההוגים המודרניים שעסקו בכך היו אליעזר צבי צווייפל, שמעון דובנוב בצעירותו, י"ל פרץ, יהודה שטיינברג, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מרטין בובר, הלל צייטלין, בר טוביה, שמואל אבא הורודצקי ומרדכי בן יחזקאל.

גם בדורות שלאחר מכן הופיעו חיבורים מודרניים המציגים את המאור שבחסידות, כמו יצירות של אברהם יהושע השל, זלמן שחטר-שלומי, אלי ויזל, ארתור גרין, פינחס פלאי וחיים פוטוק.

במאה העשרים ואחת נוצרה תנועה בזרם הדתי לאומי המתקרבת לחסידות, ויונקת השראה מרעיונותיה, ללא אימוץ אורחות החיים המקובלים בחסידות כיום.

פרידמן

פרידמן (בגרמנית: Friedmann; נכתב גם Friedman,‏ Freedman,‏ Frydman,‏ Friedemann,‏ Fridman) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי נפוץ. מקורו בגרמנית ומשמעותו המקורית בשפה זו היא "איש-שלום". באיות Freedman המקובל אצל דוברי אנגלית הנושאים שם זה, מקבל השם משמעות של "איש חופשי".

האם התכוונתם ל...

פרס יצחק בן-צבי

פרס יצחק בן צבי הוא פרס להיסטוריה המוענק לזכרו של יצחק בן צבי על ידי יד יצחק בן-צבי. הפרס ניתן על ספר מחקר או על מפעל חיים, בשני תחומים - ״תולדות ארץ ישראל ויישובה״ ו״קהילות ישראל במזרח״.

ראשית (קיבוץ)

קיבוץ ראשית הוא הקיבוץ העירוני הראשון בישראל. הקיבוץ הוקם בשנת 1979 בשכונת הבוכרים בירושלים כקיבוץ משותף לדתיים וחילונים, ובשנת 1991 עבר לעיר גנים, שם הוא שוכן עד היום. הקיבוץ מונה כיום כמה עשרות משפחות, וכל שאר התושבים בקיבוץ הם למעשה אינם חברי הקיבוץ. כמו כן, קיבוץ ראשית הקים את בית הספר "ראשית", בית ספר ממלכתי דתי יסודי שש שנתי המנוהל על ידי תמי פרידמן בן שלום, הנמצא גם הוא בשכונת קריית מנחם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.