ישראל הראל

ישראל הראל (נולד בשנת 1938) הוא עיתונאי, פובליציסט, ופעיל ציבור ישראלי. לשעבר יושב ראש המכון לאסטרטגיה ציונית.

ישראל הראל
Yisrael Harel
ישראל הראל, 2015
לידה 1938 (בן 81 בערך)
מדינה ישראל  ישראל

פעילות ציבורית

נולד באוקרינה.. עבר את השואה. בשנת 1948, בגיל עשר עלה עם משפחתו לישראל. עם גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים. בצנחנים עבר הראל מסלול הכשרה כלוחם, ולאחר מכן יצא לקורס מ"כים חי"ר. במלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 1973, לחם כאיש מילואים בחטיבה 55 שבפיקוד דני מט, אשר לחמה בגזרה המצרית והייתה הראשונה לצלוח את תעלת סואץ במסגרת מבצע אבירי לב[1]. הראל היה בין משתתפי סדר פסח תשכ"ח (1968) במלון פארק בחברון, האירוע המכונן של היישוב היהודי בחברון וקריית ארבע.

במשך שנים, הראל ביקש לקדם כתיבה ספרותית של יוצרים דתיים וביקר בחריפות את הרמה הספרותית הנמוכה, לשיטתו, של "מבוע"[2]. ב-1980 ייסד את העיתון "נקודה" והיה עורכו במשך 15 שנה. באותה שנה היה ממייסדי מועצת יש"ע ושימש היו"ר הראשון שלה עד לשנת 1995.

הראל פעיל למען הקשר והשותפות בין תושביה היהודים של מדינת ישראל. כחלק מתפישה זו היה שותף להקמת פורום לאחריות לאומית אשר פעל במסגרת מרכז יצחק רבין לחקר ישראל והיה אחראי בין השאר לניסוח אמנת כנרת (2001). היה שותף לאמנת גביזון-מדן שעסקה בהסדרת יחסי דתיים-חילונים במדינת ישראל.

מאמרי דעות של הראל מתפרסמים במדור הדעות של "הארץ". פרסם מאמרים בנושאים מגוונים ב"ניו יורק טיימס", ב"גארדיאן" ובעיתונים נוספים. במאמריו תקף בחריפות את "הקרן החדשה לישראל", וטען שהשם הראוי לה הוא "הקרן לישראל חדשה".[3]

הראל משמש כיו"ר עמותת הצנחנים משחררי ירושלים, ואף כתב שני ספרים העוסקים בחטיבת הצנחנים במלחמת ששת הימים.

ב-2005 הקים יחד עם יואל גולובנסקי את "המכון לאסטרטגיה ציונית" ועמד בראשו עד לשנת 2012 עת הוחלף על ידי יועז הנדל.

באפריל 2015 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות.

ביוני 2019 קיבל תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.

מתגורר בעפרה. בתו, ניצנית, נשואה לעיתונאי והארכאולוג שמעון ריקלין.

עמוס עוז תיאר את הראל בתיעוד ביקורו ביישוב עפרה, שפורסם בספרו פה ושם בארץ ישראל.

ספריו

  • קרע בין הכיפות: חשבון נפש של דור הכיפות הסרוגות, הוצאת מודן, 1993.
  • אבירי הלב: חטיבת הצנחנים בקרבות צליחת תעלת סואץ וכיבוש גדה המערבית, קרן חטיבת הצנחנים.
  • שער האריות: הקרב על ירושלים בחווית לוחמי חטיבת הצנחנים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אביב פרנקל, הצצה נדירה: היום האחרון במלחמת יום כיפור, באתר של "רשת 13", 3 בספטמבר 2013 (במקור, מאתר "nana10").
  2. ^ ישראל הראל, בעבועי־סרק של "מבוע", מעריב, 8 במאי 1970
  3. ^ הקרן להעמקת השסעים, באתר הארץ, 11 בפברואר 2010
בית השלום (חברון)

בית השלום הוא בניין בבעלות יהודית, על ציר ציון - הדרך המחברת בין קריית ארבע למערת המכפלה ושכונת אברהם אבינו ביישוב היהודי בחברון, בשכונת א-ראס בחברון. משרד הביטחון כינה את הבניין הבית החום ובאמצעי התקשורת כונה לעיתים בית המריבה.

המבנה בן ארבע קומות ושטחו הכולל 1,138 מ"ר. נכון למרץ 2019 גרות בו שלוש משפחות ונעשים בו שיפוצים להכשרת 27 יחידות דיור.

במרץ 2007 נכנסו יהודים לבניין לאחר שרכשו אותו מפאיז רג'בי, ובדצמבר 2008 הם פונו בכוח על ידי משטרת ישראל, לאחר שנדחתה עתירה נגד הפינוי שהגישו לבג"ץ. לאחר הפינוי נותר הבית בידי כוחות הביטחון עד להכרעת מערכת המשפט ועל גגו עמדה מאוישת של צה"ל. ב-13 בספטמבר 2012 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי הבית נרכש כחוק וחייב את המדינה להשיב את הבית לרוכשיו בתוך 30 יום. שר הביטחון אהוד ברק הנחה להעביר את הבית לידי הרוכשים היהודים, אולם בית המשפט המחוזי החליט לעכב את המהלך עד להחלטת בבית המשפט העליון בערעור. ב-11 במרץ 2014 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של רג'בי ואישר שהבית נרכש כדין. באפריל 2014 אוכלס הבניין ביהודים לאחר ששר הביטחון אישר זאת.

גביע דייוויס 1998

גביע דייוויס 1998 הייתה התחרות ה-87 במניין מאז ייסוד התחרות.

לתחרות נרשמו 131 נבחרות.

מחזיקת הגביע נקבעה במשחקי הבית העליון בו נכללו 16 נבחרות. יתר הקבוצות שובצו בבתים אזוריים (בית אירופה/אפריקה, בית אמריקה ובית אסיה/אוקיאניה). הבתים האזוריים חולקו לתת-הבית העליון ו-3 תתי-הבית התחתונים תוך הסדרת העברות בינם. הקבוצות החזקות של הבתים האזוריים (4 מבית אירופה/אפריקה, 2 מבית אמריקה ו-2 מבית אסיה/אוקיאניה) קיבלו זכות להתמודד נגד 8 קבוצות של הבית העליון על העלייה לבית העליון.

המשחק על התואר התקיים בין נבחרת שוודיה לבין נבחרת איטליה במילאנו. הוא הסתיים עם התוצאה 1:4 לטובת שוודיה שניצחה בתחרות בפעם השנייה ברציפות ובפעם ה-7 בסך הכול.

גביע דייוויס 1999

גביע דייוויס 1999 הייתה התחרות ה-88 במניין מאז ייסוד התחרות.

לתחרות נרשמו 128 נבחרות.

מחזיקת הגביע נקבעה במשחקי הבית העליון בו נכללו 16 נבחרות. לראשונה הקבוצות שמשתתפות בבית העליון קיבלו דירוג. יתר הקבוצות שובצו בבתים אזוריים (בית אירופה/אפריקה, בית אמריקה ובית אסיה/אוקיאניה). הבתים האזוריים חולקו לתת-הבית העליון ו-3 תתי-הבית התחתונים תוך הסדרת העברות בינם. הקבוצות החזקות של הבתים האזוריים (4 מבית אירופה/אפריקה, 2 מבית אמריקה ו-2 מבית אסיה/אוקיאניה) קיבלו זכות להתמודד נגד 8 קבוצות של הבית העליון על העלייה לבית העליון.

נבחרת שוודיה שהייתה מחזיקת הגביע הייתה מדורגת אך הפסידה כבר במשחקה הראשון. יתרה מכך, בעקבות משחקי העברה היא ירדה לבית אירופה. המשחק על התואר התקיים בין נבחרת אוסטרליה לבין נבחרת צרפת בניס. הוא הסתיים עם התוצאה 2:3 לטובת אוסטרליה שניצחה בתחרות בפעם ה-22 בסך הכול.

גביע דייוויס 2000

גביע דייוויס 2000 הייתה התחרות ה-89 במניין מאז ייסוד התחרות.

לתחרות נרשמו 135 נבחרות.

מחזיקת הגביע נקבעה במשחקי הבית העליון בו נכללו 16 נבחרות. יתר הקבוצות שובצו בבתים אזוריים (בית אירופה/אפריקה, בית אמריקה ובית אסיה/אוקיאניה). הבתים האזוריים חולקו לתת-הבית העליון ו-3 תתי-הבית התחתונים תוך הסדרת העברות בינם. הקבוצות החזקות של הבתים האזוריים (4 מבית אירופה/אפריקה, 2 מבית אמריקה ו-2 מבית אסיה/אוקיאניה) קיבלו זכות להתמודד נגד 8 קבוצות של הבית העליון על העלייה לבית העליון.

המשחק על התואר התקיים בין נבחרת אוסטרליה לבין נבחרת ספרד בברצלונה. הוא הסתיים עם התוצאה 1:3 לטובת ספרד.

גביע דייוויס 2001

גביע דייוויס 2001 הייתה התחרות ה-90 במניין מאז ייסוד התחרות.

לתחרות נרשמו 139 נבחרות.

מחזיקת הגביע נקבעה במשחקי הבית העליון בו נכללו 16 נבחרות. יתר הקבוצות שובצו בבתים אזוריים (בית אירופה/אפריקה, בית אמריקה ובית אסיה/אוקיאניה). הבתים האזוריים חולקו לתת-הבית העליון ו-3 תתי-הבית התחתונים תוך הסדרת העברות בינם. הקבוצות החזקות של הבתים האזוריים (4 מבית אירופה/אפריקה, 2 מבית אמריקה ו-2 מבית אסיה/אוקיאניה) קיבלו זכות להתמודד נגד 8 קבוצות של הבית העליון על העלייה לבית העליון.

מחזיקת הגביע נבחרת ספרד הודחה כבר בסיבוב הראשון. המשחק על התואר התקיים בין נבחרת אוסטרליה לבין נבחרת צרפת במלבורן. הוא הסתיים עם התוצאה 2:3 לטובת צרפת. בכך הם זכו בגביע בפעם ה-9.

גביע דייוויס 2002

גביע דייוויס 2002 הייתה התחרות ה-91 במניין מאז ייסוד התחרות.

לתחרות נרשמו 130 נבחרות.

מחזיקת הגביע נקבעה במשחקי הבית העליון בו נכללו 16 נבחרות. יתר הקבוצות שובצו בבתים אזוריים (בית אירופה/אפריקה, בית אמריקה ובית אסיה/אוקיאניה). הבתים האזוריים חולקו לתת-הבית העליון ו-3 תתי-הבית התחתונים תוך הסדרת העברות בינם. הקבוצות החזקות של הבתים האזוריים (4 מבית אירופה/אפריקה, 2 מבית אמריקה ו-2 מבית אסיה/אוקיאניה) קיבלו זכות להתמודד נגד 8 קבוצות של הבית העליון על העלייה לבית העליון.

המשחק על התואר התקיים בין נבחרת רוסיה לבין נבחרת צרפת בפריז. הוא הסתיים עם התוצאה 2:3 לטובת רוסיה. בכך הם זכו בגביע בפעם הראשונה.

גביע דייוויס 2003

גביע דייוויס 2003 הייתה התחרות ה-92 במניין מאז ייסוד התחרות.

לתחרות נרשמו 135 נבחרות.

מחזיקת הגביע נקבעה במשחקי הבית העליון בו נכללו 16 נבחרות. יתר הקבוצות שובצו בבתים אזוריים (בית אירופה/אפריקה, בית אמריקה ובית אסיה/אוקיאניה). הבתים האזוריים חולקו לתת-הבית העליון ו-3 תתי-הבית התחתונים תוך הסדרת העברות בינם. הקבוצות החזקות של הבתים האזוריים (4 מבית אירופה/אפריקה, 2 מבית אמריקה ו-2 מבית אסיה/אוקיאניה) קיבלו זכות להתמודד נגד 8 קבוצות של הבית העליון על העלייה לבית העליון.

נבחרת רוסיה שהייתה מחזיקת הגביע הודחה בסיבוב השני. המשחק על התואר התקיים בין נבחרת אוסטרליה לבין נבחרת ספרד במלבורן. הוא הסתיים עם התוצאה 1:3 לטובת אוסטרליה. בכך הם זכו בגביע בפעם ה-28.

גביע דייוויס 2004

גביע דייוויס 2004 הייתה התחרות ה-93 במניין מאז ייסוד התחרות.

לתחרות נרשמו 131 נבחרות.

מחזיקת הגביע נקבעה במשחקי הבית העליון בו נכללו 16 נבחרות. יתר הקבוצות שובצו בבתים אזוריים (בית אירופה/אפריקה, בית אמריקה ובית אסיה/אוקיאניה). הבתים האזוריים חולקו לתת-הבית העליון ו-3 תתי-הבית התחתונים תוך הסדרת העברות בינם. הקבוצות החזקות של הבתים האזוריים (4 מבית אירופה/אפריקה, 2 מבית אמריקה ו-2 מבית אסיה/אוקיאניה) קיבלו זכות להתמודד נגד 8 קבוצות של הבית העליון על העלייה לבית העליון.

נבחרת אוסטרליה שהייתה מחזיקת הגביע הודחה בסיבוב הראשון. המשחק על התואר התקיים בין נבחרת ארצות הברית לבין נבחרת ספרד בסביליה. הוא הסתיים עם התוצאה 2:3 לטובת ספרד. בכך הם זכו בגביע בפעם ה-2.

גביע דייוויס 2005

גביע דייוויס 2005 הייתה התחרות ה-94 במניין מאז ייסוד התחרות. לתחרות נרשמו 130 נבחרות.

מחזיקת הגביע נקבעה במשחקי הבית העליון בו נכללו 16 נבחרות. יתר הקבוצות שובצו בבתים אזוריים (בית אירופה/אפריקה, בית אמריקה ובית אסיה/אוקיאניה). הבתים האזוריים חולקו לתת-הבית העליון ו-3 תתי-הבית התחתונים תוך הסדרת העברות בינם. הקבוצות החזקות של הבתים האזוריים (4 מבית אירופה/אפריקה, 2 מבית אמריקה ו-2 מבית אסיה/אוקיאניה) קיבלו זכות להתמודד נגד 8 קבוצות של הבית העליון על העלייה לבית העליון.

כבר בסיבוב הראשון משתתפות משחק הגמר של תחרות 2004 נבחרת ארצות הברית ונבחרת ספרד הפסידו לנבחרות שבהמשך התחרות הגיעו למשחק הגמר. המשחק על התואר התקיים בין נבחרת קרואטיה לבין נבחרת סלובקיה בברטיסלאבה. נבחרת קרואטיה ניצחה בתוצאה 2:3 וזכתה בגביע בפעם הראשונה בתולדותיה.

גביע דייוויס 2008

גביע דייוויס 2008 הייתה התחרות ה-97 במניין מאז ייסוד התחרות.

לתחרות נרשמו מעל ל-100 נבחרות.

מחזיקת הגביע נקבעה במשחקי הבית העליון בו נכללו 16 נבחרות. יתר הקבוצות שובצו בבתים אזוריים (בית אירופה, בית אמריקה ובית המזרח). הבתים האזוריים חולקו לתת-הבית העליון ו-3 תתי-הבית התחתונים תוך הסדרת העברות בינם. הקבוצות החזקות של הבתים האזוריים (4 מבית אירופה, 2 מבית אמריקה ו-2 מבית המזרח) קיבלו זכות להתמודד נגד 8 קבוצות של הבית העליון על העלייה לבית העליון.

מחזיקת הגביע נבחרת ארצות הברית הודחה בשלב חמי הגמר. המשחק על התואר התקיים בין נבחרת ספרד לבין נבחרת ארגנטינה במאר דל פלאטה. הוא הסתיים עם התוצאה 1:3 לטובת ספרד. בכך הם זכו בגביע בפעם השלישית.

גביע דייוויס 2009

גביע דייוויס 2009 הייתה התחרות ה-98 במניין מאז ייסוד התחרות.

לתחרות נרשמו מעל ל-100 נבחרות.

מחזיקת הגביע נקבעה במשחקי הבית העליון בו נכללו 16 נבחרות. יתר הקבוצות שובצו בבתים אזוריים (בית אירופה/אפריקה, בית אמריקה ובית איסה/אוקיאניה). הבתים האזוריים חולקו לתת-בית עליון ו-3 תתי-בית תחתונים תוך הסדרת העברות בינם. הקבוצות החזקות של הבתים האזוריים (4 מבית אירופה/אפריקה, 2 מבית אמריקה ו-2 מבית אסיה/אוקיאניה) קיבלו זכות להתמודד נגד 8 קבוצות של הבית העליון על העלייה לבית העליון.

המשחק על התואר התקיים בין נבחרת ספרד לבין נבחרת צ'כיה בברצלונה. הוא הסתיים עם התוצאה 0:5 לטובת ספרד. בכך הם זכו בגביע בפעם השנייה ברציפות ובפעם הרביעית בסך הכל.

גביע דייוויס 2010

גביע דייוויס 2010 הייתה התחרות ה-99 במניין מאז ייסוד התחרות.

לתחרות נרשמו מעל ל-100 נבחרות.

מחזיקת הגביע נקבעה במשחקי הבית העליון בו נכללו 16 נבחרות. יתר הקבוצות שובצו בבתים אזוריים (בית אירופה/אפריקה, בית אמריקה ובית אסיה/אוקיאניה). הבתים האזוריים חולקו לתת-בית עליון ו-3 תתי-בית תחתונים תוך הסדרת העברות בינם. הקבוצות החזקות של הבתים האזוריים (4 מבית אירופה/אפריקה, 2 מבית אמריקה ו-2 מבית אסיה/אוקיאניה) קיבלו זכות להתמודד נגד 8 קבוצות של הבית העליון על העלייה לבית העליון.

נבחרת ספרד שהייתה מחזיקת הגביע הודחה בסיבוב השני. המשחק על התואר התקיים בין נבחרת צרפת לבין נבחרת סרביה בבלגרד. הוא הסתיים עם התוצאה 2:3 לטובת סרביה. בכך הם זכו בגביע בפעם הראשונה.

גוש אמונים

גוש אמונים היא תנועה חברתית דתית-לאומית שקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים הפועלת לחידוש ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, בגולן בנגב ובגליל ובעבר גם בחבל עזה ובסיני. התנועה קמה מתוך רגש דתי בעיקרו, אך בשנותיה הראשונות סחפה בהתלהבותה גם חילונים רבים, רובם חברים בהתיישבות העובדת ("חוג עין ורד").

המכון לאסטרטגיה ציונית

המכון לאסטרטגיה ציונית הוא מכון מחקר ישראלי שמטרתו, כעולה מפרסומיו, "לתרום לשגשוגה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי תוך שמירה על ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

המכון הוקם בתחילת שנת 2005 על ידי ישראל הראל ועורך הדין יואל גולובנסקי, ומאז 2012 עומד בראשו ד"ר יועז הנדל. המכון פועל בירושלים.

זאב גלילי

זאב גלילי (נולד ב-1936) הוא עיתונאי ישראלי. גלילי עבד כ-30 שנה ב"ידיעות אחרונות" כמשכתב ראשי בדסק החדשות, ראש כתבים, מרכז מערכת וממלא מקום העורך. הוא מלמד כתיבה עיתונאית, מחבר ספרי ילדים ומשמש כסופר צללים. הוא היה בעל טור בעיתון "מקור ראשון" מ-1996 עד 2007. כיום מפרסם את טורו באתר האינטרנט שלו.

יאיר שחל

יאיר שחל (נולד בשנת 1978) הוא מזכ"ל תנועת בני עקיבא בישראל.

מועצת יש"ע

מועצת יש"ע, בשמה המלא מועצת היישובים היהודים ביהודה, שומרון וחבל עזה, היא עמותה בה חברים כל ראשי הערים, המועצות המקומיות והאזוריות הישראליות שבתחומי יהודה והשומרון ובעבר גם ברצועת עזה, וכן מספר אישי ציבור. היא הוקמה ב-1980 במטרה לקדם את מפעל ההתיישבות, לייצג את האינטרסים של המתיישבים, וכן לקיים הסברה בישראל ובחו"ל בעד לגיטימיות המפעל וחשיבותו.

למועצה זרוע מיישבת, אמנה, האחראית על ההתיישבות והפיתוח בתחומי המועצה.

בראש מועצת יש"ע עומד חננאל דורני, ומייסדה הוא ישראל הראל.

נקודה (כתב עת)

נקודה היה ירחון שיצא לאור בידי תנועת אמנה ולאחר מכן בידי קבוצת "הירש מדיה". "נקודה" יצא לאור לראשונה בשנת 1980 ביישוב עפרה שבבנימין. ב-2010 נסגר הירחון ומוזג עם "מקור ראשון".

עפרה

עָפְרָה היא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי-דתי על מורדות רמת חצור בגבול הרי בנימין והשומרון. היישוב ממוקם על כביש 60 מצפון לירושלים וצפונית-מזרחית לרמאללה, ומשתייך למועצה אזורית מטה בנימין וליישובי "אמנה", תנועת ההתיישבות של גוש אמונים. היישוב קרוי על שמה של עפרה המקראית בנחלת שבט בנימין המזוהה עם הכפר הפלסטיני טייבה הסמוך.

בעפרה מתגוררות כיום כ-750 משפחות, שהן כ-3,500 תושבים.

במשך שנים רבות, להתנחלות לא היה שטח שיפוט או תוכנית מתאר מפורטת שמכוחה ניתן לאשר בנייה, הבתים בה בנויים חלקם על אדמות פרטיות שידוע מי הם בעלי הקרקע, חלקם על אדמות של הכפרים עין יברוד וסילוואד ולא ידוע בבירור מי בעלי הקרקע, וחלקם על אדמות מדינה. בסוף שנת 2013 הופקדה לראשונה תוכנית מתאר עבור חלק קטן מהיישוב.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.