ישיבת תורת החיים

ישיבת תורת החיים היא ישיבה גבוהה בראשות הרב שמואל טל והרב אריאל פרג'ון[1]. הישיבה נוסדה בשנת תשנ"ו (1996) בנווה דקלים שבגוש קטיף, ובעקבות תוכנית ההתנתקות עברה בשנת תשס"ה (2005) ליד בנימין.

בישיבה לומדים כמאתיים אברכים ותלמידים, והיא מתאפיינת בהדגשת לימוד תורה בבקיאות, עיון אליבא דהלכתא ועבודת המידות; בנטייה לחסידות; בשילוב של חוזרים בתשובה; בחרדיות-לאומית וביחס מסויג למדינת ישראל.

ישיבת תורת החיים
לוגו תורת החיים
סמל הישיבה
Beit Meytar tekes
טקס חנוכת בית צבי מיתר - תורת החיים ביד בנימין. מימין לשמאל: עפרה מיתר, צבי מיתר, הרב שמואל טל, הרבנית יפעת טל.
ישיבה
תאריך ייסוד תשנ"ו (1996)
ראש הישיבה הרב שמואל טל והרב אריאל פרג'ון
תלמידים 200
ספרים טל חיים, תורת החיים, שירת הים, נתיבי הלכה
מיקום נווה דקלים (המיקום המקורי)
יד בנימין (כיום)
קואורדינטות 31°47′50.75″N 34°49′12.58″E / 31.7974306°N 34.8201611°E
http://www.thc.org.il
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela
 
ישיבת תורת החיים
ישיבת תורת החיים

היסטוריה

בשנת תשנ"ב (1992) הזמין הרב יגאל קמינצקי (שהיה רבה של נווה דקלים ורב אזורי של גוש קטיף) את הרב טל לעמוד בראשות "כולל מג"ל" בנווה דקלים. הכולל הפך בהמשך לישיבה גבוהה בראשות הרב טל. במסגרת תוכנית ההתנתקות פונתה הישיבה מנווה דקלים, ולאחר כמה חודשים במקומות זמניים התמקמה מחדש ביד בנימין.

הישיבה בתוכנית ההתנתקות

במסגרת ההכנות לתוכנית ההתנתקות סומנה הישיבה בידי מנהלת סל"ע כמוסד שפינויו בהסכמה וללא עימותים יהיה בעל חשיבות רבה להצלחת תהליך הפינוי הכולל, בעוד תלמידי הישיבה זוהו כבעלי יכולת ממשית לשבש את מהלך הפינוי. בעקבות כך יזמה המנהלת מגעים עם הנהלת הישיבה בניסיון להבטיח פינוי שקט של הישיבה בתמורה למתן הטבות מפליגות[2]. המגעים נתקלו בהתנגדות בשל החלטת ועד מתיישבי גוש קטיף כי לא ינוהל משא ומתן עם אנשי מנהלת סל"ע, כחלק ממהלכי המאבק בתוכנית ההתנתקות. משא ומתן חשאי התקיים החל מחודש מאי 2005 בתיווך הרב צבי שינובר. בעוד מנהלת סל"ע ראתה ברב שינובר נציג רשמי של הישיבה, הנהלת הישיבה והרב שינובר עצמו טענו כי המגעים נוהלו על דעתו האישית של הרב שינובר עד לימים ספורים קודם לביצוע תוכנית ההתנתקות, אז החליטה הנהלת הישיבה לקבל את הסיכומים בין הצדדים[3]. הרב שינובר המשיך לשמש כנציג הרשמי של הישיבה מול המנהלת גם לאחר הפינוי. בראיון לעלון של המועצה האזורית נחל שורק, חודשים אחדים אחרי ההתנתקות, אמר הרב טל כי "אנו הקפדנו מצדנו שלא יהיה לנו שום קשר עם המעבר ליד בנימין עד שנתקבלה החלטה בהנהגת גוש קטיף שאם חס ושלום נגורש זה יהיה המקום שיקלוט אותנו"[4].

במסגרת המשא ומתן בין הרב שינובר למנהלה סוכם כי הישיבה תקבל את מתחם הישיבה התיכונית 'יד בנימין', ולצורך כך רכשה המדינה ביוני 2005 את המקרקעין במקום מהעמותה שניהלה את המקום ונקלעה לקשיים כספיים, והשקיעה כ-50 מיליון ש"ח בקניית ושיפוץ המבנים לצורכי הישיבה ומוסדותיה, וכן במבנים יבילים לקהילת האברכים.

סמוך לתאריך הפינוי הנחה הרב טל את תלמידיו להתרכז בלימוד תורה ולא להשתתף בעימותים מול הכוחות המפנים, והמליץ לפתוח בהליכים לקבלת פיצויים על הפינוי. הישיבה פונתה ללא אלימות, אם כי כמה מתלמידיה שהו במעצר ממושך, בעקבות מעשים הקשורים למאבק נגד תוכנית ההתנתקות. לטענת יאיר אטינגר, קדמה להנחיות אלו פגישה חשאית עם שר הביטחון שאול מופז, שבמהלכה סוכם על פינוי שקט בתמורה לסיוע לישיבה לאחר פינוייה, וכי סיכום זה הוביל להנחיות הללו[5]. אך בשיחות לבני הישיבה חודשים קודם הפינוי וקודם תחילת המגעים בין המנהלה לרב שינובר, הסביר הרב טל לתלמידיו שאילו ניתן יהיה למנוע את הפינוי על ידי מאבק - יהיה צריך להיאבק בכל הכוח, אך במציאות בה לא ניתן למנוע את הפינוי, אין טעם להתנגדות שתכשל ותגבה מחיר כבד של פציעות וכאב, וכי עדיף לנסות להציל מה שאפשר[6].

תא"ל גרשון הכהן, ממפקדי ההתנתקות, תיאר את תחושת בני הישיבה ברגע לפני הפינוי בראיון לעיתון הארץ[7]:

הם שרו. הם בכו. הם בכו בכי נורא. היו ביניהם שנפלו והתעלפו ליד ארון הקודש. בחזרה אינסופית הם חזרו שוב ושוב על מלות התפילה: אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה. ושוב. ושוב. בשיאים הולכים וגבהים... היה משהו מדהים בשירה הזאת. הייתה תחושה שהיא קורעת את תקרת הבטון של בית המדרש. אם המשיח צריך היה לבוא להציל את גוש קטיף, זה היה הרגע שבו היה צריך לבוא... זו הייתה תפילה קורעת לב. היא הייתה חזקה יותר מכל תפילת נעילה שבה השתתפתי אי פעם. הייתה בה זעקה נוראה. הייתה בה קריאה לישועה מתוך שבר. והיא יצרה תחושה של רגע נורא. של יום דין.

לאחר שהות קצרה בנצרת עילית ובבית הארחה "רמות שפירא" שבבית מאיר, עברה הישיבה ליד בנימין.

במקביל להכנות ולביצוע תוכנית ההתנתקות, שינה הרב טל את יחסו למדינת ישראל. לדבריו, המדינה החילונית על כל מוסדותיה היא תקווה שהכזיבה, ועל כן אין לחגוג ביום העצמאות, "המסמל באופן מובהק את הממלכתיות המתכחשת, מורדת ומתנגדת למלכותו יתברך"[8]. תחת זאת חוגגים תלמידי הישיבה את יום ירושלים (המכונה בפיהם "יום אתחלתא דגאולה").

לאחר ההתנתקות

באביב תשס"ח (2008) יצא הרב טל לחופשה של כשנה מראשות הישיבה ועבר עם משפחתו ליישוב בר יוחאי בגליל, בנימוק של צורך להתרכז בלימוד תורה[9]. בקיץ תשע"ה (2015) הודיע הרב טל כי יפחית את כמות השיעורים אותם הוא מעביר בישיבה, ויפנה שואלים לר"מים אחרים בישיבה, על מנת להתרכז בלימוד ובכתיבה ועריכה של ספריו[10]. בחשוון תשע"ז חזר ללמד כרגיל.

בסיון תשע"ח צירף הרב טל לראשות הישיבה את הרב אריאל פרג'ון, במקביל לתפקידו עד אז: ראש הישיבה לצעירים תורת החיים[1].

דרכה של הישיבה

לימוד תורה

בהשוואה לישיבות אחרות, מדגישה הישיבה באופן יחסי את לימוד הבקיאות. לימוד זה כולל גם לימוד על סדר הדף היומי, בשילוב עם מערכת חזרות. על מנת לאפשר הספק גבוה של דפי גמרא ניתן דגש מופחת על לימוד תוספות, בניגוד לרוב הישיבות.

הלימוד בעיון בישיבה מתנהל 'אליבא דהלכתא' - היינו, לימוד מן הסוגיה ועד להלכה. במרכז הלימוד עומד שיעורו השבועי של ראש הישיבה הסובב לרוב סביב הבנה הלכתית בפסיקת הרמב"ם וראשונים נוספים. שיעורים אלה יוצאים לאור בסדרת ספרי "טל חיים". לתלמידי השנים הראשונות קיימות תוכניות עיון נפרדות עם שיעור יומי מפי הר"מ של השיעור. חלק מתלמידי הישיבה הולכים במשך שעות היום כשהם מעוטרים בתפילין, לא רק במהלך הלימוד אלא גם בזמן עיסוקם היום-יומי, כפסיקת ראש הישיבה.

בישיבה ניתן דגש על פיתוח יכולת כתיבה תורנית, ופעמיים בשנה נדרשים התלמידים לכתיבת מאמר מקיף על סוגיה הלכתית. המאמרים נבדקים בידי רבני הישיבה. הישיבה מפעילה גם תוכנית בשם "יגדיל תורה", שמשתתפיה כותבים מאמרים בסגנון ספרי טל חיים. במסגרת זו יצא בשנת תשע"ו כרך בשם "תורת חיים", ובו סוגיות בנושא חול המועד, כולל פסקים הלכה למעשה, אשר עברו הגהה של הרב טל[11].

בישיבה תוכנית הכנה למבחני הרבנות הראשית לישראל. דפי הלימוד של התוכנית, שנכתבו על ידי הרב הלל מרצבך שעמד בראשה והוגהו על ידי חברי התוכנית, יצאו לאור בסדרת ספרי "שירת הים". עד עתה יצאו לאור חמישה כרכים: שבת, איסור והיתר, נידה ומקוואות, אבלות, חופה וקידושין[12]. הספרים זכו בפרס הרב מלכה מטעם עיריית פתח תקווה לשנת תשע"ח[13].

בלימודי מחשבת ישראל ('אמונה') נלמד מצד אחד ספרו של ה"חזון איש", "אמונה וביטחון", המדגיש את חשיבות ההלכה באורחות החיים, כמו גם ספרי המחשבה של הרמב"ם וראשונים אחרים, ומצד שני מושם דגש על לימודי כתבי החסידות, בדגש על הדורות המוקדמים של החסידות. לימוד החסידות בא כתחליף חלקי ללימוד כתבי הרב קוק, שהיה מקובל בתחילת דרכה של הישיבה.

עבודת ה' ודגשים חברתיים

בישיבה מושם דגש על "התבוננות", זמן קצוב בכל יום שבו מתמקד התלמיד בתיקון המידות באופן אישי, בהשראת תהליך דומה המתואר בספר מסילת ישרים. בישיבה קיים מערך של "מדריכי התבוננות" שהוכשרו לסייע לתלמידים שמתקשים בכך, ואף הוציאה חוברת הדרכה בעניין זה, שהופצה גם לציבור הרחב.

הישיבה מדגישה את עבודת ה' מתוך אהבה בין התלמידים ("דיבוק חברים"). הדבר בא לידי ביטוי בהתוועדויות ואירועים חברתיים. מדי שבת, מאז היווסדה של הישיבה, שרים כל התלמידים את השיר "אדרבה". הישיבה מתאפיינת בריבוי שירה וריקודים. לעיתים רוקדים התלמידים לפני תפילת מנחה של יום חול, ללא סיבה מיוחדת. בראש חודש אדר נאמרת קריאת ההלל באירוע מיוחד עם זמר וכלי נגינה. לתפילה זו באים רבים מחוץ לישיבה.

השקפה ואידאולוגיה

הרב טל הוביל את הישיבה למהפך אידאולוגי שהושלם בעקבות תוכנית ההתנתקות, אשר בעקבותיו עזבה למעשה הישיבה את השקפת העולם הציונית שאפיינה אותה בעבר, ועברה לקו של התנגדות למדינה ולתרבות החילונית, שאותם היא רואה כמנוגדים בתכלית לאלוהות וקבלת עולה. הישיבה אינה מציינת את יום העצמאות, אך מציינת את יום ירושלים כ"יום לציון אתחלתא דגאולה", בתפילה חגיגית ובאמירת הלל. עוד קודם לכן כיוונה הישיבה את תלמידיה לשירות צבאי במסגרת נח"ל חרדי (ולא במסגרת ישיבת הסדר) בעקבות שילוב גובר של חיילות בצה"ל, ורק לאחר 3 שנות לימוד בישיבה[14], וכיום גם לשירות אזרחי. מיעוטם מתגייס גם דרך הסדר מרכז.

הישיבה רואה בציבור החילוני 'תינוק שנשבה' בהשפעת המדינה והתרבות החילונית, ומנסה להביאו לידי חזרה בתשובה באמצעות פעולות שונות, כדוגמת העברת שיעורים ולימוד משותף עם אנשי הישיבה.

החל משנת תשס"ח החלה הישיבה בתהליך של קליטה ושילוב של חוזרים בתשובה. במסגרת זו הוקמו ישיבה לבעלי תשובה, מדרשה לבעלות תשובה, אתר אינטרנט[15], ואף קהילה[16]. בהמשך מתוכננת הקמה של מוסדות לימוד לילדי החוזרים בתשובה, המתאימים לצורכיהם הייחודיים.

כצעד נגד לתרבות החילונית, שאותה רואה הישיבה כמנוגדת לחלוטין לתורה, פועלת הישיבה להכשרת אנשי מקצוע בתחומים כדוגמת תקשורת ופסיכולוגיה. הכשרות אלו מבוססות בעיקר על תכנים תורניים.

הישיבה שואפת לקידום התרבות היהודית בכל הערוצים, והיא מעודדת את תלמידיה להכשרה מקצועית ולעבודה בתחומים שונים. לאור זאת הוקמו מוסדותיה של הישיבה, כמתואר להלן.

כיום מלמדים בישיבה בעיקר ר"מים שצמחו בה, לצד רבנים נוספים, ובהם הרב אשר וייס והרב משה צוריאל.

הישיבה וחלק ממוסדותיה מנוהלים באמצעות עמותת 'תורת החיים - נווה דקלים'[17]

דו"ח המבקר על המגעים עם הישיבה

בדו"ח מבקר המדינה בנושא תוכנית ההתנתקות נאמר כי הישיבה לא שיתפה פעולה באופן מלא עם מנהלת סל"ע והעבירה לה מספר רשימות שונות באשר למספר התלמידים והאברכים שהיו בישיבה. הישיבה נימקה זאת בשינויים בלתי צפויים במצבת התלמידים בעקבות העקירה מגוש קטיף[2].

לדברי המבקר, הישיבה קיבלה שטח ומבנים גדולים ויקרים יותר מאלו שהיו לה בנווה דקלים, שאף היו בבעלות המועצה האזורית ולא בבעלות הישיבה, ומבני מגורים שופצו ונמסרו לאברכי הישיבה, אף שהיו קודם לכן שוכרים ולא בעלי דירות, ועל כן לא היו זכאים לפי חוק ההתנתקות לפתרון דיור. מבקר המדינה ראה בפעולות אלו אפליה לטובה בהשוואה לכללים שנהגו כלפי שאר מפוני גוש קטיף[2][18].

מוסדות הקשורים בישיבה

הישיבה הקימה מוסדות נוספים:

  • מדרשת טהר - בראשות אורה גרוסברג
  • מדרשת "טהר הלב" לבעלות תשובה
  • תלמוד תורה לבנים בשיטת זילברמן - בהנהלתו החינוכית של הרב אליקים צדוק[19]
  • ישיבה תיכונית בראשות הרב צבי לב
  • בית ספר (יסודי) תורני לבנות - בהנהלתו החינוכית של הרב אליקים צדוק
  • אולפנה לבנות בראשות הרב נעם כרמיאל
  • ישיבה לבעלי תשובה בראשות הרב דוד מירון
  • ישיבה לתלמידים חרדים "דרכי איש" בראשות הרבנים טל ליברמן ואשר יחיאל קסל

על יד הישיבה פועלים בתי ספר הפתוחים לציבור הרחב, תוך שמירה על הפרדה מלאה בין המינים:

הישיבה מפעילה מכון להוצאת ספרים העוסק בהוצאת ספרי הרב טל, סדרת טל חיים, וספרים וחוברות נוספים. קהילת הישיבה מפעילה גם את תנועת ההחזרה בתשובה "תנועת ה' הוא המלך - התנועה למלכות ה'" הפועלת כעמותה עצמאית.

עד שנת תשע"ב הפעילה הישיבה תנועת נוער לבנים בשם "בני דוד", ביישובים יד בנימין ובני ראם, ותנועה מקבילה לבנות, "בנות ציון", ביד בנימין בלבד. בשנת תשע"ב הצטרפו הסניפים לתנועת הנוער אריאל. בשנת תשע"ו החל שיתוף פעולה בין הישיבה לתנועת אריאל, במסגרתו תלמידי הישיבה מלווים את סניפי התנועה ומסייעים בכתיבת חומרי הדרכה.

בשנת תשע"א הוקם על ידי בוגרי הישיבה ובתמיכתה גרעין תורני בנצרת עילית. נכון לשנת תשע"ט, הגרעין מונה כארבעים משפחות[20] והוא מפעיל מדרשה לבנות, מועדון נוער וכולל אברכים. אנשי הגרעין פעילים בתחומי הרווחה והיהדות בעיר.

בשנת תשע"ג הקימה הישיבה שלוחה ליד קבר דוד המלך בהר ציון, בשם "ישיבת דוד המלך". בראש השלוחה עומד הרב דביר טל, בנו של הרב טל. וכן הוקמה על ידה גם ישיבה קטנה. הישיבה עברה כמה מקומות, ובשנת תשע"ז עברה לחוות מעון.

בכלל מוסדות תורת החיים לומדים למעלה מ-1600 תלמידים[21].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 רעות הדר, ראש ישיבה נוסף בתורת החיים, באתר ערוץ 7, 28 במאי 2018
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 דו"ח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לשנת 2007, פרק רביעי תוכנית ההתנתקות, עמ' 383-446.
  3. ^ הרב שחצה את הקווים, תחקיר "המקור", באתר נענע 10.
  4. ^ דפי שורק, גיליון 19.
  5. ^ יאיר אטינגרהסכם חשאי קדם לפינוי ישיבת נוה דקלים בשקט, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2005
  6. ^ השיחה ניתנה בישיבה בתאריך כ' באדר א' תשס"ה, 1 במרץ 2005
  7. ^ ארי שביטהיהודי החדש, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2005
  8. ^ הרב שמואל טל, מדינת היהודים אינה יהודית, באתר ynet, 31 במאי 2007
  9. ^ אפרת רוט-הלוי, ‏הרב טל חוזר, באתר כיפה, 5 באוגוסט 2009
  10. ^ הרב שמואל טל לתלמידי 'תורת החיים': אפסיק ללמד בישיבה, 01.06.15, אתר 'סרוגים'
  11. ^ כתבה על הספר "תורת החיים - חול המועד" באתר עולם הספר
  12. ^ דוגמה מתוך ספר "שירת הים" על הלכות שבת
  13. ^ טקס הענקת הפרס לספרות תורנית ע"ש הרב מלכה זצ"ל תשע"ח באתר פתח תקוואי, י״ט באדר תשע״ח, 6 במרץ 2018
  14. ^ ניר חסון‏, בגוש קטיף חוששים מישיבת "תורת החיים", באתר וואלה! NEWS‏, 30 במרץ 2005
  15. ^ אתר טל חיים לחוזרים בתשובה
  16. ^ שתי כתבות וידאו על קהילת תורת החיים לחוזרים בתשובה
  17. ^ העמותה הוקמה ב־1990 בשם 'מג"ל - מכון להכשרת רבנים להתיישבות', ושינתה את שמה לשמה הנוכחי ב־2003, דו"ח כספי של העמותה לשנת 2008, אתר גיידסטאר ישראל
  18. ^ סרטונים הרב והטבות המיליונים: תחקיר כאן חדשות על האימפריה של שמואל טל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:03)
  19. ^ אתר התלמוד תורה
  20. ^ אודות הגרעין בדף הפייסבוק הרשמי שלו
  21. ^ ארנון סגל, קוצק, סניף יד בנימין - ראיון עם הרב טל בעלון עולם קטן, ז' בטבת תשע"ז, 5 בינואר 2017
אורחותיך למדני

אורחותיך למדני הוא ספר שאלות ותשובות בן חמישה חלקים מאת מחבר עלום שם העוסק בנושאים בארבעת חלקי השולחן ערוך: אורח חיים, אבן העזר, חושן משפט, יורה דעה. כמו כן הספר עוסק בסוגיות נוספות מכלל חלקי התורה ושאלות אקטואליות המתחדשות בחיי היום יום.

הספר בנוי מאלפי שאלות ותשובות שנשלחו אל המחבר לכתובת דואר אלקטרוני ותוך מספר שבועות היה משיב תשובות מפורטות לכל שאלה, מאמר או ספר שהובא לידו. מחבר הספר שומר על עילום שם, אך מקובל לומר שהוא תלמיד חכם גדול המתגורר בחוץ לארץ, ולטענת הרב איתם הנקין - בלונדון. הספר הופץ עד כה בעשרות אלפי עותקים ובחינם.

הסכמות לספרים קודמים קיבל המחבר מהרב עובדיה יוסף ומהרב מרדכי אליהו והציג אותם גם בספר זה באי איזכור שמו ושם הספרים להם ניתנה ההסכמה.

מבין השואלים ניתן למנות אברכים חרדים, את ד"ר סודי נמיר ממפוני גוש קטיף, את המכון לרבני יישובים בקריית ארבע שבכל ספריהם מובאים הערותיו, ובכללם ספריהם של הרב משה ביגל והרב איתם הנקין, את מכון הר ברכה,הרב אברהם דרעי. אברכים מישיבת מרכז הרב, ישיבת תורת החיים, ישיבת הר המור, ישיבת בת ים וממקומות נוספים.

פסקיו הובאו בספרי הרב עובדיה יוסף, בספרי "ילקוט יוסף" של בנו הרב יצחק יוסף, בספר "נשמת אברהם" של הרב פרופ' אברהם שטיינברג, בירחון "אור תורה", בכתב העת "המעין". ובמקומות נוספים.

מחבר השו"ת הוציא בעבר את הספר 'הדריכני באמתך' על טעמי המצוות ויסודי התורה.

הסדר מרכז

הסדר מרכז (שתי המילים מבוטאות במלעיל) הוא מסגרת השירות הצבאי המקוצר של תלמידי ישיבות גבוהות ציוניות שאינן ישיבות הסדר.

מקור השם מישיבת מרכז הרב, שם הופעל לראשונה ההסדר וגם כיום הוא מאושר דרכה. השירות יכול להיות מיושם בכל ישיבה שהוגדרה כישיבה גבוהה וחפצה להצטרף להסדר בתיאום עם ישיבת מרכז הרב. בראש התוכנית עומד הרב יהושע מגנס.

הראל טל

הראל דוד טל (נולד ב-10 לפברואר 1988) הוא מוזיקאי, זמר ומלחין ישראלי, המשתייך לזרם החרד"לי בציונות הדתית.

זאביק הראל

הרב זאב (זאביק) הראל (נולד בכ"ז באייר תשמ"ב, 20 במאי 1982) הוא רב אולפנת צביה חפץ חיים, מרצה, במאי קולנוע, ומחבר ספרים. ממקימי מדרשת טהר הלב לבעלות תשובה ומדרשת טהר עילית בנצרת עילית. בעבר שימש כראש מדרשת טהר ומנהל ערוץ הידברות. סרטו 'בחמימותה של אש קודש' זכה בתחרות הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים לשנת 2008. משמש גם כרב המרכז לאומנות יהודית 'אשיבה' בקיבוץ חולדה.

טל חיים

טל חיים היא סדרת ספרים של הרב שמואל טל, המורכבת מספרי עיון בסוגיות תלמודיות "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", ומספרי שיחות. הספרים מבוססים על שיעורים שמסר הרב טל בישיבת תורת החיים שבראשה הוא עומד. עד עתה (תשע"ט) יצאו לאור שמונה ספרי עיון על הלכות ברכות, שבת, בשר בחלב ותערובות, כללי הוראה, פסח וקריאת שמע ותפילה; וכן ארבעה ספרי שיחות, לימים נוראים, לפורים, לפסח ושיחות בספר תהילים. שמם של הספרים מורכב משם משפחתו של המחבר ומשמה של הישיבה בראשה הוא עומד. סדרת ספרי העיון זיכתה את מחברה בפרס הרב מימון לספרות תורנית לשנת תשס"ז. הכרך על בשר וחלב ותערובות שיצא בתשע"ג זיכה אותו בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשע"ו.

יד בנימין

יַד-בִּנְיָמִין הוא יישוב קהילתי דתי בדרום השפלה, כ-3 ק"מ מצומת ראם, בתחומי מועצה אזורית נחל שורק. היישוב היה בעברו מרכז חינוכי.

יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 - 21 ביולי 2000) היה פוסק תימני-ישראלי, חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. מתרגם, מהדיר ומפרש כתבי הרמב"ם ועשרות ספרים של ראשוני ספרד ותימן, בעל השפעה רבה על קהילות יהודי תימן בארץ ישראל. זוכה פרס ישראל, פרס הרב קוק, פרס ביאליק ופרס כץ, וכן בעל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.

ישיבת הכותל

ישיבת הכותל היא ישיבת הסדר, השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא. הישיבה הוקמה לאחר סיום הקרבות ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בח' באב ה'תשכ"ז (אוגוסט 1967).

ישיבת תורת חיים

ישיבת תורת חיים הייתה ישיבה בעיר העתיקה בירושלים. הישיבה נוסדה בשנת תרמ"ו (1886) על ידי האחים הרב יצחק וינוגרד והרב יוסף אליהו וינוגרד וגיסם, הרב זרח אפשטיין, שראה בה תחנה בדרכו של המשיח לבנות את בית המקדש. בישיבה זו למדו מאות תלמידים, ובהם ראשי ישיבות ורבנים מפורסמים.

מדרשת טהר

מדרשת טׂהר היא מדרשה תורנית לבנות, הממוקמת ביישוב יד בנימין, כחלק ממוסדות תורת החיים בנשיאות הרב שמואל טל. רב המדרשה הוא הרב דביר טל. לימודי הקודש במדרשה מוכרים במוסדות האקדמיים ונחשבים למילוי חלק מחובות הלימודים לתואר האקדמי.

המדרשה הוקמה בשנת תשנ"ט ביישוב גן אור שבגוש קטיף. ראש המדרשה הראשון היה הרב דוד (דידי) גרשנזון. כשלוש שנים לאחר הקמתה עברה המדרשה לנווה דקלים, ובשנת תשס"ה פונתה ממקומה במסגרת תוכנית ההתנתקות, והועברה ליד בנימין, שם הוקמה מחדש בראשות הרב יובל לנגזם. כשנתיים לאחר מכן נכנס הרב זאביק הראל לראשות המדרשה במקומו של הרב לנגזם. בשנת תשע"ה לומדות במדרשה 70 בנות, בכלל התוכניות.

מועצה אזורית נחל שורק

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית נַחַל שׂוֹרֵק היא מועצה אזורית באזור השפלה, באזור המושבה גדרה. משתרעת על שטח של כ-28,000 דונם.

נוה דקלים

נוה דקלים הייתה התנחלות ויישוב קהילתי דתי במרכז גוש קטיף, אשר פונה ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות. כונה גם בשם "בירת גוש קטיף".

עמנואל שילה

עמנואל שילה הוא עיתונאי ישראלי דתי לאומי, עורך העיתון "בשבע" מאז הקמתו.

פסיכולוגיה יהודית

פסיכולוגיה יהודית הן שיטות תאורטיות וטיפוליות העוסקות במבנה נפש האדם, מגדירות מהו האיזון הנפשי אצל האדם ומתחקות אחר הסיבות והגורמים לערעורו והדרכים להשבת האיזון הנפשי על כנו, על פי מקורות יהודיים ובהתאם לרוחם.

שמואל אוירבך

הרב שמואל אוירבך (נכתב גם אויערבאך; י' בתשרי ה'תרצ"ב, 21 בספטמבר 1931 - ט' באדר ה'תשע"ח, 24 בפברואר 2018) היה ראש ישיבת מעלות התורה בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות. לאחר פטירת הרב אלישיב והפילוג בציבור הליטאי היה המנהיג הרוחני של זרם מיעוט מחמיר מבחינה אידאולוגית בציבור החרדי ליטאי, המיוצג בידי מפלגת בני תורה. אנשיו ראו בו את ממשיך הקו ההשקפתי של הרב אלעזר מנחם מן שך. הרב אוירבך היה חבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה, אולם מאז הפילוג לא השתתף בישיבותיה.

שמואל טל

הרב שמואל טל (נולד בכ"ט באלול ה'תשכ"ב, 27 בספטמבר 1962) הוא ראש ישיבת תורת החיים ביד בנימין (בעבר, בנווה דקלים שבגוש קטיף). השתייך לציונות הדתית עד סמוך לביצוע תוכנית ההתנתקות, במסגרתה פונתה ישיבתו. בעקבות התוכנית החל להוביל קו אידאולוגי המתייחס באופן מסויג כלפי מדינת ישראל.

שעונית נאכלת

שעונית נאכלת (שם מדעי: Passiflora edulis; שם עממי: פסיפלורה), הוא צמח מטפס אשר מטופח מסחרית לשם פריו האכיל. מקור הצמח באזורים הטרופיים והסב-טרופיים של אמריקה הדרומית ומגדלים אותו בהיקף נרחב במספר גדל והולך של מדינות כדוגמת הודו, ניו זילנד, הקריביים, ברזיל, אקוודור, קליפורניה, פלורידה, הוואי, אוסטרליה, מזרח אפריקה, דרום אפריקה וישראל. שמו של הפרי בא לו כפי הנראה בגלל הפריחה שלו, המזכירה את לוח השעות של השעון. ידועים מעל 400 זנים של פסיפלורה. בישראל נפוצה בעיקר השעונית הסגולה אשר הובאה לארץ מאוסטרליה בתחילת המאה הקודמת, עם תפוצה בכל אזורי הארץ.

תורת החיים - בית הספר לקולנוע יהודי

תורת החיים - בית הספר לקולנוע יהודי הוא בית ספר מקצועי ללימודי קולנוע, כתיבה ומשחק. בית הספר הוקם בשנת תשס"ז ביד בנימין על ידי הרב שמואל טל, במטרה לקדם את השימוש בכלי המדיה הקולנועית ככלי לקידום ערכי היהדות והפצתם, ברמה מקצועית גבוהה. בית הספר מהווה חלק ממוסדות ישיבת תורת החיים והוא מנוהל על ידי ישראל סלנט. על יד בית הספר פועל בית הפקות שהתפרסם בעיקר בזכות שני סרטים שהפיק: זוהר הרקיע וקשר חופשי.

תלמוד בבלי

התלמוד הבבלי הוא חיבור שבו מסוכמת הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל. הגות זו נכתבה בעיקרה כפרשנות על דברי דורות קודמים של חכמים, דהיינו על המשנה ועל הברייתות, בצורה של ביאור והרחבה לששת סדרי המשנה.

בנוסף לתוכן האמוראי, מצויים בתלמוד קטעי עריכה וקישור שנכתבו בתקופה מעט מאוחרת יותר בידי עורכים בבליים מדור הסבוראים, שחלק מדבריהם משוקעים בתלמוד עצמו. מלבד המשנה מביא התלמוד גם מובאות תנאיות אחרות, שלא נכנסו לסדרי המשנה, המכונות "ברייתות" - חיצוניות (חלקן מוזכרות גם במדרשי התנאים: מכילתא, ספרא וספרי, בתוספתא ובמקומות אחרים).

שפת התלמוד הבבלי היא שילוב של עברית משנאית (בציטוט המשנה וציטוט דברי אמוראים מוקדמים) וארמית בבלית (בטקסט הפרשני). התלמוד הבבלי הוא בעל היקף גדול, ובמהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של פרשנים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים. החל מהדפסת ש"ס ונציה בשנים 1520–1523, נקבעה "צורת הדף", שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.