ישיבת פורת יוסף

ישיבת פורת יוסף היא ישיבה אשר נחשבת ל'ספינת הדגל' של עולם הישיבות החרדי-ספרדי. הישיבה הוקמה ב-1923 ברובע היהודי בירושלים.

ישיבת פורת יוסף
Jerusalem P1080297 (5149008999)
מיקום ירושלים, ישראלישראל
קואורדינטות 31°46′31″N 35°14′01″E / 31.775222222222°N 35.233527777778°E
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew
 
ישיבת פורת יוסף
ישיבת פורת יוסף
Porat Yosef attack
הלגיון הערבי תוקף את ישיבת פורת יוסף, מאי 1948. צילום: ג'ון פיליפס
פורת יוסף תחת אש
בניין הישיבה תחת אש במלחמת העצמאות
פורת יוסף גאולה
ישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה

הקמת הישיבה

פורת יוסף
בנין הישיבה בעיר העתיקה
הנחת אבן הפינה לישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה
הנחת אבן הפינה לישיבה בשכונת גאולה, חנוכה 1954. מימין לשמאל, הרבנים: יצחק אייזיק הלוי הרצוג, אליעזר יהודה וולדנברג, עזרא עטיה, זלמן סורוצקין ויהודה צדקה (נואם). משמאל: הרב יצחק נסים.

הישיבה הוקמה בעקבות בקשתו של הרב יוסף חיים ("הבן איש חי") להקים ישיבה במקום. מקורבו, הגביר יוסף אברהם שלום מכלכותא שבהודו, שקל בשנת ה'תר"ס (1900) לבנות בית-חולים יהודי בירושלים ולשם כך התייעץ עם הרב יוסף-חיים, ואולם זה יעץ לו לבנות ישיבה. בעקבות כך הקציב שלום סכום כסף ששימש לקנייה אדמה קרוב ככל האפשר לכותל המערבי, כדי לבנות עליה ישיבה שבה ילמדו קבלה ותורת הנסתר לפחות עשרה תלמידים, מה שיקרב את ביאת המשיח והגאולה. שלום הפקיד את משה ששון על כספי ההקדש ולביצוע הפרויקט נבחר הרב בן ציון חזן, תלמידו של ה"בן איש חי", ששהה כבר בירושלים ועסק בהוצאתם לאור של כתבי רבו.

הרב חזן נפגש עם ראש ה"וועד הערבי העליון", ובתשלום של 30,000 לירות זהב הסכים הלה לבסוף למכור את האדמה. ערבים שניסו להתנכל לפרויקט גנבו את חומרי הבנייה ואיימו ברצח ובהכרזת ג'יהאד. שלום הפעיל את השפעתו בממשלת בריטניה שתיתן לרב חזן אזרחות בריטית, כדי להרתיע את הערבים מלפגוע בו. הקרקע הייתה שייכת לכשבעים בעלים והיה צורך לפצות את כולם. בי"א בטבת ה'תרע"ד פורסם בעיתון "מוריה" דבר הקמת הישיבה ובה 20 דירות לחכמים שילמדו בה. באותה שנה הונחה אבן הפינה והביצוע ניתן לחברת "הסולל". פרוץ מלחמת העולם הראשונה גרמה להפסקת הבנייה. בט"ז בשבט ה'תרפ"ג (1923) - הסתיימה בניית הישיבה, שנקראה מדרש "פורת יוסף", על שמו של הנדיב שלום, שנפטר כבר בשנת ה'תרע"א (1911). הבניין תוכנן על ידי המהנדס בן ציון גיני ואת הבנייה ביצע גדוד העבודה.

בשנותיה הראשונות שימש הרב נסים נחום כמנהל הוועד. לאחר פטירתו החליפו הרב חזן בתפקיד עד לנפילתה של הישיבה בידי הירדנים, במלחמת העצמאות, בתש"ח (1948), אז גם נהרס מבנה הישיבה.

במהלך המלחמה ולאחריה נדדה הישיבה בין מספר בתי כנסת בשכונת הבוכרים, בהם בית הכנסת צופיוף. בשנת ה'תשי"ז עברה למשכן הקבע שלה ברחוב יוסף בן מתתיהו בשכונת גאולה בירושלים. היא לא חזרה למעמדה הקודם עד שנות ה-60. בשנת ה'תשי"ט נפתח סניף של הישיבה בשכונת קטמון. לאחר מלחמת ששת הימים נבנה מחדש מבנה הישיבה בעיר העתיקה. מאז יש לישיבה שני מרכזים, וזה שברובע היהודי נחשב לבכיר יותר. הבניין החדש ברובע היהודי תוכנן על ידי האדריכל משה ספדיה. בבניין פנימייה המכילה עד 250 תלמידים.

הישיבה הקטנה נשארה בשכונת קטמון ונסגרה בשנים האחרונות.

פורת יוסף גאולה

לאחר חורבן הישיבה בעיר העתיקה, בחג החנוכה של שנת 1954 הונחה אבן הפינה לישיבה החדשה בשכונת גאולה בירושלים. גם לאחר שהוקמה מחדש הישיבה בעיר העתיקה, המשיכה הישיבה בגאולה להתקיים בנפרד. נכון ל-2018, לומדים בישיבה כ-100 בחורים והעומד בראשה הוא הרב משה צדקה. בבניין גם ישיבה קטנה, בראשות הרב יאיר צדקה, בנו של ראש הישיבה.

החופשה בישיבה קצרה יותר מחופשת "בין הזמנים" הנהוגה ברוב הישיבות. בימי כהונתו של הרב בן ציון אבא שאול, לא יצאו הבחורים לחופשה בבין הזמנים, מלבד בימי החגים, וכן טיול בט"ו באב.

אופייה והשפעתה של הישיבה

כבר עם הקמתה נחשבה לישיבה יוקרתית. בתקופת המנדט הבריטי, הייתה מהעשירות ומהמבוססות בישיבות ארץ ישראל, כך שיכלה לתגמל בצורה נאותה את המורים והתלמידים, ורבני הישיבה גרו בדירות שלה. מרבית רבני ותלמידי הישיבה היו מיוצאי קהילות בגדאד וחלב.

כבר מראשיתה, היוותה הישיבה מקור לתודעה ופרקטיקה דתית עצמאית. רבני הישיבה ניסו להתרחק מקהילות המוצא וביקשו ליצור חברה דתית חדשה, מחמירה יותר. בכך, מהווה ישיבת פורת יוסף את אחד המוקדים הראשונים ביצירת חרדיות ספרדית. אף על פי שבישיבה הדגישו יותר את הפסיקה ההלכתית, בשנות ה-30 התקיים במסגרת הישיבה כולל קבלה, שנקרא "עוז והדר". אחד התלמידים בו היה הרב יצחק כדורי. רבים מבכירי הרבנים הספרדים לאורך השנים למדו בפורת יוסף, במיוחד בתקופת הזוהר המנדטורית. כך, בין השאר, הרבנים הראשיים לשעבר, הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו.

יחסה של הישיבה לציונות היה אמביוולנטי. מחד, סדר היום האלטרנטיבי שביקשה לייצר לא נגע בסוגיות הציוניות שעמדו על הפרק. מאידך, רבני ותלמידי הישיבה נחשפו לסביבה ציונית ולרובם היו בני משפחה מגויסים למערכות ההגנה והאצ"ל. בעוד נשיא הישיבה, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, משך לכיוונה של הציונות הדתית ולימודי מחשבת ישראל, הנהלת הישיבה נטתה לכיוונה של אגודת ישראל.

פסיקת ההלכה בישיבה

מראשית ימי הישיבה מתקיים בה ויכוח על פי איזו פסיקה ספרדית יש ללכת:

  1. הפסיקה הספרדית-קבלית של הבן איש חי, הבנויה על פסקי השולחן ערוך עם תוספות הרמב"ם ואחרונים עם הכרעה על פי הקבלה.
  2. הפסיקה הספרדית של רבי יוסף קארו על פי השולחן ערוך כדעה מכרעת.

בין שתי השיטות אין היום הכרעה. פעם ישנו ראש ישיבה התומך בגישה זו ופעם ישנו ראש ישיבה התומך בגישה זו.

ספריית הישיבה

ירושלים 25.12.2010 108
הישיבה בעיר העתיקה באור יום
ירושלים 25.12.2010 109
הכניסה הראשית לבניין הישיבה בעיר העתיקה

ב-1947 הכילה ספריית הישיבה כ-3000 ספרים ומעט כתבי יד שנשמרו בחדר מיוחד. כ-1500 מן הספרים הגיעו מישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה[1]. ב-1946 תרם אהרן מני את שארית ספריית סבו רבי אליהו מני, רבה של חברון, שכללה כ-500 ספרים וכמאה חמישים כתבי יד ולספרייה הוקצה חדר נוסף[2]. מבנה הישיבה נהרס בעקבות כיבוש הרובע היהודי במלחמת העצמאות על ידי הלגיון הערבי ב-1948 והספרים, ביניהם כתבי היד של הרב עזרא עטייה אבדו.

רבני הישיבה

כנשיאה הרשמי של הישיבה שימש הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, ולאחר מכן שימש שנים רבות הרב עובדיה יוסף. כיום נשיא הישיבה הוא הרב יצחק יוסף.

ראשי הישיבה לאורך השנים היו הרב רפאל שלמה לניאדו, הרב עזרא עטייה, הרב יעקב עדס, הרב בן ציון אבא שאול, הרב יהודה צדקה, הרב יוסף משה עדס והרב אפרים כהן. הרב עובדיה הדאיה שימש בה כר"מ. בין הר"מים בישיבה היו הרב יהודה מועלם, והרב שמעון בעדני. ראש הישיבה הקטנה היה הרב ציון כהן.

ראשי הישיבה כיום: בעיר העתיקה, הרב שלום כהן. הר"מ בישיבה הוא הרב יוסף חיים קופשיץ. בשכונת גאולה, הרב משה צדקה והרב שמואל בצלאל.

בוגרים בולטים

בין בוגרי הישיבה בולטים רבנים ואישי ציבור שונים מהם:

לקריאה נוספת

  • נרי הורוביץ, ש"ס והציונות: ניתוח היסטורי, כיוונים חדשים 2, עמ' 30–61.
  • נורית ויזר, חזן - נעים זמירות, תולדות הרב בן ציון מרדכי חזן, הוצאת יפה נוף, ירושלים תשע"ב 2012

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה הוקמה בה'תק"ז ברחוב הקראים בירושלים מעזבונו של ר' אברהם נתן מרשיד וספרייתה הכילה אלפי ספרים ומאות כתבי יד. הישיבה התפרקה אחרי פטירת הרב יעקב שאול אלישר וספריה עברו לישיבת תפארת ירושלים, שם רבים מהספרים נגנבו ואבדו והשאר נמסרו לבסוף לישיבת פורת יוסף.
  2. ^ מאיר בניהו, "אספי הספרים לבני העדה הספרדית בירושלים", יד לקורא 1 (10-12), 243-247; 1 (13-15), 315-321.
אברהם יוסף

הרב אברהם יוסף (נולד בכ"ה בתמוז ה'תש"ט, 22 ביולי 1949) היה רבה הראשי הספרדי של חולון וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, עד להתפטרותו בעקבות הרשעתו בהפרת אמונים.

אלי ישי

אליהו (אלי) ישי (נולד ב-26 בדצמבר 1962, כ"ט בכסלו ה'תשכ"ג) הוא פוליטיקאי ישראלי. היה יו"ר מפלגת ש"ס בין השנים 1999–2013, וכיהן מטעמה כחבר הכנסת, סגן ראש הממשלה ושר בממשלות ישראל. לקראת הבחירות לכנסת העשרים הקים מפלגה חדשה - יחד - העם איתנו, שלא עברה את אחוז החסימה על אף שהייתה קרובה אליו.

בן-ציון אבא-שאול

הרב בן-ציון אבא שאול (כ"ט בתמוז ה'תרפ"ד, 31 ביולי 1924 - י"ט בתמוז ה'תשנ"ח, 13 ביולי 1998) היה ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים ופוסק הלכה.

בן-ציון מאיר חי עוזיאל

הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 - כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל. אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה העשרים.

בן-ציון מוצפי

הרב בן ציון מוצפי (נולד בכ"ג בניסן תש"ו, 24 באפריל 1946) הוא פוסק הלכה, מקובל ודרשן. עומד בראש ישיבת "בני ציון" בירושלים ובראש "בד"ץ בני ציון".

דוד בצרי

הרב דוד שלום בצרי (נולד בי"ד באב ה'תש"א, 7 באוגוסט 1941) הוא מקובל. ראש ישיבת השלום בירושלים.

זמיר כהן

הרב זמיר יהוידע כהן (נולד ב-1965) הוא רב חרדי, מחזיר בתשובה ומחבר חיבורים תורניים. יו"ר ומקים ארגון "הידברות" העוסק בהחזרה בתשובה ועוד, רבה של שכונת אתרוג בביתר עילית, ראש ישיבת "היכל מאיר", ומחברם של ספרי הלכה, מחשבה יהודית ופרשנות מקראית, בהם סדרת הספרים "המהפך".

יהודה צדקה

הרב יהודה יהושע חיים צַדְקָה (ג' בשבט ה'תר"ע - י"ב בחשוון ה'תשנ"ב; 13 בינואר 1910 - 20 באוקטובר 1991) היה ראש ישיבת פורת יוסף, ורב ספרדי בולט, ממייסדיה של רשת מעיין החינוך התורני.

יוסף שלוש

הרב יוסף יצחק שלוּש (ח' בשבט ה'תרנ"א, 17 בינואר 1891 – ל' בסיון ה'תש"ך, 25 ביוני 1960) היה רב, אב"ד וראש חברה קדישא של ועד העדה המערבית בירושלים, מרבני ישיבת פורת יוסף וחבר מועצת הרבנות הראשית.

יעקב עדס

הרב יעקב חי ציון עדס (ירושלים, ח' באדר ה'תרנ"ח, 2 במרץ 1898 - כ"ז בתמוז תשכ"ג, 19 ביולי 1963) היה ראש ישיבת פורת יוסף במשך שלושים שנה, אב בית דין רבני בירושלים, חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית.

יצחק יוסף

הרב יצחק יוסף (נולד בי"ח בטבת ה'תשי"ב, 16 בינואר 1952) הוא הראשון לציון, הרב הראשי לישראל (הספרדי) ונשיא מועצת הרבנות הראשית. הרב יוסף חיבר את סדרת ספרי ההלכה "ילקוט יוסף" המבוססת על פסקי אביו, הרב עובדיה יוסף. הסדרה נפוצה במיוחד בקרב חרדים ספרדים בישראל ובעולם.

מרדכי אליהו

הרב מרדכי צמח אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט – כ"ה בסיוון ה'תש"ע; 3 במרץ 1929 – 7 ביוני 2010) היה פוסק, מקובל ומנהיג דתי. כיהן בתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993).

נסים זאב

נסים מרדכי זאב (נולד בישראל בח' באלול ה'תשי"א; 9 בספטמבר 1951) היה חבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס, מייסדה הראשי של מפלגת ש"ס.

עובדיה הדאיה

הרב עובדיה הדאיה (חנוכה תר"ן, סוף דצמבר 1889 - כ' בשבט תשכ"ט, 8 בפברואר 1969), היה דיין ומקובל. שימש ראש ישיבת המקובלים בית אל, כחבר מועצת הרבנות הראשית וכחבר בית הדין הרבני הגדול, רבה הספרדי של פתח תקווה וחתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשכ"ח.

עוזי כהן

עוזי (עוזיאל) כהן (1 במאי 1952 - 18 בינואר 2008) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כסגן ראש עיריית רעננה מטעם "הליכוד" בשנים 1990–2008. לאחר פרישת זאב בילסקי מראשות העירייה בשנת 2005 שימש כהן במשך חודשים ספורים כראש העירייה בפועל מתוקף היותו ממלא מקום ראש העירייה.

עזרא עטייה

הרב עזרא עטייה (י"ז בשבט ה'תרמ"ז - י"ט באייר ה'תש"ל, 11 בפברואר 1887 - 25 במאי 1970) היה ראש ישיבת פורת יוסף.

רפאל שלמה לניאדו (1876–1925)

הרב רפאל שלמה לניאדו (1876 – 1925) היה מקובל, ראש הישיבה הראשון של ישיבת פורת יוסף וישיבת "אוהל מועד", חבר אספת הנבחרים וועד העדה הספרדית בירושלים.

שלום כהן (רב)

הרב שלום כהן (מכונה חכם שלום כהן; נולד בשנת ה'תרצ"א, 1931) הוא ראש ישיבת פורת יוסף ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס.

שמעון בעדני

הרב שמעון בעדני (נולד בשנת ה'תרפ"ח, 1928) הוא ראש כולל תורה וחיים בבני ברק וחבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.