ישיבת כרם ביבנה

ישיבת כרם ביבנה היא ישיבת ההסדר הראשונה והישיבה הגבוהה הראשונה של בני עקיבא. הישיבה שוכנת ליד גבעת וושינגטון וקבוצת יבנה.

ישיבת כרם ביבנה
לוגו כרם ביבנה 95
Yeshivatkerembeyvane2007
חזית בניין הישיבה
ישיבה
תאריך ייסוד ה'תשי"ג
השתייכות ישיבות הסדר
ציונות דתית
מייסדים הרב חיים יעקב גולדוויכט
ראש הישיבה הרב מרדכי גרינברג (נשיא); הרבנים גבריאל סרף ואהרן פרידמן
מיקום יישוב עצמאי, סמוך לקבוצת יבנה
קואורדינטות 31°49′00″N 34°43′00″E / 31.816667°N 34.716667°E
אתר הישיבה
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela
 
ישיבת כרם ביבנה
ישיבת כרם ביבנה

היסטוריה

רעיון הקמת ישיבה באזור יבנה עלה כבר בשנות ה-20 של המאה ה-20[1]. בשנת 1940 הודיע מנחם אוסישקין על ייעוד אדמות שנרכשו בידי הקרן הקיימת להקמת ישיבה גבוהה בידי המזרחי באתר של "כרם ביבנה" ההיסטורית, ויישוב דתי לידה[2]. במרץ 1941 יצאה ועדה של הקרן הקיימת לסימון המיקום המדויק של הישיבה[3] ובאוגוסט 1941 זכתה תוכניתו של מאיר בן אורי בתחרות לבחירת מתכנן הישיבה[4]. הבנייה מומנה מעזבונו של רפאל שלמה גוץ[5].

בניית הישיבה נדחתה עד לאחר התבססות קיבוץ יבנה שעלה לאזור בסוף 1941[6] והחלה בסוף 1946[7] על ידי חברת הבונה של הפועל המזרחי[8]. המקום נמסר באופן זמני בשנת 1949 לעליית הנוער לקליטת נוער דתי[9].

הישיבה הוקמה בשנת ה'תשי"ג (1953)[10] על ידי 13 חברי גרעין "גחל"ת" של שבט איתנים, בוגרי ישיבת בני עקיבא כפר הרואה. המקימים חיפשו ראש ישיבה ופנו אל הרב שאול ישראלי שסירב לקבל את התפקיד. הרב חיים יעקב גולדוויכט הסכים לקבל את התפקיד. הוא הנהיג את הישיבה כישיבה ליטאית לכל דבר, למעט העובדה שתלמידיה הם בוגרי בני עקיבא. בשנותיה הראשונות שימש המוסד כישיבה גבוהה לבוגרי ישיבות תיכוניות ולחברי גרעיני בני עקיבא שביקשו להישאר זמן נוסף בישיבה מעבר לתקופה הקצובה של גרעיני בני עקיבא שלמדו בישיבות אחרות של התנועה. בשנת 1956 למדו בישיבה כ-50 תלמידים. בנוסף לראש הישיבה לימד בישיבה הרב סיני אדלר. שיעורים במחשבת ישראל נמסרו על ידי הרב אלימלך בר שאול[11]. בצמוד לישיבה פעלה ישיבת הקיבוץ הדתי[12]. משנת תשי"ז החלה הישיבה לקלוט גרעינים של נוער מארצות הברית לחצי שנת לימוד בישיבה במסגרת תוכנית הכשרה בישראל[13].

כבר בראשית שנות ה-60 שירתו תלמידי הישיבה בצבא במסגרת מסלול של נח"ל תורני[14]. בשנת ה'תשכ"ו (1965) התחילה הישיבה לפעול במתכונת של ישיבת הסדר. כשקיבלו ישיבות ההסדר את פרס ישראל בשנת ה'תשנ"א, קיבל את הפרס בשמן הרב גולדוויכט, כראש ישיבת ההסדר הראשונה.

בשנת ה'תשנ"ד, 1994 פרש הרב גולדוויכט מראשות הישיבה ובמקומו שמש בוגר הישיבה, הרב מרדכי גרינברג, כראש הישיבה. בשנים תשע"ג-תשע"ד שימש הרב בן ציון אלגאזי, ר"מ בישיבה וראש מכון צורבא מרבנן, כראש ישיבה משני[15]. החל מאלול תשע"ד החל לשמש הרב מנחם מנדל בלכמן, ר"מ בישיבה, כמשנה לראש הישיבה. באלול ה'תשע"ז התמנו הרב גבריאל סרף והרב אהרן פרידמן, שהיו עד אז ר"מים בישיבה, לשמש כראשי הישיבה, והרב גרינברג מונה לנשיאה[16].

הישיבה נוהלה כ-40 שנים על ידי אלי קליין, שפרש לגמלאות בשנת ה'תשס"ו, 2006, והרב ארי כץ התמנה במקומו עד תשע"ה.

שם הישיבה

מקור שמה של הישיבה בדברי חז"ל, כגון במשנה במסכת עדויות פרק ב' משנה ד': "שלשה דברים אמר רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה", וכן במסכת כתובות פרק ד' משנה ו': "זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה...". בתלמוד הירושלמי (פרק ד' הלכה א') נאמר על לשון זו: "וכי כרם היה שם? אלא אלו תלמידי חכמים שהיו עשוין (יושבים) שורות שורות ככרם".

יש המשבשים את שם הישיבה ל"כרם דיבנה".

רבני הישיבה

כרם ביבנה
מחוז המרכז
מועצה אזורית חבל יבנה
גובה ממוצע[17] ‎50 מטר
תאריך ייסוד 1954
סוג יישוב יישוב מוסדי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[17]
  - אוכלוסייה 496 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -0.6% בשנה עד סוף 2018
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela
 
כרם ביבנה
כרם ביבנה
31°49′06″N 34°43′21″E / 31.8184398835965°N 34.7224001215787°E
אתר הישיבה
KEREM-BEYANE-001
חזיתו הצפונית של מבנה חדרי הכיתות והספרייה בישיבה
כרם ביבנה
הישיבה בשנותיה הראשונות
Kerembeyavne2007
בית המדרש של הישיבה

הרב ישעיהו הדרי היה המשגיח הרוחני עד סוף שנת תשכ"ו. החליף אותו הרב זאב חיים ליפשיץ עד תשל"ב. אחריו שימש בתפקיד אברהם ריבלין עד לסוף שנת תשע"ה. כיום ממלא את התפקיד הרב שרון יוסט. הרב דוד קב היה מעביר שיעור כללי בישיבה פעם בכמה שבועות וכן היה ראש הישיבה, בתקופה שבין פרישתו של הרב גולדויכט למינויו של הרב גרינברג.

ראשי הכולל ללימודי דיינות הם הדיינים הרב בנימין בארי, לשעבר אב בית הדין באשקלון וחבר בית הדין הגדול בגמלאות, והרב ישי בוכריס, חבר בית הדין באשקלון. ראש הכולל ללימודי רבנות הוא הרב זכריה טובי. פוסק הישיבה המשמש גם כרב היישוב הוא הרב אפרים רובינשטיין.

מרבית הר"מים בישיבה שייכים למגזר הדתי לאומי ורובם בוגרי הישיבה. הרמי"ם בישיבה: הרב מנחם בלכמן, הרב משה סתיו, הרב שלמה פרידמן, הרב אהרן סילבר, הרב גבריאל סרף, הרב יצחק לוי, הרב אריה שטרן, הרב אהרן פרידמן, הרב אורי פישר, הרב ישי בוכריס והרב עומרי קראוס. הר"מ הוותיק היה שנים רבות הרב משה דימנטמן. הרב אורי כהן היה גם הוא ר"מ בישיבה. בעבר כיהנו הרב משה אמסלם, והרב קלמן בר כר"מים.

באלול תשע"ו הוכרז על מינויים של הרב גבריאל סרף והרב אהרן פרידמן כסגני ראש הישיבה. כאמור בשנת תשע"ח הוכתרו כראשי הישיבה, והרב מרדכי גרינברג מונה לנשיא הישיבה.

התלמידים בישיבה

בישיבה לומדים כ-350 בחורים, כמאה מהם מגיעים מחו"ל לשנה או יותר.

בנוסף, לומדים בישיבה כשבעים אברכים וחלקם הגדול מתגורר במקום. רובם של האברכים לומדים למבחני הסמיכה של הרבנות, חלקם לומדים לדיינות וחלקם (בעיקר הצעירים) לומדים במסגרת הלימודים הרגילה.

חלק גדול של הבחורים מתגייסים באמצע שנתם השנייה למשך שנה וחצי. אחרים מתגייסים בתחילת השנה השלישית ויש הדוחים את הגיוס לטווח ארוך יותר, במעמד של תורתו אומנותו.

פרסומים וספריית שיעורים

  • הוצאת ספרים של רבני הישיבה
  • סדרת ספרים על המועדים "מועדי ה' ".
  • סדרת הספרים "מדרכי הכרם" - ספרים עיונים בסוגיות אמוניות. חובר על ידי ראש הישיבה, הרב מרדכי גרינברג.
  • סדרת הספרים "עיוני פרשה" - חמשה כרכים על פרשיות השבוע. חובר על ידי הרב אברהם ריבלין, משגיח הישיבה.
  • "בלכתך בדרך" - חוברת דו שנתית המכילה רעיונות של הר"מים והתלמידים בישיבה
  • "ספרית תירוש" - ספריית שיעורים שנמסרו על ידי רבני הישיבה ורבנים אורחים, בקובצי קול ווידאו
  • "אשכולות" - עלון שבועי המופץ בישיבה ובסביבתה וכן באתר הישיבה ובדואר אלקטרוני
  • "זמורות" - עלון חודשי לחיילי הישיבה

מסלולים ופעילות נוספת

  • כולל סמיכה לרבנות ודיינות
  • המכון ללימודי קידוש החודש ע"ש דרייזין ללימוד הלוח העברי והלכות קידוש החודש (בשילוב עם אסטרונומיה), בניהולו של הרב ד"ר שי ואלטר[18]. המכון פעל בין השנים תש"ס-תשע"ה, ונסגר באלול תשע"ה.
  • מכון הוראה למורים - המעניק תעודת הוראה מוכרת ממשרד החינוך, בראשותו של הרב מרדכי דימנטמן. המכון הוקם על ידי הרב ד"ר ברוך ארליך.
  • שיעורי תורה באשדוד, יבנה ויישובי האזור, וכן שיעורים לתושבי האזור במסגרת "כולל יום השישי" ומסגרות נוספות.
  • פעילות חסד בבית חולים הרצפלד ובבית חולים קפלן והתנדבות בעמותת החסד "יד יששכר ויצחק" שהקימו תלמידי הישיבה.
  • עד סוף שנת תשע"ד פעל במסגרת הישיבה מכון צורבא מרבנן בראשות הרב בן ציון אלגאזי העוסק בלימוד הלכה לציבור הרחב. המכון מוציא דיסקים וחוברות בנושאים בהלכה (כגון: צורבא כיס, צורבא חיילים, צורבא נשים, צורבא חו"ל). המכון פועל היום כמכון עצמאי.

בוגרים ידועים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בהתיישבות הדרום, דבר, 8 במרץ 1942
  2. ^ תיכונן ישיבת כרם ביבנה, הצופה, 19 ביוני 1940
    ישיבת הוועד הראשי של המזרחי, הצופה, 19 ביוני 1940
    סיון, הצופה, 2 באוקטובר 1940
  3. ^ סיור ביבנה, הצופה, 12 במרץ 1941
  4. ^ תיבנה הישיבה "כרם ביבנה", הצופה, 25 באוגוסט 1941; לתכנית כרם ביבנה, הצופה, 28 באוגוסט 1941
  5. ^ זאב אריה ראבינר, רפאל שלמה גוץ ז"ל, הצופה, 13 ביוני 1941
  6. ^ הנגבה, הצופה, 22 בפברואר 1942
  7. ^ כרם ביבנה, הצופה, 12 בנובמבר 1946
  8. ^ הבונה בונה ומגדיל את הונו, הצופה, 13 באוגוסט 1947
  9. ^ נוער דתי ייקלט בבנייני כרם ביבנה, הצופה, 10 ביוני 1949; הרב מ. ד. גרוס, חינוך תורני גבוה, הצופה, 9 במאי 1952
  10. ^ הרב א.י. ברומברג, ישיבת כרם ביבנה, הצופה, 23 בינואר 1953; זרח ורהפטיג, הישיבות החדשות, הצופה, 15 במאי 1953
  11. ^ שמואל אבידור, בת קול נשמעת ביבנה, הצופה, 24 באוגוסט 1956
  12. ^ מפעל החינוך של המזרחי, הצופה, 22 באוגוסט 1955
  13. ^ מחזור ראשון למתיבתא של בני עקיבא, הצופה, 1 באפריל 1956
  14. ^ ק. שבתאי, כרם ביבנה - היתר הוראה וצנחנות, דבר, 31 במאי 1963
  15. ^ הודעה לכל בוגרי, תלמידי וידידי הישיבה, כ"ז ניסן תשע"ג
  16. ^ גיא עזרא, ‏ראש ישיבת 'כרם ביבנה' הודיע על פרישה מתפקידו, באתר "סרוגים", 18 בספטמבר 2016
  17. ^ 17.0 17.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  18. ^ יואל יעקובי, ‏הצד היהודי של הירח, באתר בשבע - ערוץ 7
אורי כהן (רב)

הרב יצחק אורי כהן הוא מרבני הציונות הדתית, המייסד והעומד משנת תשל"ד בראש בית מדרש מר"ץ להכשרת מורים תלמידי חכמים, שיצאו בסיום הכשרתם ליישובי ספר ועיירות פיתוח. לשעבר מרבני ישיבת כרם ביבנה.

איתמר ורהפטיג

איתמר ורהפטיג (נולד ב-תש"ג, 1943) הוא מרצה למשפט עברי באוניברסיטת בר-אילן, חבר בצוות המחקר של "מכון משפטי ארץ" בעפרה ומעורכי כתב העת "תחומין".

דב שוורץ

דב שוורץ (נולד ב-16 באוגוסט 1961) הוא פרופסור למחשבת ישראל, בעבר דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן.

בשנת 2015 זכה בפרס אמת במחשבת ישראל.

דוד חי הכהן

הרב דוד חי הכהן (מזדהה בשם המשפחה כהן; נולד בכ"ב שבט תש"ה (5 בפברואר 1945) בירושלים ליחזקאל וסעידה כדורי - כהן), הוא ראש ישיבת נתיבות ישראל ראש קהילת אורות התורה ורב שכונה בבת ים.

חגי בן ארצי

ד"ר חגִי בן ארצי (נולד בי"ד באייר ה'תש"י, 1 במאי 1950) הוא איש חינוך ומרצה למחשבת ישראל, לתנ"ך ולתלמוד.

חיים אביהוא שוורץ

הרב חיים אביהוא שוורץ (נולד בכ"ח באב ה'תש"ח, 1948) הוא תלמידם של הרב צבי יהודה קוק ושל הרב אברהם אלקנה שפירא, ר"מ אמונה בישיבת מרכז הרב ובישיבת בית אל ונשיא ישיבת טבריה לשעבר. הרב שוורץ כתב כמה ספרים, בפרט על רבותיו האמורים.

חיים יעקב גולדוויכט

הרב חיים יעקב גולדוויכט (ד' באלול ה'תרפ"ה, 24 באוגוסט 1925 - ז' באדר א' ה'תשנ"ה, 6 בפברואר 1995) מייסד וראש הישיבה הראשון של ישיבת כרם ביבנה ישיבת ההסדר הראשונה בארץ ישראל. קיבל בשם "מפעל ישיבות ההסדר" את פרס ישראל לשנת ה'תשנ"א.

חנן פורת

הרב חנן פורת (ט"ו בכסלו ה'תש"ד – ו' בתשרי ה'תשע"ב, 12 בדצמבר 1943 – 4 באוקטובר 2011) היה איש חינוך והגות ישראלי וחבר הכנסת, יו"ר האיחוד הלאומי. נמנה עם מחדשי ההתיישבות היהודית בגוש עציון ומקימי גוש אמונים.

יגאל עמיר

יגאל עמיר (נולד ב־23 במאי 1970) הוא רוצחו של ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין. עמיר רצח את רבין ב־4 בנובמבר 1995, בתום עצרת תמיכה בהסכמי אוסלו. הוא נעצר במקום הרצח, הורשע ונגזר עליו מאסר עולם.

ידידיה כהן

ד"ר אפרים ידידיה כהן (ט"ו בכסלו תרצ"ז, נובמבר 1936 – כ"ו בתמוז תשמ"ד, יולי 1984) היה מזכ"ל תנועת בני עקיבא ועורך ביטאונה "זרעים", מייסד ישיבת הקיבוץ הדתי וראש הישיבה מהקמתה עד פטירתו.

ידידיה צבי שטרן

ידידיה צבי שטרן (נולד ב-13 במרץ 1955), מכונה: ידידיה צ' שטרן, הוא פרופסור למשפטים, כיהן כסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה והוגה דעות בענייני דת ומדינה. כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)

פרופסור יואל אליצור (נולד ב-1949) הוא חוקר ומרצה בתחומי הגאוגרפיה המקראית, תנ"ך, הלשון העברית והלשונות השמיות.

יצחק לוי

הרב יצחק לוי (נולד ב-6 ביוני 1947) הוא איש ציבור ישראלי, היה יושב-ראש המפד"ל, חבר הכנסת ושר מטעמה וחבר הכנסת מטעם האיחוד הלאומי.

מרדכי גרינברג

הרב מרדכי גרינברג (נולד בי"ז בכסלו ה'תש"ג, 1942) הוא רב ציוני-דתי ישראלי, נשיא ישיבת כרם ביבנה שכיהן בראשה עד שנת ה'תשע"ז (2017).

מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא הוא רשת חינוכית ציונית דתית הפועלת בישראל מאז שנת ה'תשי"ד (1954). ראשיתו של המרכז ב"אם ישיבות בני עקיבא" - ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, אשר הוקמה על ידי הרב משה צבי נריה בשנת ה'ת"ש (1940) והמשכו בהקמת "אם האולפנות" בכפר פינס, ישיבות הסדר ומוסדות נוספים. הרשת מונה למעלה מ-60 מוסדות בישראל ובהם ישיבות תיכוניות, אולפנות, ישיבות הסדר, מכללות ובתי ספר תיכוניים. במוסדות הרשת לומדים כ-20,000 תלמידים ותלמידות, ולהם כ-60,000 בוגרים ובוגרות.

יושב ראש המרכז הוא הרב חיים דרוקמן והמנכ"ל הוא אלחנן גלט.

משה צבי וקסלר

הרב משה צבי וקסלר (נולד ב-1950) הוא רב ואיש חינוך דתי לאומי המכהן כראש הישיבה התיכונית בני עקיבא בני ברק.

ניסן סלומינסקי

ניסן סלומינסקי (נולד ב-10 בינואר 1946, כ"ח בטבת ה'תש"ו) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגות המפד"ל והבית היהודי. כיהן כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ויו"ר ועדת הכספים והיה סגן נשיא מכון לנדר.

צפניה דרורי

הרב צפניה דרורי (נולד בא' בניסן תרצ"ז, 13 במרץ 1937) הוא רב העיר קריית שמונה וראש ישיבת ההסדר בעיר. מכהן כיו"ר האגודה להתנדבות וכאב בתי הדין לגיור באזור הצפון.

קלמן בר

הרב קלמן מאיר בר (נולד בא' בטבת ה'תשי"ח, 24 בדצמבר 1957) הוא רבה האשכנזי הראשי של נתניה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.