ישיבת הסדר

ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות בצה"ל במסגרת דתית. ישיבות ההסדר הן ישיבות ציוניות המשתייכות לזרם הדתי לאומי, ונחשבות בחברה זו לשילוב בין החובה הדתית ללמוד תורה ולהתפתח רוחנית, לבין תפיסתה את המחויבות לשרת בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית. תלמידי ישיבות ההסדר (המכונים בני"שים - בני ישיבות) מגיעים ברובם מהזרם הציוני דתי, לאחר סיום הלימודים בתיכון דתי או ישיבה תיכונית. נכון ל-2011, ישנן 68 ישיבות הסדר ברחבי הארץ, ובהן כ-8,500 תלמידים, מהם כ-5,400 נמצאים במסלול ההסדר.[1]

בשנת ה'תשנ"א קיבל מפעל ישיבות ההסדר את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

Hesder logo

הבסיס החוקי להסדר

מעמדן החוקי של ישיבות ההסדר התקבע בתקנות שהוציא שר הביטחון. בסיסו של ההסדר ברעיון הקמת נח"ל תורני, אולם בעקבות החלטת בג"ץ ב-1999 כי יש לקבוע את הסדר דחיית השירות לחרדים בחוק, עוגן בחוק גם הסדר השירות הצבאי המקוצר.[2] עם ביטול חוק טל בהחלטת בג"ץ בחודש פברואר 2012, התבטל גם הבסיס החוקי של ישיבות ההסדר, ביטול זה נכנס לתוקף באוגוסט 2012. בחודש מרץ הגישו חברי הכנסת זבולון אורלב, אורי אורבך ויריב לוין, הצעת חוק חילופית לחוק טל, שמיועדת לעגן מבחינה חוקית את ישיבות ההסדר בנפרד מהישיבות הגבוהות, אולם המפלגות החרדיות מתנגדות לה והיא מתעכבת. מעשית, כיום הצבא מאפשר לדתיים להתגייס דרך מסלול ההסדר גם באופן רשמי (לדוחי הגיוס ניתנת האפשרות לבחור בין ישיבת הסדר למכינה קד"צ).

על המיועדים למסלול ההסדר בצה"ל להיות בוגרי ישיבה תיכונית או לגשת לבחינת בגרות מורחבת בגמרא.[3] בכמה תיכונים דתיים ובכל הישיבות התיכוניות ניתנים לתלמידים ימי חופשה, לאחר קבלת האישור לשירות בהסדר מצה"ל, על מנת שיוכלו ללמוד כמה ימים בישיבות ומכינות שונות ולבחור ביניהן. חופשה זו נקראת "שבוע ישיבה" (שבו"ש).

הגדרתה של ישיבה כישיבת הסדר נעשה בהמלצת איגוד ישיבות ההסדר. ארגון זה גם מייצג את ראשי ישיבות ההסדר במגעים, דיונים, ובקשות מול צה"ל ומשרד הביטחון בנושא שירות וזכויות חיילי הסדר. מספר מועט של ישיבות אינן חברות באיגוד והן מתנהלות מול צה"ל בצורה עצמאית. הגוף האחראי על הקשר בין חיילי המסלול לצבא במהלך השהות בישיבה הוא מדור בני"ש בענף תגבורת סדיר שבמיטב. מדור בני"ש עובד בתיאום עם איגוד ישיבות ההסדר, שהוא עמותה אזרחית.

ישיבות ההסדר

הישיבה בה הוקם לראשונה מסלול "הסדר" הייתה הישיבה הגבוהה "כרם ביבנה", שהוקמה בתחילת שנות החמישים. בעקבות זאת, ראש ישיבת כרם ביבנה, הרב חיים יעקב גולדוויכט, ייצג את ישיבות ההסדר בטקס הענקת פרס ישראל בשנת תשנ"א, שבו הוענק הפרס למפעל ישיבות ההסדר.

מספר המתגייסים לצה"ל במסגרת ההסדר היה בשנת 2009 כ-1,350 תלמידים, שהם יותר מחמישית מבוגרי החינוך הציוני דתי.[4] שאר בוגרי החינוך הציוני דתי הולכים לישיבות גבוהות, מכינות או שרות צבאי רגיל. ישנם גם תלמידי ישיבות הסדר שמחליטים בסופו של דבר לשרת שירות צבאי מלא, כתוספת למסלול או על ידי נטישת מסלול ההסדר באמצעו.

בעת הקמת המכינות הקדם צבאיות, עלתה טענה שהדבר יגרום לתלמידים שלא ללכת לישיבות הסדר, ואף נעשו מאמצים להצר את צעדי המכינות כדי למנוע פגיעה בישיבות ההסדר. בתחילה הייתה אכן ירידה משמעותיות במספר תלמידי ישיבות ההסדר, והמספר ירד ממעל 1,200 תלמידים בשנתון לכ-800, הירידה נראתה אף גדולה משהייתה בגלל גידול במספר הישיבות שהתרחש במקביל, אך לאחר מספר שנים אחוז הפונים לישיבות הסדר חזר לרמתו הקודמת.

סדר היום בישיבה ואופי הלימוד

סדר היום בישיבות ההסדר דומה לישיבות רבות אחרות, ההולכות בעקבות המודל הליטאי של ישיבת וולוז'ין: הקדשת רובו של היום ללימוד מעמיק של תלמוד, המכונה "לימוד בעיון". אולם בחלקן ניתן מקום מכובד גם ללימוד תנ"ך ומחשבת ישראל. בישיבות ההסדר, כמו ברוב הישיבות הגבוהות הציוניות, מקובל לחלק את היום לשלושה חלקים, הנקראים 'סדרים': סדר בוקר בו לומדים "גמרא בעיון", סדר צהריים שבו בעיקר נושאי הלימוד משתנים: לעיתים לומדים "גמרא בבקיאות" (במטרה להקנות ללומד שליטה מקיפה יותר בש"ס), וברוב ישיבות ההסדר מועברים בו שיעורים באמונה, מחשבת ישראל ותנ"ך, וסדר ערב שבו בדרך כלל לומדים "גמרא בבקיאות" ובחלק מהישיבות הלכה או נושאים אחרים. הלימוד עצמו נעשה רוב הזמן בחברותות או בחבורות. עם זאת מתקיימים שיעורים בנושאים שונים במהלך היום, המרכזי שבהם הוא השיעור בגמרא אותו מעביר הר"מ של השיעור (שיעור=מחזור) לאחר "סדר בוקר".

מסלול הלימוד בישיבות ההסדר מדגיש את התרומה לחברה הישראלית. תלמידים רבים מתנדבים במסגרות כגון המשמר האזרחי, מד"א, אגף הרווחה העירוני ועוד, או במסגרות שיוזמת הישיבה.

מיקומן של ישיבות ההסדר מושפע מהשקפת עולם:

  • ישיבות הממוקמות בעיירות פיתוח או באזורי ספר שבהם בנוסף ללימוד בישיבה התלמידים משתדלים להתנדב ולעזור בהרמת המוראל.
  • ישיבות בערים הגדולות, שבהם התלמידים יוצאים לחיזוק התורה בעיר. ובכך להגביר את ההשפעה התורנית והשיח בין הציבור הכללי לציבור הדתי בערים.
  • ישיבות הנמצאות בתחומי יהודה ושומרון, כחלק מחיזוק ההתיישבות היהודית במקום.

מימון

ישיבות ההסדר ממומנות על ידי תשלומי הורים ותמיכה של משרד החינוך ומשרד הביטחון. בנוסף, ישנן ישיבות הזוכות לתמיכה של הרשות המקומית בה הן נמצאות ורוב הישיבות נתמכות בנוסף על ידי תרומות ומענקים של גופים שונים. בשנת 2005 קבלו ישיבות ההסדר כ-548 ש"ח לתלמיד לחודש מתקציב מוסדות תורניים של משרד החינוך ובשנת 2005 כ-408 ש"ח לחודש לתלמיד. הישיבות מקבלות תקציב עבור התלמידים גם בעת שירותם הצבאי.[5]

בשנת 2008 הייתה ההקצבה השנתית של משרד הביטחון לישיבות ההסדר 24 מיליון שקל.[6] בחלוקה ל-7500 תלמידים מדובר על תקציב של כ-270 ש"ח לתלמיד לחודש.

שכר הלימוד שמשולם על ידי ההורים משתנה מישיבה לישיבה אך לרוב נע בין 8000–10000 ש"ח לשנה ומשולם גם על התקופה שבה התלמיד נמצא בצבא.[7]

מסלול ההסדר

מסלול ההסדר הצבאי נמשך כחמש שנים. כל שנה מכונה בפי בני הישיבות "שיעור", בדומה לשמותיהן של הכיתות בבית ספר.

  • שיעור א' - בשנה שלאחר התיכון דוחים בני הישיבות את הגיוס לצבא בשנה (דחיית גיוס, דח"ג) ומקדישים ימיהם ללימוד.
  • שיעור ב' - לרוב, בתחילת השנה (או בסוף השנה שלפניה) עוברים התלמידים חיול חלקי, אך ממשיכים ללמוד בישיבה עד גיוס מרץ או אוגוסט (לפי החלטת הישיבה). במקרה כזה, נחשבת לתלמידים התקופה כשירות צבאי ללא תשלום (של"ת). לאחר מכן, מצטרפים התלמידים למסגרת הצבאית הרגילה.
  • שיעור ג' - בשנה זו נמשך השירות הצבאי הרגיל. תקופה זו נמשכת שנה וחמישה חודשים.
  • שיעור ד' - בשנה הראשונה לאחר השירות הרגיל מחויבים השייכים למסלול ההסדר ללמוד בישיבה. שנה זו נחשבת להם כשנת שירות ללא תשלום.
  • שיעור ה' - הלימוד בישיבות נמשך במהלך שיעור ה', והשיחרור מהשירות ללא תשלום נעשה החל מאמצע השנה.

בחלק מישיבות ההסדר, מתבצע הגיוס בפועל בסוף שעור ג', כשנה מאוחר יותר מאשר בשאר הישיבות, וכן גם זמן השחרור מן הישיבה נדחה בשנה, לסוף שעור ו'.

תלמידים רבים נשארים בישיבה שנים רבות מעבר להתחייבותם במסגרת ההסדר. רבים מהם עוסקים בתקופה זו בלימודי רבנות ודיינות.

מסלול הפיקוד בישיבות ההסדר

במקביל לתרומת תלמידי ישיבות ההסדר לשורות הלוחמים ישנה תרומה משמעותית בתחום הפיקוד. תלמידים רבים מישיבות ההסדר יצאו לפיקוד וקצונה במהלך שירותם הצבאי. במהלך שנות המילואים אף מילאו תפקידי פיקוד ברמות שונות ואף תפקידי קצונה בכירה. ישיבות ההסדר יצרו תופעה חדשה של רבנים תלמידי חכמים וראשי ישיבות שמשרתים בצבא בתפקידי פיקוד וקצונה. בקרב ישיבות ההסדר ישנם רמי"ם וראשי ישיבות בעלי דרגות קצונה. ביניהם ניתן לציין את הרבצ"ר לשעבר הרב אביחי רונצקי (תא"ל במיל'), הרב יהושע בן-מאיר (אל"ם במיל'), הרב אליעזר שנוולד (אל"ם במיל'), הרב יובל שרלו (רס"ן במיל'), הרב רא"ם הכהן (רס"ן במיל'), הרב חברון שילה (רס"ן במיל') הרב מאיר כ"ץ (רס"ן במיל'), הרב ברוך גנות (סא"ל במיל') ואחרים.

אופיו של השירות הצבאי בפועל בהסדר

חייל המתגייס במסלול ההסדר מחויב בשירות חובה - מתוכו שלוש שנים ושבעה חודשים בישיבה (המכונה של"ת) וכשנה וחמישה חודשים בשירות צבאי פעיל (שר"פ)[8], ולעיתים יותר (למשתתפים בקורסים כגון: חובשים, מ"כים, קצינים וכו'). אורך השירות אינו קבוע, ותלוי בצרכי הצבא המשתנים, וכן בתפקידו של החייל. חיילים בתפקידי העורף משרתים כיום גם כשנה וחמישה חודשים כמו חייל בני"ש קרבי רגיל, ואילו חיילים בתפקידי פיקוד משרתים יותר.

במהלך שירותם הצבאי משרתים חלק מתלמידי ההסדר בצוותא במחלקות מיוחדות להם, אשר מפוזרות בסוף מסלול ההכשרה הקרבי וחלקם משרתים במחלקות "מעורבות", מתחילת השירות. חיילים לא קרביים, אשר מהווים מיעוט בהסדר, עוברים רק את הטירונות יחדיו.

של"ת

של"ת, ראשי תיבות של "שירות ללא תשלום" - הוא החלק העיקרי של השרות לתלמידי ישיבות ההסדר. ברוב הישיבות התלמידים דוחים את השירות הצבאי בשנה כך שהלימודים בשנה הראשונה הם בגדר התנדבות. רק בסוף שנה זו או במהלך השנה השנייה (תלוי בישיבה) הם מצטרפים למסגרת צבאית. ההצטרפות לצבא כרוכה בתהליך חיול. בשונה מהמסלול הרגיל לאחר החיול תלמידי ההסדר אינם עולים על מדים אלא נחשבים כמשרתים בשל"ת. סך משך השל"ת, לפני השירות בפועל ולאחריו, הוא כשנתיים וחצי. משך זמן השרות בפועל (שר"פ) הוא כשנה וארבעה חודשים. במשך השירות בפועל, בניגוד לתקופת השל"ת, החיילים מחויבים, ככל חייל אחר, בלבוש צבאי ובנשיאת חוגר.

תוכניות אחרות בעלות אופי דומה

ישנן ישיבות בעלות מתכונת דומה, המשלבות שירות צבאי עם לימוד תורה, אך במתכונת אחרת.

שילוב

במסלול זה משרתים התלמידים שירות צבאי מלא, בן שלוש שנים. השירות מפוצל לשתי תקופות בנות שנה וחצי כל אחת, כאשר באמצע השירות הם חוזרים לתקופת לימודים בישיבה.

המסלול נוסד בידי ישיבות הקיבוץ הדתי, ישיבת מעלה גלבוע וישיבת הקיבוץ הדתי בעיון צורים, שנסגרה בשנת 2008. בעשור השני של המאה ה-21 הצטרפו למסלול גם ישיבת מחניים וישיבת מטיבתא בכרמיאל.

שסדר

ישיבת אופקים וישיבת מודיעין בראשות הרב אליעזר שנוולד, השייכות לקבוצת הלא-מזדהות, הייתה הראשונה לפעול במתכונת המכונה שֵסדֵר (הֶלְחֵם של שש + הסדר). כפי ששמה מרמז, אורכה של התוכנית הוא שש שנים, שהן שנה אחת יותר מבמסלול ההסדר הרגיל. חלוקת השנה הנוספת שונה בין המסלולים השונים, אך לפחות חצי ממנה מנוצל לטובת שירות צבאי ארוך יותר.

מסלול השסדר נוצר כחלופה למסלול ההסדר הישן, והתגבש כתוצאה מתפיסה שהצרכים של השרות הצבאי שונים משהיו בעת נוסד מסלול ההסדר, וכי יש צורך בהארכה של תקופת הלימוד בישיבה לפני עזיבתה, למען התלמידים בפרט, ולטובת כלל עולם לימוד התורה.

המסלול מורכב מחמישה חלקים:

  1. תקופת לימוד בישיבה, בת שנה וחצי.
  2. תקופת שירות ראשונה, בת עשרה חודשים, שבה מקבל הלוחם הכשרה בפלוגת מסלול.
  3. תקופת לימוד שנייה, בת עשרה חודשים.
  4. תקופות שירות שנייה, בת שנה, בפלוגה מבצעית.
  5. תקופת לימוד שלישית, בת שנתיים.[9]

בפועל, קיים הבדל בין מסלול השסדר לבין מסלול ההסדר הרגיל גם באופי השירות: אחוז החיילים המשרתים בתפקידי פיקוד במסלול זה גבוה יותר מאשר בהסדר הרגיל: כשמונים אחוז מהתלמידים פונים לפיקוד וכחמישים אחוז ממשיכים לקצונה. [דרוש מקור: מנלן?]

נכון לשנת תשע"ו, יש שלוש ישיבות שתלמידיהן משרתים במסלול השסדר: ישיבת מאיר הראל במודיעין, בה הוקם המסלול, ובשלוחות: "שסדר אונו" בקריית אונו ובישיבת ההסדר אופקים.

הסדר מרכז

הסדר מרכז הוא מסלול המיועד לבני הישיבות הגבוהות. אורך השירות הצבאי בפועל במסלול זה נע בין חצי שנה לשנה וחצי בהתאם ליחידה. תלמיד הישיבה במסלול מתחייב ללמוד בישיבה עד גיל 26. מסלול זה מותאם לתלמידים המעוניינים בעתיד תורני ובלימודים ארוכי טווח. הישיבה שפיתחה אותו היא ישיבת מרכז הרב והמסלול קרוי על שמה. מאפיין נוסף במסלול זה הוא שהפונים אליו אינם מתגייסים ליחידות המיוחדות לבני הישיבות אלא משתלבים ביחידות רגילות. בתקופת הלימוד מעמדם של אנשי מסלול זה מוגדר כדחיית שירות ולא כשירות ללא תשלום, כמעמדם של בני ישיבות ההסדר.

שילובים

ב-2008 החל לפעול מסלול "שילובים" הכולל שנתיים שירות צבאי ושנתיים לימוד בישיבה. המסלול קיים בישיבת היכל אליהו ובשלוחתה ישיבת "אורות משה" בראש העין.

מסלול השילובים מורכב משלשה פרקים:

  1. פרק לימוד בישיבה (שנה) (במהלכו תחילת חיול חלקי).
  2. פרק שירות רגיל בצבא (שנתיים).
  3. פרק לימוד בישיבה (שנה).

סה"כ : 4 שנים (שנתיים-שירות צבאי, שנתיים-לימוד בישיבה).[10]

ההסדר בדעת הקהל

אף שמדי פעם עולים קולות של טרוניה בקרב חלק מהציבור על קיצור השירות הצבאי לחתך כה גדול של אוכלוסייה, בדרך כלל זכו ישיבות ההסדר להערכה רבה בצה"ל ובציבור, במיוחד על רקע סירובם של החרדים לשלוח את בניהם לצה"ל, ועל רקע המוטיבציה הגבוהה של חיילי ההסדר ואיכותם האנושית.[11]

באמצע פברואר 2006 הגישה ועדה בראשות פרופ' אבי בן-בסט דו"ח, הקובע כי יש לקצר את שירות החובה בצה"ל. אחד הסעיפים בדו"ח היה ביטול המסלולים הייחודיים, בהם מסלול ההסדר.

לאחר רצח רבין בידי יגאל עמיר, בוגר ישיבת הסדר, נשמעו קולות[דרוש מקור] שקראו לפירוקן של המסגרות הצבאיות הישיבתיות, ועלה החשש שהן יהוו מצע למרדנות ימנית קיצונית. בחשש זה עסק גם הסרט "ההסדר" (ישראל, 2002), אשר מתאר תלמידי ישיבת הסדר המתכננים לפוצץ את מסגדי הר הבית.

מכיוון אחר התעוררה מחלוקת בשל התעקשותם של רבני הישיבות על כללי צניעות שיונהגו בבסיסים שבהם חייליהם משרתים. בסופו של דבר צה"ל התרצה לחלק מדרישותיהם בנושא זה והטיל הגבלות מסוימות על לבוש חיילות ועל שירות של מדריכות ספורט הנמצאות יחד עם בני הישיבות.

ההסדר וסוגיית הסרבנות

עם תחילת ההכנות ליישום תוכנית ההתנתקות, ביולי 2005, דווחו מקרים לא מעטים של הצהרות על סרבנות בקרב חיילי הסדר. הצבא הזהיר כי סרבנות של חייל הסדר עלולה להביא להוצאתו הן מיחידתו והן ממסלול ההסדר, מה שיאריך את שירותו הצבאי בשנה וחצי נוספות.[12] במקרה אחד פוזרה מחלקת בני ישיבות אחר שתשעה מחייליה סירבו פקודה.[13] לצד זאת, במהלך יישום התוכנית נשמר הצבא מהכנסת יחידות הסדר (כמו גם יחידות אחרות בהם משרתים דתיים רבים שירות סדיר) למעגלי הפינוי הפנימיים.

באוגוסט 2007, בעקבות פינוי הבתים בשוק הסיטונאי בחברון, התרחש אירוע מרוכז נוסף של סרבנות חיילי הסדר, בתמיכת מספר רבנים. בעקבות התקרית הודחו 12 לוחמים מהיחידה.

השלכות לישיבות בעקבות סרבנות

אחר ההתנתקות, תבע ראש אמ"ש האלוף אלעזר שטרן את התפטרותם של שני ראשי ישיבות הסדר שהטיפו לסרבנות בפומבי, ואיים בהוצאת ישיבותיהם מחוץ להסדר אם לא יתפטרו. עם זאת, איומו לא התממש.

בתאריך 13 בדצמבר 2009, לאחר הנפת שלטים נגד פינוי יהודים בטקס השבעה של טירוני חטיבת כפיר, הורה שר הביטחון, אהוד ברק, על הוצאתה של ישיבת הר ברכה בראשותו של הרב אליעזר מלמד מן ההסדר. צעד זה בא בעקבות הודעתו של ראש הישיבה שלא יגיע לשימוע אליו זומן אצל שר הביטחון. בנימוקו לכך אמר שר הביטחון כי "מעשיו ודבריו של הרב אליעזר מלמד מערערים את יסודות הדמוקרטיה הישראלית, דבריו עודדו והסיתו חלק מתלמידיו לסרבנות, להפגנות ולפגיעה ברוח צה"ל, ומשכך, אין להם מקום במדינה מתוקנת. חובה עלינו להקפיד ולשמור את צה"ל מחוץ לוויכוח הפוליטי".

ב-2017 אישרה ועדת החוץ והביטחון תקנות לפיהן שר הביטחון לא יוכל להוציא מההסדר ישיבות שראשיהן קוראים לסירוב פקודה.[14]

מיפוי הישיבות

ישיבות ההסדר הן ישיבות ציוניות ותלמידיהן כמעט תמיד משתייכים לציונות הדתית. למערך ישיבות ההסדר משתייכות ישיבות מכל תתי הזרמים של הישיבות הציוניות, שכן תלמידים המעוניינים במסלול ההסדר הם המאגר הגדול ביותר של תלמידים פוטנציאליים לישיבות. עם זאת, ישנן ישיבות ציוניות המעדיפות שלא להיות ישיבות הסדר מסיבות אידאולוגיות, בעיקר ישיבות מרכז הרב והר המור וחלק מבנותיהן, והן נקראות ישיבות גבוהות. גם ישיבות אלו, ברובן, מאפשרות לתלמידיהן להתגייס לצה"ל במסגרת ההסדר דרך ישיבת הסדר אחרת, או כגיוס רגיל לתקופה של שלוש שנים. גם בחלק מישיבות ההסדר מתקיים במקביל מסלול של ישיבה גבוהה.

בשנת 2009 היו 47 ישיבות הסדר ברחבי הארץ, ובהן יותר מ-7500 תלמידים,[15] ובתחילת 2013 היו כ-70 ישיבות.

לקריאה נוספת

  • "החינוך הדתי בגבורותיו", המרכז לחינוך דתי בישראל, ה'תשמ"ז, עמודים 401–405

קישורים חיצוניים

מאמרים

מידע

הערות שוליים

  1. ^ הנתונים נמסרו בהתכתבות עם מנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר איתן עוזרי, הנתון לגבי מספר התלמידים הכולל (8,500) הוא הערכה בלבד.
  2. ^ חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, סעיף 9, באתר "נבו"
  3. ^ דחיית גיוס, אתר "הסדר"
  4. ^ חגי הוברמן, לראשונה יתגייסו חיילי ההסדר בימי הגיוס של חטיבותיהם ולא ביום נפרד, מצב הרוח, כ"ו באדר תש"ע
  5. ^ אורלי לוטן ואליעזר שוורץ, מדרשות תורניות לבנות, מחלקת מידע ומחקר של הכנסת, 5 בספטמבר 2006
  6. ^ אנשיל פפר וחיים לוינסוןצה"ל מעביר יותר ממיליון ש' בשנה לשתי ישיבות סרבניות, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2009
  7. ^ הכל על מסלול ה"הסדר", אתר סטנדר
  8. ^ יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, הכנסת מרכז המחקר והמידע, 25 יוני 2012
  9. ^ רקע כללי באתר הישיבה
  10. ^ אורנית עצר, גיוס ראשון למסלול "שילובים", באתר ערוץ 7, 18 באוקטובר 2010
  11. ^ ניר קוסטי, קרובים להסדר, באתר דובר צה"ל (לקוח מכתב העת "במחנה" גיליון 22 משנת 2008)(הקישור אינו פעיל)
  12. ^ חנן גרינברג, היום: פגישת הרמטכ"ל עם ראשי ישיבות ההסדר, באתר ynet, 18 ביולי 2005
  13. ^ חנן גרינברג, בשל הסרבנות: פוזרה מחלקת בני הישיבות בגדוד לביא, באתר ynet, 27 ביולי 2005
  14. ^ שירית אביטן כהן, ישיבות שראשיהן יקראו לסירוב פקודה - לא ייפגעו, באתר nrg‏, 25 ביולי 2017
  15. ^ צבי זינגר וניסן שטראוכלר, הרב או האלוף, "ידיעות אחרונות", 18 בנובמבר 2009
  16. ^ נדב שרגאיעל קו חברון-תל אביב, באתר הארץ, 01 במאי 2006
  17. ^ אתר ישיבת אורות אביב
  18. ^ עפרה לקס, ‏בקו חברון-ת"א, באתר בשבע - ערוץ 7, 05 באוקטובר 2008
ישיבת אור עציון

ישיבת אור עציון הוא שמן של ישיבת הסדר (ובה גם מסלול של ישיבה גבוהה) וכן של ישיבה תיכונית שלצדה פנימייה צבאית, שתיהן בראשות הרב חיים דרוקמן. המוסדות נמצאים במרכז שפירא, שבין אשקלון לקריית מלאכי, ומשתייכים לרשת ישיבות בני עקיבא. הישיבה התיכונית הוקמה בשנת תש"ך (1960), על ידי המועצה האזורית שפיר. שמה של הישיבה ניתן לה כהנצחה לזכרם של בני גוש עציון ולוחמיו, אשר נפלו במלחמת השחרור. הישיבה הוקמה בראשונה כישיבה תיכונית חקלאית על ידי משה מושקוביץ ובראשה הועמד הרב חיים בנימיני.ב־1977 (ה'תשל"ז) הוקמה ישיבת ההסדר (הפועלת גם כישיבה גבוהה), וב־1980 הוקמה ליד הישיבה התיכונית פנימייה צבאית לפיקוד, במתכונת הפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה.

ישיבת אמי"ת אורות שאול

ישיבת אורות שאול היא ישיבת הסדר בראשות הרב יובל שרלו והרב תמיר גרנות השוכנת כיום בשכונת שפירא שבתל אביב. בישיבה לומדים כמאה תלמידים, חלקם בשירות פעיל בצה"ל. בין תוכניות הלימוד: בית מדרש "שערים" לבוגרי צבא ומכון להכשרת מורים בשיתוף עם מכללת הרצוג.

ישיבת בית אורות

ישיבת בית אורות היא ישיבת הסדר השוכנת בהר הזיתים בירושלים, סמוך לאוניברסיטה העברית. בישיבה מכון ללימוד הוראה, תוכנית עיון אליבא דהלכתא וכולל ללימוד רבנות. "בית אורות" הוא גם שמה של שכונה יהודית קטנה בסמוך לישיבה.

ראש הישיבה הוא הרב דני איזק.

ישיבת ברכת יוסף

ישיבת ברכת יוסף (מוכרת גם בשם: ישיבת אלון מורה) היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה השוכנת באלון מורה.

ישיבת הגולן

ישיבת הגולן היא ישיבת הסדר השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא. הישיבה משלבת לימוד תורה עם שירות צבאי בכל יחידות צה"ל. הישיבה שוכנת ביישוב חיספין שבדרום רמת הגולן. בראש הישיבה עומד הרב יואל מנוביץ'. הישיבה ממשיכה את האידאולוגיה של ישיבת מרכז הרב וחלק מהרבנים, הם בוגרי ישיבה זו.

ישיבת ההסדר נתיבות

ישיבת ההסדר "אהבת ישראל" היא ישיבת הסדר בנתיבות. הישיבה הוקמה בשנת ה'תש"ס (2000) ובה כמאה תלמידים, מתוכם כ-30 בפרק השירות הצבאי. הישיבה הוקמה על ידי הרב ישראל פרידמן בן-שלום (האדמו"ר מפאשקן), בנו שמוליק בן-שלום והרב דוד אסולין המכהן כראש הישיבה.

ישיבת ההסדר קריית שמונה

ישיבת ההסדר קריית שמונה היא ישיבת הסדר המונה כ-220 תלמידים. היא נוסדה בשנת 1977 על ידי הרב צפניה דרורי.

ישיבת ההסדר קרני שומרון

ישיבת ההסדר קרני שומרון הידועה גם כקרנ"ש היא ישיבת הסדר שנוסדה בשנת 1980 שנתיים לאחר הקמת ההתנחלות קרני שומרון. לאחר כמה שנים שבהן שכנה הישיבה בצריפים הצליח מנהל הישיבה הראשון, יגאל המאירי, להקים קמפוס של מבני קבע במרכז היישוב, בו שוכנת הישיבה כיום. לאחר שביסס את הישיבה, פרש יגאל המאירי מתפקידו, והחליפו ליאור ליפשיץ בוגר הישיבה. במהלך שנת ה'תשע"ו 2016 החל למלא את תפקיד מנהל הישיבה - אלי כהן, בוגר הישיבה.

ישיבת הכותל

ישיבת הכותל היא ישיבת הסדר, השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא. הישיבה הוקמה לאחר סיום הקרבות ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בח' באב ה'תשכ"ז (אוגוסט 1967).

ישיבת הסדר חולון

ישיבת הסדר חולון היא ישיבת הסדר המשתייכת למרכז ישיבות בני עקיבא בחולון. בראש הישיבה עמד בשנים ה'תשס"ד - ה'תשע"ז (2004 - 2017) הרב אלעזר אהרנסון ובאלול ה'תשע"ז החליף אותו הרב אביב זגלמן. הישיבה הוקמה בשנת ה'תשס"ד (2004) בשכונת "נאות שושנים" הנמצאת במרכז העיר. בראשית דרכה לקחה על עצמה ישיבת מעלות, בראשות הרב יהושע ויצמן, את אחזקתה הכלכלית של הישיבה. משנת ה'תשס"ו (2006) הישיבה פועלת כגוף עצמאי. כיום לומדים בה כ-60 תלמידים ואברכים.

הישיבה עצמה מהווה גם גרעין תורני הפועל בעיר. לישיבה כעשרים אברכים הגרים בעיר, וסביב הישיבה הצטרפו כעשר משפחות נוספות.

ישיבת הר ברכה

ישיבת הר ברכה היא ישיבת הסדר הנמצאת בהר ברכה בשומרון. הישיבה הוקמה בחודש אלול ה'תשנ"ב, 1992, על ידי הרב אליעזר מלמד, שכיהן כראש הישיבה, ובמשך שנתיים (הת'שע"ו - הת'שע"ח) פרש מראשות הישיבה והחליפו הרב גור גלון, ובשנת ה'תשע"ט חזר הרב מלמד לכהן כראש הישיבה. הישיבה ממשיכה את הקו האידאולוגי של ישיבת מרכז הרב שבה למדו ראש הישיבה והרב זאב סולטנוביץ'.

לישיבה חלק מרכזי בפיתוח היישוב הר ברכה ורבים מבוגריה קובעים בו את בתיהם.

ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה בתשכ"ח. הישיבה מתאפיינת בלימוד גמרא בשיטת בריסק, בעיסוק נרחב בלימוד תנ"ך ובקו מחשבתי ליברלי יחסית, לא מעט על פי דרכם של ראשי הישיבה הראשונים, הרב יהודה עמיטל והרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין.

בישיבה לומדים מאות תלמידים, מישראל ומחוץ לה, ועשרות אברכים[דרוש מקור]. משולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת תוכנית "דרכנו". יש לה אלפי בוגרים.

ישיבת מעלות

ישיבת מעלות יעקב (על שם הרב ד"ר יעקב הרצוג) היא ישיבת הסדר השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא. הישיבה ממוקמת בעיר מעלות-תרשיחא שבגליל המערבי. בראש הישיבה עומד הרב יהושע ויצמן.

ישיבת נוה דקלים

ישיבת נוה דקלים (במקור ישיבת ימית) היא ישיבת הסדר ששכנה בימית שבסיני, בנוה דקלים שבגוש קטיף וכיום ממוקמת באשדוד. בראשות הישיבה עומד הרב דוד גבריאלי.

ישיבת עתניאל

ישיבת עתניאל, הנקראת באופן רשמי בית ועד הר חברון, היא ישיבת הסדר ביישוב עתניאל, מהישיבות הגדולות בציונות הדתית. הישיבה, שבראשה עומדים הרבנים רא"ם הכהן ובנימין קלמנזון, מאופיינת בקו חינוכי נאו-חסידי-ארצישראלי ופתוח.

ישיבת שיח יצחק

ישיבת שיח יצחק היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הממוקמת בגבעת הדגן שבישוב אפרת שבגוש עציון, ובראשה עומדים הרב יאיר דרייפוס והרב ד"ר נעם סמט.

מדרשה תורנית לנשים

מדרשה תורנית לנשים היא מוסד תורני לנשים הכולל לימוד תורה אינטנסיבי במגוון מקצועות היהדות. ברוב המדרשות ניתן דגש על התודעה הדתית של הלומדות, ולכן הציר המרכזי של הלימודים הוא לרוב סביב מחשבת ישראל. בנוסף נלמדים במדרשות תחומים כמו מקרא, הלכה, ובחלק מהמדרשות אף חסידות. הגמרא נלמדת בחלק מהמדרשות, ברמת אינטנסיביות משתנה. בדרך כלל מדובר על לימוד של סוגיות מסוימות (בעיקר באגדה) בלבד, לעיתים תוך תרגום לעברית, אך בחלק מהמדרשות ישנו לימוד מעמיק הכולל לימוד שיטתי של מסכת שלמה.

היקף הלימודים המהווה תוכנית מלאה במדרשות, הוא בדרך כלל לימוד של שנה או שנתיים מלאות, בדרך כלל לפני או אחרי שירות לאומי. הקף כזה מקביל לזה של מכינות קדם צבאיות, בהן גם תוכן הלימודים (הכולל עיסוק מועט בגמרא) דומה. רק מעט מדרשות, דוגמת זו שבמגדל עוז, מקיימות הקף לימודים דומה לזה של ישיבת הסדר, בדרך כלל תוך שילוב של תואר אקדמי או תעודת הוראה. תופעה מקבילה לאברכים בישיבות הלומדים בישיבה שנים רבות, אינה קיימת כיום, ורק המלמדות במדרשות ממשיכות לעסוק בתורה כמרכז חייהם גם בגיל מאוחר.

קיימות היום לפחות 25 מדרשות תורניות לבנות הפזורות ברחבי ישראל, שבהן לומדות כ-1,000 בנות, לפני ואחרי שרות צבאי או לאומי, בתוכנית מלאה, ועוד כ-2,500 נשים ונערות בתוכניות חלקיות.

נוה דקלים

נוה דקלים הייתה התנחלות ויישוב קהילתי דתי במרכז גוש קטיף, אשר פונה ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות. כונה גם בשם "בירת גוש קטיף".

עתניאל

עָתְנִיאֵל (קראו: עותניאל) היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בדרום הר חברון, השייך למועצה אזורית הר חברון. היישוב נוסד בד' בחשוון ה'תשמ"ד (11 באוקטובר 1983), ונקרא על שם השופט עתניאל בן קנז. עתניאל יושבת בין הערים הפלסטיניות יטא ודאהרייה, ליד כביש 60 המחבר את ירושלים ובאר שבע. עתניאל מהווה מרכז אזורי בהר חברון ויש בה מוסדות חינוך רבים: ישיבת הסדר, ישיבה תיכונית ובית ספר יסודי אזורי לילדי היישוב והאזור. היישובים היהודיים הסמוכים לעתניאל הם בית חגי מצפון ושמעה ומצפה אשתמוע מדרום.

רשימת ישיבות ההסדר
שם הישיבה מיקומה תאריך ייסוד ראש הישיבה הערות
ישיבת כרם ביבנה ליד קבוצת יבנה בקריית חינוך נפרדת ה'תשי"ג הרב גבריאל סרף והרב אהרן פרידמן חלוצת ישיבות ההסדר, הוקמה על ידי הרב חיים יעקב גולדוויכט.

הרב מרדכי גרינברג מכהן כנשיא הישיבה

ישיבת ההסדר שעלבים שעלבים ה'תשכ"א הרב מיכאל ימר נוסדה על ידי הרב מאיר שלזינגר
ישיבת הכותל הרובע היהודי ה'תשכ"ז הרב ברוך וידר ייסד אותה הרב ישעיהו הדרי ולאחריו שימשו בראשה תקופות קצרות הרב חיים כ"ץ והרב מרדכי אלון
ישיבת הר עציון אלון שבות ה'תשכ"ח הרב יעקב מדן, הרב ברוך גיגי, הרב משה ליכטנשטיין מייסד הישיבה הוא הרב יהודה עמיטל, ואליו הצטרף הרב אהרן ליכטנשטיין
ישיבת ניר קריית ארבע ה'תשל"ב הרב אליעזר ולדמן, הרב דוב ליאור
ישיבת הגולן חיספין ה'תשל"ב הרב אמנון שוגרמן והרב יואל מנוביץ'  
ישיבת מעלות יעקב מעלות ה'תשל"ה הרב יהושע ויצמן בעבר שימשו בראשות הישיבה הרב דיקמן ולאחריו הרב מילר
ישיבת נוה דקלים אשדוד ה'תשל"ה הרב דוד גבריאלי הוקמה בימית על ידי הרב יעקב אריאל, עברה לנוה דקלים לאחר הפינוי מימית, ולאחר ההתנתקות עברה לאשדוד.
ישיבת קריית שמונה קריית שמונה ה'תשל"ז הרב צפניה דרורי והרב ישראל קירשטיין נוסדה על ידי הרב צפניה דרורי והרב אפרים שחור  
ישיבת ברכת משה מעלה אדומים ה'תשל"ז הרב נחום אליעזר רבינוביץ', הרב חיים סבתו והרב יצחק שילת נוסדה על ידי הרב חיים סבתו והרב יצחק שילת
ישיבת שבות ישראל אפרת ה'תשל"ז הרב יהושע בן-מאיר הישיבה הוקמה ביישוב תקוע, עברה לאפרת והייתה מספר שנים ביישוב גבעות
ישיבת אור עציון מרכז שפירא ה'תשל"ח הרב חיים דרוקמן שייכת למרכז ישיבות בני עקיבא
ישיבת שילה שילה ה'תשל"ט הרב מיכאל ברום האתר הרשמי של ישיבת שילה
ישיבת ההסדר קרני שומרון קרני שומרון ה'תשמ"א הרב שמואל הבר והרב אברהם קורצוויל האתר הרשמי של ישיבת קרנ"ש.
ישיבת בית אורות מזרח ירושלים ה'תש"ן הרב דני איזק  
ישיבת מדברה כעדן מצפה רמון ה'תשנ"א הרב צבי קוסטינר הישיבה הוקמה בתחילה, בעיר דימונה על ידי שמוליק בן שלום
ישיבת הר ברכה הר ברכה ה'תשנ"א הרב אליעזר מלמד בין דצמבר 2009 ליולי 2013 הישיבה הייתה מחוץ למסלול ההסדר.  
בית ועד לתורה הר-חברון עתניאל ה'תשנ"ג הרב בנימין קלמנזון והרב רא"ם הכהן  
ישיבת ירוחם ירוחם ה'תשנ"ד הרב אליהו בלומנצויג מייסדי הישיבה הם הרב אליהו בלומנצויג ושמוליק בן שלום. לפני הקמתה ביקשו רשות מראש ישיבת מדברה כעדן שהייתה אז בדימונה, כדי לא לפגוע בה.
ישיבת שדמות נריה שדמות מחולה ה'תשנ"ד הרב שלמה רוזנפלד  
ישיבת רמת גן רמת גן ה'תשנ"ד הרב יהושע שפירא חלוצת הישיבות בגוש דן
ישיבת המאירי ירושלים ה'תשנ"ה הרב שמואל זעפרני שייכת למכללה האקדמית הדתית לחינוך מכללת ליפשיץ, הלימודים האקדמאים מתחילים בשיעור א'.
אפיקי דעת שדרות ה'תשנ"ה הרב דוד פנדל
ישיבת ברכת יוסף אלון מורה ה'תשנ"ה הרב אליקים לבנון הישיבה התחילה ככולל בשנת תש"מ והפכה לישיבה גבוהה בשנת תשנ"ו, האתר של ישיבת אלון מורה.
ישיבת נהר דעה נהריה ה'תשנ"ה הרב ישעיהו מייטליס והרב משה אדלר נוסדה על ידי הרב ישעיהו מייטליס והרב חיים רטיג
ישיבת היכל אליהו כוכב יעקב ה'תשנ"ז הרב שאול דוד בוצ'קו בנוסף למסלול הסדר רגיל החל משנת 2008 קיים מסלול שילובים - שנה ישיבה שנתים צבא שנה ישיבה.
ישיבת שיח יצחק אפרת ה'תשנ"ו הרב יאיר דרייפוס, הרב ד"ר נעם סמט נוסדה על ידי הרב שג"ר, ישיבה זו אינה חברה באיגוד ישיבות ההסדר.
ישיבת ההסדר ראשון לציון ראשון לציון ה'תשנ"ו הרב שלמה לוי  
ישיבת צפת צפת ה'תשנ"ז הרב אייל יעקובוביץ נוסדה על ידי הרב בניהו ברונר  
ישיבת איילת השחר אילת ה'תשנ"ח הרב יוסי רודריגז  
ישיבת אמי"ת אורות שאול רעננה ה'תשנ"ח הרב יובל שרלו והרב תמיר גרנות  
ישיבת תקוע תקוע ה'תשנ"ט הרב חיים כפרי נשיא הישיבה הוא הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).אתר ישיבת תקוע
ישיבת ההסדר מעלה אפרים מעלה אפרים ה'תש"ס הרב מיכאל אהרונוב ישיבה זו אינה חברה באיגוד ישיבות ההסדר.
ישיבת לב לדעת שדרות ה'תש"ס הרב שלמה בנימין שלוחה של ישיבת ההסדר בשדרות
ישיבת אור וישועה חיפה ה'תשס"א הרב אליהו זייני  
ישיבת אורות אביב שכונת שפירא בדרום תל אביב ה'תשס"א הרב מישאל כהן הוקמה על ידי הרב מישאל כהן יחד עם הרב יצחק צורישדי,[16] ביוזמת הרב מרדכי אליהו שהיה פטרון של הישיבה. בישיבה כ-50 תלמידים.[17][18]
ישיבת נתיב טפחות הגליל התחתון התשס"א הרב אייל גריינר הישיבה הוקמה על ידי הרב אייל גריינר והרב אביגדור ויצמן.
ישיבת אהבת ישראל בנתיבות נתיבות ה'תשס"ב הרב דוד אסולין נוסדה על ידי שמוליק בן שלום והרב ישראל בן-שלום, לאתר הרשמי של ישיבת 'אהבת ישראל'  
ישיבת בינות רעננה ה'תשס"ב הרב חיים רטיג  
ישיבת הר שלום ("ישיבת חומש") מצפה אשתמוע ה'תשס"ב הרב איציק אמיתי, הרב איציק אידלס הוקמה ביישוב חומש על ידי ישיבת ברכת יוסף (אלון מורה) ובעקבות תוכנית ההתנתקות, בה פונה היישוב, שהתה הישיבה למשך שנה במכללה באלון מורה ובתמוז ה'תשס"ו עברה למצפה אשתמוע. הישיבה, המונה כ-40 תלמידים, אושרה כישיבת הסדר ביולי 2008.
ישיבת ההסדר עכו עכו ה'תשס"ג הרב יוסי שטרן נפתחה כשלוחה של ישיבת מעלות
ישיבת חולון חולון ה'תשס"ד הרב אלעזר אהרונסון נפתחה כשלוחה של ישיבת מעלות
ישיבת כרמיאל כרמיאל ה'תשס"ד הרב יעקב ידיד האתר הרשמי
ישיבת ברכת התורה (שבי שומרון) שבי שומרון ה'תשס"ד הרב יהושע שמידט  
ישיבת מאיר הראל מודיעין ה'תשס"ה הרב אליעזר שנוולד הישיבה על שם סמ"ר מאיר שנוולד שנהרג בפיגוע בכפר דרום וסגן הראל שרם שנהרג בלבנון, ישיבה זו אינה חברה באיגוד ישיבות ההסדר.
אש התורה תל אביב ה'תשס"ה הרב ניר יעקב מס חלק ממוסדות אש התורה העולמית, ישיבה זו אינה חברה באיגוד ישיבות ההסדר.
ישיבת ארץ הצבי פדואל נוסדה הרב מאיר כ"ץ הרב שפירא שכיהן כראש הישיבה נרצח בדרך מפדואל לכביש 5, ישיבה זו אינה חברה באיגוד ישיבות ההסדר.
ישיבת אורות יעקב רחובות נוסדה הרב עמי דנינו שייכת למכון להכשרת מורים מורשת יעקב, המיוחד בישיבה זו, שמתחיילים בה בתחילת שיעור א'.
ישיבת אמי"ת עפולה עפולה ה'תשס"ח הרב יצחק בן פזי ישיבת הסדר קהילתית משולבת עם הגרעין התורני. מפעילה מסלול "שילובים". הוקמה על ידי רב העיר הרב שמואל דוד
ישיבת שסדר אונו קריית אונו ה'תש"ע הרב יצחק סבתו

הרב אוריאל סעייד

הישיבה הוקמה כשלוחה של ישיבת מאיר הראל בראשות הרב אליעזר שנוולד, היחידה שמיועדת לבוגרי תיכונים דתיים
ישיבת נצרת עילית נצרת עילית ה'תש"ע הרב דני סגליס נפתחה כשלוחה של ישיבת מעלות
ישיבת מחנים אפרת גבעת המבתר ה'תשע"א הרב שלמה וילק שייכת למוסדות אור תורה סטון
ישיבת גבעת אולגה גבעת אולגה ה'תשע"א הרב אפרים ג'יאמי
ישיבת ההסדר אופקים אופקים ה'תשע"ב הרב אליעזר שנוולד הישיבה הוקמה כשלוחה של ישיבת מאיר הראל בראשות הרב אליעזר שנוולד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.